יונתן ברק. רק יש לו שם ומראה של טייס. הוא מתפרנס מקומדיה

יונתן ברק, קומדיהלא כל אחד יכול לראות את יונתן ברק, רק ילדים טובים, ושיש להם הוט, ושמודעים לערוץ קומדי סנטרל ולתוכנית "מחוץ לחוק". כל התנאים הכרחיים חוץ מלהיות ילדים טובים. חוץ מזה הוא יצר וכתב את הסדרה סלב'ס, שצחקה על סלבריטאים. בתמורה לחשיפה הוא לא קיבל מהם מכות. הוא התחיל את דרכו בקאמל קומדי קלאב, ומאז כתב והשתתף בתוכניות קומיות רבות אבל גם בטלנובלה שממנה לא הצליח להימלט. כגיבור טלנובלה אחד לאחר תקשרתי איתו באמצעים היחידים שאני יודע, שאלות במייל.

מתי גילית שאתה מצחיק?

"כשהייתי ילד הייתי מצחיק, אבל לקח לי הרבה זמן עד שהבנתי שיש פה מקצוע. גיליתי בשלב מאוד מוקדם בחיי שיש לי את היכולת להסתכל על סיטואציה מהצד תוך כדי שאני חווה אותה ולתת לה פרשנות קומית. אחר כך גם גיליתי את היכולת לעשות דמויות, לספר סיפורים ולהעביר טיעונים בצורה של בדיחה. אבל למרות שהתחלתי להופיע בגיל 17 בקאמל קומדי קלאב, אני חושב שלהיות מצחיק זה כמו להיות יפה – גם אם אומרים לך את זה כל הזמן, יש עדיין רגעים שאתה לא בטוח בזה. בשביל זה יש לי את הקהל שלי, שיזכיר לי כל ערב מחדש שאני מצחיק. ויפה…".

התחלת את דרכך בתוכנית יתוש בראש, ולא המקורית. אתה חושב שכבר אז ההצלחה שינתה אותך?

"'יתוש בראש' בערוץ 23 ובגלי צה"ל הייתה ההזדמנות הראשונה שלי להגיע לקהל יותר נרחב ממאה וחמישים האנשים שהיו נדחקים לקאמל בכל יום שישי בלילה. 'יתוש בראש', עד כמה שהייתה תוכנית זניחה, הזניקה את הקריירה שלי".

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

"אני מאמין שכל קומיקאי חייב ללמוד מקומיקאים אחרים כפי שמוזיקאי חייב לשמוע מוזיקה. לפני שנכנסתי למקצוע, ג'רי סיינפלד, ג'ורג' קרלין ודניס לירי היו הקומיקאים שהערצתי, כי הייתי חשוף בעיקר לסטנדאפ מחו"ל. כשהגעתי לקאמל התוודעתי לארז שלם, רשף לוי, רועי לוי ואסף יצחקי, מכולם למדתי והתפתחתי. עם השנים התווספו לרשימה הזו ג'ון סטיוארט, טינה פיי ואד בירן, אותו היה לי הכבוד לפגוש בלונדון".

"כיום יש לי סגנון משלי שהוא אופייני לי, אבל אני עדיין לומד כל הזמן מקולגות כמו גורי אלפי, אלי ומריאנו ורועי לוי".

אתה מפיץ את החולצה "אשכנזי יפה תואר".  אתה לא חושש שתפגע באנשים שאכפת להם מאשכנזים?

"הרעיון מאחורי 'אשכנזי יפה תואר' היה לקחת עמדה נגד הדרת האשכנזים שלדעתי התפתחה במדינה. שמתי לב שבשנים האחרונות, המילה אשכנזי הפכה למילת גנאי, סוג של קללה – 'בוא איתנו למועדון אחי, אל תהיה אשכנזי'.

"אני לא רואה פסול בחולצת 'אשכנזי יפה תואר' בדיוק כמו שלא הייתי נעלב מחולצת 'תימני לוהט' או 'מרוקאי חתיך'. אף אחד לא צריך להתבייש במקורות שלו, כל עוד הוא עושה זאת מבלי לפגוע באלה של אחרים".

לא נפגעו מיעוטים בעת הכנת החולצה
לא נפגעו מיעוטים בעת הכנת החולצה

מה אתה חושב על הקומיקאים של היום?

"יש הרבה יותר קומיקאים היום מאשר כשהתחלתי לעבוד בתחום. זה יישמע כמו משהו שסבא היה אומר, אבל כשאני התחלתי להופיע, היה רק ערב במה פתוחה אחד בארץ (בקאמל קומדי קלאב) והיו מופיעים בו כ-15 חובבים בלבד. כיום יש אינסוף במות פתוחות ולדעתי מספר הקומיקאים המתחילים שקיימים בארץ בכל רגע נתון עומד על מאה.

"אין ספק שכולם מבינים הרבה בסטנדאפ. הם חשופים לו מגיל צעיר יותר והמקצוע הפך להיות אטרקטיבי מאוד בזכות תוכניות כמו 'צחוק מהעבודה', אך רובם עדיין לא מצאו את הקול שלהם על הבמה. יש 'רגע קסם' כזה שקורה לקומיקאי כשהוא מפסיק לספר קטעים ומתחיל 'לעשות סטנדאפ'. הרגע שבו הוא הופך להיות עצמו על הבמה, או לפחות גרסה של עצמו. תמיד חשבתי שקומיקאי צריך קודם כל להבין כיצד הוא נתפס בעיני הקהל שלו ואז להקרין חזרה את זה פי עשרה. כשהמהות הבימתית שלך ברורה, הקטעים שלך נהיים חדים יותר, אישיים יותר ובעלי עומק נוסף. כל הקומיקאים המובילים בארץ ובעולם הם כאלה שיש להם סגנון שייחודי רק להם. ייטיבו לעשות הקומיקאים הצעירים של היום, אם יחפשו מה מייחד אותם במקום לכתוב ולבצע את הסטנדאפ שהם חושבים שהקהל רוצה לראות".

הייתה לך פינה אצל יאיר לפיד. עכשיו אין לך פינה אצל יאיר לפיד, ויאיר לפיד שר אוצר. למה אתה לא אמביציוזי?

 "אולי יום אחד גם אני אלך לפוליטיקה. תמיד רציתי להופיע בכנסת".

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

"'שטות'. היא מילה מצוינת בעיניי. קודם כל היא מילה אונומטופית. כלומר שהצליל שלה מחקה את משמעותה. היא מילה שטותית וכיף להגיד אותה, אפילו שטותי להגיד אותה. אני אוהב להשתמש בשפה גבוהה בהופעה שלי כי אני חושב שככל שהנושא שאתה מדבר עליו הוא יותר שטותי (עשיתי זאת שוב), כך הניגוד של השפה הגבוהה הופך את הקטע למצחיק יותר".

מה רועי לוי בעיניך?

"להתקשר אליי בארבע בצהריים, לשאול שאלה ואז להגיד 'טוב, אני חוזר לישון'".

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

 "יש פה סטנדאפ".

לאן הולכים הסטנדאפיסטים כשאין חגים?

"לסטנדאפיסטים אין באמת חגים. לא היה לי יום עצמאות או פורים או סילבסטר לעצמי כבר עשר שנים. אם הייתי יוצא בערב כזה, לא הייתי מוצא את עצמי בהמון. ג'ורג' קרלין אמר פעם 'קהל הוא קבוצת האנשים היחידה שאני יכול לסבול, כי לולא אני הם לא היו קבוצת אנשים'".

יונתן ברק הוא מהאנשים שיש עליהם ערך בוויקיפדיה

ואתר רשמי

ופייסבוק

17.5, הופעה קרובה בבית ציוני אמריקה

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *