ארכיון תגיות: מלך השכונה

בן סטילר, ארתור, פרנק קונסטנזה, פסטיבוס ועוד דברים שלא ידעתם שהוא עשה – להתראות ג’רי סטילר

ג’רי סטילר הלך לעולמו ב-11 במאי 2020. הוא היה בן 92, ועשה יותר דברים משאנחנו יכולים לזכור. בואו נזכור אותו.

ג’רי סטילר נולד ב-8 ליוני, 1927, בברוקלין, לזוג הורים יהודים עד מאד. במקום להפוך לרופא או עורך דין, הוא יסד שושלת מפוארת של קומיקאים.

איך זה קרה? ובכן, הוא הלך לצבא. אחר כך הלך לאוניברסיטה, וסיים תואר בלימודי דרמה ורטוריקה. ואז התחיל לעבוד כשחקן. יום אחד בשנת 1953, אצל סוכן, פגש שחקנית צעירה שהתעצבנה על הסוכן. הוא הזמין אותה לקפה כדי להירגע (כסף לאוכל עם הקפה, או לוויסקי בתוכו, לא היה לו). וזהו. הם נשארו ביחד. ביחד 62 שנה ושני ילדים, שחקנים גם הם. היו ביחד עד שהשחקנית – אן מירה, אותה הדיח לדרכי הקומדיה וגם ליהדות – נפטרה, בשנת 2015.

הם היו ביחד יותר משישים שנה. שישים. עד למותה של אן ב-2015 משבץ. שישים!

הם היו ביחד גם הצמד הקומי “סטילר ומירה”. לאורך שנים הם הופיעו בכל תכנית בידור בסיקסטיז, כולל פינה קבועה ב”מופע של אד סאליבן” ואחריהן נשארו בתור תכנית קצרצרה של חמש דקות אחרי סאטרדיי נייט לייב, ובשורה ארוכה של מערכונים ופרסומות ברדיו.

סטילר ומירה במערכון רלוונטי מהמופע של אד סאליבן ב-1964:

ב-2007 הם קיבלו ביחד כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד.

הקריירה שלהם דעכה קצת בסוף שנות ה-70 וה-80, אבל אז הגיעה הזדמנות אחרת.

אי שם בתחילת שנות ה-90 פנו אליו כדי לשחק ב”סיינפלד”, שאז עוד לא הגיעה למעמד קאלט. ביקשו ממנו לשחק את אבא של ג’ורג’, איטלקי, קרח, שקט וצייתן אך מלא הפתעות.

ביקשו.

במהלך החזרות הוריד סטילר את הקרחת המלאכותית ונתן גז.

את התוצאה כולם זוכרים. פרנק הפך לדמות בלתי נשכחת, עם המצאת החזייה לגברים, החג “פסטיבוס” והצרחה המיוסרת של המנטרה “שלווה עכשיו”.

והנה המבחר שלו כפרנק קוסטנזה. מי מאיתנו לא מכיר מישהו כזה:

גם אחר כך לא חשב סטילר לפרוש. הוא קיבל על עצמו הופעה קבועה בתור האבא המעצבן ורק טיפה פחות אקצנטרי ב”מלך השכונה” (King of Queens), והמשיך בשורה ארוכה של הופעות אורח עמוק לתוך שנות ה-2000.

גם קריירה קולנועית היתה לו. על זה צריך להרחיב קצת.

בשנות ה-60′, שנות הזהב הטלוויזיוניות שלו ושל אן מירה, הם יצרו עוד משהו. את שני הילדים שלהם, איימי ובן סטילר.

שניהם הלכו בעקבות ההורים. איימי הפכה לשחקנית עסוקה ובן – לקומיקאי, שחקן, מפיק וכותב. וכשהוא מפיק סרט, כותב ומשחק בו, הוא מזמין גם את אבא שלו. הוא הזמין אותו ל”שובר הלבבות” והוא גם הפך אותו למורי בולסטין, המנהל המיתולוגי של דרק זולנדר, תפקיד אותו ביצע בזולנדר ואליו חזר גם בזולנדר 2. זו היתה הופעתו הקולנועית האחרונה.

אולי האחרונה, אבל סטילר לא נצמד רק להופעות בסרטים של בנו – הוא הופיע במגוון של סרטים, כולל היירספריי וגם החידוש להיירספריי, “מרדף חם” וסרט האסונות הטיפשי “נמל תעופה 1975”, ואפילו הופעת אורח משעשעת בהמשכוני הוידאו של מלך האריות.

גם בגיל 80 הוא לא הפסיק לעבוד ואפילו ניסה לחדש את ימי “סטילר ומירה” עם סדרת רשת של סרטונים קצרצרים בני שתי דקות עם אשתו.

כשההמצאה של אבא של ג’ורג’, חג הפסטיבוס, קיבלה חיים משל עצמה והפכה למשהו שכולם מכירים ורבים אפילו חוגגים, הוא גם כתב את ההקדמה לספר. כלומר, אלן סאלקין כתב את הספר, Festivus for the Rest of Us, והוא את ההקדמה.

הוא כתב ספר נוסף, על חיי הנישואים שלו ושל אשתו. אולי כדאי שנזכיר שוב שהם ארכו יותר משישים שנה. הם היו מאד מצחיקים. הספר נקרא Married to Laughter. זמין, כרגיל, באמזון או באינטרנטים הקרוב למקום מגוריכם.

ג’רי כבר לא איתנו, נפטר מסיבות טבעיות ב-11 למאי 2020. אבל פסטיבוס, כך נראה, ישאר איתנו. אם תרצו לחגוג אותו ב-23 לדצמבר השנה, כדאי שתכינו מראש ארוחת חג, עמוד אלומיניום – ללא קישוטים, כי הם מסיחים את הדעת, נאום אוורור בו תספרו לכל הנוכחים כמה אתם מאוכזבים מהם, ואל תשכחו למצוא גם זמן להיאבקות החגיגית שבה תצטרכו להצמיד את ראש המשפחה למזרן.

לומר את האמת, זה לא כל כך שונה מרוב החגים בארץ. האם זו מחווה מודעת לחגים היהודיים של ילדותו? עכשיו כבר לא נדע. להתראות, ג’רי.