ארכיון תגיות: דרור קרן

המילים המצחיקות ביותר לשנה החדשה

ברוב השנה האחרונה הצקנו לקומיקאים  והומוריסטים ושאלנו אותם בין היתר מה המילה שהכי מצחיקה אותם.  להפתעתנו הם ענו ונימקו. האם אפשר ללמוד מהו סוג ההומור לפי מילה אחת ומה המילה שבאמת הכי מצחיקה?

"אנחנו יותר בקטע של סימני פיסוק. אני תמיד התפעלתי מהאירוניה שבפסיקים, מקפים גורמים לגלי לבריחת שתן"
“אנחנו יותר בקטע של סימני פיסוק. אני תמיד התפעלתי מהאירוניה שבפסיקים, מקפים גורמים לגלי לבריחת שתן”

ניקו וואטס: “כיבושילשול. זו מילה שהמצאתי. זה שילוב של כיבוש ושלשול. זה מצחיק”

מאיר כץ:  “חתונה. גם כי חברה שלי לא לידי, אבל אל דאגה, המילה הזאת לא תצחיק אותי כשהיא תקרא את הראיון”.

ינאי בן נח: “ברווז, אבל זה, כאילו, ברור מאילו. אין מה להסביר. אוף, בטח כל הקומיקאים עונים  ‘ברווז’ לשאלה הזו”.

תם אהרן ודור כאהן

דור: “פחות מילים, יש שמות שמצחיקים אותנו. אפילו מרגשים הייתי אומר. נגיד, אטילה שומפלבי”.

תם: “או איציק שאשו לדוגמה. זה שם שיש בו הכל. מתח, מסתורין, אהבה, נקמה, תאווה”.

דור: “כן איציק שאשו זה שם יותר טוב, אני לא יכולתי להגיד את זה כי ישר היית קופץ ואומר שאני גזען”.

תם: “כי אתה גזען, מה לעשות”.

דור: “מה גזען , אתה אמרת את זה בעצמך!!!”

תם: “אבל אתה דמיינת אותו טיפש ששולח טוטו, ואני דמיינתי אותו אקדמאי ואיש משפחה”.

דור: “דוגרי, אתה צודק, אבל לא יכולת לדעת את זה”

מרסל מוסרי: “אין מילה ספציפית שמצחיקה אותי, יש כמות וודקה ספציפית”.

רותם זיו: “שמפו – כי זה נשמע כמו דבר והיפוכו”

ניר וגלי: “אנחנו יותר בקטע של סימני פיסוק. אני תמיד התפעלתי מהאירוניה שבפסיקים, מקפים גורמים לגלי לבריחת שתן”

אורי פינק:  “כבוד השר אורי אורבך”

שמעון ראיצ’יק: “גזיבו. defaq?!”

טל שפר: “המילה שהכי מצחיקה אותי היא בדולח. זו פשוט המילה הכי חסרת משמעות אי פעם, וצורת ההגייה שלה גורמת לך להרגיש אידיוט. זה כאילו מישהו המציא את המילה הזו רק כדי לגרום למי שאומר אותה להיראות מפגר”

טל טירנגל: “המילה שהכי מצחיקה אותי היא ‘נפוטיזם’, וזה בגלל שבאמצע יש לה פות”.

יונתן ברק: “”שטות’. היא מילה מצוינת בעיניי. קודם כל היא מילה אונומטופית. כלומר שהצליל שלה מחקה את משמעותה. היא מילה שטותית וכיף להגיד אותה, אפילו שטותי להגיד אותה. אני אוהב להשתמש בשפה גבוהה בהופעה שלי כי אני חושב שככל שהנושא שאתה מדבר עליו הוא יותר שטותי (עשיתי זאת שוב), כך הניגוד של השפה הגבוהה הופך את הקטע למצחיק יותר”

מוחמד נעמה: “המילה שהכי מצחיקה אותי זאת ‘גברתתת’ … ולמה כי אני מבהיל איתה בחורות שהולכות בכביש, בהסוואה שאני מדבר בפלאפון”

אסף קפלנסקי“בשתי מילים – ‘אובדן התמימות’. לא, בעצם ‘כאב’. ‘אובדן הכאב’. לא, עזוב, ‘אובדן התמימות’ וזהו”.

שגיב פרידמן: “המילה כרס. הכי ישראלית שיש”.

חגילר: “כדרלעמר… אני… אני לא יודע”

קארין כהן: “פלומה. ככה”

דדו מילמן: “יש איזה דיבור על זה שהמילה האחרונה במילון היא ‘תתתן’. ההגדרה המילונית שלה היא: בנאדם שחייב להגיד את המילה האחרונה. מצחיק אותי הרגע הזה בישיבה שבו אבשלום קור וכל החבר’ה של האקדמיה סוגרים את המילון ואז, שנייה לפני שהם הולכים מישהו אומר: ‘רגע, רגע. יש לי רעיון לעוד מילה אחת אחרונה! ת ת ת ן! לא יודע מה זה אומר אבל חייבים להכניס את זה'”.

"אתרוג. איזה שם דרמטי ללימון"
“אתרוג. איזה שם דרמטי ללימון”

עפר קניספל: בהעאהעהעה… כי היא המילה שהכי מתחברת לקומיקאי הנערץ עלי. עובדיה יוסף. גם המילה פרפראות משעשעת אותי” .

ניר מולד: אצטרובל. במופע הראשון של ‘אנטיגיבור‘, הסטנדאפ שלי, עמדתי כמעט עשר דקות וניסיתי להבין עם הקהל איך בנאדם מביט בדבר הזה ומחליט לקרוא לו אצטרובל. בסוף הורדתי את הקטע כי הוא היה ארוך נורא, אבל הפכתי אותו לפרק בסדרת האנימציה ‘גוגי ומגוגי‘”.

יאיר אורבך: “שתי מילים: ‘משלמים בזמן'”.

דור מוסקל: “‘ככה’ וככה”.

יוני פאנצ’צ’אתזה: “כוס. וגם כוס ענק. כי זה אמיתי מהחיים”.

דרור קרן: “מדי פעם יש מילה כזאת שלא מסתדרת לי.  אספסת. שזה מה שבקר אוכל. אבל נשמע כמו מחלה, לא? ‘אל תשאל, אני כבר ארבעה ימים חולה מת, יש לי אספסת. אני מתגרד בכל הגוף'”.

מתן בלומנבלט: “מאז שאני זוכר את עצמי (לפני שלוש שנים בערך, די במעורפל) המילה ‘אנטילופה’ נראית לי ממש מצחיק”

דוד וולצר“אתרוג – איזה שם דרמטי ללימון”.

גדי וילצ’רסקי: “גדי, כל פעם שאני שומע את השם הזה אני נקרע. נראה לי שזה קשור לסיפורים מצחיקים שדניאל חן מספר על גדי סבן, חבר טוב שלו”.

שממל: “פומפרניקל, אורלוגין ופרוקטולוג”

אבא קריר: “אני אוהב מילים עם שלוש הברות כמו מצנפת, תשלובת, אופוסום, סיתוונית”

בוב זאבי: “הזוי… מצחיק אותי ולא באופן טוב. מי שמשתמש במילה הזאת מנסה לומר שהוא לא מבין מה הוא מנסה להגיד, אבל הוא מתכוון להגיד את זה בכל זאת”.

נועה אנג’ל: “זה משתנה. כרגע זה גורגונזולה. אני שומעת את אבא שלי שואל כשאני באה הביתה ‘ראית את הגורגונזולה שקניתי?’ וזה נשמע לי כאילו הוא הציע לי להעביר סיבוב על הכלה הקווקזית שהוא הזמין בדואר”.

זאב אנגלמאיר: “גיוועלד’. לא משנה מי אומר את זה: מיק ג’אגר, בר רפאלי, ראש ממשלת טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן או אפילו צורר היהודים הטוטליטרי א.היטלר. תן להם להגיד  ‘גיוועלד’, וזה תמיד מצחיק. זה נשמע מילה שתרנגולת המציאה”.

נדב בושם: “אני מתלבט בין צ’ילבה לכוניפה – שילוב מרגש בין מזרח למערב’ ובמילה אחת – ציונות”

משה פרסטר: 

“קקי.

“אני אדם שמושפע מאוד מהסביבה שלו. יש לי ילד בן ארבע וחצי. המילה ‘קקי’ מאוד מצחיקה אותו, במיוחד כשיש לה קשר אליי…  ‘תראה, אבא עשה קקי’ (צחוק דקיק) ‘אבא עשה קקי על הרצפה’ (צחוק מתגלגל) ‘אבא מרח קקי על אימא’ (צחוק רועם)”

“קקי קקי קקי . או שיש לו הומור נמוך במיוחד או שזה ההומור בגיל ארבע וחצי (אני מקווה שהוא יתפתח)

“קקי. לצערי אני מושפע והמילה הזו  מצחיקה גם אותי (ופחות את הקהל הבוגר שלי)”

נולי עומר:  “עוועים. מילה  סוריאליסטית משהו, שמטבע התנהלות הדברים בארצנו הפכה בעיניי לריאליסטית”.

 

דרור קרן – ראיון ר-ציני

דרור קרן, קומדיהדרור קרן החדש – כמו הישן אבל עם יותר שנים

דרור קרן הוא שחקן וקומיקאי מוערך, עד כדי כך שבניגוד לסלבריטאים אחרים הוא לא יצטרך לרוץ לכנסת, כי הכנסת תרוץ אליו. הוא מוכר מהתוכניות “שערורייה”, “של מי השורה הזו”, מתוכניות ילדים רבות ומריץ את המופע הקומי  “מצד שני”. חוץ מזה הוא עשה גם הרבה דרמות, אבל דרמות עושות לנו לבכות, אז לא נדבר על זה כי זה לא מתאים עכשיו. לאחר שניגבנו את הדמעות בנייר שכתבנו עליו את השאלות לא הייתה לנו ברירה אלא לשלוח לו מייל.

 

מתי גילית שאתה מצחיק?

“בגיל חמש הגעתי למכולת וביקשתי קרמבו. נתנו לי. הגשתי עשר אגורות. אמרו לי ‘זה לא מספיק’ .  ‘אפשר הנחה’? שאלתי. ‘אין הנחות’, אמרו. אמרתי ‘ואם אני אוכל רק את הביסקוויט?” .

 

במשך שנים היית הכוכב של  הפקת המקור המקורית “של מי השורה הזו”, תוכנית אלתורים. תוכל לאלתר עבור קוראי הבלוג תירוצים למס הכנסה?

“אין תירוצים למס הכנסה”.

 

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

שייקה אופיר, ישראל פוליאקוב, סנדרסון, שוב שייקה אופיר, מוני ובראבא. דני קיי, קוסבי וגולדה מאיר”.

הופעת בתוכניות ילדים רבות, כמו “פרפר נחמד” ו”סיפורי סומסום”. אילו מסרים סמויים החדרתם לשם שעדיף שהורים לא יידעו?

 “מה אתה חושב שמוישה אופניק עושה כשהוא סוגר את המכסה של הפח…?”

(לא יודע. סדנאות ניו אייג’?)

מה דעתך על הקומיקאים של היום?

“אני אוהב את אסי כהן. אבי גרייניק, גורי אלפי. אנשים שיש בהם מקוריות, טעם, ויכולת ביצוע. לא צריך יותר”.

 

אתה שחקן תיאטרון מוערך, ושיחקת בין היתר ב”אשכבה” של חנוך לוין, ב”נפש הטובה מסצ’ואן” של ברכט, ב”משרתם של שני אדונים” של גולדוני. עבור אלו שאין להם כסף או זמן לתיאטרון תוכל לסכם את כולן במשפט אחד?

“אוי, זה שאלה בלתי אפשרית. תיאטרון, אם הוא טוב, הוא הכי טוב, כי מה יותר מרגש מלראות אנשים חיים לפניך שמכניסים אותך לעולם בזמן אמת ומצליחים להשאיר לך חוויה. הבעיה עם תיאטרון? שזה כמעט ולא קורה”.

 

איזו מילה הכי מצחיקה אותך ולמה?

“מדי פעם יש מילה כזאת שלא מסתדרת לי.  אספסת. שזה מה שבקר אוכל. אבל נשמע כמו מחלה, לא? ‘אל תשאל, אני כבר ארבעה ימים חולה מת, יש לי אספסת. אני מתגרד בכל הגוף'”.

זה אספסת
זה אספסת

לאור קריירת הדיבוב הענפה שלך איזה קול הכי מתאים לעשות בראיון עבודה?

“את הקול שיגרום למשלוח הכי מהיר של הצ’ק”.

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

“מנסה ליישם, את מה שאני רוצה לראות בדרך כלל: אמירה, הפתעה, חוכמה, חוויה. גבולות ההומור מאד גמישים. אסור לנוח. צריך לבדוק את הקצוות. אבל תמיד תמיד, תישאר אתה, אם אתה מזכיר בהגשה שלך ובחומר שלך אלף קומיקאים אחרים, אז לא בשביל זה באנו”.

לאחר שואה גרעינית עולמית כשתהיה הניצול היחיד מה תיקח לאי בודד?

“עז.

והרבה אספסת”.

דרור קרן מופיע מזה ארבע שנים עם מופע הסטנד אפ שלו “מצד שני”  וזכה לביקורות מצוינות הן בתקשורת והן אצל הקהל.

2.2 תיאטרון ירושלים, 21:15

15.2, צוותא תל אביב, 22:00

דרור קרן בוויקיפדיה