צילום תמונה ראשית באדיבות רד קייפ הפצה
אבא שבורח מאחריות, נוטש את הילדים שלו וטוען שהוא עבד בשביל הסי.איי.איי? נשמע כמו תפקיד חייו של סטיבן סיגל. וזה גם כנראה מה שהיה ל"תסריטאי" של "תוכנית פרישה" בראש כשהוא וצ׳אטGPT ישבו לכתוב אותו. ומי יותר טוב בלשחק את סטיבן סיגל מאשר ניקולס פאקינג קייג'
נראה שניקולס קייג' גנב בטעות את תוכנית הפרישה של סטיבן סיגל. ה"סרט" החדש שלו, "תוכנית פרישה", נדמה תפור לחלוטין למידותיו של החבר הכי טוב של פוטין (עד טראמפ), וכל מה שחסר כדי שהוא יהפוך להצלחה הוא מכונת זמן שתעביר עותק לסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת.
"תוכנית פרישה" מתיימר להיות קומדיית אקשן (אקדחים! גופות! צחוקים!), אבל נראה יותר כמו קומדיה של טעויות. בהתאם לכותרת הסרט, קייג׳ אכןן יוצא להפרשה על כל עיניים ואוזניהם התמימות של הצופים, בליווי קאסט של דמויות קרטון שלא היו עוברות כניצבים בפורנו, למעט צדיקים בודדים בסדום, שעליהם נתעכב בהמשך.
הסרט, ששוחרר בארה"ב בספטמבר 2023, הגיע להקרנות בישראל מעט בעיכוב, תחת נסיבות די מובנות עבור קומדיה. בסוף השבוע הראשון שלו, אי שם בשיא שביתת התסריטאים והשחקנים בהוליווד, הוא הוקרן בכ-1,200 בתי קולנוע בארה"ב. ההכנסות: 745 אלף דולר מאכזבים ביותר, לסרט שעלותו קרובה ל-20 מיליון דולר – הנתון המאכזב ביותר לסרט של ניקולס קייג' מאז 1994(!).
ואגב שיא שביתת התסריטאים והשחקנים, נראה שהיה למפיקי הסרט מזל שצ'אטGPT הופיע בדיוק בזמן כדי להציל אותם. עם שורות כמו "או מיי גאד, ירו בי!", ו"אל תדאגי בייבי, אנחנו רק מתחילים" (לא יודע, נראה לי שזה מה שהם אמרו), הכתיבה מתעלה רק לרגעים ספורים מעל מה שאפשר להשיג בשניים-שלושה פרומפטים עם GPT2, ואפילו לא צריך לעבוד קשה על הניסוח.
רון פרלמן. דמות האב היחידה בסיפור
העלילה: אבא נוטש, מאפיה ורדיפה אחרי דיסק און קי
והעלילה? הבת של ניקולס קייג' מסתבכת עם המאפיה, אז היא שולחת את הבת 12 שלה לאיים הקנריים, כדי לדבר עם סבא שלה, שהיא לא ראתה 20 שנה, ובכיסה הדבר שאותם מאפיונרים רוצים – דיסק און קי (משלנו!). כן, כן, שעה פלוס שבה כולם רודפים אחרי כונן. המגקאפין (ע"ע המזוודה בספרות זולה) הגנרי ביותר אי פעם. ליטרלי חצי מהשורות בסרט הן או ״וור איז דה דרייב?!״ או ״גיב מי דה דרייב!״, ואני נשבע לכם שאחת הבדיחות המרכזיות בסרט הן שאחד הרעים קורא לדרייב "דיסק".
קראו עוד:
כאן מציגה: קלישאות על רוסים. נפרדים מהפרק האחרון של סובייצקה | ביקורת סדרה
כל הקומדיות לוולנטיין 2025: סטנדאפ, הצגה, סרט, סטרימינג ואפילו ספר
שיין בלאק: מכניס את הקומדיה לאקשן
ואולי בעצם יש סיכוי טוב שהומור IT יעבור היטב עבור קהל היעד של הסרט הזה – מהנדסי רשתות גרושים עם ספת עור שחורה שבטוחים שהברמנית מאוהבת בהם. אלה שהעריצו פעם את "ספרות זולה", והיום כותבים בתגובות בעמוד של וואלה!סלבס שהם ראו את טרנטינו באמפם. ואם כבר "ספרות זולה", זה בסך הכל הולם את התמה של ליהוק כושל לקחת דיסק און קי בתור המזוודה. אבל לפחות זה משלנו. ואל תשאלו מה יש עליו, כי גם צ׳אט GPT לא יודע.
אגב, ברוסית תרגמו את שם הסרט באופן אלגנטי ל"פָּאפָּא איז סְפֶּצְנָאזָא" ("אבא מהסְפֶּצנָז"), מה שעוד יותר תומך בנרטיב שבו סטיבן סיגל אמור היה להיות הכוכב. ואם כבר תפקידים תפורים, ההנצ׳מן הראשי ("בּוֹבּוֹ"!) נכתב לטוני סיריקו, אבל איכשהו נפל לידיים של רון פרלמן (ראו תמונה). התוצאה היא בסיס מצוין למשחק שבו שותים בכל פעם שפרלמן (לחיים) כמעט עושה מבטא איטלקי. מה שכן, פרלמן ותליה קמפבל, ילדה בת 12 שמשחקת באופן משכנע ילדה בת 12, אחראים לכמה מהסצנות הבכל זאת חביבות בסרט, שבהן, באופן די אירוני, הוא היחיד שמהווה איזושהי סוג של דמות אב, בסרט על יחסי אבא (קייג') ובת ("אשלי"). מי יודע, אולי פרלמן סירב לקבל את התסריט וכתב לעצמו את הדיאלוגים.
צילום: מתוך "תוכנית פרישה". צ'אטGPT הופיע בדיוק בזמן כדי להציל את התסריט
לסיכום: קהל היעד של הסרט הזה יקנה כרטיסים לו ולילדים בשבוע שבו הם אצלו גם ככה, וכנראה ייהנה מזה. אחרים יוכלו ליהנות מהסרט בדייט שבו צוחקים ביחד על כמה זה נורא, אם במקרה קיבלתם כרטיסים חינם.
