שי רזניק (טרו סטורי) – ראיון ר-ציני

טרו סטורי הוא ערב מצחיקול שבו אנשים מספרים סיפורים אמיתיים מחייהם בתקווה שיצחיקו. איך יודעים שהם אמיתיים? יש פוליגרף. שאלנו את המארגן שי רזניק שאלות

מה זה טרו סטורי?

טרו סטורי זה ערב שקורה פעם בחודשיים, (הפעם הקרובה, ב3.8) של סיפורים מצחיקים, הזויים, מביכים, אבל אמיתיים לגמרי.

כל ערב יש מופיעים חדשים עם סיפורים חדשים, ככה שכל פעם זאת חוויה שונה לגמרי, החוקים היחידים הם שזה צריך להיות אמיתי לגמרי ומצחיק. 

הרבה מהמופיעים הם סטנדאפיסטים, קומיקאים, מאלתרים או סתם אנשים מצחיקים עם נסיון בימתי (היה לנו לדוגמא הייטקיסט שרגיל לעשות הרצאות מצחיקות) והקסם קורה כשהשילוב בין סיפור מצחיק ומישהו שיודע לספר אותו פוגש את הקהל. 

מה ההבדל בינו לסטנדאפ?


סטנדאפ זאת אומנות מאוד רחבה, שכוללת בדיחות מהירות, אבחנות, ביקורת,
וגם סיפורים אישיים, קצרים יותר ולפעמים גם ארוכים (בד”כ רואים אותם יותר במופעים שלמים).
במופע סטנדאפ יש גם ציפייה כזו, של להצחיק כל 7 שניות.

לטרו סטורי יש אווירה קצת אחרת, יותר כמו של ערב שאתה יושב עם החברים שלך

וכל אחד משתף בסיפור מצחיק שקרה לו, רק פה, כל החבר’ה מצחיקים ויודעים איך לספר סיפור טוב.

יש אנשים, לדוגמא סער ברודסקי, שמגיע מתחום האימפרוב, שיכולים לספר את הסיפור הכי בנאלי בעולם ואתה תהיה עם דמעות של צחוק על הרצפה, למה? כי כל ההוויה שלו מצחיקה, הניסוחים, האבחנות, הסיפורי צד שעולים ספונטנית תוך כדי, לראות כזה דבר קורה זה משהו שלא כל כך רואים כמעט באף ערב אחר. 

סער הופיע בערב הראשון של הטרו סטורי והרבה אנשים באו אלי אחרי זה ושאלו אותי אם יש לו מופע ומי זה וכדומה, וסער הוא בכלל לא סטנדאפיסט, אבל הוא פשוט אדם מצחיק לאללה, שיודע להופיע.
הוא גם הולך להיות אחד המופיעים בערב הקרוב שלנו, ביחד עם לאה לב, מני מלכה, אלדד שטרית ומיטל שפירו המוכשרים / מוכשרות והמצחיקים / מצחיקות. 

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך/על משתתפי הערב?

ג’ים קארי – בגלל היכולת להמחיז כל סיטואציה בצורה פיסית כמעט מושלמת

לואי סי קיי – בגלל האומנות של לספר סיפורים ארוכים ולמצוא את המצחיק בכל חלק
אנדי קאופמן – בגלל היכולת האכלת כאפות לבני אנוש

שחר חסון – בגלל האנרגיה והפאן שהוא מביא לבמה

אלדד שטרית אמר שהקומיקאי שהכי השפיע עליו זה ביל בר, והוא הסיבה שהוא התחיל לעשות סטנדאפ.

מה דעתך על הסצנה הקומית היום?

מצויינת!

יש בשנים האחרונות יותר ויותר קולות מגוונים של הומור.

והיום כל סוג קהל ימצא את האומנים שהוא יותר מתחבר אליהם ויקבל חוויה כיפית.

זה כיף גם לראות שיש יותר במות פתוחות היום, ויותר ערבי קונספט והרבה יותר סגנונות של מופיעים שאפשר לראות.

זה משאיר את הכל הרבה יותר מעניין. 

בטרו סטורי, אני משתדל לתת לקהל חוויה מגוונת, ולבחור אנשים וסיפורים שהם שונים אחד מהשני מהותית, גם בתוכן וגם בסגנון, שזה יהיה כמו ללכת למסעדה ולקבל ארוחת 7 מנות, כל אחת בסגנון אחר, במקום רק סטייק וצ’יפס.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

שיקוץ

תמיד מופיעה בתנ”ך, אבל איכשהוא אנחנו לא משתמשים בה ביום יום יותר, וחבל 🙂

מה היית ממליץ למי שרוצה להופיע אצלך?

לבחור סיפור טוב, כזה שאתה מספר אותו כבר לאורך שנים לחברים קרובים / חברים מהעבודה / סתם אנשים שנתקעו איתך בתור לרופא, ותמיד אתה מקבל את התגובה של “אין מצב אחי…” וככל שהסיפור נמשך ככה הם צוחקים יותר.

בנוסף, להשתדל לפרט כמה שיותר על איך הרגשת, לרדת לפרטים כמו שמות ותיאורים, להיות כנים לחלוטין וככל שיש יותר מאלה, ככה הסיפור הופך להיות יותר ממשי, מצחיק והקהל מתחבר אליו יותר. 

מה הסיפור הכי מפגר ששמעת?

חבר שעשה טיול בויאטנם, כשבא לשלם באינטרנט קפה הם רצו ממנו עוד שקל, כן שקל אחד! (אצלהם זה מלאן-תלאפים)
אז הם התווכחו עד שהמוכר התעצבן, פתח מגירה, הוציא גרזן (!), ואיים עליו שהוא יוריד לו ת’יד. סיפור אמיתי.

הוא שילם בסוף ת’שקל…. יצא מפגר אבל

מה הסיפור הכי מופרך ששמעת?

בערב הראשון של הטרו סטורי, תומר שרון בא לספר סיפור על איך הוא התפוצץ בדירה שלו כשהוא ערום לגמרי והסיפור הזה הולך ונהיה הזוי יותר כשהשוטרים מגיעים והאמבולנס וכו’.

אם לא הייתי יודע שהוא אמיתי, הייתי אומר שזה חומר לסדרת פנטזיה, אחד המצחיקים וההזויים בו זמנית זה היה.

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *