"המקקים לא קראו את הפלייר ולכן לא ידעו שהקץ קרב" – קטעים מצחיקים מהספר "החלומות שהורגים אותנו"
המילה "ספרות", די בה כדי לכווץ לא פעם את שרירי הפנים ופי הטבעת. אבל גם בין העמודים של הקלאסיקות הכי גדולות אפשר למצוא קטעים מצחיקים ומלאי הומור.
יש ספרים שיגרמו לכם לצחוק כבר מהעמוד הראשון כמו אלו של קישון או של דאגלס אדמאס. יש ספרים שיטמנו בחובם קטעים מצחיקים ומלאי הומור והגילוי שלהם יהיה מפתיע.
אני מזמינה אתכם לפינה "איזה קטעים" כדי לגלות אותם איתי. בכל שבוע נביא קטע שופע הומור וצחוק (או לפחות ננסה) מספר אחר.
הפעם שני קטעים מהספר "החלומות שהורגים אותנו" מאת דוידי רוזנפלד.
הוצאה עצמית:
.
התישבתי על הכסא. בדקתי דואר, חשבון חשמל שאני כבר חייב לשלם, בקשה לתרומה מאיל"ן, פלייר של מדביר חרקים שהבטיח "הקץ למקקים". המקקים לא קראו את הפלייר ולכן לא ידעו שהקץ קרב או שאולי קראו וידעו אבל כבר לא היה אכפת להם.
מזל הביאה את הקפה.
"הכל בסדר, בוס?"
"פחות או יותר."
"אתה נפגש עם אוריה היום?"
"לא, בסוף זה מחרתיים."
"תגיד לה שאמרתי לה שהיא צריכה לחזור הביתה מהר, שהיא לא תמצא עוד אחד כמוך."
____________________________________
בהתחלה היא לא רצתה, אבל אחרי שהבטחתי שזה יהיה קצר, שזה יעזור לאמנון ושאחר כך אני לא אעשה בעיות, אוריה הסכימה שנלך לטיפול זוגי אצל פסיכולוגית שהיא תבחר. קראו לה שרית, היא הייתה בת ארבעים, רזה כמו מקל מטאטא, פנים צרים, משקפיים דקים אופנתיים וקול מרגיע, שקט, מכיל ומעצבן.
היא קיבלה אותנו בחדר אפלולי, עם ספרייה לא גדולה ולידה תמונה גדולה של ריבועים חומים ואפורים מרוחים בצבעי מים, על הרצפה עמד עציץ חרס קטן ובו שיח מכוער עם עלים בשרניים צהבהבים שאף אחד לא השקה אף פעם.
שרית אמרה, אתם נכנסים לתהליך ארוך ולא פשוט ואני מקווה שבסופו יהיה לכם יותר טוב, שתבינו את עצמכם ואת בן הזוג שלכם הרבה יותר טוב, אני מוכרחה להבהיר כבר בהתחלה, שזה לא עניין של זבנג וגמרנו, זה תהליך.
תרגום לעברית, זה ייקח המון זמן, יעלה הרבה מאוד כסף ואין לי מושג קלוש אם זה יצליח.
_______
החלומות שהורגים אותנו לרכישה באינדיבוק