ארכיון תגיות: מרסל מוסרי

המילים המצחיקות ביותר לשנה החדשה

ברוב השנה האחרונה הצקנו לקומיקאים  והומוריסטים ושאלנו אותם בין היתר מה המילה שהכי מצחיקה אותם.  להפתעתנו הם ענו ונימקו. האם אפשר ללמוד מהו סוג ההומור לפי מילה אחת ומה המילה שבאמת הכי מצחיקה?

"אנחנו יותר בקטע של סימני פיסוק. אני תמיד התפעלתי מהאירוניה שבפסיקים, מקפים גורמים לגלי לבריחת שתן"
“אנחנו יותר בקטע של סימני פיסוק. אני תמיד התפעלתי מהאירוניה שבפסיקים, מקפים גורמים לגלי לבריחת שתן”

ניקו וואטס: “כיבושילשול. זו מילה שהמצאתי. זה שילוב של כיבוש ושלשול. זה מצחיק”

מאיר כץ:  “חתונה. גם כי חברה שלי לא לידי, אבל אל דאגה, המילה הזאת לא תצחיק אותי כשהיא תקרא את הראיון”.

ינאי בן נח: “ברווז, אבל זה, כאילו, ברור מאילו. אין מה להסביר. אוף, בטח כל הקומיקאים עונים  ‘ברווז’ לשאלה הזו”.

תם אהרן ודור כאהן

דור: “פחות מילים, יש שמות שמצחיקים אותנו. אפילו מרגשים הייתי אומר. נגיד, אטילה שומפלבי”.

תם: “או איציק שאשו לדוגמה. זה שם שיש בו הכל. מתח, מסתורין, אהבה, נקמה, תאווה”.

דור: “כן איציק שאשו זה שם יותר טוב, אני לא יכולתי להגיד את זה כי ישר היית קופץ ואומר שאני גזען”.

תם: “כי אתה גזען, מה לעשות”.

דור: “מה גזען , אתה אמרת את זה בעצמך!!!”

תם: “אבל אתה דמיינת אותו טיפש ששולח טוטו, ואני דמיינתי אותו אקדמאי ואיש משפחה”.

דור: “דוגרי, אתה צודק, אבל לא יכולת לדעת את זה”

מרסל מוסרי: “אין מילה ספציפית שמצחיקה אותי, יש כמות וודקה ספציפית”.

רותם זיו: “שמפו – כי זה נשמע כמו דבר והיפוכו”

ניר וגלי: “אנחנו יותר בקטע של סימני פיסוק. אני תמיד התפעלתי מהאירוניה שבפסיקים, מקפים גורמים לגלי לבריחת שתן”

אורי פינק:  “כבוד השר אורי אורבך”

שמעון ראיצ’יק: “גזיבו. defaq?!”

טל שפר: “המילה שהכי מצחיקה אותי היא בדולח. זו פשוט המילה הכי חסרת משמעות אי פעם, וצורת ההגייה שלה גורמת לך להרגיש אידיוט. זה כאילו מישהו המציא את המילה הזו רק כדי לגרום למי שאומר אותה להיראות מפגר”

טל טירנגל: “המילה שהכי מצחיקה אותי היא ‘נפוטיזם’, וזה בגלל שבאמצע יש לה פות”.

יונתן ברק: “”שטות’. היא מילה מצוינת בעיניי. קודם כל היא מילה אונומטופית. כלומר שהצליל שלה מחקה את משמעותה. היא מילה שטותית וכיף להגיד אותה, אפילו שטותי להגיד אותה. אני אוהב להשתמש בשפה גבוהה בהופעה שלי כי אני חושב שככל שהנושא שאתה מדבר עליו הוא יותר שטותי (עשיתי זאת שוב), כך הניגוד של השפה הגבוהה הופך את הקטע למצחיק יותר”

מוחמד נעמה: “המילה שהכי מצחיקה אותי זאת ‘גברתתת’ … ולמה כי אני מבהיל איתה בחורות שהולכות בכביש, בהסוואה שאני מדבר בפלאפון”

אסף קפלנסקי“בשתי מילים – ‘אובדן התמימות’. לא, בעצם ‘כאב’. ‘אובדן הכאב’. לא, עזוב, ‘אובדן התמימות’ וזהו”.

שגיב פרידמן: “המילה כרס. הכי ישראלית שיש”.

חגילר: “כדרלעמר… אני… אני לא יודע”

קארין כהן: “פלומה. ככה”

דדו מילמן: “יש איזה דיבור על זה שהמילה האחרונה במילון היא ‘תתתן’. ההגדרה המילונית שלה היא: בנאדם שחייב להגיד את המילה האחרונה. מצחיק אותי הרגע הזה בישיבה שבו אבשלום קור וכל החבר’ה של האקדמיה סוגרים את המילון ואז, שנייה לפני שהם הולכים מישהו אומר: ‘רגע, רגע. יש לי רעיון לעוד מילה אחת אחרונה! ת ת ת ן! לא יודע מה זה אומר אבל חייבים להכניס את זה'”.

"אתרוג. איזה שם דרמטי ללימון"
“אתרוג. איזה שם דרמטי ללימון”

עפר קניספל: בהעאהעהעה… כי היא המילה שהכי מתחברת לקומיקאי הנערץ עלי. עובדיה יוסף. גם המילה פרפראות משעשעת אותי” .

ניר מולד: אצטרובל. במופע הראשון של ‘אנטיגיבור‘, הסטנדאפ שלי, עמדתי כמעט עשר דקות וניסיתי להבין עם הקהל איך בנאדם מביט בדבר הזה ומחליט לקרוא לו אצטרובל. בסוף הורדתי את הקטע כי הוא היה ארוך נורא, אבל הפכתי אותו לפרק בסדרת האנימציה ‘גוגי ומגוגי‘”.

יאיר אורבך: “שתי מילים: ‘משלמים בזמן'”.

דור מוסקל: “‘ככה’ וככה”.

יוני פאנצ’צ’אתזה: “כוס. וגם כוס ענק. כי זה אמיתי מהחיים”.

דרור קרן: “מדי פעם יש מילה כזאת שלא מסתדרת לי.  אספסת. שזה מה שבקר אוכל. אבל נשמע כמו מחלה, לא? ‘אל תשאל, אני כבר ארבעה ימים חולה מת, יש לי אספסת. אני מתגרד בכל הגוף'”.

מתן בלומנבלט: “מאז שאני זוכר את עצמי (לפני שלוש שנים בערך, די במעורפל) המילה ‘אנטילופה’ נראית לי ממש מצחיק”

דוד וולצר“אתרוג – איזה שם דרמטי ללימון”.

גדי וילצ’רסקי: “גדי, כל פעם שאני שומע את השם הזה אני נקרע. נראה לי שזה קשור לסיפורים מצחיקים שדניאל חן מספר על גדי סבן, חבר טוב שלו”.

שממל: “פומפרניקל, אורלוגין ופרוקטולוג”

אבא קריר: “אני אוהב מילים עם שלוש הברות כמו מצנפת, תשלובת, אופוסום, סיתוונית”

בוב זאבי: “הזוי… מצחיק אותי ולא באופן טוב. מי שמשתמש במילה הזאת מנסה לומר שהוא לא מבין מה הוא מנסה להגיד, אבל הוא מתכוון להגיד את זה בכל זאת”.

נועה אנג’ל: “זה משתנה. כרגע זה גורגונזולה. אני שומעת את אבא שלי שואל כשאני באה הביתה ‘ראית את הגורגונזולה שקניתי?’ וזה נשמע לי כאילו הוא הציע לי להעביר סיבוב על הכלה הקווקזית שהוא הזמין בדואר”.

זאב אנגלמאיר: “גיוועלד’. לא משנה מי אומר את זה: מיק ג’אגר, בר רפאלי, ראש ממשלת טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן או אפילו צורר היהודים הטוטליטרי א.היטלר. תן להם להגיד  ‘גיוועלד’, וזה תמיד מצחיק. זה נשמע מילה שתרנגולת המציאה”.

נדב בושם: “אני מתלבט בין צ’ילבה לכוניפה – שילוב מרגש בין מזרח למערב’ ובמילה אחת – ציונות”

משה פרסטר: 

“קקי.

“אני אדם שמושפע מאוד מהסביבה שלו. יש לי ילד בן ארבע וחצי. המילה ‘קקי’ מאוד מצחיקה אותו, במיוחד כשיש לה קשר אליי…  ‘תראה, אבא עשה קקי’ (צחוק דקיק) ‘אבא עשה קקי על הרצפה’ (צחוק מתגלגל) ‘אבא מרח קקי על אימא’ (צחוק רועם)”

“קקי קקי קקי . או שיש לו הומור נמוך במיוחד או שזה ההומור בגיל ארבע וחצי (אני מקווה שהוא יתפתח)

“קקי. לצערי אני מושפע והמילה הזו  מצחיקה גם אותי (ופחות את הקהל הבוגר שלי)”

נולי עומר:  “עוועים. מילה  סוריאליסטית משהו, שמטבע התנהלות הדברים בארצנו הפכה בעיניי לריאליסטית”.

 

מרסל מוסרי – ראיון ר-ציני

מה חדש במדע? מרסל מוסרי

מרסל מוסרי, קומדיהיש רק שני סוגים של אנשים בעולם ולא יותר, אלו שלא יודעים מיהי מרסל מוסרי ואלו שאומרים הרבה פעמים מהר מרסל מוסרי מול המראה. החלק השני הפך את עמוד הפייסבוק שלה לעמוד עלייה לרגל שבו אנשים מקריבים לה בדיחות ונותנים לה 200 לייקים בממוצע, שזה פי מאתיים מהממוצע. הסיפורים שהיא מספרת בעמוד הם שילוב של צ’כוב וזאב רווח, מילולית. צ’כוב וזאב רוווח הזדווגו אבל לא הוסר צו הפרסום, אז ששש. חוץ מזה  יש לה מופע יחיד בשם “עסיסית”, שלא עוסק בהמלצות תזונה.

 

מתי גילית שאת מצחיקה?

 “אני מצחיקה? וואלה? שמחה לדעת שאתה חושב ככה, בן כמה ומאיפה? בקטע של משהו רציני? אבל שתהיה בעניין, אני עושה חינה! הבטחתי לסבתא”.

 (אני שומר את עצמי לדדו)

 הרבה מהסיפורים שלך הם משפחתיים. מה השכר שאת משלמת כדי שלא ינוכו אותך מהירושה?

“בורכתי במשפחה מצחיקה. גם בפעמים שאני לוקחת את הדמויות שלהם ומקצינה זה נשמע הגיוני. לגבי הירושה אל תהיה אופטימי, גם אם תאגד את החסכונות של אמא ואבא שלי יחד, תמכור את הבית שלהם ואת כל הרהיטים עדיין ייצא לך חוב בהוצאה לפועל של חצי מיליון שקל. מוותרת”.

מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עלייך?

“מתה להגיד צ’רלי צ’אפלין כדי להישמע אינטלקטואלית, אבל לא. למען האמת אבא שלי הוא אדם מאוד מאוד מצחיק, יש לו בדיחות קבועות שתמיד מצחיקות את כולם (הכנסתי את חמותי להריון), הושפעתי ממנו כנראה. עם זאת, אני מאוד אוהבת את אדיר מילר ורשף לוי. שניהם וירטואוזיים ענקיים בעיניי”.


מה המלצתך למתיירים בחולון?

“לקחת קו 72 לתל אביב.

מה את חושבת על היוצרים הקומיים של היום?

“אני לא במקום של לשפוט אף אחד. אבל הרבה מההומור היום רדוד, אנשים מתעסקים באובססיה בסקס ובדברים אסורים על מנת להצחיק. אני לא אתחסד, גם אני עושה את זה לפעמים.
 “הקטע הוא שהיום גם ככה אין כבר טאבו על כלום והכל פרוץ וידוע, הייתי רוצה לראות דברים יותר מתוחכמים, אפילו הצגות יחיד מצחיקות במקום סטנד אפ. מה שכן, יש התעוררות בכל הז’אנר של בנות מצחיקות, שזה אדיר!“.

 מה התגובה הכי מנומסת שאת יכולה לתת למי ששואל אותך מתי ייצא הספר אחרי כל סטטוס?

“הרבה מבקשים ספר. יש כאלה שגם אם אכתוב בסטטוס ‘יש לי עצירות כבר שבוע, מה לעשות?’ יכתבו ‘וואו, מתי יוצא הספר?’. זה גורם לי לחייך, וזה כיף! אבל כרגע לצערי אני לא יכולה להרשות לעצמי מבחינה כלכלית לשבת בבית ולכתוב, מאמינה שזה יגיע”.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

“אין מילה ספציפית שמצחיקה אותי, יש כמות וודקה ספציפית”.

 מרסל מוסרי זה שם איסלנדי מאוד נפוץ. איך את מסתדרת בחברה הישראלית שבה יש מעט מאוד איסלנדים?

“יש לך פה טעות, ידידי הכותב המסוקס , יש המון איסלנדים בארץ. הייתי צריכה להתחתן עם איסלנדי אבל בגלל הקור הכל היה מכווץ אצלו, אז הלכתי על ניגרי”.

הלהקה האיסלנדית סיגור רוס מרכינה ראש בחרפה
הלהקה האיסלנדית סיגור רוס מרכינה ראש בחרפה

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

“אני בורחת ממעמסות ודברים כבדים מדי. ההומור נותן לי מפלט מאז ומעולם. גם באמצע ריב אני יכולה פתאום לחייך. אמא שלי תמיד אומרת לי שאני בחורה ששרה לעצמה בראש ‘לא אכפת לי מהמצב’. אז ככה, בדיוק, ‘לא אכפת לי מהמצב‘”.

אם לא היית קומיקאית, איך היית מתעשרת?

“הייתי מחשפנת במועדון העיוור”.