ארכיון תגיות: דניס לירי

הקומיקאים החדשים נגד הפוליטיקה

אם התרגלנו לקומיקאים שמנסים לשנות באמצעות הומור, להעביר את המסר שלהם ולשנות תודעה, הקומיקאים היום אומרים לפוליטיקאים תעזבו אותנו בשקט

 

הקומיקאי דניס לירי אמר פעם שסטנדאפ הוא הצורה האולטימטיבית של חופש הדיבור, כי אתה מנקב את הבועות שפוליטיקאים, מומחים ואנשי דת מנסים להפריח. לפעמים זה נכון, לפעמים הפוליטיקאים מגייסים קומיקאים לשורותיהם.

זכורה מערכת הבחירות של 1984, המערך מגייס את הגשש החיוור, והליכוד מגייס את ספי ריבלין. וזו הסיבה היחידה לממשלת האחדות. הפוליטיקה גם ניסתה לגייס את הבדרן דודו טופז. ופליטת הפה שלו הפכה לתוכנית הבידור הכי מוצלחת שלו אי-פעם. חלק מהקומיקאים אף ניסו להיות פוליטיקאים.

קומיקאים גם מנסים לשנות, ואז קוראים להם סטיריקנים, וכשהם מתאכזבים מזה שלא מצליחים לשנות, קוראים להם שוב קומיקאים.

לאחרונה כמה קומיקאים משנים את המשחק הפוליטי, אומרים אתם תציגו לנו רצינות וחשיבות עצמית וניסיון פתטי למכור לנו ערכים, ואנו נמכור לכם ההפך.

דני קמושביץ. ביבי נגד לפיד

דני קמושביץ מתחיל ברגיל, קומיקאי בשירות פוליטיקאי. תראו, הנה צחוקים מביאים קולות, חושב ראש הממשלה. אבל נתניהו לא קרא את “קץ האידאולוגיה”. והקומיקאי קמושביץ עובד גם בשביל יאיר לפיד. אמרת יזמות וכלכלה חופשית? אתה לא יכולים להיות מונופול.

גיא הוכמן וההפגנות

הקומיקאי גיא הוכמן, שהתחיל בסרטונים משעשעים על בינו לבינה במאקו ובאתרים אחרים, החל השנה במפגשים בסדרת הפגנות, בהן של הדרוזים, של ערביי ישראל, של בית”ר ועוד. אפשר לטעון שלבוא למטענים עם אף של ליצן זה חסר טאקט ופוגע במאבק, אפשר גם לטעון שזה מצחיק ולכל הפחות מעלה מודעות מזווית אחרת.

יש המון דרכים להתמודד עם קומדיה שפולשת לך לתחומים שחשובים לך, אבל להאכיל את הטרול במכות זו הדרך הכי טיפשית ביניהן, וזה מה שקורה לגיא הוכמן בהפגנת האפודים הצהובים.

אייל בריג נגד הריאליטי גוט טאלנט

אומנם לא בדיוק פוליטיקה, אבל כן נגיסה בפוליטיקה של הכסף, בשעשועים  שהם חלק מהמנגנון לצד הלחם. אייל בריג מבהיר לשופטי הריאליטי של גוט טאלנט שהוא לא ממש מעריץ שלהם, אפילו לא אוהב אותם, לא באתי להישפט, באתי לשפוט, לא באתי לצחוק איתכם, באתי לצחוק עליכם.

 

הייאוש הקומי מנצח את הפוליטיקה

אם הורגלנו בשנים האחרונות לקומיקאים כמו ג’ון סטיוארט וחקייניו שמנסים לשנות את תודעת הציבור, להציג דעות חשובות ולהאמין שהם בעלי השפעה, הקומיקאים החדשים הרבה פחות אופטימיים, הם יודעים שהכל אבוד, המנגנון תקוע ולא בר שינוי. אז כל מה שאפשר לעשות איתו הוא לנצל אותו לצרכיך ולצחוק עליו כל הדרך לאפוקליפסה, כי שינוי לא יהיה פה

ציטוטים של קומיקאים על קומדיה

מה אמרו קומיקאים על קומדיה?

 

Photograph by Amnesty International UK via Flickr Creative Commons
Photograph by Amnesty International UK via Flickr Creative Commons

כבר שנתיים אני כותב, מנהל ועורך את הבלוג ילדי הקומדיה, חוקר את הקומדיה, מדבר עם האנשים העוסקים בתחום וכל כך אוהבים אותו, לפעמים גם עובד איתם, אבל יש קומיקאים רבים שהייתי רוצה לראיין, והדבר לא מתאפשר כי הם מפורסמים מדי או מתים מדי. לכן כל מה שנותר לי הוא ללקט מה שהם כבר אמרו:

 

 

שלום עליכם:
“החיים הם חלום לחכמים, משחק לטיפשים, קומדיה לעשירים, טרגדיה לעניים ”

 

צ’רלי צ’פלין:

“החיים הם טרגדיה בקלוז אפ, קומדיה בלונג שוט”

מל ברוקס:

“טרגדיה זה שאני חותך אצבע, קומדיה זה שאתה נופל לביוב ומת”

לואי סי קיי:

“קומדיה היא לא מדויקת ולא נכונה ולא מנומסת. זה בלאגן וככה אני גם מתייחס לזה”

 

ג’רי סיינפלד:

“ארבעה שלבי קומדיה: לגרום לחבריך לצחוק, לגרום לזרים לצחוק, להרוויח כסף מכך שאתה גורם לזרים לצחוק ולגרום לאנשים לדבר כמוך כי זה כל כך כיף”

.
אנדי קאופמן:

“מעולם לא סיפרתי בדיחה”

 

ג’ורג’  קרלין:

“אני סבור כי מחובתו של הקומיקאי למצוא את גבולות המותר ולעבור עליהם בכוונה תחילה”

 

גראוצ’ו מרקס:

“חובבן חושב שזה נורא מצחיק אם אתה מלביש גבר כמו אישה זקנה, מושיב אותו בכסא גלגלים ודוחף אותו במורד גבעה לכיוון קיר לבנים. בשביל מקצוען, זו חייבת להיות אישה זקנה”

.
ג’ון סטיוארט:
“כשאמרתי שאני רוצה להרכיב צוות כותבים קומי ש-80 אחוז ממנו יהיו יהודים בוגרי ליגת הקיסוס, אנשים חשבו שאני משוגע. הם אמרו שחייבים 90, 95 אחוז”

חנוך לוין:

“אני היצור הטראגי שממנו עושים קומדיות” (רווקים ורווקות)

 

ביל היקס:

“הקומדיה הכי טובה בעיניי היא לגרום לאנשים לצחוק מדברים שהם בחיים לא צחקו מהם, וגם להאיר את הפינות האפלות במוחותיהם”

 

דניס לירי:

“סטנדאפ הוא הצורה האולטימיטבית של חופש דיבור כי אתה מנקב את הבועות שפוליטיקאים, מומחים, אנשי דת ומתחזים מנסים להפריח מעל ראשינו”

 

אפרים קישון:

“‘החיים הם ההומוריסטן הוותיק ביותר’, אמר חכם אחד וצדקתי במאה אחוז”

 

אריק איידל:

“החיים אינם הגיוניים, וכולנו מעמידים פנים שהם כן. תפקיד הקומדיה הוא להראות ששום דבר מזה לא הגיוני ולא חשוב בכל מקרה”

 

 

כריס רוק:

“אני אוהב להיות מפורסם. זה כמעט כמו להיות לבן, אתה יודע”

 

סטיב מרטין:

“קומדיה היא אמנות של להצחיק אנשים בלי לגרום להם להקיא”

מארק טווין:

“קומדיה היא טרגדיה פלוס זמן”

 

 

יונתן ברק – ראיון ר-ציני

יונתן ברק. רק יש לו שם ומראה של טייס. הוא מתפרנס מקומדיה

יונתן ברק, קומדיהלא כל אחד יכול לראות את יונתן ברק, רק ילדים טובים, ושיש להם הוט, ושמודעים לערוץ קומדי סנטרל ולתוכנית “מחוץ לחוק”. כל התנאים הכרחיים חוץ מלהיות ילדים טובים. חוץ מזה הוא יצר וכתב את הסדרה סלב’ס, שצחקה על סלבריטאים. בתמורה לחשיפה הוא לא קיבל מהם מכות. הוא התחיל את דרכו בקאמל קומדי קלאב, ומאז כתב והשתתף בתוכניות קומיות רבות אבל גם בטלנובלה שממנה לא הצליח להימלט. כגיבור טלנובלה אחד לאחר תקשרתי איתו באמצעים היחידים שאני יודע, שאלות במייל.

מתי גילית שאתה מצחיק?

“כשהייתי ילד הייתי מצחיק, אבל לקח לי הרבה זמן עד שהבנתי שיש פה מקצוע. גיליתי בשלב מאוד מוקדם בחיי שיש לי את היכולת להסתכל על סיטואציה מהצד תוך כדי שאני חווה אותה ולתת לה פרשנות קומית. אחר כך גם גיליתי את היכולת לעשות דמויות, לספר סיפורים ולהעביר טיעונים בצורה של בדיחה. אבל למרות שהתחלתי להופיע בגיל 17 בקאמל קומדי קלאב, אני חושב שלהיות מצחיק זה כמו להיות יפה – גם אם אומרים לך את זה כל הזמן, יש עדיין רגעים שאתה לא בטוח בזה. בשביל זה יש לי את הקהל שלי, שיזכיר לי כל ערב מחדש שאני מצחיק. ויפה…”.

התחלת את דרכך בתוכנית יתוש בראש, ולא המקורית. אתה חושב שכבר אז ההצלחה שינתה אותך?

“‘יתוש בראש’ בערוץ 23 ובגלי צה”ל הייתה ההזדמנות הראשונה שלי להגיע לקהל יותר נרחב ממאה וחמישים האנשים שהיו נדחקים לקאמל בכל יום שישי בלילה. ‘יתוש בראש’, עד כמה שהייתה תוכנית זניחה, הזניקה את הקריירה שלי”.

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

“אני מאמין שכל קומיקאי חייב ללמוד מקומיקאים אחרים כפי שמוזיקאי חייב לשמוע מוזיקה. לפני שנכנסתי למקצוע, ג’רי סיינפלד, ג’ורג’ קרלין ודניס לירי היו הקומיקאים שהערצתי, כי הייתי חשוף בעיקר לסטנדאפ מחו”ל. כשהגעתי לקאמל התוודעתי לארז שלם, רשף לוי, רועי לוי ואסף יצחקי, מכולם למדתי והתפתחתי. עם השנים התווספו לרשימה הזו ג’ון סטיוארט, טינה פיי ואד בירן, אותו היה לי הכבוד לפגוש בלונדון”.

“כיום יש לי סגנון משלי שהוא אופייני לי, אבל אני עדיין לומד כל הזמן מקולגות כמו גורי אלפי, אלי ומריאנו ורועי לוי”.

אתה מפיץ את החולצה “אשכנזי יפה תואר”.  אתה לא חושש שתפגע באנשים שאכפת להם מאשכנזים?

“הרעיון מאחורי ‘אשכנזי יפה תואר’ היה לקחת עמדה נגד הדרת האשכנזים שלדעתי התפתחה במדינה. שמתי לב שבשנים האחרונות, המילה אשכנזי הפכה למילת גנאי, סוג של קללה – ‘בוא איתנו למועדון אחי, אל תהיה אשכנזי’.

“אני לא רואה פסול בחולצת ‘אשכנזי יפה תואר’ בדיוק כמו שלא הייתי נעלב מחולצת ‘תימני לוהט’ או ‘מרוקאי חתיך’. אף אחד לא צריך להתבייש במקורות שלו, כל עוד הוא עושה זאת מבלי לפגוע באלה של אחרים”.

לא נפגעו מיעוטים בעת הכנת החולצה
לא נפגעו מיעוטים בעת הכנת החולצה

מה אתה חושב על הקומיקאים של היום?

“יש הרבה יותר קומיקאים היום מאשר כשהתחלתי לעבוד בתחום. זה יישמע כמו משהו שסבא היה אומר, אבל כשאני התחלתי להופיע, היה רק ערב במה פתוחה אחד בארץ (בקאמל קומדי קלאב) והיו מופיעים בו כ-15 חובבים בלבד. כיום יש אינסוף במות פתוחות ולדעתי מספר הקומיקאים המתחילים שקיימים בארץ בכל רגע נתון עומד על מאה.

“אין ספק שכולם מבינים הרבה בסטנדאפ. הם חשופים לו מגיל צעיר יותר והמקצוע הפך להיות אטרקטיבי מאוד בזכות תוכניות כמו ‘צחוק מהעבודה’, אך רובם עדיין לא מצאו את הקול שלהם על הבמה. יש ‘רגע קסם’ כזה שקורה לקומיקאי כשהוא מפסיק לספר קטעים ומתחיל ‘לעשות סטנדאפ’. הרגע שבו הוא הופך להיות עצמו על הבמה, או לפחות גרסה של עצמו. תמיד חשבתי שקומיקאי צריך קודם כל להבין כיצד הוא נתפס בעיני הקהל שלו ואז להקרין חזרה את זה פי עשרה. כשהמהות הבימתית שלך ברורה, הקטעים שלך נהיים חדים יותר, אישיים יותר ובעלי עומק נוסף. כל הקומיקאים המובילים בארץ ובעולם הם כאלה שיש להם סגנון שייחודי רק להם. ייטיבו לעשות הקומיקאים הצעירים של היום, אם יחפשו מה מייחד אותם במקום לכתוב ולבצע את הסטנדאפ שהם חושבים שהקהל רוצה לראות”.

הייתה לך פינה אצל יאיר לפיד. עכשיו אין לך פינה אצל יאיר לפיד, ויאיר לפיד שר אוצר. למה אתה לא אמביציוזי?

 “אולי יום אחד גם אני אלך לפוליטיקה. תמיד רציתי להופיע בכנסת”.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

“‘שטות’. היא מילה מצוינת בעיניי. קודם כל היא מילה אונומטופית. כלומר שהצליל שלה מחקה את משמעותה. היא מילה שטותית וכיף להגיד אותה, אפילו שטותי להגיד אותה. אני אוהב להשתמש בשפה גבוהה בהופעה שלי כי אני חושב שככל שהנושא שאתה מדבר עליו הוא יותר שטותי (עשיתי זאת שוב), כך הניגוד של השפה הגבוהה הופך את הקטע למצחיק יותר”.

מה רועי לוי בעיניך?

“להתקשר אליי בארבע בצהריים, לשאול שאלה ואז להגיד ‘טוב, אני חוזר לישון'”.

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

 “יש פה סטנדאפ”.

לאן הולכים הסטנדאפיסטים כשאין חגים?

“לסטנדאפיסטים אין באמת חגים. לא היה לי יום עצמאות או פורים או סילבסטר לעצמי כבר עשר שנים. אם הייתי יוצא בערב כזה, לא הייתי מוצא את עצמי בהמון. ג’ורג’ קרלין אמר פעם ‘קהל הוא קבוצת האנשים היחידה שאני יכול לסבול, כי לולא אני הם לא היו קבוצת אנשים'”.

יונתן ברק הוא מהאנשים שיש עליהם ערך בוויקיפדיה

ואתר רשמי

ופייסבוק

17.5, הופעה קרובה בבית ציוני אמריקה