ארכיון הקטגוריה: קולנוע וטלוויזיה

3 שחקניות קומיות גדולות ביותר

מי שטוען שנשים לא מצחיקות כנראה לא צפה בהופעות הקורעות של 3 השחקניות הקומיות שברשימה. אותן שחקניות מוכיחות שהומור הוא לא עניין של מגדר ושיש דבר כזה הומור נשי

מקור תמונה ראשית


אחת הפמיניסטיות הגדולות של המאה ה-20, ג’רמיין גריר, עוררה סערה גדולה כשטענה שנשים לא מצחיקות, בהן שחקניות קומיות. היא מסבירה זאת בכך שנשים כביכול לא מסוגלות להשתטות ולהשתחרר, ושדיכוי הנשים לאורך ההיסטוריה הוביל לכך שנשים לא פיתחו חוש הומור. חוץ מזה היא אומרת שקומדיה טובה דורשת תחרות. נשים הן פשוט לא תחרותיות מספיק לטענת גריר, ולכן הן לא מצחיקות.  

אי אפשר להתווכח עם העובדה שבעולם הקומדיה שלטו במשך שנים בעיקר גברים. מספר הקומיקאים שהופיעו במות הסטנדאפ, בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון היה מאז ומתמיד גדול מאוד ממספר הקומיקאיות.

למעשה, ברשימה של “100 הסטנדאפיסטים המצליחים ביותר בכל הזמנים” שפורסמה אי שם בשנת 2004, רק תשע מתוך ה-100 היו נשים. הקומדיה נחשבה עד היום לתחום גברי, אלא שמאז התקדמנו. יותר ויותר נשים מככבות בסרטי קומדיה, בתכניות מערכונים, בסיטקומים טלוויזיוניים. הן גם זוכות למחיאות כפיים במופעי סטנדאפ משלהן.

בעבר שחקניות קיבלו תפקידים ראשיים בעיקר בסרטי דרמות. אם הן כבר כיכבו בסרטים קומיים, הרי שהן בדרך כלל גילמו את בנות הזוג של הגיבור הראשי המצחיק, או את מושא אהבתו. התפקיד שלהן היה לצחוק מהבדיחות שלו, ולא להיות אלו שמספרות את הבדיחה.

מאז כאמור חלו שינויים וההומור הנשי מקבל היום מקום של כבוד. הנה לפניכם שלוש שחקניות קומיות שמוכיחות לנו שהומור זה ממש לא עניין של מגדר, ושממש כמו שנשים מסוגלות להיות שופטות, אסטרונאוטיות ומנכ”ליות, הן גם יכולות להצחיק:

טינה פיי – שחקנית קומית משפיענית


טינה פיי מתגאה בשלושה פרסי גלובוס הזהב, שבעה פרסי אמי וארבעה פרסי גילדת שחקני המסך. את כולם היא קיבלה בזכות יכולות המשחק הקומי הנפלאות שלה, והתסריטים שכתבה המאופיינים בהומור מושחז. היא פרצה לחיינו בתכנית המערכונים “סטרדיי נייט לייב”. שם התחילה ככותבת משנית, התקדמה לכותבת ראשית ואז כיכבה בתכנית בעצמה. בין ההופעות הבלתי נשכחות שלה אפשר למנות את החיקוי של טינה לחברת המפלגה הרפובליקנית שרה פיילין. על אותה הופעה היא גרפה את התואר “המשפיענית הגדולה ביותר על התרבות והבידור” בשנת 2008.

חוץ מזה, היא גם כתבה את התסריט לסרט האלמותי “ילדות רעות”, ויצרה וכיכבה בסדרת הטלוויזיה “רוק 30″. בסדרה היא גילמה את ליז למון – כותבת ראשית בתכנית מערכונים. הסדרה מבוססת באופן רופף על החוויות שלה מ”סטרדיי נייט לייב”. חוץ מזה, היא כיכבה בשורה של סרטי קומדיה כמו “דייט לילי” לצידו של סטיב קארל. אגב, כשהייתה בת 40 (כיום היא בת 51) היא קיבלה את פרס “ההומור האמריקאי על שם מארק טווין”. היא הייתה לזוכה הצעירה ביותר שקיבלה את הפרס הזה. זוהי רק הוכחה קטנה שטינה פיי היא אחת הקומיקאיות הטובות ביותר של ימינו.

טינה פיי ב-SNL



מינדי קלינג – שחקנית קומית מודעת

מינדי קלינג הייתה צריכה לנפץ שתי תקרות זכוכית בהוליווד – אחת כאישה ואחת כבת למהגרים ממוצא הודי. אחרי שכיכבה בתפקידי אורח קטנים בסרטים כמו “בתול בן 40”, היא זכתה לפרסום כשגילמה את דמותה של קלי קאפור בסדרה “המשרד”. למעשה, היא התחילה את דרכה ב”משרד” בתור תסריטאית כשהייתה בת 24 בלבד. היא הייתה האישה היחידה בין צוות הכותבים של הסיטקום המצליח, והיא אחראית על 22 פרקים בסדרת המופת הזאת. היא לא הסתפקה בכך, ובשנת 2012 יצרה סדרה משלה – “מינדי” שבה גם כיכבה. הדמות הראשית בסדרה מבוססת על אמה של מינדי, שנפטרה זמן קצר לפני שהסדרה עלתה לשידור. סדרה נוספת שיצרה ממש לאחרונה היא “אמת או חובה” שעלתה בנטפליקס. מינדי אמנם לא מככבת בה, אבל אפשר להתרשם מחוש ההומור הציני שלה ומלא המודעות העצמית. הסדרה נכתבה כולה בהשראת החוויות שעברה מינדי בתיכון כנערה ממוצא הודי. אנחנו לא יכולים לחכות לעונה השנייה שתעלה בקרוב ומקווים שמינדי תעשה איזו הופעת אורח.

המיטב של קלי קפור




איימי פולר – שחקנית קומית חדה


לפני שהפכה לקומיקאית מצליחה איימי פולר למדה משחק בתיאטרון אלתור לצד חברה הטובה טינה פיי. ממש כמו טינה פיי, גם איימי פולר פרצה בתכנית המערכונים “סטרדי נייט לייב”. בין שלל הדמויות שגילמה בתכנית, קשה לשכוח את החיקוי המדויק שלה למועמדת לנשיאות ארצות הברית הילארי קלינטון. פולר כבשה אותנו בסדרה “מחלקת גנים ונוף”, שם היא מגלמת את לזלי נופ, סגנית מנהלת של מחלקת גנים בעיר פיקטיבית בארצות הברית. על המשחק המשובח שלה היא קיבלה בשנת 2013 את פרס גלובוס הזהב כשחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית. סוד הקסם של איימי פולר הוא ביכולת שלה להצחיק מבלי להיות גסה מדי. היא אמנם חדה ושולפת בדיחות מהמותן, אבל לא לוקחת את עצמה יותר מדי ברצינות. ההומור שלה מאוד אלגנטי, והיא מצליחה להיות נשית ומעודנת גם כשהיא קורעת אותנו מצחוק.

המיטב של לזלי נופ

קראו עוד:

איך בונים דמות קומית טובה

קורס סטנדאפ  – קורס כתיבה קומית

שני הפול ראד- הקומיקאי האינדי לעומת שחקן המיינסטרים

לנשמה קצת חמוצים: מיהי דנה פריד  – האישה על הקורקינט בפרסומות של AM:PM

גברים מנישואים דפוקים, נשים מיוגה: תולדות היחסים בין המינים במערכונים ישראליים קלאסיים

5 הרגעים הגדולים של קונאן אוברייאן

לכבוד פרישתו של קונאן מעולם הלייט-נייט יונתן עמירן בחר את חמשת הרגעים האהובים עליו של הג’ינג’י הגבוה

השבוע קונאן אובריאן סיים סופית את קריירת הלייט-נייט שלו, לטובת תכנית וריאטי חדשה בשירות הסטרימינג של HBO. קריירה של כמעט שלושה עשורים, בשני ערוצי טלוויזיה אמריקאים שונים, אשר כללה שלוש תוכניות שונות. קונאן מסמל בפני רבים, כולל אני, הומור נונסנס מטופש מהרמה הגבוהה ביותר. לעומת ג׳ימי פאלון המיינסטרימי, או ג׳ון אוליבר האינטלקטואלי, בתכניות שלו, קונאן סיפק שעות של דמויות משוגעות, בדיחות משונות והומור ניסיוני. אחת מההנאות הגדולות שלי בחיים היא לצפות בקטעים ישנים של קונאן ביוטיוב, אז כשביקשו ממני ב״ילדי הקומדיה״ לבחור את חמשת הרגעים הגדולים של קונאן, ידעתי שאני מוכן למשימה. למעשה, יכולתי גם לעשות מאה רגעים. אבל אז היו צריכים לשלם לי יותר. 

וויקיבר משתגע

רוב ההערצה לקונאן מתמקדת בתור הזהב שלו, שנות התשעים ושנות האלפיים המוקדמות. אבל אני דווקא רוצה להתחיל עם קטע מ-2014, מהתכנית של קונאן ב-TBS שמדגים לא רק את היצירתיות בתוכניות של קונאן, אלא גם את כישורי האלתור שלו ושל כותביו. ״וויקיבר״ היה מערכון שנעשה בתכנית כבר כמה פעמים, והקונספט שלו די פשוט: בובת דוב לילדים עם גישה לוויקפדיה, שעונה על שאלות ולא מוותרת על פרטי מידע שלא מתאימים לילדים. אבל בפעם הזאת כמה דברים השתבשו מה שהוביל לאלתורים נפלאים של קונאן, הסיידקיק אנדי ריכטר, וכותב התכנית והקול של וויקיבר – בריאן סטאק, שאחראי לעוד עשרות דמויות אהובות כמו האניגן המוכר ו”המפריע“. הקטע מדגים איך בתכנית של קונאן, כשמשהו משתבש, זה בדרך כלל רק משפר את הקטע. 

בייסבול ישן

לקונאן היו עם השנים כותבים מצויינים, שכתבו הכול, מבדיחות אקטואליות עד קטעי קומדיה סוריאליסטיים. אך בכמה מהרגעים הטובים של קונאן מוצאים אותו לבד, מחוץ לאולפן מאלתר עם אנשים אמיתיים. כמו למשל בחנות תחפושות להלואין, או בספיישלים השונים שלו ברחבי העולם. זה גם המקרה ב-״Old-Timey Baseball״ אחד מהקטעים האהובים על מעריצי קונאן-  קונאן הולך לבקר אנשים משונים שאוהבים לשחק בייסבול בסגנון של המאה ה-19, וכצפוי הוא יורד עליהם בצורה המצחיקה ושובת הלב שלו.

האחות הקטנה של אנדי

תכנית הלייט-נייט של קונאן ב-NBC צולמה בניו-יורק, בבניין “30 רוקפלר” המפורסם, ולכן העסיקה מספר קומיקאים צעירים מהעיר, בעיקר מתיאטרון האלתור והקומדיה UCB, שאחר כך הפכו לשמות גדולים. אם תשוטטו בארכיון של קונאן תוכלו למצוא את בן שוורץ, ניק קרול, כריס גת’ארד, וגם את מייסדת ה-UCB איימי פולר, שהשתתפה במספר מערכונים בתור סטייסי, אחותו הקטנה של אנדי, שמאוהבת בקונאן. במערכון הזה מופיע גם אנדי דיילי, אחד מהקומיקאים האהובים עליי, שנשאר נאמן לקונאן והופיע בשנים האחרונות במספר מערכונים מעולים

סקראב-א-דאב

אבל גם כוכבים מבוססים זרמו עם השטויות של קונאן. בקטע הזה מככב כוכב SNL באותה תקופה וויל פרל בתור סקראב-א-דאב, קמע פרסום לחברת מוצרי ניקוי שמתפרע באולפן של קונאן. בפרק של הפודקאסט המעולה של קונאן, פרל סיפר שהוא כתב את המערכון הזה עם שותפו אדם מקיי במקור ל-SNL, אבל הוא נדחה. אז הם הציעו לעשות את זה אצל קונאן, מה שהוביל להסתבכותם עם יוצר SNL לורן מייקלס. אבל זה שווה את זה בשביל הקסם של סקראב-א-דאב. ושימו לב לעוד הופעת אורח של איימי פולר.

השחף

ולסיום, אני רוצה להציג קטע שלא שודר אפילו בתכנית. זה קטע מתוך החזרות של קונאן, שפורסם באינטרנט תחת הפינה “Scraps”. קונאן עושה חזרות על מערכון עם בובת שחף, ובמהלכו מבין כמה המערכון נוראי. זה פשוט תענוג לראות את קונאן, שעושה מופע רק לכותבים ולצוות שלו, קורע לגזרים את המערכון הזה בצורה המצחיקה ביותר. הקטע הזה מוכיח שגם אם זה רק בחזרות לתכנית עצמה, קונאן הוא אחד האנשים המצחיקים בעולם. 

קראו עוד

למה קונאן אובריאן התחיל פודקאסט?

המופע המטורף של כריס גת’ארד באינטרנט

שני הפול ראד- הקומיקאי האינדי לעומת שחקן המיינסטרים

רודי סעדה – ראיון ר-ציני

הקומיקאי רודי סעדה הוא לא רק אברום בקופיקו ולקוח בקופה ראשית – הוא גם סטנדאפיסט שיש לו מה להגיד

רודי סעדה הוא סטנדאפיסט, שחקן קומי ושחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה. אתם מכירים אותו כלקוח חסר הסבלנות מקופה ראשית, אתם מכירים אותו כאברום מקופיקו, אתם מכירים אותו. הוא נבחר בעבר לאחד מהאנשים המצחיקם בישראל ועבר תאונה קשה, ששימשה חומר למופע שלו. הוא נחמד מאוד.

מתי החלטת שאתה רוצה להיות קומיקאי?

באזור כיתה ד’ הייתי מצחיק את הילדים בהפסקות.

נבחרת ב-2012 במעריב לאחד האנשים המצחיקים בישראל. מה קרה מאז?

עברו כמעט 10 שנים, שבהן ביקרתי בעולמות הזויים של המציאות החל משבטים באמזונס, פרידות מנשים שאהבתי, לב שבור ועד לתאונת אופנוע קשה, בתוך כל אלה המשכתי להופיע, לשחק, לעבוד על ההצחקה שלי, ולגבש את ההומור שלי עוד, וכמובן להוציא את הספיישל שלי ‘אמיתי לגמרי’ שנמצא ביוטיוב

רודי סעדה אמיתי לגמרי המופע המלא

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

כל כך הרבה, כל אחד בזמנים שונים בחיי, סיינפלד, ריצ’רד פריור, לארי דיוויד, ביל בר, ג’ורג’ קרלין, ביל היקס, לואי סי קיי, ריקי ג’רוויס, סטיב מרטין, דייב שאפל, ג’ין רוברטס, פיבי וולר-ברידג’, לא מעט אחי

היית בבית חולים שנה בעקבות תאונה קשה. מה  מצחיק בזה?

אלוהים בטח נקרע, אני פחות, לא מצאתי מצחיק בתאונה, יותר נכון לומר ברגע התאונה, כי יש צחוק והוא מגיע בדיעבד, רק אחרי שהחפירה בשיט של החיים מגיעה לרוויה, הקומדיה בזמנה מתחילה לפרוץ החוצה. ההומור שפגשתי הגיע כרגיל מבירוקרטיה, שכמו שקיימת בתור לסופר או בדואר, קייימת גם במוסדות הרפואה על שלל מורכבותיה, וכמובן החיכוך עם בני האדם, המטפלים והמטופלים, דמויות, ארצ-ישראליות על שלל גווניה, מגזריה, גזענותייה, לאומותייה, דתייה  וטימטומייה,

את מי אתה מעריך בסצנה הקומית של היום?

כל מי שעוסק בקומדיה וממססר (ומעביר את המסר – דנ”ק) אותה הלאה, עושה עבודת קודש לשמחה על הכדור.

שיחקת את אברום בקופיקו. איך לקחת אותו לחיים שלך?

לא לקחתי דבר מאברום, אולי את הכסף בסוף הצילומים, שיחקתי אותו בגיל 28, אברום היא דמות כה רחוקה ממני, נשואה עם ילדים, ורק בגלל זה יכולתי לעוף על הדמות, אני בעיקר לוקח את הפאן בלעוף על דמות.

אילו טיפים יש לך לסטנדאפיסט המתחיל?

הייתי מתחיל בלנגן על משהו, אני רואה קשר הדוק בין מוזיקה לקומדיה, ולבשל, יש קשר גם בין אוכל להומור, לשאול שאלות, ולא לפחד לענות תשובות כנות גם אם הן מופרכות ביותר, אני רואה בזה את הקול הקומי שמתגלה בהם, הקומדיה בעיניי נמצאת בחוויית החיים עצמה, אז טיפ טוב זה לזכור שדרך המשקפת של הקומדיה כל הדברים לא קורים לך, הם קורים עבורך, גם אם אלה רגעים הזויים, קשים או כואבים ברמה נפשית ופיזית, אלה חומרי גלם לקולינריה של בדיחה.

והכי חשוב זה לזכור שלכרכרת הסטנדאפ שני גלגלים, כתיבה והופעה, אם תתמקד באחד מהם אתה תסתובב סביב עצמך ולא תגיע לשום מקום.

שב על התחת תכתוב תכתוב ותכתוב, ואז תעמוד על הרגליים ותופיע תופיע תופיע.

אתה משחק לקוח בסדרה ‘קופה ראשית’ איך קיבלת את התפקיד?

אודישן, ואז עוד אודישן, ואז כבר לוותר על התפקיד כי יש מאה אלף שחקנים שדומים לך, ואז לקבל צלצול טלפון שאתה בפנים.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

ילד-זין

על מה אתה עובד בימים אלו?

על דרכון פוטוגלי.

אך בעיקר אני מתמלל את החוויות האחרונות שחוויתי לסיפורת טלוויזונית שאפשר לספר, כותב לשם ולכאן, ובעיקר נמצא על במות סטנדאפ לקראת ספיישל חדש שיצטלם בקרוב.

***
קראו עוד:

בוב זאבי – ראיון ר-ציני

רוצים עונה שניה! The Ben Stiller Show/יונתן עמירן

במאי הקומדיה הטובים ביותר

יונתן עמירן בוחר את במאי הקומדיה המוערכים בכל הזמנים

כשאנחנו מדברים על סרטי קומדיה, אנחנו מדברים לרוב על הכתיבה שלהם, או  על המשחק. אבל מה עם הבימוי? גם הוא חשוב! ומה הופך במאי קומדיה לבמאי קומדיה טוב? לא יודע, אני למדתי תסריטאות. אבל אני אנסה לדבר על כמה  במאי קומדיה מומלצים וטובים טובים בכתבה הזאת. 

אדגר רייט

נתחיל עם הבחור הכי צעיר ברשימה. אדגר רייט הבריטי, התחיל את הקריירה שלו בבימוי הסיטקום הבריטי Spaced, בכיכובו של סיימון פג. השניים פיתחו חברות שהובילה לכך שפג כתב וכיכב בשלישיית סרטים בבימויו של רייט, המכונה על ידי מעריצים כ״טרילוגיית הקורנטו״: קומדיית הזומבים הרומנטית ״מת על המתים״, קומדיית האקשן המשטרתית ״שוטרים לוהטים״ וקומדיית המד״ב האפוקליפטית ״סוף העולם״. במקרה מדובר בשלושה מהסרטים האהובים עליי. רייט משתמש בסרטיו בטריקים ויזואליים, ועריכה קצבית שבדרך כלל שמורה לסרטי אקשן, אך כל אלה אף פעם לא עוצרים, ואף מחזקים, את הקומדיה. כמו שמפורט בסרטון הזה, רייט הוא אחד מהמאסטרים של ההומור החזותי. בנוסף לשלישייה הסרטים עם פג, רייט ביים גם את עיבוד הקומיקס החביב, ״סקוט פילגרים נגד העולם״, ואת קומדיית הפשע ״בייבי דרייבר״. אך כמו במאים רבים לפניו נראה כעת ששם רייט זונח את עולם הקומדיה, לפחות כך עולה מהטריילר לסרטו החדש, מותחן  פסיכולוגי ששמו Last Night in Soho.

ווס אנדרסון

אנדרסון הוא אולי השם הכי מעורר מחלוקת ברשימה הזאת. או שאתם אוהבים אותו, או שאתם שונאים אותו. או שכמוני אתם מעריכים אותו, אבל לא מעריצים אותו. או עוד הרבה אפשרויות אחרות, בעצם. בכל מקרה, אי אפשר להתווכח עם כך שאנדרסון הוא אחד מבמאי הקומדיה החשובים של העולם המודרני, עם עשרה סרטים שמתפרשים על פני יותר משני עשורים, וכולם נופלים תחת קטגוריית קומדיה או דרמה קומית. אנדרסון ידוע בצד הויזואלי שלו, והוא מבטא את זה גם בגישה שלו לקומדיה חזותית. הסרטים שלו נעים בין דיאלוגים משעשעים לסלפסטיק. אתם אולי לא מתפקעים מצחוק מסרטיו, אבל הוא במאי קומדיה טוב, ללא ספק.

מל ברוקס

כשאני הייתי ילד, מל ברוקס היה הבמאי האהוב עלי  . זה היה בעיקר בזכות ״שיגעון בחלל״, סרט שלא נחשב לפסגת היצירה שלו, אבל פוצץ לי את המוח. ברוקס ידוע בעיקר בזכות הפרודיות שלו, אך סרטו הראשון ״המפיקים״, קומדיה מטורפת על עסקי מחזות הזמר בברודווי, הוא גם יצירת מופת. ברוקס מביים את סרטיו עם אנרגיה משוגעת, שעוברת בין בדיחות וודוויל יהודיות, לסלפסטיק, להומור דמויות. כמו הרבה במאים, בעיקר בתחום הקומדיה, הוא אסף לעצמו קבוצת שחקנים: ג׳ין ווילדר, מדלין קאהן, הארווי קורמן ועוד, וביים אותם להופעות המצחיקות ביותר בקריירה שלהם. ברוקס בן ה-94, לא ביים סרט מאז הכישלון שהיה ״דרקולה: מת ואוהב את זה״ אך סרטיו המוקדמים מחזיקים מעמד עד היום. 

נורה אפרון

ז׳אנר הקומדיה הרומנטית, לא תמיד מקבל כבוד בעולם הקומדיה, אבל הוא גם חלק חשוב בו. ונורה אפרון היא האישה שהכי הצליחה לשלב בין הקיטשיות של הז׳אנר לקומדיה שנונה. היא התחילה ככותבת, וכתבה את אחת מדוגמאות הז׳אנר הטובות ביותר ״כשהארי פגש את סאלי״, אבל אז הפכה לבמאית מצליחה  בעצה וביימה קומדיות רומנטיות כמו ״נדודי שינה בסיאטל״ ו״יש לך הודעה״, ואף ביימה קומדיית סטנדאפ אנדר-רייטד בשם This is My Life. אפרון נפטרה בשנת 2012, בסמוך לפטירתו של הז׳אנר שהיא עזרה להחזיר לחיים- הקומדיה הרומנטית, אך השאירה מאחוריה מורשת של סרטים נעימים לצפייה שלא מוותרים על הבדיחות.

טים ברטון

רגע! רגע! תנו לי להסביר את עצמי!  אני יודע שברטון נחשב היום לקלישאה של עצמו, ויותר מזוהה עם רימייקים לילדים מאשר עם קומדיה, אך צפו ב״ביטלג׳וס״ ״ההרפתקה הגדולה של פי ווי הרמן״, ״הפלישה ממאדים״ או אפילו ״המספריים של אדוארד״ ותגידו לי שלא מדובר בבמאי קומדיה מעולה. ברטון בא מעולם האנימציה, והשתמש בכישורי הטיימינג וההומור הויזואלי שרכש שם לסרטי הלייב אקשן שלו. ״אד ווד״,. אולי יצירתו הגדולה ביותר , הינו סרט המשלב סיפור אמיתי ומרגש עם רגעי הומור מעולים. זקנתו של ברטון אולי מביישת את נעוריו, אבל הוא עדיין ראוי למקום ברשימה הזו. 

ג׳אד אפאטו

ג׳אד אפאטו אחראי לעידן הקומדיה המודרנית שאנחנו חיים בה היום. ועל זה יש להודות לו אך גם  לקלל אותו. עם סרטים כמו ״בתול בן ארבעים״ וה״דייט שתקע אותי״ אפאטו יצר שפה קולנועית חדשה המבוססת על אלתורים, וגישה לא יומרנית לבימוי. אבל סרטיו האחרונים די חוזרים על עצמם, ותמיד ארוכים יותר מדי. אני מכבד את אפאטו על מה שהוא יצר, והוא בהחלט בעל השפעה, ולכן הוא ברשימה הזאת. ראוי לציין גם את אדם מקיי, ששיתף פעולה עם אפאטו בסרטיו הראשונים ושסרטיו ״והרי החדשות״ ו״אחים חורגים״ עדיין מצחיקים אותי. מקיי גם זנח את ז׳אנר הקומדיה בשנים האחרונות, וסרטי הדרמה שלו זכו לביקורות מעורבות. תחזור לצחוקים, מקיי!

צ׳ארלי צ׳פלין

וכמובן, אני חייב לתת קרדיט לוותיקים ביותר. צ׳רלי צ׳פלין יצר קומדיות בעידן הסרט האילם שמחזיקות עד היום, כל זאת תוך כדי שימוש חלוצי בטכנולוגיה חדשנית וניסיונית. אם זה לא מבטיח מקום ברשימה, אז אני לא יודע מה כן. כתבתי הרבה כאן על הומור חזותי, כי יותר קל לכתוב על זה מאשר בימוי דיאלוגים, ואין מי שמסמל את זה יותר מצ׳פלין. ראוי גם לציין את באסטר קיטון, שפעל בסמוך לצ׳פלין, ויש שאומרים היה מצחיק ובעל השפעה יותר ממנו. אבל לא היה לו שפם! 

קראו עוד:

מדריך האזנה לפודקאסטים על קומדיה

שיין בלאק: מכניס את הקומדיה לאקשן

מי היה הקומיקאי ג’רי לואיס שהלך לעולמו השבוע?/ מאת עופר ליברגל

סרטי קומדיה מומלצים בנטפליקס

מחפשים סרט קליל ומשעשע שיגרום לכם לצחוק? קבלו את ההמלצות שלנו לסרטי קומדיה שאפשר למצוא בענקית הסטרימינג, נטפליקס

למי מאיתנו זה לא קרה? אתם נכנסים לנטפליקס בשאיפה למצוא סרט חביב שיעביר לכם את הזמן ויגרום לכם לשכוח למשך 90 דקות מהצרות שלכם. אלא שאז אתם הולכים לאיבוד בין ספריית התכנים העצומה של שירות הסטרימינג. הבחירה בסרט אחד זה כמו “בחירתה של סופי”. לא פשוט. אז אחרי שהמלצנו לכם על סדרות וסרטי קומדיה בנטפליקס שמרבית הצופים לא ממש מכירים ודיברנו על קומדיות סקס, הנה לפניכם רשימת סרטי קומדיה מומלצים בנטפליקס. בחרנו לכם את הטובים ביותר.


“סופרבאד” – Superbad


סופרבאד הוא הראשון שבחרנו לסרטי קומדיה מומלצים בנטפליקס. הוא זכה בארץ לשם הנוראי “חרמן על הזמן”. זו קומדיית נעורים קלאסית. יוצרי הסרט סת’ רוגן ואוון גולדבר כתבו את התסריט כשהיו רק בני 13 והוא מבוסס על חייהם בתיכון בשנות ה-90. אוון (בגילומו של מייקל סרה) וסת’ (בגילומו של ג’ונה היל) מחליטים לנצל את הלילה האחרון שלהם לפני המעבר לקולג’, כדי לאבד את הבתולים שלהם. אז נכון, יש כאן בעיקר בדיחות סקס שנראות כיום מעט מיושנות, אבל הקסם של סופרבאד מצליח להישמר לאורך זמן. חוץ מזה, איך אפשר שלא להתמוגג מאחד הסרטים הראשונים שהציגו בפנינו את הכוכבת המושלמת ביותר ביקום, הלא היא אמה סטון?



“טיפש, מטורף, מאוהב” – Crazy Stupid Love


אם כבר הזכרנו את אמה סטון, אז אתם חייבים לצפות בסרט “טיפש, מטורף מאוהב” בכיכובה. הקומדיה הרומנטית הזאת עוסקת בגבר בגיל העמידה (סטיב קארל הענק). הוא מגלה כי אשתו (ג’וליאן מור) בגדה בו. אז הוא מתחבר לדון ג’ואן ג’ייקוב פלמר (ראיין גוסלינג שנותן הופעה מחשמלת) כדי ללמוד ממנו איך להצליח יותר עם בנות המין השני. בינתיים גם ג’ייקוב מוצא את עצמו מאוהב (בהאנה ויבר אותה מגלמת אמה סטון, אלא מה?). בזכות הליהוק המצוין, התסריט המפתיע והדמויות מעוררות ההזדהות, מדובר באחת הקומדיות הטובות ביותר של השנים האחרונות.



“מונטי פייתון והגביע הקדוש” – Monty Python and the Holy Grail


בנטפליקס קיימים סרטים רבים של חבורת מונטי פייתון. זהו המומלץ מכולם. הקומדיה הבריטית מבוססת על סיפורי המלך ארתור ואבירי השולחן העגול היוצאים למסע אחר הגביע הקדוש. יש בסרט הומור מטורף ופרוע, סצנות אלמותיות ודיאלוגים קורעים מצחוק שאינם קשורים בהכרח לעלילה. אף שיוצרי הסרט הגיעו אליו ללא שום ניסיון קולנועי ולמרות שהוא כמעט נגנז בשל בעיות תקציב, מדובר בקומדיה המצוטטת ביותר בכל הזמנים. אם נשתמש במשחק מילים, זהו הגביע הקדוש של הקומדיות באשר הן.



“המצוד אחר אנשי הבר” Hunt for the Wilderpeople


טאיקה ואיטיטי, מי שהביא לנו את הקומדיה המופלאה “ג’וג’ו ראביט” וגם את סרט גיבורי העל המופלא לא פחות “ת’ור: ראגנרוק”, יצר גם את הסרט המשעשע “המצוד אחר אנשי הבר“. ריקי (ג’וליאן דניסון) הוא נער ניוזילנדי שהתגלגל אצל משפחות אמנה. כשהוא מגיע לביתם המבודד של בלה והקטור, הוא משוכנע שמצא בית. אלא שאז בלה הולכת לעולמה. ריקי, שמשוכנע ששירותי הרווחה יעבירו אותו לבית אחר, מחליט לברוח למעבה היער של ניו זילנד. הקטור (סם ניל) יוצא בעקבותיו. השניים חווים הרפתקה מטורפת בטבע ולומדים הרבה זה על זה. זאת בזמן שהרשויות שמשוכנעות שהקטור חטף את ריקי רודפות אחריהם. אנחנו מבטיחים לכם שאם תשימו את הציניות בצד, אין ספק שגם אתם תתאהבו בסרט הזה.



“האקדח מת מצחוק” –  The Naked Gun


קשה להאמין, אבל “האקדח מת מצחוק“, סדרה שהייתה להיט קומדיה מטורף בשנות ה-80, מבוססת בכלל על סדרת הטלוויזיה “יחידה משטרתית”. הסרט, שהפך את לסלי נלסן לכוכב בקנה מידה עולמי, מספר על לוטננט פרנק דרבין שחוקר פרשיית רצח. בזמן החקירה הוא מגלה כי ישנה תכנית להתנקש בחייה של המלכה אליזבת השנייה. במהלך הניסיונות שלו לעצור את המתנקשים מתחוללות שלל סצנות שיגרמו לכם “למות מצחוק”. אגב, אפשר בהחלט לוותר על שני סרטי ההמשך שהחווירו מאוד לעומת הסרט הראשון בסדרה.


“האקסים של החברה שלי (סקוט פילגרים נגד העולם)” – Scott Pilgrim vs. the World

מייקל סרה שכבר הזכרנו כאן את שמו, מככב בסרט שמבוסס על רומן גרפי מאת בריאן לי אומלי. “סקוט פילרים נגד העולם” עוסק בבחור חנון שחייב להביס את שבעת האקסים המרושעים של חברתו החדשה (מרי אליזבת וינסטד) על מנת לזכות בליבה. הסרט הזה כל כך הצליח, שפותח משחק וידאו מצליח שמבוסס עליו. למרות ש”סקוט פילגרים נגד העולם” יצא כבר לפני 11 שנים, ההומור והשנינות החדה כתער שבו לא התיישנו וגם בני דור המילניאל ייהנו מכל רגע.



טרילוגיית “אוסטין פאוורס” – Austin Powers


מייק מאיירס מוכיח כמה הוא יוצר קומי מוכשר בסדרת הסרטים “אוסטין פאוורס”, שבה הוא גם מככב בתפקיד הראשי. זוהי פארודיה על סרטי המרגלים של שנות ה-60 ועל הדמות של המרגל הכל יכול ג’יימס בונד. תוכלו למצוא כאן ציטוטים בלתי נשכחים (“Yeah Baby, Yeah!”), דמויות קורעות (מי אמר מיני מי?) וסטייל מחריד ומזעזע.


“סטאלין מת!” – The Death of Stalin


ולסיום רשימת ההמלצות, נקנח בקומדיה שחורה. כביכול הקשר בין הומור ובדיחות לבין השליט הדיקטטור של ברית המועצות הוא מקרי בהחלט, אבל “סטאלין מת!” מצליחה לגרום גם לתקופות החשוכות ביותר בהיסטוריה להיות מצחיקות. השנה היא 1953. יוסיף סטאלין משליט טרור על ברית המועצות ומוציא להורג אנשים כהרף עין. אלא שאז, בבוקר אחד, סטאלין נופח את נשמתו. צמרת השלטון הרוסי מנסה להתמודד עם המוות שלו ולהיראות מכובדת ורשמית, בזמן שהאנשים הבכירים בצמרת השלטונית נועצים סכינים בגב אחד לשני ומפעילים מניפולציות. מזכיר לכם משהו?

נדב פרישמן (קופה ראשית) – ראיון ר-ציני

התסריטאי והיוצר נדב פרישמן זכה להכרה לאחר זכייתה של “קופה ראשית” בפרס הטלוויזיה. איך עבודה כמנהל תוכניות בביפ ובטדי סללה לו את הדרך?

נדב פרישמן מלווה את הקומדיה הישראלית שנים רבות. כיום הוא היוצר והתסריטאי הראשי של “קופה ראשית”, זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה לסדרה הקומית, לצד שותפו יניב זוהר.  פרישמן מלווה יוצרים קומיים עוד מימיו כמנהל תוכניות בערוץ הקומדיה המיתולוגי ביפ, ועד לאחרונה היה מנהל התוכניות של ערוץ טדי, ערוץ הקומדיה שמשודר בפרטנר ובהוט. יצאנו לברר איך נדבק בחיידק הקומדיה.

איך החלטת שאתה רוצה להצחיק?

“אני מניח שתמיד הייתי קצת מצחיק. כמקצוע התגלגלתי לזה במקרה. הייתי עוזר טבח בקאמל קומדי קלאב. וכשראיתי אנשים מצחיקים על הבמה הוקסמתי. רציתי גם להיות חלק. הפעם הראשונה הייתה טובה, אבל השנים הראשונות היו קשות מאוד. לא הצלחתי להתמיד וכשהבנתי ש’להצחיק’ עובר קודם ביצירה וכתיבה’ התרכזתי בזה”. 

האם הרעיון של קופה ראשית נולד בתור לקופה ראשית?

“אפשר לומר שכן. יש לי אהבה גדולה לסוּפרים. אני מסתובב שנים בסופרים בהתרגשות של נערות מתבגרות שמסתובבות בזארה. אני מוקסם. בא לי לקנות הכל. אני מקשיב לשיחות וריבים. כשיניב ואני התחלנו לכתוב ביחד, יצרנו כמה סדרות. קופה ראשית הייתה הסדרה החמישית או השישית שיצרנו והראשונה שבאמת התקבלה”.

עם איזו דמות בקופה ראשית אתה הכי מזדהה?

“אנשים שעובדים איתנו יגידו בטח שיניב הוא טיטינסקי ואני כוכבה. שנינו קצת כל הדמויות…”

מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

“1. גיל קופטש, שבגללו רציתי להיות סטנדאפיסט ויותר מאוחר לקח אותי תחת חסותו ועזר לי מאוד. 

2. שחר חסון, הוא קומיקאי-על שאני מעריץ והוא גם חבר טוב שלי,  הוא כמו נזיר טיבטי של סטנדאפ. הוא השראה שלא נגמרת. 

לגביי יצירות קומיות: סיינפלד (הסדרה) היא כמו התנ”ך בשבילי, סאות’פארק ומונטי פייטון השפיעו עליי מאוד. גם מאוד אהבתי את 30 רוק של טינה פיי… בקופה ראשית יש הרבה 30 רוק. קופה ראשית התחילה כסדרה בשם “סופרוומן” על מנהלת סופר שעוברת גיהנום בכל יום”.

היית מעורכי התוכניות של טדי, שהוא היום ערוץ הקומדיה הניסיוני. הניסוי הצליח?

“קודם כול כמו תחום הדיגיטל טדי נמצא בשלב של חיפושים. אין ממש קונבנציות, זה חדש. כמו אוטוסטרדה של תוכן בלי שום חוקיות כמעט. זה דינמי מדי בשביל לחפש חוקים. רק תהיה עקבי, זה ממש מקביל לקומדיה. תהיה עקבי. אם זה בסטנדאפ ואם זה בסרטונים”. 

“הדברים שאני הכי אוהב ממה שעשינו בטדי: יש את סדרת המופת שלישיה, הדבר הכי טוב שנעשה בטדי. גם כל המערכונים של דניאל חן “ווי, זה נהדר”, שגם ביימתי. וגם שרופים”. 

מה הדברים שאתה אוהב בקומדיה של היום?

“מאוד אוהב את הפרלמנט. ראיתי לפני כמה חודשים את מופע הסטנדאפ של שאולי (אסי כהן)  אחת ההופעות הכי טובות שראיתי בארץ”. 

מה הסוד הכמוס של קופה ראשית?

“אין לי מושג. אנחנו עובדים קשה על כל מילה וכל פאנץ’ בכל תסריט, בודקים אלף פעם שהכול מוצדק ומבוסס על אמת או דברים שקרו לנו בחיים, הליהוק הוא נדיר באיכותו והצילומים הם כיף גדול. ייתכן שזה חלק מהעניין”.

היית גם עורך התוכניות של ביפ. מה עבד בו ולמה הוא נפטר?

“זה היה ערוץ דל תקציב יחסית לתקופה ההיא (למעשה תקציבו היה גדול פי 20 מהתקציב של טדי היום) הוא נסגר בגלל סכסוך עסקי בין הוט לקשת שלא היה קשור לתוכן. הייתי בביפ כמעט עשר שנים. התחלתי כתסריטאי, חזרתי כעורך תוכן ובסוף הייתי מנהל הערוץ בפועל. התקופה הכי יפה בחיי.  אבל בחיים הכל נגמר בסוף. גם הטוב וגם הרע”.

מה  היית ממליץ לכותב הקומי המתחיל?

“זו משימה קשה מאוד. תהיה מוכן ביותר, תקום בכל בוקר ותרצה להצחיק. אם תיוולד מצחיק זה מאוד יעזור אבל כמו בכל דבר בעזרת עבודה אפשר להשתפר בזה”.

על מה אתה  עובד עכשיו?

“מצלם את העונה השלישית של “קופה ראשית”, כותב את העונה השנייה של “לבד בבית” (סדרה בכאן חינוכית שיניב ואני יצרנו וכתבנו). יש לי כבר כמעט שנה את הפודקאסט “לשחרר את הדב”, שאני מקליט כל שבוע עם דב נבון. זאת שעה שבועית של שיחה קלילה של דב ושלי עם עוד אורח וזה כיף גדול. אני ממליץ מאוד להאזין לזה…”

קראו עוד:

קומדיות בכאן  – הכי פופולריות

ערוץ טדי – קומדיות מומלצות

סדרות מהרשת לטלוויזיה

איך בונים דמות קומית טובה

איך להפוך את הדמות הקומית שלכם מסתם קול מצחיק לדמות עם מהות קומית

מה הופך דמות קומית לדמות קומית טובה? שהיא מצחיקה! תודה רבה לכם על השתתפותכם בשיעור בקורס הסטנדאפ של ילדי הקומדיה. אבל ברצינות, איך גורמים לדמות קומית להיות מצחיקה? או, זה כבר נושא יותר מסובך. פעם זה היה פשוט יותר, כל מה שהייתם צריכים הוא קול מצחיק ותלבושת מיוחדת, והיתה לכם דמות קומית. היום אנשים רוצים יותר. הם רוצים שהמהות של הדמות הקומית תהיה מצחיקה. ובשביל זה צריך שלדמות שלכם יהיה ״Game״.

מה זה ״גיים״? גיים זה העיקרון של הדמות שלכם. הדבר בה שמצחיק. המנגנון הקומי. אם יש לכם ״גיים״ טוב לדמות שלכם, תוכלו לשים אותה בסיטואציות שונות והיא תהיה מצחיקה בכולם. בוא ניקח כדוגמא את ״סאטרדיי נייט לייב״, המלכים של הדמויות הקומיות החוזרות. לדמות כמו סטפון של ביל היידר, יש ״גיים״ ברור. סת׳ מיירס, המנחה של ״וויקנד אפדייט״, היה מזמין אותו לתת המלצות על בילויים לכל המשפחה בניו-יורק, וסטפון היה מפרט שורה של מועדונים ביזאריים מלאים בסטיות שונות. זה אולי נשמע יותר מדי כמו נוסחה, אבל בזכות תצוגת המשחק של היידר, והכתיבה המושחזת ומלאת הספציפיות של ג׳ון מולייני, הדמות הפכה לפופולרית מאוד. 

הדמויות הקומיות שלי

אני התחלתי ליצור דמויות קומיות על במות הסטנדאפ של תל-אביב. אחת מהדמויות הראשונות שלי הייתה דן בן-ציון, הסטנדאפיסט הסטלן. המצאתי אותו לאחר ששמעתי סטנדאפיסט מספר בדיחת וויד עצלנית במיוחד, והבנתי כמה קל סוג ההומור הזה. אז זה היה ה״גיים״ של דן, הוא היה מציג את עצמו כסטנדאפיסט שיכול לדבר על כל נושא שהקהל זורק לו, אבל כל מה שהקהל זורק הוא היה מקשר לבדיחה גרועה על וויד.

ישנם הרבה מקומות בהם דמות קומית יכולה להופיע היום. פודקאסטים, תכניות טלוויזיה, פרסומות, סרטוני רשת. והדמות יכולה להיות מוגזמת יותר, או יותר מרוכזת ב״גיים״, או מורכבת יותר ופחות מרוכזת ב״גיים״, תלוי בפורמט. בסרטון אינטרנט קצר או מערכון חוזר, עדיף שה״גיים״ יהיה כמה שיותר ברור. אם הדמות היא חלק מסדרה עלילתית בסגנון סיטקום, אז הדמות יכולה להיות יותר רב-מימדית, עם יותר מאפיינים מרק ה״גיים״. 

ב-2020 הייתה לי פינה בתכנית ״קיבלתי תכנית אירוח בערוץ 24״. בפינה, אני גילמתי דמויות שונות שפוגשות את המנחה האורח של התכנית, ולכאורה מומחות בנושא מסויים. הפינה הייתה קצרה, אז ידעתי שאני צריך דמויות עם ״גיים״ ברור, כמו מומחה לשפת גוף שממציא פירושים שיתאימו למה שהוא רוצה, מומחה אוריגמי עם יד אחת שמתוסכל מכך שלא יכול לעשות את האומנות שלו יותר, מומחה לבובות שמשתמש בהן כדרך להפיג את הדיכאון והבדידות שלו, מומחה פריסטייל שחושף בראפ המאולתר שלו פרטים מדכאים על חייו ועוד. 

הדמות האהובה עליי שאני יצרתי היא יעקוב רובינשטיין, הקומקאי והבדרן הוותיק והדוחה. יעקוב, הוא בעצם ההתגלמות של כל מה שאפל ומגעיל בתרבות הישראלית הישנה, החלקים שאנחנו מעדיפים להסתיר בקאלט הישראלי. הוא דמות שמלווה אותי שנים ואני מרגיש נוח בעורה, כי גם לו יש ״גיים״. כל סרט ישראלי, או דמות מעולם התרבות שתזכירו, ליעקוב יהיה סיפור דוחה לספר עליהם. 

וכך עם דמויות אהובות כמו הומר סימפסון, או באזיל פולטי. הומר תמיד יהיה טיפש, ויחפש את הדרך הקלה לעשות משהו, מה שכנראה ישתבש. פולטי תמיד יתעצבן ויתנהג בצורה גועלית לאורחיו בבית המלון, ואז יופתע שזה יתנקם בו. 

אז איך יוצרים ״גיים״ שכזה? איך מתאימים לגיים דמות עם צורת דיבור מתאימה? על זה תוכלו ללמוד בקורס שלי דרך האתר הזה, ילדי הקומדיה. מצפה לראות אתכם שם. 

קראו עוד

הדמויות הקומיות האהובות בכל הזמנים

איך לכתוב סט של חמש דקות  מאת אלזה וואית

איך עושים מצחיק |הספר | ראיון

הסיטקומים שבבסיס “וונדה ויז’ן”

וונדה ויז’ן, הסדרה החדשה של אולפני מארוול מתבססת על מספר סיטקומים מחמישים השנים האחרונות של הטלוויזיה האמריקאית. ילדי הקומדיה עושים לכם סדר בבלגן

השנה, התמנון רב-הזרועות שהוא חברת Marvel Studios, הוציא את סדרת הטלוויזיה הראשונה שלהם בשירות הסטרימינג ״דיסני+״- ״וונדה ויז׳ן״! ובאופן מפתיע הסדרה פונה אלינו, חובבי הקומדיה, לפחות באותה מידה שהיא פונה לחובבי גיבורי-על. סרטי מארוול תמיד היו מלאים בבדיחות ובדמויות שנונות, אך הפעם זה משהו שונה, העולם המסתורי שבו אנו מוצאים את וונדה המכשפה ואת ויז׳ן האנדרואיד מושפע באופן מובהק מסיטקומים שונים ששודרו בחמישים השנים האחרונות של הקומדיה האמריקאית. אבל מאילו סיטקומים כל פרק מושפע? בשביל זה אנחנו כאן.

פרק 1 – Filmed Before a Live Studio Audience

בפרק הראשון אנחנו פוגשים את וונדה וויז׳ן באווירת פיפטיז. הכול בשחור לבן, יש צחוק של קהל ברקע, והעלילה קלישאתית במיוחד: הבוס הקשוח של ויז׳ן (פרד מלמד, ״ליידי דיינמייט״, ״יהודי טוב״) מגיע לארוחת ערב עם אשתו (דברה ג׳ו ראפ, ״מופע שנות השבעים״) בבית, והזוג לגמרי שכח מזה. הפרק מבוסס על הסיטקומים ״לוסי אהובתי״ ו״המופע של דיק ואן-דייק״, בשניהם עקרת בית, לוסיל בול או מארי טיילר מור, הייתה צריכה להתמודד עם, או ליצור, בעיות שנבעו מהעבודה של בעלה המפרנס.

פרק 2 – Don’t Touch That Dial

הפרק השני מעביר אותנו לשנות השישים. הפעם וונדה וויז׳ן מנסים להיטמע ולהשתלב בשכונה ולהשתתף בתחרות הכישרון השכונתית והכל  מבלי לחשוף את כוחות העל שלהם. הפרק הזה מקבל השראה מהסיקטום ״Bewitched״, שעסק במכשפה בשם סמנת׳ה שהייתה יכולה לעשות קסמים בעזרת הזזת האף שלה, והתחתנה עם בן אנוש רגיל, עם הפתיח המצויר בסגנון דומה ועלילה שעוסקת בהחבאת הכוחות האמיתיים של הדמויות הראשיות.

פרק 3 – Now In Color

כמו ששם הפרק רומז, אנחנו עכשיו בשנות השבעים והסדרה עברה לצבע. וונדה גם בהיריון, דבר שהיה טאבו לדבר עליו בסיטקומים בעשורים קודמים (ב״לוסי אהובתי״ לדוגמה היה אסור אפילו להשתמש במילה ״היריון״ אפילו שהדמות בבירור הייתה בהיריון״). הפרק הזה לוקח את השראתו מהסיטקום הקלאסי ״משפחת בריידי״ עם התלבושות הסבנטיזיות של הזוג, עיצוב הבית וצירופם של ילדים לקאסט.

פרק 5 – On a Very Special Episode…

לאחר פרק רביעי, שבו יצאנו קצת מעולם הסיטקום, וונדה וויז׳ן מגיעים לשנות השמונים. הפרק מושפע ממגוון סיטקומים משפחתיים מהעשור הזה כמו ״להתבגר ולהתגבר״, ״קשרי משפחה״, ״צער גידול בנות״ ועוד. הפתיח של הסרט מושפע מאותם פתיחים שבהם הופיעו סצינות משפחתיות על רקע שיר פתיחה מרגש.

פרק 6 – All-New Halloween Spectecular!

ועכשיו אנחנו מגיעים לשנות האלפיים. אין יותר צחוק מוקלט! אין יותר סטים מזויפים! הכל מציאותי יותר! הפרק הזה מושפע בעיקר מסיטקום הקאלט ״מלקולם באמצע״, על משפחה מופרעת במיוחד, וזאת אפשר לראות בפתיח שמשתמש בפונט דומה מאוד. הסיטקומים של התקופה הזאת היו מאופיינים בגישה יותר ריאליסטית מהסיטקומים הסכריניים של ימים עברו, והצגה גם של החלקים השליליים של חיי המשפחה.

פרק 7 – Breaking the Fourth Wall

ולבסוף אנחנו מגיעים לעידן המודרני של סיטקומים מוקומנטריים כמו ״המשרד״ או ״משפחה מודרנית״. סיטקומים חסרי צחוק מוקלט שמוסיפים גם צילום בסגנון דוקומנטרי וראיונות של הדמויות מול המצלמה. הפרק הזה מראה לנו שעם כמה שזה כיף ללעוג לסיטקומים של העבר על הנוסחאות שבהן השתמשו, יש גם נוסחה לסיטקומים המודרניים שאנחנו רואים כיום.

קראו עוד:

איך עושים מצחיק |הספר | ראיון

המופע המטורף של כריס גתארד באינטרנט

שני הפול ראד – הקומיקאי האינדי לעומת שחקן המיינסטרים

ספיישל קומדיות לפורים בהוט

לכבוד  חג הפורים,בהוט משדרים בתאריכים 27-25.2, “ספיישל קומדיות לפורים” ב -HOT Cinema 3 .  מאנחנו המילרים עד שכנים 2

הכל בשביל הכסף  – One for the Money

קומדיית פשע רומנטית. דוגמנית מובטלת המצטרפת לעסק ציידי ראשים, יוצאת ללכוד שוטר שביצע עבירה, ומגלה כי זה המאהב הראשון שלה. עם: קתרין הייגל, ג’ייסון אומרה, בימוי: ג’ולי אן רובינסון (ארה”ב, 2012).

 
אנחנו המילרים – WE’RE THE MILLERS

קומדיה. סוחר סמים נדרש לאסוף משלוח מריחואנה במכסיקו, מגייס שלושה סוחרים ומתחזה למשפחה בחופשה כדי למנוע חשד. עם: ג’ניפר אניסטון, ג’ייסון סאדייקיס, בימוי: רואסון מרשל תרבר (ארה”ב, 2013).

נשוי בהפתעה – OVERBOARD

קומדיה. בעל יאכטה עשיר כמעט טובע ולא זוכר מיהו. עובדת מפוטרת שלו מנסה לנקום. עם: אנה פאריס, יוג’ניו דרבז, אווה לונגוריה. בימוי: רוב גרינברג (ארה”ב, 2018).

שכנים 2  –   NEIGHBORS 2: SORORITY RISING

עוד קומדייית סטלנים בכיכובם של סת רוגן, קלואי גרייס מורץ וזאק אפרון. זוג צעיר מעוניין לעבור לפרברים, אבל לא מצליח למכור את הבית כשאחוות בנות פרועה עוברת לגור בשכנות אליהם. בימוי: ניקולס סטולר (ארה”ב, 2016).

 לילה בטירוף  – GAME NIGHT

קומדיה. חבר”ה המתרועעים באופן קבוע לערבי משחקים, מסתבכים במשחק שמאבד שליטה ושם את חייהם. בסכנה עם: ג’ייסון בייטמן, רייצ’ל מקאדמס. בימוי: ג’ון פרנסיס דיילי וג’ונתן גולדסטיין (ארה”ב, 2018).

קראו עוד:

שיין בלאק: מכניס את הקומדיה לאקשן

שני הפול ראד- הקומיקאי האינדי לעומת שחקן המיינסטרים

הקאמבק של אדי מרפי וסיפורו של "דולמיט"

סטנדאפיסטיות מומלצות – בחירותיו של הסטנדאפיסט רועי שילה

מי הסטנדאפיסטיות שכדאי להכיר, מי הסטנדאפיסטיות המומלצות בעולם ומי בארץ

אני רועי שילה, אני בן 21 ואני עושה סטנדאפ. בסטנדאפ לצערי אין שוויון בין גברים לנשים. יש הרבה יותר סטנדאפיסטים מסטנדאפיסטיות ואני לא יודע להסביר למה, אולי רק לנחש. אולי מאותה סיבה שיש יותר מנצחים על תזמורות מאשר מנצחות. ולמרות חוסר השוויון הכמותי בין המינים בתחום עדיין מעצבן אותי שהרוב המכריע של הסטנדאפיסטים האהובים עליי הם גברים. עשיתי ספירת מלאי של סטנדאפיסטיות שאני אוהב וגם כאלה שחשוב להכיר.

אבל לפני זה כמה הסתייגויות:

  1. יש סטנדאפיסטיות כמו ג’ואן ריברס, וופי גולדברג ווונדה סייקס שטרם חקרתי לעומק אז לא אדבר עליהן.
  2. אני לא אדבר על קומיקאיות מתחום האימפרוב אף שיש גאונות כמו טינה פיי, קריסטין וויג, אבי ג’ייקובסון ואילנה גלייזר.

סטנדאפיסטיות מומלצות בעולם

אלו סטנדאפיסטיות שהן רמה אחרת בעיניי. אני מקבל השראה ומרגיש קנאה בכל הנשים ברשימה הזאת אבל מהשמונה האלה במיוחד.

דולצ’ה סלואן

דולצ’ה סלואן היא התוספת הכי חדשה לרשימת הפייבוריטיות שלי (יחד עם סם ג’יי, שהוציאה ספיישל בכורה מרשים לנטפיקס לפני כמה ימים- בונוס.). יש לה חצי שעה בקומדי סנטרל שניתן למצוא ביוטיוב בחלקים יחד עם סרטונים אחרים שלה והאישה הזאת גברת-על. לא רק הבדיחות הכתובות מדויק שלה והביטחון מאחורי כל מילה – היא כמעט ולא זזה! היא בקושי הולכת צעד אחד כשהיא עושה סטנדאפ וזה משדר כל כך הרבה רוגע ואמון בחומר של עצמה. בנוסף זה עובד מושלם עם הדמות שלה – דמות של אישה מותשת, של מישהי שדברים קורים לה ורק רוצה שיניחו לה לרגע. אני לא יכול לחכות לשאר הקריירה שלה.

מריה במפורד

מריה במפורד היא סטנדאפיסטית של סטנדאפיסטים. היא טעם מאוד ספציפי אבל מי שאוהב אותה אוהב אותה מאוד ומי שלא לא. היא עושה קולות ופרצופים שונים ומשונים, הבדיחות שלה מיוחדות ואקסנטריות והיא מדברת על נושאים שלא נוח לדבר עליהם. על כסף ועל אובדנות ועל בעיות נפשיות- ע-ל ה-OCD שלה ועל הזמן שהיא בילתה במוסד סגור.

הספיישל האהוב עליי שלה נקרא “old baby” והוא זמין בנטפליקס. בתחילת הספיישל היא מופיעה את הבדיחות שלה למראה, ובהדרגה ליותר ויותר אנשים עד שבבלוק האחרון היא כבר באולם הגדול שהיינו מצפים לו מההתחלה. הבדיחה האהובה עליי משם היא שיר שבמפורד כתבה על המטפלת שלה ושל בן זוגה. אני לא יכול להסביר למה אני אוהב את השיר הזה כל כך, אבל בכל כמה שבועות אני שר אותו לעצמי.

האנה גדסבי

האנה גדסבי היא גם דמות שנויה במחלוקת. הספיישל הראשון שלה בנטפליקס – נאנט – בעיקר העציב אותי, וזה מה שהוא היה אמור לעשות. לא חשבתי עליה בתור אחת שגורמת לי לצחוק אלא בתור יוצרת של משהו יפה – כמו מייק בירביגליה (כשלא בא לו להיות מצחיק) או ספאלדינג גריי. אבל אז היא הוציאה את “דאגלס” ולא יכולתי להפסיק לראות אותו. אני הקשבתי לספיישל הזה בלופים ונהניתי כל פעם. ההתחלה שלו לא פחות מגאונית, השימוש באזכורים וביצות הפסחא הקטנות שמפוזרות בכל הספיישל הם עבודה של יוצרת בשיא הכוח שלה ואני מקווה שאנשים ייתנו לו צאנס גם אם הם לא התחברו לנאנט.

טיילור טומלינסון

טיילור טומלינסון היא סטנדאפיסטית בת 26 עם ניסיון של בערך עשור בתחום. זה אומר שהיא מדברת על גיל 20 ברמה של סטנדאפיסטית הרבה יותר בשלה. היא התחילה מוקדם מאוד וגדלה כשהיא עושה סטנדאפ נקי מול קהל של נוצרים דתיים. כשגדלה היא התרחקה מהדת, קצת כמו פיט הולמס (“נופל וקם”) וחיממה אנשים כמו בראיין ריגאן וברט קריישנר. הבדיחות שלה קצרות והקצב שלה מרשים – היא אמנם נראית נחמדה אבל כמו הבדיחות שלה, יש בה חריפות ועוקץ שרק הופכים את הסטנדאפ שלה למיוחד יותר. הבדיחה האהובה עליי שלה: “במיטה אני כמו חיה פראית – יותר מפחדת ממך משאתה ממני.” הספיישל שלה נמצא בנטפליקס ובעולם מושלם אני גדול בחמש שנים, גבוה בעשרה סנטימטרים ואנחנו נשואים.

ג’ינה יאשרה

ג’ינה יאשארה  היא סטנדאפיסטית בריטית עם חצי שעה מדהימה בנטפליקס. היא מספרת על אימא שלה, שהיגרה מניגריה ללונדון וגידלה אותה לפחד מהכל, צוחקת על המוזרויות של האמריקאים ועל הילדות שלה. גם הספיישלים המלאים שלה מאנגליה נמצאים בנטפליקס והם חזקים בזכות עצמם – אבל חצי השעה היא הדבר האחרון שהיא הוציאה ואני אוהב כל רגע שם. היא רועשת ומגניבה עם נוכחות שאי אפשר להתעלם ממנה.

קת’רין ראיין

קת’רין ראיין היא סטנדאפיסטית בריטית גם כן. היא עוקצנית, היא צינית, היא מוחצנת, הקצב שלה מהיר והיא מאלתרת עם קהל כמו מלכה. היא אם חד הורית שעברה לבריטניה מקנדה וביססה את עצמה בתור סטנדאפיסטית ופאנליסטית בתוכניות הבידור האנגליות  (היא מצחיקה במיוחד בעונה השנייה של Taskmaster). יש לה שני ספיישלים בנטפליקס שבהם היא מדברת על החיים כאם חד הורית, על פמיניזם, על משפחת קרדשיאן ועל איומי מוות מהפיליפינים. הסטנדאפ שלה חכם, מקורי ודומיננטי. אני במיוחד אוהב את המחווה שלה לג’ואן ריברס מהספיישל “In trouble” בנטפליקס.

מישל וולף

מישל וולף היא גאונה שנטשה קריירה בוול סטריט לטובת סטנד אפ ואני מאושר שזה קרה כי היא כותבת בדיחות מצויינות ומגישה אותן עם קצב וביטחון שלא יביישו את כריס רוק. אגב הדור הזה- רוק, סיינפלד- לא מתביישים להגיד כמה הם מעריכים אותה. היא עובדת קשה ובהרבה במועדונים בניו יורק, הגישה שלה לקהל לוחמנית ולא מתנצלת, היא מטיפה אבל לא בצורה משעממת- היא מגבה כל עמדה בפאנצים חזקים ומושחזים. יש לה ספיישלים בHbo ובנטפליקס ותענוג לראות את שניהם.

אמי בלוטניק

לאמי בלוטניק יש קול רועד וחזות של ספרנית ביישנית, אבל היא משתמשת בזה לטובתה. היא גם כותבת את בדיחות על להיות אישה בעל ביטחון עצמי נמוך וחוסר-קוליות וגם מפתיעה את הקהל עם בדיחות קצת יותר אדג’יות. כרגע יש לה רק אלבום אחד בשם Party Nights, בו היא עוסקת בנושאים מגוונים כמו סרטי קומיקס, מוזיקת פופ, אתר אמאזון וויברטורים, וכמה הופעות בטלוויזיה, אבל אני צופה לה עתיד מזהיר.

(יונתן עמירן)

טיג נוטארו

הגענו. טיג נוטארו היא הסטנדאפיסטית האהובה עליי בכל הזמנים נכון לאוגוסט 2020. יש לה את הביטחון של סלואן, המוזרות של במפורד, העוקץ של טומלינסון, וולף וראיין. היא לא מושחזת כמו וולף, מתוכננת כמו גאדסבי או אנרגטית כמו יאשרה – אבל זה היופי. ההומור של טיג נוטארו הוא ספונטני, רגוע ולא צפוי – היא לא מראה מאמץ, היא לא מפחדת והיא שולטת בחדר לפעמים בלי להגיד כלום.

הבדיחות של נוטארו לא עקביות – חלקן קצרות, חלקן סיפורים ארוכים, חלקן חיקויים של וילונות או צופרי ליצן, בקונאן היא הקדישה חצי סט לדחיפה של כיסא הבר שלה הלוך חזור על הבמה (זה עבד מצוין דרך אגב), ובספיישל האחרון שלה היא בילתה כמעט עשר דקות בלהזמין את הלהקה האהובה, שאולי ואולי לא נמצאת מאחורי הקלעים, אל הבמה.

בשנת 2012, עם אלבום בחוץ וקריירה מבוססת, טיג נפרדה מבת זוגה, אושפזה בבית חולים, אימא שלה נפטרה ואז אבחנו אצלה סרטן השד. ארבעה ימים לאחר שגילתה שהיא עלולה למות נוטארו עלתה על הבמה בערב שאירחה וסירבה לבטל עם חצי שעה חדשה שעוסקת במוות של אימא שלה ובסרטן שלה. ההופעה הזאת הוקלטה ויצאה כאלבום בשם “live” . האלבום הזה פורץ דרך ואני ממליץ עליו לא רק כי הבדיחות עובדות אלא כי כמות האומץ והכוח שנדרשו ממנה יוצאת מן הכלל.

למזלנו היא ניצחה את הסרטן והמשיכה לצלם שני ספיישלים נוספים (אחד בHbo ואחד בנטפליקס), להקים משפחה ולשמח אותי בעצם קיומה. אני מקווה שהיא תמשיך להיות בריאה ולייצר עוד מהקסם שלה.

את הקטע האהוב עליי היא כתבה יחסית בתחילת הקריירה, הוא סיפור על היתקלויות שלה עם כוכבת פופ משנות השמונים והוא מראה את הסגנון המיוחד שלה, הרוגע שלה והשליטה שלה על החדר. אגב כשצילמה את הסיפור הזה לקונאן נוטארו היתה חולה, לא במיטבה וחוותה בלאק אאוט באמצע הסיפור. היא ביקשה מההפקה שלא יחתכו את ההתפתלויות והגישושים שלה החוצה מהשכחה וגם את זה אני מעריך המון.

סטנדאפיסטיות שכדאי להכיר

אלה אומנם לא הסטנדאפיסטיות שאני הכי אוהב אבל אני מוכרח להזכיר אותן:

אלי וונג, וויטני קאמינגס, ניקי גלייזר ואלייזה שלזינגר: אני לא מתחבר לסגנון ולבדיחות אבל אני לגמרי מבין למה הן מצליחות – יש לכולן קצב מאוד גבוה של פאנצ’ים, אישיות בימתית מהודקת ואנרגיה גבוהה. כמו כן הן מקצועניות כמו כל הנשים ברשימה ועובדות קשה מאוד, אז מי אני שאעביר עליהן ביקורת?

הספיישלים של אלן דג’נרס משנות השמונים מצליחים להחזיק גם היום בחלקם כי למרות שחלק מהבדיחות מתאימות לזמנן האישיות שלה קסומה, אני מעריך את החזרה לסטנדאפ בספיישל הנטפליקס שלה, והיא עשתה היסטוריה כסטנדאפיסטית הראשונה שקרסון הזמין להתראיין לאחר הקטע שלה ב”טונייט שואו”.

שרה סילברמן השפיעה על הרבה מהאהובים עליי ועברה שינוי משמעותי בספיישלים האחרונים שלה. הדמות שלה נהייתה הרבה יותר נאורה אבל עדיין עם העוקץ שאפשר לצפות לו ממנה. הסיפור של קת’לין מדיגן ב”This is not happening”   גרם לי לחקור עליה יותר וזה לגמרי היה שווה את זה, הספיישל של אמילי הלר נמצא ביוטיוב של קומדי סנטרל במלואו והוא מצוין. שרה מיליגן היא סטנדאפיסטית אנגלייה עם חומרים מלוכלכים ומבטא כבד שמפוצצת אצטדיונים בספיישלים שלה, שגם כן נמצאים במלואם בעמוד היוטיוב שלה.

את ניקול באייר הרבה מכירים כמנחה של “Nailed it” בנטפליקס אבל קודם היא סטנדאפיסטית עם חצי שעה מצוינת, גם כן בנטפליקס, שבה היא מדברת על השומן שלה בצורה מעצימה ומעוררת השראה. באייר הזכירה את דברה ג’יאובני כהשפעה על הסטנדאפ שלה. ווואו! הקצב של האישה הזאת מהיר – היא משוגעת, תזזיתית ולא נותנת לקהל שנייה לנשום. אני מת על זה. אפשר לצפות בקטעים שלה ביוטיוב ולשמוע את האלבום שלה “lady jazz”.

לקריסטינה פ יש ספיישל חזק בנטפליקס ופודקאסט יחד עם בן זוגה טום סאגורה. אני אוהב את הסטנדאפ של שניהם וניכר שהם משפיעים זה על זה. לג’ן קיקרמן יש כמה ספיישלים בנטפליקס – אני אוהב את הסטנדאפ שלה מאוד- הוא לא מרגיש מתוכנן, זה מרגיש כאילו היא פורקת את הלב שלה על הבמה והיא במקרה החברה המצחיקה שלי, עם החיים שלא הייתי מייחל לעצמי אבל מאוד מבדר לראות מהצד. אני במיוחד ממליץ על הסיפור שלה שבו היא יוצאת עם בחור חצי מהגיל שלה ומסרבת לדבר איתו על נירוונה.

ג’סיקה קירסון היא קטלנית ידועה לשמצה. סטנדאפיסטים כמו ברט קריישר מפחדים לעלות אחריה בגלל כמה שהיא טובה. אם אתם לא מכירים אז בבקשה תעשו לעצמכם טובה ותחפשו אותה.

אפרנה ננצ’לה היא מופנמת וקצת מרוחקת אבל יש לה בדיחות שמקסימות בשטותיות שלהן, פתיחות מרשימה בנושא החרדה החברתית שלה ובעיות פסיכולוגיות נוספות, קול ודמות מיוחדת, אלבום חזק וחצי שעה בנטפליקס. 

ולסיום אזכורי הכבוד, איימי שומר. אנשים, בעיקר באינטרנט, אוהבים לשנוא את איימי שומר ואני לגמרי נגד. היא כותבת בדיחות מצויינות, תוכנית המערכונים שלה מצוינת (כשאני רואה מערכון בו אישה מחפשת דרך דיסקרטית לקחת טמפון לשירותים במשרד אז היא שמה אותו בתוך סקסופון ומנגנת בו כל הדרך לשירותים אני קם ומצדיע), ולמרות שהספיישלים האחרונים שלה לא היו האהובים עליי – אני עדיין רואה את ספיישל הHbo שלה “חי באפולו” ושומע את האלבום שלה “cutting”.

סטנדאפיסטיות ישראליות מומלצות

התמקדתי כאן בעיקר בסטנדטאפ בעולם כי אלו מופעים מלאים שאפשר לצפות בהם שוב ושוב. אבל חשוב גם להזכיר סטנדאפיסטיות ישראליות. בישראל יש סטנדאפיסטיות מצוינות כמו קנדי אבלסון שראיתי מפציצה מול כל סוג של קהל במגוון של סיטואציות לא אידיאליות ומאתגרות- מקצוענית אמיתית עם קול ייחודי וניסיון שאין לתאר, נועה מנור שמספקת הבחנות מדויקות ומקוריות ובדיחות מושחזות ביותר, קארין כהן שיוצרת נונסנס עם דמות מוזרה ומשוגעת שאי אפשר להתעלם ממנה, כרמל צאיג שכותבת בדיחות חשופות להפליא עם נוכחות בימתית מרתקת, תום יער, מיטל שפירו, מיטל אבני, חגית גינזבורג ועוד תותחיות כמוהן – אבל הרשימה שלי כאמור מתמקדת בסטנדאפיסטיות מחו”ל.