ארכיון תגיות: ניגודים

טכניקות ליצירת הומור

מהן הטכניקות המובילות ליצירת הומור בקומדיה

(ניתן להזמין בהרצאה: dror.kastel@gmail.com)

אי התאמה סמנטית

אי התאמה סמנטית משמעותה שילוב בין שתי מילים, מבעים או משפטים שאינם מתאימים מבחינת משמעות, למשל חתול נובח, ילד מקולקל, ענן הולך לישון. ככל שהמשמעויות מתרחקות יותר, אנחנו מתקרבים יותר לעולם הנונסנס, שם כמה שפחות צפוי יותר טוב.

למשל יש לה שן אחת מתכלת ואוזניים נקיות.

יש ים זבובים, אמרתי נעשה ריבה

אליטרציה

אליטרציה מוגדרת כחזרה על עיצורים או צלילים בכמה מילים. זה כלי נפוץ בשירי משחק, כמו גנן גידל דגן בגן ושרה שרה שיר שמח או נחש נשך נחש.

למי יש מכון למסז’ בפסז’?
לסשה בפסז’ יש מכון למסז’
נכון שהמכון של סשה למסז’?
נכון המסז’ של סשה במכון

חזרה

כבר הזכרנו בעבר את החזרה בסדרות ובקומדיות נוספות. בסדרות קומדיה הוא הופך למאפיין כל כך בולט של דמות, וכך הוא הופך את הביזאריות שלה להרגל שלה אנחנו מצפים. חשבו על צליל כמו “דופ”,  איך במעט מאוד אפשר לאפיין דמות.תפקיד נוסף של חזרה הוא לבנות תבנית לפני ששוברים אותה. חזרה יכולה לשמש גם כלעג לדמות שאומרת שוב אותם דברים בדרכים שונות.

הגזמה/אוברסטייטמנט

גם בדיבור הרגיל אנחנו משתמשים בגוזמאות לצרכים רטוריים, “תמיד את מאחרת”, “אני יכול לאכול סוס”, “אני ממש יפה”. בקומדיה זה עובד ככל שההגזמה גדולה ומופרכת יותר. ג’ים קארי ובכללה הקומדיה האמריקאית מייצגים בולטים של ז’אנר זה.

שבירת ניבים

הרבה מההומור מבוסס על שילוב של המוכר ושל אלמנט ההפתעה. דרך קלה לעשות זאת היא פשוט לשנות ניב מוכר. בדרך כלל אנחנו משנים את הסוף, אבל אפשר לשנות גם חלק אחר או אפילו להבין את הניב באופן מילולי.

למשל “העם נקעה רגלו”
“בונה עולם”

דו-משמעות

בדרך כלל אנחנו חושבים על דו-משמעות בהקשר של מילה יחידה, אחות יכולה להתפרש בשתי משמעויות, צב בשמיעה יכול להתפרש גם כצו. לדעתי, טקסטים מופתיים בתחום הקומדיה הם טקסטים ארוכים ומלאים שיכולים להתפרש  לשני כיוונים. למשל:

חיקוי

החיקוי הוא מעין יצירת עותק קומי למקור. הוא יכול להיות חיקוי קולי או חיקוי ויזואלי. החקיין גורם למאזין או לצופה בו לדמיין את מושא החיקוי . כאשר חקיין מחקה בקולו או בדמותו הפיזית אישיות מוכרת , המאזין או הצופה משווה בדמיונו בין מושא החיקוי ובין החיקוי וכך נוצר הפער הקומי . חיקוי יכול גם להתייחס ליצירות פארודיות המחקות ז’אנר.

עמימות

עמימות אומנם נשמעת דומה לדו-משמעות,אך בעוד דו-משמעות טומנת בחובה שתי משמעויות של ביטוי, בעמימות בקושי נגיע לאחת. לפעמים זה מתבטא בג’יבריש, לפעמים ברטוריקה שאין בה דבר ולפעמים בצייפייה למידע שלא מגיע.

אנדרסטיימנט

לשון המעטה היא שימוש במילה או בביטוי חלש או מקטין לאירוע נסער ודרמטי, כך למשל אמירה כמו “זה בטח כואב” לכריתת יד, או  “קצת רטוב פה” לשיטפון.

אינטרטקסטואליות

אינטרטקסטואליות היא אזכור או רמיזה לטקסט אחר או אפילו למערכת סימנים אחרת. בהומור הדבר נעשה לרוב תוך שינוי ההקשר להקשר לא הולם. מוכר גם כהומור רפרנסים.

ניגודים

ניגוד הוא מהבסיס של ההומור ונמצא כמעט בכל בדיחה, זה יכול להיות ניגוד בין המיני לתמים, בין הסביר ללא סביר, בין הבוגר לילדותי, בין החכם לטיפשי, בין החג לחול, בין אבל לחגיגה ועוד. הכי ידוע הוא שוטה הכפר – האיש שמצפים ממנו להיות דהיל ומקבלים ממנו תשובות חכמות. אנחנו מעדיפים ניגודים שאינם צפויים מדי, ועדיף ליצן בבנק מבבית קברות.

שבירת טאבו

שבירת טאבו היא שבירה של חוקי הנימוסים, הטאקט וכל הנושאים שאסור לדבר עליהם. זהו ההומור של אוהבי ההומור השחור, הומור הגרדומים, בדיחות על מוות, נכות ועוד או סתם הפרות של קונצנזוס.