מתוך הספר המלך צ’ינגיס הראשון,  מאת יונתן ילון, הוצאת גרף כשטוראן החל לאכול מהכופתה הוא הבין ביתר בהירות את ממדי האסון. הכופתה היתה גרועה משמעותית מזו שהכיר מבית אמו. היא היתה גוש גדול ומרוכז במיוחד של בצק שרוף, בשר לא עשוי כהלכה וחתיכות קטנות של תפוחי אדמה ובצל. הפטרוזיליה ושארקראו-עוד

  אמא מתכופפת אלי, כי אני יושבת על הרצפה, ומחזיקה מולי את הצלחת. “תנשפי ותבקשי משאלה!” היא אומרת בעליצות. “זאת לא עוגה,” אני אומרת. “זה בגט.” “ממולא בגבינת פילדלפיה!” אומרת אמא בשמחה.   איזה קטעים, הפעם שני קטעים מתוך ספרה של קטלין מוראן “איך להיות אישה”, הוצאת מטר.    קראו-עוד

לזרוק אותו לאן?”  “אני יודעת? לעזאזל…” “איפה זה בדיוק?” “בהמשך הרחוב, פנייה ראשונה שמאלה”… איזה קטעים, הפעם קטע מתוך ספרו של נועם נגרי “מצופים”, הוצאת גוונים.    מתוך הסיפור גיאומטריה בסיסית: “סליחה?” “כן.” “אפשר לזיין לך את הצורה?” “למה את מתכוונת בדיוק?” “מה זאת אומרת, למה אני מתכוונת? אני רוצהקראו-עוד

“בני משפחתי היו לכודים במקומם. קשה מאוד, אם לא בלתי אפשרי, לקום בזריזות מכיסא-נוח, אפילו ברגעי משבר.”   איזה קטעים, הפעם שני קטעים מספרו של גארלד דארל, “משוגע על חיות”, הוצאת מעריב.     קטע ראשון: דארל והיחמור הורטנז:   זה היה אחד מאותם ימים נדירים המופיעים לעיתים בקיץ האנגלי,קראו-עוד

“רק לאחר שהכרתי את פועלו של בן-גוריון התחוור לי, לפליאתי, שאמא אינה יחידה בדורה. לשניהם היה עקרון-חיים משותף, והוא לעולם לא להודות בספק או בפגם.”   איזה קטעים, הפעם שני קטעים מספרו של שבתי טבת  “יומנים מאתמול” הוצאת כנרת זמורה ביתן. השיעור לפסנתר החולות, אחרי השמש אני חושב, היו האויבקראו-עוד

  “מזג האוויר היה כה חמים עד שחשבתי להחליף לתחתונים קצרים, אבל כשעמדתי לחפש אותם נזכרתי שזרקתי אותם שנה קודם לכן בהתקף של מרה שחורה. אבל הרעיון של תחתונים קצרים לא הרפה ממני, לכן גזרתי את הזוג שלבשתי.”   איזה קטעים, הפעם קטע מספרו של של אסקילדסן, “רשימותיו  האחרונות שלקראו-עוד

” ‘משחת הפֶּניסטיל נשארה במזוודה, ולילד יש אלרגיה חזקה בבולבול שלו,’הכריזה האם.”   איזה קטעים, הפעם קטע מספרו של דוקטור אבינעם שירן, “יש רופא במטוס”? הוצאת עולם חדש. לפתע נשמעה קריאה במערכת הכריזה שבמטוס: “האם יש רופא על המטוס? במקרה שכן, הוא מתבקש להגיע לזנב המטוס.” הבטתי סביבי. שאר הנוסעים,קראו-עוד

“צלצל בפעמון דלתי איש מכירות ובאמתחתו פעמונים חשמליים. אמרתי: אין לי כל צורך באחד כזה, והלוא נוכחת בעצמך לדעת כי פעמון דלתי תקין לחלוטין!” איזה קטעים, הפעם שני סיפורים קצרצרים מתוך ספרו של דניאל עוז “מדוע לא תראוני בדרכים”, הוצאת כתר. מוכר פעמוני הדלת צלצל בפעמון דלתי איש מכירות ובאמתחתוקראו-עוד

“המקקים לא קראו את הפלייר ולכן לא ידעו שהקץ קרב” – קטעים מצחיקים מהספר “החלומות שהורגים אותנו” המילה “ספרות”, די בה כדי לכווץ לא פעם את שרירי הפנים ופי הטבעת. אבל גם בין העמודים של הקלאסיקות הכי גדולות אפשר למצוא קטעים מצחיקים ומלאי הומור. יש ספרים שיגרמו לכם לצחוק כברקראו-עוד