ארכיון תגיות: שני שגב-מנשרי

אילאיל ישראלי – ראיון ר-ציני

הסטנדאפיסטית והקומיקיקאית איליאיל ישראלי מג’נטלמנים ישראלים על סטנדאפ ועל עולם הייעוץ הפנסיוני

אילאיל ישראלי היא שחקנית, סטנדאפיסטית, רקדנית ועוד דברים שעושים על הבמות. אתם אולי מכירים אותה מסדרת הרשת שעלתה לערוץ טדי, “ג’נטלמנים ישראלים” או אולי לא מכירים. לא מכיר אתכם. היא גם מנחת תוכנית הבוקר של ערוץ האינטרנט “החללית” המתרחשת בכדור הארץ. השתתפה בסרטונים ויראליים רבים כי כך הרופא קבע. בשבת הקרובה תופיע עם רותם זיו ושני שגב מנשרי ב”גולה” פתח תקווה.

מה גרם לך להיות קומיקאית?

השילוב בין הנסיון להיות ילדה טובה ולרצות את כולם, לבין הקלאמזיות שלי והקול הפנימי, שאומר “אתה צודק, אדוני, תן לאצבע האמצעית שלי לענות לך על כל השאלות, אפס!”
כשלמדתי משחק השחקנית והסטנדאפיסטת אודיה קורן העבירה כמה שיעורי העשרה בנושא “סטנדאפ.” היא ביקשה מאיתנו לכתוב סטנדאפ לא מחייב, ואמרה שלא ננסה להיות טובים כי זה לא אומר עלינו כלום כשחקנים.
בסוף השיעור הראשון היא אמרה לי “אילאיל, אם אתה לא סטנדאפיסט טוב, לא תהיה שחקן טוב זה אחד, אבל אם אתה סטנדאפיסט טוב אתה שחקן מעולה, וזאת דרך מעולה לשרוד במקצוע. כשתסיימי את הלימודים אל תפסלי את זה ככיוון”.
באמת לא הכי קיבלתי את זה, אפילו נורא הייתי עסוקה כל הזמן להוכיח שאני שחקנית טובה. אבל מאוד נהניתי על הבמה. ולא שכחתי את אותו קורס והקסם הזה שקרה שם עם החומרים שלי! וכשיצאתי החוצה לשוק (התעשייה) פתאום קלטתי שאני עומדת בתורים לאודישנים, עם מיליון בנות שנראות כמוני, רק פחות יפות ופחות מוכשרות (סתם). ומה זה הלוקש הזה “3 שנים לימודים” רק כדי שאני אתן ביס במשהו ואגיד “אין על אוכל של צימחודגים” ויגידו לי תודה, הבאה בתור? ואחרי יום שטחנו אותי ב”מה שלומכם, ילדים” אני עולה על הבמה בערב ואומרת “ילדים זה לא שמחה”. ואני מרגישה אותנטית לגמרי, והקהל מבין, הוא מעריך וצוחק מהאותנטיות
הרבה שחקנים הופכים לסטנדאפיסטים. זה כי יותר קל לזכור את הטקסט?
 מצחיק. בעיקר כי נראה לי שבסטנדאפ  זה הפוך, ונראה לי שזה עקב אכילס של שחקנים, שמשננים טקסט. הרי אתה מייצר כל הופעה רגע חדש, עם מילים מתאימות, נכונות, וקהל שצמא לרגע אותנטי שיקרה עם המון אמת.
לא יודעת מה קורה עם הרבה שחקנים. אבל אני יכולה לומר שמהחוויה שלי, הסטנדאפיסט הוא אינטליגנט, הוא ער לדברים, הוא אומר את האמת שכולם חושבים ולא מעזים, או את האמת שלו ואיך שהוא חווה את הדברים. (מה שאני לא יכולה לומר על כל שחקן, אבל בהחלט על כל סטנדאפיסט.)
זאת שאלה מורכבת, אני חושבת ששחקן יודע איך לעמוד על במה אבל לא כל שחקן יכול לכתוב, ובטח שלא כל שחקן ניחן בהומור. אבל גם לא כל אדם שכותב “מצחיק”, יודע איך לעמוד על במה.

אז כשאתה שחקן שיודע לכתוב ומבין הומור, הסיפוק מסטנדאפ פתאום מאוד מושך. כי כבר ככה אתה אוהב את הבמה ומשתמש בה בשביל קשת של רגשות, ואין יותר אמת וכאן ועכשיו מצחוק.

 מי הקומיקאים שהשפיעו עלייך? 
מלא, אבל חד משמעית צ’רלי צ’פלין, ג’ואן ריברס ורובין וויליאמס.
יש לך תוכנית בוקר ב”חללית”. ספרי לנו עליה ואיך שברת את הרייטינג.
חחחחחח. “שברתי את הרייטינג”.
“בוקר טוב עם אילאיל ישראלי”  זאת תכנית בוקר, הכי מיינסטרימית באתר החללית.טיוי. בהתחלה דיברתי מלא שטויות, המון שטויות, על הרווקות, לצחוק על כותרות בבוקר, להמליץ על מסיבות, ולומר לבנות שזה מה זה סבבה לעשות מה שבא להן, ושכל “החוקים” האלה שמגדלים אותנו על פיהם טיפשיים! הרי אני לא מכירה גבר שחושב פעמיים לפני כל צעד וכל מילה. ובטח שלא כל קילו!
או שאמרו לו בילדות “אל תראה שאתה; קל/ קשה/ חכם/ שעלית במשקל/ טיפש מדי”, לא! הוא גבר! גם אם הוא טיפש וקירח עם ציצים, הוא מתנת הבריאה! מלא אנשים התחילו לשתף ולראות במשרדים.
התחלתי להביא אורחים ואורחים מוכרים ולכתוב תוכן ופינות, הנושאים התרחבו.
כתבתי משחקים עם האורחים, וזהו בגדול.
בקטן: אמיר חצרוני, יגאל רצון ודרור נובלמן כאורחים!
מה את חושבת על הסצנה הקומית של היום?
בארץ? אדירה! באמת. אני מרגישה שפעם הייתה רק דרך אחת להצליח, והיום נהיה מקום לעוד סוגים, לעוד סוגים של הומור ואנשים.
לא רק סטנדאפ, בכל מה שנוגע בקומדיה, הקומדיה הפכה להיות אינטליגנטית, שנונה, צוחקים על כ”כ הרבה נושאים. פחות נזהרים. המדיות נותנות הזדמנות לקהל להחליט. דברים שפעם בקלות לא היו משודרים בטלוויזיה יותר ויותר מקבלים במה.
גם אם מסתכלים על המיינסטרים, היום נכנסים אליו  כל מיני ז’אנרים שהיו לגמרי נישתיים.
השתתפת בכמה סרטונים ויראליים. מה העצה הכי מטופשת בנושא?
הכי מטופשת, וואי ואני כ”כ רצינית.
להריח טוב, כי תכלס לא משלמים לרוב לשחקנים, אז הם לא צריכים לסבול ריח רע בצילומים.
ואולי, להכין את החארטות מראש. הרי גם ככה זה צילומי גרילה, תדע איך אתה הולך לחרטט מראש.
 מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

יש מלא, אבל…”משכב זכר”, הראשונה שעולה לי, וואי זה קורע אותי רצח! יש לזה צליל מצחיק. הכל בזה מצחיק, אני חושבת על הקונוטציה ועצם ההגדרה. איזה כמה ענתיקות עם זקנים של טוב טוב הגמד. חושבים על ההגדרה. הם מציירים על הלוח, ואז מישהו אומר “טוב, זה ייקרא משכב זכר”.

לשאול מישהו “האם הוא אוהב משכב זכר”. טוב זאת מילה מצחיקה.
 את עוסקת בהרבה אומנויות במה, ריקוד, קולנוע, תיאטרון, אינטרנט. איפה הכסף? 
בונה על ירושה.
תמיד הייתי חרוצה ועבדתי הרבה, בהצגות ילדים, הצגות לגדולים, הדרכות
הכל! ועבדתי בתאטרון שנתיים, ואז התחילו להזמין אותי לעשות סטנדאפ במסיבות רווקות, ואירועים פרטיים.
ועכשיו אני ועוד שתי סטנדאפיסטיות יוצאות במופע “מחשבות מסלול מחדש”.
אני מאמינה גדולה שמי שעובד מרוויח. וירושה!

מה התפיסה הקומית שלך?
תלוי מה זורקים י עליי… אם זה שולחן, אני לא יכולה לתפוס!

להיות אמיתי וליהנות, אמת, אמת, אמת, לא להתחסד, (לא בקטע טיפולי). כל הפאקים זה המקום להודות בהם. ומה שמצחיק אותי מצחיק את הקהל.

מה התכלית של הקיום?
יש משפט שמנחה אותי בחיים והוא הולך ככה: “all you need is faith and trust and a little pixie dust”
אמרו את זה בפיטר פן.
ועכשיו באמת. לצחוק! לגמרי, אין דבר יותר טוב מאחד, מרפא בעולם מאשר לצחוק! ולא בקטע קלישאתי. ליהנות! לבלות! סבא שלי שורד שואה ופלמחניק לשעבר, ואם יש משהו שהאדם האדיר עם החיים הלא פשוטים האלה העביר לי, זה אופטימיות. טוב. גם כי לא הייתה לו ברירה, אבל היכולת לצחוק על החיים הצילה אותי מהמצבים הכי קשים שיש.

.

שני שגב-מנשרי – ראיון ר-ציני

הכירו את שני שגב-מנשרי, כי אין קומיקאים קטנים, יש קומיקאים שמדברים על זה

הכירו את שני שגב-מנשרי, קומיקאית שצומחת מלמטה, כי משם דברים צומחים. כמעט לבד לגמרי העלתה מופע קומי מלא “צחוק זה עניין רציני”, בבימוי אסף בלאו ובכתיבתה. במופע היא מדברת על החיים, בעיקר שלה, ועל נושאים שלא כל כך מקובל לדבר עליהם במופעי בידור, כמו תקראו את הראיון. נכון לעכשיו אף שר תרבות לא הפסיק את מימון המופע.

מתי גילית שאת מצחיקה?

“הוריי אומרים שהצחקתי עוד בתכנון שלי, אח”כ כפי שאני מספרת במופע, הייתי קוויקי, לפני מלחמת לבנון הראשונה, מבצע ליטני, נכנסים מהר יוצאים מהר, קוויקי. אז צחקו גם בעשייה שלי.

“מגיל 3 כוכבת בגן הילדים, הופכת כל מפגש לקרקס וכל גננת נשלחת לטיפול נפשי. בגן חובה הנחיתי את מסיבת חנוכה, כמו שאת האוסקר מנחים סטנדאפיסטים, כך אני התחלתי. סיפרתי את ‘אדון מערוך וגברת קרש’ בע”פ ואלתרתי בדיחות עם הקהל.

“לא שמעת? לא ידעת? היום מלבבים לביבות במטבח…”

 

במופע את מציינת שאת גרה בהתנחלות. בתקשורת המתנחלים מוצגים כאנשים שמסתובבים כל היום עם רובה ואומרים דברים לא יפים על ערבים. יש לך עוד תחביבים?

“אני מתנחלת! לא דתייה, לא בהריון וללא עוזי, לא יודעת למה לא נתנו לי אישור לחתום על נשק..

“מתחביביי: כל יום עוברת במחסום בין השטחים לישראל, שואלים אותי מאיפה את? עונה: מעלה גירה!

“עוד מתחביביי: הקמת מאחזים בגבעות, חמושה בשרוולון וחצאית מעטפת.

“אוהבת לשמח את אנשי הכפר, כאשר יש אצלם שריפה, כל יומיים- שלושה, שרה להם ‘שריפה בני דודים שריפה’. הם כנראה לא מזהים את הלחן”…

מי הקומיקאים שהשפיעו עלייך?

“השפיעו עלי שלישיית ‘הגשש החיוור’ חנה לסלואו – כן, אני עתיקה..

פלטפוס וילדים סורגים – חצי עתיקה

אדיר מילר ועדי אשכנזי – לא בת מאה…”


במופע את מדברת גם על מוצאך הפרסי. בוויכוח האשכנזי-מזרחי את בצד של הטובים או של הרעים?

“בעניין העדתי אני בבעיה, אף עדה לא לקחה אחריות על הפיגוע. לא התקבלתי לא לבית הכנסת הספרדי ולא האשכנזי. ברור, אף אחד מהמשפחה לא נולד בספרד או באשכנזייה.

“אבא שלי פרסי, עם שורשים בשושן, כשעוברים מחסום בשטחים הוא מציג תעודת קצין, כי בטוחים שהוא מהאייטולות של חומייני.

“אמא שלי רומניה הונגרייה, רומנים זאת לא עדה, זאת עבודה והונגרים זה שבט אירופי שלא דומה לכלום. בכל מקרה כולם בטוחים שהיא מרוקאית. איך שלא תסתכל על זה, נפלתי מכל הכיוונים.

,ליתר ביטחון, אני בצד של השמחים!”.


מה את חושבת על הקומיקאים של היום?


“קומיקאים של היום, לא של היום, הם של הערב והלילה. ביום לרובם יש דיי- ג’וב.

יש מעולים וגרועים כמו בכל מקצוע. ציצי ציצי תחת תחת, פחות מצחיק אותי…”


כמו כן את מדברת הרבה על בעיות פוריות, נושא שהיה עד לא מזמן טאבו. החברה אשמה או אלוהים?


“טיפולי פוריות: אשמים הרופאים. לנשים אין שום בעיה, זה הם שלא מצליחים להכניס אותנו להריון.יצאתי עם טייס, התחתנתי עם שף, אבל אכנס להריון מרופא. רק שיעלה כבר על הנוסחה”.

רופא עולה על הנוסחה
רופא עולה על הנוסחה


מה המילה שהכי מצחיקה אותך, ולמה?

“זקיקים – מילה חמודה. איך נגרום לנשים להגיע בכל יום ב-6:30 בבוקר לבית חולים, לעשות בדיקות דם ו-אולטרסאונד, פנימי? ניתן לזה שם חמוד ‘זקיקים’.

גם ‘מעקצץ’ זה מעקץ?!  מזה יתוש? או עוקץ, או שורף, או כואב בטירוף כאילו ירו בי עכשיו והזריקו לי ציאניד בו זמנית, בתוך ים המלח”.


במקצועך את גננת. תמליצי לילדים להיות קומיקאים שיהיו גדולים?

במקצועי אני שחקנית, ליצנית, בדרנית, מצחיקנית ושן-שן השדונית!

בהשכלתי אני מנחת קבוצות תיאטרון קהילתי ושחקנית יוצרת חוקרת.

בהכשרתי אני מורה לתיאטרון.

בעבודתי אני מספרת סיפורים, מנחת חוגים, בימאית וקומיקאית.

גננת זה רק חלטורה..


מה התפיסה הקומית שלך?

צחוק זה עניין רציני ואין פרות קדושות”.

אילו שלושה דברים היית לוקחת לגיהינום?

“אני יש לי סידור עם הגיהינום, אבא שלי הצדיק, לקח על עצמו את כל עוונותיי, יש אפשרות כזאת, זה דיל בלתי רגיל, שרוב האנשים לא מסכימים לו. אבל אבא שלי התעקש, לא יכולתי לסרב.

“אבל אני בהחלט יכולה ללכת לעזאזל, או לכל הרוחות ואם ממש יתעקשו אז ליתקעוואד”.

התעדכנו במופע הבא