לרגל שני עשורים של התוכנית המשרד האם הייתה שורדת היום? כך השתנו הנורמות החברתיות וגם ההומור בטללויזיה שלנו
תחשבו על הדברים שרציתם להגיד לבוס שלכם ולא רציתם להיות מפוטרים, עכשיו תוסיפו
את העמיתים לעבודה שלא הייתם בוחרים להיות איתם באותו חדר או עולם.
במילים אחרות -ברוכים הבאים לסדרה "המשרד", שעלתה השבוע באפיק מיוחד ב-yes עם כל הפרקים.
מדובר בגרסה האמריקאית ששודרה בין השנים 2005-2013 והייתה אחת מהסדרות המשפיעות בטלוויזיה האמריקאית. כזאת שהכניסה את המושג קומדיית קרינג' (מבוכה) לתודעה של הצופים. האם היא עדיין מצחיקה ורלוונטית גם אחרי 20 שנה?
המשרד כקומדיית קרינג'
Cringe Comedy בעצם לוקחת את המצבים המביכים שקורים לכולנו ומקצינה אותם, אנחנו בעצם
אמורים לצחוק כשאנחנו רואים את הדמויות מתמודדות עם סיטואציות מביכות באמצעות תגובות לא רגילות.
או כמו שאנחנו הישראלים קוראים לזה – חוסר מודעות קיצונית. רמז – אין פה פוליטיקלי קורקט או נורמות חברתיות מקובלות.
ברגע שמכניסים את כל האלמנטים האלו לבלנדר בסדרה המשרד- מקבלים קומדיה מאוד מעניינת, זאת שכמעט גורמת לנו להסיט מבט הצידה, אבל גורמת לנו להרגיש הזדהות.
זו כמו תאונת רכב קלה, כזאת שבה אנחנו נשארים לראות את שני הנהגים צועקים זה על זה, העונג הביזארי בצפייה בסבל קל זאת תכונה משותפת לאמריקאים ולישראלים כאחד.
הנה דוגמה משרדית – מכירים את זה שעומדים לפטר מישהו במשרד וכולם יודעים על זה חוץ ממנו?
הוא עדיין ממשיך להתנהג כרגיל ומצפה אפילו להעלאה בחודש הבא, בינתיים שאר העובדים כבר מוחקים את המייל שלו. זה בעצם אחד מקווי העלילה הבסיסיים של הסדרה – אי ידיעה והתעלמות ממוסכמות חברתיות בצורה קיצונית. מכאן אנחנו מגיעים לשאלה העיקרית שלנו, האם היה אפשר לעשות את זה היום?
האם היו יוצרים את המשרד היום?
התחלנו לדבר על נורמות חברתיות, כיום לא מעט סדרות אימצו קו מחשבה שאומר שאסור לפגוע באף אחד,
וגם אם תהיה פגיעה, אז מקסימום זה יהיה במבנה הסיטקום הקלאסי, פגיעה קלה ברגש וסוף טוב.
לכן אני לא מאמין שהמשרד הייתה יכולה להתחיל היום בפורמט של רשת גדולה שתתמוך בה, היא הייתה יכולה להתקיים בתור סדרת רשת או הפקת אינדי ואז להתקדם, אבל שום מנהל רשת שפוי לא היה מאשר סדרה כל כך פוגענית מראש.
קושי נוסף שעומד כיום בפני הסדרה כיום הוא הקהל המודרני.
עולם העבודה השתנה בצורה קיצונית, אנשים עובדים מהבית ולא תמיד מגיעים למשרד, בנוסף להעליב מישהו או לצחוק עליו זה המתכון הבטוח לפיטורין וישיבה מתמדת בבית (ללא שכר), ובאופן כללי דור העובדים החדש הרבה הרבה יותר רגיש ומפונק.
סצנות זכירות והאם היו עובדות היום:
מייקל סקוט מחקה מבטא אסייתי בישיבת עובדים – כנראה שזה היה נחשב לפחות מצחיק היום.
דווייט מביים תרגיל אש שגורם לפאניקה – עדיין אידיוטי למדי ועדיין עובד (הומור סלפסטיק אף פעם לא מתיישן).
קווין שופך סיר שלם של צ'ילי במשרד – אלא אם כן למישהו יש משהו נגד צ'לי או סלפסטיק, זה גם מצחיק וגם עובר היום.
אחרית דבר ושידורים חוזרים
כיום הסדרה הפכה לסדרת קאלט בשידורים חוזרים, ובנוסף יש עוד כמה גרסאות חדשות וקצת חסרות הומור למשרד (אוסטרלית ישראלית וכנראה אוזבקית אם תחפשו מספיק). כמובן שיש גם את הבת המוצלחת –
פילדלפיה זורחת שבהחלט שווה צפייה.
לסיכום אם אתם מעל גיל 40 וזוכרים איך ההתנהלות הנורמלית במשרד הייתה לפני 20 שנה,
הסדרה הזאת תהיה הכי קרוב שתגיעו למכונת זמן. במילים אחרות – הסדרה עדיין מצחיקה ושווה צפייה.
