ארכיון תגיות: דמיטרי מרטין

ערב סטנדאפ המקורי – ראיון ר-ציני

 אאיזה סטנדאפ מכוון לקהל תל אביבי ברובו, משכיל ברובו ולא מזניח קולנוענים, עיתונאים ואנשי מדיה? לא יודע, אבל הנה בא עד אחד   ערב סטנדאפ המקורי, קומדיה

ערב סטנדאפ המקורי כשמו כן הוא, ערב סטנדאפ בתל אביב  (או בירושלים) לצד מיליוני ערבי סטנדאפ אחרים, שאף הבלוג חטא בהם וזכה לחרם מצד הכנסייה הקתולית ולפתווה הקוראת להירצחו. ובכל זאת, מה הייחוד של הערב סטנדאפ המקורי? נכון לכתיבת הפוסט: הוא בחינם    ויש בו יותר נשים, וזה נראה לנו מספיק. את הערב מארגנים בכישורי אדמיניסטרציה מדהימים: ענבל וולף, עמית הרשקוביץ, עמית קלינג, לילך לשם ברנע ושיר ראובן. וגם מתן בלומנבלט, יקיר המערכת. כיאה לחבורה שחלק גדול ממנה עוסק בכתיבה נפגשנו בצ’אט בפייסבוק, אז אין תיאורים ציוריים של בית קפה.

מתי גיליתם שאתם מצחיקים?

שיר: “מה זאת השאלה הזאת?”.

הסטנדאפ שלכם החל לאחר מתקפת סטנדאפ מתוכננת היטב שפעלה בכל החזיתות. בעיקר בתל אביב. איך תגיבו אם תגלו שאחד מבני משפחותיכם לא עושה סטנדאפ?

לילך: “אני אהיה מזועזעת, לאמא שלי יש כאלה חומרים מדהימים. בעיקר אני אוהבת את הבדיחה שלה על איך שהיא תמיד מאוכזבת ממני. זה אמנם קצת שחוק אבל ההגשה שלה מצוינת. גם בלי שום קשר למשפחה שלי, אני מאוד אוהבת את מה שקורה לאחרונה לסטנדאפ הישראלי. יש פה דור חדש של אנשים מוכשרים שמאתגרים את הסטראוטיפים והמבנים הקומיים הישנים, זה משמח ומפחיד אותי בו זמנית”.

מי הקומיקאים שהשפיעו עליכם?

עמית הרשקוביץ: “טינה פיי. יש משהו מאוד ייחודי בבדיחות שלה, מרובד ולא מכוון לכך שכולם יבינו הכל. אני מתה על זה שהיא לא עשתה קריירה מתחושות נחיתות, למרות שהיא אישה ומצופה ממנה לשנוא את עצמה. גם לואי סי קיי, שאני אוהבת כאדם וחושבת שמה שמפריד בינינו זה רק המרחק, ומהחדשים יותר אני אובססיבית קצת לג’ון מאלייני ופיט הולמס“.

ענבל: “יש לי כמה אהובים-רחוקים שאני מרגישה שאם הם היו חברים שלי בתיכון, הכול היה יכול להיות קל יותר, ביניהם דמיטרי מרטין ולואי סי קיי. אבל יובל שגב השפיע עליי יותר מהכול, לגבי התפיסה מה מצחיק ומה מצחיק אותי. יש ביטים שלמים מ’עולמו של רנו פסקל’ שהולכים איתי עד היום”.

לילך: “אני מאוד אוהבת את מיטש הדברג, הוא הקראש על קורט קוביין שמעולם לא היה לי. אני מאוד אוהבת וואן-ליינרים והוא אחד הוואנלינריסטים המודרניים הכי יצירתיים ומעניינים שיצא לי לראות. יש קומיקאים כמו אנתוני ג’סלניק שעושים את זה בצורה יותר מדויקת, אבל לא נשארים כל-כך מגוונים כמוהו”.

עמית קלינג: מארק מארון וקייל קיניין. מארון בגלל הנושאים, הכנות, האינטנסיביות הרגשית. קיניין בגלל הסגנון ואווירת הפאנק רוק“.

  אתם קבוצה שפועלת ביחד ומפיקה ערבי סטנדאפ ביחד, כמו להקה. יש תכנית ב’ למקרה שהגיטריסט יעזוב והלהקה תתמסחר?

שיר:  “להוציא יומנוער ערב הסטנדאפ המקורי”.

הפקה לא מצליחה להביא תמונה של החבורה. תמונת אילוסטרציה
הפקה לא מצליחה להביא תמונה של החבורה. תמונת אילוסטרציה

מה אתם חושבים על הקומיקאים של היום?

עמית הרשקוביץ: “אני מאוד אוהבת את הכיוון של הקומדיה היום. בשנות השמונים האופנה הייתה קומיקאים מלאי בוז, עם ז’קט עור וקוקאין. נראה לי בלתי נסבל לעשות אז בדיחות, בטח לאישה. אבל הדברים השתנו, ואם מסתכלים על ההומור של לואי סי קיי, רואים שלמרות שהוא אמיתי, אישי וכן – הוא לא מרושע. להפך. יש בו משהו ערכי. הוא רוצה להגיד משהו מעבר לבדיחה. וזה מגניב בעיניי”.

מתוך הנשים בחבורה לילך כתבה למצב האומה, לתנוחי, לשבוע סוף ולתכניות אחרות. מה השאר עושות?

ענבל: “לומדות בעל פה את המילים לשירי ראפ סקסיטיים ומפצחות גרעינים”.

מה המילים שהכי מצחיקות אתכן?

עמית הרשקו: “מפגר. מילה מצוינת גם באנגלית. גם אוטיזם זה רב שימושי”.

לילך: “רקוק זאת מילה שאני אוהבת ומשתמשת בה הרבה כדי לתאר דברים עלובים, שחוקים, מגעילים. יש לי חתולה שחלק מהזנב שלה קירח ולכן קוראים לה רקוקת הזנב. זאת מילה מדהימה, אני ממליצה בחום”.

ענבל: “פשטידה, דיסקונקי – (בהגייה יפנית)”
שיר:  facebook.com/yeladot

השם שבחרתם למופע שלכם הוא “ערב הסטנדאפ המקורי”. מה המסרים הסמויים מאחורי השם?
עמית הרשקו: “לבחור שם לערב זה מעפן. חשבנו לקרוא לערב ‘אוחזת בענף השקד’, אבל בסוף החלטנו על ‘המקורי’ בגלל האפיל העבש והירושלמי”.

מה התפיסה הקומית שלכם?

ענבל: “הרגעים הכי מביכים עבורי בסטנדאפ של אחרים הם כשאני נהנית ממנו ואז מבינה שזה היה רגע גזעני שחלף לו. אני חושבת שאתה לא חייב להיות הומופוב גדול כדי לכתוב בדיחות שנוגועות בהומופוביה, ולא צריך להיות מיזוגן גדול כדי שהבדיחות שלך יהיו מלאות בשנאת נשים. התפיסה שלי היא שאפשר לצחוק על נשים, אונס ושאר תופינים ובמקביל לייצר אמירה משמעותית עליהם”.
את מי לא תיקחו לאי בודד?
“משה קצב”

מתן בלומנבלט (הו לא.) – ראיון ר-ציני

מי עומד מאחורי אתר הקומיקס הו לא.? מתן בלומנבלט. זה כתוב באודות

מתן בלומנבלט, קומדיה הרבה אנשים עוצרים את מתן בלומנבלט ברחוב, ואז מתברר שהם לא באמת שוטרים. אבל אז אחרי שהם צוחקים ומאוד מרוצים מעצמם הם מגלים שמדובר בפאקינג מתן בלומנבלט, היוצר של אתר הקומיקס המצליח  הו לא., קומיקס שעוסק בדברים. באותו רגע נפקחות עיניהם והם שואלים אותו “למה הו לא. בעצם?”. אז הוא הופך אותם לציורים ומכניס אותם לאוטו, וכך באמת נוצרת רצועת קומיקס. כמו כן, הוא חבר בצוות הכותבים של ץסופית והיה כתב בנענע10 (אחד מהם ישרוד עד סוף הראיון). הפעם חרגתי ממנהגי ושלחתי את הראיון בכתב יד. לאחר שקיבלתי אותו בחזרה בהערה “לא מבין את הציורים ומה הפאנצ'”, חזרתי למנהגי ושלחתי לו מייל.

 מתי גילית שאתה מצחיק?

“דצמבר 2016”.

 הו לא מאוית לאחור זה אלוה. מה ההסבר שלך לזה?

“כשלוקחים את האותיות של ‘הו לא’ ומסדרים אותן בסדר הפוך יוצא אלוה”.

 מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

“אני אנסה לחשוב על כמה שיש סיכוי שלא אמרו עדיין. מונטי פיי… לא משנה. ביל לורנס, היוצר של סקראבס, דימיטרי מרטין, ניקולס גורביץ’ ,היוצר של The perry bible fellowship, דייל ברן, הכותב של A Lesson Is Learned But the Damage Is Irreversible, לארי דיוויד, דן הרמון מקומיוניטי וכל אישה, גבר וילד שלקחו חלק ביצירת פיוצ’רמה“.

 רוב הקומיקסים שלך נגמרים בהתאבדות או במוות טרגי. למה חשוב לך לצבוע את העולם בצבעים אופטימיים?

“יש כמה רעיונות קומיים שאני פשוט לא מסוגל להשתחרר מהם. לא משנה כמה פעמים אני מדבר על התאבדות או על מוות, זה לא מפסיק להיראות לי מצחיק. הנושא היחיד שתופס כל כך הרבה קשב אצלי זה הנושא של אלוהים כדמות קומית. אלה דברים כל כך גדולים ומגוחכים, שלפעמים אני לא מבין איך אני לא מסיים כל קומיקס בהתאבדות או במוות”.

 מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

“אני חושב שכמו בכל תקופה יש יוצרים קומיים מעולים, שגורמים לי כיוצר קומי לרצות למות מרוב רגשי נחיתות, ויש יוצרים קומיים גרועים. ההבדל הגדול של התקופה הזאת מכל תקופה אחרת הוא שיוצרים קומיים היום לא תלויים באישור או עזרה מאף גורם בשביל להביא את החומר שלהם לקהל. האינטרנט פתוח לכל אחד עם מקלדת ורעיון. ועכבר. ו… בעיקרון, דיסק קשיח, כי המחשב לא יעלה בלעדיו. וכרטיס מסך. ומערכת הפעלה. ומארז”.

(או טאבלט, או סמארטפון, או…)

לכו להצביע?

 הרבה מהקומיקסים שלך הם על גיבורי-על. זו התחלופה החנונית לקנאת פין? 

“כנראה. אני מנסה להפסיק לקנא בפין שלי, אבל הוא נראה כל כך מרוצה מעצמו כל הזמן”.

 איזו מילה הכי מצחיקה אותך ולמה?

“מאז שאני זוכר את עצמי (לפני שלוש שנים בערך, די במעורפל) המילה ‘אנטילופה’ נראית לי ממש מצחיק”.

 מה לדעתך צריך לעשות למגיבים שמעירים הערות גרפיות או לשוניות ומתעלמים מהפאנצ’?

“יש לי פנטזיה שבה מושיבים את כולם בחדר ואלכס אנסקי מקריא להם את התגובות שלהם. אלכס, אם אתה קורא את זה… למה לעזאזל אתה קורא את זה?”.

אלכס אנסקי. עדיין לא קורא את זה
אלכס אנסקי. עדיין לא קורא את זה

 מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

“פשוט תעשה מה שנראה לך מצחיק, ואם אנשים לא אוהבים את זה תבכה”.

 למה ככה הגדולים שואלים ושואלים ונורא מבלבלים לי את המוח?

“אני חושב שהשאלה הזאת היא רפרנס לשיר או משהו כזה, אבל אין לי כוח לחפש בגוגל”.

הו לא.

מתן בלומנבלט בנענע

ץ סופית

אבי טולדנו ועירית ענבי בשיר “למה ככה”

דוד וולצר – ראיון ר-ציני

מיהו דוד וולצר? האם הוא אדם, מכונת טוויטים משומנת או גלגולו הישראלי של גראוצ’ו מרקס במאה ה-21? לא

 

דוד וולצר, קומדיהדוד וולצר הוא מחבר הספר הקומי “שורות”, שלמרת שמו אינו עוסק בסמים אלא נכתב בהשפעתם. וולצר הוא מבין הראשונים בארץ שהחליט לקחת את הסטטוסים שלו מפייסבוק, את הטוויטים שלו מטוויטר ואת כתובות הנאצה שלו מהשירותים ולסרוק אותם אל מדיום שנקרא ספר. וולצר הוא גם מהאחרונים שעשו את זה, כי השאר לא הבינו מה הפואנטה. הספר מלווה באיורים של נדב האופטמן, כי דוד לא יודע לצייר. וולצר ממשיך לפרסם מדי יום ביומו שורות בפייסבוק ובטוויטר, כי תכלס אין משהו יותר טוב לעשות עם הזמן. ניסיתי לשלוח לו את הראיון בטוויטר, אבל הם דרשו שאקצר, אז שלחתי לו מייל.

מתי גילית שאתה מצחיק?

 “קצת נבוך בשבילך על התחקיר החובבני, אחרת היית כבר יודע שאני סטנדאפיסט האולטרסאונד הראשון ביקום”.

 הרבה שורות שלך עוסקות בפדופיליה ובנקרופיליה. יש פיליות שאתה מרגיש שלא עסקת בהן מספיק?

“כן – מראיינופיליה, גם לא מתכוון להתחיל”.

 מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

האחים מרקס, סטיבן רייט, מיטש הדברג, דמיטרי מרטין, טים סידל, שגיב פרידמן ושחר חסון. כן, כן, קראת נכון – כי השתמשתי בפסיקים במקומות הנכונים”.

 במקצועך אתה קופירייטר. אילו עוד דרכי קיצור אתה מכיר לגיהינום?

 “נא לדייק – במקצועי לשעבר. מזמן עברתי לעבודות זמניות הגונות בשכר סטודנטים, רק לא לגעת שוב בקופי. כזה אני, מעדיף את הדרך הארוכה לגיהינום”.

"אני אוהב להשפיל את המאוורר שלי, בחורף אני מוציא אותו למרפסת שיבין מה זו רוח אמיתית". מהספר
“אני אוהב להשפיל את המאוורר שלי, בחורף אני מוציא אותו למרפסת שיבין מה זו רוח אמיתית”. מהספר

 מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

 “מאוד נחבאים אל הכלים, מאוד מאוד מאוד מאוד נחבאים. אבל אלו שלא – נהדרים. בפרסום חופרים שהמדיום הוא המסר, וזה נכון גם לגבי הומור ברשת. מוצר איום הוא דוגמה מושלמת.

“סחתיין נוסף מוקדש לתום יער, שמציעה ערב סטנדאפ אלטרנטיבי, מאמין שזו רק ההתחלה”.

 הרבה זמן היית מובטל. איך התקבלת?

 “אתה יודע איך זה בישראל, בלי קשרים אי אפשר להתקדם. מזל שנתקלתי בקולגה לשעבר שידע למשוך בחוטים הרפויים הנכונים”.

 איזו מילה הכי מצחיקה אותך?

 “אתרוג – איזה שם דרמטי ללימון”.

דרמה קווין
דרמה קווין

 לולא אלכוהול, סקס, סמים ודברי מתיקה איפה היית היום?

 “לא הייתי נולד”.

 מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

“הזרה”.

 איזו דמות היסטורית היית רוצה לחנוק?

 “את היטלר, כמובן. הזין שכח לרצוח את המשפחה של השכן מעליי”.

 

 דוד וולצר בפייסבוק או בטוויטר

עוד דרך להתפרנס