ארכיון תגיות: מוחמד נעמה

הסדרה פאנץ’, סצנת הסטדנאפ של שנות התשעים עכשיו בטלוויזיה

 

הסדרה מתארת את המאבקים בין שני מועדוני סטנדאפ, המבוססים על מקרים אמיתיים ממועדוני דומינו גרוס וקאמל קומדי קלאב. האם הפעם נצחק מסדרה על סטנדאפ?

ג’ים קארי עשה סדרה מדכאת על סצנת הסטנדאפ של ארצות הברית בשנות השבעים. הפעם יואב  גרוס בין היתר לוקח אותנו לסצנת הסטנדאפ של שנות התשעים בישראל. נקווה שהפעם פחות מדכא. ביס מגדירים  את הסדרה כדרמה דווקא והיא מספרת את סיפור עלייתה המטאורית של סצנת הסטנד-אפ הישראלית בשנות ה-90. הסדרה מבוססת על סיפורים אמיתיים הקשורים במועדון  ה”דומינו גרוס” המיתולוגי  – כל קשר ליואב גרוס מקרי – והתחרות עם מועדון ה”קאמל קומדי קלאב”.

בסדרה הקומיקאים לא מוצגים בשמותיהם האמיתיים, כך שאפשר לנחש מי הם היום ובעיקר איפה הם היום, חלק לא קטן מהם בחזית המסך..

הסדרה מתארת יחסים מורכבים בין אב ובנו: חמי פרוסט (צחי גראד) מנהל ה”הפיצה פאנץ'”, מועדון סטנד אפ קטן ואיכותי בעל כריזמה ואמת אמנותית בלתי מתפשרת, אשר הפך לגורו עבור הסטדנאפיסטים הצעירים. מולו עומד מיכאל (מאור שוויצר), הבן שלו, צעיר מוכשר ואמביציוזי שחוזר מאמריקה, מלא ברעיונות חדשים כיצד לנצח את המועדון החדש שמוקם להם מתחת לאף – במה שמזכיר במקצת את המאבקים בין עמירם גרוס לבנו יואב גרוס. זוהי מלחמה בין שתי תפיסות עולם: הסדרה מתארת את המלחמה בי ןה”פיצה פאנץ'” והעולם הישן שמהווים גם בית וגם כלוב של זהב עבור צעירים שמגיעים לתל אביב  שמוכנים לעשות הכול בשביל לקרוע את הקהל מצחוק  – לעומת הבמה הנוצצת, האולמות המלאים, הפרסום והכסף שמציע האלטרנטיבה החדשה “השוקן קומדי קלאב”.

בכיכובם של: צחי גראד, מאור שווייצר, אורלי זילברשץ בנאי, עוז זהבי, רון שחר
עוד משתתפים שחקנים צעירים המגלמים את דמותם של הסטנדאפיסטים של התקופה: איתי זבולון, דני קמושביץ, נווה צור, נועם לוגאסי , מוחמד נעמה, שי יום טוב. שחקן אורח: גיל קופטש
יוצרים: עמית ליאור, שבי זרעיה, רועי עידן , יואב גרוס, רן שריג
במאי: דרור סבו
מפיק ויוצר:  יואב גרוס הפקות

פאנץ’- ימי רביעי ב- 22:00 החל מה- 27/2 ב- yes EDGE ובבכורה ב-yes VOD מה- 25/2

וידיאו קומדי – סרטונים מצחיקים, 7.5-23.4

דו קיום בין יהודים וערבים ובין הלידאים לירמי שיק בלום – סרטונים שהצחיק אותנו השבועיים

ליל סדר לידאי

פסח עבר מזמן, אבל אנחנו עובדים בחינם. אז זה אחד המערכונים שהכי הצחיק אותנו. מדובר בשת”פ בין שני יצרני המערכונים הגדולים של האינטרנט “ערוץ הכיבוד” ו”כל מה שמצחיק בעולם”, מערכון  על משפחה שעלתה מסנאפצ’ט, סליחה, מלידא, מדינה בעלת תרבות אחרת ושונה שכל אחד מכם צריך להכיר, במיוחד את הגרסה המקוצרת שלהם לקושיות: מה נשמע? מה נשמע? טוב טוב טוב.

 

מני מלכה ומוחמד נעמה – דו קיום

שני סטנדאפיסטים, יהודי וערבי, יכלו לזמן את כל הקלישאות המוכרות. אבל הכימיה בין מוחמד נעמה למני מלכה, שמצליחים לגמד ולהראות כמה מגוחכות הגזענות, הדעות הקדומות והבורות באופן כללי, אך לצד אנושיות ובלי בושה להודות בפחד ושצריך להילחם בשביל זה, יצרה סרטון מצחיק, כיפי ובעיקר אנושי. התגובות צפויות ומצערות. בימים אלו נקדם טרור נגד חסרי חוש הומור.

https://www.facebook.com/hazinor/videos/10154239180404662/?pnref=story

 

המילים המצחיקות ביותר לשנה החדשה

ברוב השנה האחרונה הצקנו לקומיקאים  והומוריסטים ושאלנו אותם בין היתר מה המילה שהכי מצחיקה אותם.  להפתעתנו הם ענו ונימקו. האם אפשר ללמוד מהו סוג ההומור לפי מילה אחת ומה המילה שבאמת הכי מצחיקה?

"אנחנו יותר בקטע של סימני פיסוק. אני תמיד התפעלתי מהאירוניה שבפסיקים, מקפים גורמים לגלי לבריחת שתן"
“אנחנו יותר בקטע של סימני פיסוק. אני תמיד התפעלתי מהאירוניה שבפסיקים, מקפים גורמים לגלי לבריחת שתן”

ניקו וואטס: “כיבושילשול. זו מילה שהמצאתי. זה שילוב של כיבוש ושלשול. זה מצחיק”

מאיר כץ:  “חתונה. גם כי חברה שלי לא לידי, אבל אל דאגה, המילה הזאת לא תצחיק אותי כשהיא תקרא את הראיון”.

ינאי בן נח: “ברווז, אבל זה, כאילו, ברור מאילו. אין מה להסביר. אוף, בטח כל הקומיקאים עונים  ‘ברווז’ לשאלה הזו”.

תם אהרן ודור כאהן

דור: “פחות מילים, יש שמות שמצחיקים אותנו. אפילו מרגשים הייתי אומר. נגיד, אטילה שומפלבי”.

תם: “או איציק שאשו לדוגמה. זה שם שיש בו הכל. מתח, מסתורין, אהבה, נקמה, תאווה”.

דור: “כן איציק שאשו זה שם יותר טוב, אני לא יכולתי להגיד את זה כי ישר היית קופץ ואומר שאני גזען”.

תם: “כי אתה גזען, מה לעשות”.

דור: “מה גזען , אתה אמרת את זה בעצמך!!!”

תם: “אבל אתה דמיינת אותו טיפש ששולח טוטו, ואני דמיינתי אותו אקדמאי ואיש משפחה”.

דור: “דוגרי, אתה צודק, אבל לא יכולת לדעת את זה”

מרסל מוסרי: “אין מילה ספציפית שמצחיקה אותי, יש כמות וודקה ספציפית”.

רותם זיו: “שמפו – כי זה נשמע כמו דבר והיפוכו”

ניר וגלי: “אנחנו יותר בקטע של סימני פיסוק. אני תמיד התפעלתי מהאירוניה שבפסיקים, מקפים גורמים לגלי לבריחת שתן”

אורי פינק:  “כבוד השר אורי אורבך”

שמעון ראיצ’יק: “גזיבו. defaq?!”

טל שפר: “המילה שהכי מצחיקה אותי היא בדולח. זו פשוט המילה הכי חסרת משמעות אי פעם, וצורת ההגייה שלה גורמת לך להרגיש אידיוט. זה כאילו מישהו המציא את המילה הזו רק כדי לגרום למי שאומר אותה להיראות מפגר”

טל טירנגל: “המילה שהכי מצחיקה אותי היא ‘נפוטיזם’, וזה בגלל שבאמצע יש לה פות”.

יונתן ברק: “”שטות’. היא מילה מצוינת בעיניי. קודם כל היא מילה אונומטופית. כלומר שהצליל שלה מחקה את משמעותה. היא מילה שטותית וכיף להגיד אותה, אפילו שטותי להגיד אותה. אני אוהב להשתמש בשפה גבוהה בהופעה שלי כי אני חושב שככל שהנושא שאתה מדבר עליו הוא יותר שטותי (עשיתי זאת שוב), כך הניגוד של השפה הגבוהה הופך את הקטע למצחיק יותר”

מוחמד נעמה: “המילה שהכי מצחיקה אותי זאת ‘גברתתת’ … ולמה כי אני מבהיל איתה בחורות שהולכות בכביש, בהסוואה שאני מדבר בפלאפון”

אסף קפלנסקי“בשתי מילים – ‘אובדן התמימות’. לא, בעצם ‘כאב’. ‘אובדן הכאב’. לא, עזוב, ‘אובדן התמימות’ וזהו”.

שגיב פרידמן: “המילה כרס. הכי ישראלית שיש”.

חגילר: “כדרלעמר… אני… אני לא יודע”

קארין כהן: “פלומה. ככה”

דדו מילמן: “יש איזה דיבור על זה שהמילה האחרונה במילון היא ‘תתתן’. ההגדרה המילונית שלה היא: בנאדם שחייב להגיד את המילה האחרונה. מצחיק אותי הרגע הזה בישיבה שבו אבשלום קור וכל החבר’ה של האקדמיה סוגרים את המילון ואז, שנייה לפני שהם הולכים מישהו אומר: ‘רגע, רגע. יש לי רעיון לעוד מילה אחת אחרונה! ת ת ת ן! לא יודע מה זה אומר אבל חייבים להכניס את זה'”.

"אתרוג. איזה שם דרמטי ללימון"
“אתרוג. איזה שם דרמטי ללימון”

עפר קניספל: בהעאהעהעה… כי היא המילה שהכי מתחברת לקומיקאי הנערץ עלי. עובדיה יוסף. גם המילה פרפראות משעשעת אותי” .

ניר מולד: אצטרובל. במופע הראשון של ‘אנטיגיבור‘, הסטנדאפ שלי, עמדתי כמעט עשר דקות וניסיתי להבין עם הקהל איך בנאדם מביט בדבר הזה ומחליט לקרוא לו אצטרובל. בסוף הורדתי את הקטע כי הוא היה ארוך נורא, אבל הפכתי אותו לפרק בסדרת האנימציה ‘גוגי ומגוגי‘”.

יאיר אורבך: “שתי מילים: ‘משלמים בזמן'”.

דור מוסקל: “‘ככה’ וככה”.

יוני פאנצ’צ’אתזה: “כוס. וגם כוס ענק. כי זה אמיתי מהחיים”.

דרור קרן: “מדי פעם יש מילה כזאת שלא מסתדרת לי.  אספסת. שזה מה שבקר אוכל. אבל נשמע כמו מחלה, לא? ‘אל תשאל, אני כבר ארבעה ימים חולה מת, יש לי אספסת. אני מתגרד בכל הגוף'”.

מתן בלומנבלט: “מאז שאני זוכר את עצמי (לפני שלוש שנים בערך, די במעורפל) המילה ‘אנטילופה’ נראית לי ממש מצחיק”

דוד וולצר“אתרוג – איזה שם דרמטי ללימון”.

גדי וילצ’רסקי: “גדי, כל פעם שאני שומע את השם הזה אני נקרע. נראה לי שזה קשור לסיפורים מצחיקים שדניאל חן מספר על גדי סבן, חבר טוב שלו”.

שממל: “פומפרניקל, אורלוגין ופרוקטולוג”

אבא קריר: “אני אוהב מילים עם שלוש הברות כמו מצנפת, תשלובת, אופוסום, סיתוונית”

בוב זאבי: “הזוי… מצחיק אותי ולא באופן טוב. מי שמשתמש במילה הזאת מנסה לומר שהוא לא מבין מה הוא מנסה להגיד, אבל הוא מתכוון להגיד את זה בכל זאת”.

נועה אנג’ל: “זה משתנה. כרגע זה גורגונזולה. אני שומעת את אבא שלי שואל כשאני באה הביתה ‘ראית את הגורגונזולה שקניתי?’ וזה נשמע לי כאילו הוא הציע לי להעביר סיבוב על הכלה הקווקזית שהוא הזמין בדואר”.

זאב אנגלמאיר: “גיוועלד’. לא משנה מי אומר את זה: מיק ג’אגר, בר רפאלי, ראש ממשלת טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן או אפילו צורר היהודים הטוטליטרי א.היטלר. תן להם להגיד  ‘גיוועלד’, וזה תמיד מצחיק. זה נשמע מילה שתרנגולת המציאה”.

נדב בושם: “אני מתלבט בין צ’ילבה לכוניפה – שילוב מרגש בין מזרח למערב’ ובמילה אחת – ציונות”

משה פרסטר: 

“קקי.

“אני אדם שמושפע מאוד מהסביבה שלו. יש לי ילד בן ארבע וחצי. המילה ‘קקי’ מאוד מצחיקה אותו, במיוחד כשיש לה קשר אליי…  ‘תראה, אבא עשה קקי’ (צחוק דקיק) ‘אבא עשה קקי על הרצפה’ (צחוק מתגלגל) ‘אבא מרח קקי על אימא’ (צחוק רועם)”

“קקי קקי קקי . או שיש לו הומור נמוך במיוחד או שזה ההומור בגיל ארבע וחצי (אני מקווה שהוא יתפתח)

“קקי. לצערי אני מושפע והמילה הזו  מצחיקה גם אותי (ופחות את הקהל הבוגר שלי)”

נולי עומר:  “עוועים. מילה  סוריאליסטית משהו, שמטבע התנהלות הדברים בארצנו הפכה בעיניי לריאליסטית”.

 

מוחמד נעמה – ראיון ר-ציני

 חשיפת ילדי הקומדיה: מוחמד נעמה לא יהודי

מוחמד נעמה, קומדיהאנחנו לא יכולים להגיד מה הוא כן, רק שקוראים לו מוחמד, שהוא נולד וגדל בכפר דיר אל אסד, שהעלה  את המופע “ערבי בפעולה”, ואת המופע “דו קיום בצחוק” עם קובי חמו, שיתוף פעלה קומי יהודי-ערבי, ושהוא לא היה בצד היהודי, ושהוא כיום מופיע בערוץ 1 בתוכנית של שמואל וילוזנ’י ויעקב כהן. לכן שלחנו לו את השאלות בנענע מייל.

 מתי גילית שאתה מצחיק?

 “עוד מגיל ממש קטן גיליתי שאני מצחיק כי ב-12 שנות הלימוד שלי, 6 שנים כיתה א’  ו-6 שנים כיתה ב’,  הייתי הליצן של הכיתה”.

אלוהים של מי לוקח?

 “אלוהים של הנוצרים הוא הכי תותח… אני מת עליו”.

 מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

 “הקומיקאים הבינלאומיים היו דייב שאפל וכריס רוק, ומקומית היה האחד והיחיד: שלום אסייג“.

 מה החג הכי מיותר בעיניך בכל הדתות?

“אין חג מיותר. כל עוד יש בו כמה ימים של חופש, אז שירבו”

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=o0rzNFuDpCU]

 מה אתה חושב על הקומיקאים של היום?

 “יש קומיקאים שיצליחו כי הם עובדים קשה, ויש את אלה שלא כי הם חושבים שמגיע להם הכל, בלי יותר מדי אומץ או השקעה מצדם”.

 איך אתה מטפל באנשים שחושבים שאתה בחורה בשם נעמה?

 “קודם כל אני אונס אותם. ואחר כך מסביר להם, אם עוד לא הבינו שזה שם משפחה!”.

נעמה זה שם משפחנ
נעמה זה שם משפחה

 איזו מילה הכי מצחיקה אותך ולמה?

המילה שהכי מצחיקה אותי זאת ‘גברתתת’ … ולמה כי אני מבהיל איתה בחורות שהולכות בכביש, בהסוואה שאני מדבר בפלאפון“.

יש סתירה בין היותך שחקן להיותך מולטי-מיליארדר?

 “אין שום סתירה בין היותי שחקן ולבין מולטי מיליארדר. זאת תשובה לזה שלא הבנתי את השאלה”.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=MW0r339HS2I]

 מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

 “מה זה תפיסה קומית?”.

 לקראת סוף הראיון, להזכיר שאתה ערבי?

“תזכיר שאני ערבי אמיתי, ולא תימני שנסחף”.

האתר שלו

הפייסבוק שלו