– ת’שמע, אתה תמיד מאמין לכל מה שכתוב בעיתון? – באופן כללי כן, בוודאי. אבל את זה אמרו גם ברדיו ובטלוויזיה ובאינטרנט.  מה כבר יכולתי לעשות כשהטלפון צלצל בשבת בבוקר במעוני בירושלים? עניתי בדרך המקובלת.   – הלו. – נו, איך אצלכם? – סליחה? – אני מתל אביב ופשוט לאקראו-עוד

תוכן זה הנו סאטירי ואין בו קריאה לפגוע באף אדם, ללא הבדל גזע, מוצא אתני, דת ומין. אין לייחס לתוכן זה משמעות אחרת. תוכן זה אישי ואינו ניתן להעברה  בית. יום. סבתא על ערש דווי. נכד – גיא, מבקר אותה. סבתא (נאנחת): אוי גיא…גיא…מה שלומך, מתוק שלי? גיא: קשה, סבתא,קראו-עוד

תוכן זה הנו סאטירי ואין בו קריאה לפגוע באף אדם, ללא הבדל גזע, מוצא אתני, דת ומין. אין לייחס לתוכן זה משמעות אחרת. תוכן זה אישי ואינו ניתן להעברה פצוע: חובש! ירו בי חובש! חובש:[נכנס בריצה] מה קרה? פצוע: התפוצץ לידי רימון, אתה חייב לעזור לי חובש. חובש: תראה ליקראו-עוד

תוכן זה הנו סאטירי ואין בו קריאה לפגוע באף אדם, ללא הבדל גזע, מוצא אתני, דת ומין. אין לייחס לתוכן זה משמעות אחרת. תוכן זה אישי ואינו ניתן להעברה -אתה יודע מה אנחנו חייבים לעשות? – מי? – אנחנו. מדינת ישראל. צה”ל. אתה יודע מה צה”ל צריך לעשות? – מה?קראו-עוד

תוכן זה הנו סאטירי ואין בו קריאה לפגוע באף אדם, ללא הבדל גזע, מוצא אתני, דת ומין. אין לייחס לתוכן זה משמעות אחרת. תוכן זה אישי ואינו ניתן להעברה  שדר: ולמאזין הבא, שלום?  מאזין: אהלן ירון, רציתי לומר שאני מת על התוכנית שלך.  שדר: תודה. מאזין: ומוות לערבים. שדר: אניקראו-עוד

נפשות: חרד”ל גברת יום. חוץ.  רחוב. חרדי לאומי מוקף בשלטים על ארץ ישראל השלמה וכיו”ב. עוברת גברת. החרד”ל: גברת, את אוהבת את ארץ ישראל? הגברת: מחבבת החרד”ל: מי שלא אוהבת ורק מחבבת בסוף מתאכזבת, שהשם ישמור אותך מכלבת. (מחייך) הגברת: סלח לי שאני אומרת לך את זה, אבל עם כל הכבודקראו-עוד