ארכיון תגיות: הדיילי שואו

חדשות הקומדיה 14.4-8.4

מערכת “ילדי הקומדיה” מספידה את צ’ארלי מרפי. וגם: ג’ון קליז יככב בסיטקום חדש ב-BBC, מי ינחה את ארוחת הערב של כתבי הבית הלבן השנה? האם SNL גנבו מערכון מטיג נוטארו? ולמה “ויפ” הורידו בדיחה על גולדן שאוורס?

 

צ’ארלי מרפי ז”ל

צ’ארלי מרפי, קומיקאי, שחקן, תסריטאי ואחיו הגדול של אדי מרפי, מת השבוע בגיל 57, מלוקמיה. מרפי מוכר לרבים בזכות עבודתו בתכנית המערוכנים “שאפל שואו” שם כתב ושיחק, ובמיוחד כיכב בשני המערכונים הקלאסיים בסדרת “סיפורי צ’ארלי מרפי” בו הוא סיפר על המפגש שלו עם ריק ג’יימס ז”ל ופרינס ז”ל. מרפי גם כתב את הסרטים “נורביט” ו”ערפד בברוקלין” בשביל אחיו מרפי והופיע בסרטים וסדרות רבים, ביניהן: CB4, The Boondocks, ו”נורביט”. כריס רוק וכותב “שאפל שואו” ניל ברנן הספידו אותו בטוויטר.

מקור: Rolling Stone

או קליז, אדית’

ידוע שאין דבר שג’ון קליז לא יעשה בשביל כסף כדי לשלם מזונות למגוון נשותיו לשעבר, וכן זה כולל פרסומות לשוקולד השחר. אבל, הנה פרוייקט שלו שאולי דווקא יהיה טוב. אולי. קליז לוהק השבוע למה שיהיה הסיטקום הראשון שלו ב-BBC מאז “המלון של פולטי” המופתי. הסדרה Edith, נכתבה על ידי התסריטאי זוכה האוסקר צ’ארלס מקיוון, שהיה מעורב בתפקידים קטנים בפרוייקטים פייתונים בעבר, וכתב את “ברזיל” בשביל הפייתון טרי גיליאם. קליז ישחק את בן-זוגה הישן של הדמות הטיטולרית, אדית’, אלמנה שקליז משכנע אותה להתחתן ולעבור לגור איתו באקלים חם יותר, אבל התכניות משתבשות שבנה בן החמישים של אדית’ רוצה לעבור לגור איתה. קליז אמר שהתסריטים לששת פרקי הסדרה הם “מהמהנים שקראתי במאה השנים האחרונות” ושהוא מתרגש לעבוד שוב עם השחקנים אליסון סטדמן, שתשחק את אדית’, איתה הוא כיכב בסרט Clockwise ב-1988, סרט שאני חושב שלקחתי ממדף “מונטי פייתון” של האוזן השלישית לפני עשור.

מקור: Variety

אבו-חסן

ארוחת הערב השנתית של תא כתבי הבית הלבן, הוא אירוע שבדרך-כלל מספק קצת הפוגה קומית ושיחרור לחצים, עם הנשיא המכהן יושב ומחייך בזמן שקומיקאים כמו קונאן אובריאן, סת’ מיירס או סטיבן קולברט צוחקים עליו ועל הממשלה. אבל השנה, כמובן, הנשיא הוא התינוק המגודל דונלד טראמפ, שלא ישתתף בארוחה, יש להניח מחשש שהרגשות שלו יפגעו ויתחיל לבכות. למעשה, זה מרשים שהאירוע מתקיים בכלל עם המלחמה של טראמפ בתקשורת, ולא פשוט הוחלף באירוע בו כל כתבי ברייטברט שרים על גבורתו של טראמפ, אבל ההצגה חייבת להימשך ולמרות שהנשיא לא יהיה שם האירוע יקרה, ובהנחייתו של חסן מינאז’, כתב הדיילי שואו הצעיר והמוכשר. כתבת דיילי שואו (לשעבר) אחרת, סמנתה בי הנפלאה, תנחה אירוע משל עצמה השנה בשם Not The White House Correspondents Dinner ברשת TBS, שמשדרת את התכנית השבועית הנהדרת שלה Full Frontal. בי שיחררה את הטריילר הבא לאירוע שלה, בו היא מבטיחה לחגוג את העיתונות החופשית “בזמן שעדיין יש לנו אחת”.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=t0UvTubRXks&w=560&h=315]

מקור: The New York Times

נוטריו ט.י.ג.

לואי סי קיי חזר להנחות את סאטרדיי נייט לייב השבוע, ומבקרים וצופים רבים הסכימו שהמערכון הטוב ביותר של הערב, היה מערכון בו לואי משחק אדם משונה המזמין ליצן יום-הולדת (בובי מויניהן) רק לעצמו, לבדר אותו בזמן שהוא יושב על ספה. זהו בהחלט רעיון מקורי שיכול רק היה להיברא על ידי המוחות הקודחים של SNL או על ידי טיג נוטארו לפני שנתיים. כן, מוסד הקומדיה האמריקאי שוב מואשם בגניבת קונספט למערכון, הפעם סרט קצר מאת הקומיקאית טיג נוטארו בשם Clown Service, אותו הוציאה ב-2015 לאחר פרוייקט מימון ב-2012. זה נראה משונה שסי קיי יגנוב מטיג, לה הוא מפיק תוכנית באמאזון והוציא את אלבום הקומדיה האחרון שלה דרך האתר שלו, אבל נוטארו טוענת שלא הייתה בקשר עם הקומיקאי בשנה וחצי האחרונה, והיא יודעת שאחד מהכותבים של המערכון מודע לסרט. אני מציע לכם לשפוט בעצמכם: הסרט הקצר זמין לצפייה פה והמערכון אמור להיות זמין לצפייה פה אם SNL לא היו חוסמים אותו לצפייה בארץ. בכל מקרה, אני שמח שזו השערורייה הראשונה שסי קיי היה אי פעם מעורב בה.

מקור: Splitsider

פיפי עם ויפי

הסדרה האהובה של HBO “ויפ” שאבה הרבה מההומור שלה מלהקצין ולהגחיך את מצב הפוליטיקה באמריקה, אבל בעקבות מערכת הבחירות האחרונה זה נהיה הרבה יותר קשה לא להיות פשוט סדרה דוקומנטרית. לדוגמא, השואוראנר של הסדרה דייוויד מנדל סיםר השבוע על איך פרק של הסדרה היה אמור להכיל בדיחה על איך ג’ונה נהנה אולי מגולדן שאוורס, אבל הם היו צריכים להסיר אותה אחרי שיצאו החדשות על השמועה שטראמפ שילם לזונות רוסיות להשתין על המיטה שלו במלום במוסקבה, והיוצרים החליטו שזה קרוב מדי למציאות. מי יודע איזה עוד דברים משוגעים טראמפ יעשה שימנעו בדיחות נפלאות על הפרשות גוף בעתיד?

מקור: The AV Club

 

חדשות הקומדיה, 11.12-6.12

ג’ון סטיוארט חזר לדיילי? למה מילים מצחיקות? והאם עמית איצקר נעלב?

6.12

המפיק של סיינפלד מת

 

השם הווארד ווסט אולי לא אומר לכם הרבה אבל מדובר במפיק האגדי של סיינפלד שהלך לעולמו השבוע בגיל 84.

כמו כן עבד ווסט עם קומיקאים כמו אנדי קאופמן ומרטי פלדמן.

מקור: הוליווד ריפורטר

7.12

מה המילה שהכי מצחיקה אותך

סוף סוף יש תיאוריה מדעית: למה מילים מסוימות מצחיקות. דוקטור סוס כמובן תרם לכמה הבנות במחקר. כדאי להיות מוזר.

מקור: smithsonian

8.12

הדיילי שואו עם ג’ון סטיוארט

ג’ון סטיוארט הגיח בקטנה לדיילי שואו והזכיר לכולם את מה שהם כבר ידעו- טרבור נואה הוא פשוט… נהההה….

מקור: The daily banter

9.12

להעליב את זיו

ועכשיו לחדשות המעליבות.
הרוסט של עמית איצקר, זיו ממשיח, עלה השבוע באורך מלא ליוטיוב. השתתפו: ניב מג’ר, אריאל ויסמן, תומר פישמן, אסף קפלנסקי, תם אהרון, יואב רבינוביץ’, טל טירנגל, שמעון ראיצ’יק, מתן שרון, אורן ברזילי, עמית קלינג, שאול לוריא, נעמה רודריגז

חדשות הקומדיה, 5.11-1.11

ג’ון סטיוארט בתכנית חדשה-ישנה, מופע למען הפליטים מסוריה, סרט שבודק איך זה להצחיק  על הבמה בפעם הראשונה ולמה סטנדאפ זה כל כך קשה. חדשות קומדיה בלי פואנטה

1.11

מתקשים בקומדיה

למה יותר מתמיד קשה להיות קומיקאי בשנים האחרונות, האם הסטנדאפ איבד מן הקסם שלו וכיצד פייסבוק אשם בכל זה…

מקור: Southern News

2.11

תיעוד: סטנדאפ בפעם הראשונה

את רוב הקומיקאים שלנו אנחנו מכירים כבר מיומנים ומלוטשים (או לפחות ככה הם חושבים), אבל גם להם רעדו הביצים בפעם הראשונה.

סרט תיעודי חדש ילווה אנשים שהולכים לעשות את הדבר הקשה מכול בפעם הראשונה (ואולי גם האחררונה) בחייהם: לעלות על הבמה ולנסות להצחיק.

מקור: פוקס40

3.11

כל מה שמצחיק בעירייה

שבעה סטנדאפיסטים מחבורת “כל מה שמצחיק בעולם” הופיעו בבניין עיריית ת”א, כחלק מאירועי “רגע אחד”. בראיון ל NRG הם מספרים על גניבת חומרים, חרדות שלפני הופעה שמובילות לאישפוז וקידום תהליך השלום דרך הומור.

מקור: nrg

 

4.11

הדיילי שוב

הוא עוד לא הספיק לחצות את הכביש לקנות שווארמה וכבר הוא שב על עקבותיו…
ג’ון סטיוארט חוזר ל- HBO עם תכנית שנשמעת בדיוק כמו הדיילי שואו רק קצרה יותר.
התכנית ככל הנראה תופיע בערוצי הדיגיטל של הרשת.

מקור: אובסרבר

 

5.11

צחוק למען הפליטים

מספר קומיקאים ובראשם גרג דיוויס (שידוע בין השאר מקומדיית המצבים “קרועים”), אירגנו מופע שכל הכנסותיו יוקדשו לאירגונים המסייעים לפליטים מסוריה כגון ActionAid. “רק טיפה בים”, אומר דיוויס על היוזמה.

מקור: הגרדיאן

 

העובדים הזרים של הקומדיה האמריקאית\ גארי סילברמן

טרבור נואה מוכיח שקומדיה אמריקאית היא כמו כל עסק בעולם

 

המצב בארה”ב לא משהו היום. וושינגטון לא מתפקדת, וול סטריט לא משתנה. יש הצפות והכבישים לא מתוחזקים. משקיעים זרים שולטים באספקת הקטשופ, “גבינה מותכת” ועוד מוצרי מזון בסיסיים.

ולכן ההכרזה שטרבור נואה (31) ירש את ג’ון סטיוארט כמנחה ה”דיילי שואו”, הדאיגה את כולנו.

ההכרזה על המעבר הגיעה שבוע אחרי שג’יימס קורדן הבריטי התחיל להנחות את ה”לייט נייט שואו” ב-CBS  ואחרי שג’ון אוליבר קיבל תכנית משלו ב-HBO. נראה שבארה”ב נגמרו הכישרונות הקומיים, וצריך להתחיל לייבא מבחוץ.

אבל אין מה לדאוג בגלל נואה וחבריו הזרים. עלייתם היא לא סימן להתדרדרות של אמריקה, אלא סימן דווקא לעלייה בכוח האמריקאי. מדיה חברתית, רשתות שידור שמוכרות תכניות לכל העולם והקסם הישן של הוליווד – כל אלה גרמו לכך שההומור האמריקאי התפשט לרמה שבה אפשר למצוא קומיקאים בסגנון בכל מקום על כדור הארץ.

מצחיק איך קומדיה אמריקאית צומחת – כמו כל עסק בעולם. היא הופכת לעסק חובק עולם שיכול להשיג תשומות, חומרי גלם ועבודה מכל מקום על הגלובוס. דבר כזה לא יכול לקרות בברזיל, סין, הודו או רוסיה של היום, ולדעתי  גם לא בעתיד. לארה”ב יש יתרון תחרותי בנושא הצחוקים.

בכל רגע נתון בהיסטוריה האמריקאית חלק נכבד מהאוכלוסייה היה קצת מבולבל ועוד לא ממש על הרגליים, מנסה להבין רגע איך הפך לחלוץ, מהגר, עבד או נווד. פתאום הם מצאו את עצמם גרים בארץ נוכרייה, וההומור הוא בן הברית הרגיל של המיעוט, המיעוט שמסתכל על החברה מבחוץ.

כדוגמה אני יכול להביא את ההומור הישראלי לעומת ההומור האמריקאי-יהודי. יהודים הם מיעוט בארה”ב אבל רוב בישראל, ובשתי הקבוצות יש בערך אותו מספר אנשים. אני לא זוכר יותר מדי ישראלים מצחיקים, הם עסוקים מדי בעניינים הרציניים להפחיד של מדינת ישראל, לעומת יהודים אמריקאים. אלה מצחיקים [נראה שהראש של הכותב תקוע כל כך עמוק בתחת האמריקאי שהוא תכף יוצא משם לחלל – המתרגמת]. יש המון כוכבי קומדיה יהודים-אמריקאים עם שורשים מזרח אירופיים – מהאחים מרקס עד ג’ק בני, ג’ורג’ ברנס, לני ברוס, וודי אלן, מל ברוקס, ג’רי סיינפלד וסטיוארט בכובדו ובעצמו.

ארה”ב סיפקה גם קרקע פורייה למצחיקנים דוברי-אנגלית לא אמריקאים. קומיקאים בריטים רבים פלשו לארה”ב – צ’רלי צ’פלין, סטן לורל, בוב הופ שנולד בדרום לונדון, ומלך הוואן-ליינרים, הנרי (“קח את אשתי, בבקשה”) יונגמן, שהופיע לראשונה בליברפול. אליהם נוסיף גם קומיקאים קנדיים – ג’ים קארי, מייק מאיירס, סת’ רוגן. מאוסטרליה קיבלנו את דיים עדנה ואת פול הוגאן (לא הרבה, אבל לא רציתי להתעלם מהאוסטרלים, שלא ייעלבו).

נואה התחיל להופיע ב”דיילי שואו”  בעונה הקודמת. הוא בהחלט עשוי מחומר של קומיקאים אמריקאים – הוא הגיע ממקום אחר והוא קצת שונה. בן לאם שחורה ואב לבן שנולד בדרום אפריקה ב-1984, שנה שבה נישואים בין גזעיים עוד היו אסורים שם בחוק, הוא אמר שנולד וגדל בעולם שבו “עצם קיומו היה פשע”.

הבידול של נואה הוא שהגיע מפינה ממש לא צפויה בתחום הקומדיה. בשנים שבהן התבגר התחוללו בדרום אפריקה מהפכות. דבר כזה היה עשוי להבריח את הצעירים מתרבות הפופ האמריקאית – אבל זה לא קרה. במקום זה קיבלנו מחליף ראוי לג’ון סטיוארט – תוצרת ניו ג’רזי בן 52. ונואה מתאים לגמרי לתפקיד הקומיקאי המרכזי של שנות האלפיים.

מיד לאחר ההכרזה על ההחלפה הצליח נואה לעצבן את מובילי הדעה במדיה החברתית. הסיבה הייתה הסיבה הרגילה: הציוצים שלו בטוויטר. באחד מהם השמיץ “בנות שמנות בכל מקום” (ציוץ שדי מדבר בעד עצמו). באחר כתב: “כמעט דרסתי ילד יהודי. הוא לא הסתכל כשחצה את הכביש, אבל הייתי מרגיש ממש רע – זו מכונית גרמנית!”.

בקומדי סנטרל הוציאו הודעה לעיתונות שבה הביעו תמיכה בנואה, בדיוק כשהיה עסוק בלעורר עוד סערות בטוויטר (וזה דבר שבעלי הכוח כיום אוהבים שהעובדים שלהם עושים).

אמנם לא צחקתי מאף אחד מהציוצים, אבל אני מחייך כשאני חושב על בן התערובת מאפריקה שיחליף את יליד ניו ג’רזי, בבת עינה של הקומדיה הטלוויזיונית בארה”ב.

רק באמריקה, כמו שאומרים, רק באמריקה.

***

תרגום ושכתוב: טל ניר קסטל

מקור: 

The funny thing about American comedy – FT.com

הלל לוריא כהן (חסילון) – ראיון ר-ציני

האם אתר הסאטירה חסילון יעקוף את משטרת ישראל העמוד הרשמי? העורך הלל לוריא כהן לא יענה על השאלה

הלל לוריא כהן, קומדיההאתר חסילון הוא הירחון היומי הראשון בישראל. לא הרבה אנשים מודעים לכך אבל ירחון יומי זה אוקסימורון, שזה אלמנט קומי. לא הרבה אנשים מוכשרים ליצור אוקסימורונים כאלמנט קומי. מדובר בנבחרת שרק ספורים מתקבלים אליה, בהם הלל לוריא כהן, שבמקרה הוא גם מייסד ועורך האתר הסאטירי חסילון, האתר הסאטירי מס’ 34,732 בארץ. לקחנו אותו לשיחה ואז היא נגמרה והתחלנו את הראיון.

מתי החלטת שאתה מצחיק?

“הפעם הראשונה שאני זוכר שהצחקתי מישהו הייתה בבית עם אחי הגדול. ראינו ביחד משחק של הנבחרת בכדורגל, נראה לי נגד ארגנטינה. מתישהו השופט הוציא ליוסי אבוקסיס כרטיס אדום. אני בן ארבע או חמש צייצתי ‘איזה כרטיס אדום?! הוא צריך לקבל כרטיס ברכה!’ ואחי התפקע”.

 חסילון הצליח במקום שבו הרבה אתרי סאטירה נכשלו. איך אתה מתמודד עם החרדה היומיומית?

“התבוננות רפלקטיבית פנימה. אם אני יכול לשבת לשיחה עם חבר טוב זה מעולה. גם מקלחת ותנומה אף פעם לא הזיקו”.

חסילון, קומדיה

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

“יש הרבה. לואי סי קיי ברור. שנים הקומיקאי האהוב עלי היה ג’ון סטיוארט, ואני עדיין משתדל לראות את הדיילי שואו באופן קבוע. כילד הייתי רואה מלא סרטים של צ’רלי צ’פלין. גם תמיד נורא אהבתי את וודי אלן ואת בילי ווילדר –  ראיתי את סטלג 17 שלו כשהייתי קטן וזה מאוד נחקק בי. גם הייתי חולה על הקומדי סטור (אף פעם לא הייתי ממש בן אדם של החמישייה).

במחשבה שנייה אולי מה שהכי השפיע עליי, נראה לי גם על הרבה אחרים, זה הסרטים הקלאסיים של דיסני. אלה סרטים נורא נורא מצחיקים, ואני עד היום מאוד מתחבר אליהם. בכלל חוש ההומור שלי מאוד מעוצב סביב הומור של מחזות זמר – גבירתי הנאווה, כנר על הגג. כאלה.

לדעתי תמיד בחיים הייתה לי איזו סדרה שמאוד השפיעה עלי. בתיכון נגיד זה היה סקראבס וארסטד דבלופמנט, בשנה-שנתיים האחרונות זה The League. נראה לי יש את זה ב’יס’. זה של החבר’ה שעשו את ‘תרגיע’, והיא הסדרה *הכי* מצחיקה היום ואולי גם בכלל.

גם ב. מיכאל הסאטיריקן הוא השפעה ענקית – גם בגלל הכתיבה וגם כי פיטרו אותו מידיעות כי הוא שם זין מי חבר ומי לא חבר של נוני מוזס”.

מבחינת הומור המתחרים שלך הם ynet, ישראל היום, מעריב והארץ. איפה אתה רואה את הבידול שלך?

“המודל הכלכלי שלי בהגדרה מתבסס על להפסיד כסף, אז לדעתי המתחרה היחיד שלי מהרשימה זה ישראל היום. תכל’ס זה שאלה טובה. אני לא רואה ממש דרך להבדיל בין חסילון לישראל היום”.

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

“אני נורא נורא אוהב את ג’ונה היל וכל החבורה של ג’ד אפאטאו, וגם מאוד את הסרטים של ג’קאס. דה מינדי שואו גם ענק, ומאוד מתכתב עם זה שיש לי טעם קצת גיי. טל פרידמן אחד האנשים הכי מצחיקים בעולם בעיניי, כל פעם שאני רואה ארץ נהדרת אני חושב שלא שמים אותו מספיק. גם גורי נורא מצחיק. מהחבר’ה הצעירים אני חייב להודות שלא הייתי עדיין בערבי סטנד-אפ של הבלוג או של תום יער (ופייר זה לא בסדר אבל עצלנות מה תעשה) אבל ראיתי ביוטיוב אחת שקוראים לה טל זולטי, שחשבתי שהיא מצחיקה”.

 לאחרונה קמים לך הרבה חקיינים, כמו האתר The Onion.  אתה שוקל להגיש תביעה?

“כן”.

 מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

“בזמן האחרון זה ‘יוחנן’, כשהדגש הוא על ה’יו’. בעצם זה חלק מביטוי שהמציא חבר שלי ברזילי: ‘לדפוק יוחנן’. זה כינוי לטבילת משהו בתה, כמו ביסקוויט, זכר ליוחנן המטביל. אני לאחרונה מאוד בקטע של חליטות אז אני דופק יוחנן כל הזמן. ברזילי, שהוא פורץ דרך, פעם דפק לי יוחנן עם לחמנייה בפיינט של בן אנד ג’ריז Dublin Mudslide (שוקולד עם שוקולד). בקטע מוזר זה היה שילוב ממש טוב”.

מה כבר ביקשתי? ביסקוויט
מה כבר ביקשתי? ביסקוויט

 שירת בגל”צ ככתב פנים. מה הם סודות המדינה?

“חוץ מתקציב הביטחון? ספצייפית במשרד הפנים, שהוא אחד הגדולים והמסואבים שבמשרדי הממשלה, מסתירים מלא דברים. לפעמים קשה לדעת אפילו אם הם מסתירים משהו או שזה פשוט הלך לאיבוד בנבכי כל האפרוריות שם”.

למשל מסתירים שם את הפרוטוקולים של וועדת ורדי-זיילר, שהיא הוועדה שקונסת באופן אישי ראשי ערים שמוציאים כספי ציבור לא למטרות שהם יועדו להן. כי כנראה זה לא חשוב שנדע מה ראשי ערים עושים עם הכסף שלנו. גם את הפרוטוקולים של הוועדה המייעצת לענייני פליטים, שאמורה להעניק מעמד פליט (וכמעט אף פעם לא עושה את זה), הם שומרים אצלם.

באותו עניין אגב, זה לא ממש סוד של המדינה אבל מאוד נוח לכולם שלא מדברים על זה: לא רחוק מהגבול שלנו עם סיני הבדואים מפעילים מחנות עינויים. משהו מעוות לחלוטין בסגנון האינקוויזיציה. הם חוטפים לשם סודנים ואריתראים, משמיעים אותם צורחים למשפחה שלהם בטלפון ודורשים כופר כדי לשחרר אותם. אני אומר את זה אגב בגלל כל מיני מחנות אחרים שאפשר היה להפציץ פעם ולא עשו את זה.

אני כותב לפעמים בפרילאנס והצעתי לכלי תקשורת לא מזמן כתבה על זה, והם חזרו אליי ואמרו שהנושא סוקר מספיק לדעתם. אז לא רק מוסדות ממלכתיים עוצמים עיניים.

ציפית לתשובה קלילה אה יא נקניק?

 מה התפיסה הקומית שלך?

“כמו בכל דבר באמנות, אני חושב שדברים כנים ואמיתיים תמיד עובדים טוב יותר. אני חושב שבקומדיה זיוף זה דבר שעוד יותר בולט, כי אפשר לזייף עצוב נגיד אבל זה די בלתי אפשרי לזייף מצחיק”.

 אם עץ נופל ביער, מה היית עושה?

“אני משתדל לא להתעסק בדברים שלא נוגעים לי”.

עוד פעם חסילון

***

אירועים קרובים ומצחיקים