ארכיון תגיות: אדיר מילר

סיכום 2016 בעולם הקומדיה

טראמפ, נשים, לייט נייטים ישראליים ויונתן עמירן – הטרנדים הבולטים השנה בעולם הקומדיה

 

אז אפשר להגיד ש-2016 הייתה שנה לא משהו. נוסף על מה שנראה כמו כמות מוגזמת של סלבריטאים אהובים שמתו, בחירת ההתגלמות המוחשית של כל תגובת נאצה אינטרנטית למנהיג העולם החופשי ו-Fuller House, בעולם הקומדיה היו טרנדים רבים השנה, רובם שליליים. בואו ננסה לעשות סדר בבלגן הזה לפני שאנחנו מגיעים ל-2017, שנה שאנחנו משום מה חושבים שתהיה טובה יותר.

טראמפ, טראמפ, טראמפ

 

אני הייתי מאוד רוצה שסיכום השנה הזה יהיה לא פוליטי, אבל אי אפשר לדבר על עולם הקומדיה האמריקאי ב-2016, בלי להזכיר את טראמפ. למעשה, אי אפשר לדבר על שום דבר ב-2016 בלי להזכיר את טראמפ. אז בואו ננסה לדחוס את הכל לחלק הזה: אחרי ש-SNL מחקו את כל הקרדיביליטי שעוד היה להם כשנתנו לאדם הנוראי להנחות את התכנית שלהם בשנה שעברה, הם הבינו פתאום “היי, אולי הטראמפ הזה לא משהו!”. החבר הטוב של SNL וליברל הוליוודי מפורסם, אלק בולדווין, התחיל לחקות את טראמפ בתכנית, מה שכמובן גרם לנשיא הנבחר של ארצות הברית להפוך למבקר טלוויזיה ולטנף על התכנית בטוויטר. ג’ימי פאלון החליט גם הוא לאבד את כל הקרדיבלטי ש… אף פעם לא היה לו ולארח את טראמפ בתכנית שלו, ולשאול אותו את השאלות הקשות כמו “אפשר לגעת לך בשיער?“, בזמן שמנחי לייט-נייט יותר טובים כמו סטיבן קולברט סירבו לארח את טראמפ, וקולברט החליט כתחליף לארח גרסא מצויירת שלו. תכניות הסאטירה/ אקטואליה קומיות המשיכו לגדול באמריקה עם המשכה של הדיילי שואו בלי ג’ון סטיוארט, עם ג’ון אוליבר, עם השחקנית החדשה והמעולה בזירה סמנת’ה בי ואפילו סת’ מיירס מ-NBC עם פינתו A Closer Look At. בינתיים קומיקאי לא מאוד מוכר מה-UCB זכה לתהילה בזכות היותו חקיין טראמפ הכי טוב, והאיש היחיד שהצליח להגזים את האיש הכי מוגזם בעולם, ובעיקר כל תעשיית ההומור באמריקה ניסתה למצוא משהו מצחיק בבחירות הנוראיות האלה.

אדולט סווים טובעים ברפש

מאז הקמתה ב-2001, Adult Swim, הרצועה הלילית למבוגרים של רשת האנימציה האמריקאית Cartoon Network, הביאה לנו הרבה קומדיה משובחת. מתכניות האנימציה הנונסנסיות שהיו שם בתחילתה כמו Aqua Teen Hunger Force ו-Harvey Birdman, דרך התפתחותן של תכניות לייב-אקשן משובחות לא פחות כמו The Eric Andre Show ו-Children’s Hospital, ועד להיטים עכשוויים כמו Rick and Morty. אין ספק שאדולט סווים היא מקום מצוין להומור ניסיוני במיוחד. אלא אם במקרה את אישה. כן, זו הייתה השנה שאנשים שמו לב שמתוך 47 היוצרים של סדרות חדשות ברצועה, 0 מהם היו נשים. זה לא היה צירוף מקרים. מייק לאזו, אחד מהאנשים בצמרת אדולט סווים, ניסה להסביר את המחסור בנשים בכך שקומדיה מושתתת מאוד על קונפליקט – שנשים, במילותיו ,”לא מבינות”.

העניינים המשיכו להידרדר כשברט גלמן, קומיקאי וכותב שיצר כמה ספיישלים בשביל הרשת, הודיע בטוויטר על ניתוק קשרים עם הרשת בגלל מערכת היחסים שלה עם נשים ובשל החלטתה לשדר תכנית מערכונים הקשורה לתנועת האלט רייט, כן, אותה תנועה פוליטית הזויה וגזענית שעזרה לדונלד טראמפ להיבחר (פאק, חשבתי שסיימנו איתו).

אדולט סווים ביטלו את התכנית Million Dollar Extreme Presents: World Peace שהכילה בתוכה שימוש בבלקפייס ובצלבי קרס, שגרמו ליוצר התכנית סם הייד להשתגע על טים היידקר, חצי מהצמד “טים ואריק” שעבד וממשיך לעבוד עם הרשת, וכמובן קיבל הטרדות לא פוסקות ממעריצי התכנית. בסך הכל שנה לא מאוד טובה לרשת, אבל כולנו יודעים שנמשיך לראות “ריק ומורטי” השנה, כשהם יחזרו.

נשים אי אפשר לחיות איתן, אפשר לפרוץ להן לאתר

ואם כבר מדברים על נשים בקומדיה: הפתעה, שנת 2016 לא הייתה טובה במיוחד להן. כן, יצאו הרבה סרטים טובים וסדרות טובות שנוצרו על ידי נשים או שנשים כיכבו בהן, אבל היה את כל סקנדל “מכסחות השדים”, שבו גברים מכל רחבי העולם הגיבו לעובדה שנשים יככבו ברימייק לאחד הסרטים האהובים עליהם באותה צורה שבה רב יגיב לנאצי סקינהד מזיין חזיר באמצע בית הכנסת שלו. איומי מוות: הטרדות רשת, והרבה הרבה התבכיינות באינטרנט על סרט שבא, הפסיד מלא כסף בקופות, והלך. אפילו טראמפ (גודאמיט!) השתמש ברימייק כעוד דרך להתסיס את בסיס המעריצים המטורף שלו, שהוא כבר פחית קולה ביד של חולה פרקינסון. וכמובן מי שיסבול הכי מהחרא הזה היא אישה שעשתה את שני הפשעים הכי חמורים: להיות אישה ושחורה, לסלי ג’ונס, חברת SNL שכיכבה ב”מכסחות השדים” וזכתה לשלל הודעות גזעניות ומבחילות ולפריצה לאתר הרשמי שלה וגם לפרסום תמונות עירום ופרטים אישיים שלה. פאק.

קומדיה בקופות

אבל אולי הכישלון של “מכסחות השדים” לא היה רק בגלל חילול הקודש שהוא כיסוח שדים ללא כרומזום Y. הכתבה המעניינת הזאת ב-Guardian מציעה תיאוריה אחרת ומעלה נקודה מעניינת: “מכסחות השדים” היה כישלון קופתי… אבל הוא גם היה סרט הקומדיה הלא מצויר שהכניס הרבה כסף השנה. כן, זו לא הייתה שנה טובה לקומדיות. השנה הייתה מלאה בסרטי המשך כמו “מכסחות השדים” ו”זולנדר 2″ ו”החתונה היוונית שלי 2″ (כן, זה יצא השנה!), שניסו למשוך את הצופים בעזרת נוסטלגיה ונכשלו, אבל גם סרטים מקוריים ומעולים כמו Popstar:Never Stop Never Stopping ו”בלשים בע”מ” נכשלו. וכן, היה את “מסיבת נקניקיות”, שהיה די טוב לדעתי, והרוויח כסף, אבל חוץ ממנו, נראה שהדרך הכי טובה להרוויח כסף מקומדיה עכשיו זה בעזרת קווין הארט ודווין ג’ונסון. נראה כמה זמן זה יחזיק.

ובארץ…

אה, שיט כן. ישראל. הארץ שאני חי בה. גם פה קרו דברים בעולם הקומדיה. שוק המוזיקה הקומית זכה לתחייה  בזכות הלהיטים “מתוקה מהחיים” ו”עור ברווז”. כל קומיקאי או כותב קומדיה החליט שהוא צריך סדרה אוטוביוגרפית (או סמי-אוטוביוגרפית) משלו מה שהביא ל”צומת מילר” המעפנה, “מסובך” הנוראית ו”לצבי יש בעיה״ הדווקא לא רעה. אבל אני חושב שטרנד הקומדיה הכי מרכזי של 2016 היה מלחמת הלייט-נייט. כל כמה זמן מנסים להחיות פה את הפורמט הזה, והשנה שתי תכניות חדשות עלו לאוויר ברשתות מתחרות, “היום בלילה עם גורי אלפי” ו״לילה עם אסף הראל״ (נוסף לתכניותיהם של קיציס וטל פרידמן, שפחות שרדו). התכניות נבדלו אחת מהשנייה די מהר, אלפי הלך יותר לכיוון לייט-נייט קלאסי עם אורחים ומונולוג אקטואלי שמושפע קצת מג׳ון אוליבר, בזמן שהראל הלך על כיוון יותר ניסיוני עם תוכנית שמורכבת בעיקר ממערכונים משונים בכיכובם של קומיקאים צעירים ומוכשרים (חלקם חברים שלי). שתי התכניות סיפקו הרבה קטעים מצחיקים השנה, והספיקו לשכור ואז לפטר כמעט את כל תעשיית הסטנדאפ האלטרנטיבי. ״היום בלילה עם גורי אלפי״ תחזור רשמית לעונה שנייה ב-2017, אבל ״לילה טוב עם אסף הראל״ כבר חזרה לפני כמה שבועות, כאמור מינוס 90 אחוז מהצוות של שנה שעברה, אבל מה לעשות, צריך לפנות מקום לאליל הקומי שהוא ינון מגל.

אבל אני חושב שהדבר הכי חשוב שקרה ב-2016, והדבר הכי טוב שקרה ב-2016, זה שהתחלתי לכתוב בשביל ילדי הקומדיה. אין בעד מה על כל הצחוקים שסיפקתי לכם ונתראה בשנה הבאה.

 

חדשות הקומדיה 27.5-21.5

רבל ווילסון בקומדיה רומנטית על קומדיה רומנטית, אדם סנדלר מצויר, וויטני קאמינגס עושה סרט (אוי לא!) וחדשות ישראליות על אדיר מילר (סליחה)

מורדת ללא מטרה

תקשיבו רגע. מה אם היה סרט… על מישהו… שנכנס לסרט? טה-דם! אה, היו כבר מלא כאלה כמו ״פלזנטוויל״, ״אחרון גיבורי הפעולה״ ורק בשנה שעברה The Final Girls? טוב, מה עם סרט על מישהי שנכנסת לקומדיה רומנטית, כזה היה? אז יהיה. כן, רבל ווילסון (פיץ׳ פרפקט, מסיבת רווקות) תככב בתור אישה צינית שהחיים שלה הופכים להיות קומדיה רומנטית. למרות שהיו הרבה כאלה סרטים, זה יכול להיות טוויסט מעניין על ז׳אנר שיש הרבה מה לצחוק עליו.

מקור: The AV Club

האדם המצויר

תגידו מה שאתם רוצים על אדם סנדלר, אבל הוא לא עצלן. כאילו הוא כן בקטע של ליצור, לכתוב או לשחק, אבל לא בקטע של להוציא מלא סרטים. סנדלר, שסרטו החדש The Do-Over יוצא בקרוב אקסקלוסיבית לנטפליקס, אמר השבוע שהוא עובד על קומדיה משפחתית מצוירת, מה שמפתיע כי זה לא נותן לו הזדמנות ללכת למקום טרופי בתירוץ של צילומי סרט. הפעם האחרונה שסנדלר היה בסרט מצויר זה היה Eight Crazy Nights, סיפור חנוכה שמנסה לשלב טרגדיה משפחתית עם בדיחות על איילים מחרבנים (רגע של כנות: בכיתי בסרט הזה כמה פעמים).

8CN17

מקור: Splitsider

קאמינג סון

למה גברים תמיד אומרים שנשים לא מצחיקות? מאיפה הגיע הסטריאוטיפ הזה? רבים אומרים שזה בגלל פחד מנשים מצחיקות או חוסר הזדמנות לנשים בתחום הקומדיה, אבל אולי זה פשוט בגלל שהם ראו יותר מדי דברים של וויטני קאמינגס? קאמינגס, שעומדת מאחורי ההפלות הטלוויזיוניות ״וויטני״ ו״מרוששות”, שמשום מה משודרות בארץ בערוץ שבו המילה ״קומדי״, במקרה עובדת עכשיו על סרטה הראשון כבמאית, The Female Brain, שמבוסס על ספר מדעי על ההבדל בין איך נשים וגברים חושבים. הלוואי שאיימי שומר תוציא עוד סרט עד אז.

מקור: Variety

רעיון אדיר

ולסיום קצת חדשות מהארץ, כי זו הארץ שלנו גודאמיט, וגם כי היה שבוע די דל. הקומיקאי אדיר מילר עובד על סדרה חדשה בקשת, ארבע שנים אחרי שרמזור הסתיימה (כל-כך חיכיתי!), בשם ״צומת מילר״. לסדרה כמובן אין שום קשר לדרמת הפשע המוערכת של האחים כהן, אלא תהיה עוד סדרה על חייו של קומיקאי שמשחק את עצמו. בסדרה ישתתף גם גל זייד, שלדעתי הוא אחד השחקנים הכי טובים בארץ וממש מצחיק.

מקור: מאקו

דורון קניגסברג – ראיון ר-ציני

דורון קניגסברג, האנימטור המיתולוגי של שרוטונים ואחד הקומיקאים הזוכים מפרויקט ביפ  השם ייקום דמו, מספר על הקשיים כאדם לא מצויר

דורון קניגסברג הוא אדם שאתם מכירים אבל לא זוכרים כי יש לו שם ארוך. הוא היה האנימטור של שרוטונים, שזו סדרת סרטני רשת מצוירת ולכן היא צריכה אנימטור כדי למנוע בלבול. כמו כן זכה בפרויקט ביפ תמורת הפרס הנדיר והיקר בתעשיית הבידור: קרדיט. בימים אלו עובד עם  יונתן גרופר על מופע חדש ומפתיע של “יונתן ודורון” כי מתוכנן בו קהל.

מתי הבנת שאתה רוצה להצחיק?

אני חושב שמאז ומתמיד היה קיים בי הרצון להצחיק.

היית אנימטור של שרוטונים. יש מישהו שהספקתם לא
 לעשות לו פרסומת?

האמת שלא.

מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

אסי וגורי, גרייניק ואלתרמן, אדיר מילר, ג’ים קרי, כריס רוק ,האחים צוקר, ריקי ג’רוויס.

כשותף של יונתן גרופר, מי מכם אלמוני יותר?

אני אלמוני יותר.

http://https://www.youtube.com/watch?v=NSAarkpaWSQ
מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

מצויינים אבל לפעמים מחפשים את המכנה המשותף הנמוך ביותר במקום לשאוף ליצור משהו חדש.

כבוגר דומינו גרוס, יש לכם מועדוני אחווה?

לצערי לא.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

קלבסה.

לא מבינה מה מצחיק פה
לא מבינה מה מצחיק פה

היית מהצוותים הזוכים של פרויקט ביפ. מה עשית בכסף?

היה כסף?

מה התפיסה הקומית שלך?

קומדיה היא עסק רציני לכל דבר, היא מקצוע ולא כל אחד יכול להיות קומיקאי.

אם לא היית קומיקאי, איזה מוסד לבריאות הנפש היית מעדיף?

יש יותר מאחד?!!!

שני שגב-מנשרי – ראיון ר-ציני

הכירו את שני שגב-מנשרי, כי אין קומיקאים קטנים, יש קומיקאים שמדברים על זה

הכירו את שני שגב-מנשרי, קומיקאית שצומחת מלמטה, כי משם דברים צומחים. כמעט לבד לגמרי העלתה מופע קומי מלא “צחוק זה עניין רציני”, בבימוי אסף בלאו ובכתיבתה. במופע היא מדברת על החיים, בעיקר שלה, ועל נושאים שלא כל כך מקובל לדבר עליהם במופעי בידור, כמו תקראו את הראיון. נכון לעכשיו אף שר תרבות לא הפסיק את מימון המופע.

מתי גילית שאת מצחיקה?

“הוריי אומרים שהצחקתי עוד בתכנון שלי, אח”כ כפי שאני מספרת במופע, הייתי קוויקי, לפני מלחמת לבנון הראשונה, מבצע ליטני, נכנסים מהר יוצאים מהר, קוויקי. אז צחקו גם בעשייה שלי.

“מגיל 3 כוכבת בגן הילדים, הופכת כל מפגש לקרקס וכל גננת נשלחת לטיפול נפשי. בגן חובה הנחיתי את מסיבת חנוכה, כמו שאת האוסקר מנחים סטנדאפיסטים, כך אני התחלתי. סיפרתי את ‘אדון מערוך וגברת קרש’ בע”פ ואלתרתי בדיחות עם הקהל.

“לא שמעת? לא ידעת? היום מלבבים לביבות במטבח…”

 

במופע את מציינת שאת גרה בהתנחלות. בתקשורת המתנחלים מוצגים כאנשים שמסתובבים כל היום עם רובה ואומרים דברים לא יפים על ערבים. יש לך עוד תחביבים?

“אני מתנחלת! לא דתייה, לא בהריון וללא עוזי, לא יודעת למה לא נתנו לי אישור לחתום על נשק..

“מתחביביי: כל יום עוברת במחסום בין השטחים לישראל, שואלים אותי מאיפה את? עונה: מעלה גירה!

“עוד מתחביביי: הקמת מאחזים בגבעות, חמושה בשרוולון וחצאית מעטפת.

“אוהבת לשמח את אנשי הכפר, כאשר יש אצלם שריפה, כל יומיים- שלושה, שרה להם ‘שריפה בני דודים שריפה’. הם כנראה לא מזהים את הלחן”…

מי הקומיקאים שהשפיעו עלייך?

“השפיעו עלי שלישיית ‘הגשש החיוור’ חנה לסלואו – כן, אני עתיקה..

פלטפוס וילדים סורגים – חצי עתיקה

אדיר מילר ועדי אשכנזי – לא בת מאה…”


במופע את מדברת גם על מוצאך הפרסי. בוויכוח האשכנזי-מזרחי את בצד של הטובים או של הרעים?

“בעניין העדתי אני בבעיה, אף עדה לא לקחה אחריות על הפיגוע. לא התקבלתי לא לבית הכנסת הספרדי ולא האשכנזי. ברור, אף אחד מהמשפחה לא נולד בספרד או באשכנזייה.

“אבא שלי פרסי, עם שורשים בשושן, כשעוברים מחסום בשטחים הוא מציג תעודת קצין, כי בטוחים שהוא מהאייטולות של חומייני.

“אמא שלי רומניה הונגרייה, רומנים זאת לא עדה, זאת עבודה והונגרים זה שבט אירופי שלא דומה לכלום. בכל מקרה כולם בטוחים שהיא מרוקאית. איך שלא תסתכל על זה, נפלתי מכל הכיוונים.

,ליתר ביטחון, אני בצד של השמחים!”.


מה את חושבת על הקומיקאים של היום?


“קומיקאים של היום, לא של היום, הם של הערב והלילה. ביום לרובם יש דיי- ג’וב.

יש מעולים וגרועים כמו בכל מקצוע. ציצי ציצי תחת תחת, פחות מצחיק אותי…”


כמו כן את מדברת הרבה על בעיות פוריות, נושא שהיה עד לא מזמן טאבו. החברה אשמה או אלוהים?


“טיפולי פוריות: אשמים הרופאים. לנשים אין שום בעיה, זה הם שלא מצליחים להכניס אותנו להריון.יצאתי עם טייס, התחתנתי עם שף, אבל אכנס להריון מרופא. רק שיעלה כבר על הנוסחה”.

רופא עולה על הנוסחה
רופא עולה על הנוסחה


מה המילה שהכי מצחיקה אותך, ולמה?

“זקיקים – מילה חמודה. איך נגרום לנשים להגיע בכל יום ב-6:30 בבוקר לבית חולים, לעשות בדיקות דם ו-אולטרסאונד, פנימי? ניתן לזה שם חמוד ‘זקיקים’.

גם ‘מעקצץ’ זה מעקץ?!  מזה יתוש? או עוקץ, או שורף, או כואב בטירוף כאילו ירו בי עכשיו והזריקו לי ציאניד בו זמנית, בתוך ים המלח”.


במקצועך את גננת. תמליצי לילדים להיות קומיקאים שיהיו גדולים?

במקצועי אני שחקנית, ליצנית, בדרנית, מצחיקנית ושן-שן השדונית!

בהשכלתי אני מנחת קבוצות תיאטרון קהילתי ושחקנית יוצרת חוקרת.

בהכשרתי אני מורה לתיאטרון.

בעבודתי אני מספרת סיפורים, מנחת חוגים, בימאית וקומיקאית.

גננת זה רק חלטורה..


מה התפיסה הקומית שלך?

צחוק זה עניין רציני ואין פרות קדושות”.

אילו שלושה דברים היית לוקחת לגיהינום?

“אני יש לי סידור עם הגיהינום, אבא שלי הצדיק, לקח על עצמו את כל עוונותיי, יש אפשרות כזאת, זה דיל בלתי רגיל, שרוב האנשים לא מסכימים לו. אבל אבא שלי התעקש, לא יכולתי לסרב.

“אבל אני בהחלט יכולה ללכת לעזאזל, או לכל הרוחות ואם ממש יתעקשו אז ליתקעוואד”.

התעדכנו במופע הבא

גיא הוכמן – ראיון ר-ציני

מיהו נסיך האופל של הקומדיה? זה סוד, אז קחו ראיון עם גיא הוכמן במקום

לגיא הוכמן  יש כנראה הרבה תחביבים, אבל אנחנו יודעים רק על אלו שהוא מעלה לאינטרנט כי אנחנו לא עוקבים אחריו ברחוב או משהו. אחד מהתחביבים הללו הוא העלאת סרטונים לסדרת האינטרנט הקומית “נייס גיא“, שהיא חלק מהתכנית הזדונית לשחזר שלבים בקריירה של גיא מרוז. תחביב שני הוא להעלות טורים למאקו, המתחרה העיקרי של ילדי הקומדיה. חוץ מזה הוא נגע בחן טל, וזו הדרך היחידה שלנו להעלות את הטראפיק. מתחתיי יהיו שאלות ותשובות.

 מתי גילית שאתה מצחיק?

“עדיין לא גיליתי”.

הסרטונים שלך עוסקים הרבה בנושא זוגיות. אתה סטרייט?

“עדיין לא גיליתי”.

מי הקומיקאים  שהשפיעו עליך?

“מעל כולם, אפרים קישון. בנוסף הגשש, סשה ברון כהן, אדיר מילר ואבי ביטר”.

אחד הסרטונים הפופולריים שלך הוא עם חנטל. איך לדעתך היא תורמת לקומדיה?

“לא יודע לגבי קומדיה, אבל היא בהחלט תורמת לחקר מדעי האינטרנט. אחלה בחורה שבעולם”.

יש לך טור קבוע במאקו. אתה סבור שפרסומות רודפות אותך לכל מקום?

“חושב שכן. אתמול הלכתי לקניון ומתחתיי צעד באנר”.

באנר שלא תרצו לפגוש בקניון http://www.vecteezy.com/holiday-seasonal/35843-halloween-treats-poster creative commons
באנר שלא תרצו לפגוש בקניון
http://www.vecteezy.com/holiday-seasonal/35843-halloween-treats-poster
creative commons

 

מה אתה חושב על הקומיקאים של היום?

 “שבתוך תוכנו כולנו שואפים להיות בקומדי סטור”/

פעם כבר הייתה תכנית “נייס גיא“. המגיש שלה קיבל תכנית אקטואליה והתחתן עם אורלי וילנאי. זה גם הכיוון שלך?

“כן, זה פחות או יותר הכיוון. רק שבמקום אקטואליה, אני שואף לקבל תכנית טבע ובמקום אורלי וילנאי – מתן וילנאי”.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

 “אמבטיה. כי זו פשוט מילה מטומטמת מדי לדבר קסום כמו מקלחת”.

מה הדבר הכי מצחיק שקרה לך בדרך לאבטלה?

“ילד קקה בן 14 עם גשר דרס אותי עם אופניים חשמליים”.

מה התפיסה הקומית שלך?

“שבהומור אין קונצנזוס. תמיד יש כאלה שיאהבו, כאלה שפחות וכאלה שיחרימו. צריך לנסות לעשות את מה שמצחיק אותך, את הידידה הכי טובה שלך וקרוב משפחה אובייקטיבי יחסית. אה, ותשתדל להיות כמה שיותר ליד סבתא שלך. זה עושה פלאים”.

מתי לדעתך תהיה קרוב למוות?

“מחר, 9:30 בבוקר, פארק הירקון. אשתדל להעלות פוסט לפני” .

אריק שגב – ראיון ר-ציני

אריק שגב על המפגש עם חנוך לוין, העבודה עם ערן זרחוביץ’ ועל עוד דברים שכתובים בתוך הטקסט

אריק שגב. ציור: אבי כהן
אריק שגב. ציור: אבי כהן

אריק שגב עשה הכל בחיים, היה סטנדאפיסט, כתב ללילה גוב, לאדיר מילר, ליצפאן, לארץ נהדרת, למיטב התכניות של ביפ (החטא ועונשו), ערך בעיתון כולנו, שיתף פעולה לאורך השנים עם ערן זרחוביץ’ וענה לשאלון בבלוג ילדי הקומדיה. ומה אתם עשיתם, שני הקומיקאים שקוראים את הבלוג? כלום. קראו ולמדו.

 מתי גילית שאתה מצחיק?

“מתישהו ביסודי. האב היה איש קבע והמשפחה שלי נדדה איתו בעקבות הבסיסים שבהם שירת. התגלגלנו מבת ים, לירוחם, לראדון ולארצות הברית. הייתי ילד  שמן וחנון, שמשמיע כנראה סאונד נהדר כשחובטים בו. בשלב מסוים הבנתי שהומור הוא כלי  נהדר, בטח לילד שממש לא יודע ללכת מכות, גם כדי להסתגל בכל פעם למקום חדש, גם כדי לרכוש חברים, וגם כדי להקל על עצמך את ההתמודדות עם המציאות המתסכלת.
באיזשהו שלב הבנתי שהומור גם יכול לגרום לאנשים לחבוט בך יותר חזק, אבל פנסים בעין דוהים, בדיחה טובה נשארת איתך לנצח”.

 כתבת ללילה גוב, לארץ נהדרת, ערב אדיר, החטא ועונשו וכוכב נולד. מה יוצא דופן?

“אין תכנית דומה, בטח לא מבחינת הכתיבה. אני יכול להעיד שמכל תכנית אתה לומד להפעיל משהו אחר, ונהנה ממשהו אחר. לילה גוב הייתה הפעם הראשונה ששמעתי קהל שלם צוחק מבדיחה שכתבתי וזו הייתה הטעימה הראשונה מהסם שאליו אתמכר כל החיים, עם אדיר למדתי איך קומיקאי עובד, כוכב נולד הייתה הזדמנות להיות חלק ממערכת משומנת להפליא, שבה הכתיבה שלי (ושל זרחו) לא הייתה העיקר, וארץ נהדרת הייתה פשוט חלומו של כל כותב קומי, אם אתה מצליח להעביר רעיון בחדר המערכת, לא משנה כמה הוא הזוי – הוא ימומש בצורה הטובה ביותר. כמו הפיה הטובה על קוק

(התשובה הנכונה היא כוכב נולד)

 מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

“יש לכם שנה? קובי ניב ודודו גבע היו הראשונים שלי, אחר כך אפרים קישון, הטורים של ‘דבר אחר’ ז”ל וכמובן החמישיה הקאמרית שהייתה התכנית הקומית הראשונה שחוויתי ולמדתי ממנה כבר כשהייתי כותב וסטודנט לתסריטאות. גם מה יש וזהו זה.
אבל אם חייבים לבחור אחד, אז אין ספק שזה יהיה חנוך לוין, בכל דבר שהוא עשה. חוסר הפחד שלו, השילוב בין צחוק מופרע לאגרוף בבטן, הידיעה שהחיים כל כך מצחיקים בגלל שהם כל כך מבעסים ולהיפך, והשליטה המושלמת שלו בשפה – כל אלה דברים שאני משתדל לחיות לאורם.  ב’בנות הזהב’, כנראה הפרויקט שהכי נהניתי לכתוב, תיקי דיין הכבירה, שהייתה שחקנית קבועה שלו, זיהתה מיד כמה אני מושפע ממנו, גם בסיטקום הנ”ל ואמרה שחבל שלא זכיתי לפגוש את חנוך.
היא טעתה, פגשתי אותו פעם אחת בניינטיז, אבל לא הצלחתי להוציא מילה מהפה. במבט לאחור הייתי צריך לפחות להשליך לרגליו את התחתונים שלי.
ואם אתם חושבים שאני מגזים, תקראו את ‘הקוסם’, לא רק מערכון מצחיק שממחיש את כל מה שאמרתי לעיל, אלא גם הפאנץ’ ליין הכי טוב שנכתב. אי פעם. בכל שפה.”

עבדת לאורך השנים עם ערן זרחוביץ’. הוא מקנא בהצלחתך?

“על איזו הצלחה אתה מדבר? אני יודע שהוא מאוד אהב גם את ‘אולי הפעם’ וגם את ‘בנות הזהב’ שכתבתי לאחר שעזבתי את ארץ, והוא אפילו הסכים להשתתף ב-15 דקות, המגה פלופ שכתבתי ליס.
אבל לערן אין סיבה לקנא בי, ואני מקווה שהוא יודע את זה. ‘הפרלמנט’ היא בעיניי מאסטרפיס, אין מילה אחרת, ומעמד הקאלט שהתכנית שלו ושל טייכר זוכה לה הוא מהמוצדקים.
אני חושב שדווקא העזיבה שלי את ארץ אפשרה לנו להפסיק לקנא אחד בשני. כשאתה כותב עם מישהו  תמיד יש את החרדה מי בעצם יותר מצחיק, ו’אני הבאתי את הרעיון, אבל הוא הביא את רוב הפאנצ’ים’, שלא לדבר על זה שערן לוהק ל’מסודרים’ כבר בעונה השנייה שכתבנו ביחד. ייתכן מאוד שערן הוא האיש הכי מצחיק שאני מכיר, ועכשיו אני יכול ליהנות מהיצירה שלו ללא משקעים. והוא גם נראה מגה סקסי בפרווה של לאמה.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=mNBK5UIBMqs]

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

 “מה זה אומר, שאני יוצר קומדיה של אתמול?
אני פריק של קומדיה ישראלית מילדות, וגם עכשיו אני משתדל לא לפספס אף סטנדאפיסט או סיטקום ישראלי וגם לא משהו באינטרנט, וזה קשה. אני מאוד אוהב את סדרת האינטרנט  משיח, משוגע על לוקאץ’, מת על רועי כפרי, אני גם מאוד נהנה מ‘שנות השמונים’, והגיע הזמן שתוציאו את הראש מהתחת. קל יותר לנשום ככה.”

היית בין היתר עורך המשנה של עיתון הנוער “כולנו”. איך השפעת לרעה על הדור ההוא?

“לא מספיק, לצערי. חוויתי את הגסיסה של העיתון הזה, ושל עיתונות הילדים בכלל”.

כולנו מבכים את מות הפרינט
כולנו מבכים את מות הפרינט

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

“המילים שהכי מצחיקות אותי הן מילים בלועזית ישנה. ב’רומנים’ הייתה לערן ולי הזדמנות להחיות אותן. כבר לא אומרים ‘אימפרסריו’ לדוגמה, או ‘גריפה’ או ‘לומבגו’ או ‘קסוקר’.
‘אוטואימוני’ זו מילה מאוד חמודה למחלה שברגעים אלה לועסת את הגוף שלי. בכללי למחלות יש שמות מגניבים, טרשת נפוצה למשל. כמו כן  מאז האוניברסיטה יש לי חיבה למילה ברכטיאני.
המילה הכי לא מצחיקה בעיניי היא כוסית, אני נורא אוהב נשים, ואף פעם לא הבנתי למה זה מחמיא לצמצם יופי נשי לאיבר הכי מפחיד שלהן”

שימשת גם כעורך מוזיקלי ב”ציפורי לילה מנקרות”. מה השיר הכי מצחיק בעולם כולו?

“המממ. רוב השירים שאמורים להיות מצחיקים, לא מצחיקים. אני אוהב את כוורת כלהקת רוק, אבל תמיד ההצחקות שלהם נשמעות מלי מאולצות.
אבל המחזמר Book of Mormons של יוצרי סאות פארק מכיל כמה ליריקות נהדרות נהדרות. ואני מאוד ממליץ לראות אותו, ואם מישהו רוצה להעלות אותו לארץ, אני מתנדב לתרגם אותו”

מה התפיסה הקומית שלך?

“שהכל מצחיק, בעיקר מה שאסור לצחוק עליו. מה שהחזיר אותי לסטנד אפ היה גילוי המחלה שלי, והעובדה שבטיפולים פסיכולוגיים לחולים סופניים מראים להם קומדיות אבל לא מעודדים אותם לצחוק על מותם הבלתי נמנע הייתה מאוד מתמיהה בעיניי”

איך מאלפים את הפיל בחדר?

“פותחים חלון”

ויקפדייתו

***

ערבי ילדי הקומדיה
אירועים קרובים ומצחקים

מרסל מוסרי – ראיון ר-ציני

מה חדש במדע? מרסל מוסרי

מרסל מוסרי, קומדיהיש רק שני סוגים של אנשים בעולם ולא יותר, אלו שלא יודעים מיהי מרסל מוסרי ואלו שאומרים הרבה פעמים מהר מרסל מוסרי מול המראה. החלק השני הפך את עמוד הפייסבוק שלה לעמוד עלייה לרגל שבו אנשים מקריבים לה בדיחות ונותנים לה 200 לייקים בממוצע, שזה פי מאתיים מהממוצע. הסיפורים שהיא מספרת בעמוד הם שילוב של צ’כוב וזאב רווח, מילולית. צ’כוב וזאב רוווח הזדווגו אבל לא הוסר צו הפרסום, אז ששש. חוץ מזה  יש לה מופע יחיד בשם “עסיסית”, שלא עוסק בהמלצות תזונה.

 

מתי גילית שאת מצחיקה?

 “אני מצחיקה? וואלה? שמחה לדעת שאתה חושב ככה, בן כמה ומאיפה? בקטע של משהו רציני? אבל שתהיה בעניין, אני עושה חינה! הבטחתי לסבתא”.

 (אני שומר את עצמי לדדו)

 הרבה מהסיפורים שלך הם משפחתיים. מה השכר שאת משלמת כדי שלא ינוכו אותך מהירושה?

“בורכתי במשפחה מצחיקה. גם בפעמים שאני לוקחת את הדמויות שלהם ומקצינה זה נשמע הגיוני. לגבי הירושה אל תהיה אופטימי, גם אם תאגד את החסכונות של אמא ואבא שלי יחד, תמכור את הבית שלהם ואת כל הרהיטים עדיין ייצא לך חוב בהוצאה לפועל של חצי מיליון שקל. מוותרת”.

מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עלייך?

“מתה להגיד צ’רלי צ’אפלין כדי להישמע אינטלקטואלית, אבל לא. למען האמת אבא שלי הוא אדם מאוד מאוד מצחיק, יש לו בדיחות קבועות שתמיד מצחיקות את כולם (הכנסתי את חמותי להריון), הושפעתי ממנו כנראה. עם זאת, אני מאוד אוהבת את אדיר מילר ורשף לוי. שניהם וירטואוזיים ענקיים בעיניי”.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=p7zXtlvORJU]

מה המלצתך למתיירים בחולון?

“לקחת קו 72 לתל אביב.

מה את חושבת על היוצרים הקומיים של היום?

“אני לא במקום של לשפוט אף אחד. אבל הרבה מההומור היום רדוד, אנשים מתעסקים באובססיה בסקס ובדברים אסורים על מנת להצחיק. אני לא אתחסד, גם אני עושה את זה לפעמים.
 “הקטע הוא שהיום גם ככה אין כבר טאבו על כלום והכל פרוץ וידוע, הייתי רוצה לראות דברים יותר מתוחכמים, אפילו הצגות יחיד מצחיקות במקום סטנד אפ. מה שכן, יש התעוררות בכל הז’אנר של בנות מצחיקות, שזה אדיר!“.

 מה התגובה הכי מנומסת שאת יכולה לתת למי ששואל אותך מתי ייצא הספר אחרי כל סטטוס?

“הרבה מבקשים ספר. יש כאלה שגם אם אכתוב בסטטוס ‘יש לי עצירות כבר שבוע, מה לעשות?’ יכתבו ‘וואו, מתי יוצא הספר?’. זה גורם לי לחייך, וזה כיף! אבל כרגע לצערי אני לא יכולה להרשות לעצמי מבחינה כלכלית לשבת בבית ולכתוב, מאמינה שזה יגיע”.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

“אין מילה ספציפית שמצחיקה אותי, יש כמות וודקה ספציפית”.

 מרסל מוסרי זה שם איסלנדי מאוד נפוץ. איך את מסתדרת בחברה הישראלית שבה יש מעט מאוד איסלנדים?

“יש לך פה טעות, ידידי הכותב המסוקס , יש המון איסלנדים בארץ. הייתי צריכה להתחתן עם איסלנדי אבל בגלל הקור הכל היה מכווץ אצלו, אז הלכתי על ניגרי”.

הלהקה האיסלנדית סיגור רוס מרכינה ראש בחרפה
הלהקה האיסלנדית סיגור רוס מרכינה ראש בחרפה

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

“אני בורחת ממעמסות ודברים כבדים מדי. ההומור נותן לי מפלט מאז ומעולם. גם באמצע ריב אני יכולה פתאום לחייך. אמא שלי תמיד אומרת לי שאני בחורה ששרה לעצמה בראש ‘לא אכפת לי מהמצב’. אז ככה, בדיוק, ‘לא אכפת לי מהמצב‘”.

אם לא היית קומיקאית, איך היית מתעשרת?

“הייתי מחשפנת במועדון העיוור”.