ארכיון תגיות: טים ברטון

במאי הקומדיה הטובים ביותר

יונתן עמירן בוחר את במאי הקומדיה המוערכים בכל הזמנים

כשאנחנו מדברים על סרטי קומדיה, אנחנו מדברים לרוב על הכתיבה שלהם, או  על המשחק. אבל מה עם הבימוי? גם הוא חשוב! ומה הופך במאי קומדיה לבמאי קומדיה טוב? לא יודע, אני למדתי תסריטאות. אבל אני אנסה לדבר על כמה  במאי קומדיה מומלצים וטובים טובים בכתבה הזאת. 

אדגר רייט

נתחיל עם הבחור הכי צעיר ברשימה. אדגר רייט הבריטי, התחיל את הקריירה שלו בבימוי הסיטקום הבריטי Spaced, בכיכובו של סיימון פג. השניים פיתחו חברות שהובילה לכך שפג כתב וכיכב בשלישיית סרטים בבימויו של רייט, המכונה על ידי מעריצים כ״טרילוגיית הקורנטו״: קומדיית הזומבים הרומנטית ״מת על המתים״, קומדיית האקשן המשטרתית ״שוטרים לוהטים״ וקומדיית המד״ב האפוקליפטית ״סוף העולם״. במקרה מדובר בשלושה מהסרטים האהובים עליי. רייט משתמש בסרטיו בטריקים ויזואליים, ועריכה קצבית שבדרך כלל שמורה לסרטי אקשן, אך כל אלה אף פעם לא עוצרים, ואף מחזקים, את הקומדיה. כמו שמפורט בסרטון הזה, רייט הוא אחד מהמאסטרים של ההומור החזותי. בנוסף לשלישייה הסרטים עם פג, רייט ביים גם את עיבוד הקומיקס החביב, ״סקוט פילגרים נגד העולם״, ואת קומדיית הפשע ״בייבי דרייבר״. אך כמו במאים רבים לפניו נראה כעת ששם רייט זונח את עולם הקומדיה, לפחות כך עולה מהטריילר לסרטו החדש, מותחן  פסיכולוגי ששמו Last Night in Soho.

ווס אנדרסון

אנדרסון הוא אולי השם הכי מעורר מחלוקת ברשימה הזאת. או שאתם אוהבים אותו, או שאתם שונאים אותו. או שכמוני אתם מעריכים אותו, אבל לא מעריצים אותו. או עוד הרבה אפשרויות אחרות, בעצם. בכל מקרה, אי אפשר להתווכח עם כך שאנדרסון הוא אחד מבמאי הקומדיה החשובים של העולם המודרני, עם עשרה סרטים שמתפרשים על פני יותר משני עשורים, וכולם נופלים תחת קטגוריית קומדיה או דרמה קומית. אנדרסון ידוע בצד הויזואלי שלו, והוא מבטא את זה גם בגישה שלו לקומדיה חזותית. הסרטים שלו נעים בין דיאלוגים משעשעים לסלפסטיק. אתם אולי לא מתפקעים מצחוק מסרטיו, אבל הוא במאי קומדיה טוב, ללא ספק.

מל ברוקס

כשאני הייתי ילד, מל ברוקס היה הבמאי האהוב עלי  . זה היה בעיקר בזכות ״שיגעון בחלל״, סרט שלא נחשב לפסגת היצירה שלו, אבל פוצץ לי את המוח. ברוקס ידוע בעיקר בזכות הפרודיות שלו, אך סרטו הראשון ״המפיקים״, קומדיה מטורפת על עסקי מחזות הזמר בברודווי, הוא גם יצירת מופת. ברוקס מביים את סרטיו עם אנרגיה משוגעת, שעוברת בין בדיחות וודוויל יהודיות, לסלפסטיק, להומור דמויות. כמו הרבה במאים, בעיקר בתחום הקומדיה, הוא אסף לעצמו קבוצת שחקנים: ג׳ין ווילדר, מדלין קאהן, הארווי קורמן ועוד, וביים אותם להופעות המצחיקות ביותר בקריירה שלהם. ברוקס בן ה-94, לא ביים סרט מאז הכישלון שהיה ״דרקולה: מת ואוהב את זה״ אך סרטיו המוקדמים מחזיקים מעמד עד היום. 

נורה אפרון

ז׳אנר הקומדיה הרומנטית, לא תמיד מקבל כבוד בעולם הקומדיה, אבל הוא גם חלק חשוב בו. ונורה אפרון היא האישה שהכי הצליחה לשלב בין הקיטשיות של הז׳אנר לקומדיה שנונה. היא התחילה ככותבת, וכתבה את אחת מדוגמאות הז׳אנר הטובות ביותר ״כשהארי פגש את סאלי״, אבל אז הפכה לבמאית מצליחה  בעצה וביימה קומדיות רומנטיות כמו ״נדודי שינה בסיאטל״ ו״יש לך הודעה״, ואף ביימה קומדיית סטנדאפ אנדר-רייטד בשם This is My Life. אפרון נפטרה בשנת 2012, בסמוך לפטירתו של הז׳אנר שהיא עזרה להחזיר לחיים- הקומדיה הרומנטית, אך השאירה מאחוריה מורשת של סרטים נעימים לצפייה שלא מוותרים על הבדיחות.

טים ברטון

רגע! רגע! תנו לי להסביר את עצמי!  אני יודע שברטון נחשב היום לקלישאה של עצמו, ויותר מזוהה עם רימייקים לילדים מאשר עם קומדיה, אך צפו ב״ביטלג׳וס״ ״ההרפתקה הגדולה של פי ווי הרמן״, ״הפלישה ממאדים״ או אפילו ״המספריים של אדוארד״ ותגידו לי שלא מדובר בבמאי קומדיה מעולה. ברטון בא מעולם האנימציה, והשתמש בכישורי הטיימינג וההומור הויזואלי שרכש שם לסרטי הלייב אקשן שלו. ״אד ווד״,. אולי יצירתו הגדולה ביותר , הינו סרט המשלב סיפור אמיתי ומרגש עם רגעי הומור מעולים. זקנתו של ברטון אולי מביישת את נעוריו, אבל הוא עדיין ראוי למקום ברשימה הזו. 

ג׳אד אפאטו

ג׳אד אפאטו אחראי לעידן הקומדיה המודרנית שאנחנו חיים בה היום. ועל זה יש להודות לו אך גם  לקלל אותו. עם סרטים כמו ״בתול בן ארבעים״ וה״דייט שתקע אותי״ אפאטו יצר שפה קולנועית חדשה המבוססת על אלתורים, וגישה לא יומרנית לבימוי. אבל סרטיו האחרונים די חוזרים על עצמם, ותמיד ארוכים יותר מדי. אני מכבד את אפאטו על מה שהוא יצר, והוא בהחלט בעל השפעה, ולכן הוא ברשימה הזאת. ראוי לציין גם את אדם מקיי, ששיתף פעולה עם אפאטו בסרטיו הראשונים ושסרטיו ״והרי החדשות״ ו״אחים חורגים״ עדיין מצחיקים אותי. מקיי גם זנח את ז׳אנר הקומדיה בשנים האחרונות, וסרטי הדרמה שלו זכו לביקורות מעורבות. תחזור לצחוקים, מקיי!

צ׳ארלי צ׳פלין

וכמובן, אני חייב לתת קרדיט לוותיקים ביותר. צ׳רלי צ׳פלין יצר קומדיות בעידן הסרט האילם שמחזיקות עד היום, כל זאת תוך כדי שימוש חלוצי בטכנולוגיה חדשנית וניסיונית. אם זה לא מבטיח מקום ברשימה, אז אני לא יודע מה כן. כתבתי הרבה כאן על הומור חזותי, כי יותר קל לכתוב על זה מאשר בימוי דיאלוגים, ואין מי שמסמל את זה יותר מצ׳פלין. ראוי גם לציין את באסטר קיטון, שפעל בסמוך לצ׳פלין, ויש שאומרים היה מצחיק ובעל השפעה יותר ממנו. אבל לא היה לו שפם! 

קראו עוד:

מדריך האזנה לפודקאסטים על קומדיה

שיין בלאק: מכניס את הקומדיה לאקשן

מי היה הקומיקאי ג’רי לואיס שהלך לעולמו השבוע?/ מאת עופר ליברגל

הקאמבק של אדי מרפי וסיפורו של “דולמיט”

אם הסתובבתם במקומות הנכונים באינטרנט בזמן האחרון, יכול להיות ששמעתם רחשים על קאמבק אפשרי לקומיקאי הענק של שנות השמונים והתשעים, וקיסר הסרטים הגרועים של שנות האלפיים, אדי מרפי. זאת בגלל סרט ביוגרפי חדש שאמור לעלות בנטפליקס ב-4 לאוקטובר בשם “Dolemite Is My Name”. מרפי כבר החל לקצור שבחים על גילומו של רודי ריי מור, הקומיקאי והשחקן מאחורי סרטי ״דולומייט״ אבל מיהו אותו כוכב סבנטיז נשכח, ומי הם שלושת הלבנבנים שעוזרים למרפי להביא את סיפורו חזרה לתודעה הציבורית? 

שני העשורים האחרונים לא היו נחמדים במיוחד למר מרפי. נכון, היו לו הצלחות כלכליות בתחילת שנות האלפיים עם סרטים כמו ״הפרופסור המטורף 2״ וסדרת ״שרק״, אבל הקריירה שלו כשחקן בקומדיות אהובות למבוגרים דעכה. בשנים האלה התרבו סרטיו הכושלים בקרב מבקרים וקהל, כמו למשל  קומדיית המד״ב ״פלוטו נאש״ שנחשב לאחד מהכשלונות הקולנועיים הגדולים בכל הזמנים. עם השנים מרפי צבר עוד ועוד כשלונות עם נקודות אור מעטות, כמו תפקידו ב״נערות החלומות״ שזכה למועמדות אוסקר, אך גם הרבה חרא כמו ״נורביט״ ו״לפגוש את דייב״. והשנה לאחר שדי נעלם לכמה שנים, מרפי חוזר עם תפקיד ראשי בביוגרפיה קומית חדשה ויש אפילו שמועות על אוסקר. אבל מיהו האיש אותו הוא מגלם?

רודולף פרנק מור, הידוע בשם ״רודי ריי מור״ או ״דולמייט״, היה שחקן, קומיקאי, זמר, מוזיקאי, ומפיק קולנוע. ב-1975 הוא יצר וכיכב בסרט ״דולומייט״, שהיה מבוסס על הדמות שייצר בהופעות הסטנד-אפ שלו. דולמייט הוא סרסור, משורר וגיבור אקשן שמכסח את הלבנים הרעים בעזרת מכות קונג-פו ועלבונות מחוכמים. הסרט הוא  דוגמה ומופת לז׳אנר ה״בלאקספלויטיישן״, סרטי אקשן זולים בכיכובם של שחורים העוסקים בנושאים של שחורים. הז׳אנר חי עד היום בזכות סרטי פארודיה כמו ״בלאק דיינמייט״ ו״הפטיש העברי״. בזמן שסרטים כמו ״שאפט״ ו״Sweet Sweetback’s Badassss song” היו סרטים רציניים ומכובדים בז׳אנר היו גם סרטים כמו ״דולומייט״, סרט דל-תקציב ומגוחך בו הבום מופיע יותר בפריים משחקנים מסויימים. למרות, או בגלל, איכותו הירודה של הסרט, הוא זכה למעמד קאלט, ומור יצר שני סרטי המשך,  וזכה למעמד אייקוני בתרבות האמריקאית.

אז  מי הם האחראים להחזרת סיפורו של מור לקולנוע? אלו הם השותפים התסריטאיים סקוט אלכסנר ולארי קרצ׳בסקי המלכים של הביוגרפיות ללוזרים. הם כמובן לא ישמחו לשמוע אותי מתאר את סרטיהם כך, כי הם מלאים בהערכה לאנשים עליהם הם עושים את הסרטים שלהם, אבל קשה לי לחשוב על שם קליט אחר לתאר כישלונות מפוארים כמו אד ווד. כן, לאחר כתיבת שני סרטי ״מותק, הילד השתגע״ אלכסנדר וקרצ׳בסקי  כתבו את התסריט ליצירת המופת של טים ברטון ״אד ווד״ על הבמאי שנחשב לגרוע ביותר בכל הזמנים. אך למרות המוניטין הזה, הסרט מלא בהערכה כנה לווד, ולשאיפותיו הגדולות והמגוחכות. לאחר ההצלחה של סרט זה אלכסנדר וקרצב׳סקי כתבו ביוגרפיות נוספות כמו ״איש על הירח״, על הקומיקאי המוערך אך המתוסבך אנדי קאופמן, ״לארי פלינט: האיש והסקנדל״ על איל הפורנו לארי פלינט, ו״עיניים גדולות״ על אמנית הקיטש מרגרט קין. באופן מדהים, הם לא כתבו את ״חי בסרט״ של ג׳יימס פרנקו על יוצר The Room -טומי ווייסאו, אבל הרוח שלהם מורגשת שם בהחלט. ועכשיו הם חוזרים עם עוד ביוגרפיה על אמן טראש שזכה להערכה מאוחרת, עם צוות שחקנים מרשים שבנוסף למרפי כולל שחקנים, קומיקאים ואמנים שחורים כמו ווסלי סנייפס, קיגן מייקל קי, כריס רוק, סנופ דוג, טייטוס בורג׳ס ועוד.

ומיהו הבמאי שאחראי על הסרט המאוד שחור הזה? בחור לבן בשם קרייג ברואר   שאחראי לסרט ההיפ-הופ זוכה האוסקר ״Hustle and Flow” סדרת ההיפ-הופ ״אימפריה״ ואמור לביים סרט המשך ל״מגלה את אמריקה״ בכיכובו של אדי  מרפי שאמור לצאת שנה הבאה. “Dolemite is My Name” יצא בינתיים בכמה פסטיבלים וקיבל ביקורות חיוביות, והשמועות אומרות שמרפי יקבל אולי מועמדות לאוסקר (למרות שנאת האקדמיה לנטפליקס). מרפי גם ינחה את “סאטרדיי נייט לייב” לאחר שנים שלא עשה זאת, ב-21 לדצמבר. אם הוא לא יספר יותר בדיחות על הומואים שמדביקים אותך באיידס, הקאמבק הזה אולי אפילו יצליח לו. בכל מקרה, אני מצפה ל-Dolomite Is My Name ואני מקווה שאתם אוכלי מרק עכברושים תצטרפו אליי בצפייה בו.