ארכיון תגיות: מאייר

חגילר – ראיון ר-ציני (בקומיקס)

בלעדי לילדי הקומדיה: חגילר בשילוב מרהיב של תמונה וטקסט. קראו עוד על ההמצאה החדשה קומיקס בגוגל

חגילר, קומדיה
צילום: אסף שגיא

חגילר  נולד בשם חגי גילר.  רק לאחר תאונה שכללה תערובת נוזלים כימיים הפך לחגילר וחי בביוב, או שזה היה צבי הנינג’ה? בכל מקרה חגילר פרסם את הקומיקס  בהמשכים דוגי ליברצם, המבוסס על פוליטיקאי שהדבר היחיד שהוא טוב בו הוא פוליטיקה, כרגיל  פנטזיה של קומיקסאים. מלבד זה חגילר הוא פריק של חומרים ארכיוניים ולכן מחזיק בביתו את בר כוכבא המקורי. כיום הוא מאייר עבור גלובס כדי להעלות את מניותיו בשוק. זה היה משחק מילים. כתחקירן אמיץ שלחתי לו כמה שאלות נוקבות באימייל, קיבלתי קומיקס.

חגילר, קומדיהחגילר  בפייסבוק

שסק, הבלוג של חגילר

ניר מולד – ראיון ר-ציני

מה מסתתר מאחורי ניר מולד? לא יודעים, אבל גרמנו לו להסתכל

 

ניר מולד, קומדיה
נירמו, פורטרט עצמי

ניר מולד הוא סטנדאפיסט, קומיקסאי, מאייר, אנימטור, תסריטאי ומורה ולא בהכרח בסדר הזה. בגיל 3 שבר את שיא את המיזנתרופיה. כשביקשו ממנו לתקן שתק, הלך לחדר וכתב על זה בלוג ולא יצא עד שיצר את סדרת האינטרנט המצוירת “רפפורט”, שבה הפך את חבריו הסטנדאפיסטים למצוירים והם יישארו כאלו עד שיבינו שהמוח, הלב, האומץ והבית תמיד היו אצלם בנעליים. בין לבין כתב סדרות אנימציה וספרים ולגידי גוב, אותו לא הצליח להפוך למצויר. כמיזנתרופ למיזנתרופ שלחתי לו מייל.

 מתי גילית שאתה מצחיק?

“בגיל שנתיים, פלוס מינוס. כל מיני דודים ודודות הגיעו לביקור ולאחר שהתעללו לי בלחיים, התחילו לשאול אותי מה צבע השיער של הנוכחים. לדודה גילה היה צבע חום, לדוד יוסקה היה צבע ג’ינג’י, ואז אמא שלי החליטה לשאול אותי מה צבע השיער של אבא – שזו שאלה בעייתית כי אבא היה קירח, אז חשבתי וחשבתי, ולבסוף הודעתי: צבע מצח”.

 מה הוא שיא המיזנתרופיה?

“לתלות שלט ‘זהירות מדרגה’ בכניסה למשרפות באושוויץ. וגם לזרוק בקבוק תבערה על גן ילדים ולקבל על זה 6 חודשי עבודות שירות, כי הילדים הם בסך הכל כושים, נו ביג דיל”.

 מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

“תלוי באיזה תחום. בתור קריקטוריסט וקומיקסאי הושפעתי בעיקר מדודו גבע, זכר ברווז לברכה, ומהגאונים הגדולים של MAD: דון מרטין, סרג’יו אראגונס ועוד. עברתי לצייר גג-קרטונז לאחר שנחשפתי ל-Far side של גארי לארסון הענק ולג’ון קלהאן ז”ל, ואני מעריץ את עבודותיו של שותפי לסדרת ‘שלפוחיות’, עמוס אלנבוגן. בתור תסריטאי גדלתי בעיקר על מונטי פייתון וכמעט כל קומיקאי בריטי משנות השבעים ועד היום, ובסטנדאפ אני קשור רגשית לסיינפלד, לארי דיוויד ולואי סי.קיי, אבל גם לכמה סטנדאפיסטים פחות מוכרים כמו דאג סטאנהופ“.

 בתור מורה לקומיקס ואנימציה אתה ודאי חשוף לפיתויים רבים. ניהלת פעם רומן עם דמות מצוירת?

“היה לי פעם סטוץ עם דלעת מצוירת, אבל אני לא יכול להרחיב. עדיין אין התיישנות על חלקים נבחרים מקריירת ההוראה שלי, לצערי. מה שכן, חלק מהדמויות המצוירות שליוו את חיי היו ונשארו חברי הטובים, למשל מומינטרול, פו הדב וג’סיקה רביט, אבל איתה זה קשר יותר פיזי”.

לא רוצה לדבר על זה
לא רוצה לדבר על זה

 מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

“יש כמה אנשים מוכשרים בטירוף בארץ, הבעיה היא שלא תמיד שומעים עליהם. ב’רפפורט’ יוצא לי לעבוד עם אנשים כמו בוב זאבי, שמעון ראיצ’יק, מיכל קירזון ואנשים נוספים שלא מוכרים לכל בית אב בישראל, כי הם לא מופיעים ב’צחוק מעבודה’. זה לא אומר שהם לא טובים, בדיוק להפך – הם קומיקאים שלא מסתפקים בדחקות, אלא מנסים לשרבב למופע שלהם גם אמירות ותובנות.   רוב הקהל בארץ עדיין מעדיף גגים בנוסח ‘מכירים את זה ש’ על פני הומור מורכב יותר שגם גורם לך לחשוב, אבל אני מאמין שיש מקום לכל יוצר שמוכן לעבוד קשה ולהצחיק”.

 בתור היוצר של סדרת האינטרנט “רפפורט”. אילו התנהגויות לדעתך צריכות להיות מוכרות כמחלת נפש?

“יחסי סאדו-מאזו עם חפצי יודאיקה. רודאו לחולי אוסטאופורוזיס. טורניר דוק לחולי פרקינסון, והכי גרוע: הצבעה לציפי לבני”.

 איזו מילה הכי מצחיקה אותך ולמה?

“אצטרובל. במופע הראשון של ‘אנטיגיבור‘, הסטנדאפ שלי, עמדתי כמעט עשר דקות וניסיתי להבין עם הקהל איך בנאדם מביט בדבר הזה ומחליט לקרוא לו אצטרובל. בסוף הורדתי את הקטע כי הוא היה ארוך נורא, אבל הפכתי אותו לפרק בסדרת האנימציה ‘גוגי ומגוגי‘”.

 כתבת ללילה גוב 2. תוכל לתת לנו ספוילר איך זה נגמר?

“זה נגמר כשהעונה ירדה, מוקדם מהצפוי. כולנו השתוללנו שם עם שירים וסקצ’ים ורעיונות נהדרים, והקהל העדיף לראות ריאליטי. שייחנקו. עבורי זה היה כיף אדיר וחלום שהתגשם – לכתוב שירים לגידי גוב, שהיה גיבור ילדותי, ולהכניס לפריים טיים בפעם הראשונה (ולא האחרונה) את המשפט ‘חציל ענק עם נצנצים בצבע בורדו’. קצת העיבה על התקופה היפה הזו ההתפוצצות של המעבורת קולומביה, כי אני כתבתי חלק גדול מהבדיחות על אילן רמון. טוב, לא יכולתי לדעת, נכון?”.

 מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

If it bends – it’s funny,  If it breaks – it isn’t

שלפוחיות קומדיה
איור מתוך שלפוחיות. עמוס אבלנוגן וניר מולד

“סתם, זה ציטוט של וודי אלן מ’פשעים ועבירות קלות’. תפיסה קומית? אני מאמין באקסטרפולציה: קח סיטואציה מוכרת, נסה להגחיך אותה ע”י הקצנה שלה והמרה לצורת חיים אחרת. במילים אחרות: פשוט מאוד, זה מסובך”.

 באיזו שפה הכי טוב לקלל?

“אידיש. באמת! זו השפה היחידה שבה אפשר להגיד על מישהי שלשכב איתה זה משכב בהמה, וזה עדיין ישמע חינני ומצחיק”.

האתר שלו

השלפוחיות שלו

מתן בלומנבלט (הו לא.) – ראיון ר-ציני

מי עומד מאחורי אתר הקומיקס הו לא.? מתן בלומנבלט. זה כתוב באודות

מתן בלומנבלט, קומדיה הרבה אנשים עוצרים את מתן בלומנבלט ברחוב, ואז מתברר שהם לא באמת שוטרים. אבל אז אחרי שהם צוחקים ומאוד מרוצים מעצמם הם מגלים שמדובר בפאקינג מתן בלומנבלט, היוצר של אתר הקומיקס המצליח  הו לא., קומיקס שעוסק בדברים. באותו רגע נפקחות עיניהם והם שואלים אותו “למה הו לא. בעצם?”. אז הוא הופך אותם לציורים ומכניס אותם לאוטו, וכך באמת נוצרת רצועת קומיקס. כמו כן, הוא חבר בצוות הכותבים של ץסופית והיה כתב בנענע10 (אחד מהם ישרוד עד סוף הראיון). הפעם חרגתי ממנהגי ושלחתי את הראיון בכתב יד. לאחר שקיבלתי אותו בחזרה בהערה “לא מבין את הציורים ומה הפאנצ'”, חזרתי למנהגי ושלחתי לו מייל.

 מתי גילית שאתה מצחיק?

“דצמבר 2016”.

 הו לא מאוית לאחור זה אלוה. מה ההסבר שלך לזה?

“כשלוקחים את האותיות של ‘הו לא’ ומסדרים אותן בסדר הפוך יוצא אלוה”.

 מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

“אני אנסה לחשוב על כמה שיש סיכוי שלא אמרו עדיין. מונטי פיי… לא משנה. ביל לורנס, היוצר של סקראבס, דימיטרי מרטין, ניקולס גורביץ’ ,היוצר של The perry bible fellowship, דייל ברן, הכותב של A Lesson Is Learned But the Damage Is Irreversible, לארי דיוויד, דן הרמון מקומיוניטי וכל אישה, גבר וילד שלקחו חלק ביצירת פיוצ’רמה“.

 רוב הקומיקסים שלך נגמרים בהתאבדות או במוות טרגי. למה חשוב לך לצבוע את העולם בצבעים אופטימיים?

“יש כמה רעיונות קומיים שאני פשוט לא מסוגל להשתחרר מהם. לא משנה כמה פעמים אני מדבר על התאבדות או על מוות, זה לא מפסיק להיראות לי מצחיק. הנושא היחיד שתופס כל כך הרבה קשב אצלי זה הנושא של אלוהים כדמות קומית. אלה דברים כל כך גדולים ומגוחכים, שלפעמים אני לא מבין איך אני לא מסיים כל קומיקס בהתאבדות או במוות”.

 מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

“אני חושב שכמו בכל תקופה יש יוצרים קומיים מעולים, שגורמים לי כיוצר קומי לרצות למות מרוב רגשי נחיתות, ויש יוצרים קומיים גרועים. ההבדל הגדול של התקופה הזאת מכל תקופה אחרת הוא שיוצרים קומיים היום לא תלויים באישור או עזרה מאף גורם בשביל להביא את החומר שלהם לקהל. האינטרנט פתוח לכל אחד עם מקלדת ורעיון. ועכבר. ו… בעיקרון, דיסק קשיח, כי המחשב לא יעלה בלעדיו. וכרטיס מסך. ומערכת הפעלה. ומארז”.

(או טאבלט, או סמארטפון, או…)

לכו להצביע?

 הרבה מהקומיקסים שלך הם על גיבורי-על. זו התחלופה החנונית לקנאת פין? 

“כנראה. אני מנסה להפסיק לקנא בפין שלי, אבל הוא נראה כל כך מרוצה מעצמו כל הזמן”.

 איזו מילה הכי מצחיקה אותך ולמה?

“מאז שאני זוכר את עצמי (לפני שלוש שנים בערך, די במעורפל) המילה ‘אנטילופה’ נראית לי ממש מצחיק”.

 מה לדעתך צריך לעשות למגיבים שמעירים הערות גרפיות או לשוניות ומתעלמים מהפאנצ’?

“יש לי פנטזיה שבה מושיבים את כולם בחדר ואלכס אנסקי מקריא להם את התגובות שלהם. אלכס, אם אתה קורא את זה… למה לעזאזל אתה קורא את זה?”.

אלכס אנסקי. עדיין לא קורא את זה
אלכס אנסקי. עדיין לא קורא את זה

 מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

“פשוט תעשה מה שנראה לך מצחיק, ואם אנשים לא אוהבים את זה תבכה”.

 למה ככה הגדולים שואלים ושואלים ונורא מבלבלים לי את המוח?

“אני חושב שהשאלה הזאת היא רפרנס לשיר או משהו כזה, אבל אין לי כוח לחפש בגוגל”.

הו לא.

מתן בלומנבלט בנענע

ץ סופית

אבי טולדנו ועירית ענבי בשיר “למה ככה”

זאב אנגלמאיר – ראיון ר-ציני

כל מה שלא ידעתם על אנגלמאיר תמשיכו לא לדעת. כי אי אפשר לדעת הכל בחיים. בלעדי

המרואיין שלי הפעם שונה ממרואיינים אחרים, בעיקר כי יש לו ראש של אדם וגוף של ציור. זאב  אנגלמאיר הוא מאייר, קריקטוריסט, סאטיריקן, קומיקסאי ואב לבין שלושה לטריליון קולאז’ים. בחטיבת הביניים כשכל הבנים ציירו נשים ערומות הוא צייר אישה ערומה אחת. הוא עבד בעיתונים רבים,  במיינסטרים וגם בעיתונים מעניינים. כשעזב העיתונים קרסו אך הבניינים נשארו עומדים. התלבטתי היכן כדאי לערוך את הראיון איתו, עבר לי ושלחתי לו מייל.

 

 

מתי גילית שאתה מצחיק?

“כשהייתי בכיתה ג’ בערך. בטיול שנתי  לכותל המערבי פתחתי מסטיק בזוקה ובעתידות היה כתוב: ‘יש לך חוש הומור אך לעתים אינך יודע מתי להפסיק’. את הפתק דחפתי לכותל ואת המסטיק הלעוס הדבקתי לכיפת קרטון ונתתי לדויד מהכיתה שלי, שחבש אותה והמסטיק נדבק לו לשערות. הוא כעס נורא והרביץ לי  וכל הילדים מסביב צחקו.

“שנים  אחר כך  כתבתי סיפור על שוודית שהגיעה לכותל ולא היה לה טמפון ולכן לקחה את אחד הפתקים האלה מהכותל והשתמשה בו, ובפתק  היה כתוב ‘אלוהים אני מת להכיר שוודית’. איזו מקריות!”

אתה ודודו גבע זה אותו אדם?  אם כן מי היה האלטר אגו של מי?

“אנחנו לא אותו אדם למרות הדמיון העצום בשמות שלנו (לשנינו יש ג’ בשם המשפחה) ובגלל העובדה שהוא מת

על יצורים מגעגעים ואני מעדיף יצורים מתגעגעים, שמביטים בי בעיניים מאוהבות ואומרים לי בקול חושני ‘אנגלמאיראתה האלטר אגו שליכפרה'”.

 

 

מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

סבאגפטו, שהצליח ליצור דמות הומוריסטית אמינה עם לוק דינמי וייחודי ושם שקשה לשכוח: פינוקיו;ואלוהים, הגדול מכולם, שהצליח ליצור עולם כל כך מצחיק שכדור הארץ עצמו לפעמים מתפקע מצחוק וזאת הסיבה לרעידות האדמה ולצונאמי”.

 

 

מה לדעתך צריך להיות העונש הצפוי בחוק לאדם שמבקש ממך לצייר לו כבשה?

“הוא חייב ללבוש שריון, לקפוץ על רגל אחת סביב מגדלי עזריאלי תוך כדי שהוא עושה אהבה עם קיפוד ולצעוק בקול שכולם ישמעו ‘לעולם לא אבקש לצייר לי כבשה לעולם לא אבקש לצייר לי כבשה!'”.

 

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

“מעולים,במיוחד לואי סי קי,  סבא גפטו  והטרוריסטים ימש וזכרונם. מדהים איך השנים משכללות את ההומור שלהם. בכל פעם שהם מתבדחים אנשים מתפוצצים מצחוק”.

 

 

דמות שאתה מזוהה איתה היא שושקה, בת טיפוחיך ופרי ידיך, אישה עצמאית, ליברלית וערומה בעולם דכאני. מה הקשר שלך איתה היום ומה מספר הטלפון שלה?

“אני מת עליה ומקנא בה על החופש הטוטאלי שלה והמחויבות העצומה שלה להנאות החיים ולאי דחיית סיפוקים. אין טעם לפרסם את מספר הטלפון שלה כי היא תמיד ערומה והאייפון שלה לא עליה”.

 

 

אישה ליברלית וערומה בעולם דכאני

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

‘גיוועלד’. לא משנה מי אומר את זה: מיק גאגר, בר רפאלי,ראש ממשלת טורקיה רגפ טאיפ ארדואן או אפילו צורר היהודים הטוטליטרי א.היטלר. תן להם להגיד  ‘גיוועלד’, וזה תמיד מצחיק. זה נשמע מילה שתרנגולת המציאה”.

 

 

 

אתה מקושר להומור שחור. יש משהו שהיית רוצה להגיד לו?

כן.  ‘מתי כבר תגדל, הא? ותפסיק כבר להתנדנד על אבא. לא בשביל זה הוא תלה את עצמו’.”

“אגב כשהומור שחור מתנדנד על אבא יוצא לו פלפל שחור מהישבן. ודרך מה יוצא הפלפל? דרך חור שחור כמובן.

 

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

הכל מצחיק אותי: לוויות, טרגדיות אנושיות, סיפורי זוועה. בגלל זה אני ממליץ לא להזמין אותי ללוויות”.

 

תצייר לי כבשה?

“בטח”.

(כאן היה אמור להיות ציור של כבשה. אך לא נמצאו שריון וקיפוד עד סגירת הגיליון).

 

זאב אנגלמאיר בוויקיפדיה

זאב אנגלמאיר בבננות

אגנלמאיר מדבר על קומיקס ובאמבטיה עם ברווז