ארכיון הקטגוריה: רשימה

קומדיות רומנטיות ספרותיות | כל מה שרציתם לדעת

מהן קומדיות רומנטיות בספרות, ואילו ספרים מומלצים בז’אנר הזה? בואו להתאהב בעולם המצחיק והקליל של ספרי הקומדיות הרומנטיות


כשאומרים לנו “קומדיה רומנטית“, הדבר הראשון שעולה לנו בראש אלו סרטים הוליוודיים כמו “כשהארי פגש את סאלי”, “החתונה של החבר שלי”, “איך להיפטר מבחור ב-10 ימים” או “טיפש, מטורף, מאוהב”. אבל לפני שהוליווד אימצה את הז’אנר הזה ויצרה שוברי קופות בכיכובם של שחקנים פוטוגניים במיוחד, הקומדיה הרומנטית הגיעה בכלל מעולם הספרות.

מהי קומדיה רומנטית בספרות?

מקורו של ז’אנר הקומדיה הרומנטית הוא מהתקופה האליזבתנית (בין השנים 1558 ל-1603). היה זה תור הזהב של ההיסטוריה האנגלית, והתרחשה בה פריחה בתחום הספרות, התיאטרון והשירה.
המחזאי הגדול מכולם באותה תקופה היה וויליאם שייקספיר, שלצד מחזות טרגיים וקומדיות פרועות יצר את הקומדיה הרומנטית. מחזאים בריטים אחרים באותה תקופה, כמו תומאס גרין ורוברט לודג’, הביאו גם הם את בשורת הקומדיה הרומנטית לעולם.

ז’אנר הקומדיה הרומנטית התפתח מז’אנר הקומדיה שנולד עוד בתקופת יוון העתיקה. ממש כמו קומדיה, גם קומדיה רומנטית נועדה להצחיק ולבדר את הקהל, והיא מאופיינת בעלילה משעשעת וקלילה. אך בניגוד לקומדיות רגילות, במרכז העלילה של הקומדיה הרומנטית ישנו סיפור אהבה מורכב ומסובך. הדמויות הראשיות מתמודדות עם קונפליקטים ומחסומים שמקשים עליהם לממש את אהבתם ולהתאחד. אך בסופו של דבר, הסוף הוא תמיד טוב. הדמויות מתגברות על הקשיים וסיפור האהבה מסתיים בדרך כלל בחתונה או בחגיגה.

אחת מהקומדיות הרומנטיות הראשונות והידועות ביותר שנכתבו היא “חלום ליל קיץ” של וויליאם שייקספיר. המחזה, שנכתב בסוף המאה ה-16, מציג את סיפורם של ארבעה צעירים שקשורים ביניהם בקשרי אהבה מסובכים, עד שלבסוף הכל מגיע על מקומו בשלום. חבר הפרלמנט הבריטי, סמיואל פיפס שצפה במחזה המקורי, אמר עליו: “זהו המחזה המגוחך והתפל ביותר שאי פעם ראיתי בחיי”. למרות הביקורת הצוננת זאת של אדון פיפס, ז’אנר הקומדיה הרומנטית בספרות כבש את כל העולם ומאז נכתבו אלפי ספרי קומדיות רומנטיות מוצלחות – המושפעים מהקומדיות הרומנטיות בתיאטרון ובקולנוע. הנה כמה מהם לפניכם. 

המלצות על ספרי קומדיה רומנטית

“לחוץ חתונה” / מאת: עומר ברק

גיבור הספר “לחוץ חתונה” הוא אדם לפיד. למרות היותו גבר, הוא נואש להתחתן. כשהוא מגיע לגיל 30 הוא מוצא את עצמו שוב לבד. הוא מתלונן בפני חברתו הטובה, ירדן גת, על כך שהוא לא מצליח למצוא את אשת חלומותיו – זאת שרוצה חתונה וילדים. ירדן, שמחפשת סיפור לכתבה שכולם ידברו עליה, מבינה באותו הרגע שהיא מצאה את הסיפור שלה.
“לחוץ חתונה” זאת הקומדיה הרומנטית בהתגלמותה – הספר משעשע, מצחיק, רומנטי ובסופו אדם מגשים את החלום ומבין שכדי למצוא את הבחורה הנכונה לו, לא תמיד צריך לעשות את הדברים הנכונים.
גם המבקרים שיבחו את הספר: “יותר מדי זמן חיכינו לרומן ישראלי מהיר, שנון, רומנטי וציני במידה, שיודע לפזר את הקסם שבקומדיה רומנטית טובה. ההמתנה הזאת הסתיימה עם ‘לחוץ חתונה’. תענוג גדול” (רענן שקד).
גם העיתונאית דנה ספקטור התלהבה מאוד מהספר: “זו הקומדיה הרומנטית הכי טובה שקראתי אי פעם בארץ, ועוד כתב אותה גבר”.

גם המבקרים שיבחו את הספר: “יותר מדי זמן חיכינו לרומן ישראלי מהיר, שנון, רומנטי וציני במידה, שיודע לפזר את הקסם שבקומדיה רומנטית טובה. ההמתנה הזאת הסתיימה עם ‘לחוץ חתונה’. תענוג גדול” (רענן שקד).
גם העיתונאית דנה ספקטור התלהבה מאוד מהספר: “זו הקומדיה הרומנטית הכי טובה שקראתי אי פעם בארץ, ועוד כתב אותה גבר”.

“מה שנטע אוהבת” / מאת: איילת הירשמן

נטע כהן היא אמא לשני ילדים מתוקים, ויש לה תוכנית רדיו לילית שבה היא משתפת במתכוני בישול ומראיינת בשלנים. הכל זורם אצלה על מי מנוחות, עד שכמו בכל קומדיה רומנטית – גבר נכנס לחייה. נטע נשלחת ללקט מתכונים ברחבי ישראל, ופוגשת את רז המסתורי ממש בזמן שאודי, האקס שלה, מופיע שוב. החיים שלה מקבלים תפנית, ובזמן שהיא מבולבלת משני הגברים הבלתי מושגים האלו, היא ממשיכה לבשל ולאפות מטעמים. לצד סיטואציות משעשעות, הספר משלב גם מתכונים כמו מתכון לעוגת לימון וחמאה רכה, מרק נודלס אסייתי, עוגת תותים וקצפת ופסטה מדרום איטליה.
“מה שנטע אוהבת” היא קומדיה רומנטית משעשעת ומעוררת תיאבון, שקשה להתאפק ולא לזלול אותה בבת אחת.


“אחת שיודעת” / מאת: מריה אלוני


תמר מיטלמן עובדת כמלצרית ב”מקום” – פאב שכונתי. אבל בדמיון שלה היא יושבת בתצוגת אופנה ומסקרת אותה עבור מגזין אופנה. יום אחד היא מחליטה להשאיר מאחור את הבוס המעצבן, ולרדוף אחר החלומות שלה שכוללים בגדי מעצבים ועבודה בתחום נוצץ. בדרך לפסגה היא פוגשת שלל דמויות תל אביביות צבעוניות כמו איתן החתיך והדושבג שלתמר קשה מאוד לעמוד בפניו, ודרור הקיבוצניק עם סנדלי השורש שהמילה “סטייל” רחוקה ממנו מרחק שנות אור.
“אחת שיודעת” הוא קומדיה רומנטית מלאת הומור ושנינות, וכיאה לז’אנר הוא ישאיר אתכם עם מסר אופטימי ומלא תקווה.



“פרויקט רוזי” / מאת: גרהם סימסיון

גבר מחפש אישה שתאהב אותו ותתחתן איתו. לכאורה זה נשמע כמו עוד קומדיה רומנטית טיפוסית, אבל “פרויקט רוזי” הוא ייחודי ממש כמו הדמות הראשית שלו. דון טילמן הוא פרופסור מבריק לגנטיקה שגם נראה טוב, אבל יש לו תסמונת אספרגר. הוא מתקשה בסיטואציות חברתיות ובהבעת רגשות, ולכן הוא עדיין לא מצא את האחת. הוא מחליט לערוך שאלון מדעי שיעזור לו למצוא בת זוג, אלא שאז הוא פוגש את רוזי – “האישה היפה ביותר עלי אדמות”, אך גם מאחרת כרונית ועם אופי עוקצני שממש לא עונה לדרישות שלו. דון מחליט לפסול אותה, אבל אז הוא יוצא איתה למסע לגילוי סוד משפחתי. בדרך כמובן מתרחשות סיטואציות משעשעות וגם מרגשות, שמציגות בפנינו את ההתמודדות של גבר עם תסמונת אספרגר.
הספר היה רב מכר עולמי ואחריו יצאו ספרי ההמשך: “אפקט רוזי” ו”הכל בגלל רוזי”.
מרבית הביקורות היללו אותו, כמו למשל “הגרדיאן” הבריטי: “זהו ספר מלבב שמותאם לצליל הנכון של נושא רציני הנידון בקלות. חוש ההומור של דון טילמן, המספר, מעמיד אותו בשורה אחת עם גיבורים ידועים בעלי סגנון ודרך סיפור קומית. באמצעות מאבקיו הבלתי פוסקים להבין את סביבתו, דון מלמד אותנו למצוא את הצדדים המגוחכים, ולעיתים בלתי הגיוניים של ההתנהגות האנושית, ובכך לקבל בחום את האחר”.



“אפשר לגלות לך סוד” / מאת: סופי קינסלה

אפשר לגלות לך סוד” מספר על אמה קוריגן – אישה עם סודות רבים. היא מסתירה את העובדה שתיק המעצבים שלה מזויף, היא מסתירה מהחבר שלה את מידת המכנסיים האמיתית שלה ולא מגלה לאבא שלה ששתתה יין שהוא ביקש ממנה לפתוח רק בעוד 20 שנה. הכל משתנה כשהיא טסה מסקוטלנד ללונדון, משתכרת בטיסה וחושפת את הסודות הכמוסים ביותר שלה בפני זר מסתורי. היא מרגישה נבוכה ומצטמררת מהמחשבה שחלקה את כל הסודות שלה בפני זר מוחלט, אבל אחרי הכל היא לא תפגוש בו יותר. או שכן?
הספר מציג את כל מה שמאפיין קומדיה רומנטית: הסתבכות עלילתית, התאהבות, עלילה קלילה והכי חשוב – הומור שיגרום לכם לבכות מצחוק.
הספר זכה למעמד רב מכר ולביקורות משבחות: “התזמון הקומי של קינסלה כל כך מושלם, האינסטינקטים שלה כל כך מדויקים… פשוט, תענוג.” (מיאמי הראלד). “תככים מאחורי הגב במשרד, תחרות, שערורייה, אהבה וסקס… הקוראים יזדהו עם הגיבורה המציאותית של קינסלה וגם יתגלגלו מצחוק ממנה.” – (פבלישרז ויקלי).

קראו עוד:

ספרי הומור לרכישה

הספרים הכי מצחיקים

איזה קטעים, קטעים מצחיקים מספרים\ המלך צ’ינגיס הראשון

הדרך של יובל ואמא ש’ך\ רועי מייקל שפי  – ספרים מצחיקים

הקטעים הכי מצחיקים 2020

הסרטונים הכי מצחיקים השנה, הסרטונים הכי מצחיקים 2020 באינטרנט

השנה 2020 הייתה מההשנים הגרועות ביותר מאז 1939, אבל למזלנו יש לנו קומיקאים ממש נחמדים ברשת שהופכים את העולם למצחיק יותר ופחות מבאס. הדגש במאמר זה יהיה על סרטונים אינטרנטיים ומערכונים מצולמים ופחות קטעים טלוויזיוניים או קטעים כתובים. אז מי הכי הצחיק השנה?

שיחות עם רואה חשבון / ענת אורן

אין ספק שזה היה המערכון הכי מצחיק מבחינתי השנה, אחרת לא הייתי כותב אין ספק. ענת אורן, כותבת ראשית בסדרת הקומדיה רון, ממשיכה עם ההומור הייחודי שמשלב פגיעות, שנינות וחדות לצד אביתר חלימי.

הקואוצ’ר שישנה את חייך / מתן וייסמן וירדן משולם

יש המון פארודיות על סרטוני מוטביציה, אבל כאן הכימיה בין ירדן משולם בדמות הקואוצ’ר ומתן וייסמן עושה את העבודה. אני מאוד אוהב את הסרטונים של מתן וייסמן כי אפשר להסתכל במיוט על הפרצופים.

 

מועדון קרב קורונה

הכתב המיתולוגי של ילדי הקומדיה בתגובה קאנונית לסרט הקאלט מועדון קרב. זה הסרטון הכי טוב שלו בתקופת הקורונה והסרטון שהכי הצחיק אותנו בתקופת הקורונה, כי זו התקופה שהיא עכשיו.

 

קראו עוד:

הפקת סרטונים מצחיקים

וידיאו קומדי סרטונים מצחיקים, 7.5-23.4

וידיאו קומדי, סרטונים מצחיקים לשבועיים 16.4-4.4

 

סטנדאפיסטיות מומלצות – בחירותיו של הסטנדאפיסט רועי שילה

מי הסטנדאפיסטיות שכדאי להכיר, מי הסטנדאפיסטיות המומלצות בעולם ומי בארץ

אני רועי שילה, אני בן 21 ואני עושה סטנדאפ. בסטנדאפ לצערי אין שוויון בין גברים לנשים. יש הרבה יותר סטנדאפיסטים מסטנדאפיסטיות ואני לא יודע להסביר למה, אולי רק לנחש. אולי מאותה סיבה שיש יותר מנצחים על תזמורות מאשר מנצחות. ולמרות חוסר השוויון הכמותי בין המינים בתחום עדיין מעצבן אותי שהרוב המכריע של הסטנדאפיסטים האהובים עליי הם גברים. עשיתי ספירת מלאי של סטנדאפיסטיות שאני אוהב וגם כאלה שחשוב להכיר.

אבל לפני זה כמה הסתייגויות:

  1. יש סטנדאפיסטיות כמו ג’ואן ריברס, וופי גולדברג ווונדה סייקס שטרם חקרתי לעומק אז לא אדבר עליהן.
  2. אני לא אדבר על קומיקאיות מתחום האימפרוב אף שיש גאונות כמו טינה פיי, קריסטין וויג, אבי ג’ייקובסון ואילנה גלייזר.

סטנדאפיסטיות מומלצות בעולם

אלו סטנדאפיסטיות שהן רמה אחרת בעיניי. אני מקבל השראה ומרגיש קנאה בכל הנשים ברשימה הזאת אבל מהשמונה האלה במיוחד.

דולצ’ה סלואן

דולצ’ה סלואן היא התוספת הכי חדשה לרשימת הפייבוריטיות שלי (יחד עם סם ג’יי, שהוציאה ספיישל בכורה מרשים לנטפיקס לפני כמה ימים- בונוס.). יש לה חצי שעה בקומדי סנטרל שניתן למצוא ביוטיוב בחלקים יחד עם סרטונים אחרים שלה והאישה הזאת גברת-על. לא רק הבדיחות הכתובות מדויק שלה והביטחון מאחורי כל מילה – היא כמעט ולא זזה! היא בקושי הולכת צעד אחד כשהיא עושה סטנדאפ וזה משדר כל כך הרבה רוגע ואמון בחומר של עצמה. בנוסף זה עובד מושלם עם הדמות שלה – דמות של אישה מותשת, של מישהי שדברים קורים לה ורק רוצה שיניחו לה לרגע. אני לא יכול לחכות לשאר הקריירה שלה.

מריה במפורד

מריה במפורד היא סטנדאפיסטית של סטנדאפיסטים. היא טעם מאוד ספציפי אבל מי שאוהב אותה אוהב אותה מאוד ומי שלא לא. היא עושה קולות ופרצופים שונים ומשונים, הבדיחות שלה מיוחדות ואקסנטריות והיא מדברת על נושאים שלא נוח לדבר עליהם. על כסף ועל אובדנות ועל בעיות נפשיות- ע-ל ה-OCD שלה ועל הזמן שהיא בילתה במוסד סגור.

הספיישל האהוב עליי שלה נקרא “old baby” והוא זמין בנטפליקס. בתחילת הספיישל היא מופיעה את הבדיחות שלה למראה, ובהדרגה ליותר ויותר אנשים עד שבבלוק האחרון היא כבר באולם הגדול שהיינו מצפים לו מההתחלה. הבדיחה האהובה עליי משם היא שיר שבמפורד כתבה על המטפלת שלה ושל בן זוגה. אני לא יכול להסביר למה אני אוהב את השיר הזה כל כך, אבל בכל כמה שבועות אני שר אותו לעצמי.

האנה גדסבי

האנה גדסבי היא גם דמות שנויה במחלוקת. הספיישל הראשון שלה בנטפליקס – נאנט – בעיקר העציב אותי, וזה מה שהוא היה אמור לעשות. לא חשבתי עליה בתור אחת שגורמת לי לצחוק אלא בתור יוצרת של משהו יפה – כמו מייק בירביגליה (כשלא בא לו להיות מצחיק) או ספאלדינג גריי. אבל אז היא הוציאה את “דאגלס” ולא יכולתי להפסיק לראות אותו. אני הקשבתי לספיישל הזה בלופים ונהניתי כל פעם. ההתחלה שלו לא פחות מגאונית, השימוש באזכורים וביצות הפסחא הקטנות שמפוזרות בכל הספיישל הם עבודה של יוצרת בשיא הכוח שלה ואני מקווה שאנשים ייתנו לו צאנס גם אם הם לא התחברו לנאנט.

טיילור טומלינסון

טיילור טומלינסון היא סטנדאפיסטית בת 26 עם ניסיון של בערך עשור בתחום. זה אומר שהיא מדברת על גיל 20 ברמה של סטנדאפיסטית הרבה יותר בשלה. היא התחילה מוקדם מאוד וגדלה כשהיא עושה סטנדאפ נקי מול קהל של נוצרים דתיים. כשגדלה היא התרחקה מהדת, קצת כמו פיט הולמס (“נופל וקם”) וחיממה אנשים כמו בראיין ריגאן וברט קריישנר. הבדיחות שלה קצרות והקצב שלה מרשים – היא אמנם נראית נחמדה אבל כמו הבדיחות שלה, יש בה חריפות ועוקץ שרק הופכים את הסטנדאפ שלה למיוחד יותר. הבדיחה האהובה עליי שלה: “במיטה אני כמו חיה פראית – יותר מפחדת ממך משאתה ממני.” הספיישל שלה נמצא בנטפליקס ובעולם מושלם אני גדול בחמש שנים, גבוה בעשרה סנטימטרים ואנחנו נשואים.

ג’ינה יאשרה

ג’ינה יאשארה  היא סטנדאפיסטית בריטית עם חצי שעה מדהימה בנטפליקס. היא מספרת על אימא שלה, שהיגרה מניגריה ללונדון וגידלה אותה לפחד מהכל, צוחקת על המוזרויות של האמריקאים ועל הילדות שלה. גם הספיישלים המלאים שלה מאנגליה נמצאים בנטפליקס והם חזקים בזכות עצמם – אבל חצי השעה היא הדבר האחרון שהיא הוציאה ואני אוהב כל רגע שם. היא רועשת ומגניבה עם נוכחות שאי אפשר להתעלם ממנה.

קת’רין ראיין

קת’רין ראיין היא סטנדאפיסטית בריטית גם כן. היא עוקצנית, היא צינית, היא מוחצנת, הקצב שלה מהיר והיא מאלתרת עם קהל כמו מלכה. היא אם חד הורית שעברה לבריטניה מקנדה וביססה את עצמה בתור סטנדאפיסטית ופאנליסטית בתוכניות הבידור האנגליות  (היא מצחיקה במיוחד בעונה השנייה של Taskmaster). יש לה שני ספיישלים בנטפליקס שבהם היא מדברת על החיים כאם חד הורית, על פמיניזם, על משפחת קרדשיאן ועל איומי מוות מהפיליפינים. הסטנדאפ שלה חכם, מקורי ודומיננטי. אני במיוחד אוהב את המחווה שלה לג’ואן ריברס מהספיישל “In trouble” בנטפליקס.

מישל וולף

מישל וולף היא גאונה שנטשה קריירה בוול סטריט לטובת סטנד אפ ואני מאושר שזה קרה כי היא כותבת בדיחות מצויינות ומגישה אותן עם קצב וביטחון שלא יביישו את כריס רוק. אגב הדור הזה- רוק, סיינפלד- לא מתביישים להגיד כמה הם מעריכים אותה. היא עובדת קשה ובהרבה במועדונים בניו יורק, הגישה שלה לקהל לוחמנית ולא מתנצלת, היא מטיפה אבל לא בצורה משעממת- היא מגבה כל עמדה בפאנצים חזקים ומושחזים. יש לה ספיישלים בHbo ובנטפליקס ותענוג לראות את שניהם.

אמי בלוטניק

לאמי בלוטניק יש קול רועד וחזות של ספרנית ביישנית, אבל היא משתמשת בזה לטובתה. היא גם כותבת את בדיחות על להיות אישה בעל ביטחון עצמי נמוך וחוסר-קוליות וגם מפתיעה את הקהל עם בדיחות קצת יותר אדג’יות. כרגע יש לה רק אלבום אחד בשם Party Nights, בו היא עוסקת בנושאים מגוונים כמו סרטי קומיקס, מוזיקת פופ, אתר אמאזון וויברטורים, וכמה הופעות בטלוויזיה, אבל אני צופה לה עתיד מזהיר.

(יונתן עמירן)

טיג נוטארו

הגענו. טיג נוטארו היא הסטנדאפיסטית האהובה עליי בכל הזמנים נכון לאוגוסט 2020. יש לה את הביטחון של סלואן, המוזרות של במפורד, העוקץ של טומלינסון, וולף וראיין. היא לא מושחזת כמו וולף, מתוכננת כמו גאדסבי או אנרגטית כמו יאשרה – אבל זה היופי. ההומור של טיג נוטארו הוא ספונטני, רגוע ולא צפוי – היא לא מראה מאמץ, היא לא מפחדת והיא שולטת בחדר לפעמים בלי להגיד כלום.

הבדיחות של נוטארו לא עקביות – חלקן קצרות, חלקן סיפורים ארוכים, חלקן חיקויים של וילונות או צופרי ליצן, בקונאן היא הקדישה חצי סט לדחיפה של כיסא הבר שלה הלוך חזור על הבמה (זה עבד מצוין דרך אגב), ובספיישל האחרון שלה היא בילתה כמעט עשר דקות בלהזמין את הלהקה האהובה, שאולי ואולי לא נמצאת מאחורי הקלעים, אל הבמה.

בשנת 2012, עם אלבום בחוץ וקריירה מבוססת, טיג נפרדה מבת זוגה, אושפזה בבית חולים, אימא שלה נפטרה ואז אבחנו אצלה סרטן השד. ארבעה ימים לאחר שגילתה שהיא עלולה למות נוטארו עלתה על הבמה בערב שאירחה וסירבה לבטל עם חצי שעה חדשה שעוסקת במוות של אימא שלה ובסרטן שלה. ההופעה הזאת הוקלטה ויצאה כאלבום בשם “live” . האלבום הזה פורץ דרך ואני ממליץ עליו לא רק כי הבדיחות עובדות אלא כי כמות האומץ והכוח שנדרשו ממנה יוצאת מן הכלל.

למזלנו היא ניצחה את הסרטן והמשיכה לצלם שני ספיישלים נוספים (אחד בHbo ואחד בנטפליקס), להקים משפחה ולשמח אותי בעצם קיומה. אני מקווה שהיא תמשיך להיות בריאה ולייצר עוד מהקסם שלה.

את הקטע האהוב עליי היא כתבה יחסית בתחילת הקריירה, הוא סיפור על היתקלויות שלה עם כוכבת פופ משנות השמונים והוא מראה את הסגנון המיוחד שלה, הרוגע שלה והשליטה שלה על החדר. אגב כשצילמה את הסיפור הזה לקונאן נוטארו היתה חולה, לא במיטבה וחוותה בלאק אאוט באמצע הסיפור. היא ביקשה מההפקה שלא יחתכו את ההתפתלויות והגישושים שלה החוצה מהשכחה וגם את זה אני מעריך המון.

סטנדאפיסטיות שכדאי להכיר

אלה אומנם לא הסטנדאפיסטיות שאני הכי אוהב אבל אני מוכרח להזכיר אותן:

אלי וונג, וויטני קאמינגס, ניקי גלייזר ואלייזה שלזינגר: אני לא מתחבר לסגנון ולבדיחות אבל אני לגמרי מבין למה הן מצליחות – יש לכולן קצב מאוד גבוה של פאנצ’ים, אישיות בימתית מהודקת ואנרגיה גבוהה. כמו כן הן מקצועניות כמו כל הנשים ברשימה ועובדות קשה מאוד, אז מי אני שאעביר עליהן ביקורת?

הספיישלים של אלן דג’נרס משנות השמונים מצליחים להחזיק גם היום בחלקם כי למרות שחלק מהבדיחות מתאימות לזמנן האישיות שלה קסומה, אני מעריך את החזרה לסטנדאפ בספיישל הנטפליקס שלה, והיא עשתה היסטוריה כסטנדאפיסטית הראשונה שקרסון הזמין להתראיין לאחר הקטע שלה ב”טונייט שואו”.

שרה סילברמן השפיעה על הרבה מהאהובים עליי ועברה שינוי משמעותי בספיישלים האחרונים שלה. הדמות שלה נהייתה הרבה יותר נאורה אבל עדיין עם העוקץ שאפשר לצפות לו ממנה. הסיפור של קת’לין מדיגן ב”This is not happening”   גרם לי לחקור עליה יותר וזה לגמרי היה שווה את זה, הספיישל של אמילי הלר נמצא ביוטיוב של קומדי סנטרל במלואו והוא מצוין. שרה מיליגן היא סטנדאפיסטית אנגלייה עם חומרים מלוכלכים ומבטא כבד שמפוצצת אצטדיונים בספיישלים שלה, שגם כן נמצאים במלואם בעמוד היוטיוב שלה.

את ניקול באייר הרבה מכירים כמנחה של “Nailed it” בנטפליקס אבל קודם היא סטנדאפיסטית עם חצי שעה מצוינת, גם כן בנטפליקס, שבה היא מדברת על השומן שלה בצורה מעצימה ומעוררת השראה. באייר הזכירה את דברה ג’יאובני כהשפעה על הסטנדאפ שלה. ווואו! הקצב של האישה הזאת מהיר – היא משוגעת, תזזיתית ולא נותנת לקהל שנייה לנשום. אני מת על זה. אפשר לצפות בקטעים שלה ביוטיוב ולשמוע את האלבום שלה “lady jazz”.

לקריסטינה פ יש ספיישל חזק בנטפליקס ופודקאסט יחד עם בן זוגה טום סאגורה. אני אוהב את הסטנדאפ של שניהם וניכר שהם משפיעים זה על זה. לג’ן קיקרמן יש כמה ספיישלים בנטפליקס – אני אוהב את הסטנדאפ שלה מאוד- הוא לא מרגיש מתוכנן, זה מרגיש כאילו היא פורקת את הלב שלה על הבמה והיא במקרה החברה המצחיקה שלי, עם החיים שלא הייתי מייחל לעצמי אבל מאוד מבדר לראות מהצד. אני במיוחד ממליץ על הסיפור שלה שבו היא יוצאת עם בחור חצי מהגיל שלה ומסרבת לדבר איתו על נירוונה.

ג’סיקה קירסון היא קטלנית ידועה לשמצה. סטנדאפיסטים כמו ברט קריישר מפחדים לעלות אחריה בגלל כמה שהיא טובה. אם אתם לא מכירים אז בבקשה תעשו לעצמכם טובה ותחפשו אותה.

אפרנה ננצ’לה היא מופנמת וקצת מרוחקת אבל יש לה בדיחות שמקסימות בשטותיות שלהן, פתיחות מרשימה בנושא החרדה החברתית שלה ובעיות פסיכולוגיות נוספות, קול ודמות מיוחדת, אלבום חזק וחצי שעה בנטפליקס. 

ולסיום אזכורי הכבוד, איימי שומר. אנשים, בעיקר באינטרנט, אוהבים לשנוא את איימי שומר ואני לגמרי נגד. היא כותבת בדיחות מצויינות, תוכנית המערכונים שלה מצוינת (כשאני רואה מערכון בו אישה מחפשת דרך דיסקרטית לקחת טמפון לשירותים במשרד אז היא שמה אותו בתוך סקסופון ומנגנת בו כל הדרך לשירותים אני קם ומצדיע), ולמרות שהספיישלים האחרונים שלה לא היו האהובים עליי – אני עדיין רואה את ספיישל הHbo שלה “חי באפולו” ושומע את האלבום שלה “cutting”.

סטנדאפיסטיות ישראליות מומלצות

התמקדתי כאן בעיקר בסטנדטאפ בעולם כי אלו מופעים מלאים שאפשר לצפות בהם שוב ושוב. אבל חשוב גם להזכיר סטנדאפיסטיות ישראליות. בישראל יש סטנדאפיסטיות מצוינות כמו קנדי אבלסון שראיתי מפציצה מול כל סוג של קהל במגוון של סיטואציות לא אידיאליות ומאתגרות- מקצוענית אמיתית עם קול ייחודי וניסיון שאין לתאר, נועה מנור שמספקת הבחנות מדויקות ומקוריות ובדיחות מושחזות ביותר, קארין כהן שיוצרת נונסנס עם דמות מוזרה ומשוגעת שאי אפשר להתעלם ממנה, כרמל צאיג שכותבת בדיחות חשופות להפליא עם נוכחות בימתית מרתקת, תום יער, מיטל שפירו, מיטל אבני, חגית גינזבורג ועוד תותחיות כמוהן – אבל הרשימה שלי כאמור מתמקדת בסטנדאפיסטיות מחו”ל.

סדרות וסרטי קומדיה בפרטנר TV ביולי

משלחת חיפוש- עונה חדשה בסמוך לשידור בארצות הברית

אחרי המתנה ארוכה מאוד, הקומדיה הפסיכולוגית חוזרת בעונה חדשה בצמוד לשידור בארה”ב. ארבעה חברים בברוקלין מגלים שמכרה שלהם מהקולג’ נעדרת ויוצאים למסע חיפוש בלשי אחריה. בדרך הם מסתבכים בפרשיית רצח אך לא רק.

ריבוע

החל מ-3 ביולי, פרק חדש בכל יום שישי, ב-VOD בפרטנר TV
עונות 1+2 זמינות ב-VOD.

הסוד המופלא של ראול טבורן

קומדיה צרפתית. לראול טבורן בעל חנות האופניים ומתקן האופניים האגדי בכפר הקטן סנט סרון יש סוד נוראי- הוא בעצם לא יודע לרכוב על אופניים. כשמגיע צלם העיתונות הרווה לכפר ומציע לצלם את ראול רוכב על אופני מרוץ על רקע הנוף של ההרים, מגיע גם רגע האמת. ראול יעשה כל שביכולתו למנוע את הצילום, אבל אצל ראול טבורן הדברים אף לא כל כך פשוטים.

cid:image009.jpg@01D64EF4.1EE85E20

טריילר>>

החל מ- 1 ביולי בערוץ הסרטים וב-VOD בפרטנר TV


אירועי סטנדאפ וקומדיה בזום ומרחוק

30.4

דניאל אסייג בזום

18:30-20:30

אירוע של אגודת הסטודנטים/ות של המכללה למנהל.

אפטר עצמאות 2020 – מרתון הופעות בלייב // Colman Live

5 סטים של Dj’s בסגנונות שונים והופעת סטנדאפ Zoom עם האחד והיחיד, הקומיקאי דניאל אסייג! יחד עם המפיק והמנחה הקומי אור ליפל!

Line-Up:
SHALØS b2b ANARTIST – Techno
Or Biton – Mainstream
Mikel – Mainstream
Eli Matana – Mainstream
Cholo – Trance

מופע מרכזי:
סטנדאפ Zoom עם דניאל אסייג
הפקה והנחיה קומית – אור ליפל
=======================
שימו לב!!!
ההשתתפות בהופעת הסטנדאפ Zoom מוגבלת ומותנת באישור השתתפות באיוונט.
ביום ההופעה נפרסם לכל המשתתפים לינק+סיסמאת כניסה להופעה!
=======================
### ההופעה ב-Zoom תשודר במקביל בדף הפייסבוק של האגודה ###

ג’אם בזום עם מומנטום – 6 – קצת אחרת!

21:30-23:00

אירוע של מומנטום אימפרוב

שעה וחצי של כיף מאולתר, עם גרסאות אונליין למשחקים אהובים ומוכרים וגם כמה הפתעות שאפשר לעשות רק בזום!

מתי: יום חמישי הקרוב, מתשע וחצי עד אחת עשרה!
מי: מומנטום יחד עם שנים עשר מכםן שיירשמו בהקדם!
כמה: תשלום סמלי של עשרים שקלים!
איך: לינק להשתתפות יישלח לנרשמים יום לפני הג’אם, יחד עם הוראות סודיות
לגבי מה צריך להכין ולהביא!

שימו לב – כדי להירשם, כל מה שצריך לעשות הוא ללחוץ על reserve a spot, להכניס את כתובת המייל שלכם ובימים הקרובים גם לשלם דרך הלינק לפייבוקס (אין צורך להוריד את האפליקציה) –
http://pbme.co/pbj?v=j&g=5e8c9b1c88b0ac0021642d18

הרצאה על הומור – ירון בוני

20:30

המפגש הראשון נקרא -הבסיס להומור שלך !
הוא עמוס מאוד בתכנים ומאוד עמוק,
והוא כולל את הנושאים בסדר הבא : 

 מה הבסיס להומור שלך ?
    איך תשתמש בהומור שמתאים לך ?…

איך להביא רעיונות מקוריים לקטעי סטנדאפ !  

 איך להיות ייחודיי וזכיר  !

מה המטרה של סטנדאפיסט בהופעות ?

איך מפתחים רעיונות בסטנדאפ ?
     איך לפתח רעיונות שיתיאמו ספציפית לך !

 ואיך לייצר 5 רעיונות לנושא אחד !

2.5

Saturday Night Online: Virtual Stand Up Comedy

אירוע שבועי המתחיל בשמונה בערב.

אירוע של Art House

Art House presents an hour of live, interactive Stand Up Comedy on Zoom.

Tickets $12: https://bit.ly/2VwcVO7
Tickets must be purchased before 7:30pm EST on day of show.

Zoom link will be emailed out 1 hour before the show.

Comedians announced shortly
Host Rich Kiamco

גברים מנישואי בני דודים, נשים מיוגה: תולדות היחסים בין המינים במערכונים ישראליים קלאסיים – חלק ב’ (משנות ה-80 ועד ימינו)

המשך של הכתבה גברים מנישואים דפוקים, נשים מיוגה

 שנות השמונים – טליה שפירא אצל רבקה מיכאלי

אז מה היה לנו כאן: היא רצתה אותו והוא אותה, נסעו לאמריקה ביחד, הוא כנראה רצה גם את הבת  אבל הבת נסעה לפריז למרות שעדיין רצתה אותו, מבחינה כרונולוגית העניין טיפה פחות ברור וככל שפחות ברור (לקהל הצופים באולפן ובבית, לחברתה של הזקנה ולרבקה מיכאלי).

מה קדם למה פחות ברור, מי רצה את מי והאם זה באמת משנה? אולי דווקא הערפול וחוסר היכולת להתפקס מרוב התרגשות, אולי זה ההומור? חשבתם על זה?

בפועל, על הספסל מתחת לבלוק בשיחת הזקנות כל הסצנה המדומיינת מקבלת את הריגוש האמיתי מהמבטא היידישאי של שפירא שהיום קצת יותר נדיר. ככל שהסיפור של הדוברת יותר מבולבל לבה של הזקנה הולם, הולם יותר אפילו מבשעות שהיא צופה ב”שושלת”, כי הרי בשכונה של האייטיז כולם הכירו את כולם והמציאות עולה על כל דמיון. הווי של בטטות כורסא הוא כאין וכאפס לעומת הרכילות על אנשים מהשכונה והמשפוחה.

“…היא רצתה לנסוע לפֶריש… והיתה לה בת…והוא היא…הוא היה באימיריקע… ואז היא נסעה איתו… היא הוא הוא היא…לא! -מי? היא? לא הוא…” (אולי זה בכלל טרנסג’נדר?). אין טעם לכתוב טקסט, תמלול או אנליזה כלשהי למופע המבוסס על המימיקה המושלמת ומבט עיני העגל המוטרף של טליה שפירא המייצג נאמנה את דמות הינטע האלמותית על האינטונציה הווירטואוזית של קולה העולה ויורד במקלטי הטלוויזיה העגולים החומים והלא שטוחים של התקופה בכל סלון במדינה במנעד מושלם, על המבטא היידי המדויק, על התלתלים הגולשים ומלאי ההבעה, על התשוקה הרכלנית שלעומתה רחל המרכלת בקושי פרגית. כל זאת למרות שרבקה מיכאלי בכלל גרוזינית משתכנזת עם פריזורה תמוהה ולא מביעה עניין אמיתי אלא מקנאה בתוך תוכה מתוך פסאדה של פרגון. כן! זוהי תיאורית הקונספירציה שלי! וזה עדיף מ”מי רצח את JFK” או “אם סי היימן עבדה בשביל אף אחד או צ’רנוביל?”

בשיאו של המערכון שפירא מגיעה לאורגזמה משולשת שעדיפה על אורגזמה מצוצלת (שושלת): “היא היתה מזד…זעת פה, הוא הזד…זייע שם… באימיריקע… והבת???!!!$ גם הבת הזד…זייעה בפריש!

באייטיז היתה “צוצלת”, אתם בטח מכירים (אם אתם לא מליניאלס ואז טפו עליכום) יענו “דיינסטי” עם לקשיש וקרישטעל, גם כששידרו אותה בערוץ הראשון (בדיליי של שלוש שנים) כלב לא עבר ברחוב, אני לא ראיתי כלב שיחמיץ דרמה/אופרת סבון אמריקאית נוצצת כשאין לאן לזפזפ. החיים זה “שושלת” ו”שושלת” זה החיים עצמם. חייהן של הזקנות הרכלניות על הספסל ובעצם כולנו קצת זקנות רכלניות מינוס המבטא הכבד הא? (קריצה קריצה).

באייטיז העלו על נס את זקנות הספסל הרכלניות, טליה שפירא תפסה אותן בזנב הקרפיון היהודי הרוטט שלהן, פעורות עיניים ודרמטיות בשיחת היום -והעלתה אותן לפריים טיים. לאחר שיח פארודית הנערה והנערה של אריק ושושיק בשנות השבעים, עבר עשור והגיע הזמן לפגוע עם החץ הסאטירי בדור הסבתות, ב”יכנע” על הספסל שממרומי גילה וניסיון חייה חושפת את חיינו במערומיהם בכיכר העיר או על ספסל הבלוק. על כל הבגידות, הנסיעות לחו”ל (כה זוהרות, נדירות ויקרות בימים ההם). כל דור אוהב ללעוג לקודמו גם כשהוא יושב לידך בסלון (היו גם שחיקו את הקשישות המזרחיות אבל לא נסטה מהנושא). רגע לפני העלייה הרוסית, רגע לפני המחאה האתיופית, רגע לפני “הבאבא בובה”, דור הזקנות על הספסל היה בעל מבטא יידי כבד עד בלתי מובן בימינו. בימינו אפילו רבות מהקשישות כבר נולדו בארץ ושוחות באינסטגרם כקרפיון באקסטזה, בימינו נאלצים לדוג מבטאים בשדות זרים אבל אז היית חושף את סבתא (זפטה) והיא היתה חושפת את המשולש הרומנטי הטרנס אטלנטי שלך קבל עם וספסל.

שפירא ז”ל מבטאת בכל גופה, מבטה, כל שריר בפניה את המצב הנפשי בו אדם נמצא כשהוא מרכל. הקשישה מתעוררת לחיים, הופכת לכוכבת ענק בתוכנית הנוצצת “סיבה למסיבה” ושובה קהל של מאה אחוז רייטינג באולפן ובכל בית בישראל- כלב לא עבר ברחוב וגם אם כלב עבר ברחוב הוא דיבר במבטא יידי כבד ולא מצונזר, הוא חלם לנסוע לפריש להזד…זייע עם הכלבה שלו!

שנות התשעים – החמישיה הקאמרית “מי הגבר הזה?”

“מי הגבר הזה?” היא (קרן מור) שואלת בקול מהדהד, בטון נשי אפוף תשוקה, דרמה ורומנטיקה. בתחילת הקשר הרומנטיקה פרחה ועכשיו כל מה שהיה פעם טוב הפך לרוטינה, שגרה שוחקת. היא מנסה, מסתכלת על הגבר לצידה ומנסה להיזכר בגבר שהוא היה פעם… הגבר ששוכב לצידה, זה שטרם פיצחה- הוא כבר דמות בשיריה, במיטתה, בחייה, דמות שלמה שלאו דווקא תואמת את המציאות. אבל האם היא מכירה אותו? האם זה אותו איש ילדותי ואנוכי שנוחר ורק רוצה לישון? ואולי מגיע לו לישון? אולי הרגע הרומנטי שלה לא תואם את הרגע הבנאלי שלו? פשוט לישון, מבלי לחפור, שינה נקייה מחלומות ורווית נחירות, שנת לילה טובה שאינה מטאפורית לדבר. לא להיות נוכח נפקד בזמן שהיא נושאת מונולוג פנימי מחשבתי ורגעי בקול רם, הצופים בכלל לא יודעים שזה בקול רם עד שהוא (דב נבון) מתעורר בצעקות ושובר את הדרמה המתחוללת בראשה בלבד, כל הרומנטיקה והייסורים, המסתורין והריחוף המתמיד. היא פואטית בין הסדינים האדומים, מאחוריה ציור ענוג, מדקלמת שירי מחשבותיה בדרמטיות, יוצרת את קולאז’ חייה. הוא רושף ישן, עמל, לא רואה את השירה שבמעשה היומיום, רק רוצה שקט.

נמאס לכם שאני מסביר בדיחות?

ניינטיז, תמימות זוגית ענוגה, לפני עידן הרשתות והאקסהביציוניזם החולני, היא נושאת מונולוג למצלמה (או סתם לעצמה?) ולא לרשתות החברתיות אבל זה עדיין יותר תיאטרון, מונולוג ולא “מחוברים”. אין כמו כפייתיות זוגית ועצמית, דיאלוג פנימי חוצב להבות שמכה בי כאילו לא עברו השנים. הוא נותן חבטה בפרצוף של הצופה ההמום לכל הפסטורליה הזו, מנער אותנו באלף דציבלים מהמדיטטיביות הענוגה.

אנחנו נכנסים לשלווה דרמתית במונולוג המיטה הפואטי שלה ופתאום “קאט!” הוא צועק ומנפץ את שלוותנו הלא קומית לרסיסים: “אני הגבר הזה!” כוסומו, אני הגבר הזה! “די, דיייייייייייייייי, דאאאאאאיייי ( צועק בעודו קובר ראשו בכרית ובסדיני הסאטן הלוהטים עד לפני רגע הנראים פתאום כל כך מיותרים, קיטשיים ומגוחכים, אנחנו כבר לא באייטיז!) אני לא יכול לשמוע את זה יותר!” זועק בגרון ניחר, תוקע מונולוג של אדם שהעירו אותו משנתו והוא כבר לא רק פריט תפאורה מחופצן בפנטזיה הזוגית שלה אלא בשר ודם ואנחנו כצופים יורדים ומקבלים סטירת לחי על קרקע המציאות הקשה והבנאלית. מה אנחנו ברומן למשרתות? ספרות זולה? הוא הגבר הזה! וכן, הגבר הזה פותח את הג’ורה המלוכלכת שלו! זהו גם השיא של המערכון והרגע המצחיק ביותר בו, זה מה שהופך את החמישיה ואותו לקלאסיקה על זמנית ולאו דווקא עיסוק אקטואלי לזמנו ברצח רבין. מה מצחיק פה? מה לא. הסרקזם עשה עלייה לישראל בשנות התשעים ולכן המערכון הוא קלאסי.

נכון שהחמישייה אולי ייזכרו בגלל רצח רבין או דמות המוצצת, טראומת  השואה באולימפיאדה ב”פלדרמאוס” אבל בין הפרות הקדושות ישנו הדיאלוג הפנימי הזה, כה אגואיסטי ומנותק מהמציאות והזעקה העיוורת של האדם העמל והאידיוט שדופק את הראש בקיר כי “חליע לאללה, מה אני קליוסטרו!?!??” (יש בקוסם שכוח אל משהו קסום דווקא כשרואים את המערכון אחרי שנים יותר מבזמן אמת). הוא לא קוסם כפי שהיא מפנטזת, הוא לא גבר חלומותיה ולכן בלית ברירה הוא שב לישון כקרפיון קטן, מתהפך לצד השני, נרדם מיד ומשאיר אותה פעורת פה ואותנו עם סוף פתוח. היא אולי מלודרמטית אבל לא פראיירית ואת המערכון היא חותמת בחיבוק חונק כאילו הוא לא צעק די, בכלל לא מעניין אותה כי היא ממשיכה בשלה לחרב את שנתו, לחנוק את גופו הקטן בחיבוקה ולשורר על “הגבר שלה” הפלא קורה כשהוא מתרכך מהחיבוק שלה (אולי מותש?) וסתם חם לו.

שנות האלפיים: קצרים – ”מה גבר יעשה כדי להוכיח שהוא לא בוגד”

השחקנים כבר ותיקים והם לא דור האיקס ובטח שלא מילינאלס: מושונוב מ”זהו זה”, קרן מור מהחמישייה ושמוליק לוי בכלל בימאי ומחזאי ותיק אבל התרבות הישראלית, התפתחות המדיה והאבולוציה של ההומור הישראלי בכל זאת משתנים יחד עם העולם הסובב על צירו. הפורמט המהודק, המהיר, הסוחט צחוק במצבים בקצב שלא צריך להתרכז בו- מושלם לדור הריטלין, לסמרטפונים- ריגושים מהירים, מצבים ויזואליים (כמעט ואין הומור מילולי, משחקי לשון וכו’), פנצ’ים קלים להבנה אבל לא תמיד לעיכול ובכל מקרה בגלל הקצב והאורך של המערכונים הצופים עוברים לדבר הבא. אולי בשל כך ניתן היה לדחוף שם בין השיטין הומור שחור ומטורף לעתים או סתם נונסנס שיובן בדיעבד רק בשידור מחזורי של סופשבוע בחינוכית 23. שחקנים וכותבים מצוינים, מאוד מונטי פייתון אבל מבעד לעדשה ישראלית במילניום.

יובל סגל הבעל נכנס הביתה באישון ליל, ריקי בליך אשתו עומדת בפוזת האישה הנבגדת מהסרטים, משולבת ידיים בסלון מול הדלת ושואלת “איפה היית?!”. בשלב הזה כולנו (להלן הקוסמוס) יודעים שהוא בוגד, בגד, יבגוד ובוגדני משחר נעוריו, היד שנענעה את העריסה שלו היתה בוגדת. סגל הבעל מתחיל עם התירוצים של כל גבר ישראלי או אוניברסלי שבוגד ומנהל חיים כפולים- הפעם המתחים על השולחן ומתפוצצים בפנים, מלחמת המינים- הסיפור האמיתי. בניגוד לסצנריו המציאותי הוא הולך  עד הסוף עם סיפור הכיסוי והפעם מביא את כל העדים/תירוצים כמו למשפט שדה כי האישה היתה סקפטית עוד באורופה ובתכלס- היא צודקת!

בגלל שהוא נאלץ לעבוד עד מאוחר הבוס מהעבודה נכנס ראשון (ריקי ואנחנו מגלגלים עיניים). התירוץ הנפוץ ביותר הוא פרנסה- שעות נוספות והוא גם אחת הסיבות הנפוצות (לא באמת תירוץ) לבגידות- גברים ונשים מצודדים בעלי תחומי עניין משותפים הנמצאים במשרדים ביחד ולא רואים את הבית. אחר כך סגל מכניס את התירוץ השני לאיחור- הלוא הוא הדמות השניה- נהג המונית (מושונוב) שהסיע אותו אחרי שהאוטו התפנצ’ר. נהג המונית הוא עד אופי מצוין לתירוץ פקקי התנועה- עוד סיבה ישראלית מאוד, נהג מונית חברמן שתומך בבגידה- שבט אחים גם יחד, אחים לשקרים, אחוות גברים עד הסוף המר. אפילו קרן מור, הדמות השלישית הנכנסת במפגיע, המגלמת אישה פצועה (ודי סתומה אם יורשה לי) שנתקעה בעמוד (תירוץ מאוד מסריח לפי מבטה של ריקי באותו רגע, המביטה בה ורואה כבר בעיני רוחה איך התעלסה עם בעלה בלהט) מספרת כי היו בבית החולים וחיכו שעה לקב (בית חולים ישראלי שאפילו באמצע הלילה עובד לאט וזה טוב ככיסוי לבגידה!).  בסוף האמת העירומה והעלובה נחשפת- קרן מור (שעיסוק דמיותיה בחמישיה ובכלל בדיבורי מציצות עתיק כמו התנ”ך (כמבצעת, לא ככותבת) מודה שהיא איננה סתם עוברת אורח שנתקעה בעמוד על אבן גבירול אלא האישה שאיתה בגד בעלה!

להקת השקרים של סגל מתעייפת, ההצגה מגוחכת מרגע לרגע והאישה הנבגדת לא מאבדת גובה. באינטונציה הפשוטה, בעילגות, מור הופכת להיות הפנינה של המערכון ומתעלה על האישה הבורגנית שבעצם צעירה ממנה ויש אומרים (אני למשל) שיפה ממנה עשרות מונים. בסופו של לילה הבגידה והסקס של בעל האנטי גיבור כל כך עלובים שזו בקושי בגידה- זו פשוט המציאות הישראלית הטופחת בפנינו שכל כך נוגדת נרטיבים ארוטיים הוליוודיים אבל זה לפחות מצחיק (עין בוכה-עין צוחקת). הבגידה מתרחשת בסך הכל כחמש דקות מתוך אותו איחור מפואר מעבודתו של שלוש שעות (חצות עד 03:00 ) אשר בהן עוברת אורח סתומה שנתקעה בעמוד (איך לשקר הזה יש רגליים, חושבת ריקי?) מצצה אותה עוברת אורח רנדומלית, פצועה, אחרי זעזוע מוח קל, לבעל התקוע בפקקים, במושב האחורי של מונית לעיניו של הנהג משתף הפעולה (להנאתו? לפחות לפי השתלשלות סיפור הכיסוי) רק הבוס יצא נקי אלמלא עצם העובדה שנכנס לבית ההופכת אותו לשותף מלא בבגידה!

שנות האלפיים – יהודית אחת ושתיים

בשנות האלפיים צף כל הלכלוך ביחסים בין גברים ונשים והתפרקות מוסד הנישואים בכלל. זהו מתה הבושה ונגלת במלוא כיעורה, בנאליותה הלא זוהרת במציאות של מלחמת מינים שכבר התישה את כולם. הומור רקוב המגחיך את כל המשפחה הגרעינית, החברה הצבועה מלאת התירוצים, השגרה הקיומית הסיזיפית.  זו קודם כל פרודיה על ההצגה של האישה החוקרת עם הסוודר, כולם בוגדים ובשם מה? איזו הנאה דרמטית? חיים זוהרים? זה לא הוליווד ולא “סקס והעיר הגדולה”, לא בני הנוער החשישניקים של קישון עם אריק ושושיק שיש להם עוד עתיד קלוש בשנות השבעים, לא איזו אמא משוגעת (חריפאי) בחולות ב”חור בלבנה” ואף לא שיח זקנות עסיסי על ספסל אצל רבקה מיכאלי. רק גבר עלוב נפש שכל הסטטיסטים בחייו עוזרים לו לתרץ את בגידתו הלא מפוארת בעליל מול האישה הנדהמת לא מהבגידה אלא מהפאתטיות, עולב שבעולב, מיץ של זבל- לא יחסי מין כהלכתם אלא מציצה במושך אחורי של מונית- הבקטריה של הג’יפה, הצ’ופצ’יק של הסחוניה, הגויאבה הסרוחה שבעיסה.

קלאסיקה מודרנית בשני חלקים משנות האלפיים וה-10′- עידן אלתרמן ויעל שרוני- “יהודית”

כמה מערכונים ישראליים אתם מכירים העוסקים בטראומת השואה של הדור השלישי? מעט מאוד מההומור הישראלי לפחות הטלוויזיוני, אינטרנטי או אפילו בקולנוע עוסק בהומור שואה. פה שם הבלחות מעבר לבדיחות שלנו בימי השואה מכיתה ג’ ועד היום שמיד מושתקות על ידי סבתא תורנית (היא היתה גם המורה שצעקה עלינו שצחקנו בצפירה במסדר בית הספר לפני שלושים שנה) ונחשבות מאוד לא פוליטיקלי קורקט. האמת? הומור די ירוד שפשוט מאוד מצחיק באותו רגע רק בגלל שזה יום השואה ולך תתמודד עם זה.

הסרטון הראשון מ2009 קצר ולכן לא אתמקד בו: בחור ובחורה צעירים בדייט בית קפה, מדברים על טיולים והיא לא יודעת את מי הוא המזכיר לה עם כל הרמזים התת הכרתיים עד שהיא מגלה שזה היטלר… השכנים לשולחן מכתימים אותו במוס שוקולד מעל פיו, הוא מסתובב אליה, היא מבינה מיד, נמלטת מהדייט על נפשה ואלתרמן קורא לה בצרחות באקצנט נאצי כבד “יהודית!!!! יוווווווווווווווווודית!!!!!!!!

החלק השני יותר מעניין-

הם נפגשים במקרה שוב ב2019 אחרי עשור, יותר מבוגרים, גרושים, מפוכחים, מוכנים לפרק ב’ (?) והפעם הוא מראש נראה אחרת לגמרי.  החל מנקודה זו נשתלים רמז אחרי רמז שעובדים  על התת מודע שלה ועלינו הצופים בני הדור שלישי לשואה, התת מודע הישראלי היהודי הקולקטיבי נכנס למערכון על יחסים, על גברים ונשים וזה שילוב מאוד נדיר במחוזותינו.

הרמזים של אלתרמן:

רמז ראשון-  הוא מזכיר לה במקרה שקוראים לו ואגנר…

רמז שני- יושבים בבר בדייט והוא מספר על עברו בו למד ציור והעיפו אותו מבית ספר לאמנות.

רמז שלישי- רמזים מילוליים וטעויות פרוידיאניות כמו באוטוקורקט המחלחלים לתת מודע שלה בלי שהיא מצליחה להעיר את עצמה מהסיוט החוזר אחרי עשור ומנסה להדחיקם: שנץ זה שנאצי, גספצ’ו זה גסטאפו (היא שומעת את המילים שהיא רוצה ולא את מה שהוא אומר, כמו בסיוט בו החולם מודע למציאות מחוץ למסגרת הסיפורית של החלום ועדיין מסויט או שמסויט בעקבות אי ההלימה בין שני הנרטיבים) “גיהקת” זה גי האלט, הוא מתקן למלצרית ה-Sים בתפריט ואומר “אסאס אסאס…”

רמזים רביעי וחמישי ויזואליים: שערו נרטב ומיד חוזר מסרק את שערו הצידה כמו ב2009 ובברלין 33′ (למי שזוכר את אופנת ה”אימו” וההיפסטר-היטלר יודע עד כמה זה מעוגן במציאות) פותחן היינות יוצר אשליה של אדם המצדיע במועל יד.

רמז שישי שהוא מוטיב חוזר- כשם שמוס השוקולד כעשור לפני כן שיווה לו את השפם ההיטלראי, כן הוא שוב מסתובב אליה כאדם אחר לגמרי כשהקונפטי נדבק אליו כשפם היטלראי בצורה לא מודעת מהמסיבה בבר.

דווקא המראות, הרמזים הלא מודעים המילוליים,  הדימויים הפיזיים, דימויי חפצים או דיאלוג, גורמים לה לבסוף לברוח בבעתה מדייט חוזר אחרי עשר שנים, בסך הכל פגישה רומנטית תמימה בין יהודים כשהתת מודע הקולקטיבי מחזיר אותה לטראומות מבית סבתא. ההומור לא קונבנציונלי (קונבנאציונלי) הומור שואה שחור והכל משתלב בצורה כל כך טבעית בתסריט, אלתרמן בנונשלנט נווה חמציצים שכזה, של ילד אינפנטיל, ילד מזדקן שזורם עם החיים. אתה מגחך בשלווה עד שההומור שקופא על פניך כמו במחזה  של חנוך לוין (להבדיל) הוא ההומור הפוגע בוושט, בחלק התחתון של הבטן הרכה, הנתקע בגרון, הבוקע מהכאב בתאים האפורים וגורר ממך צחוק כואב הישרדותי אינסטינקטיבי, צחוק המשחרר כאב, קתרזיס אמיתי שהוא מעבר להנאה מחיקוי של פוליטיקאי, מימיקה, משחק מילים, שנינה, אי הלימה נקודתית, גאג או פנצ’לייין, פואנטה של בדיחת בזוקה, עדות, הומור מיני, דאחקה וכו’.

נושא כמו השואה, העובר מדור לדור בחברה שלנו הוא פרה קדושה שממעטים לשחוט- לכן הצחוק האסור הוא המענג מכל. בטח שנחשב טאבו לקשר אותו לדייטים, “פלדרמאוס” של החמישייה הקמרית מקשר אותו לספורט אבל דייט תמים בתל אביב בין יהודים? חסר סיכוי כמו הסיכוי שאלתרמן דומה לרוברט רדפורד. 

גברים מנישואים דפוקים, נשים מיוגה: תולדות היחסים בין המינים במערכונים ישראליים קלאסיים

מערכונים על אהבה לפי עשורים

זוגיות דפוקה היא לחם חוקם של מערכונים. בכתבה אסקור מערכונים קלאסיים מתוך חמישים שנות סאטירה ובידור ישראלי, אציג את האבולוציה של ההומור על יחסים בין המינים שהשתנתה כמו הדורות, המדינה, החברה שלנו, כמו העולם, כמו המשקפיים שדרכם אנחנו מסתכלים עליו.

שנות השישים – זהרירה חריפאי בשיר נשי סאטירי מתוך הסרט “חור בלבנה” בבימוי אורי זוהר

זהרירה חריפאי בשיר מתוך הסרט האוונגרדי שכתב הסאטיריקן והסופר עמוס קינן (בעל הטור הסאטירי הידוע דאז “עוזי ושות’). הסרט מבולבל במתכוון ובנוי ממערכונים או סצנות חסרות פשר, במהלכן השחקנים בונים ספק עיר ספק קרקס מדברי בנגב, הסצנות בסרט התפורות אחת לשנייה ב”תפרים גסים” באופן מכוון. “חור בלבנה”, בין היתר משל על תל אביב כעיר העברית הראשונה שהוקמה בחולות מכלום ועל הישראליות החפיפניקית והמיליטנטית, מעוצב וערוך כסרט אמנותי אוונגרדי המזכיר את פליני וצולם במדבר עם כל הבוהמה שישבה ב”כסית” כמו פסטיבל “ברנינג מן” או “אינדינגב” של התקופה וכיכבו בו שייקה אופיר, דן בן אמוץ, שמוליק קראוס, ישראל גוריון, בומבה צור, אריק לביא ועוד.

אמנם לא מדובר במערכון אך בשיר משתתפות שתי דמויות, חריפאי המגלמת אישה מיושבת אבל עם טוויסט ברכטיאני של “אמא קוראז'” (הסאטירה של קינן עם ברכט בתוך המעטפת הקולנועית של זוהר). אישה כביכול “מיושבת” שירדה מהפסים ולכן אומרת את האמת- פונה בשיר אפילו לעדות האופי של עז ומצהירה כי היא שוכבת עם כל דיכפין (הסיקסטיז אפילו עוד לא הגיעו עדיין לארץ) ונגן הקלרינט שלה נותן לה קונטרה קומית ברקע (האם זו הופעה או קליפ?), מנגן בכלי מוזיקלי יהודי בהגדרתו, מקפץ על הדיונות המדבריות טרום “ששת הימים”, בבגדי ספק בדואי ספק חסיד יהודי ספק תימני חטוף. חריפאי, שחקנית סאטירית ותיקה הידועה מהצגותיו של חנוך לוין, מצחיקה בדמות גרוטסקית בעלת קול צלול ולחן מהודק, משדרת מסרים של חופש, אנטי מלחמתיות רדיקלית ואבסורד ועוד מפיה של אישה מבוגרת וכבדה שמהדסת על הדיונות כפרחחית היפית במשקל נוצה ושרה שהיא שוכבת עם כל העולם- אימאז’ מזעזע לאותה תקופה. הסאטירה היא אנטי מיליטריסטית בסגנון שכמו מנבא את “מלכת האמבטיה”. חריפאי מתפתחת  לדמותה של הפקידה הפלוגתית השוכבת עם הגדוד כולו- סטראוטיפ מטריד תרתי משמע פרי התקופה וללא כחל ושרק, מתגאה בכך שהיא יולדת בעצמה חיילים חדשים לצבא- בשר תותחים טרי. היא מקפצת כעז בגיל העמידה על דיונות החול של הנגב, מספר שנים  לאחר “מבצע קדש” ולפני מלחמת ששת הימים. ימים בהם עדיין לא נגוז החלום על ארץ ישראל השלמה, התנ”כית. הזיית החום של כיבוש השממה הבן גוריוני מתערבבת בכל האבסורד התיאטרלי הזה (הזכיר לי את “לה סטראדה” של פליני אבל לא בטוח שתחלקו איתי אסוציאציות) בשירתה של חריפאי באמצע שומקום, הסצנה התגלגלה לקלאסיקה האנטי פטריוטית ופטריוטית בו זמנית (להבדיל מיצירות אחרות של קינן ומחנוך לוין שלא נחשב פטריוטי ולא הצליח לאחוז את החבל הסאטירי משני הקצוות). השפיע גם על “גבעת חלפון” של אסי דיין כעשור מאוחר יותר מחד ועל ההצגה והסרט “אמי הגנרלית” מאידך. דמותה של חריפאי היא לא סתם אמא פולניה או אובר מגוננת שמתערבת בשירותו של בנה אלא דמות של אישה משוחררת/מטורללת שבאה משומקום ומתהדרת במופקרותה בפניה של עז שלא מבינה על מה המהומה ובליווי נגן קלרינט חסידי הלבוש כתימני. נכון שמדובר בשיר ולא במערכון מצולם/ הופעה חיה אבל מדובר בשיר קומי המדבר על היחסים בין האם המולידה, החסיד היהודי/בדואי נודד, שיתוף כלב ועז (האם קיבלו תשלום מאורי זוהר או עשו זאת לשם שמיים?) ואישה מבוגרת ומסורבלת שבא לה להשתחרר מינית עוד אפילו לפני שהיתה זו רוח התקופה ובטח לא מהדור שהשתחרר. למרות שאיננה דוגמנית (וזה בדיוק הצד הקומי) ובמקום להשאר בדמות ה”יכנע” שיוחסה לה מאחורי הסירים של “אמי הגנרלית” /הדמות הגרוטסקית של ברכט/ הפולניה המסרסת של לוין היא הופכת אצל קינן וזוהר לילדת פרחים משוחררת בורג בשירות האימפריה המיליטנטית המתהווה, החלוציות, הציונות והשחרור מהמוסר האורבני.  

מדובר בקולאז’ של אי הלימה קומית או פאזל מעורבב והצופה צריך להרכיב את החלקים לפי מגירות הקטלוג של השכל הישר- סאטירת אבסורד קולנועית במיטבה פרה-טלוויזיונית שחרגה מחוץ לגבולות תל אביב הקטנה, החמאם של יפו, מערכוני הרדיו, התסכיתים, יומני הקולנוע והתיאטרון.

שנות השבעים: הסיגריה – אריק לביא ושושיק שני (מערכון מאת אפרים קישון) בהופעה/ראיון בתוכנית של מני פאר (“שעה טובה”?) 1974

שני בני נוער אחרי תיכון מתנסים בחשיש לראשונה, יושבים מחוץ לבית בחשיכה ומודעים לכך שבסיפור המסגרת נמצאים גם בראיון בתוכנית אירוח בטלוויזיה באותו ומני פאר מראיין אותם. האם זה פוסטמודרניזם לא מודע של קישון, אריק ושושיק? הסימביוזה הבלתי ניתנת להפרדה בתזמור הפיזי והמילולי, הטקסטואלי והסבטקסטואלי, רוחשת ביניהם כזוג בימתי ובחיים. לביא ושני מתוזמרים כאיש אחד, כמי ששיחקו במשך שנים בהצגות השלאגר ההיסטריות וההיסטוריות מוזיקלית וקומית שכתב להם קישון – “הוא והיא” ו”הו הו יוליה”. לאחר שהתאוששו מבגידותיו של אריק ורק המוות הפריד ביניהם, הם הצמד הקומי האולטימטיבי של גבר ואישה, אוהבים, בעל ואשתו, אב ואם, זוג פרוד, זוג מכוח האינרציה, זוג או פרד.

במערכון קלאסי זה הם שוחטים את כל הפרות הקדושות, למערכון מבנה מעגלי- בכל פעם שהוא מנסה להציע לה שאכטה מסיגריית החשיש, מתנשק איתה ואז שולח יד- היא הודפת אותו, הוא שואל אם היא כועסת ואז הוא נאלץ לסגת ולהתרכך —-> ומשם שוב מפלרטט קצת הבל רומנטי בטון אפוף חשיש וחשש, מציע לה שאכטה, מתנשק איתה ושולח יד. הוא לא שולח יד רק במפתן החשוך מאחורי הבלוק באישון ליל ליד הבלונים של הגז אלא מחוץ למערכון הוא בעצם שולח יד לאשתו החוקית כשחקן בוגר בראיון באולפן בפריים טיים בערב שבת מול כל עם ישראל המפצח פיסטוקים בסלון וצופה בתוכנית האירוח “שעה טובה עם מני פאר”. זה היופי של המערכון- איך שני ממדי זמן ומרחב יכולים לדור יחדיו תוך קריצה כפולה לקהל עד למצב של שעורה בעין?

היא עוד לא בתולה הן במין והן בסמים והוא כבר שועל חשיש “ותיק” (או שמא מנסה רק להרשים כדי להיטיב בפיתוי?) בגילו הצעיר, הוא בעצם מנסה להשכיב אותה באמצעות החשיש והיא חוששת שלא יכבד אותה למחרת, שההורים השמרנים יגלו או שהיא סתם צעירה מדי/בתולה- דאגתו היחידה היא שהיא “נעלבה”. כבר בשנות השבעים הם שוחטים את כל הפרות הקדושות, מני פאר רומז שהלכו רחוק מדי עם הסמים ומפחד ממישהו בשם ברשות השידור בשם “דדון” מההפקה שכנראה אחראי על הצנזורה הממשלתית (גולדה עישנה רק “אירופה” או מקסימום “כנסת שש”). הם מתייחסים אליו בין השיטין כל המערכון ומצליחים ללהטט בחצי אלתור בחוש קומי נדיר. ממשיכים לשחק בשני המישורים בו זמנית- מסגרת פנימית עלילתית של בני נוער מחוץ במזמוז בתולי ומסגרת חיצונית של מראיין היושב מולם, של הקהל באולפן ובבית הצופה איך זוג השחקנים/זמרים/סלב/חיות בוהמה משולחות רסן בני התקופה, בעל המשחק נער מתחיל עם אשתו המשחקת הנערה, צוחק על הפחד מההורים השמרנים והגלותיים. דור הסיקסטיז הצברים מדבר בעילגות/ביישנות/בוסריות או סתם עם אף סתום מסמים. כנער ונערה הם מדברים על ההורים (קישון שכתב את המערכון אפילו יותר מבוגר מדור ההורים של התקופה), יש להם תוכניות לעתיד בעולם הסיפורי הפנימי, הם יוצרים מציאות מקבילה אמינה והקהל ממשיך להאמין להם גם כשהם חורגים ממנה- הקריצה הסאטירית ואי ההלימה מובנת.

מדובר במערכון מהפכני וקלאסי בדיעבד (גם אם לא ידוע כיום כמערכוני הגשש למשל) למרות שהגשש, שלושה גברים וגם הכותבים שלהם (גאונים כניסים אלוני) לא היו מהפכניים בנושאי יחסים או שאולי מדובר בהדחקה ציבורית בגלל צנזורה. האם היסטורית ותרבותית קישון הקדים את זמנו או שהמערכון יצא מפרופורציה עקב האלתורים  הפרועים של אריק ושושיק שכמעט גרמו למני פאר לעשות במכנסיים ולחטוף פלאסק מדדון? האם הוא איש ריב ומדון? (שימו לב לדמיון למוקומנטריים שיצרו רק עשרים שנה קדימה כמו “לארי סנדרס” האמריקאי בה תמיד מכבסים את הכביסה המלוכלכת של ההפקה בשידור). המערכון קלאסי בדיעבד והוא מעבר למצחיק כי יש לו טונות של אנדרסטייטמנט. אולי כמו “החמישייה הקאמרית” (רק בניינטיז היה כבר מותר) או אפילו חנוך לוין (מצונזר ותיק)- החיוך קופא על פניו של הצופה דאז היושב בסלון עם משפחתו ויכול, אם יקום למקלט הטלוויזיה, להעביר ערוץ רק לירדן. בכל זאת- הכל נאמר בשידור בפורום הציבורי ביותר, ואולי טוב שכך? אולי פעם ידעו לעכל דברים שהם פשוט מצחיקים מבלי להוציא מפרופורציות והיום אנחנו בכלא המוזהב של הפוליטיקלי קורקט ופוליטיקת הזהויות המסרסת. סברה נוספת היא כי בזכות העובדה שאריק ושושיק יכולים לקרוץ להורים כי הם כל כך אהודים עליהם ובעצם לרכל על הילדים בסלחנות, זה מתאפשר בזירה הציבורית או אפילו מהווה כלי חינוכי מפתיע (הפחדה) ולא נלחש על ידי בני נוער שחושבים שהם מרדנים גדולים וההורים לא יודעים, אולי כי הבוהמה וב”כסית” (אפילו היתה להם מפלגה- “העולם הזה” של אורי אבנרי) עמדו בתווך בין הדורות וכבר עשו הכל.

לאט לאט מחלחל לתודעה הציבורית שביחסים שבינו לבינה, גם אם זה נער ונער תמימים, כבר יודעים הכל גם אם לא מדברים על זה בשיחות סלון או בטלוויזיה בה מראים רק נשיקות ב”דאלאס” ואת הנעליים של גולדה ונותר רק לשיר “לו להחזיר ניתן, את מחוגי הזמן…”

 שנות השמונים – טליה שפירא אצל רבקה מיכאלי

אז מה היה לנו כאן: היא רצתה אותו והוא אותה, נסעו לאמריקה ביחד, הוא כנראה רצה גם את הבת  אבל הבת נסעה לפריז למרות שעדיין רצתה אותו, מבחינה כרונולוגית העניין טיפה פחות ברור וככל שפחות ברור (לקהל הצופים באולפן ובבית, לחברתה של הזקנה ולרבקה מיכאלי). מה קדם למה, פחות ברור, מי רצה את מי והאם זה באמת משנה? אולי דווקא הערפול וחוסר היכולת להתפקס מרוב התרגשות, אולי זה ההומור? חשבתם על זה?

בפועל, על הספסל מתחת לבלוק בשיחת הזקנות כל הסצנה המדומיינת מקבלת את הריגוש האמיתי מהמבטא היידישאי של שפירא שהיום קצת יותר נדיר. ככל שהסיפור של הדוברת יותר מבולבל לבה של הזקנה הולם, הולם יותר אפילו מבשעות שהיא צופה ב”שושלת”, כי הרי בשכונה של האייטיז כולם הכירו את כולם והמציאות עולה על כל דמיון. הווי של בטטות כורסא הוא כעין וכאפס לעומת הרכילות על אנשים מהשכונה והמשפוחה.

“…היא רצתה לנסוע לפֶריש… והיתה לה בת…והוא היא…הוא היה באימיריקע… ואז היא נסעה איתו… היא הוא הוא היא…לא! -מי? היא? לא הוא…” (אולי זה בכלל טרנסג’נדר?). אין טעם לכתוב טקסט, תמלול או אנליזה כלשהי למופע המבוסס על המימיקה המושלמת ומבט עיני העגל המוטרף של טליה שפירא המייצג נאמנה את דמות הינטע האלמותית על האינטונציה הווירטואוזית של קולה העולה ויורד במקלטי הטלוויזיה העגולים החומים והלא שטוחים של התקופה בכל סלון במדינה במנעד מושלם, על המבטא היידי המדויק, על התלתלים הגולשים ומלאי ההבעה, על התשוקה הרכלנית שלעומתה רחל המרכלת בקושי פרגית. כל זאת למרות שרבקה מיכאלי בכלל גרוזינית משתכנזת עם פריזורה תמוהה ולא מביעה עניין אמיתי אלא מקנאה בתוך תוכה מתוך פסאדה של פרגון. כן! זוהי תיאורית הקונספירציה שלי! וזה עדיף מ”מי רצח את JFK” או “אם סי היימן עבדה בשביל אף אחד או צ’רנוביל?”

בשיאו של המערכון שפירא מגיעה לאורגזמה משולשת שעדיפה על אורגזמה מצוצלת (שושלת): “היא היתה מזד…זעת פה, הוא הזד…זייע שם… באימיריקע… והבת???!!!$ גם הבת הזד…זייעה בפריש!

באייטיז היתה “צוצלת”, אתם בטח מכירים (אם אתם לא מליניאלס ואז טפו עליכום) יענו “דיינסטי” עם לקשיש וקרישטעל, גם כששידרו אותה בערוץ הראשון (בדיליי של שלוש שנים) כלב לא עבר ברחוב, אני לא ראיתי כלב שיחמיץ דרמה/אופרת סבון אמריקאית נוצצת כשאין לאן לזפזפ. החיים זה “שושלת” ו”שושלת” זה החיים עצמם. חייהן של הזקנות הרכלניות על הספסל ובעצם כולנו קצת זקנות רכלניות מינוס המבטא הכבד הא? (קריצה קריצה). באייטיז העלו על נס את זקנות הספסל הרכלניות, טליה שפירא תפסה אותן בזנב הקרפיון היהודי הרוטט שלהן, פעורות עיניים ודרמטיות בשיחת היום -והעלתה אותן לפריים טיים. לאחר שיח פארודית הנערה והנערה של אריק ושושיק בשנות השבעים, עבר עשור והגיע הזמן לפגוע עם החץ הסאטירי בדור הסבתות, ב”יכנע” על הספסל שממרומי גילה וניסיון חייה חושפת את חיינו במערומיהם בכיכר העיר או על ספסל הבלוק. על כל הבגידות, הנסיעות לחו”ל (כה זוהרות, נדירות ויקרות בימים ההם). כל דור אוהב ללעוג לקודמו גם כשהוא יושב לידך בסלון (היו גם שחיקו את הקשישות המזרחיות אבל לא נסטה מהנושא). רגע לפני העלייה הרוסית, רגע לפני המחאה האתיופית, רגע לפני “הבאבא בובה”, דור הזקנות על הספסל היה בעל מבטא יידי כבד עד בלתי מובן בימינו. בימינו אפילו רבות מהקשישות כבר נולדו בארץ ושוחות באינסטגרם כקרפיון באקסטזה, בימינו נאלצים לדוג מבטאים בשדות זרים אבל אז היית חושף את סבתא (זפטה) והיא היתה חושפת את המשולש הרומנטי הטרנס אטלנטי שלך קבל עם וספסל.

שפירא ז”ל מבטאת בכל גופה, מבטה, כל שריר בפניה את המצב הנפשי בו אדם נמצא כשהוא מרכל. הקשישה מתעוררת לחיים, הופכת לכוכבת ענק בתוכנית הנוצצת “סיבה למסיבה” ושובה קהל של מאה אחוז רייטינג באולפן ובכל בית בישראל- כלב לא עבר ברחוב וגם אם כלב עבר ברחוב הוא דיבר במבטא יידי כבד ולא מצונזר, הוא חלם לנסוע לפריש להזד…זייע עם הכלבה שלו!

בכתבה הבאה- שנות התשעים והאלפיים, פצצות לגבות ורסיסים לריסים!!!

ראו גם:

המערכונים שעומדים במבחן הזמן

הטיקים של תיקי- המערכונים הלא נודעים של תיקי דיין

פסטיבל הקומדיה באדינבורו: איך עושים את זה?

קומדיות בטלוויזיה – חודש יוני

עונה חדשה לברוקלין 99, קומדיית אימה חדשה, ריפר, סדרה חדשה בכיכוב מה קשור, דרמה קומית של BBC, סדרה חדשה לרשף לוי, וקומדיה חדשה על כוכב וואן דיירקשן – קומדיות בטלוויזיה ליוני 2019

קומדיות בסלקום tv

שבת 1.6.19

סרט הקולנוע “גנגסטרדם” Gangsterdam
קומדיית אקשן, סטודנט צעיר מסתבך בעסקת סמים באמסטרדם

יום שני 3.6.19
סרט הקולנוע “עשיר בהפתעה” Crazy Rich Asians
קומדיה רומנטית

יום חמישי 12.6.19

סרט הקולנוע “פתאום משפחה” Instant Family
דרמה קומית מרגשת על זוג המחליט לאמץ שלושה ילדים בבת אחת

סרט הקולנוע “טקסי בהילוך חמישי” Taxi 5
קומדיית אקשן צרפתית

סרט הקולנוע “טוני ארדמן” Toni Erdmann
דרמה קומית מרגשת שהייתה מועמדת לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר

יום שבת 15.6.19
קומדיית אימה חדשה מבית HBO “לוס אספוקיז” Los Espookys
קומדית אימה (ספרדית) על חבורת חובבי סרטי אימה שמחליטים להפוך את התחביב למקצוע

יום שני 17.6.19

הסדרה הקומית “ריפר” Reaper S1+2
סדרה קומית. בגיל 21 סם מגלה שהוריו מכרו את נשמתו לשטן בטרם נולד והוא מחויב לעבוד עבורו כצייד ראשים.

יום חמישי 20.6.19

יעונות 1-3 של הסדרה הקומית המצליחה “שחור כזה” Blackish S1-3

סרט הקולנוע “מאוהב באשתי” Amoureux de ma Femme
דרמה קומית צרפתית. דניאל ואשתו איזבל מתקשים להבין כיצד חברם הותיק והגרוש הטרי מנהל מערכת יחסים עם בחורה צעירה מהממת
זמין בסינמה tv

סרט הקולנוע “בקשה מסתורית” A Simple Favor
מותחן קומי בכיכובן של אנה קנדריק ובלייק לייבלי

יום שישי 21.6.19
סרט הקולנוע “ברוכים הבאים לעולם שלי” Welcome To Marwen
קומדיה בכיכובו של סטיב קארל, קורבן של התקפה ברוטאלית, מוצא דרך טיפולית מופלאה שתעזור לו בתהליך ההתאוששות
זמין בסינמה tv

יום שלישי 25.6.19

עונה שנייה לסדרת המד”ב הקומית “איש העתיד” Future Man S2
אב בית ביום וגיימר בלילה נבחר על ידי מבקרים מסתוריים לטייל בזמן ולהציל את העולם מסכנת הכחדה

יום חמישי 27.6.19

סרט הקולנוע “אמריקה הירו” American Hero
קומדיית גיבורי על בכיכובו של סטיבן דורף

קומדיות בפרטנר TV

Reaper

החל מ-7 ליוני, בימי שני, בשעה 21:50 בערוץ VICE , בפרטנר TV.

קומדיה עטורת שבחים הכוללת 2 עונות. סם אוליבר (ברט הריסון) מתגורר בבית עם הוריו (אנדרו איירלי ואליסון הוסאק) באזור סיאטל ומחליט לנשור מהמכללה. הוא מבלה את שארית זמנו בהסתובבות ברחוב ובלשחק במשחקי וידאו. ביום הולדתו ה-21, סם מגלה שהוריו מכרו את נשמתו לשטן לפני הלידה, והוא חייב לעבוד בשירותו של השטן עד שימות.

קומדיות בהוט

 מ-4.6, ימי שלישי-רביעי ב-20:15 ב-HOT3, ובבכורה מה-30.5 ב-HOT VOD וב-NEXT TV

מצולמים                                                                                                 סדרה חדשה

קומדיה דרמטית חדשה של HOT עם שלישיית “מה קשור” (ציון ברוך, אסי ישראלוף ושלום מיכאלשווילי) כפי שמעולם לא ראיתם: שש דמויות הנמצאות בנקודות מפנה בחייהן, המתעדות את עצמן מול המצלמה בסיטואציות קיצוניות ובמונולוגים חושפניים תוך שימוש בשפה של “מחוברים”. “מצולמים” נעה בין קומדיה פרועה לדרמה מרגשת בצורה שעוד לא נראתה בטלוויזיה.

החל מה-12.6, ימי רביעי בשעה 23:00 ב-HOT HBO, וכל הפרקים ב-HOT VOD וב-NEXT TV

Picture shows: Marnie (CHARLY CLIVE)

Pure                                                                                                      סדרה חדשה

Pure” היא דרמה קומית של ה-BBC ו-Channel 4, שיצרה קירסטי סוויין (“קליקה”) על פי ספרה של רוז קרטרייט. ובכיכובה של הכוכבת הבריטית העולה צ’ארלי קלייב.

למארני (קלייב) בת ה-24 יש מחשבות מלוכלכות כל הזמן והיא לא יכולה לספר לאיש. היא סובלת מהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) המכונה “Pure O”, שבה האובססיה שלה מתבטאת במחשבות מיניות טורדניות והכפייתיות שלה מיתרגמת לשורה של טקסים מנטליים סודיים שמשפיעים על חייה. ברגע של משבר, מארני אורזת תיק ועולה על רכבת ללונדון, בלי תוכנית פעולה ובלי מושג מה תעשה שם. בעיר הגדולה, מארני מגלה שהיא לא לבד.

בחיפוש אחר האני האמיתי שלה, מארני מוצאת קבוצת חברים חדשה עם מוזרויות משלהם – היא עוברת לגור עם שרין, חברתה הוותיקה שמסתתרת מאחורי חזות חיובית במיוחד. היא מתיידדת עם צ’ארלי, בחור שנמצא בגמילה מהתמכרות לפורנו שהרסה את חיי האהבה והקריירה שלו. עוד בחבורה – אמבר, עיתונאית בעלת מוניטין מפוקפק, והשותף שלה לדירה ג’ו, שאיתו חולקת מארני מתח מיני בלתי ממומש.

המבקרים בחו”ל שיבחו את הסדרה, שעוסקת ב-OCD בדרך שלא נראתה בעבר. “היא חכמה, שנונה ולעיתים – למרות התוכן שלה – תמימה ומקסימה” (“טיים”), “מצחיקה, מבלבלת ומשונה – ותוך שלושים דקות, מתפשטת מכל סטיגמה” (“הדיילי טלגרף”).

לצדה של קלייב מככבים גם ג’ו קול (“כנופיית ברמינגהם”), אנת’וני וולד (“פליבאג”), קירן סוניה סוייר (“מראה שחורה”) וניאם אלגר (“אם אב ובן”).

 

החל מה-18.6, ימי שלישי בשעה 22:30 ב-HOT HBO, ב-HOT VOD וב-NEXT TV

לוס אספוקיז –Los Espookys                                                              סדרה חדשה

לוס אספוקיז” (“Los Espookys“) היא סדרה קומית חדשה של רשת HBO, ממוחם הקודח של המועמד ל”אמי” חוליו טורס (“סאטרדיי נייט לייב”), אנה פבריגה (“המופע של כריס גטהארד”) וזוכה ה”פיבודי” פרד ארמיסן (“סאטרדיי נייט לייב”, “פורטלנדיה”) שאף מככבים בסדרה.

את “לוס אספוקיז” מפיק גם היוצר האגדי של “סאטרדיי נייט לייב” לורן מייקלס, שגרף 16 פרסי “אמי” על עבודתו ואף שיתף פעולה עם ארמיסן ב”פורטלנדיה”, תוכנית המערכונים המשודרת ב-HOT.

“לוס אספוקיז” היא לא עוד קומדיה שגרתית: הסדרה, שדוברת ברובה ספרדית, עוסקת בקבוצת חברים שהופכת את אהבתם לאימה לעסק יוצא דופן – לספק חוויות אימה למי שזקוקים להן.

רנלדו (ברנרדו ולסקו) הוא חובב אימה שמקים סטארט אפ ייחודי עם חבריו – אנדרס (טורס), אורסולה (קסנדרה ציאנגרוטי) וטאטי (פבריגה), המתגוררים במדינה דרום-אמריקאית בדיונית. יחד עם דודו, טיקו (ארמיסן), מחנה מכוניות באל.איי, ה”לוס אספוקיז” מנסים להוציא לפועל שלל פרויקטים מצמררים – מגירוש שדים מזויף, דרך מפלצת-ים שנצפית מהחוף ועד סצנות מפחידות באחוזתו של מיליונר מנוח.

החל מ-23.6, ראשון-חמישי ב-22:00 ב-HOT קומדי סנטרל

ברוקלין תשע-תשע – עונה 6 – Brooklyn Nine-Nine                              עונה חדשה

ברוקלין תשע-תשע” (“Brooklyn Nine-Nine“) היא סדרה קומית של רשת Fox מבית היוצר של המפיקים והתסריטאים זוכי ה”אמי” דן גור ומייקל שור (“מחלקת גנים ונוף”). העונה השישית של הקומדיה המופרעת, שגרפה שני פרסי “גלובוס הזהב” (הקומדיה הטובה ביותר והשחקן הטוב ביותר בקומדיה), שני פרסי “אמי” ופרס בחירת המבקרים, מגיעה ל-HOT קומדי סנטרל.

החל מה-27.6 (פרק כפול), חמישי ב-20:15 ב-HOT3, ובבכורה ב-24.6 ב-HOT VOD וב-NEXT TV

נחמה                                                                                                                סדרה חדשה

“נחמה” – בדרמה הקומית החדשה והמרהיבה של HOT, נוגע רשף לוי (“הבורר”, “איים אבודים”, “אהבה קולומביאנית)” בפחד הכי גדול של כל הורה: לגדל את הילדים לבד.

באמצע החיים כשהוא איש הייטק מצליח אבל מתוסכל, תפנית לא צפויה מותירה את גיא נחמה (לוי), אב חד-הורי לחמישה ילדים. ודווקא בעיתוי הקריטי הזה, הוא בוחר להגשים חלום ישן – לעזוב את עבודתו ולכבוש את עולם הסטנדאפ עליו ויתר לפני שנים. אל רשף מצטרפים שלום מיכאלשווילי, בתפקיד ענק כאחיו של גיא, וגם ערן זרחוביץ’, גאלה קוגן, לירון ויסמן, שלומי קוריאט, יובל סגל, יובל שרף, גילה אלמגור וכוכבים נוספים.

החל מה-30.6 ב-HOT VOD וב-NEXT TV

רמי יוסף סטנדאפ

ספיישל הסטנד אפ הראשון של הקומיקאי רמי יוסף ברשת HBO, צולם לפני קהל חי בניו יורק באביב האחרון והופק על ידי ג’ארד קרמייקל ויוסף עצמו.

הסטנדאפיסט המוסלמי כיכב בין השאר ב”מר רובוט”, ב”למה דווקא הוא” וב”אל דאגה, הוא לא יגיע רחוק ברגל”, השתתף בתוכנית הלייט-נייט של סטיבן קולבר ויככב בקרוב בתוכנית משלו, “רמי”.

קומדיות ב-yes

 

ימי שבת ב-17:50 ב-yes Comedy (החל מ-01.06.2019)

זוג פלוס סלב / Happy Together

קומדיה המבוססת על חוויותיו של כוכב וואן דיירקשן הארי סטיילס. כוכב פופ צעיר עובר לגור עם מנהל החשבונות הנשוי שלו, והזוג הבוגר נאלץ להתחבר להוויה הצעירה של הנער.

 ימי שלישי ב-22:00 ב-yes EDGE (החל מ-04.06.2019)

פסיכולוג לרגע / Hang Ups 

קומדיה בכיכובו של סטיבן מנגן מ”אפיזודס”. מנגן מגלם פסיכולוג כושל שסוגר את הקליניקה שלו, ומתחיל לנהל מפגשי בזק מקוונים, שמשתבשים בגלל החיים האישיים הסבוכים שלו.

ימי רביעי ב-22:30 ב-yes EDGE (החל מ-12.06.2019)

אובסקסיה / Pure

דרמה קומית על נערה סקוטית שעוברת ללונדון, העיר הגדולה, ומנסה לנווט את חייה בה. היא עושה את זה תוך כדי שהיא סובלת מהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), שסובבת עירום וסקס.

ימי שבת ב-22:30 ב-yes EDGE (החל מ-15.06.2019)

מפחידוס / Los Espookys

קומדיה דוברת ספרדית של HBO. קבוצת חברים חובבי אימה מחליטים להפוך את האהבה שלהם לאימה לעסק, ומספקים אימה להשכרה לכל המעוניין.

קראו עוד:

קומדיות בטלוויזיה  חודש מאי

קומדיות בתיאטרון (עמוד מתעדכן)

קומדיות מומלצות לצפייה ישירה (קישורים)

 

 

ערוץ טדי – קומדיות מומלצות

לרגל הרחבתו של ערוץ טדי הסדרות של הערוץ שאהבנו

ערוץ טדי התחיל ברשת פרטנר טי וי ומאפריל זמין גם באתר הוט. הערוץ לקח כמעט את כל סדרות הרשת המוכרות והפחות ומאז ערוץ ביפ ז”ל, לא נראתה כמות כזו של חומר ישראלי מקורי וניסיונית. אומנם ביס וביס קומדי השקיעו בהפקות מקור, אך מדובר בתוכניות הרבה יותר מופקות, ואף שהסדרות הישראליות פופולריות בו יותר, הן עדיין שוליות בכמותן. טדי לעומת זאת, כערוץ הנלקח ברובו מהרשת, מלא, בשעשועונים, שהיום קוראים להם אתגרים, ובמתיחות וגם בסדרות שניתן יותר לקרוא להן סדרות רשת. בחרנו את סדרות המקור שהכי אהבנו בטדי. לא כולן עדיין משודרות, אבל חלק מהמטרה של הפוסט הוא לקדם אותן לעונה נוספת.

טרו סטוריז

טרו סטוריז בכיכובם של אסי גל ועידן ברקאי לקחה את הסטורי הידוע לשמצה מהאינסטגרם ומהפייסבוק ובמקום לעשות את ההומור הפארודי המתבקש לקחה אותו למקום של קומדיה אנרכיסטית, שהזכירה לנו קצת את the young ones, ובה רציחות,  חטיפות ופריצות לבתים – לא בהכרח בסדר הזה – הם חזון שכיח, ועם זאת אסי ועידן נשארים חברים. פרק השיא: אליהו הנביא בכיכובו של גיל קופטש.

אחי אני הולך למקס סטוק

קורה לכם שאתם אומרים אמירה מפגרת ומרימים להנחתה לחבר דביל? 

באחי אני הולך למקס סטוק רשת חנויות שלמה מרימה להנחתה. המוצרים במקס סטוק יכולים להיות הכול ושימושיים בערך כמו תואר במדעי הרוח, שלפי יוצרי הסדרה עמית קלינג ואורן ברזילי, גם נמכר שם. הסרטון הכי אהוב עלינו, שגם נבחר במקום השני לסרטוני 2018, הוא גמד פתיין, כי הוא כל כך מפגר, וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים בעולם של כל כך הרבה קומדיות שרוצות להיות חכמות. ממה שעלה בערוץ הפרק על מדעי הרוח הוא כמובן האהוב ביותר עליי.

אמיר הבר – זולי הזול זול

האמת, אין לנו מושג איך קוראים לסדרה הזו ואם זה השם שלה אבל היא גם מהסדרות החדשות שמדודרות וגם נורא מצחיקה, רצף אקראי של אמירות מאוד לא משכנעות שאיכשהו מצליחות לשלב בין התלהבות לאדישות באנימציה אינפנטילית, כמו שאנחנו אוהבים:

שרופים

לא בטוח שילדי הקומדיה הם קהל היעד של הסדרה על אוהדי בני יהודה, ואליסון בקדל כנראה הייתה מתהפכת בביתה למראה הסדרה הגברית כל כך, אבל הדמויות חינניות, המשחק לא מביך בכלל ויש בה מה שכבר נראה שנעלם מסדרות הקומדיה של הדור האחרון: סיפור. שחקני הסדרה:  דורון בן דוד (פאודה) יוסי צברי (נפלת חזק) וגולן יורקביץ’. יוצרים ותסריטאים: איציק שאשו, מאור זכריה וגולן יורקוביץ.

הפרק האהוב עלינו:

כדאי לבדוק – אוי, זה נהדר

אוי, זה נהדר התחילה להיות משודרת רק החודש. אז לא ראינו הרבה. אבל היא לוקחת את קטע הסטנדאפ של דניאל חן קדימה, ובה כל הדמויות בכיכובו, שזה די מגניב כי זו הסיבה שאהבנו את הקומדיות של אדי מרפי ופיטר סלרס.

קומדיות בהוט – אפריל

עונות חדשות לסדרות קומדיה אהובות כמו “ויפ” ו”בארי”

Veep – עונה 7

עונת הסיום של הקומדיה הפוליטית בכיכובה של ג’וליה לואיס דרייפוס

החל מה-3.4, ימי רביעי ב-22:00 ב-HOT HBO ובימי שני ב-HOT VOD וב-NEXT TV

 

בארי – עונה 2 – Barry

ביל היידר חוזר לעונה השנייה של הסדרה הקומית של HBO על מתנקש שפוצח בקריירה חדש כשחקן.

החל מה-3.4, ימי רביעי ב-22:30 ב-HOT HBO ובימי שני ב-HOT VOD וב-NEXT TV

וואייט סנאק: האזורים הבעייתיים – עונה 2 – Wyatt Cenac’s Problem Areas    

הסדרה הדוקומנטרית הקומית של HBO חוזרת לעונה שנייה שתשודר בסמוך לשידורה בארה”ב

החל מה-10.4, ימי רביעי בלילה ב-HOT HBO, ב-HOT VOD וב-NEXT TV

מוארת – עונות 1-2– Enlightened

שתי העונות של הדרמה זוכת “גלובוס הזהב” מבית HBO בכיכובה של המועמדת לאוסקר לורה דרן ישודרו בשידור יומי.

מה-7.4, ראשון-חמישי ב-21:30 ב- HOT HBOוכל הפרקים ב-HOT VOD וב-NEXT TV

על הפנים – עונות 1-4 – Eastbound & Down

ארבע העונות של הקומדיה הפרועה של  דני מקברייד ישודרו בשידור יומי.

מה-7.4, כל לילה ב-HOT HBO, ב-HOT VOD וב-NEXT TV

 

ברוד סיטי – עונה 5 – Broad City

עונת הסיום של סדרת הלהיט בכיכובן של אילנה גלזר ואבי ג’ייקובסון

החל מה-21.4, ראשון-חמישי בשעה 22:45, ב-HOT קומדי סנטרל וב-HOT VOD