ארכיון תגיות: קומדי סטור

דני קמושביץ – ראיון ר-ציני

הקומיקאי דני קמושביץ: כאן יש ציטוט שלו שבחרנו במקרה

דני קמושביץ הוא קומיקאי, יוצר רשת, קופירייטר, סטנדאפיסט, ורק שניים מהם מתחילים בקו”ף. איכשהו יוצרי קומדי סנטרל ישראל הגיעו אליו ונתנו לו רצועת שידור בתכנית החדשה שלהם קומדי סנטרל סטיישן עם הסטנדאפיסט והשחקן החשקן עידן ברקאי. כמו כן פרסם מלא מלא סרטונים ויראליים באינטרנט, שזה אומר שכל מי שעשה סרטון ויראלי מכיר אותו. לקחנו אותה לשיחה על קופירייטינג, קומדיה ואהבת אמת. בתמורה הוא קילל אותנו.

מתי החלטת שאתה רוצה להצחיק?
קצת אחרי שהשואה הסתיימה. אמרתי לעצמי: די, מספיק עם כל הבאססה הזו. בואו נרים פה קצת!
 
במקצועך אתה קופירייטר. בכמה מכרת את הנשמה שלך?

במחיר מבצע.
ועכשיו ברצינות, קופירייטינג הוא אחד המקצועות המתגמלים והמתסכלים שיש. אתה לא כותב עבורך. אתה כותב עבור מישהו אחר, עם רצונות אחרים, עם ערכים אחרים משלך, שגדל לעתים בתרבות אחרת משלך (אם זה לקוח מחו”ל למשל). ההומור צריך להגיע לביטוי פה במינונים מאוד מדויקים. כל מילה נחשבת וכל בדיחה צריכה להצחיק אבל גם לא לגנוב את הבמה למסר – קנו את המוצר שלנו כי הוא טוב יותר מאותו מוצר אחר.
קל לשחוט פרסומאים כי הם עובדים במקצוע שחייבים להזיז בו את הגבינה והמחט לאנשים, ואנשים לרוב לא מתים על זה. אבל זה כיף לחדש. או לגנוב ממישהו שכבר חידש ולקוות שלא יגלו.
סתאםםםםםםםםם!

מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

רובין וויליאמס, ג’ים קארי, אורן חזן ועוד המון דמויות מפתח משנות השמונים והתשעים. אני אוהב כמעט את כל סגנונות ההומור. שחור, עממי, רדוד, מבריק וגבוה. ממונטי פייתון ועד הקומדי סטור.
כל הומור שלא היה לפני מרשים אותי. המיחזורים זה מה שהורג אותי. 

חלק מעבודתך הקשה היא לסכם את “האח הגדול”. אתה מקבל תוספת ניוון?

האמת שהעונה לצערי טיפה משעממת אז לניוון הצטרף גם פיהוק יתר. אבל זה כיף גדול וזה גם לדבר עם פאקינג ארז טל שאני מעריץ אותו עוד ממלחמת המפרץ המקורית שבמחלף הסירה. אל תשפטו אותי!!!!!!
מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?
תראה באיזו תקופה מופלאה אנחנו חיים. כל מי שרוצה יכול להראות את הקומדיה שלו. הקהל הוא זה ששופט אותך. אין בלופים, לפחות לא לאורך זמן.
לכל אחד יש מיקרופון וכל אחד יכול למצוא במה פתוחה לעלות אליה. זה לא היה ככה פעם. האנדרגראונד פרץ למיינסטרים. כמה זמן זה יישאר? לא יודע. בינתיים בוא נהנה מזה.

יש המון קומיקאים בנשמה, שלאו דווקא עולים על במות או כותבים לפרנסתם. זה הזמן שלהם לפרוח.

כעת יש לך סדרה חשדשה* בקומדי סנטרל ישראל עם עידן ברקאי. אתה לא פוחד שקומדי סנטרל לא יעמוד בעומס הצופים שהבאת מפייסבוק?


חחחחחחחח כתבת חשדשה. מה זה? אתה לא יודע עברית? חחחחח
סליחה.
בכל אופן זו לא סידרה שלי. אני נותן שם מספר קטעים בתוך רצועה של יוצרים שונים. כל אחד קיבל 2 דקות כדי לתת בראש. זה כיף גדול ליצור ולהופיע בטלוויזיה. הגשמה רצינית עבורי. לגבי הצופים שהבאתי? זדיין.

(*השגיאה במקור כדי להרים להנחתה)

 

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

פילנתרופ.

זו אמורה להיות מילה מפרגנת ממש לאדם שמפרגן ותורם באופן קבוע לאחרים ולחבר’ה ובמקום זה נתנו לו שם של חיידק / דמות משר הטבעות / משהו רוסי.

הרבה מהסרטונים שלך הם פארודיות? איזו פארודיה לא תעשה כי היא מטומטמת מדי?

אני משתדל מאוד מאוד מאוד לא לפגוע: 1. במשתתפים 2. בקהל שלי.
לא שווה לי להצחיק 1000 אם אחד יתבאס עלי או יבויש. אני תמיד שואל ומסביר למצולמים איפה הם הולכים להיות ומה זה בדיוק. בגלל זה אני מקבל שיתופי פעולה מדהימים. זה לא מבוים אבל זה מתואם.. כל מה שעומד בכללים האלה כשר.

לגבי טמטום? אם זה מצחיק אני עושה את זה. פשוט. 

מה התפיסה הקומית שלך?

שאלה מאוד טובה ומטומטמת ומיותרת.

מה ז”א תפיסה קומית? לקחת את הקומדיה בקלות, לא ברצינות. לגרום לאנשים ליהנות ולצחוק ועל הדרך ליהנות גם.

מי אושיית הרשת האהובה עליך?

יש המון. שזה אומר שאני לא רוצה לבאס ולהסתבך עם אף אחד. אבל באמת, יש המון. אני באמת אוהב את הקהילה הזו. ותפסיקו להשתמש במילה אושייה.
יוצר רשת. כותבים. צלמני ווב. רק לא אושייה.
 
איזו תקופה בהיסטוריה היית מבטל?
לפני כמה ימים שהסכמתי להתראיין אליך.
אפס.

גיא הוכמן – ראיון ר-ציני

מיהו נסיך האופל של הקומדיה? זה סוד, אז קחו ראיון עם גיא הוכמן במקום

לגיא הוכמן  יש כנראה הרבה תחביבים, אבל אנחנו יודעים רק על אלו שהוא מעלה לאינטרנט כי אנחנו לא עוקבים אחריו ברחוב או משהו. אחד מהתחביבים הללו הוא העלאת סרטונים לסדרת האינטרנט הקומית “נייס גיא“, שהיא חלק מהתכנית הזדונית לשחזר שלבים בקריירה של גיא מרוז. תחביב שני הוא להעלות טורים למאקו, המתחרה העיקרי של ילדי הקומדיה. חוץ מזה הוא נגע בחן טל, וזו הדרך היחידה שלנו להעלות את הטראפיק. מתחתיי יהיו שאלות ותשובות.

 מתי גילית שאתה מצחיק?

“עדיין לא גיליתי”.

הסרטונים שלך עוסקים הרבה בנושא זוגיות. אתה סטרייט?

“עדיין לא גיליתי”.

מי הקומיקאים  שהשפיעו עליך?

“מעל כולם, אפרים קישון. בנוסף הגשש, סשה ברון כהן, אדיר מילר ואבי ביטר”.

אחד הסרטונים הפופולריים שלך הוא עם חנטל. איך לדעתך היא תורמת לקומדיה?

“לא יודע לגבי קומדיה, אבל היא בהחלט תורמת לחקר מדעי האינטרנט. אחלה בחורה שבעולם”.

יש לך טור קבוע במאקו. אתה סבור שפרסומות רודפות אותך לכל מקום?

“חושב שכן. אתמול הלכתי לקניון ומתחתיי צעד באנר”.

באנר שלא תרצו לפגוש בקניון http://www.vecteezy.com/holiday-seasonal/35843-halloween-treats-poster creative commons
באנר שלא תרצו לפגוש בקניון
http://www.vecteezy.com/holiday-seasonal/35843-halloween-treats-poster
creative commons

 

מה אתה חושב על הקומיקאים של היום?

 “שבתוך תוכנו כולנו שואפים להיות בקומדי סטור”/

פעם כבר הייתה תכנית “נייס גיא“. המגיש שלה קיבל תכנית אקטואליה והתחתן עם אורלי וילנאי. זה גם הכיוון שלך?

“כן, זה פחות או יותר הכיוון. רק שבמקום אקטואליה, אני שואף לקבל תכנית טבע ובמקום אורלי וילנאי – מתן וילנאי”.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

 “אמבטיה. כי זו פשוט מילה מטומטמת מדי לדבר קסום כמו מקלחת”.

מה הדבר הכי מצחיק שקרה לך בדרך לאבטלה?

“ילד קקה בן 14 עם גשר דרס אותי עם אופניים חשמליים”.

מה התפיסה הקומית שלך?

“שבהומור אין קונצנזוס. תמיד יש כאלה שיאהבו, כאלה שפחות וכאלה שיחרימו. צריך לנסות לעשות את מה שמצחיק אותך, את הידידה הכי טובה שלך וקרוב משפחה אובייקטיבי יחסית. אה, ותשתדל להיות כמה שיותר ליד סבתא שלך. זה עושה פלאים”.

מתי לדעתך תהיה קרוב למוות?

“מחר, 9:30 בבוקר, פארק הירקון. אשתדל להעלות פוסט לפני” .

הלל לוריא כהן (חסילון) – ראיון ר-ציני

האם אתר הסאטירה חסילון יעקוף את משטרת ישראל העמוד הרשמי? העורך הלל לוריא כהן לא יענה על השאלה

הלל לוריא כהן, קומדיההאתר חסילון הוא הירחון היומי הראשון בישראל. לא הרבה אנשים מודעים לכך אבל ירחון יומי זה אוקסימורון, שזה אלמנט קומי. לא הרבה אנשים מוכשרים ליצור אוקסימורונים כאלמנט קומי. מדובר בנבחרת שרק ספורים מתקבלים אליה, בהם הלל לוריא כהן, שבמקרה הוא גם מייסד ועורך האתר הסאטירי חסילון, האתר הסאטירי מס’ 34,732 בארץ. לקחנו אותו לשיחה ואז היא נגמרה והתחלנו את הראיון.

מתי החלטת שאתה מצחיק?

“הפעם הראשונה שאני זוכר שהצחקתי מישהו הייתה בבית עם אחי הגדול. ראינו ביחד משחק של הנבחרת בכדורגל, נראה לי נגד ארגנטינה. מתישהו השופט הוציא ליוסי אבוקסיס כרטיס אדום. אני בן ארבע או חמש צייצתי ‘איזה כרטיס אדום?! הוא צריך לקבל כרטיס ברכה!’ ואחי התפקע”.

 חסילון הצליח במקום שבו הרבה אתרי סאטירה נכשלו. איך אתה מתמודד עם החרדה היומיומית?

“התבוננות רפלקטיבית פנימה. אם אני יכול לשבת לשיחה עם חבר טוב זה מעולה. גם מקלחת ותנומה אף פעם לא הזיקו”.

חסילון, קומדיה

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

“יש הרבה. לואי סי קיי ברור. שנים הקומיקאי האהוב עלי היה ג’ון סטיוארט, ואני עדיין משתדל לראות את הדיילי שואו באופן קבוע. כילד הייתי רואה מלא סרטים של צ’רלי צ’פלין. גם תמיד נורא אהבתי את וודי אלן ואת בילי ווילדר –  ראיתי את סטלג 17 שלו כשהייתי קטן וזה מאוד נחקק בי. גם הייתי חולה על הקומדי סטור (אף פעם לא הייתי ממש בן אדם של החמישייה).

במחשבה שנייה אולי מה שהכי השפיע עליי, נראה לי גם על הרבה אחרים, זה הסרטים הקלאסיים של דיסני. אלה סרטים נורא נורא מצחיקים, ואני עד היום מאוד מתחבר אליהם. בכלל חוש ההומור שלי מאוד מעוצב סביב הומור של מחזות זמר – גבירתי הנאווה, כנר על הגג. כאלה.

לדעתי תמיד בחיים הייתה לי איזו סדרה שמאוד השפיעה עלי. בתיכון נגיד זה היה סקראבס וארסטד דבלופמנט, בשנה-שנתיים האחרונות זה The League. נראה לי יש את זה ב’יס’. זה של החבר’ה שעשו את ‘תרגיע’, והיא הסדרה *הכי* מצחיקה היום ואולי גם בכלל.

גם ב. מיכאל הסאטיריקן הוא השפעה ענקית – גם בגלל הכתיבה וגם כי פיטרו אותו מידיעות כי הוא שם זין מי חבר ומי לא חבר של נוני מוזס”.

מבחינת הומור המתחרים שלך הם ynet, ישראל היום, מעריב והארץ. איפה אתה רואה את הבידול שלך?

“המודל הכלכלי שלי בהגדרה מתבסס על להפסיד כסף, אז לדעתי המתחרה היחיד שלי מהרשימה זה ישראל היום. תכל’ס זה שאלה טובה. אני לא רואה ממש דרך להבדיל בין חסילון לישראל היום”.

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

“אני נורא נורא אוהב את ג’ונה היל וכל החבורה של ג’ד אפאטאו, וגם מאוד את הסרטים של ג’קאס. דה מינדי שואו גם ענק, ומאוד מתכתב עם זה שיש לי טעם קצת גיי. טל פרידמן אחד האנשים הכי מצחיקים בעולם בעיניי, כל פעם שאני רואה ארץ נהדרת אני חושב שלא שמים אותו מספיק. גם גורי נורא מצחיק. מהחבר’ה הצעירים אני חייב להודות שלא הייתי עדיין בערבי סטנד-אפ של הבלוג או של תום יער (ופייר זה לא בסדר אבל עצלנות מה תעשה) אבל ראיתי ביוטיוב אחת שקוראים לה טל זולטי, שחשבתי שהיא מצחיקה”.

 לאחרונה קמים לך הרבה חקיינים, כמו האתר The Onion.  אתה שוקל להגיש תביעה?

“כן”.

 מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

“בזמן האחרון זה ‘יוחנן’, כשהדגש הוא על ה’יו’. בעצם זה חלק מביטוי שהמציא חבר שלי ברזילי: ‘לדפוק יוחנן’. זה כינוי לטבילת משהו בתה, כמו ביסקוויט, זכר ליוחנן המטביל. אני לאחרונה מאוד בקטע של חליטות אז אני דופק יוחנן כל הזמן. ברזילי, שהוא פורץ דרך, פעם דפק לי יוחנן עם לחמנייה בפיינט של בן אנד ג’ריז Dublin Mudslide (שוקולד עם שוקולד). בקטע מוזר זה היה שילוב ממש טוב”.

מה כבר ביקשתי? ביסקוויט
מה כבר ביקשתי? ביסקוויט

 שירת בגל”צ ככתב פנים. מה הם סודות המדינה?

“חוץ מתקציב הביטחון? ספצייפית במשרד הפנים, שהוא אחד הגדולים והמסואבים שבמשרדי הממשלה, מסתירים מלא דברים. לפעמים קשה לדעת אפילו אם הם מסתירים משהו או שזה פשוט הלך לאיבוד בנבכי כל האפרוריות שם”.

למשל מסתירים שם את הפרוטוקולים של וועדת ורדי-זיילר, שהיא הוועדה שקונסת באופן אישי ראשי ערים שמוציאים כספי ציבור לא למטרות שהם יועדו להן. כי כנראה זה לא חשוב שנדע מה ראשי ערים עושים עם הכסף שלנו. גם את הפרוטוקולים של הוועדה המייעצת לענייני פליטים, שאמורה להעניק מעמד פליט (וכמעט אף פעם לא עושה את זה), הם שומרים אצלם.

באותו עניין אגב, זה לא ממש סוד של המדינה אבל מאוד נוח לכולם שלא מדברים על זה: לא רחוק מהגבול שלנו עם סיני הבדואים מפעילים מחנות עינויים. משהו מעוות לחלוטין בסגנון האינקוויזיציה. הם חוטפים לשם סודנים ואריתראים, משמיעים אותם צורחים למשפחה שלהם בטלפון ודורשים כופר כדי לשחרר אותם. אני אומר את זה אגב בגלל כל מיני מחנות אחרים שאפשר היה להפציץ פעם ולא עשו את זה.

אני כותב לפעמים בפרילאנס והצעתי לכלי תקשורת לא מזמן כתבה על זה, והם חזרו אליי ואמרו שהנושא סוקר מספיק לדעתם. אז לא רק מוסדות ממלכתיים עוצמים עיניים.

ציפית לתשובה קלילה אה יא נקניק?

 מה התפיסה הקומית שלך?

“כמו בכל דבר באמנות, אני חושב שדברים כנים ואמיתיים תמיד עובדים טוב יותר. אני חושב שבקומדיה זיוף זה דבר שעוד יותר בולט, כי אפשר לזייף עצוב נגיד אבל זה די בלתי אפשרי לזייף מצחיק”.

 אם עץ נופל ביער, מה היית עושה?

“אני משתדל לא להתעסק בדברים שלא נוגעים לי”.

עוד פעם חסילון

***

אירועים קרובים ומצחיקים

אודי כגן ודנה פוליג (יוצרי משיח הסדרה) – ראיון ר-ציני

cropmashiah
משיח היא הרבה יותר מלהיט ויראלי, היא גם סדרה באינטרנט
.
משיח היא לא סתם סדרת רשת, היא מסמך דוקומנטרי נוקב על הפריפריה בישראל של תחילת המאה ה-21. דרך מבט חומל, אותנטי, אך לא מתפשר, היא משרטטת את דמדומי הקריירה של בעל אורחן בצפון שבעברו היה זמר אך כעת מגלה שבאקלים התרבותי הנוכחי אין מקום לאמנות שלו יותר. הצופים הגיבו  בהתאם ומאז עלייתה לאוויר באפריל האחרון היא לא רק נהייתה להיט ויראלי, אלא גם עזרה להעלות לסדר היום הציבורי נושאים כמו “כיצד יש לשמר את מורשתם של זמרי חתונות מהשנים 1981-1985”, “הראפ כגשר בין תרבויות” ו”מה זה לעזאזל דג מרלוזה?”. תפסנו את  היוצרים אודי כגן ודנה פוליג לשיחת עומק, התוצאה לעיונכם.

 

מתי החלטתם שאתם רוצים להצחיק?
דנה: “אני לא החלטתי כזאת החלטה”.
אודי: “אני כמוה. והראיון הזה יהיה עדי”.
 
הסדרה משיח היא על אדם בעסקי המזון בעל מודעות עצמית נמוכה. מה משיח היה אומר ליניר האחמ”ש?
 
“מרלוזה של בוקר!!!”

 

 

מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליכם?
“כל דבר מוצלח ומצחיק. בסדר כרונולוגי מינקות לבגרות: שלמה ניצן, המלון של פולטי, ג’וליאן שגרן, זהו זה במפרץ, כבלים, הנסיך המדליק מבל אייר, קומדי סטור, Friends, סיינפלד, ילדים סורגים לאלוהים, כריסטופר גאסט, המשרד, party down, לואי סי.קיי, אילן פלד, אסי כהן ועוד כל מיני”.
השלב ההתפתחותי בין הלידה להומור בריטי

 

אביו של אודי היה בעל אולם אירועים בשנות השמונים העליזות. מהו קינוח הפרווה המוצלח ביותר?
 
“קודם כל אני גאה לבשר שכל הקינוחים היו פרווה. היה משהו שנראה כמו שוקו פאי, היה פרופיטרול עם קרם לא מזוהה והיה סלט פירות מפחית שימורים. טרייה”.
 
מה אתם חושבים על היוצרים הקומיים של היום?
 
“אנחנו אוהבים המון דברים, בארץ בעיקר באינטרנט. ובטלוויזיה בעיקר מחו”ל”.
 
דנה הייתה עוזרת במאי בחטופים. האם פיתחת סימפטום הזדהות עם הבמאי?
 
“לא פיתחתי את הסימפטום הזה דווקא. אבל פיתחתי סימפטומים אחרים”.
 
מה המילים שהכי מצחיקות אתכם?
 
דנה: “אני ברשותכם, לוקחת את השאלה יותר לכיוון של מילים שמגעילות אותי, בסדר?”
אודי: “גם אני, בסדר?”
דנה: “להתרחץ. לרחוץ. רחוץ. היא רחוצה כבר? רחצת אותו? אני רחוצה”.
אודי: “כריך. יש לך בתיק כריך, חמודי. וגם, למזוג. למשל: למזוג אורז. או כל שימוש בשורש מ.ז.ג על משהו שאינו נוזל”.
אידיאלי למזיגת כריכים

 

מה התפיסה הקומית שלכם?
 
דנה: “אם זה משפיל את אודי, זה מצחיק אותי”.

 

מה שניכם עושים בערב כיתה?
אודי: “מה זה ערב כיתה?”.
דנה: “נראה לי ערב שכל הכיתה באה”.
אודי: “מה כיתה? כיתה בבית ספר? אני אדם בוגר”.
דנה: “נראה לי הכוונה מה כל אחד מאיתנו היה עושה אם היינו נפגשים עם כל הכיתה.
אודי: אה, אוקיי”. 

 

תודה לאיתי עמוס, שעזר בהכנת הכתבה