ארכיון תגיות: מיטש הדברג

איתי עמוס (ערב הסטנדאפ חסר הביטחון העצמי) – ראיון ר-ציני

ערב הסטנדאפ חסר הביטחון העצמי חוגג שנתיים. איתי עמוס מסביר למה זה לגיטימי

הרבה זמן כשחשבו על סטנדאפ ישראלי, חשבו על סטנדאפיסטים מלאי כריזמה או שריריריים או עם בדיחות מובנות, כלומר עם ביטחון עצמי. איתי עמוס, שעל פי מחקרים עדכניים היה שותף שלי לדירה, החליט לעשות ערב סטנדאפ לחסרי הביטחון בשם “ערב הסטנדאפ חסר הביטחון העצמי”. לצערי, הרעיון המטומטם הזה הצליח ועכשיו הם חוגגים שנתיים, אז אני חייב לכתוב על זה.

למה החלטת על ערב הסטנדאפ חסר הביטחון העצמי?

יום אחד ישבנו כמה חברים אחרי ערב סטנדאפואטרי שילדי הקומדיה ארגנו ומישהו שאל את רונה טל (אושיית פייסבוק בעבר וסטנדאפיסטית חסרת ביטחון בהווה) למה היא לא עושה סטנדאפ. היא אמרה שאין לה מספיק ביטחון עצמי. אז שאלתי אותה אם הייתה מסכימה להופיע בערב סטנדאפ שמיועד לחסרי ביטחון עצמי, והיא אמרה כן. אז הבנתי שעליתי כאן על משהו.

בעיקרון בתור בנאדם חסר ביטחון עצמי או טבעיות על הבמה (ומחוצה לה), תמיד נורא הפריעה לי הדרישה הזאת בסטנדאפ לשדר ביטחון ולתקשר עם הקהל. חשבתי שאם אקים ערב שמצהיר מראש שהוא חסר ביטחון עצמי, אז הקהל מראש לא יצפה לזה וזה ישחרר את המופיעים מהלחץ להופיע בצורה מוחצנת ומקצועית שלא מתאימה להם. ככה הם ירגישו יותר בנוח ויעיזו יותר, קודם כל בכלל להופיע, ואחר כך אולי גם לנסות דברים לא שגרתיים.

וזה באמת מה שקרה – היום יש לא מעט מופיעים שהתחילו את דרכם בערב (רונה טל, נדב זלוטקין, יונתן אלחנן, דנה פינסקר, ואפילו אח שלי עידן עמוס, שהתחיל ממש לאחרונה וכבר הולך לו יותר טוב ממני), והופעות לא שגרתיות נהפכו לדבר די שגרתי.

מי אתה? לא מכיר אותך.

אתה גרת איתי, מה אתה משחק אותה? טוב, בוא נעמיד פנים שהראיון הזה לא נפוטיסטי.

אני איתי עמוס, בן 31 מתל אביב, בעל תואר ראשון בקולנוע מאוניברסיטת תל אביב ועובד כבר 12 שנה בארכיון של החוג. עושה סטנדאפ כשלוש שנים, בעיקר בבמות פתוחות. כששואלים אותי מה אני עושה בחיים אני עונה שאני בטלן רנסאנס, כלומר אני מתעצל לעשות דברים בהרבה תחומים – כתיבה, קולנוע, מוזיקה, יזמות, יבוא מזון. באף אחד מהם אני לא עושה כמעט כלום למרות שאני חולם לעשות כבר הרבה שנים. רק בסטנדאפ איכשהו אני עושה קצת (ממש קצת) יותר. אבל בעיקרון אני אף אחד עדיין.

מי לדעתך הקומיקאים שהשפיעו על החברים הקבועים בערב הסטנדאפ חסר הביטחון העצמי?

אני מניח שקומיקאים עם פרסונה של לוזרים כמו לואי סי  קיי, וודי אלן, לארי דיוויד, או נאור ציון. אבל בטח גם קומיקאים נסיוניים כמו אנדי קאופמן, מיטש הדברג, חנן גולדבלט. אבל האמת שאני לא יודע באמת כמה הסטנדאפיסטים אצלנו מושפעים בצורה מודעת מקומיקאים אחרים. הם נוטים להיות די אוטיסטיים ועסוקים בעולם הפנימי של עצמם.

אתם מופיעים די הרבה. אתם לא צריכים להיסגר כי צברתם ביטחון?

זו טענה שאני שומע הרבה, בעיקר בקשר אלי. כי באמת אחרי איזה 20 פעם שהנחיתי את הערב אני כבר יותר מדי בטוח בעצמי, שלא לומר זחוח ומעליב את שאר המופיעים והקהל, בשביל להתאים לערב. אבל אני חושב שאנחנו יותר חסרי ביטחון-פרנדלי מחסרי ביטחון באמת בשלב הזה. אנחנו כבר לא יכולים להבטיח שכל מופיע יהיה חסר ביטחון, אבל לכל מופיע חסר ביטחון תמיד יהיה בית חם ומכיל בערב. כל עוד הוא לא משעמם.

מה אתם חושבים על קומיקאים עם ביטחון עצמי?

הו, זו קשת של רגשות: קנאה, זלזול, בוז, משיכה מינית, חוסר אמון, הערצה. אישית קשה לי במיוחד עם מופיעים שמחפים על כתיבה גרועה עם ביטחון עצמי מוגזם, מה שנפוץ במיוחד במועדונים המבוססים יותר. אצלנו האג’נדה היא לתת במה למופיעים עם כתיבה טובה ופרפורמנס גרוע. אבל האמת המרה היא כנראה שצריך גם לדעת לכתוב וגם לדעת להופיע עם לפחות מינימום של ביטחון עצמי בשביל להיות טבעי על הבמה. אבל אנחנו לא מושלמים.

ההופעה שלכם מתרחשת בפלורנטין. איך הקהל הילידי מקבל אתכם?
האמת שנראה לי שאין יותר מדי קהל מקומי, ועם הזמן נהיה יותר קהל ביתי שלנו שהוא לאו דווקא פלורנטינאי טיפוסי. אין הרבה בדיחות על סמים בערבים, ואף אחד בינתיים לא שר עם גיטרה אף שיר של בוב מארלי.

 

מה התפיסה הקומית שלכם?

אני יכול לדבר רק בשם עצמי, אבל יאללה אני אדבר בשם כולם כי מה אכפת לי. אנחנו מאמינים שלהצחיק זה רק ההתחלה בקומדיה. ברור שכל קומיקאי הוא מצחיק, לפחות בעיני מישהו, אחרת הוא לא היה קומיקאי, אבל מעבר ללהצחיק יש עוד דברים שחלקנו מחפשים בקומדיה – שתהיה מפתיעה, מעוררת עניין, מעוררת רגש, מלאת דמיון, לא מתאמצת, לא נופלת לשטאנצים מוכרים וצפויים. ויש הרבה אנשים מצחיקים שלא מצליחים לעמוד בתנאים האלה, ואותי אישית הם הרבה פחות מעניינים. אני חושב שבערב שלנו אנחנו לא תמיד מצליחים אבל לפחות מנסים איכשהו לעמוד ביעדים האלה. הצעד הבא יהיה להשתלט גם על הקטע הזה של להצחיק.

האם לדעתך חלק מכם יוכלו גם להגיע לקהל המיינסטרימי הצמא לחסרי ביטחון כדי לתת להם מכות?

על פניו כרגע לא, אבל אולי כשמספיק נשתפשף ונקבל ביטחון אז כן. אני חושב שיש המון אנשים מוכשרים בערב, אבל מה שמשותף לרובנו זו שנאה למיינסטרים, שנאה עצמית ומוסר עבודה מאוד נמוך, אז אלה מכשולים שצריך להתגבר עליהם לפני שפורצים הלאה. או שפשוט יום אחד מפיק יראה אותנו וירצה לעשות איתנו משהו, זה יכול להיות נחמד. אבל זה יצטרך להיות בתנאים שלנו, לאו דווקא כי יש לנו אינטגריטי, אלא פשוט כי אנחנו לא מספיק מוכשרים בשביל להעמיד פנים שאנחנו משהו אחר.

 

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

 

מה התכונה הכי חשובה לשותף לדירה?

לא לעזוב אחרי שנה בשביל לגור עם בת זוג שלו, בוגד.

 

ערב הסטנדאפ חסר הביטחון העצמי חוגג שנתיים ברוסט מיוחד בהשתתפות מיטב מופיעי הערב, ביום שלישי 21.8 בשעה 21:00 בהודנא, אברבנל 13, תל אביב, כניסה חינם.

אורי ברויר – ראיון ר-ציני

הסטנדאפיסט אורי ברויר בווידוי: אני חנון

אורי ברויר הוא סטנדאפיסט ואקורדיוניסט, הידוע, עד כמה שזכור, מהיפה והחנון. הוא מעלה סרטונים לאינטרנט שעוסקים בהיותו חנון, אבל הוא בעיקר עושה סטנדאפ על זה שהוא חנון. ראיון על סטנדאפ ועל חנונים.

מתי גילית שאתה מצחיק?

גיליתי שאני מצחיק ממש במקרה, אחרי שגיליתי שכל בחורה שאני מציע לה לצאת איתי ישר נקרעת מצחוק…

השתתפת בתכנית הדגל היפה והחנון. כמה זמן לקח לך להבין אם אתה היפה או החנון?

לא באתי מקובע לאודישנים, אבל בהחלט פחדתי בהתחלה שיציעו לי להשתתף בפורמט חדש “המכוער והחנון”…שזה אני לבד, בלי הבחורה…

ביום אתה מציג את עצמך כחנון. מה אתה בלילה?

הייתי רוצה להאמין שאני גיבור-על, מעין סוג של סופרמן (קלארק קנת הממושקף, אבל כשהחובה קוראת לו הוא בעצם סופרמן…). אבל בפועל גם על הבמה אני נשאר אותו חנון פחות או יותר. רק שהפעם יש אנשים (ולא דמיוניים) שמקשיבים לי (והקיצוניים מביניהם אפילו צוחקים).

מה התפיסה הקומית שלך?

הומור עצמי כדרך להתמודדות וככלי רב עצמה. הומור הוא הכוח של החלשים. עם זאת, במכות תמיד עדיף לברוח…

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

וודי אלן, גראוצ’ו מרקס, מיץ’ הדברג, טוד בארי רפי גינת ועוד רבים וטובים…

מה הדבר הפרוע ביותר שאקורדיוניסט יכול לעשות?

מפוחוניסט (זאת המילה בעברית) יכול לעשות לא מעט דברים פרועים, אבל מישהו פעם אמר לי שהדבר הכי נחמד שמפוחוניסט יכול לעשות הוא …לא לנגן במפוחון… לפחות לא ליד אנשים..

.
מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

יש גידול מעריכי בכמות היוצרים וביכולת ההנגשה וההפצה של התכנים לקהל בעידן הרשתי . זה דבר חיובי שמייצר גיוון רב והבדלי סגנונות בין היוצרים והומור אלטרנטיבי. יש לא מעט דברים שאני נהנה לצפות בהם, מצד שני אני גם נהנה לנגן באקורדיון…

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?
למעשה זה ראשי התיבות חדו”א (חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי). זה נשמע בדיוק כמו המילה “חדוה” שפירושה שמחה, אבל בפועל קורסי חדו”א יכולים לגרום לדיכאון קליני.

מה הדבר הכי מצחיק בסטטיסטיקה?

ניתן למצוא קורלציה (מתאם) ,שזה קשר בין משתנים שונים, גם אם אין ביניהם קשר סיבתי (יש דיון פילוסופי שלם, הנוגע לשאלה האם יש יכולת מדעית להוכיח סיבתיות). כך ניתן למצוא קשרים מוזרים וממש מצחיקים מאד. אגב, גיליתי שהקורלציה בין השימוש במילה קורלציה לסיכוי להשיג בחורה היא 1 – .

היית רוצה להצהיר על משהו?

אני לא יכול לנצח את השאלה הזו, כי גם אם אני אגיד “לא” זה סוג של הצהרה.

נעמה רודריגז – ראיון ר-ציני

הסטנדאפיסטית נעמה רודריגז על נשיות, גבריות, אנושיות וסטנדאפיות


נעמה רודריגז היא שחקנית שמתחפשת לבן, מפעילת ילדים, אשת חינוך לכאורה. אבל היא מעניינת אותנו כי היא סטנדאפיסטית שמשתתפת בהרבה ערבי סטנדאפ ואף משתתפת בארגון כמה מהם, בהם הסטנדאפ הפמניסטי, סטנדאפ הומור שחור, סטנדאפ בהודנא ועוד. אז אולי בעקבות הראיון נקבל חינמים. לאחרונה העלתה סרטונים לאינטרנט, שזה מקום הבילוי האהוב עלינו.


מתי החלטת שאת רוצה להצחיק?

טרם החלטתי. אני מניחה שזה התגבש כל יום קצת מאז שאני קטנה, שיותר ויותר אנשים היו בוהים בי ובתגובות שלי לדברים קטנים ונקרעים מצחוק. כששאלתי “מה?!” הם היו אומרים: “את פשוט מצחיקה אותי, לא יודע להסביר”.
בכללי אני מאמינה שאני דמות מצויירת שכלואה בתוך גוף של אדם רגיל, ושזה מתפלק לי כשאני לא מוכנה לזה.

השתתפת בערב הסטנדאפ הפמניסטי. את יותר מזדהה עם הפמיניזם הליברלי, הרדיקלי או הבנאלי?

הפמיניזם האנאלי, האינטגראלי והדיפרנציאלי. אני פמינַאצנָאצית, ולכן זה אינדווידואלי.

מי היוצרים  הקומיים שהשפיעו עלייך?
שייקספיר, חנוך לוין, החמישיה הקאמרית, דומינו גרוס, שייקה אופיר, צ’ארלי צ’אפלין, ג’ורג’ קארלין, דאג סטנהוף, סיינפלד, צ’כוב, איז’ן יונסקו, קרן מור, שרה סילברמן, מיץ’ הדג’ברג, וודי אלן, ג’ים ג’פריס, דניאל חן, תום יער, שיר ראובן, קארין כהן ובעצם כל חבריי לסצינה משפעים עליי כל אחד בדרכו באופן בלתי מודע או מודע. אלוהים הוא גם סבבה, אבל יותר התחברתי לחומרים המוקדמים שלו.

בין היתר את שחקנית. מי המטריד המומלץ ביותר?
לא צריך להיות שחקן כדי להיות מוטרד, אבל הביטוי המטריד ביותר הוא:: “תשתמשי בזה”. כאילו, תשתמש בזה אתה.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

איש.
אני מסוגלת לומר אותה בלי קשר לשום דבר. הנה: איש! זו גם התשובה האולטימטיבית כשאין לך מה להגיד:

נעמה, למה את לא מעשנת? איש.
נעמה, יש לך חבר? איש.
מה עדיף: שרמוטה או שרלילה? אייייש!

 

עוד מכישורייך הפעלות ילדים. את יכולה גם לגרום להם להפסיק?

לא הייתי נסחפת עם המילה “כישורייך”. אני עדיין עובדת על לגרום להם להתחיל. אין לי מושג איך מפעילים ילדים ומי האדם הרציונאלי שהסכים לשלם לי על זה כסף. אני גם די סבבה עם גיבוש למפגשי דחויים דחויות.

מי אושיית הרשת הכי מצחיקה בעינייך?

אושייה זו גם מילה מצחיקה!
נעמה, מי אושיית הרשת הכי מצחיקה בעינייך? אושייה!
וגם: עוגייה.
מה התפיסה הקומית שלך?

כדמות מצויירת שכלואה בתוך איש, הכי חשוב לתת לצד האפל והכאילו לא-מצחיק לצאת ולהיות. לדעת שהכל קורע מצחוק: לוויות, אסונות טבע, בעיות נפשיות וישראל כץ הופך לטבעוני.

אם לא היית את, איזה דב אכפת לי היית רוצה להיות?
איש.

אלעד דוד – ראיון ר-ציני

הסטנדאפיסט אלעד דוד על הא ודא ועוד הברות


אלעד דוד הוא סטנדאפיסט ותיק שכבר הופיע בקאמל קומדי קלאב בשתי הופעות בשנות התשעים. לאחר כמה שנים שוחחר הקאמל מחדש על ידי חמושים. ב-2006 חזר לתחום. למרות שנותיו הרבות בתחום קיבל רק לאחרונה הכרה בבמה שנתן לו טל פרידמן בתכניתו “הכל אבוד” ובפרס נובל.

מתי החלטת שאתה רוצה להצחיק?

בכיתה ד’ רציתי טושים מזה שישב לידי, והוא לא הסכים. אז אמרתי לו ‘תביא. אל תהיה פרסי’. כולם שמעו את זה ונקרעו מצחוק. זה עשה  לי הרגשה סבבה.

רוב הבדיחות שלך הן וואן ליינירים. יש עוד מקומות שבהם אתה אוהב שורות?

הוספתי להרבה בדיחות עוד משפטים והדגשות ככה שהן כבר לא וואן ליינירים אלא מולטי ליינרים.

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

מיטש הדברג, arj barker , שלום אסייג,  שאחרי הופעה שלו במרגול (תוכנית של מרגלית צנעני) הלכתי להופיע בערב במה פתוחה בקאמל בשנת 94 כשהייתי בן 15 וחצי.

אתה עוסק בתכנות כי העבודה בקומדיה אפורה מדי?

אני מעדיף לקרוא לזה השלמת הכנסה בתכנות, השלמת הכנסה של 100% כי כרגע אני צריך לסיים לכתוב את ההופעה שלי.

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

הרבה אנשים חרוצים ומוכשרים,לחלק מהם אכפת מה הקהל אוהב (סקס, זוגיות, הבדלים בין גברים ונשים ובין אבא ואמא וכו), עושים אחלה כסף. לחלק לא אכפת מהקהל (הרחב) ומדברים על נושאים מגוונים שקשה להצחיק איתם, כי הנוסחה יותר מורכבת. יש מקום לכולם ואני שמח שיש התעוררות גדולה בתחום.

הופעת אצל טל פרידמן. מה שלומו?

אחלה. הוא סבבה. נתן במה לכמה סטנדאפיסטים לא מוכרים. אני מקווה שיהיו עוד בפורמט הזה של סטנד אפ.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

נבטוטים

איך גברים קירחים משפיעים על עולם הקומדיה?

שיער הוא לא פקטור.

מה התפיסה הקומית שלך?

אני מנסה לדבר על דברים שמצחיקים אותי, שהם בעיקר עם דמיון, מצבים אבסורדיים וסוריאליסטים, בעזרת סגנון כתיבה והעברת חומר שהופך אותם למובנים ומצחיקים.


איפה אתה רואה את המורשת שלך בעוד 300 שנה?

לא כל כך זוכרים את הקומיקאים מהדור הקודם אלא אם כן אתה ממש מתעניין בתחום.

(אני כן, יש לי אתר על זה)

בן בן ברוך – ראיון ר-ציני

הסטנדאפיסט בן ברוך בחשיפת יתר לילדי הקומדיה

כמו הרבה סטנדאפיסטים אחרים התחיל הקומיקאי בן בן ברוך את דרכו בקאמל קומדי קלאב. ב-2009 הפך לאבא כדי לכתוב פאנצ’ים, קיבל פינה בתכנית “האוניברסיטה” של קומדי סנטרל כדי לעזור לסטנדאפיסטים להשלים תארים. מופיע כיום כמופע פותח ל”מה קשור” וכמופע מסיים לפני השינה לשתי ילדות. כמו כן יש לו מופע משלו שבו הוא מדבר על דברים.

מתי החלטת שאתה רוצה להצחיק?

לקראת סוף הלימודים לתואר הראשון שלי בכלכלה, כשהבנתי שיותר מעניין אותי להצחיק את החברים והמרצה מאשר להצליח בבחינות…

בקומוניקט שלך כתוב שהמופע חף מגסויות. זה גם אם מישהו בקהל מעצבן אותך?

אני לא מוצא קשר בין שפה נמוכה וגסה לבין זה שמשהו מהקהל מעצבן אותי, משהו שגם לא קורה לי יותר מידי, כנראה שהסטנדאפ שלי ידידותי לסביבה

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

מיץ׳ הדברג, כריס רוק, לואיס סי קי, וסיינפלד.


הופעת במלחמת המינים. מה לא נאמר בסטנדאפ על זה?

האמת שחתכו לי שם כמה בדיחות באמצע, כלומר הוציאו את הארס מהעוקץ של הבדיחות האהובות עלי, משהו שנורא הפריע לי, אם אני כבר בא ושורף פה חומרים… לפחות תנו לשרוף אותם כמו שצריך, שיהרגו מצחוק את הקהל בבית!

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

אנחנו בעידן של התעוררות קומית מבורכת ואני חושב שיש הרבה יוצרים מבריקים שעוד נשמע עליהם בעתיד, אבל אנחנו עדיין שנות אור ממה שקורה מעבר לאוקיינוס.

עשית מחווה לשף אסף גרניט. לא פחדת שייקחו אותך לעוד תכנית בישול?

לא חשבתי על כלום, ראיתי תוכנית ששברה אותי מצחוק! ואמרתי שאני חייב להביא את עצמי לדבר הזה, וזה פשוט קרה הכי טוב שיכלתי לבקש! זה היה מדהים התגובות היו הסטריות מעל מליון וחצי צפיות, וזה ללא ספק העלה את השם שלי במקומות ששמחתי מאוד להגיע אליהם כבר…

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

מעונב

כי היא מראה כמה כוח יש לפריט לבוש הזה עניבה, עד כדי כך שהיא יכולה לאפיין אדם!!

בחיים לא תראה משהו ותגיד… תראה את הבחור המחולצץ הזה, או הממוכנס הזה, או המז׳וקט הזה, או המבונדן הזה, או המוסטט הזה… אני יכול להמשיך ככה שעות… קיצור את המילה הזאת אני מאוד אוהב.

כל הבאסה בעניבה
כל הבאסה בעניבה
הופעת בתכנית רדיו של “מה קשור”. גם האזנת לה?

בוודאי, בין 4-5 זאת השעה שמחזירים את האוצרות הקטנים שלנו מהגנים, יש לי 3 בנות… שלושתן בגנים…ככה שזה איסוף של איזה שעה, בין לבין שומעים באוטו 103fm  התחנה שאני קבוע עליה בשנה האחרונה… נ.ב זהבי, אתה מלך.

מה התפיסה הקומית שלך?

להצחיק בלי להתלכלך לפגוע ולהעליב! זאת החוכמה!

מה לא היית לוקח בשום אופן לאי בודד?

לחם שום.

היונתנס – ראיון ר-ציני

ֻהאם אפשר לסיים מילה בעברית בסיומת אנגלית? היונתנס טוענים שכן

היונתנס, קומדיה

כמה חברים בצמד קומי צריך בשביל להחליף נורה? שניים – אחד שיחליף את הנורה והשני שיהיה הסטרייט מן. הצמד יונתן גרופר ויונתן אבינועם הבינו את העיקרון והחליטו לוותר על הסטרייט מן. ביחד הם מריצים להקת בנים מצליחה, הופיעו בתוכנית המערכונים חוסכת התקציב מצב כפית ומנהלים זוגיות מתוקשרת וחשוכת ילדים. תפסנו אותם ברגע של הפוגה ממירוץ התהילה ושפכנו עליהם קצת מים קרים.

מתי גיליתם שאתם מצחיקים?

אבינועם: אני עוד מגיל קטנטן חיקיתי מורות והמצאתי מערכונים קיצוניים, עבדתי על הרדיו, בכל מסגרת שהייתי תמיד חיפשתי להיות בולט בשנינות ולהצחיק, אולי זה חסך בתשומת לב בילדות או שאולי זה גנים שנולדים איתם – הרצון לעשות שטויות ולצחוק על הכל.

גרופר: שאלה קשה, אני אגיד לך מה אני כן זוכר: את היום בו הבנתי שאני ילד קצת מוזר (אם לומר זאת בעדינות). בכיתה ג’, במסגרת שיעור חיבור הטילו עלינו לחבר שיר על יום העצמאות. לא מצאתי חרוז ל”עצמאות” , אז כתבתי “יום העצמאות – שאני אמות”, מיותר לציין שההורים שלי כבר זומנו למחרת לבירור אצל היועצת ולא הבנתי מה רע בחרוז הזה. במבט לאחור הייתי יכול להיות הזמר הטורקי הלא טורקי הראשון, חבל.

 

אתם עושים פארודיה על להקות בנים. מי לדעתכם להקת הבנים הכי מצחיקה?

אבינועם: היי פייב.

גרופר: אתניקס.

מי הקומיקאים שהשפיעו עליכם?

אבינועם: אחד העם 1, החמישיה הקאמרית, דומינו גרוס ופלטפוס, סיינפלד – תבחר את הקומיקאים משם בכיף.

גרופר: צ’רלי צ’פלין, באסטר קיטון, ג’רי לואיס, דני קיי, ביל קוסבי, ג’ים קארי,
The umbilical brothers, ג’ורג’ קארלין,  רובין וויליאמס, פבלו פרנסיסקו, ריצ’רד פריור, מיטש הדברג, אדי מרפי, מייק מאיירס, סטיב קארל, הגשש החיוור ושייקה אופיר.

לאחרונה עבדתם על קליפ עם הראפר לוקץ’. איך לדעתכם היה נראה עולם הראפ והקומדיה בלעדיו?

אבינועם: לוקץ’ הוא קודם כל בן אדם, אחרי זה הוא יוצר שנון ומבריק שחי את היצירה בכל רמ”ח איבריו וזה מאוד מרשים ומעורר השראה לעבוד עם אדם שכזה.

גרופר: בלי לוקץ’ העולם היה עצוב יותר זה בטוח,  לוקץ’ באמת לקח את הז’אנר שהכי מתמקד בלשדר כוחניות והפך אותו 180 מעלות (סופר באצבעות) כן – 180. עזבו שכאמן הבנאדם לא מפסיק ליצור, בעבודה איתו הבנתי כמה הוא אדם נדיר.

מה אתם חושבים על הקומיקאים של היום?

אבינועם: אני חושב שבכל תקופה ובכל זמן יש קומיקאים מוכשרים יותר ופחות ויש כאלה שלא מצליחים להצחיק זבוב אבל מצליחים בתחום ובתעשייה בכל זאת. יש כאלה עם כישרון נדיר שלא הרבה שומעים או יודעים עליהם. אני חושב שיש רבים מוכשרים, והכי חשוב שמי שמחזיק בידו את הכוח לעזור לאנשים המוכשרים באמת – שישתמש בו בחוכמה. העולם זקוק לצחוק ודברים חדשים מרעננים ומשובחים. עדיף למחזר פלסטיק מאשר בדיחות – או קריירות בהרבה מהמקרים שיש היום על המסך. לפעמים אני יושב מול המסך ורואה פרק בסדרה כושלת רק כדי להבין שאיזה מזל שאני לא שם.

גרופר: בנאדם שמחליט להקדיש את חייו ללעשות טוב לאנשים – אני כבר אוהב אותו. אבל העולם של היום ממש שונה ממה שהכרתי בתור ילד, לא היית שומע את פלטפוס מקללים! אבל היום? וואי וואי… ותכל’ס, קשה שלא – אינטרנט, אין ספור ערוצי טלוויזיה – לאנשים יש את כל הכלים ליצור לבד, שזה מדהים מצד אחד, אך גם יוצר כמות אבסורדית של חשיפה לתכנים. אני לא חושב שיותר קשה היום, אבל שמים לב שקומיקאים מרגישים את הצורך להתאמץ מפחד שהקהל של היום כבר רווי, וזה חבל, כי לא צריך לפוצץ בתותחים מה שאפשר לירות באקדח. ללא ספק, זה עידן מדהים לחיות בו (יש מילקי שהוא רק עם קצפת!).

הופעתם בתכנית עתירת הרייטינג מצב כפית. איך אתם מתמודדים עם תופעת המעריצים?

אבינועם: אני לא יודע מה הבעיה עם קצת הערצה. תחתונים פה, כוסית שם – זה כל הפאן בלהיות שלאגר, לא אחי?

גרופר: אני אישית נאלצתי לעבור ניתוח לשינוי פנים.

מה המילים שהכי מצחיקות אתכם ולמה?

אבינועם: בוכבזה – זה שם משפחה שראיתי היום שמאוד הצחיק אותי.

גרופר: אבוללה. נשמע כאילו המילה נולדה כשאיזה מגמגם ניסה לעשות צ’יזבט. איזה שם גרוע…. אם באמת יש מפלצת עם שם כזה היא יותר מסכנה ממפחידה, בטח הייתה מפלצת כאפות כזו.

contentpic_597767-l
מילים מצחיקות יכולות להגיע רחוק

 

מי משניכם יותר טוב?

אבינועם: שנינו סבבה – אני חושב שדווקא השילוב בינינו הוא זה שעושה את הסקס שלנו לכזה טוב…

גרופר: שנינו גרועים, אבל אבינועם יותר.

מה התפיסה הקומית שלכם?

אבינועם: הקם לצחוק עליך קום להשפילו.

גרופר: לגנוב חומרים.

איפה אתם רואים את עצמכם בעוד חמישים שנה?

אבינועם: עדיין נשואים באושר.

גרופר: מתים.
היונתנס ביוטיוב

היונתנס בפייסבוק

 

***
חדשות הבלוג:

אירועים מצחיקים

כדי להתפרנס מקומדיה הוספנו מודעות. קליק עליהן לא עולה לכם כלום, ולנו עוזר לסקר את עולם הקומדיה בארץ.
לאלו שמעדיפים לתרום יש גם כפתור כזה, למעלה, כתום, יפה

 

ערב סטנדאפ המקורי – ראיון ר-ציני

 אאיזה סטנדאפ מכוון לקהל תל אביבי ברובו, משכיל ברובו ולא מזניח קולנוענים, עיתונאים ואנשי מדיה? לא יודע, אבל הנה בא עד אחד   ערב סטנדאפ המקורי, קומדיה

ערב סטנדאפ המקורי כשמו כן הוא, ערב סטנדאפ בתל אביב  (או בירושלים) לצד מיליוני ערבי סטנדאפ אחרים, שאף הבלוג חטא בהם וזכה לחרם מצד הכנסייה הקתולית ולפתווה הקוראת להירצחו. ובכל זאת, מה הייחוד של הערב סטנדאפ המקורי? נכון לכתיבת הפוסט: הוא בחינם    ויש בו יותר נשים, וזה נראה לנו מספיק. את הערב מארגנים בכישורי אדמיניסטרציה מדהימים: ענבל וולף, עמית הרשקוביץ, עמית קלינג, לילך לשם ברנע ושיר ראובן. וגם מתן בלומנבלט, יקיר המערכת. כיאה לחבורה שחלק גדול ממנה עוסק בכתיבה נפגשנו בצ’אט בפייסבוק, אז אין תיאורים ציוריים של בית קפה.

מתי גיליתם שאתם מצחיקים?

שיר: “מה זאת השאלה הזאת?”.

הסטנדאפ שלכם החל לאחר מתקפת סטנדאפ מתוכננת היטב שפעלה בכל החזיתות. בעיקר בתל אביב. איך תגיבו אם תגלו שאחד מבני משפחותיכם לא עושה סטנדאפ?

לילך: “אני אהיה מזועזעת, לאמא שלי יש כאלה חומרים מדהימים. בעיקר אני אוהבת את הבדיחה שלה על איך שהיא תמיד מאוכזבת ממני. זה אמנם קצת שחוק אבל ההגשה שלה מצוינת. גם בלי שום קשר למשפחה שלי, אני מאוד אוהבת את מה שקורה לאחרונה לסטנדאפ הישראלי. יש פה דור חדש של אנשים מוכשרים שמאתגרים את הסטראוטיפים והמבנים הקומיים הישנים, זה משמח ומפחיד אותי בו זמנית”.

מי הקומיקאים שהשפיעו עליכם?

עמית הרשקוביץ: “טינה פיי. יש משהו מאוד ייחודי בבדיחות שלה, מרובד ולא מכוון לכך שכולם יבינו הכל. אני מתה על זה שהיא לא עשתה קריירה מתחושות נחיתות, למרות שהיא אישה ומצופה ממנה לשנוא את עצמה. גם לואי סי קיי, שאני אוהבת כאדם וחושבת שמה שמפריד בינינו זה רק המרחק, ומהחדשים יותר אני אובססיבית קצת לג’ון מאלייני ופיט הולמס“.

ענבל: “יש לי כמה אהובים-רחוקים שאני מרגישה שאם הם היו חברים שלי בתיכון, הכול היה יכול להיות קל יותר, ביניהם דמיטרי מרטין ולואי סי קיי. אבל יובל שגב השפיע עליי יותר מהכול, לגבי התפיסה מה מצחיק ומה מצחיק אותי. יש ביטים שלמים מ’עולמו של רנו פסקל’ שהולכים איתי עד היום”.

לילך: “אני מאוד אוהבת את מיטש הדברג, הוא הקראש על קורט קוביין שמעולם לא היה לי. אני מאוד אוהבת וואן-ליינרים והוא אחד הוואנלינריסטים המודרניים הכי יצירתיים ומעניינים שיצא לי לראות. יש קומיקאים כמו אנתוני ג’סלניק שעושים את זה בצורה יותר מדויקת, אבל לא נשארים כל-כך מגוונים כמוהו”.

עמית קלינג: מארק מארון וקייל קיניין. מארון בגלל הנושאים, הכנות, האינטנסיביות הרגשית. קיניין בגלל הסגנון ואווירת הפאנק רוק“.

  אתם קבוצה שפועלת ביחד ומפיקה ערבי סטנדאפ ביחד, כמו להקה. יש תכנית ב’ למקרה שהגיטריסט יעזוב והלהקה תתמסחר?

שיר:  “להוציא יומנוער ערב הסטנדאפ המקורי”.

הפקה לא מצליחה להביא תמונה של החבורה. תמונת אילוסטרציה
הפקה לא מצליחה להביא תמונה של החבורה. תמונת אילוסטרציה

מה אתם חושבים על הקומיקאים של היום?

עמית הרשקוביץ: “אני מאוד אוהבת את הכיוון של הקומדיה היום. בשנות השמונים האופנה הייתה קומיקאים מלאי בוז, עם ז’קט עור וקוקאין. נראה לי בלתי נסבל לעשות אז בדיחות, בטח לאישה. אבל הדברים השתנו, ואם מסתכלים על ההומור של לואי סי קיי, רואים שלמרות שהוא אמיתי, אישי וכן – הוא לא מרושע. להפך. יש בו משהו ערכי. הוא רוצה להגיד משהו מעבר לבדיחה. וזה מגניב בעיניי”.

מתוך הנשים בחבורה לילך כתבה למצב האומה, לתנוחי, לשבוע סוף ולתכניות אחרות. מה השאר עושות?

ענבל: “לומדות בעל פה את המילים לשירי ראפ סקסיטיים ומפצחות גרעינים”.

מה המילים שהכי מצחיקות אתכן?

עמית הרשקו: “מפגר. מילה מצוינת גם באנגלית. גם אוטיזם זה רב שימושי”.

לילך: “רקוק זאת מילה שאני אוהבת ומשתמשת בה הרבה כדי לתאר דברים עלובים, שחוקים, מגעילים. יש לי חתולה שחלק מהזנב שלה קירח ולכן קוראים לה רקוקת הזנב. זאת מילה מדהימה, אני ממליצה בחום”.

ענבל: “פשטידה, דיסקונקי – (בהגייה יפנית)”
שיר:  facebook.com/yeladot

השם שבחרתם למופע שלכם הוא “ערב הסטנדאפ המקורי”. מה המסרים הסמויים מאחורי השם?
עמית הרשקו: “לבחור שם לערב זה מעפן. חשבנו לקרוא לערב ‘אוחזת בענף השקד’, אבל בסוף החלטנו על ‘המקורי’ בגלל האפיל העבש והירושלמי”.

מה התפיסה הקומית שלכם?

ענבל: “הרגעים הכי מביכים עבורי בסטנדאפ של אחרים הם כשאני נהנית ממנו ואז מבינה שזה היה רגע גזעני שחלף לו. אני חושבת שאתה לא חייב להיות הומופוב גדול כדי לכתוב בדיחות שנוגועות בהומופוביה, ולא צריך להיות מיזוגן גדול כדי שהבדיחות שלך יהיו מלאות בשנאת נשים. התפיסה שלי היא שאפשר לצחוק על נשים, אונס ושאר תופינים ובמקביל לייצר אמירה משמעותית עליהם”.
את מי לא תיקחו לאי בודד?
“משה קצב”

הקומיקאים המשפיעים ביותר

מי הם הקומיקאים המשפיעים ביותר לפי התשובות של הקומיקאים הגדולים בארץ?

להפתעתי הרבה, הבלוג הצליח לשרוד כבר יותר משנה ולצבור כמות לא קטנה של קומיקאים שמשיבים לשאלותיו המפגרות. בין השאלות היותר גנריות שנשאלו בלטה השאלה מיהם הקומיקאים היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך. קשה לומר שיש הפתעות אבל מהן הסיבות? ביט מי

כיוון שאין הפתעות, נתחיל מהמקום הראשון:

1. סיינפלד (הסדרה ואו הקומיקאי)

איתי גל: “בשלב מאוחר יותר גיליתי את סיינפלד, ובאופן ספציפי הדמות המדהימה של ג’ורג’ קוסטנזה, שלדעתי עזרו לי להבין קומדיה ולדעת לנתח אותה יותר מכל דבר אחר שאי פעם נתקלתי בו”

נועה ארנברג: “אני לא יודעת מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עלי כי אני לא זוכרת שמות בכלל. השם היחיד שאני זוכרת זה סיינפלד ואני רק בשוק מזה שהוא סטרייט כי הוא הכי גיי”.

2. לואי סי קיי

דור מוסקל: “”לואי סי קיי גאון, אין מה להוסיף על זה. לקח את כולנו צעד אחד קדימה”.

משה פרסטר: “היום אני מאוד אוהב את לואי סי קיי ומאוד מקווה שהוא משפיע עליי”.

3.  מונטי פייתון

בוב זאבי: “התחלתי לצפות במונטי פייטון עוד בכיתה ד’, חרשתי את הסרטים שלהם לכל כיוון”.

משה פרסטר: “כשפגשתי את טל פרידמן שבא מעיר נאורה כמו חיפה, הכרתי את ‘מונטי פייטון’ שמיד הצחיקו והקסימו אותי ובצורה מוזרה השפיעו עליי עוד לפני שהכרתי אותם”.

4. גורי אלפי

רותם זיו: “”האמת שמה שהכי משפיע עליי זה החיים עצמם, אבל יש המון קומיקאים שאני ממש אוהבת ואשמח יום אחד להגיע לרמה שלהם: לואי סי קייגורי אלפי, טל פרידמן ואביגדור ליברמן”.

יונתן ברק: “”כיום יש לי סגנון משלי שהוא אופייני לי, אבל אני עדיין לומד כל הזמן מקולגות כמו גורי אלפיאלי ומריאנו ורועי לוי”

220px-Larry_David_at_the_2009_Tribeca_Film_Festival_25. לארי דיוויד

מאיר כץ: ” לארי דיוויד מבחינתי אחראי ל-60% מהדרך שאני חושב, אני רואה את העולם בצורה מגוחכת, אנשים רציניים משעשעים אותי. הם כל כך דבוקים ברעיון מסוים, שהכל צריך להיות לפי חוקים מסוימים, שזה יכול לשגע אותי”.

250px-Woody_Allen_at_the_premiere_of_Whatever_Works6.  וודי אלן

אלון גור אריה: “חברה שלי מהצבא הראתה לי את ‘אהבה ומוות’. ממש סוף התקופה ‘הפייתונית’ שלו”.

7. מיטש הדברג

שמעון ראיצ’יק: “מי שבאמת העיף אותי לראשונה והיה מקור השראה שלי היה מיטש הדברג“.

8. טינה פיי

דניאל בוקס: “. אני מאוד אוהבת את טינה פיי, אני חושבת שהיא והסדרה “רוק 30″ בעקיפין אחראיים על הרבה דברים במוח שלי.”

עמית הרשקוביץ: “”טינה פיי. יש משהו מאוד ייחודי בבדיחות שלה, מרובד ולא מכוון לכך שכולם יבינו הכל. אני מתה על זה שהיא לא עשתה קריירה מתחושות נחיתות, למרות שהיא אישה ומצופה ממנה לשנוא את עצמה.

כמעט נכנסו:  אדי מרפי, אנדי קאופמן, ג’ורג’ קרלין, דייב שאפל, האחים מרקס,  הסימפסונס וזהו זה

***

פלייליסט חדש מערבי ילדי הקומדיה
אירועים קרובים ומצחיקים

שמעון ראיצ’יק – ראיון ר-ציני

שמעון ראיצ’יק שובר שתיקה בת שש שעות שינה

צילום: עומר קליגמן
צילום: עומר קליגמן

שמעון ראיצ’יק הוא חייזר או מהגר מרוסיה. באנגלית זה מצחיק, באמת (תלוי כמה וודקה שתיתם. חה). דרכו הקומית נסללה במיצג האמנותי “המופע של רוקי“, אז נודע כההוא עם הכובע ושאר הבגדים. אבל שמעון לא פראייר, מאז הוא התבגר, איבד ממד שלישי וזכה להיות מצויר בסדרת האינטרנט רפפורט. כמו כן, שמעון עושה סטנדאפ בכל עיר בתל אביב. כמי שמכיר את שמעון עשורים אחורה, פוגש אותו באירועים חברתיים שונים, מחזיק במספר הטלפון שלו ובמכוניתו שלחתי לו מייל.

מתי גילית שאתה מצחיק?

“אם הייתי יודע שאני מצחיק, לא הייתי מנסה להוכיח את זה כל פעם מחדש”.

מתי גילית שאתה רוסי?

“גיליתי שאני רוסי כשעליתי ארצה. עד אז הייתי יהודון. למעשה גיליתי שאני רוסי מסריח, ולקח לי כמה שנים להתפתח לרוסי מלא”.

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

“רבים וטובים. וגם כמה לא טובים. אבל מי שבאמת העיף אותי לראשונה והיה מקור השראה שלי היה מיטש הדברג“.

את דרכך הקומית התחלת בצוות נזק כמופע הפותח במפגשי מופע הקולנוע של רוקי. איך זה פגע במיניות שלך?
.
“מה זה מיניות? זה כמו סקס? מה שעושים עם אישה ובוכים אחרי?
– נכון, רוקי היה המקום שבו הכל התחיל. וכשאני אומר הכל, זו השותפות והחברות רבת הגורל עם רן ברון זצ”ל. להרכב הזה אכן קראו צוות נזק. מבלי להיכנס לחפירות וסיפורים טראגיים, רן היה האיש שהוציא ממני את המיטב, יחד למדנו וחקרנו הומור, מה הוא ומה עושים עם זה”.

מה אתה חושב על הקומיקאים של היום?

“הקומיקאים של היום זה הרבה אנשים. וטוב שכך. התחום מתפתח, גדל ולמרות שתכניות הפריים-טיים עושות לקומדיה הרבה עוול, זה גם מכניס את הסטנדאפ לתודעה. לפחות בראייתי האופטימית. בתקווה שזה דוחף אנשים ללכת למועדונים ולראות את האמנים הפחות מוכרים, החתרנים והבועטים”.

אתה דמות מצוירת בסדרת האינטרנט רפפורט. מה הטיפול הדרוש כדי להיות ילד אמתי?

“רפפורט היה הישג גדול למגזר. הרוסי המצויר הראשון”.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

“גזיבו. defaq?!”

גזיבו תוהה למה הוא קיים
גזיבו תוהה למה הוא קיים


לתקופה קצרה היית כנר בלהקת הנונסנס פאנק פישיבום ואז חטפו אותך לתפקיד טוביה החולב. ספר לנו על התקופה הזו.

“כן, פעם גם עשינו מוזיקה. זה דרש דברים כמו ללמוד לנגן, לבוא לחזרות ולשים מכנסיים. בעיקר להופעות. למי יש זמן… עדיין עושה מוזיקה אבל מתמקד בדברים אחרים”

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

“התפיסה הקומית, או האמנותית בכלל זה שאין דבר מצחיק יותר מהאמת. השאלה היא רק אמת מה היא, ואיך מציגים אותה? טמטום או אינטליגנציה גם הם אמת. נונסנס או וולגאריות גם הם אמת. מי שייצמד אליה יצחיק, ירגש והשמים הם הגבול”.

אם יש אלוהים, בשם איזו דת היית רוצה להשמיד חצי מהאנושות?

“בגדול אני אתאיסט פנאט. אבל אם לגלות את אלוהים או אל אחר מתישהו יגייס לי סכומי כסף, אז אני גם אתאיסט עני. נראה לי שאני אשים את זה בטוויטר”.

ערוץ שמעון ראיצ’יק במקלט שלכם

קארין כהן – ראיון ר-ציני

קארין כהן היא הקומיקאית הכי קומפלימנט שאתם לא מכירים

546386_10151015744470337_898479761_nאת קארין כהן רובכם לא מכירים, אבל זה רק כי לא עשיתם מספיק מאמץ.  סיפורה של קארין כהן נוגע ללב, היא גדלה בעיירת הפיתוח ניו יורק, וכל שיכלה להגיע אליו הוא לכבוש את ברודוויי, להיות סיידקיק בטונייט שואו ואז לקבל סיטקום משלה. כדי למנוע את העתיד הקשה הצליחה קארין כהן להגיע באמצעות מטוסים בלבד לארץ הקודש ולהשתלב בדומינו גרוס, שם לקחו לה את הדרכון והכריחו אותה להצחיק אנשים שהיא לא מכירה. היא נמלטה משם והגיעה לחבורת הסטנדאפ של תום יער, חבורה סודית בהחלט, שם לקחו לה את הוויזה וקנו בה סוכריות קופצות. כדי לעזור לה שלחתי לה מייל. לא יכולתי לעזור כספית, אז נתתי כל מה שהיה לי, שזה הרבה שאלות מפגרות וסיפור רקע מופרך.

מתי גילית שאת מצחיקה?

“כשההורים שלי התגרשו ואמרתי להם ‘מה זה השטויות האלה?’

“סתם,לפני יומיים, כשהייתי בקיוסק ולקחתי בקבוק קולה וסיגריות ושמתי מתחת לחולצה, ובחיוך נופפתי לשלום וצעקתי ביי לקופאי וחבריו שהיו מרותקים למשחק בטלוויזיה. קיצר, לפני יומיים גיליתי שאני גנבת”.

 למדת כתיבה קומית. מה ההבדל בין זה ללמוד קרוא וכתוב?

“כשלמדתי קרוא וכתוב חטפתי הרבה מכות. כשלמדתי כתיבה קומית אף אחד לא נגע בי”.

 מי הקומיקאים שהשפיעו עלייך?

מגאן מולאלי, מיטש הדברג,זאק גליפיאנקס ועוד הרבה. גם מספר חברים מדומינו. האמת שמי שהכי השפיעה עליי היא בכלל לא קומיקאית. חברה שהכרתי בכיתה ד’ כששלחו אותי למנהל בביה”ס. תמיד עשינו אימפרוביזציות ומערכונים ולא היינו מודעות למה שאנחנו עושות בכלל. היא תמיד הכי מצחיקה אותי, קרן מורגנשטרן. אמא”.

יש לך שם מאוד מיוחד. איך קיבלת את השם כהן?

“די. אתה צריך לעשות הסבה מקצועית. אני בוכה פה. המון דמעות”.

 מה את חושבת על הקומיקאים של היום?

“אני לא”.

 עלית לארץ מניו יורק לפני ארבע שנים. מה עשית למבטא ולחי”ת של האמריקאים?

“האמת שעדיין יש לי טיפה מבטא. פשוט אנשים מוטעים וחושבים שיש לי מבטא של צפונית, ולכן אני לבד”.

הבניין הזה לא מצחיק. נסיבות עלייתה האמיתיות של קארין
הבניין הזה לא מצחיק. נסיבות עלייתה האמיתיות של קארין

 איזו מילה הכי מצחיקה אותך ולמה?

“פלומה. ככה”.

 איפה יותר מסוכן, בסלאמס של ניו יורק או בדומינו גרוס?

“ברור שבדומינו. בניו-יורק מישהו תקף אותי בסאבוויי ואני תפסתי אותו והוא ישב בכלא והוחזר למקסיקו. בדומינו יורים לי חצים בלב, ואני מדממת כל היום, וזה לא אסתטי ואפילו קצת כואב”.

 מה התפיסה הקומית שלך אם יש בו?

“אין לי תפיסה קומית. אני מושפעת בעיקר ומקבלת הרבה רעיונות ממוזיקה. מוזיקה ודממה”.

 באיזו שפה החלומות יותר מצחיקים?

יפנית“.

הערוץ של קארין כהן ביוטיוב מלא הפתעות