ארכיון תגיות: ערן זרחוביץ’

הפרוטוקולים של זקני חלם. דוח יולי

סטטוסים מצחיקים ותמונות מצחיקות כי אין מה לעשות

Dor Zach

July 2

כולם משתפים את הפייק ניוז על הארגנטינאי בן ה-128 שאומר שהוא היטלר וקצת מקווים בלב שזה אמיתי, כי זה אומר שהיטלר הפתטי חי על תהילת עבר במקום להמציא את עצמו מחדש. וזו הנקמה הכי גדולה של העם היהודי

Ayana Lekach

July 3

– אז מה הסוד לאריכות ימים?
– צמחונות

(מתוך ראיון עם היטלר הארגנטינאי, לכבוד יום הולדתו ה-128)

Matan Blumenblat

July 7

שיט, רציתי לקנות ג’חנון ביתי אבל בטעות קניתי בית ג’חנוני, והכל מאוד שמנוני וקשה לי להאמין שמהנדס העירייה יאשר את כל מה שהולך פה, אני הרוס כלכלית.

Eyal Zamir

אין הצדקה לשלול מאף אחד את הזכות להורות במדינה שבה שרה נתניהו מוגדרת כאמא

Eran Zaracovitz

לפעמים אני מרגיש שאני מחנך את הילדים לערכים שקשורים יותר למשפחת פשע:
נעם: אבא, אילי נוגע בטלוויזיה!
אני: נעם, לא יפה להלשין. אצלנו לא מלשינים.
“אצלנו”? אני הבורר? ולמה לא להלשין? איך אמורים לגדול פה עדי מדינה?

 

Image may contain: 1 person, text
Eddie Goldenberg

שרת התרבות יצאה חדה ומדויקת היום. תנו הזדמנות ותקראו

Dor Zach

‏כל הבלאגן ייפתר אם נכיר בזה שהר הבית הוא יותר גבעה. מי הפתטי שיילחם על גבעת הבית

 

Itay Horev

מגניב: יותר ויותר בינות מלאכותיות עוברות את מבחן טיורינג.
לא מגניב: הסיבה לכך היא שהרף שהן צריכות לעבור ירד מאוד לאחרונה.

 

Yael Ilani

הלוואי והמדע יפתח יום אחד פתרון שיאפשר לבני אדם לעקוץ יתושים בחזרה.

Lilach Volach

אנשים מוכרחים להפסיק להציע לי לכתוב סטנדאפ על דברים שקרו להם. אם הייתי יכולה להתעסק בעוד דברים מלבד עצמי לא הייתי צריכה לעשות סטנדאפ

***
ליקטו: דדי שי, בוב זאבי ודרור ניר קסטל
***

העמוד היחיד שלא עושה סטנדאפ

הפרוטוקולים של זקני חלם, 16.9-10.9

סטטוסים מצחיקים ותמונות מצחיקות לאנשים תרבותיים מאוד

 

10.9

לא יודע איזה משרד יח״צ החורף לקח לעצמו השנה, אבל הם עושים עבודה מצויינת

כשביטלו את התחבורה הציבורית בשבת שתקתי כי אני לא נוסע בתחבורה ציבורית

כשסגרו את הקניונים בשבת שתקתי כי אני לא הולך לקניונים

כשהפסיקו את הכדורגל בשבת שתקתי כי אני לא אוהד

ואם אתם מתכוונים לעשות משהו לגבי קריוקי בשבת, אני מוכן לשתוק עוד קצת

Ayana Lekach Itay Kaplan

חציל הוא אהבה איתי קפלן11.9

Eran Zaracovitz

כמעט שבת שלום לכולם, כאן ראובן. להלן זמני שקיעת האבק ברחבי הארץ:
ירושלים 18:15
חיפה 18:22
בתל אביב אפשר לפתוח חלונות כבר ב 18:30
בבאר שבע אפשר לקלח את האוטו ב 18:33.

Liat Bartov-Sadeh

כחלון דירות בירות
12.9

אני אוהב את זה שאנשים עם ילדים מסתכלים על הקעקועים שלי ושואלים אותי א1ך יכולתי לעשות משהו בלתי הפיך שאני עלול להתחרט עליו בעתיד.

 13.9

– “אני ליאור סלע, מזרחי מהפריפריה, בבית שמעו ג’ו עמר ולא קראתי צ’כוב”
– “אממ… נחמד אבל זאת עדיין קופה למי שקונה עד עשרה מוצרים”

שנה הלכה שנה באה וולאק יופי בית זונות פתחתם לי כאן

14.9

הבנתי איך אביב גפן צד פדופילים. הוא פשוט בודק מי ב2015 עוד מקשיב לו.

לי יש גפילטע, לך יש חלה
בואי ניצור יחד מוזיקה גדולה

15.9

Yotam Becker

יותם בקר גמל לא רואה את הדבשת16.9

פייסבוק מוסיפה כפתור דיסלייק. אם הסטטוס הזה יקבל אלף דיסלייקים מנכ”ל פייסבוק יחטוף שוב את גלעד שליט

***
עשו לנו דיסלייק

הפרוטוקולים של זקני חלם, 24.3-18.3

סטטוסים מצחיקים לאנשים חשובים מאוד

 

18.3

היום יש יומולדת לקורט ראסל. זה רק גורם לי לחשוב על מה היה יכול להיות עם נירוונה אם הוא היה נשאר בחיים ‫#‏הרשל‬

19.3

קונצנזוס חוצה מחנות: השמאלנים צריכים להתאבד.
עדיין במחלוקת: האם יאנסו אותם סודנים.

20.3

-אתה שמאלן בוגד ומתנשא!!!
-בוגד *וּ* מתנשא.

22.3

קמפיין לא לתת: “אם תתנו ביצים לפריפריה הם יזרקו אותן על הבית של יהונתן גפן”

הבעיה העיקרית בנסיעה אחורה בזמן היא הצפצופים המעצבנים האלה.

“חצרוני דינו רצח” זה פלינדרום. רק מציין את העובדה. אני מדגיש: לא מדובר בהסתה. מדובר בפלינדרום

Eyal Brave

- בבקשה בוס, הכתבה מוכנה. - אוקיי בוא נראה מה יש לנו כאן... חייל נתפס כשהוא גונב דבורים... בלה בלה בלה... בחקירה מסתבר שהחייל רצה "לעקוץ" גימלים ע"י כך שייעק... *מרים את הראש, ממלמל לעצמו* - בוס? בוס הכל בסדר? - זה... זה... זה לא יכול להיות... זאת סתם אגדה, משהו שמספרים לילדים... - בוס מה קורה איתך? להביא לך כוס מים? - הנבואה. הנבואה שיום אחד יגיע הסיפור שיכיל את משחק המילים המושלם. *מזיל דמעה*. "עוקץ הגימלים". כי הוא ניסה לעקוץ גימלים ע"י זה שדבורים יעקצו אותו. אתה מבין מה זה אומר? האורקל צדקה! מהר, תקרא לכולם! יש לי תחושה שהרפתקה מופלאה עומדת בפנינו...
– בבקשה בוס, הכתבה מוכנה.
– אוקיי בוא נראה מה יש לנו כאן… חייל נתפס כשהוא גונב דבורים… בלה בלה בלה… בחקירה מסתבר שהחייל רצה “לעקוץ” גימלים ע”י כך שייעק… *מרים את הראש, ממלמל לעצמו*
– בוס? בוס הכל בסדר?
– זה… זה… זה לא יכול להיות… זאת סתם אגדה, משהו שמספרים לילדים…
– בוס מה קורה איתך? להביא לך כוס מים?
– הנבואה. הנבואה שיום אחד יגיע הסיפור שיכיל את משחק המילים המושלם. *מזיל דמעה*. “עוקץ הגימלים”. כי הוא ניסה לעקוץ גימלים ע”י זה שדבורים יעקצו אותו. אתה מבין מה זה אומר? האורקל צדקה! מהר, תקרא לכולם! יש לי תחושה שהרפתקה מופלאה עומדת בפנינו…

 

עמדת תל אופן ברוטשילד נחמני: בוקר טוב! יש לי שלושה זוגות אופניים להציע לך היום.
אני: סבבה, תני לי את מספר 14 בבקשה.
תל אופן: בחפץ לב! רק רגע בבקשה, אוודא בשבילך שהאופניים תקינים.
אני: אוקיי, תודה.
תל אופן: זה ייקח רק עוד רגע.
אני: מה שתגידי.
תל אופן: עוד שניה, בסדר?
אני: בסדר, בסדר.
תל אופן: כי חשוב לי שתקבלי אופניים תקינים והכל.
אני: זה אכן מאוד חשוב, יופי.
תל אופן: את ממהרת?
אני: כן, קצת, יום ראשון וזה.
תל אופן: אה, אוי שיט, איזה באסה, נחשי מה? אופניים מספר 14 לא תקינים, איזה פדיחה.
אני: טוב, אז תני לי את מספר 13.
תל אופן: בחפץ לב! אבל תני לי רגע לבדוק שהכל בסדר שם, טוב?
אני: טוב.
תל אופן: לא, כי אם האופניים לא תקינים ומשהו יקרה לך אז את תבואי אליי בטענות, נכון?
אני: ברור.
תל אופן: אז זהו, חשוב לי שלא יבואו אליי בטענות.
אני: סבבה, אז מה קורה שם עם אופניים מספר 13?
תל אופן: שניה.
אני:…
תל אופן:…
תל אופן: אויש נו, את לא תאמיני, איזה קטע יא אללה.
אני: מה, גם 13 לא תקינים?
תל אופן: כן, אוף, לא נעים, אבל הנה תפריט הבחירה שוב, את מוזמנת לבחור זוג אחר.
אני: אבל נשאר רק זוג אחד, מספר 4.
תל אופן: אה, וואלה. אז תלחצי על מספר 4.
אני: הנה, בסדר? לחצתי על מספר 4. אפשר לקבל את האופניים האלה?
תל אופן: בחפץ לב!
אני: את בטח רוצה לבדוק קודם כל אם הם תקינים.
תל אופן: בוודאי, איזו שאלה! זה ייקח רק כמה רגעים.
אני: וואלק יופי.
תל אופן: את יודעת איזה צבע אני הכי אוהבת?
אני: תפתיעי אותי.
תל אופן: ירוק.
אני: וואלה.
תל אופן: היום יום ראשון.
אני: כן, אני יודעת ואני ממהרת, אפשר כבר לדעת מה קורה עם אופניים מספר 4?
תל אופן: אופניים מספר 4 את שואלת? איזו מקריות! אני בדיוק בודקת אם הם תקינים!
אני: כן, אמרת כבר.
תל אופן: איזה קטע שבסוף ביבי לקח את הבחירות, הא?
אני: תנסי להתרכז בבקשה, אוקיי? אופניים מספר 4, תקינים או לא?
תל אופן: לא.
אני: לא?!
תל אופן: פדיחה שלי. דיווחו לי אתמול שהם לא תקינים ושכחתי. זה קורה לי הרבה.
אני: טוב, תשכחי מזה, הנה, אני לוחצת על ביטול.
תל אופן: אה, את לא רוצה אופניים בסוף? אז אולי את רוצה לדווח על תקלה? יש לי כל מני תפריטים מעניינים!
אני: שיהיה לך שבוע טוב, ביי.
תל אופן: את יודעת שאני הכי אוהבת את הצבע ירוק? הלו? הלו?! ואני גם חולמת לפעמים על כבשים אלקטרוניות!!! הלו..?!

23.3

נכון שאין מה לחקור את חצרוני, חופש הביטוי הוא ערך עליון ובלה בלה בלה, אבל תחשבו על הצד החיובי, בשעתיים שהוא בחקירה, הוא לא יכול לזיין לנו את השכל והשוטר שתקוע איתו ולא יכול להטריד אף אחת מינית

כשתבואי לשכב איתי
תחבשי כובע הפוך –
של ראפרים
ומכנסיים נמוכים
באגיז
ותלבשי גוזייה שחורה
של ערסים
או רוסים
תגידי בקול רך ומתוק
עכשיו דממה –
הצל על הבמה

24.3

.

החלטתי גם אני להוסיף שם משפחה מזרחי. מהיום אני ערן זרחוביץ-תשובה.

לכבוד יום המעשים הטובים תרמתי זרע. ז”א, אוננתי על הומלס.

מזוכיסטיים, רוצים עוד?

אריק שגב – ראיון ר-ציני

אריק שגב על המפגש עם חנוך לוין, העבודה עם ערן זרחוביץ’ ועל עוד דברים שכתובים בתוך הטקסט

אריק שגב. ציור: אבי כהן
אריק שגב. ציור: אבי כהן

אריק שגב עשה הכל בחיים, היה סטנדאפיסט, כתב ללילה גוב, לאדיר מילר, ליצפאן, לארץ נהדרת, למיטב התכניות של ביפ (החטא ועונשו), ערך בעיתון כולנו, שיתף פעולה לאורך השנים עם ערן זרחוביץ’ וענה לשאלון בבלוג ילדי הקומדיה. ומה אתם עשיתם, שני הקומיקאים שקוראים את הבלוג? כלום. קראו ולמדו.

 מתי גילית שאתה מצחיק?

“מתישהו ביסודי. האב היה איש קבע והמשפחה שלי נדדה איתו בעקבות הבסיסים שבהם שירת. התגלגלנו מבת ים, לירוחם, לראדון ולארצות הברית. הייתי ילד  שמן וחנון, שמשמיע כנראה סאונד נהדר כשחובטים בו. בשלב מסוים הבנתי שהומור הוא כלי  נהדר, בטח לילד שממש לא יודע ללכת מכות, גם כדי להסתגל בכל פעם למקום חדש, גם כדי לרכוש חברים, וגם כדי להקל על עצמך את ההתמודדות עם המציאות המתסכלת.
באיזשהו שלב הבנתי שהומור גם יכול לגרום לאנשים לחבוט בך יותר חזק, אבל פנסים בעין דוהים, בדיחה טובה נשארת איתך לנצח”.

 כתבת ללילה גוב, לארץ נהדרת, ערב אדיר, החטא ועונשו וכוכב נולד. מה יוצא דופן?

“אין תכנית דומה, בטח לא מבחינת הכתיבה. אני יכול להעיד שמכל תכנית אתה לומד להפעיל משהו אחר, ונהנה ממשהו אחר. לילה גוב הייתה הפעם הראשונה ששמעתי קהל שלם צוחק מבדיחה שכתבתי וזו הייתה הטעימה הראשונה מהסם שאליו אתמכר כל החיים, עם אדיר למדתי איך קומיקאי עובד, כוכב נולד הייתה הזדמנות להיות חלק ממערכת משומנת להפליא, שבה הכתיבה שלי (ושל זרחו) לא הייתה העיקר, וארץ נהדרת הייתה פשוט חלומו של כל כותב קומי, אם אתה מצליח להעביר רעיון בחדר המערכת, לא משנה כמה הוא הזוי – הוא ימומש בצורה הטובה ביותר. כמו הפיה הטובה על קוק

(התשובה הנכונה היא כוכב נולד)

 מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

“יש לכם שנה? קובי ניב ודודו גבע היו הראשונים שלי, אחר כך אפרים קישון, הטורים של ‘דבר אחר’ ז”ל וכמובן החמישיה הקאמרית שהייתה התכנית הקומית הראשונה שחוויתי ולמדתי ממנה כבר כשהייתי כותב וסטודנט לתסריטאות. גם מה יש וזהו זה.
אבל אם חייבים לבחור אחד, אז אין ספק שזה יהיה חנוך לוין, בכל דבר שהוא עשה. חוסר הפחד שלו, השילוב בין צחוק מופרע לאגרוף בבטן, הידיעה שהחיים כל כך מצחיקים בגלל שהם כל כך מבעסים ולהיפך, והשליטה המושלמת שלו בשפה – כל אלה דברים שאני משתדל לחיות לאורם.  ב’בנות הזהב’, כנראה הפרויקט שהכי נהניתי לכתוב, תיקי דיין הכבירה, שהייתה שחקנית קבועה שלו, זיהתה מיד כמה אני מושפע ממנו, גם בסיטקום הנ”ל ואמרה שחבל שלא זכיתי לפגוש את חנוך.
היא טעתה, פגשתי אותו פעם אחת בניינטיז, אבל לא הצלחתי להוציא מילה מהפה. במבט לאחור הייתי צריך לפחות להשליך לרגליו את התחתונים שלי.
ואם אתם חושבים שאני מגזים, תקראו את ‘הקוסם’, לא רק מערכון מצחיק שממחיש את כל מה שאמרתי לעיל, אלא גם הפאנץ’ ליין הכי טוב שנכתב. אי פעם. בכל שפה.”

עבדת לאורך השנים עם ערן זרחוביץ’. הוא מקנא בהצלחתך?

“על איזו הצלחה אתה מדבר? אני יודע שהוא מאוד אהב גם את ‘אולי הפעם’ וגם את ‘בנות הזהב’ שכתבתי לאחר שעזבתי את ארץ, והוא אפילו הסכים להשתתף ב-15 דקות, המגה פלופ שכתבתי ליס.
אבל לערן אין סיבה לקנא בי, ואני מקווה שהוא יודע את זה. ‘הפרלמנט’ היא בעיניי מאסטרפיס, אין מילה אחרת, ומעמד הקאלט שהתכנית שלו ושל טייכר זוכה לה הוא מהמוצדקים.
אני חושב שדווקא העזיבה שלי את ארץ אפשרה לנו להפסיק לקנא אחד בשני. כשאתה כותב עם מישהו  תמיד יש את החרדה מי בעצם יותר מצחיק, ו’אני הבאתי את הרעיון, אבל הוא הביא את רוב הפאנצ’ים’, שלא לדבר על זה שערן לוהק ל’מסודרים’ כבר בעונה השנייה שכתבנו ביחד. ייתכן מאוד שערן הוא האיש הכי מצחיק שאני מכיר, ועכשיו אני יכול ליהנות מהיצירה שלו ללא משקעים. והוא גם נראה מגה סקסי בפרווה של לאמה.

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

 “מה זה אומר, שאני יוצר קומדיה של אתמול?
אני פריק של קומדיה ישראלית מילדות, וגם עכשיו אני משתדל לא לפספס אף סטנדאפיסט או סיטקום ישראלי וגם לא משהו באינטרנט, וזה קשה. אני מאוד אוהב את סדרת האינטרנט  משיח, משוגע על לוקאץ’, מת על רועי כפרי, אני גם מאוד נהנה מ‘שנות השמונים’, והגיע הזמן שתוציאו את הראש מהתחת. קל יותר לנשום ככה.”

היית בין היתר עורך המשנה של עיתון הנוער “כולנו”. איך השפעת לרעה על הדור ההוא?

“לא מספיק, לצערי. חוויתי את הגסיסה של העיתון הזה, ושל עיתונות הילדים בכלל”.

כולנו מבכים את מות הפרינט
כולנו מבכים את מות הפרינט

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

“המילים שהכי מצחיקות אותי הן מילים בלועזית ישנה. ב’רומנים’ הייתה לערן ולי הזדמנות להחיות אותן. כבר לא אומרים ‘אימפרסריו’ לדוגמה, או ‘גריפה’ או ‘לומבגו’ או ‘קסוקר’.
‘אוטואימוני’ זו מילה מאוד חמודה למחלה שברגעים אלה לועסת את הגוף שלי. בכללי למחלות יש שמות מגניבים, טרשת נפוצה למשל. כמו כן  מאז האוניברסיטה יש לי חיבה למילה ברכטיאני.
המילה הכי לא מצחיקה בעיניי היא כוסית, אני נורא אוהב נשים, ואף פעם לא הבנתי למה זה מחמיא לצמצם יופי נשי לאיבר הכי מפחיד שלהן”

שימשת גם כעורך מוזיקלי ב”ציפורי לילה מנקרות”. מה השיר הכי מצחיק בעולם כולו?

“המממ. רוב השירים שאמורים להיות מצחיקים, לא מצחיקים. אני אוהב את כוורת כלהקת רוק, אבל תמיד ההצחקות שלהם נשמעות מלי מאולצות.
אבל המחזמר Book of Mormons של יוצרי סאות פארק מכיל כמה ליריקות נהדרות נהדרות. ואני מאוד ממליץ לראות אותו, ואם מישהו רוצה להעלות אותו לארץ, אני מתנדב לתרגם אותו”

מה התפיסה הקומית שלך?

“שהכל מצחיק, בעיקר מה שאסור לצחוק עליו. מה שהחזיר אותי לסטנד אפ היה גילוי המחלה שלי, והעובדה שבטיפולים פסיכולוגיים לחולים סופניים מראים להם קומדיות אבל לא מעודדים אותם לצחוק על מותם הבלתי נמנע הייתה מאוד מתמיהה בעיניי”

איך מאלפים את הפיל בחדר?

“פותחים חלון”

ויקפדייתו

***

ערבי ילדי הקומדיה
אירועים קרובים ומצחקים