ארכיון תגיות: רועי כפרי

נגה ד’אנג’לי – ראיון ר-ציני

הקומיקאית נגה ד’אנג’לי לא מפחדת לדבר על אמהות, זוגיות, סטנדאפ, אהבת אמת, כי אלו לא דברים מפחידים

נגה ד’אנג’לי היא קומיקאית פעילה מאוד וגם סוכנת כפולה, מצד אחד פונה לקהל הילדים בתכניות כמו “הצחוקיה” ומצד שני פונה לקהל ההורים אבל גם לקהל האמהות ב”קומדי סנטרל סטיישן”. כמו כן לפעמים היא חלק מחבורת הסטנדאפ “נשי ותיהני”, שנוצרה לטובת נשים ולטובת עולם טוב יותר. כמה מסרטוניה היו ויראליים אבל בזכות מימון המונים היא החלימה. אנחנו תרמנו שאלות.

מתי החלטת שאת רוצה להיות קומיקאית?

כשהבנתי שעושים מזה פרסומת לבנקים. סתם. בגיל שבע כשעשיתי חיקוי של רוסייה (שנות התשעים. זה היה הקטע) וכל המשפחה שלי ישבה שם ולא עניין אותם כלום, רק שאני אצחיק אותם. אפילו ויתרו לי על עונש. יותר מזה?

הבאת ילדים בשביל פאנצ’ים?

כן. פאנץ’ טוב זה כמו ילד. את מחזיקה אותו בגאווה – זה יצא ממני הדבר הזה? וואו.

מי הקומיקאים שהשפיעו עלייך?

עדי אשכנזי הוכיחה לי שבתור אישה אפשר לעשות את זה ובגדול. כילדה, הקומדי סטור עשו נונסנס שהערצתי, ואח”כ כמובן ארץ נהדרת. טייכר וזרחוביץ זה שיעור בקומדיה כל יום ברדיו. מדהימים. בחו”ל – איימי שומר, שרה סילברמן, דייב שאפל, לואי. סטנדאפ בארץ הולך לכיוונים האלה… של סטנדאפ חכם עם תובנות וסיפורים. בשבוע שעבר הייתי בהופעה של אודי כגן. שחוץ מזה שהוא מצחיק ומעולה הוא מרגש אותך בכנות שלו וזאת יכולת אדירה בעיניי. מכל הגדולים יש מה ללמוד. כל אחד והקטע שלו. אני רואה הופעות מחו”ל ולומדת איך לכל אחד יש את הדמות והניואנסים שלו, ושיותר מכל בדיחה זה מי שמספר אותה ואיך הוא עושה את זה. לראות סטנדאפיסטיות מחו”ל בעיניי זה הדבר. סופסוף נשים. זה מעניין, אני שותה את זה. כמה שנים התרגלנו לשמוע על העולם מהזויות שלכם. גבר לא יבין זאת.

השתתפת בתכנית “הצחוקייה”, סטנדאפ לילדים. אם הם יגנבו לך את ההצגה, מה תגנבי להם?

אם הילדים יגנבו את ההצגה אני אגנוב להם שעות שינה. אני חייבת לישון לאיזו תקופה.

מה את חושבת על הקומיקאים הפעילים כיום?

הקומיקאים שפעילים היום מעולים וכשאני רואה משהו ממש טוב אני מקנאה ורוצה גם. המערכונים של טלוויזיה מהעתיד, ערוץ הכיבוד, וגלית חוגי אהובת ליבי שכותבת איתי ומבריקה בעיני. יש פה דור חתרני וכיף להיות חלק מזה.

יש לך פינה בקומדי סנטרל סטיישן. איפה זה על הממיר?

אין לי טלוויזיה. זה על היוטיוב שלי.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

מגנומטר. וככל שהשתמשו בה יותר בזמן האחרון ככה זה הוכיח כמה המצב פה אבסורד ומגוחך. להיעלב ממגנומטר. משבר המגנומטר. די נו, לא באמת.

מי אושיית הרשת האהובה עלייך?

רועי כפרי. כל מה שהוא עושה זהב. ראית מה הוא עשה עם פלפל חריף? וזאת רק פרסומת שתחלוף מהעולם עוד שנייה. צריך לתת לו לעשות דברים גדולים. האיש מיוחד במינו.

מה התפיסה הקומית שלך?

התפיסה הקומית שלי היא שהחיים נהיים קשים ורציניים מידי וחייבים לצחוק עליהם כדי להקל על הנשימה. זה ממש בקטע בריאותי.

יש אהבת אמת?
כן, לפסיכולוגית שלי. אמן שהיא תסכים להיות חברה שלי יום אחד

דניאל קורן – ראיון ר-ציני

המוזיקאי קומיקאי דניאל קורן על שילוב בין מוזיקה לקומדיה ובין רעב למלוואח

דניאל קורן  הוא לא סתם קומיקאי, הוא מויזקמיקאי, שזה כינוי שהמצאתי עכשיו למוזקיאי שהוא קומיקאי.  הוא הופיע בפסטיבל הפסנתר, שם אירח את יוני בלוך המפורסם ממש. כמו כן שיתף פעולה עם יעל קראוס ורועי כפרי, שהיה מפורסם ממש.

בימים אלו אפשר למצוא אותו בעיקר בפייסבוק בסדרת המערכונים חברים ממש, שם הוא משחק שלושה חברים שונים, או כי אין לו תקציב או כי אין לו חברים.

מתי החלטת שאתה רוצה להצחיק?

אני תמיד משלב מוזיקה וקומדיה. לפני כשנתיים החלטתי לתת דגש גדול יותר לקומדיה.

אתה מופיע באוף ברודווי. למה לא בברודווי?

כי ההם מהברודווי לא עונים לי לסמס.

מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

אנדי קאופמן בהחלט היה הראשון והחשוב.

עבדת עם יוני בלוך ויעל קראוס. מי לא משאיר טיפים? 

יוני משאיר טיפים ויעל משאירה כיפים.

 מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

אני חושב שקומדיה בישראל, והרבה בזכות יוטיוב, עוברת איזשהו רנסנס. יש אחלה יוצרים, עם קול מיוחד ומלא סקסאפיל.

 עשית  סרטון  על מלך האריות שבו אתה נמשך ללביאה. יש עוד יונקים שאתה נמשך אליהם?

זה ישמע מוזר אבל אני נמשך ליונק בנות אדם.

תרחיקו אותו
תרחיקו אותו

 מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

גונגולרה

 מה רצף הצלילים שהכי מצחיק אותך?

סול מי מי פה רה רה דו מי סול סול דו.

 מה התפיסה הקומית שלך? 

אני מעדיף קומדיה עם מסר ולא קומדיה שטותניקית.

 איפה אתה רואה את עצמך בעוד שלוש דקות?

אני קצת רעב אז קרוב לוודאי שאכין מלוואח כי זה מה יש.

אריק שגב – ראיון ר-ציני

אריק שגב על המפגש עם חנוך לוין, העבודה עם ערן זרחוביץ’ ועל עוד דברים שכתובים בתוך הטקסט

אריק שגב. ציור: אבי כהן
אריק שגב. ציור: אבי כהן

אריק שגב עשה הכל בחיים, היה סטנדאפיסט, כתב ללילה גוב, לאדיר מילר, ליצפאן, לארץ נהדרת, למיטב התכניות של ביפ (החטא ועונשו), ערך בעיתון כולנו, שיתף פעולה לאורך השנים עם ערן זרחוביץ’ וענה לשאלון בבלוג ילדי הקומדיה. ומה אתם עשיתם, שני הקומיקאים שקוראים את הבלוג? כלום. קראו ולמדו.

 מתי גילית שאתה מצחיק?

“מתישהו ביסודי. האב היה איש קבע והמשפחה שלי נדדה איתו בעקבות הבסיסים שבהם שירת. התגלגלנו מבת ים, לירוחם, לראדון ולארצות הברית. הייתי ילד  שמן וחנון, שמשמיע כנראה סאונד נהדר כשחובטים בו. בשלב מסוים הבנתי שהומור הוא כלי  נהדר, בטח לילד שממש לא יודע ללכת מכות, גם כדי להסתגל בכל פעם למקום חדש, גם כדי לרכוש חברים, וגם כדי להקל על עצמך את ההתמודדות עם המציאות המתסכלת.
באיזשהו שלב הבנתי שהומור גם יכול לגרום לאנשים לחבוט בך יותר חזק, אבל פנסים בעין דוהים, בדיחה טובה נשארת איתך לנצח”.

 כתבת ללילה גוב, לארץ נהדרת, ערב אדיר, החטא ועונשו וכוכב נולד. מה יוצא דופן?

“אין תכנית דומה, בטח לא מבחינת הכתיבה. אני יכול להעיד שמכל תכנית אתה לומד להפעיל משהו אחר, ונהנה ממשהו אחר. לילה גוב הייתה הפעם הראשונה ששמעתי קהל שלם צוחק מבדיחה שכתבתי וזו הייתה הטעימה הראשונה מהסם שאליו אתמכר כל החיים, עם אדיר למדתי איך קומיקאי עובד, כוכב נולד הייתה הזדמנות להיות חלק ממערכת משומנת להפליא, שבה הכתיבה שלי (ושל זרחו) לא הייתה העיקר, וארץ נהדרת הייתה פשוט חלומו של כל כותב קומי, אם אתה מצליח להעביר רעיון בחדר המערכת, לא משנה כמה הוא הזוי – הוא ימומש בצורה הטובה ביותר. כמו הפיה הטובה על קוק

(התשובה הנכונה היא כוכב נולד)

 מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

“יש לכם שנה? קובי ניב ודודו גבע היו הראשונים שלי, אחר כך אפרים קישון, הטורים של ‘דבר אחר’ ז”ל וכמובן החמישיה הקאמרית שהייתה התכנית הקומית הראשונה שחוויתי ולמדתי ממנה כבר כשהייתי כותב וסטודנט לתסריטאות. גם מה יש וזהו זה.
אבל אם חייבים לבחור אחד, אז אין ספק שזה יהיה חנוך לוין, בכל דבר שהוא עשה. חוסר הפחד שלו, השילוב בין צחוק מופרע לאגרוף בבטן, הידיעה שהחיים כל כך מצחיקים בגלל שהם כל כך מבעסים ולהיפך, והשליטה המושלמת שלו בשפה – כל אלה דברים שאני משתדל לחיות לאורם.  ב’בנות הזהב’, כנראה הפרויקט שהכי נהניתי לכתוב, תיקי דיין הכבירה, שהייתה שחקנית קבועה שלו, זיהתה מיד כמה אני מושפע ממנו, גם בסיטקום הנ”ל ואמרה שחבל שלא זכיתי לפגוש את חנוך.
היא טעתה, פגשתי אותו פעם אחת בניינטיז, אבל לא הצלחתי להוציא מילה מהפה. במבט לאחור הייתי צריך לפחות להשליך לרגליו את התחתונים שלי.
ואם אתם חושבים שאני מגזים, תקראו את ‘הקוסם’, לא רק מערכון מצחיק שממחיש את כל מה שאמרתי לעיל, אלא גם הפאנץ’ ליין הכי טוב שנכתב. אי פעם. בכל שפה.”

עבדת לאורך השנים עם ערן זרחוביץ’. הוא מקנא בהצלחתך?

“על איזו הצלחה אתה מדבר? אני יודע שהוא מאוד אהב גם את ‘אולי הפעם’ וגם את ‘בנות הזהב’ שכתבתי לאחר שעזבתי את ארץ, והוא אפילו הסכים להשתתף ב-15 דקות, המגה פלופ שכתבתי ליס.
אבל לערן אין סיבה לקנא בי, ואני מקווה שהוא יודע את זה. ‘הפרלמנט’ היא בעיניי מאסטרפיס, אין מילה אחרת, ומעמד הקאלט שהתכנית שלו ושל טייכר זוכה לה הוא מהמוצדקים.
אני חושב שדווקא העזיבה שלי את ארץ אפשרה לנו להפסיק לקנא אחד בשני. כשאתה כותב עם מישהו  תמיד יש את החרדה מי בעצם יותר מצחיק, ו’אני הבאתי את הרעיון, אבל הוא הביא את רוב הפאנצ’ים’, שלא לדבר על זה שערן לוהק ל’מסודרים’ כבר בעונה השנייה שכתבנו ביחד. ייתכן מאוד שערן הוא האיש הכי מצחיק שאני מכיר, ועכשיו אני יכול ליהנות מהיצירה שלו ללא משקעים. והוא גם נראה מגה סקסי בפרווה של לאמה.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=mNBK5UIBMqs]

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

 “מה זה אומר, שאני יוצר קומדיה של אתמול?
אני פריק של קומדיה ישראלית מילדות, וגם עכשיו אני משתדל לא לפספס אף סטנדאפיסט או סיטקום ישראלי וגם לא משהו באינטרנט, וזה קשה. אני מאוד אוהב את סדרת האינטרנט  משיח, משוגע על לוקאץ’, מת על רועי כפרי, אני גם מאוד נהנה מ‘שנות השמונים’, והגיע הזמן שתוציאו את הראש מהתחת. קל יותר לנשום ככה.”

היית בין היתר עורך המשנה של עיתון הנוער “כולנו”. איך השפעת לרעה על הדור ההוא?

“לא מספיק, לצערי. חוויתי את הגסיסה של העיתון הזה, ושל עיתונות הילדים בכלל”.

כולנו מבכים את מות הפרינט
כולנו מבכים את מות הפרינט

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

“המילים שהכי מצחיקות אותי הן מילים בלועזית ישנה. ב’רומנים’ הייתה לערן ולי הזדמנות להחיות אותן. כבר לא אומרים ‘אימפרסריו’ לדוגמה, או ‘גריפה’ או ‘לומבגו’ או ‘קסוקר’.
‘אוטואימוני’ זו מילה מאוד חמודה למחלה שברגעים אלה לועסת את הגוף שלי. בכללי למחלות יש שמות מגניבים, טרשת נפוצה למשל. כמו כן  מאז האוניברסיטה יש לי חיבה למילה ברכטיאני.
המילה הכי לא מצחיקה בעיניי היא כוסית, אני נורא אוהב נשים, ואף פעם לא הבנתי למה זה מחמיא לצמצם יופי נשי לאיבר הכי מפחיד שלהן”

שימשת גם כעורך מוזיקלי ב”ציפורי לילה מנקרות”. מה השיר הכי מצחיק בעולם כולו?

“המממ. רוב השירים שאמורים להיות מצחיקים, לא מצחיקים. אני אוהב את כוורת כלהקת רוק, אבל תמיד ההצחקות שלהם נשמעות מלי מאולצות.
אבל המחזמר Book of Mormons של יוצרי סאות פארק מכיל כמה ליריקות נהדרות נהדרות. ואני מאוד ממליץ לראות אותו, ואם מישהו רוצה להעלות אותו לארץ, אני מתנדב לתרגם אותו”

מה התפיסה הקומית שלך?

“שהכל מצחיק, בעיקר מה שאסור לצחוק עליו. מה שהחזיר אותי לסטנד אפ היה גילוי המחלה שלי, והעובדה שבטיפולים פסיכולוגיים לחולים סופניים מראים להם קומדיות אבל לא מעודדים אותם לצחוק על מותם הבלתי נמנע הייתה מאוד מתמיהה בעיניי”

איך מאלפים את הפיל בחדר?

“פותחים חלון”

ויקפדייתו

***

ערבי ילדי הקומדיה
אירועים קרובים ומצחקים

טל טירנגל (תירס סקסואל, שירי מרפסת) – ראיון ר-ציני

תחקיר עומק לא מעמיק עם טל טירנגל

טל טירנגל, קומדיה
צילום: וניה היימן

טל טירנגל הוא לא סתם פרצוף, הוא הפנים של הדור, והדור של הפנים. קשה לדמיין את הקומדיה האינטרנטית בלעדיו אלא אם מעדיפים לדמיין דברים פרקטיים יותר, כמו כסף, בריאות וסמים. כבר בגיל צעיר כשכל הילדים שיחקו כדורגל, נמשך טל למכונת פופקורן, שם פגש את יורן דוידי והשניים הקימו את תירס סקסואל. לאחר שנים מתישות שבהן עבד בסדנת היזע של יוטיוב ונתן בה עצות מופרכות לנערים והשתמש באיתי שגב לצרכיו הקים עם רועי כפרי את שירי מרפסת. מה זה שירי מרפסת? לא שאלנו, כי זה לא בלוג רציני, אבל הנה מה שכן ששאלנו.

 

מתי גילית שאתה מצחיק?

“גיליתי שאני מצחיק ביום שבו מתתי“.

 

בתירס סקסואל כתבתם את השיר “גבר שמן עם משקפיים”. ויצרתם אידיאל יופי שהרבה גברים לא יכולים לעמוד בו. איך אתה מתמודד עם זה?

“אני מתמודד עם אידיאל היופי כמו שתמיד התמודדתי איתו, בחינניות ובטקסיות“.

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=2H0CeH4Uxj0]

מי הקומיקאים או היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

וויל פרל השפיע עליי מאוד וכל החבורה של ג’אד אפאטו, גם טניישס די ו- flight of the conchords  ובכלל כל דבר שהיוצרים של סאות פארק עשו השפיע על התפיסה שלי לגבי קומדיה”.

הצטרפת לדומינו גרוס אחרי שהפסיקו לקבל תוכניות טלוויזיה. איפה האחריות שלך בנושא?

“העובדות שלך מוטעות. הייתה לנו תוכנית טלוויזיה ושמה היה ‘דירה 17’, שהייתה בתוך תוכנית של דומינו שנקראה ‘מצב כפית’, אז נה נה בננה אמא שלך ז… לא חשוב. אין לי אחריות בנושא. שאלה הבאה”.

מה אתה חושב על הקומיקאים של היום?

אני חושב שהרבה מהיוצרים הקומיים ביוטיוב הם מעולים, ותמיד מפתיעים ומביאים הומור חדש ומרענן. בטלוויזיה, לעומת זאת, יותר קשה למצוא משהו טוב, במיוחד בפריים טיים. בגלל זה שאני אהיה בפריים טיים אתם תדעו שזה לגמרי בגלל כסף, ותשנאו אותי ולא תבינו שכסף קונה לי אוכל, ובלי אוכל אני לא אוכל להיות שמן, ואם אני לא אהיה שמן אני אפסיק לייצר תכנים מטופשים באינטרנט שיגרמו לכם לצחקק. אתם מבינים, זה מלכוד 22, אי אפשר לצאת מזה, ולכן אני עומד על כיסא בכיכר העיר ואומר לכולכם לצחוק או למצוץ לי, כי שאתה מוצץ יותר קשה לצחוק…. אי אפשר לאכול את העוגה ולמצוץ זין”.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=I1TzOmpU1WE]

בשירי מרפסת (?)  רצחתם את בר רפאלי. זו לא דרך קיצונית להתמודד עם משתמטים?

“בשירי מרפסת לא רצחנו את בר רפאלי. השיר שהיה בפרסומת הוא לגמרי של רועי כפרי. אני סתם השתתפתי בפרסומת כי רועי היה צריך בחור שמן ואני הייתי שם”.

(שתי טעויות בפוסט. אני צריך תחקירנים, כדי שאוכל לפטר אותם)

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

“המילה שהכי מצחיקה אותי היא ‘נפוטיזם’, וזה בגלל שבאמצע יש לה פות”.

בבלוג שלך ביוטיוב יש לך פינות ייעוץ. מה תופעות הלוואי?

“תופעות הלוואי הן שאנשים שואלים אותי שאלות, ואני עונה להם תשובות מוטעות ובכך אני הורס את הנוער ומגדל אותו לתרבות מטומטמת ומוטעית”.

סוקרטס. שותף של טל בהשחתת הנוער
סוקרטס. שותף של טל בהשחתת הנוער

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

“התפיסה הקומית שלי היא שקומדיה אמיתית היא לא משהו שצריך לחשוב עליו יותר מדי. בדיוק כמו אמנות תמיד כל אחד יפרש את הקומדיה שלך בדרך שלו. יש המון דברים שכתבתי בתירס סקסואל או בשירי מרפסת שהכוונה הראשונית שלהם הייתה הרבה יותר פשוטה, והפירושים התרבותיים היו הרבה יותר עמוקים. וזה מה שטוב כי קומדיה היא דבר כ״כ סובייקטיבי שאף אחד לא יכול להגיד לי שאני לא מצחיק, כי תמיד יהיה בן אדם אחד בעולם שיצחק מהשטויות שלך, ולכן התפיסה שלי היא שכולנו קומיקאים, אבל רק בחלקנו זה בוער מספיק כדי לעלות על במה ולהשפיל את עצמנו לטובת צחוק של זרים”

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=eN2or0TExNc]

אילו תרופות היית לוקח איתך לאי בודד?

“אני שמעתי שצחוק זה התרופה הכי טובה, אז אני אקח אחד כזה, וגם שמעתי דברים טובים על ציצים”.

טל עושה דברים ביוטיוב

דור מוסקל – ראיון ר-ציני

הדור הקל של דור מוסקל, כי גם אנחנו צריכים משחקי מילים חסרי פשר בכותרת

דור מוסקל, קומדיה
צילום: עידו קינן.
מתוך http://room404.net/?p=57176

דור מוסקל הוא האיש שאחראי לכך שאין לכם חיים. הוא הגה את עמודי הפייסבוק “סטטוסים משנות ה90” ו“פוסטים מזויפים” והטריל את כל הצמרת הפוליטית בישראל ואת אלון גל, כולם זכו  לפופולריות חסרת תקדים שנועדה להשאיר אתכם עוד שעות רבות בפייסבוק. אפשר כמובן להאשים גם את אופייכם התלותי, את הצורך המיידי שלכם בבידור, הקשב המוגבל וחוסר יכולת מינימלית לדחות סיפוקים. אבל הרבה יותר קל להאשים את דור מוסקל. נסו, “דור מוסקל אשם”.  חוץ מזה הוא עושה ממים בעמוד ארץ נהדרת או להפך. כיוון שאדם שעושה כל כך הרבה דברים לא באמת קיים, היה לי הרבה יותר פשוט לתפוס אותו במייל.

 

מתי גילית שאתה מצחיק?

“גיל 11, חוג דגלנים. שון המדריך צעק עליי שצריך פחות לדבר ויותר לא לדבר. לא שמעתי לו, ובערך שנה וחצי אחרי המקרה סיפרתי איזו בדיחה ממש מצחיקה בהלוויה של חבר קרוב”.

אתה עומד מאחורי העמוד בפייסבוק “פוסטים מזויפים”. מדוע לא תבעת את מירי רגב ויאיר לפיד על פלגיאט עד היום?

“היה ניסיון לתבוע את מירי אבל היא לא הצליחה לעלות במדרגות לבית המשפט. ניסינו להסביר לה שבמדרגות צריך צעדים קצת יותר גבוהים מבדרך כלל, אבל עד שהיא צלחה מדרגה אחת היא הייתה בטוחה שמדובר במדרגות נעות ופשוט עמדה על המדרגה הראשונה במשך שעות, וככה המשפט התמסמס. לא נורא אבל”.

מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

אנדי קאופמן השפיע עליי מאוד בצורה שבה הוא הסתכל על קומדיה. הוא התמיד בלהצחיק את עצמו לפני שהוא מצחיק את הקהל. הוא רצה לכייף, וזה משהו שלקחתי איתי לקבר רחל”.

ספי ריבלין אף פעם לא הצחיק אותי, אבל זאת לא הייתה השאלה”.

“אני מאוד מאוד אוהב את וויל פארל. הלוואי שהייתי הוא – אבל שאמא שלי הייתה נשארת אמא שלי ושזה לא יפתיע אותי כל בוקר להסתכל במראה. ובכלל, כל השיט הזה שאני תמיד שוכח לציין כשאני מבקש משאלות.

לואי סי קיי גאון, אין מה להוסיף על זה. לקח את כולנו צעד אחד קדימה”.

אתה בוגר גלי צה”ל. מה הסיסמה?

Password”. רגע מה שאלת?”.

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

“תמיד היו ותמיד יהיו אנשים מצחיקים. לשמחתנו נכנסנו לעידן היוטיוב-פייסבוק-סאונדקלאוד, ועכשיו ליותר אנשים יש הזדמנות להתגלות ולהציג את האמנות שלהם בפני העולם. ואם זה לא מספיק אז הם עושים עם אפס תקציב דברים יותר מצחיקים ממה שראינו כשלבעל המאה הייתה בלעדיות על הקומדיה.

“אני משוגע על ניצה ולחם- ניב מג’ר ורועי כפרי. הם מעוררי השראה ואפשר להגיד שהושפעתי גם מהם המון. בעיקר באותנטיות שהקומדיה שלהם מייצגת. מדהים לראות אותם צומחים ולדעת שהם עושים את הדרך הכי טבעית, יפה וכיפית”.

Reggie Watts” אדיר, ואפשר לראות לפי הבחירות שלי שאני אוהב אלתורים. אני אוהב את הצמד Tim & Eric, צמד קומיקאים פסיכים. החבר’ה שעושים את Auto-Tune The News מעולים בעיניי, ובעצם אין לזה סוף. אני אסכם שיש מלא יוצרים, גם בישראל וגם בחוצלארץ והמאגר שמייצר חומרים רק גדל, אז כיף לנו”.

במשך עשורים שלחת לפוליטיקאים מכתבי נונסנס בפייסבוק. למה נמנעת מלשלוח להם מכתבים בבקבוק דרך הים?

“מתוך חשש”.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

“‘ככה’ וככה”.

אם היית יכול לחזור בזמן מה היית משנה בשנות התשעים?

“פחות מפתחות בקיר הגורלות של ששטוס, פחות רציחות ראש ממשלה. בסדר הזה.
גם הייתי נוסע לשנה שבה עינת שרוף גילתה שהיא אוהבת לשיר ומוריד לה את המוטיבציה. ככה השם עינת היה יוניסקס (אולי). בכלל, מלא דברים היו קורים, אל תפסול…”

לתמונה אין קשר לכלום
לתמונה אין קשר לכלום

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

“חיה ותן לי כיף”.

אתה כותב לעמוד הממים של ארץ נהדרת. לא נמאס לך מערוצים אנטי-ממסדיים?

“אתה שואל או בוכה?”.

לדור מוסקל יש פייסבוק