סדרות הקומדיה "כן, אדוני השר" עוסקת במה שלא השתנה הרבה זמן, תרבות השקר הפוליטית ומניפולציות של פקידים ושרים ממורמרים.
האם אחרי כל מה שחווינו בפוליטיקה הישראלית, זה עדיין יכול להצחיק?
"כן אדוני השר" היא קומדיה סאטירית – סיטקום בריטי ששודרה בין השנים 1980-1984 ועד היום לא נשכחה.
במאמר הבא נסתכל עליה במבחן הזמן וננסה להבין את סוד הקסם שלה.
היא נחשבת לסדרת מופת בכל רשימת דירוג. כן, יש עדיין דבר כזה והוא מכיל בעיקר סדרות ישנות.
זאת סדרה שלקחה את הרעיון של קומדיה בטלוויזיה והוסיפה לו ניצוץ של סאטירה פוליטית ותחכום שלא היה קיים עד אז.
נתחיל במשפט מופתי מהסדרה: "לוקח זמן רב יותר לעשות דברים במהירות, יקר יותר לעשות אותם בזול וזה יותר דמוקרטי לשמור על פעולותיך בסוד." (המפרי אפלבי)
נתחיל מהדבר הבסיסי בכל קומדיה מצחיקה או להפך, כזאת שגורמת לכם להצטער שהתחלתם לצפות בה, הדמויות. פשוט תחשבו על הדמויות שאהבתם בסדרות, האם בלעדיהן זה היה יכול להיות מצחיק באותה מידה?
"התקין" של הממשלה
הדמויות – אנחנו כאן כדי לא לעשות כלום לנצח!
ג'ם האקר (פול אדינגטון), בהחלט הגיע למערכת נלהב (חבר פרלמנט ושר לענייני מנהל), ספויילר – זה לא נמשך המון זמן. היו לו רעיונות על רפורמות מרחיקות לכת (לפחות בקנה מידה בריטי), הוא אפילו חלם לייעל את המערכת, אבל בכל פרק אנו רואים שהוא נשאב יותר למקומות שבהם כשלו קודמיו בתפקיד.
לצידו נמצא סר המפרי אפלבי (נייג'ל הות'ורן), המזכיר הקבוע של המשרד, הוא מנצל כל מניפולציה קיימת, בעיקר כדי לא לעשות יותר מדי רעש בבריכת הגלים הפוליטית.
"אם לא נעשה דבר פירושו שאנו מסכימים עם הנאום. אם רק נצא בהצהרה, נראה טיפשים. אם נערוך מחאה, יתעלמו ממנה. איננו יכולים לקצץ בסיוע, כיוון שאיננו מעניקים כזה. אם ננתק את היחסים הדיפלומטיים לא נוכל לנהל משא ומתן על שדה הנפט, ואם נכריז מלחמה זו תהיה תגובה מוגזמת." (ג'ם האקר)
זה כמו להיות עובד בהוט אבל עם מבטא בריטי מושלם – צריך לרצות את הלקוחות ואת הבוסים בו זמנית, כמובן שעדיף לבחור בבוסים (ראשי המפלגה) היות והעתיד הפוליטי שלך תלוי ברצונם הטוב.
למיקס הזה מוסיפים את הדמות של של ברנרד וולי (דרק פולדס) – העוזר האישי הנאמן של האקר, הוא נמצא בלימבו תמידי, בין האקר חסר הניסיון לבין מערכת שלא כל כך רוצה לתקן את עצמה.
הקומדיה תלמה ביקורת כפולה (קישורים)
האם כן אדוני השר עדיין שווה צפייה?
אבל האם היא עדיין שווה צפייה? התשובה היא כן, כן ועוד פעם כן. הפוליטיקה בימינו היא סוג של סדרת המשך למה שאנחנו רואים בסדרה.
מדד האמינות בפוליטיקה מעולם לא היה כל כך נמוך, אז גם אפשר לצחוק מהשנינות וגם אפשר להגיד:
זה באמת מה שקורה עכשיו, הם לא חזו את העתיד, אנחנו פשוט עושים את אותם שטויות כמו לפני 40 שנה,
היום אנחנו פשוט רואים את זה ב-4K.
נכון, אפשר לומר שהעריכה והצילום לא מרשימים במיוחד, אבל כל מה שחסר במראה, נמצא בתסריט.
העלילות הן מתוחכמות אבל לא ברמה שדורשת צפייה שנייה או רביעית, פשוט צריך לשבת מול המסך ולפתוח קצת את הראש. אזהרה – לאחר מכן, רצוי לשמור מרחק מהבטחות פוליטיות מופרכות.
דרך אגב, המשפט "כן אדוני השר" שהמפרי אומר בכל סוף פרק הפך למשפט קאלט.
קומדיה שחורה חדשה בהוט
זה לא נגמר כאן, יש גם המשך וגרסה ישראלית?
הסדרה הישראלית פולישוק, בהחלט מושפעת מאוד מכן אדוני השר – לזכותם של יוצרי הסדרה הישראלית,
אפשר לומר שהיו להם כבר חומרים מוכנים מהפוליטיקאים שמקיפים אותנו מכל קצוות הקשת הפוליטית.
בנוסף הסדרה המשיכה לסדרת המשך ככן אדוני ראש הממשלה.
היא עקבה אחר קורותיו של האקר בזמן שהוא כבר ראש ממשלת בריטניה. בנוסף, הייתה גם גרסה שהיא ריבוט בשנת 2013 – אבל עדיף לא לדבר עליה יותר מדי.
אחרית דבר
הרשמה לניזולטר:
אם אתם אוהבים את ההומור שלכם קצת שונה – קצת מיושן, נוגע בשחיתות ומשעשע,
אז כנראה שתאמצו את הסדרה הזאת.
היא מתאימה במיוחד לאנשים שהתפכחו מאשליית הפוליטיקה, אבל עדיין נהנים לראות את המשחק הטיפשי הזה. קצת כמו הכדורגל הישראלי, כולנו יודעים שזה רקוב, אבל עדיין נמשכים לזה בתקווה שיום אחד יקרה משהו שונה, לפעמים זה קורה, אבל אז מגלים שהשחקן או השופט מכר את המשחק (או שניהם בו זמנית).
כיום אפשר למצוא את הסדרה בין היתר בערוץ הקומדיות הקלאיסות ולחיות מחדש את האין אונים שממנו מורכבת הפוליטיקה.
ליצרת קשר, ההצעת רעיונות, הזמנת סטנדאפ, הרצאה או הופעה:
