ארכיון תגיות: דומינו גרוס

עמי אנידג’ר – ראיון ר-ציני

עמי אנידג’ר הוא סטנדאפיסט, קומיקאי ומנחה סדנאות צחוק, העובד בימים אלה על ספרו. כמו כן מופיע בסטנדאפ לילדים והופיע בתוכניות רבות, בהן ערב אדיר, יצפאן, מה קשור, פולישוק ועוד, אבל אתם ודאי זוכרים אותו מהמחזמר “ספיד וגלגלי הקסם”. שאלנו אותו שאלות בג’ימייל והוא ענה גם כן באותה פלטפורמה.

מה החלטת להיות קומיקאי?

זה החליט בשבילי תמיד ידעתי להצחיק ובגדול זה אחד הדברים שעשו אותי מאושר מהרגע שהייתי ילד. 


היית חלק ממופע הבמה דומינו גרוס אבל לא מהמופע בטלוויזיה. איך זה?

כשקיבלנו את ההצעה לתוכנית החלטתי ללכת ללמוד משחק בצורה רצינית. נרשמתי ללימודי בסטודיו למשחק ע”ש ניסן נתיב. והוא לא אישר לי גם ללמוד וגם להיות בטלוויזיה. 

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

יעקב כהן, רובין ווילאמס, דודו טופז ז”ל 


את מי אתה מעריך בסצנה הקומית של היום?

אסי כהן. זרחוביץ ערן. לואי סי קיי. 


הופעת בהרבה תכניות, ערב אדיר, יצפאן, סרוגים, פולישוק, צוצלת ועוד. איפה משלמים הכי טוב?

ממממ באף אחת מהתוכניות לא ניתן להיות מסודר כלכלית וגם לא לנהל בית. זה על הדרך. 

מה היית ממליץ לקומיקאי המתחיל?

ללמוד ליצור לבד כולל להפיק את עצמו ובמקביל לעסוק בעוד תחומים, לא רק קומיקאי 

אתה מפיק ומופיע במופע הסטנדאפ לילדים עמי’לה. מה שואלים  בסטנדאפ לילדים? יש כאן מישהו מכיתה ד’ 2?

יותר בדיחות ויזואליות ופרצופים, פחות משחקי מילים ותיחכומים למינהם  שמסבכים את הבדיחה. פשוט יותר ובגובה העיניים.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

בטטה, אמברלה, פוזמקיים


אתה מרצה על הומור. הרצאות על הומור זה מצחיק?

הרצאות זה בסה”כ יותר רציני אבל אני משתדל תמיד להכניס הומור בהרצאות הומור, אבל מופע הצחוק שלי מול הקהל זה שילוב של דיבור על צחוק, תרגילי צחוק ומערכונים. זה אחד הדברים הכי מצחיקים שעשיתי בחיי, זה כמו סדנת צחוק אבל הרבה יותר… עם זה אני מופיע לילדים, צבא, חברות,תנועות נוער

 מי כוככ הרשת האהוב עליך?

אודי כגן


מה המצב?

חי את החלון. 

קראו עוד:

ארז ותומר אבירם (השוטר הטוב)- ראיון-רציני

תמיר בוסקילה – ראיון ר-ציני

 

דניאל בוקס – ראיון ר-ציני

דניאל בוקס היא סטנדאפיסטית  שכותבת לתוכניות קומדיה, משתתפת בהן ומעלה סרטונים מצחיקים באינטרנט. לילדי הקומדיה היא אומרת “איני קומיקאית”
 
הרבה אנשים מכירים את הסטנדאפיסטית  דניאל בוקס כ” שירה”, השותפה מ”האחיות המוצלחות שלי”, מ-yes או לא הרבה אנשים, רק מי שראה האחיות המוצלחות שלי, עונה שלוש. חוץ מזה היא סטנדאפיסטית די הרבה שנים, היא גם השתתפה ב”משיח”, כתבה לדינוזאורים, הסדרה, לא היצור המיתולוגי, לגורי אלפי, התוכנית, לא הבן אדם. והיא מדבבת בתוכנית “סוף הדרך” על שואה גרעינית בישראל, במילים אחרות דוקו היסטורי. בראיון זה, בניגוד לאחרים, שאלנו שאלות וקיבלנו תשובות.
 
 
למה החלטת שאת רוצה להיות קומיקאית?
מעולם לא החלטתי שאני רוצה להיות קומיקאית, אני החלטתי שאני רוצה לכתוב לקומיקאים. זה משום מה התפקשש על הדרך וגם לא במדויק. כמו כן אני עדיין רוצה לכתוב לקומיקאים אם הם קוראים פה והם לא עניים, בחרו בי. 
גם אני לא חושבת שאני קומיקאית כרגע, יש פה איזו בעיה שקומיקאים וסטנדאפיסטים נחשבים לכאילו אותו מוצר וזו הנחה לא נכונה…  כי לא כל קומיקאי הוא סטנדאפיסט ולהפך. בכל מקרה, אני לא באמת שניהם. 
 
שיחקת את שירה באחיות המוצלחות שלי. מה היית אומרת לה אם היא לא הייתה בדמיון?
זו שאלה בעייתית,  כי היא לא ממש בדמיון היא די אני, רק יותר על הספקטרום כזה. לצערי הרב, יש לנו  המון המון קווים משיקים כי היא מבוססת עלי מלבד הבעיה שלי עם מלאווח בצוותא ואהבה מוזרה לתולעים. לכן אם אני אתחיל לדבר איתה זה כבר יעבור את גבולות הספקטרום עד לכדי ביקור בשלוותא. 
שם שמעתי שיש להם מדשאות מאוד יפות, אז אולי שווה לקפוץ. על כל פנים, הייתי אומרת לה שתמשיך לנסות, כי זה גם מה שאני עושה.
 
מי הקומיקאים שהשפיעו עלייך?
זו שאלה שתמיד יש לי בלק אאוט עליה ואני לא עונה אותה טוב. אני מאוד אוהבת את טינה פיי, אני חושבת שהיא והסדרה “רוק 30” בעקיפין אחראיים על הרבה דברים במוח שלי. 
כמו כן, אני לא כל כך עוצבתי על סטנדאפ, כי זו לא ממש הייתה השאיפה. השאיפה הייתה לכתוב, אז קראתי ספרים, הבנתי שזה פחות, עברתי לספרים שהם לא עלילתיים כמו מקבצי טורים של עלי מוהר וגיא מרוז, קטעים קומיים של דני סנדרסון, “הקומדי סטור”, מערכונים של “פלטפוס”, “דומינו גרוס” אחר כך המופע של אסי וגורי. אני נשארתי מאוד ציונית עם החוש הומור.  כשהייתי בתחילת חטיבת הביניים, שזה השלב שהמוח יותר מתחיל לגבש דעה על מה קורה, עלו בטלוויזיה הישראלית  “משחק מכור” ו”ארץ נהדרת” שלא כמו לראות “החרצופים” בילדות ולא להבין פאנצ’ים אבל שהם יחלחלו, פה כבר הבנתי מה קורה והחלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות.  
הרבה מהחוש הומור שלי עוצב על אנשים שהחוש הומור שלהם עוצב על ידי אנשים אחרים, לכן צריך לדבר איתם 🙁 וכולם כנראה יגידו מוטי קירשנבאום, כי עוצבתי גם על הכתבות שעשו על האנשים האלו, אז אני יודעת. 

 

 
את מעלה באינטרנט סיכומי השבוע. מה עושים בשבועות שאין בהם כלום?
כשזה יקרה אני אעדכן אותך. תמיד קורים דברים וכשלא קורים דברים אז צולבים מישהו על דברים שהוא אמר פעם ואז לכולם יש פתאום מה להגיד ולחדש. 
חוץ מזה אנחנו בישראל, במידה ובאמת לא קורה כלום אז פתאום מוצאים איזו מנהרה של החמאס או משהו ואז צריך לדבר עליה.  
 
מי את מעריכה מהקומיקאים הפעילים היום?
תגדיר קומיקאים ותגדיר פעילים… רוב החברים שלי מובטלים והם הקומיקאים של היום ואת כולם אני מעריכה 🙁
 
את מדבבת  בסדרה סוף הדרך. באילו סיטואציות את משתמשת בקולות דיבוב?
כשאני מדבבת? 
 
מה המילה שהכי מצחיקה אותך?
‘פואיה’. המילה הצרפתית לחלל כניסה יפה כזה – מבואה מרשימה.  אני לא יודעת אם היא מצחיקה יותר משהיא המילה האהובה עלי. 
 
הופעת בתוכנית של גורי אלפי. עכשיו אין תוכנית של גורי אלפי. יש אחריות אישית?
אני אשמח להודיע קבל עם ועדה, שאני ממש נאחס, ברצינות, כל תוכנית שאי פעם לקחתי בה חלק נפלה. אחת אפילו אחרי הפרק הראשון שלה. לכן כל תוכנית שאתם שונאים תדאגו שאני אכנס למערכת שלה, היא תיפול! אני סוס טרויאני מדהים עם כוונות טובות. 
אני לא אתפלא אם זו גם תהיה העונה האחרונה של “האחיות המוצלחות שלי”. אבל יכול להיות שהנאחס פועל רק אם אני חלק מהכתיבה ולא מהמשחק, אז נחזיק אצבעות לגבי זה. 

 
מה העצה שלך לקומיקאים?
בתור מישהי שהיא לא קומיקאית אז העצה היא לא להקשיב לי ,כי אני לא קומיקאית לכן העצות שלי חסרות משמעות. 
אממה, כשחוצים כביש להסתכל לשני הצדדים גם אם הוא חד סטרי כי יש מפגרים על אופניים וקורקינטים בכל מקום ובכל צד. 
 
מי אושיית הרשת האהובה עלייך?
אין לי מושג. 
 
יפה או שושנה?
ירדנה ארזי. 

הסדרה פאנץ’, סצנת הסטדנאפ של שנות התשעים עכשיו בטלוויזיה

 

הסדרה מתארת את המאבקים בין שני מועדוני סטנדאפ, המבוססים על מקרים אמיתיים ממועדוני דומינו גרוס וקאמל קומדי קלאב. האם הפעם נצחק מסדרה על סטנדאפ?

ג’ים קארי עשה סדרה מדכאת על סצנת הסטנדאפ של ארצות הברית בשנות השבעים. הפעם יואב  גרוס בין היתר לוקח אותנו לסצנת הסטנדאפ של שנות התשעים בישראל. נקווה שהפעם פחות מדכא. ביס מגדירים  את הסדרה כדרמה דווקא והיא מספרת את סיפור עלייתה המטאורית של סצנת הסטנד-אפ הישראלית בשנות ה-90. הסדרה מבוססת על סיפורים אמיתיים הקשורים במועדון  ה”דומינו גרוס” המיתולוגי  – כל קשר ליואב גרוס מקרי – והתחרות עם מועדון ה”קאמל קומדי קלאב”.

בסדרה הקומיקאים לא מוצגים בשמותיהם האמיתיים, כך שאפשר לנחש מי הם היום ובעיקר איפה הם היום, חלק לא קטן מהם בחזית המסך..

הסדרה מתארת יחסים מורכבים בין אב ובנו: חמי פרוסט (צחי גראד) מנהל ה”הפיצה פאנץ'”, מועדון סטנד אפ קטן ואיכותי בעל כריזמה ואמת אמנותית בלתי מתפשרת, אשר הפך לגורו עבור הסטדנאפיסטים הצעירים. מולו עומד מיכאל (מאור שוויצר), הבן שלו, צעיר מוכשר ואמביציוזי שחוזר מאמריקה, מלא ברעיונות חדשים כיצד לנצח את המועדון החדש שמוקם להם מתחת לאף – במה שמזכיר במקצת את המאבקים בין עמירם גרוס לבנו יואב גרוס. זוהי מלחמה בין שתי תפיסות עולם: הסדרה מתארת את המלחמה בי ןה”פיצה פאנץ'” והעולם הישן שמהווים גם בית וגם כלוב של זהב עבור צעירים שמגיעים לתל אביב  שמוכנים לעשות הכול בשביל לקרוע את הקהל מצחוק  – לעומת הבמה הנוצצת, האולמות המלאים, הפרסום והכסף שמציע האלטרנטיבה החדשה “השוקן קומדי קלאב”.

בכיכובם של: צחי גראד, מאור שווייצר, אורלי זילברשץ בנאי, עוז זהבי, רון שחר
עוד משתתפים שחקנים צעירים המגלמים את דמותם של הסטנדאפיסטים של התקופה: איתי זבולון, דני קמושביץ, נווה צור, נועם לוגאסי , מוחמד נעמה, שי יום טוב. שחקן אורח: גיל קופטש
יוצרים: עמית ליאור, שבי זרעיה, רועי עידן , יואב גרוס, רן שריג
במאי: דרור סבו
מפיק ויוצר:  יואב גרוס הפקות

פאנץ’- ימי רביעי ב- 22:00 החל מה- 27/2 ב- yes EDGE ובבכורה ב-yes VOD מה- 25/2

נעמה רודריגז – ראיון ר-ציני

הסטנדאפיסטית נעמה רודריגז על נשיות, גבריות, אנושיות וסטנדאפיות


נעמה רודריגז היא שחקנית שמתחפשת לבן, מפעילת ילדים, אשת חינוך לכאורה. אבל היא מעניינת אותנו כי היא סטנדאפיסטית שמשתתפת בהרבה ערבי סטנדאפ ואף משתתפת בארגון כמה מהם, בהם הסטנדאפ הפמניסטי, סטנדאפ הומור שחור, סטנדאפ בהודנא ועוד. אז אולי בעקבות הראיון נקבל חינמים. לאחרונה העלתה סרטונים לאינטרנט, שזה מקום הבילוי האהוב עלינו.


מתי החלטת שאת רוצה להצחיק?

טרם החלטתי. אני מניחה שזה התגבש כל יום קצת מאז שאני קטנה, שיותר ויותר אנשים היו בוהים בי ובתגובות שלי לדברים קטנים ונקרעים מצחוק. כששאלתי “מה?!” הם היו אומרים: “את פשוט מצחיקה אותי, לא יודע להסביר”.
בכללי אני מאמינה שאני דמות מצויירת שכלואה בתוך גוף של אדם רגיל, ושזה מתפלק לי כשאני לא מוכנה לזה.

השתתפת בערב הסטנדאפ הפמניסטי. את יותר מזדהה עם הפמיניזם הליברלי, הרדיקלי או הבנאלי?

הפמיניזם האנאלי, האינטגראלי והדיפרנציאלי. אני פמינַאצנָאצית, ולכן זה אינדווידואלי.

מי היוצרים  הקומיים שהשפיעו עלייך?
שייקספיר, חנוך לוין, החמישיה הקאמרית, דומינו גרוס, שייקה אופיר, צ’ארלי צ’אפלין, ג’ורג’ קארלין, דאג סטנהוף, סיינפלד, צ’כוב, איז’ן יונסקו, קרן מור, שרה סילברמן, מיץ’ הדג’ברג, וודי אלן, ג’ים ג’פריס, דניאל חן, תום יער, שיר ראובן, קארין כהן ובעצם כל חבריי לסצינה משפעים עליי כל אחד בדרכו באופן בלתי מודע או מודע. אלוהים הוא גם סבבה, אבל יותר התחברתי לחומרים המוקדמים שלו.

בין היתר את שחקנית. מי המטריד המומלץ ביותר?
לא צריך להיות שחקן כדי להיות מוטרד, אבל הביטוי המטריד ביותר הוא:: “תשתמשי בזה”. כאילו, תשתמש בזה אתה.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

איש.
אני מסוגלת לומר אותה בלי קשר לשום דבר. הנה: איש! זו גם התשובה האולטימטיבית כשאין לך מה להגיד:

נעמה, למה את לא מעשנת? איש.
נעמה, יש לך חבר? איש.
מה עדיף: שרמוטה או שרלילה? אייייש!

 

עוד מכישורייך הפעלות ילדים. את יכולה גם לגרום להם להפסיק?

לא הייתי נסחפת עם המילה “כישורייך”. אני עדיין עובדת על לגרום להם להתחיל. אין לי מושג איך מפעילים ילדים ומי האדם הרציונאלי שהסכים לשלם לי על זה כסף. אני גם די סבבה עם גיבוש למפגשי דחויים דחויות.

מי אושיית הרשת הכי מצחיקה בעינייך?

אושייה זו גם מילה מצחיקה!
נעמה, מי אושיית הרשת הכי מצחיקה בעינייך? אושייה!
וגם: עוגייה.
מה התפיסה הקומית שלך?

כדמות מצויירת שכלואה בתוך איש, הכי חשוב לתת לצד האפל והכאילו לא-מצחיק לצאת ולהיות. לדעת שהכל קורע מצחוק: לוויות, אסונות טבע, בעיות נפשיות וישראל כץ הופך לטבעוני.

אם לא היית את, איזה דב אכפת לי היית רוצה להיות?
איש.

אלי חביב – ראיון ר-ציני

האם הסטנדאפיסט אלי חביב הוא האלימלך זורקין של חבורת הערב סטנדאפ הזה? תשובה במהופך בסוף השאלון

.

אלי חביב הוא תסריטאי, במאי, מחזאי, שחקן, סטנדאפיסט, קיצור אין לו עבודה. הוא כתב למופעי מערכונים רבים, בהם קלבת שבת, פרה שחוטה ועוד דברים שלא שמענו עליהם. לאחרונה הצטרף לחבורת הסטנדאפ האקסקלוסיבית “הערב סטנדאפ הזה”. לכן התכנסנו בילדי הקומדיה לגלות אם הוא הירון זהבי או האלימלך זורקין שלהם.

מתי החלטת שאתה רוצה להצחיק?

זה היה בסתיו. ילדות ברעננה. ריח פאי תפוחים נישא מהמטבח. ראיתי בטלוויזיה את ספי ריבלין דורך על ערימת חרא עצומה וצחקתי שלושה ימים רצוף. לשם אני מכוון מאז.

חוץ מסטנדאפ, אתה גם כותב לתיאטרון. איפה אתה נהנה יותר להופיע בלי קהל?

לכל אחד מהם יש איכות אחרת. לתיאטרון מתלבשים יפה ואז כשאף אחד לא בא זה עצוב אבל עם טאצ’ אירופאי, בסטנדאפ יש אלכוהול. מאוד קשה לבחור.

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

מלא. אדי מרפי, רובין ווילאמס, דומינו גרוס, הגשש, אדי איזרד, וודי אלן, חנוך לוין ולואי.

לאחרונה הצטרפת לחבורת הסטנדאפ “הערב סטנדאפ הזה”. זה כמו שאר החבורות, עם סיסמה סודית וארכינבל שרודף אחריכם?

לעולם לא אגלה!


מה אתה חושב על הקומיקאים של היום?

אני אוהב, אבל לא מכיר קומיקאים של יום אחר כדי להשוות.

איזו מילה הכי מצחיקה אותך?

פדלאה. אבל רק בהקשר של אבא שלי מתלונן על הדג תוכי שלו, שוכב בקרקעית האקווריום ולא זז.

מאחת עד עשר כמה אתה חביב?

בכלל לא. אבל הסלילו אותי לחיים של בינוניות ובדיחה אחת גרועה שכולם שוברים איתה את הקרח.

מה התפיסה הקומית שלך?

אם לא צוחקים זה לא מצחיק. וכדאי גם להגיד משהו, שאם לא יצחיק  כדאי שתהיה אווירה של מעניין.

איזו אושיית רשת הכי מצחיקה אותך?

מצחיק אותי אושיית רשת. אושייה. יש מצב להחליף פדלאה בשאלה הקודמת?

אם לא היית סטנדאפיסט, איך היית מפצה על החלום שנגוז?

כמו כל שאר החלומות שנגוזו. פיצה.

***

תשובה במהופך: אל

דורון קניגסברג – ראיון ר-ציני

דורון קניגסברג, האנימטור המיתולוגי של שרוטונים ואחד הקומיקאים הזוכים מפרויקט ביפ  השם ייקום דמו, מספר על הקשיים כאדם לא מצויר

דורון קניגסברג הוא אדם שאתם מכירים אבל לא זוכרים כי יש לו שם ארוך. הוא היה האנימטור של שרוטונים, שזו סדרת סרטני רשת מצוירת ולכן היא צריכה אנימטור כדי למנוע בלבול. כמו כן זכה בפרויקט ביפ תמורת הפרס הנדיר והיקר בתעשיית הבידור: קרדיט. בימים אלו עובד עם  יונתן גרופר על מופע חדש ומפתיע של “יונתן ודורון” כי מתוכנן בו קהל.

מתי הבנת שאתה רוצה להצחיק?

אני חושב שמאז ומתמיד היה קיים בי הרצון להצחיק.

היית אנימטור של שרוטונים. יש מישהו שהספקתם לא
 לעשות לו פרסומת?

האמת שלא.

מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

אסי וגורי, גרייניק ואלתרמן, אדיר מילר, ג’ים קרי, כריס רוק ,האחים צוקר, ריקי ג’רוויס.

כשותף של יונתן גרופר, מי מכם אלמוני יותר?

אני אלמוני יותר.


מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

מצויינים אבל לפעמים מחפשים את המכנה המשותף הנמוך ביותר במקום לשאוף ליצור משהו חדש.

כבוגר דומינו גרוס, יש לכם מועדוני אחווה?

לצערי לא.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

קלבסה.

לא מבינה מה מצחיק פה
לא מבינה מה מצחיק פה

היית מהצוותים הזוכים של פרויקט ביפ. מה עשית בכסף?

היה כסף?

מה התפיסה הקומית שלך?

קומדיה היא עסק רציני לכל דבר, היא מקצוע ולא כל אחד יכול להיות קומיקאי.

אם לא היית קומיקאי, איזה מוסד לבריאות הנפש היית מעדיף?

יש יותר מאחד?!!!

אלון נהרי השלישי – ראיון ר-ציני

הסטנדאפיסט והקומיקאי אלון נהרי השלישי  על הראשון והשני, על בדיחות משקל בירח ועל מי לעזאזל כותב פה את השאלות הכללליות האלו

אלון נהרי השלישי הוא קומיקאי אולד סקול, כי הוא מבוגר. צמח במעבדה של דומינו גרוס והמשיך לצמוח, עדיין צומח. חוץ מהופעות סטנדאפ הוא מעלה סרטונים לאינטרנט, בין היתר כשהוא חוזר הביתה שיכור. את סרטוני ההאנג אובר הוא מסתיר במגירה ליד השוקולדים.

מתי גילית שאתה מצחיק?  

בכיתה ט’. דפקתי פאנצ’ים והכיתה צחקה. וגם המורה. עניתי רציני מדי? מה הפורמט פה? איפה הקהל??

פייסבוק מחקה לך את השלישי מהשם. מי זה אלון נהרי הראשון והשני?

אכלתי אותם. וחביבי, אני עוד לא אמרתי את המילה האחרונה!! פייסבוק עוד ישמעו ממני!!! <אני אתייג אותם או משהו…>

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

הגשש החיוור בעיקר. חולה עליהם עד היום.

הרבה מהבדיחות שלך הן על משקל. כיוון שבירח אין משקל אתה חושב  שתצטרך לרענן שם חומרים?

איזה שטויות אתה מדבר, רואים שאתה לא מבין כלום.  ד.ו.ו.ק.א בגלל שאין שם משקל אז בעיקר על זה מדברים!!

הופעתי שם כבר שלוש פעמים. עשיתי בארטר עם נאס”א.


מה אתה חושב על הקומיקאים של היום?

שקומיקאים בד”כ מצחיקים.

תגיד רגע, אין לך שאלה קצת יותר כללית? כמו למשל: מה אני חושב על החיים?

הופעת בביפ ובדומינו גרוס. על מי אתה חולם בלילה?

אתה יודע משהו? תמיד אומרים “שיתגשמו כל חלומותיך” וכו’, וזה משהו שמפחיד אותי,  כי בחלומות שלי רודפות אחריי כרוביות עם קלשונים.

כרובית מפורזת
כרובית מפורזת

 

איזו מילה הכי מצחיקה אותך?

“מצחיקה” זו המילה הכי מצחיקה לדעתי…

יש לך סרטון שבו אתה יורד על סטיבן סיגל, איך אתה חושב שאתה היית עושה עבודה טובה יותר ככוכב סרטי פעולה?
אני לא ממש ירדתי על סטיבן סיגל, אלא על כמות הפעמים ששמים אותו ביממה שבא לך לעשות לטלוויזיה תרגיל של סטיבן סיגל ולשבור לה ת’ראש.

ככוכב סרטי פעולה אני צריך לעשות איזושהי פעולה ופה נפלתי. אני יו”ר אירגון העצלנים הארצי, אני נגד מאמץ.


מה התפיסה הקומית שלך?

להביא את עצמך לבמה ולא מי שאתה חושב שאתה אמור להיות בתור סטנדאפיסט.

אלא אתה, עם הדעות שלך והדברים שאתה לא מבין ומה שמעצבן אותך וכו’. והכי חשוב: להביא דברים וסיפורים אמיתיים מהחיים. חוויות שאני <וכל אחד למעשה> עברתי אף קופירייטר לא יכול לכתוב או אפילו לדמיין ואלו הדברים הכי מצחיקים.

אם לא היית אלון נהרי השלישי, עדיין היית מסתובב כשקוראים לך אלון?

חחחחחחחחחחח (החחחחחחחחח במקור) גם היום אני לא מסתובב. יש לי מראות של אופנוע על הכתפיים.

אני עצלן, אמרתי לך כבר.

תומר פישמן – ראיון ר-ציני

הקומיקאי תומר פישמן על הדרך מבלוג על היטלר לערוץ הילדים, על קומדיה ועל החורף

תומר פישמן נולד בשם תומר פישמן לאביו ולאמו של תומר פישמן, בשנת הולדתו של תומר פישמן. כבר בצבא החל לכתוב מערכונים כי זה היה כיף. התקבל לפרויקט ביפ, שהיה רווחי ומגניב יותר מפרויקט דיור למשתכן. שם הקים את שלישיית חמלל”ו, עם אסי גל ועידו פרנקל. מה שייחד את השלישייה הקומית הזו מאחרות הוא שהם היו שלושה. הוא הופיע וכתב בתכניות מצב כפית, לילה תירס עם תירס סקסואל. וכיום מנחה בתכנית “נדחפים” בערוץ הילדים, כי זה הגיוני לתת לו תכנית לילדים.

מתי החלטלת שאתה רוצה להצחיק? 

זה קרה באופן די טבעי בכיתה י”ב. חבר טוב שלי קובי ורסנו היה פשוט מצלם אותי עושה שטויות מפגרות במצלמת רשת מעפנה כזאת והיה עורך את זה עם windows movie maker
ואז בצבא הכרתי את טל טירנגל. הכרתי לו את קובי ושלושתנו התחלנו לעבוד ביחד. אני וטל היינו כותבים מערכונים וקובי היה עורך הכול. אז לא היה יוטיוב ושיט כזה. אז היינו עושים הכול כדי להראות לחברים ולנסות להצחיק. לא היה אז מחשבות על להיות קומיקאים בכלל … בקיצור, זאת לא הייתה החלטה מודעת. כשזה תפס תאוצה וגיליתי שאני מסוגל להצחיק אנשים חוץ מהחברים. אז אני מניח שזאת היתה ההתחלה של היותי קומיקאי ואז התקבלתי לתכנית בשם “פרויקט ביפ” בערוץ ביפ דאז וזהו…כמנחה בערוץ הילדים איך אתה ממליץ לדרדר ילדים?

אני לא ממש מנחה בערוץ הילדים אלא מנחה בתכנית “נדחפים”  עם ניב מג’ר, ליאור אמסטרדמסקי וירמי שיק בלום. אנחנו היוצרים, הכותבים, הבמאים והעורכים שם. הדרך הכי טובה לדרדר ילדים, אני מניח, היא לתת לנו תכנית בערוץ הילדים. אז זה כבר קרה. הדור הבא יהיה מדהים!

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?
 
האלים הקומיים שלי הם ביל מאריי, מייק מאיירס, אדם סנדלר (בימיו הטובים יותר) וכמובן וויל פרל. אני חושב שבתחילת דרכי כקומיקאי אני הייתי סוג של חיקוי של מייק מאיירס ווויל פרל, ולאט לאט מצאתי את הקטע שלי. אבל הבסיס של הכול התחיל מתוך הרצון לעשות את מה שהם עושים.

השתתפת בפרויקט ביפ. מה משותף לו ולפרויקט נערי רפול?
 
אני גרוע בפוליטיקה ושיט כזה. נערי רפול זה סוג של להקת פאנק? בכל מקרה פרויקט ביפ זה היה מדהים כי אני הגעתי לשם לבד לחלוטין (לאחר שטל טירנגל אמר לי שיש לזה אודישנים – הוא גם הלך בנפרד אבל לא התקבל), עברתי שם אודישן עם איזה מישהו זר שהצטוותי אליו. ולאודישן השני אמרו לנו להתארגן בקבוצות. ראיתי שם ברחבה בחוץ את אסי גל, שהיה נראה לבד, אז אמרתי לו אחרי דיבור קצר “היי אני אידיוט, תרצה לעשות משהו יחד?”, והוא אמר כן. ואז עידו פרנקל ניגש אלינו ושאל אם אפשר להיות איתנו. אמרנו כן ואז בחצי שעה כתבנו את המערכון הראשון שלנו, והוא עבד מעולה (זה היה מערכון שנקרא הבלוג של היטלר, שנחשב אחד המוצלחים שלנו!) וידענו שיש שם משהו מיוחד. אנחנו כבר לא כל כך פעילים כשלישייה בימים אלה אבל לעולמים חברים טובים ויום אחד עוד יהיה איחוד!”

מה אתה חושב על הקומיקאים של היום?
 
אני חושב שבימים אלה קורה משהו די מגניב עם כל סצנת הסטנד אפ החדשה שהרימה את ראשה לאחרונה. זה פועל יותר ממקום אישי ופחות בדיחות של “מכירים את זה ש…” או על נשים וגברים וכל הדברים שכבר עשו בכל מיני צורות. במידה מסוימת זה דומה יותר למה שקורה עם הסטנד אפ בארה”ב כמו לואי סי קיי שהוא הכי מוכר בתחום הדיבור הישיר והכן והאישי. בקיצור, אני חושב שזה מבורך כל מה שקורה כיום כי כל אחד יכול לעלות על במה גם בגלל ריבוי האופציות וגם בזכות עידן האינטרנט, שאשכרה כל אחד יכול להעלות סרטון ויש לו את האופציה להיות ויראלי ולהתמיד ולנצל את ההזדמנות.כמי שהיה חבר בדומינו גרוס. מה יותר ארוך. המרחק בין כדור הארץ לפלוטו או החוזה איתם?

כן.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?
ג’טלע – זה חתיכת חרא בתימנית. זה מצחיק כי כשסבתא שלי (אני חצי תימני) אומרת את המילה הזאת זה נשמע כל כך מדויק ונכון. זה הרבה יותר מתאים מהמילה חרא. ג’טלע!

תמונה של ג'ט לג כי לא יכולנו לשים תמונה של ג'טלע
תמונה של ג’ט לג כי לא יכולנו לשים תמונה של ג’טלע

השתתפת גם בתכנית לילה תירס. כיצד ההצלחה שינתה אותך?
ההצלחה הגיעה? אם כן למה אף אחד לא אמר לי!

מה התפיסה הקומית שלך?
אני רואה קומדיה כמשהו מאוד טבעי בשבילי, כשאני עולה על הבמה אני לא רוצה לרדת. אני לא חייב שיהיה לי מה להגיד כדי לתפוס מיקרופון – אני יודע שמשהו כבר יקרה וזה יגיע. קומדיה בשבילי היא הצורה שבה אני חושב באופן תמידי. גם עצב הוא מקור מעולה לקומדיה טובה ועמוקה. אני מאוד מנסה להביא את עצמי ואת חיי לתוך מה שאני עושה כי אחרת הקומדיה שלי תהיה מצחיקה על פני השטח אבל היא לעולם לא תגיע עמוק ותתיר חותם. אני לאו דווקא מדבר על הקהל אלא על עצמי. בקיצור קומדיה זה החיים שלי. זאת החשיבה שלי. זה המהות שלי בצורה מסוימת.

?מה התכונה הכי אמביוולנטית שלך
כל חיי הם אמביוולנטיות אחת נמשכת. בחורף אני יכול להתקשר לכל החברים שלי לפני שאצא מהבית רק כדי לשאול אם הם לובשים מעיל.

היונתנס – ראיון ר-ציני

ֻהאם אפשר לסיים מילה בעברית בסיומת אנגלית? היונתנס טוענים שכן

היונתנס, קומדיה

כמה חברים בצמד קומי צריך בשביל להחליף נורה? שניים – אחד שיחליף את הנורה והשני שיהיה הסטרייט מן. הצמד יונתן גרופר ויונתן אבינועם הבינו את העיקרון והחליטו לוותר על הסטרייט מן. ביחד הם מריצים להקת בנים מצליחה, הופיעו בתוכנית המערכונים חוסכת התקציב מצב כפית ומנהלים זוגיות מתוקשרת וחשוכת ילדים. תפסנו אותם ברגע של הפוגה ממירוץ התהילה ושפכנו עליהם קצת מים קרים.

מתי גיליתם שאתם מצחיקים?

אבינועם: אני עוד מגיל קטנטן חיקיתי מורות והמצאתי מערכונים קיצוניים, עבדתי על הרדיו, בכל מסגרת שהייתי תמיד חיפשתי להיות בולט בשנינות ולהצחיק, אולי זה חסך בתשומת לב בילדות או שאולי זה גנים שנולדים איתם – הרצון לעשות שטויות ולצחוק על הכל.

גרופר: שאלה קשה, אני אגיד לך מה אני כן זוכר: את היום בו הבנתי שאני ילד קצת מוזר (אם לומר זאת בעדינות). בכיתה ג’, במסגרת שיעור חיבור הטילו עלינו לחבר שיר על יום העצמאות. לא מצאתי חרוז ל”עצמאות” , אז כתבתי “יום העצמאות – שאני אמות”, מיותר לציין שההורים שלי כבר זומנו למחרת לבירור אצל היועצת ולא הבנתי מה רע בחרוז הזה. במבט לאחור הייתי יכול להיות הזמר הטורקי הלא טורקי הראשון, חבל.

 

אתם עושים פארודיה על להקות בנים. מי לדעתכם להקת הבנים הכי מצחיקה?

אבינועם: היי פייב.

גרופר: אתניקס.

מי הקומיקאים שהשפיעו עליכם?

אבינועם: אחד העם 1, החמישיה הקאמרית, דומינו גרוס ופלטפוס, סיינפלד – תבחר את הקומיקאים משם בכיף.

גרופר: צ’רלי צ’פלין, באסטר קיטון, ג’רי לואיס, דני קיי, ביל קוסבי, ג’ים קארי,
The umbilical brothers, ג’ורג’ קארלין,  רובין וויליאמס, פבלו פרנסיסקו, ריצ’רד פריור, מיטש הדברג, אדי מרפי, מייק מאיירס, סטיב קארל, הגשש החיוור ושייקה אופיר.

לאחרונה עבדתם על קליפ עם הראפר לוקץ’. איך לדעתכם היה נראה עולם הראפ והקומדיה בלעדיו?

אבינועם: לוקץ’ הוא קודם כל בן אדם, אחרי זה הוא יוצר שנון ומבריק שחי את היצירה בכל רמ”ח איבריו וזה מאוד מרשים ומעורר השראה לעבוד עם אדם שכזה.

גרופר: בלי לוקץ’ העולם היה עצוב יותר זה בטוח,  לוקץ’ באמת לקח את הז’אנר שהכי מתמקד בלשדר כוחניות והפך אותו 180 מעלות (סופר באצבעות) כן – 180. עזבו שכאמן הבנאדם לא מפסיק ליצור, בעבודה איתו הבנתי כמה הוא אדם נדיר.

מה אתם חושבים על הקומיקאים של היום?

אבינועם: אני חושב שבכל תקופה ובכל זמן יש קומיקאים מוכשרים יותר ופחות ויש כאלה שלא מצליחים להצחיק זבוב אבל מצליחים בתחום ובתעשייה בכל זאת. יש כאלה עם כישרון נדיר שלא הרבה שומעים או יודעים עליהם. אני חושב שיש רבים מוכשרים, והכי חשוב שמי שמחזיק בידו את הכוח לעזור לאנשים המוכשרים באמת – שישתמש בו בחוכמה. העולם זקוק לצחוק ודברים חדשים מרעננים ומשובחים. עדיף למחזר פלסטיק מאשר בדיחות – או קריירות בהרבה מהמקרים שיש היום על המסך. לפעמים אני יושב מול המסך ורואה פרק בסדרה כושלת רק כדי להבין שאיזה מזל שאני לא שם.

גרופר: בנאדם שמחליט להקדיש את חייו ללעשות טוב לאנשים – אני כבר אוהב אותו. אבל העולם של היום ממש שונה ממה שהכרתי בתור ילד, לא היית שומע את פלטפוס מקללים! אבל היום? וואי וואי… ותכל’ס, קשה שלא – אינטרנט, אין ספור ערוצי טלוויזיה – לאנשים יש את כל הכלים ליצור לבד, שזה מדהים מצד אחד, אך גם יוצר כמות אבסורדית של חשיפה לתכנים. אני לא חושב שיותר קשה היום, אבל שמים לב שקומיקאים מרגישים את הצורך להתאמץ מפחד שהקהל של היום כבר רווי, וזה חבל, כי לא צריך לפוצץ בתותחים מה שאפשר לירות באקדח. ללא ספק, זה עידן מדהים לחיות בו (יש מילקי שהוא רק עם קצפת!).

הופעתם בתכנית עתירת הרייטינג מצב כפית. איך אתם מתמודדים עם תופעת המעריצים?

אבינועם: אני לא יודע מה הבעיה עם קצת הערצה. תחתונים פה, כוסית שם – זה כל הפאן בלהיות שלאגר, לא אחי?

גרופר: אני אישית נאלצתי לעבור ניתוח לשינוי פנים.

מה המילים שהכי מצחיקות אתכם ולמה?

אבינועם: בוכבזה – זה שם משפחה שראיתי היום שמאוד הצחיק אותי.

גרופר: אבוללה. נשמע כאילו המילה נולדה כשאיזה מגמגם ניסה לעשות צ’יזבט. איזה שם גרוע…. אם באמת יש מפלצת עם שם כזה היא יותר מסכנה ממפחידה, בטח הייתה מפלצת כאפות כזו.

contentpic_597767-l
מילים מצחיקות יכולות להגיע רחוק

 

מי משניכם יותר טוב?

אבינועם: שנינו סבבה – אני חושב שדווקא השילוב בינינו הוא זה שעושה את הסקס שלנו לכזה טוב…

גרופר: שנינו גרועים, אבל אבינועם יותר.

מה התפיסה הקומית שלכם?

אבינועם: הקם לצחוק עליך קום להשפילו.

גרופר: לגנוב חומרים.

איפה אתם רואים את עצמכם בעוד חמישים שנה?

אבינועם: עדיין נשואים באושר.

גרופר: מתים.
היונתנס ביוטיוב

היונתנס בפייסבוק

 

***
חדשות הבלוג:

אירועים מצחיקים

כדי להתפרנס מקומדיה הוספנו מודעות. קליק עליהן לא עולה לכם כלום, ולנו עוזר לסקר את עולם הקומדיה בארץ.
לאלו שמעדיפים לתרום יש גם כפתור כזה, למעלה, כתום, יפה

 

איתי גל – ראיון ר-ציני

מה לא ידעתם שיש לכם בחומוס? איתי גל

איתי גל, קומדיה בגיל 17 בלבד הקים איתי גל חבורה של סטנדאפיסטים שעשתה שמות בעולם הקומדיה בשימוש בגיטרה, במיקרופון ובתירס סקסואל בלבד. תוך זמן קצר הכנופייה גרמה למלחמת עולם שבה נהרגו כל הקומיקאים בעולם. הראיון הזה הוא השריד האחרון (עד הראיון הבא).

מתי החלטת שאתה מצחיק?

“כשהייתי קטן הייתי בצהרון ויום אחד הראיתי לכולם שם את הבולבול. כולם נקרעו מצחוק ואני הרגשתי נאהב, ובאותו רגע הבנתי שקומדיה היא הייעוד שלי

“הנה תיעוד נדיר של תחילת דרכי הקומית בגיל 4:

התחלת את הליין שלך בתור תיכוניסט. יש שאלה מהבגרות שיותר מצחיקה מכל הסטנדאפיסטים שאתה מכיר?

“יוצמח לקח רכבת מאשקלון בשעה 9:00. באיזו שעה הגיעה הרכבת אם 40 דקות לאחר מכן צלל יוצמח אל מסילת הרכבת בגלל שיש לו שם ממש מחורבן שדי דפק אותו בחיים?”

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

“קרום הבתולין הקומי שלי נקרע באכזריות ודימם בצורה מאסיבית כשנתקלתי ביסודי באתר עורלה של אמיר דורי, שם היו הרבה יוצרים פרובוקטיביים ומאוד אנדרגראונדים בזמנו (אריאל ויסמן, בין השאר) שלימדו אותי הרבה על איך למתוח את הגבולות של ההומור ומאוד השפיעו עליי ועל ההסתכלות שלי על הומור. בשלב מאוחר יותר גיליתי את סיינפלד, ובאופן ספציפי הדמות המדהימה של ג’ורג’ קוסטנזה, שלדעתי עזרו לי להבין קומדיה ולדעת לנתח אותה יותר מכל דבר אחר שאי פעם נתקלתי בו. וחוץ מזה, אני יודע שלואי סי קיי זה נורא מתבקש ומובן מאליו להגיד עכשיו אבל – לואי סי קיי. וגם חבורות קומיקאים בארץ כמו ‘היפופוטם’, דומינו גרוס’, ‘שוגר זאזא’ ו‘ץ סופית’, שהכרתי איפשהו במהלך החטיבה, השפיעו עליי בצורה זו או אחרת. ועם חלקם אני עושה סטנדאפ, אז זאת מין סגירת מעגל. או שמא… סגירת איתי גל?”

עכשיו אתה חייל, האחוז הכי גבוה של מתאבדים הוא בצבא. איך אתה מתמודד עם קהל קשה?

“משלים עם העובדה שהייתה לי הופעה מחורבנת וממשיך הלאה. אין מה לעשות. אין כזה דבר קהל קשה. אם הייתי מצחיק היו צוחקים, אם לא צחקו כנראה שלא הייתי מצחיק”.

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

“נורא קל לומר ‘המצב של הקומדיה הוא חרא תראו איזה זבל יש בטלוויזיה’, אבל אני חושב שכל היוצרים הקומיים הכי טובים התחילו כאנדרגראונדים ולאט לאט פילסו את הדרך למיינסטרים, וכשמסתכלים על החבר’ה פה בארץ אני חושב שיש המון אנשים מוכשרים בטירוף שיוזמים ועושים ויוצרים ויש הרבה מה ללמוד מהם”.

לא מזמן התראיינת לואללה. איפה יותר נעים?

“ברחם של אמא שלי”.

רחם גנרי ולא ספציפי של אמו של איתי גל
רחם גנרי ולא ספציפי של אמו של איתי גל

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

“ואגינאלי. מזכירה לי את הבית.”

אתה מארח במופע שלך את אסי גל.  אתם תאומים שאחד מכם הוא טוב ואחד רע? אם כן מי זה מי?

“תאומים? אסי ממש ייעלב עכשיו. אני מקסימום הבן המכוער שמעולם לא היה לו”.

מה התפיסה הקומית שלך אם יש?

“אם זה מצחיק אז זה מצחיק” .

אם היית חיה מה היית עושה כדי לא להיות חיה?

“מתעטף בפירורי לחם ועושה קולות של שניצל”

איתי מסטנדאפ

איתי מפסבק