ארכיון הקטגוריה: שירה

קיץ בתל אביב\אלה נובק – שיר קומי

אלה נובק היא מהראשונים שהשתתפו בערבים בהפקתנו “סטנדאפואטרי” – שירה קומית וסטנדאפ פואטי. ילדי הקומדיה מאחלים לה הצלחה בהשקת ספר השירה הראשון שלה.

***
קיץ בתל אביב. מזיעה
כמו חזיר
משקפי פלסטיק אפנתיים
מחליקים במורד אפי

מציצה בראי. שֻׂמְשֻׂם
מהבורקס של הילדים
נדבק לפנים

במטבח שיירה של נמלים
מתכוננות לחורף שלעולם לא יגיע

***

ברחש הוצאה לאור גאה להשיק את ספר השירה החדש והראשון של אלה נובק “ארבעים ושתיים”!
בואו לחגוג איתם שירה עצמאית ורבת-שכבות, בספר שמאגד עשור של יצירה רגישה וחכמה.

בהשתתפות (לפי סדר אלפביתי):

אלפרד כהן
דניאל עוז
דפנה שחורי
לורן מילק
מיכאל בן-זאב
מיכל דר
ערן הדס
רון דהן

גלריה בנימין, רביעי, 8.6, שביל המרץ 5 ת”א, 20:00

חדשות הקומדיה, 5.2-31.1

מזמינים אותך לערב שירה מצחיק, רוגן, היידר וגליפינקיס בחלל, סדרה חדשה בנטפליקס, קומיקאי מצטרף ל”שומרי הגלקסיה 2″ והתוכנית של זה מהדיילי שואו. חדשות הקומדיה השבוע

 

משוררים ונהנים

מה משותף לסטנד-אפיסטים ומשוררים? אלכוהוליזם! וגם ערב סטנדפואטרי 2 שיתרחש שבת הזו (מחר!). הערב מופק על ידי האתר שאתם קוראים ממש עכשיו ויופיעו אנשים שאתם אולי מכירים כמו: עמית קלינג, בוב זאבי, עמית איצקר ודרור ניר קסטל, מקים האתר הזה. תהיו שם!

 לדף האירוע בפייסבוק 

גברים (לבנים) בחלל

לכל האנשים ששונאים את סת׳ רוגן ורוצים שהוא ישוגר לחלל (אני דווקא מחבב את הבחור), חדשות טובות! רוגן הולך לככב בקומדיית מד״ב עם השם המעורפל וה״סיפור שאינו נגמר״-י The Something יחד עם האנשים המצחיקים הנוספים זאק גליפאנקיס וביל היידר. הסרט ייכתב ויבוים על ידי רודני רות׳מן שכתב את ״22 ג׳אמפ סטריט״ (יאי!) ואת ״סוגרים חשבון״ בכיכובם של רוברט דה-נירו וסילבסטר סטאלון (בוז!) ויעסוק בקבוצה של אסטרונאוטים שאחרי שהיו תקועים בחלל שנים מוצאים חללית אחרת.

מקור: Film/

תעשו מה בראש שלכם

סדרה קומית חדשה מגיעה בקרוב לנטפליקס עם קונספט מיוחד. הסדרה שנקראת, The Characters, תיתן בכל שבוע הזדמנות לקומיקאי או קומיקאית לעשות מה שהם רוצים במשך חצי שעה. בין הקומיקאים יש את לורן לאפקוס המדהימה מ״כתום זה השחור החדש״, ״עולם היורה״ ו״קומדי באנג באנג!״, וגם אנשים כתבו או הופיעו בסדרות כמו SNL, ״ברוד סיטי״ ועוד. הפרק הראשון יגיע לנטפליקס ב-11 במרץ ויש כבר טריילר.

מקור: The Verge

 

Hooked on a Steven

סרט ההמשך ל״שומרי הגלקסיה״, שלדעתי היה אחד מהסרטים הכי מצחיקים וכיפיים של 2014, מצטלם עכשיו, והשבוע נודע לנו על קומיקאי שמצטרף לצוות השחקנים. סטיב אג׳י שאתם אולי מכירים בתור אחד משני ה״שכנים, הגדולים, הכתומים וההומואים״ שלה או ממלא דברים קומיים אחרים. Guardians of the Galaxy Vol.2 אמור לצאת ב-5 למאי 2015.

מקור: ScreenRant

samanthabee750_1

Please Bee Good

רשת TBS מאוד רוצה שתכנית האקטואליה הקומית החדשה שלה תצליח. התכנית, Full Frontal, בהנחיית כתבת הדיילי שואו לשעבר סמנתה בי, שהיה לה את החוכמה לקפוץ מהסירה הטובעת הזו לפני שסטיוארט עזב, תשדר את פרק הבכורה שלה בכל חמש הערוצים של חברת טרנר. Full Frontal אמורה לתת קצת נקודת מבט נשית בתוך הסוס׳ג פסט הענקי שהוא עולם הלייט-נייט האמריקאי (לעומת הישראלי,הא?) ותעסוק בעיקר בכתבות שטח סאטיריות.

מקור: TheAVClub

 

איגרת אל המצרים\ עמנואל יצחק לוי – שיר קומי

(בעקבות פאולוס הקדוש)

 

אנחנו יצאנו ממצרים.
אבל מה עם המצרים?
לאן יצאו המצרים?
המצרים לא יצאו ממצרים!
המצרים טוב להם במצרים.
הם מצרים!
הם תושבי המקום!
למה שיצאו מהמקום שלהם
ממצריים
מה הם אנחנו
שיצאנו ממצרים?!

 

ומה אנחנו פראיירים שיצאנו ממצרים?
ונתן לנו את התורה והכניסנו לארץ ישראל ובנה לנו את בית המקדש?
והם מה?!
הם מזיינים פיניקיות, אני אומר לכם!
הם ביתרו את אלוהיהם לארבעה עשר חלקים, אני אומר לכם!
המומיות שלהם חנוקות בדונג דבורים עוקצניות,
ניחוח בשמיהם שיבר את אפו של הספינקס,
והם עוד עובדים עם חמאס, הבני זונות!

 

מדוע לא מנעו המצרים את טבח האבוריג’ינים באוסטרליה?
מדוע לא עצרו את רעידת האדמה בנפאל?
היכן היו כשנכשלתי בבגרות בהיסטוריה?
הם היו עסוקים.
הם היו במצרים.
אלא מה?!

 

וזה לא שלא ניסיתי
ודאי שניסיתי!
הלכתי למצרים
דיברתי אל ליבם
אמרתי להם: מה עכשיו מצרים כל החיים?
תראו עולם
תרחיבו אופקים
אלוהים נמצא בכל, לא רק במצרים!
הם סירבו.
“טוב לנו במצרים!” אמרו המצרים
“מצרים היא ביתנו!
טוב לזיין פיניקיות מלמות במדבר.”

 

קללת אלוהים על המצרים
גם לו צלחו את הנילוס
היו מוצאים את האוקיינוס
גם לו יצאו ממצרים
היו מוצאים עוד מצרַים, ואחריה עוד מצרַים, ואחריה עוד אחת
כל העולם כולו מצרַים אחת גדולה
פירמידה שכל פאותיה מוליכות מטה
ורק אלוהים לבדו מחוץ למצרים.

***

הוקרא בסטנדפואטרי

סטנדאפואטרי – שירה קומית וסטנדאפ פואטי

יש כזה דבר שירה קומית

פקפקו בנו, צחקו עלינו, הדביקו עלינו שלט עם “בעט בו”,  אבל ב-14 במרץ בנסיך הקטן, אשר בקינג ג’ורג’, הוכחנו בשלישית ששירה קומית אפשרית. הערב הבא הוא ערב “המפלצת מלוך נס”. הנה מבחר שירים, מהסטנדאפואטרי, לא מערב “המפלצת מלוך נס”,

*הווידאוים לקוחים מערבים אחרים.  צילום סטילס: רונן אריאלי
NoWay Igiveit

הפרעת אכילה\ מאיה זקס

 

מאיה זקס

מה מה מה אוכלים מה אוכלים מה מה?
מה מה מה אוכלים מה אוכלים מה מה?

מה אוכל תרנגול? מנקר זרעים בחול!
מה אוכלת פרה? עשבים שורה שורה!

מה מה מה אוכלים מה אוכלים מה מה?
ומה אני אוכל? מה? מה בא לי?

חומוס טחינה קשקבל – זהו זבל מתובל
חאלאבי באלאדי איטלקי – זה נמאס ולהקיא
טופו מלא בכוסמת אורגנית! טפו כוסאמו אין לי מאני!

מה מה מה אוכלים מה אוכלים מה מה?
אולי בכל זאת אציץ… מה מה אתה ממליץ?
מה משרד הבריאות ממליץ? מפליץ…

מחקרים רודפים מחקרים
והכי בריא זה קבב עוברים
רק תסוו את הסרחה – וזה טעים כמו שירה
אבל המנה המנוחה, מביטה לי בעין בקטרקט!

כך נהייתי טבעונית, אבל אחרי כמה שנים השתבשו העניינים
שיערות על המסרק, מזריקה בי-שתים עשרה…

מה מה מה אוכלים מה אוכלים מה מה?
מה מה מה אוכלים מה אוכלים מה מה?

המחקרים סותרים ובורים
תקשיבי לגוף תתחברי…
ואז תגלי שהגוף אומר ורוצה כשר!

חחחחחח
הגוף שלי דפק אותי יותר מכל אחד
הוא רצה למות עוד לפני שנולד
הגוף אומר: תאכלי עוגות!
תשני עוד!
עוד דקה עוד דקה או שנה…
עם וודקה תנקי שיניים…

מה מה מה אוכלים מה אוכלים מה מה?
מה מה מה אוכלים מה אוכלים מה מה?

כאן מתחילה הפרעת אכילה מזן חדש
אני טורפת לעצמי את הראש
לא מבינה מה אוכל בן אנוש!

שם בתינוקייה… יא! ידעתי על אמת!
אני רציתי ציצי, רציתי חלב אם…
זה היה גורמה – תמיד זמין
רק לבחור ברז שמאל או ימין…

אני יודעת! אבריקה! סטארטאפ! מהפכה!
חזרה לתינוקייה ליניקה!
התזונה הכי ירוקה! הכי נקייה!
התקווה מתחת לחזייה!
תנועת שותי חלב האם!

מה אוכלים? מאמה!!!

אתם אומרים
האאא מצחיקולה!
ומה תאכל האם?
הרי החלב זה לא יש מאין!
הוא לא מתהווה ממים!

הסו, אפיקורסים ספקנים
אצלי הכל פטור
ואם לא תאמינו ייקח אתכם צנטור!

המודל פשוט
אם לא ניגמל החלב לא ייגמר!
דמיינו:
ילדה יונקת מאשה, אשה יונקת מגברת, גברת יונקת מסבתא
וסבתא יונקת מאחת הצעירות…
וכך בשרשרת  מזון בלתי מתפשרת…

אין רעבים! כלום לא ניפגע!
כולם בריאים וחמודים!
עובדים רק בשביל בגדים!
כבולים יחדיו בכבוד הדדים!

והספקנים – לא מפרגנים!
שוב משוויצים בחכמה!
“ומה עם הגברים? ומה עם החולים?”
מה? הגברים? – שיכינו קברים!
והחלשות יחיו מהפרשות!
כי כל אשה חולצת שד ומפרישה
10% חלב – גמ”ח לגבר ולחלש!

שוב אתם!?
רגישי לקטוז! מכרסמי אמונה!
הגנום שלכם כבר מחוץ לתמונה!
יש לכם עוד טענה?

“מה אם חזה ענקי יחזור לעופנה?”
ענקי?!
לעצור מיד את מהפכת היונקים!

מה מה מה אוכלים מה אוכלים מה מה……………..

חבל1\ עמנואל יצחק לוי

 

עמנואל יצחק לויאלוהים הוא יהודי מעופף ענקי
אמש נחת על אדן חלוני
ושאל אותי: למה נתת לי חיים.

אמר אלוהים
מיום היוולדי על פני הכוכבים,
לא עבר יום שלא פקדתי את בית הכנסת
התפללתי אליך, עמנואל!
התפללתי שיקבלו את היטלר לאקדמיה לציור
התפללתי ששוודיה תשנה את שמה לישראל ושישראל תשנה את שמה לשוודיה וכך ייפתר הסכסוך
התפללתי שבני האנוש יבינו שהרפובליקה המרכז אפריקאית הייתה רק מיצג שיצא משליטה
התפללתי שבמקום אלוהים ימותו רק אנשים, חיות ורואי חשבון

אמר אלוהים
לא אכלתי שרימפס
הרגתי עמלקים למכביר
ושילחתי קנים ועוד בשמפו אורגני.
למה אפוא, עמנואל, לא עשית כלום למעני?
איפה היית כשצלבו את בני?
איפה היית כשניטשה רצח אותי?
כשזרקה אותי החברה הראשונה שלי בתיכון?
אתה חושב שקל להיות אלוהים, עם כל הרוע האנושי?

ואם כבר מדברים
למה שמת אותי בשמיים?!
העננים לא יודעים מה נפל עליהם
הם חושבים שאני ציפור מתה או פוקימון מפותח במיוחד של סופרמן
איזה מין משורר אתה
איזה מין אלוהים בראת!

לפעמים אני שואל את עצמי
האם עמנואל לוי קיים?
אולי המצאתי את עמנואל לוי כדי לספק איזה צורך רגשי פסיכולוגי?!
אולי כדאי שאקח אחריות על חיי, על גורלי, על העולם?!
אבל אז ראיתי אותך ברחוב וחשבתי לקפוץ

אמרתי לאלוהים
שלום רב שובך
אלא שאני כלל לא זוכר שבראתי שום אלוהים
אז או שאני שכחתי
או שאתה טעית.

שאל, מה זה טעיתי

אמרתי, או שאתה פה באופן טבעי, או שברא אותך מישהו אחר
בכל מקרה, כל הדברים שאמרת, השואה והחברה בתיכון וזה
זה לא בתחום האחריות שלי
אני בעצם יוסי, זגג מהשורה הראשונה כבר 40 שנה
תרצה שאתקן לך חלון?

אמר אלוהים
בן זונה מניאק
אם המצב היה הפוך
אין מצב שהייתי שוכח שבראתי אותך
לא היו צולבים את המשיח ולא את אמא שלך

אמרתי לו
חבל

Paris\ נעמה לופו

נעמה לופו

Paris…

אייפל, לובר, מונמרט

בגט טרי…

בולנז’רי, שרקוטרי, פרומז’רי

אני בפארי…

פילה מיניון

בף ברגוניון

פואסון עם שמפיניון…

ואיך אפשר בלי קרואסון!

והפטיסרי….

 

אוי… יום אחרון…

עוד לא אכלתי מקרון!

 

טקסי! מהר! לשדרות סן ז’רמיין…

לכהן הגדול פייר הרמה!

 

ידעתם שלגן עדן יש דלת מזכוכית?

ומאחוריה, שורות שורות של סמיילים צבעוניים…

 

“בון סואר, מאדאם, מה בשבילך?”

אלוהים, אולי תלמד מהמקרון לחייך…

-“אני אקח מקרון”

“מצטער מאדאם, אין לנו מקרון”

לא ייתכן, כנראה לא הבנת נכון…

-“Je veux macaron”

מנסה במבטא צרפתי עילג

אבל הוא רק מביט בי במבט מלגלג-

“We don’t have macaron, Madam”

“מה זאת אומרת!” מרימה את קולי,

“מה, זה בגלל המבטא הישראלי?

Macaron, s’il vous plait!

והווליום עולה

ופתאום מתגלה מולי איש ענוד טריקולור

“בון סואר, מאדאם, אפשר לעזור?”

זה פייר הרמה בכבודו ובעצמו!

 

-“בון סואר, מסייה הרמה”

“את יכולה לקרוא לי פייר”

-“אני ביקשתי מקרון ו..”

“אין, מצטער”

“אז מה זה???” (כבר אין סבלנות!)

“זה? או, נו, נו, נו. זה לא “מקרון”

זה מא-קא-רו

וזה, מאדאם, יצירת אומנות!

כמה חבל שאת לא מבינה

מתכון משפחתי- 500 שנה

שסיפק הנאה למופאסן, מולייר,

כל חשמן, מוסקיטר,

אמנים, פוליטיקאים, זונות, נו, מה-

מארי אנטואנט בכבודה ובעצמה!

 

מסכנה…

כלכך לא אנינה…

טוב, את לא אשמה

איזו מורשת מפוארת השאירו לך?

רוגעלך?!

בצק לא מוצלח עם מילוי לא משובח!

זה באמת עצוב שהיתה לך ילדות כל כך מוזנחת,

באמת, אני…

את יודעת מה, קחי לך צלחת – על חשבוני!”

 

אה… אוקיי… אבל מה אקח?

זה קשה כל כך!

אבל פייר פותר מיד את ההתלבטות האיומה:

“בצרפת, נהגי על פי ערכי האומה-

Liberté-החירות לאכול ללא חרטה

Égalité- שוויון מלא בין עוגה לרעותה

Fraternité- אכלת אחת- אכלי את אחותה!”

 

וואו! ערכים נעלים!

אבל איך מתחילים?

 

מרימה סבינה.

אמממ… הקצפת מרפרפת על השפתיים כרפרוף טוטו בעת פירואט

מגרה, מתגרה כסילואט עירום מאחורי וילון תחרה!

ממשיכה לממש את ערכי המהפכה עם מגוון פרופיטרולים

שמנגנים פרטיטורות על כל בלוטות הטעם

ויש גם מיל פיי שיודע לענג

ומון בלאן שרוצה לפנק, לפנק

 

או או… הבטן שולחת אותו מצוקה

“דקה, מתוקה

לא, אין הפסקה!

את לא רואה שאנחנו באמצע משימה חשובה?

שכחת- חירות, שוויון, אחווה?

 

תראי את הרליז’יוז הזה, הוא חיכה רק לנו!”

ואני מתנפלת על קליפת הגנאש,

לשוני תרה כמקדחת נפט אחר הזהב השחור שבתוכו

 

היא שוב מתריעה. “את מפריעה!

הנה הוא!” קרם פטיסייר שוקולדי זורם בפי

כאנרגיה זמינה, מזמינה, מזינה אותי בדלק אלים טהור!

 

אההההה… יש לי בחילה

אוי הבטן, למה לא הקשבתי לה….

למה? כי אני מגעילה, זה למה.

כי אני חזירה, כי אין לי שום שליטה על הלסתות

מה הפלא שאני מעלה גירה כמו בת רפתות?

ירדתי לאשפתות. הפכתי מוקצה מחמת ליעוס…

 

רגע… זה פייר! הוא טמן לי פח!

“תאכלי על חשבוני”, אה?

זו היתה מזימה אנטי ציונית…

פיגוע גסטרונומי! טרור קולינרי!

 

באמת שאפו, פייר.

איך ניצלת התקף פרנקולפסיה רגעי לזרות אבקת סוכר בעיני!

אל תדאג, מר הרמה, אתה  תתן את הדין!

שולפת בן רגע לחש קדים:

“מהמדף בחנות ועד תנור המטבח,

כל מון בלאן, סברין, אף אחד לא יברח.

ויאבד צלמם, ויהיו…. רוגעלך!”

 

“אההההההההההההההה!”

זו לא אני, זה פייר שצרח

” c’est impossible

c’est une catastrophe!”

 

possible  פייר, possible

אין יותר אקלייר קרמל מומלח.

ביי בייי מקרון זעפרן וורדים

תדע כל צרפת מעתה ואילך-

כך יעשה לשונא יהודים!

 

כן, פייר,

אתה תקום עם רוגעלך ותלך לישון עם רוגעלך

ואם בא לך לדגדג את הלשון במשהו אחר-

קפוץ לפושון- (אם הוא עוד לא התאבד…)

יש לו מלאי של בורקסים לכבד.

גם הוא חשב שהוא יעשה לי אינתיפאדה צרפתית…

חה!

אז au revoir פייר, ו…

Bon appétit!

 

שירים\ אלה נובק

 

אלה נובקכשאמות

אני רוצה שגוּפתי תינשא ברחבי העיר

על גבי מכוניתו של צִ’יק צָ’ק גּ’וּק

אשר יִסְפּוֹד לי בשיר חדש

שיחבר במיוחד עבורי.

 

הוא ירסס עם אֶפְרִי את כל המקקים

וכל האנשים יסגדו לי לעולמים

כי עד מותי לא נראה באזורנו חומר הדברה כה קטלני

 

==

 

החתול שוכב על ספרי השירה

הנחתָ אותם כאן

כדי להרחיב לי את ההשכלה.

 

ממשיכה ללטף

***

חדשות ילדי הקומדיה:

בשלישי הקרוב, 31 במרץ, השקה של “סיפורים עם חוש הומור” בהוצאת ילדי הקומדיה. דאנסינג קאמל ת”א, התעשייה 12, 19:30

 

 

 

 

 

 

משחקי חברה – שיר ר-ציני מאת אלפרד כהן

אלפרד כהןממשיך בפרויקט השירה הקומית, והפעם אלפרד כהן, המשורר הפונדלרומנטי

משחקי חברה

כששאלו אותי איזה חיה אני
במשחק החברה המטופש הזה
רציתי להגיד יונה
אבל עניתי חתול

כששאלו אותי למה חתול
לא הייתה בי התשובה
בסוף עניתי
כי אני חושב יותר מדי

עברו לאדם הבא
שהיה זחל
כי הוא לא מתפתח

***

זה מתוך ספר שלו “אינדיפופ נונסטופ

ספרים מצחיקים – מקש הרווח

מקש הרווח, קומדיה, ערן הדסהפעם לא מדובר בדיוק בספר מצחיק ואפילו בספר שירה, אבל הספר כולל כמה מהשירים הקומיים המוצלחים שיצאו בעברית בשנים האחרונות. הספר הוא

מקש הרווח וארבעה ספרים נוספים – מאת ערן הדס

לא החלטתי אם זה שיר קומי או לא. אז אתם תחליטו

מורתי מתה

לרכישה

המדור בשיתוף מנדלי מוכר ספרים ברשת

השקת הספר ברביעי הקרוב, 14.8.13. בנסיך הקטן

שירה קומית

 שייקספיר, קומדיהב-3 ביולי נערך בבלום בר בתל אביב ערב שירה קומית. אלו שמות המשוררים וחלק משיריהם שנקראו בערב קדוש זה

*הערת פתיחה: תומר ליכטש קרא רצף תמלול מחדשות ערוץ 10 מהבוקר שבו דודו טופז התאבד, שיתפרסם בהליקון בקרוב

כתוב תמיד כדי להרוג ערן הדס

(בהשראת Thou Shalt Always Kill – Dan Le Sac vs Scroobius Pip)

“אני אוהבת את השירה ושונאת את המשוררים” (שרי גולן)

לא תאהב משוררים, שנא אותם, אך אהוב את השירה

לא תגנוב שירים בצורה בוטה, אלא אם היא צורה ממש בוטה

לא תעריץ משוררים פופולריים, ולא נביאי שירה

לא תישא בשיריך שמות גיבורים מיתולוגיים כמו אפלטון, קופידון, איקרוס, דדלוס, ונוס ובוטיצ’לי שלה לשווא

לא תחשוב שכל משורר מבוגר שמגיע לאירועי שירה של צעירים ומדבר איתם הוא פתטי, יש כאלה שהם פשוט נחמדים

לא תקרא את ” אֵב” או “הו!” או כל מגזין אחר שבשמו הברה יחידה

לא תפסיק לאהוב משורר רק כי גילו אותו בנט או כי הפך פופולרי

לא תפקפק בטניה ריינהרט ז”ל ובאהרן שבתאי

לא תשפוט ספר (או ספא”ל) שירה רק לפי העטיפה

זכור כי במקרים רבים העטיפה דווקא יפה

לא תרכוש מוצרים של סטימצקי, גם לא עיתונים בחנויות שלהם

בצומת ספרים השתמש כספרייה, אל תקנה דבר

לא תיסע לערב שירה עם חברתו של קולגה, תיקחו סמים ותבגדו בו, לא משנה מה הוא עשה לך

ובתכל’ס מדובר היה ככל הנראה באי-הבנה בין שניכם

לא תתאהב כל כך בקלות, לא במשוררת ולא בשירתה

לא תשתמש בשירה, בספוקן וורד, בפרפורמנס פואטרי ובטריקים של צ’יקי כדי להיכנס לבחורות לתחתונים

השתמש בהם כדי להיכנס להן למוח

לא תגיב בבלוג של אלי אשד, בטח שלא בשם יחזקאל

לא תשתתף בערב שירה וברגע שהשיר הבאמת מחורבן שלך ייגמר תעזוב מיד כדי להפיץ שמועות שקריות על סקס שעלק עשית עם שתי אחיות

לא תחזור למועדון שבוע כן שבוע לא, רק כי ראית בחורה חמודה שנדלקה על השלאגר המפגר שלך (שהוא בכלל ואריאציה על אלן גינסברג)

ובתכל’ס היית יכול להכניס אותה למיטה, אבל חתונה לא תצא מזה, ונראה לי שהיא גם מכירה את גילי

לא תעמיד משוררים, מתים ככל שיהיו גם בחייהם, על פסלים, עמודים או כיכרות, לא משנה כמה גדולים היו. ראבק, הם לא עשו שלום, רק כתבו שירעע!

,

קהלת – סתם משורר

אבן עזרא – סתם משורר

ביאליק – סתם משורר

טשרניחובסקי – סתם משורר

,

אצ”ג – סתם משורר

יחיאל חזק – סתם משורר

אלתרשלונסקי – באמת סתם משורר

אלכסנדר פן – הוא סתם משורר

,

חיים גורי – סתם משורר

נתן זך – סתם משורר

מאיר ויזלטיר – סתם משורר

יונה וולך – סתם משורר

,

פנחס שדה הוא סתם משורר

ט. כרמי – סתם משורר

צאלה כץ – סתם משורר

יהודה ויזן – גם עורך

,

לא תעניק תשומת לב לשירה בצרפתית וברוסית על-חשבון יתר השפות, היזהר גם ממחמאות מופרזות לאנשים שמתרגמים מספרדית

זכור כי נובלס, ארק, נשים מופקרות וכתבי-עת לשירה מעולם לא היו חלק מארבעת היסודות של היקום ולעולם גם לא יהיו

,

לא תיפול למלכודת חריזה רפטטיבית

לא תיפול למלכודת חריזה רפטטיבית

לא תיפול למלכודת חריזה רפטטיבית

לא תיפול למלכודת חריזה רפטטיבית

,

לא תחפש מי ינענע אותך בקלישאות מיופיפות-לשון

לא תצעק למשורר לעשות את השלאגר

לא תחולל לחלילה של אכזריות

לא תקרא שירה עבור הקהל של ניצנים

כשאני אומר נָד לא תאמר נֵד

כשאני אומר עוגה במעגל לא תחוגה

כשאני אומר אני בעד, אתה בעד, כולנו בעד… הרוג אותי

לא תתפוס משורר בשמחתו

לא תשלח לינקים ליוטיוב שנגמרים במחרוזת feature=related

לא תייחל לאיש להיות משורר פריק כמוני

לא תאיית את המילה ואללה וו וו אלף למד הא

איית את המילה ואללה וו אלף למד למד הא, לא משנה מה גוגל אומר

לא תגיב לרכילות ששני סלבים בשקל נפרדו אחרי נצח זוגיות במילה “ואללה?”

חשוב תמיד בעצמך ועבור עצמך

כתוב תמיד כדי להרוג

***

מקסימוס עמוס בר

בדירה ישב איש פרט,
מהורהר צפה בסרט.
סרט קאלט עם גברת קידמן המהוללת, לא אחרת.
ופתאום – דופקים בדלת.
“הן מכר זה, או מכרת.
בלבי הכניס בהלת בשעה כה מאוחרת”.

קם האיש, הסיט בריח
וקידם צעיר מקריח,
שבחן טבעי הפריח הבדידות שבצריח.
“כאן משפחת אלמליח?”,
ככה הפולש השיח,
“צר לי פתע להפריע ואותך כך להטריח,

אך תבין, אני מבטיח
(או ששמי לא גד מצליח),
הטבות לאין מספר כמו גרעינים של אבטיח”.
כך אמר, מיד הטיח,
זה העלם השליח,
צרור דפים אשר הבליח ונשר אל השטיח.

הרימו האיש ולפתע,
למקרא האלפאביתא,
חש שזה הפשקוויל גדוש הוא קטע אחר קטע.
אנחה נפשו מילטה,
“אם בארזים קינאת”,
כך נכתב, “צלצל אלינו. תקוותך הרי לא מתה.

‘מקסימום!’ – כרטיס של פלא.
הן חובה הוא לכל אלה
שדרים בזה החלד בערים צפופות כמו כלא.
מתנה כה ממכרת
לתושביה של הקרת.
הצטרף נא והכר את הבטחתה המשכרת:

חמישים אחוז בזארה.
על סוג אל”ף, לא על ברארה.
זו דוגמא אחת נמהרה שתדע שזה לא חרא.
ובקאמרי נציע
מושבים ברום יציע.
צ’ייסר עת תלך הבארה עד שהחמה תפציע”.

“מקסימוס מטרופוליני.
מגה טרנדי הוא. כה איני.
מקסימום הוא תל אביבי כמו שסיני הוא הסיני.
בן אטנוילנד הוא לעילא.
לתושבי חוץ לא יועיל ה-
נהי ובכי התמרורים. הן לא בת-ימי הוא, חלילה”.

את ראשו לפת הגבר.
“אוי, געוואלד! הו, שוד ושבר!
מעוני הרי רחוק הוא ונמצא אי שם מעבר
להרים. יכני דבר!
לא כרטיס לי עד הקבר.
אך אני קצין בקבע. מקבלים תלושים של ‘חבר’?”

כך זעק על סף היסטריה.
אך העלם: “יש מאטריה
ויש חוק למקסימלים: אין כניסה לפריפריה!
גבול לנו בצו עליון:
ים, ירקון ואיילון.
לא נוכל לפתוח דלת בשבילך. גם לא חלון”.

“אך אני מירושלים.
עיר בירה היא. לא שוליים.
לפחות תיתן קופון לי וארכושה נעליים”.
“נעליים, יבוסי?
באמת הרי זה שיא”.
כך פסק המקסימלי הצעיר בקול ארסי.

“איש של קבע? זה לא אין.
לך תגור במודיעין.
לך תפריח את הנגב. תתנחל. תקים גרעין.
לא לך ההנחות.
אתה שווה, אבל פחות.
במחילה, חסוך ממני קילוסים גם יפחות.

לא תבוא אצלנו פנימה.
מבצעים אין בהבימה,
מסעדות ומוזיאונים – הן את שכמותך נחרימה”.
את דבריו הואיל לגמור
ובן שיחו, בשם אמור,
התחנן למעט סימפטיה. שח העלם: נברמור!

***

“האנשים שלהם”עודד כרמלי (מקריא: עידו הראל)

הָאֲנָשִׁים שֶׁלָּהֶם

הֶחֳמָרִים שֶׁלָּהֶם

הָרַעְיוֹן שֶׁלְּךָ

הַפְּלַטְפוֹרְמָה שֶׁלָּהֶם

הַפוֹרְמָט שֶׁלָּהֶם הַפִּיץ’

הַפִיל הַטָּאץ’ שֶׁלָּהֶם

הַלּוֹגוֹ שֶׁלָּהֶם שָׁם

הַסָּעוֹת עֲלֵיהֶם

מֵהַמָּקוֹם שֶׁלָּהֶם

הַסִּיגַרְיָהשֶׁלָּהֶם

הָאֵשׁ

לֹא שֶׁלְּךָ

הַתַּחַת שֶׁלְּךָ

שֶׁלָּהֶם

הַכְּרִיכָה הַדִּמּוּיִים

וְהַמֶּטָפוֹרוֹת הָעֲרִיכָה

וְהָעֲרִיכָה בְּפֹעַל

שֶׁלָּהֶם

הָעִצּוּבהָעִבּוּד הַסִּפּוּר

כֹּל מַה שֶׁקָּשׁוּר לַתֹּכֶן

אוֹ לַצּוּרָה

זֶה כְּבָר הַקֶּטַעשֶׁלָּהֶם

הַלַּחַן שֶׁלָּהֶם

הַמִּלִּים שֶׁלָּהֶם

בַּשִּׁיר שֶׁלְּךָ

הָרַעְיוֹן שֶׁלְּךָ

***

סובלימציה סיון בסקין

סבא שלי, השכנה, כלב דני –

כל העולם מזיין, חוץ ממני…

                                עמוס בר

 

ערב של חורף אחד מקולל

שירה עזבה והותירה חלל,

כמו שאומרים מחברי הספדים.

גשם הטביע גינת תלמידים.

בוקר אביב, כלנית בחורשה.

אין לי אשה כבר חודשיים-שלושה.

רץ בבקרים, מפתח תסריט.

סופסוף התחלתי ללמוד צרפתית.

ובין דפיו של דקדוק צרפתי –

היא, סובלימציה אהובתי,

מוזה שבי לעולם לא תבגוד,

שתובילני לשלג-פסגות,

או להקים במקלט תיאטרון,

או להתחיל אימוני טריאתלון,

או ברומנים פרושי-יריעה

את חשקיי להציג לקריאה.

הו! סובלימציה! הוד והדר!

צו הזזת ההרים הנסתר!

הא! סובלימציה! כוח עליון!

מיליון – מאחד, לא אחד ממיליון!

את לילותיי מעביר בכתיבת

סצנות ניאוף, בקרצוף המחבת

(קצת נשרפו הקציצות), בכפיפות

בטן, שפעם נשים נואפות

על שיערה העבירו ליטוף.

סמל ארוטי רואה באות ק’.

קוקוס קוצץ ולקקטוס קודר

קיווי מוסיף ומתחיל לצייר.

היי! סובלימציה! חורק את שיניי!

אורז אוכל לגדל בסיני!

הררר! סובלימציה! כוח כביר!

מנגו אוכל לגדל בסיביר!

שריר עוצמתי לי ומוח צלול.

מי מצטרפת אלי למסלול?

יש לי טרילוגיה היסטורית מלאה

על מלחמות בשושלת ולואה.

את, שעומדת בתור לקופה,

את, ששולפת תפוז בלי קליפה,

את, שכותבת תוכנית עגומה,

בואי איתי להפריח שממה!

את, שעומדת חוברת לסרוק –

בואי לכתוב איתי אופרת רוק!

הררר! סובלימציה! הררר והו-הא!

ככה תרבות מתפתחת גבוהה.

            תל אביב, 23 בדצמבר 2012

 ***

מילת האני דרור ניר קסטל

אני פוחד ממילת האני

אני לא יודע איפה היא הייתה

כמה ידיים נגעו בה

באילו לשונות היא בילתה

יש בי חשד מבוסס שאני כלל לא בתולה

 אפילו שמעתי נשים מעין פרטיות

בספסלים מעין ציבוריים שרות:

אני זונה, אני זונה.

כשאני שואל, אני לא משקרת.

היא מתכחשת בגוף שלישי:

אני יונה, אני בשר, אני שושנה

אני קדושה.

אוכל לאהוב אותה מנותקת מכל הקשר.

אוכל לאהוב אותה רק מונוגמית ובודדה:

 אני.

***

אִיוֹיעל גלוברמן (מקריא: דרור ניר קסטל)

(מתוך הספר אליבי)

אִיוֹ פָּרָה עַכְשָׁו

זֶאוּס מְזֻעְזָע, כּוֹעֵס,

מַרְגִּישׁ נוֹרָא. הוּא סוֹבֵל

מֵאַכְזָבָה. אֲבָל מַצָּבָהּ שֶל אִיוֹ

חָמוּר יוֹתֵר: הִיא

פָּרָה

***

שיר אהבה” אסנת איטה סקובלינסקי

הו יאיר לפיד

לבי רוטט כשאתה מופיע לי בפיד

זה כמו לשחק ב”איפה אפי”

רק שאצלך זה “מצא את הטעות”

אני תוהה ממי הפעם תמציא את הציטוט.

הו יאיר לפיד, כשאתה מופיע לי בפיד

אני תוהה את מי הפעם תשלח עם פנס

לחפש אמירות של שר שלמערה נכנס

או את מי תשחק היום, שר, חתול או טרול מתכתש

שנכנס לעמודי חברות כנסת ומרים שם זנב בואש.

הו יאיר לפיד, עוד לא הענקת לי אות הערכה

משום מה עדיין לא חסמת אותי מעמודך

הרי אני שמאל ביקורתי, אליטה, מעמד דיגיטלי עליון

עשיתי צילום מסך וגיחכתי במקום הנכון.

הו יאיר לפיד, אם זה לא היה כה מייאש

זה היה די משעשע

מדוע אתה כך בלבי מתעתע?

הו, יאיר לפיד, אני מחכה שתופיע לי בפיד

הרי האימרות שלך הן סמל סטטוס

ועצמות לחייך כה סמכותיות.

כתבת לי “טוב, בי” ולא הוספת עוד

***

ילד בשם רות יואב איתמר (תרגום:A Boy Named Sue של סילברסטיין)

אבי נטש כשהייתי בן שלוש

הוא לא השאיר דבר בעו”ש

גיטרה ישנה ובקבוק ויסקי גמור

אינני מאשים אותו על שברח

אך הוא עשה טריק מלוכלך

לפני שזז הוא קרא לי “רות”.

(ודאי חשב שזאת בדיחה

בקרב החבר’ה זאת הייתה הצלחה

ונאלצתי להילחם על כל אפשרות,

בנות צחקו והייתי מסמיק

ובנים באגרופים הייתי משתיק

זה לא קל כשקוראים לך רות)

גדלתי גאון ונדיב ואכזר,

אגרופי התקשה ושכלי היה מר

עברתי מעיר לעיר להחביא את הבושה

ונשבעתי לשמיים ולירח,

שאבקר בבתי זונות ובתי מרזח

ואהרוג את האיש שנתן לי שם אישה

הגעתי לדימונה בשעה חמש,

עדיין היה חם, הפה היה יבש

וחשבתי לשתות עד לשכרות,

בבית קפה בין בתים לא יפים,

ליד שולחן, מחלק קלפים,

ישב הבן זונה שקרא לי רות.

ידעתי שהנחש הוא אבי היקר

מתמונה שנותרה לאימא זה מכבר

וזיהיתי צלקת על הלחי ומבט שרוט

הוא היה גדול ואפור וקומתו כפופה

הבטתי בו ודמי קפא

אמרתי: קוראים לי רות! אין זו טעות!

עכשיו תמות!

נתתי לו אחת בין העיניים,

והוא נפל אחת ושתיים,

אך קם וחתך את אוזני בחזרה

שברתי עליו כיסא בר

והתגלגלנו דרך החלון שנשבר

בועטים ורבים בין אדמה, דם ובירה.

נלחמתי עם קשוחים יותר

מתי זה היה אינני זוכר,

הוא בעט כמו פרד ונשך כמו דוברמן

שמעתי אותו צוחק ומקלל המון

הוא שלח יד לאקדח – שלפתי ראשון,

הוא עמד שם והביט בי בחיוך קטן

והוא אמר “בן, העולם אכזר

כדי לשרוד צריך  להיות רע ומר

וידעתי שלא אהיה שם בשבילך

אז בטרם הלכתי קראתי לך רות,

וידעתי שתתחזק או תמות,

השם הוא מקור כוחך”.

“נלחמת קשה”, הוא אמר ברכות

“ואני יודע שאתה שונא אותי ויש לך זכות,

ולא אטור לך טינה כשאמות,

אך עליך להודות לי בטרם עת,

על האשכים מברזל ועל הלב הבועט”

כי אני הבן זונה שקרא לך רות.

הורדתי ת’נשק, נעשיתי רגשני,

אני קראתי אבא, הוא קרא לי בני,

והלכתי עם נקודת מבט שונה

אני חושב עליו ברגע שכזה

כשאני מנסה וכשאני זוכה

ואם יהיה לי בן אקרא לו

ראובן או שמעון, רק לא רות,

אני שונא את השם הזה!

***

ברליןארז מירנץ (מקריא: דרור ניר קסטל)

 

אני נוסע לברלין

כי אני יכול

כי זכיתי בסרטיפיקט

מדמו ומזרעו של סבי

אני נוסע לברלין

כי אני רוצה לחוות שואה

יותר נכון גלאם-שואה

כי הזיכרון הישראלי אפור מדי

אני נוסע לברלין

לגותיקה זוהרת

לנצנוצים באוהאוסים

לתרופות אס.אס.אר.איי

בבתי חולים סובייטים

אני עובר לברלין

לבונקרים של צביעות

למועדונים אפלים

לאדריכלות חדשה

לכל גסט האוס פה יש קסם

הם קוראים לך לקבל אס.אס.אמ.אס

מהאפליקציה של מדריך צי.טי

כדי לראות מה קורה בעיר

הם קוראים להתאחד איתם

לשבור את החומה סביב ליבך

כמו באופרה של ואגנר

לקבל עיטור גבורה

להתנכר ולהכחיש הכל…

אני עובר לברלין

להכחיש אתכם

מכיפת הרייכסטאג

לקבור אתכם שוב

ממועדון היפסטרי,אנדרגראונדי,או-באני

לפתות אתכם בסיר הבשר

של יוקר המחייה

אני עובר לברלין

להפוך ללוליין של תקינות והגינות

המבטל אדם ומחייך לו בהומניות

אדם שמבחוץ הוא אידי-אליסט

ובפנים הוא יותר, אידי אמין

***

גם וגם יואב עזרא

גם וגם

אני לא מכירה אותך אתה סאדיסט

או רומנטיקן

– אני גם וגם

אתה מושחת או אדם ישר

– אני גם וגם

אמרו לי שאתה כותב שירים אז אתה

גאון או גרפומן

– אני גם וגם

בפרס העיריה השופטות הן חברות שלך

ובפרס ראש הממשלה השופטים הם חברים

שלך איזה פרס כדאי לך

– גם וגם

גם וגם

גם וגם

– אני משורר

גם וגם

– אני

אדם

גם

וגם

– גם וגם גם וגם גם וגם

וגם וגם וגם וגם וגם וגם

גם גם גם גם וגם גם וגם

וגם וגם גם גם