ארכיון תגיות: יניב דויטש

המילים המצחיקות ביותר לשנה החדשה

ברוב השנה האחרונה הצקנו לקומיקאים  והומוריסטים ושאלנו אותם בין היתר מה המילה שהכי מצחיקה אותם.  להפתעתנו הם ענו ונימקו. האם אפשר ללמוד מהו סוג ההומור לפי מילה אחת ומה המילה שבאמת הכי מצחיקה?

"אנחנו יותר בקטע של סימני פיסוק. אני תמיד התפעלתי מהאירוניה שבפסיקים, מקפים גורמים לגלי לבריחת שתן"
“אנחנו יותר בקטע של סימני פיסוק. אני תמיד התפעלתי מהאירוניה שבפסיקים, מקפים גורמים לגלי לבריחת שתן”

ניקו וואטס: “כיבושילשול. זו מילה שהמצאתי. זה שילוב של כיבוש ושלשול. זה מצחיק”

מאיר כץ:  “חתונה. גם כי חברה שלי לא לידי, אבל אל דאגה, המילה הזאת לא תצחיק אותי כשהיא תקרא את הראיון”.

ינאי בן נח: “ברווז, אבל זה, כאילו, ברור מאילו. אין מה להסביר. אוף, בטח כל הקומיקאים עונים  ‘ברווז’ לשאלה הזו”.

תם אהרן ודור כאהן

דור: “פחות מילים, יש שמות שמצחיקים אותנו. אפילו מרגשים הייתי אומר. נגיד, אטילה שומפלבי”.

תם: “או איציק שאשו לדוגמה. זה שם שיש בו הכל. מתח, מסתורין, אהבה, נקמה, תאווה”.

דור: “כן איציק שאשו זה שם יותר טוב, אני לא יכולתי להגיד את זה כי ישר היית קופץ ואומר שאני גזען”.

תם: “כי אתה גזען, מה לעשות”.

דור: “מה גזען , אתה אמרת את זה בעצמך!!!”

תם: “אבל אתה דמיינת אותו טיפש ששולח טוטו, ואני דמיינתי אותו אקדמאי ואיש משפחה”.

דור: “דוגרי, אתה צודק, אבל לא יכולת לדעת את זה”

מרסל מוסרי: “אין מילה ספציפית שמצחיקה אותי, יש כמות וודקה ספציפית”.

רותם זיו: “שמפו – כי זה נשמע כמו דבר והיפוכו”

ניר וגלי: “אנחנו יותר בקטע של סימני פיסוק. אני תמיד התפעלתי מהאירוניה שבפסיקים, מקפים גורמים לגלי לבריחת שתן”

אורי פינק:  “כבוד השר אורי אורבך”

שמעון ראיצ’יק: “גזיבו. defaq?!”

טל שפר: “המילה שהכי מצחיקה אותי היא בדולח. זו פשוט המילה הכי חסרת משמעות אי פעם, וצורת ההגייה שלה גורמת לך להרגיש אידיוט. זה כאילו מישהו המציא את המילה הזו רק כדי לגרום למי שאומר אותה להיראות מפגר”

טל טירנגל: “המילה שהכי מצחיקה אותי היא ‘נפוטיזם’, וזה בגלל שבאמצע יש לה פות”.

יונתן ברק: “”שטות’. היא מילה מצוינת בעיניי. קודם כל היא מילה אונומטופית. כלומר שהצליל שלה מחקה את משמעותה. היא מילה שטותית וכיף להגיד אותה, אפילו שטותי להגיד אותה. אני אוהב להשתמש בשפה גבוהה בהופעה שלי כי אני חושב שככל שהנושא שאתה מדבר עליו הוא יותר שטותי (עשיתי זאת שוב), כך הניגוד של השפה הגבוהה הופך את הקטע למצחיק יותר”

מוחמד נעמה: “המילה שהכי מצחיקה אותי זאת ‘גברתתת’ … ולמה כי אני מבהיל איתה בחורות שהולכות בכביש, בהסוואה שאני מדבר בפלאפון”

אסף קפלנסקי“בשתי מילים – ‘אובדן התמימות’. לא, בעצם ‘כאב’. ‘אובדן הכאב’. לא, עזוב, ‘אובדן התמימות’ וזהו”.

שגיב פרידמן: “המילה כרס. הכי ישראלית שיש”.

חגילר: “כדרלעמר… אני… אני לא יודע”

קארין כהן: “פלומה. ככה”

דדו מילמן: “יש איזה דיבור על זה שהמילה האחרונה במילון היא ‘תתתן’. ההגדרה המילונית שלה היא: בנאדם שחייב להגיד את המילה האחרונה. מצחיק אותי הרגע הזה בישיבה שבו אבשלום קור וכל החבר’ה של האקדמיה סוגרים את המילון ואז, שנייה לפני שהם הולכים מישהו אומר: ‘רגע, רגע. יש לי רעיון לעוד מילה אחת אחרונה! ת ת ת ן! לא יודע מה זה אומר אבל חייבים להכניס את זה'”.

"אתרוג. איזה שם דרמטי ללימון"
“אתרוג. איזה שם דרמטי ללימון”

עפר קניספל: בהעאהעהעה… כי היא המילה שהכי מתחברת לקומיקאי הנערץ עלי. עובדיה יוסף. גם המילה פרפראות משעשעת אותי” .

ניר מולד: אצטרובל. במופע הראשון של ‘אנטיגיבור‘, הסטנדאפ שלי, עמדתי כמעט עשר דקות וניסיתי להבין עם הקהל איך בנאדם מביט בדבר הזה ומחליט לקרוא לו אצטרובל. בסוף הורדתי את הקטע כי הוא היה ארוך נורא, אבל הפכתי אותו לפרק בסדרת האנימציה ‘גוגי ומגוגי‘”.

יאיר אורבך: “שתי מילים: ‘משלמים בזמן'”.

דור מוסקל: “‘ככה’ וככה”.

יוני פאנצ’צ’אתזה: “כוס. וגם כוס ענק. כי זה אמיתי מהחיים”.

דרור קרן: “מדי פעם יש מילה כזאת שלא מסתדרת לי.  אספסת. שזה מה שבקר אוכל. אבל נשמע כמו מחלה, לא? ‘אל תשאל, אני כבר ארבעה ימים חולה מת, יש לי אספסת. אני מתגרד בכל הגוף'”.

מתן בלומנבלט: “מאז שאני זוכר את עצמי (לפני שלוש שנים בערך, די במעורפל) המילה ‘אנטילופה’ נראית לי ממש מצחיק”

דוד וולצר“אתרוג – איזה שם דרמטי ללימון”.

גדי וילצ’רסקי: “גדי, כל פעם שאני שומע את השם הזה אני נקרע. נראה לי שזה קשור לסיפורים מצחיקים שדניאל חן מספר על גדי סבן, חבר טוב שלו”.

שממל: “פומפרניקל, אורלוגין ופרוקטולוג”

אבא קריר: “אני אוהב מילים עם שלוש הברות כמו מצנפת, תשלובת, אופוסום, סיתוונית”

בוב זאבי: “הזוי… מצחיק אותי ולא באופן טוב. מי שמשתמש במילה הזאת מנסה לומר שהוא לא מבין מה הוא מנסה להגיד, אבל הוא מתכוון להגיד את זה בכל זאת”.

נועה אנג’ל: “זה משתנה. כרגע זה גורגונזולה. אני שומעת את אבא שלי שואל כשאני באה הביתה ‘ראית את הגורגונזולה שקניתי?’ וזה נשמע לי כאילו הוא הציע לי להעביר סיבוב על הכלה הקווקזית שהוא הזמין בדואר”.

זאב אנגלמאיר: “גיוועלד’. לא משנה מי אומר את זה: מיק ג’אגר, בר רפאלי, ראש ממשלת טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן או אפילו צורר היהודים הטוטליטרי א.היטלר. תן להם להגיד  ‘גיוועלד’, וזה תמיד מצחיק. זה נשמע מילה שתרנגולת המציאה”.

נדב בושם: “אני מתלבט בין צ’ילבה לכוניפה – שילוב מרגש בין מזרח למערב’ ובמילה אחת – ציונות”

משה פרסטר: 

“קקי.

“אני אדם שמושפע מאוד מהסביבה שלו. יש לי ילד בן ארבע וחצי. המילה ‘קקי’ מאוד מצחיקה אותו, במיוחד כשיש לה קשר אליי…  ‘תראה, אבא עשה קקי’ (צחוק דקיק) ‘אבא עשה קקי על הרצפה’ (צחוק מתגלגל) ‘אבא מרח קקי על אימא’ (צחוק רועם)”

“קקי קקי קקי . או שיש לו הומור נמוך במיוחד או שזה ההומור בגיל ארבע וחצי (אני מקווה שהוא יתפתח)

“קקי. לצערי אני מושפע והמילה הזו  מצחיקה גם אותי (ופחות את הקהל הבוגר שלי)”

נולי עומר:  “עוועים. מילה  סוריאליסטית משהו, שמטבע התנהלות הדברים בארצנו הפכה בעיניי לריאליסטית”.

 

בוב זאבי – ראיון ר-ציני

תדהמה בעולם הקומדיה: בוב זאבי עושה מה שרק מעט סטנדאפיסטים לפניו הצליחו – מצחיק

396779_10151317183070299_378820185_nבוב (גיא) זאבי או גיא (בוב) זאבי הוא קומיקאי מבטיח, וכשאומרים לו “בוב, אתה חייב לי כסף”, הוא גם מקיים. וזה באמת ראוי להערכה כי מלבד עבודתו העיקרית כקומיקאי שוליים הוא משלים הכנסה בלילות כמורה ללשון במועדונים. הוא כתב, ביים והשתתף בקומדיות רבות. כמו כן שיחק בפסטיבל לתיאטרון ווירדו עכו. והוא כותב ומשתתף בסדרות אינטרנט שזוכות ליותר מעשר צפיות. כשצפיתי כהרגלי בתיבת הספאם, ובה הצעות להגדיל דברים כמו חשבון בנק ואיברי מין,  צץ המייל של בוב.  כל כך הכרתי לו תודה שהוא לא הציע לי להגדיל כלום ששלחתי לו מייל.

 

מתי גילית שאתה מצחיק?

“כשהייתי בן 21 עקץ אותי ליצן רדיואקטיבי. הוא אמר שהתשלום על המופע מראש, ובסוף לא בא.

“גיליתי שאני רוצה להיות מצחיק בחטיבה, אבל אז עדיין לא הייתי מצחיק. אבל לא ויתרתי, ובגלל זה חטפתי הרבה מכות. בהמשך חבריי ואני היינו מארגנים מסיבות ‘של מי השורה’, שזה כמו מסיבות קוק, רק שבמקום להסניף קוק מתחרים באלתורים, והייתי אלוף בתחום. משם הכרתי את כישרוני”.

אתה מריץ כיום את הסטנדאפ האתאיסטי “התיאולוגיה של הקרמבו”. מה הייתה התגובה של אלוהים?

“אלוהים לא קיים“.

 

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

“התחלתי לצפות במונטי פייטון עוד בכיתה ד’, חרשתי את הסרטים שלהם לכל כיוון. כשהתחלתי לעסוק בסטנד אפ, התחקיתי אחרי מיצ’ הדברג וביל היקס. אבל ללא ספק הגורו שלי הוא ג’ורג’ קארלין“.

 

כתבת וביימת את “ששון ושמחה בדילמת האסירים”, שהתבססה על הדילמה המוכרת מתורת המשחקים. אתה בוגר החוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה. מי עזר לך?

“במסגרת לימודיי המורה הטובה ביותר שלי לקומדיה הייתה מורתי לתיאטרון בובות יעל ענבר. היא לימדה אותי כמה שיעורים חשובים מאוד על הקומדיה, אבל בעיקר לימדה אותי איך לבקר קומדיה, שזהו כלי מאוד חשוב כשאתה מחפש לשפר את הכישרון שלך.

“אגב, ישנו דיאלוג בימים אלו על העלאה מחודשת של ההפקה במסגרת תיאטרון קרוסל, ומופע נוסף שלי בשם ‘לא אומרים איכס על אוכל’ כבר נמצא בשלבי חזרות, אז יש למה לצפות”.

(קומדיה זה טוב ויפה. אבל מי עזר לו בתורת המשחקים?)

 

ג'ון פורבס נאש הבן  הוא מתמטיקאי וכלכלן אמריקאי. זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 1994 על מחקריו פורצי הדרך בתחום תורת המשחקים.
ג’ון פורבס נאש הבן הוא מתמטיקאי וכלכלן אמריקאי. זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 1994 על מחקריו פורצי הדרך בתחום תורת המשחקים

מה אתה חושב על הקומיקאים כיום?

“אני מיטיב לכת בקומדיה. מה שאומר שכבר קשה להצחיק אותי. יש מעטים בארץ שמסוגלים, איתם נמנים: ארז בירנבוים, יניב דויטש, רודי סעדה, מני מלכה, שמעון ראיצ’ק, ניר מולד ויש עוד כמה, אבל הרשימה קצרה. יש לי גם דעה על מה אמורה להיות קומדיה טובה ומה לא, ומה שאני רואה בדרך כלל זה קומדיה גרועה. תרבות הדאחקות הופכת את המדינה שלנו למאוד עצובה מבחינה קומית. אני חושב שקומדיה צריך לקחת ברצינות.

“התפקיד של הקומיקאי הוא לא להחניף לקהל, אלא לבעוט בו ולגרום לו לבקש עוד. במדינה שלנו רוב הקומיקאים הם חנפנים, וזה לטעמי בזוי”.

התחלת את דרכך במידה רבה בלהקת הנונסנס-פאנק פישיבום. הפאנק מת. תוכל לספר על הרקע שלך בסיאנס?

“אני מת מבפנים, אבל מאוד מחובר לילד הפנימי שבי”.

 

איזו מילה הכי מצחיקה אותך ולמה?

“הזוי… מצחיק אותי ולא באופן טוב. מי שמשתמש במילה הזאת מנסה לומר שהוא לא מבין מה הוא מנסה להגיד, אבל הוא מתכוון להגיד את זה בכל זאת”.

 

הופעת בתוכנית “חומר טוב” בביפ. הערוץ נסגר. אתה חושב שזה בגללך?

“זה לא בגללי. זה בזכותי”.

 

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

“כבר אמרתי קודם. לא הקשבת?”.

(הממ, לא. זה כאילו באימייל)

 

אם לא היית פסיכופת מה היית רוצה להיות?

“אני לא פסיכופת. אני שפוי באופן קיצוני”.

בוב זאבי, התיאולוגיה של הקרמבו, חמישי,13.12.12, 21:00, תיאטרון קרוסל

בוב זאבי אתר

בב זאבי VS השם