ארכיון תגיות: משיח הסדרה

סדרות מהרשת לטלוויזיה

עם עלייתה של “משיח” בסלקוםTV יונתן עמירן חושב אילו עוד סדרות ישראליות יכולות לעבור מהאינטרנט למסך הגדול יותר

השבוע תעלה בשירות הסטרימינג סלקוםTV הגרסה הטלוויזיונית של ״משיח״, סדרת הרשת האהובה והמצליחה של אודי כגן ודנה פוליג. הגרסה החדשה תרחיב את העלילה לפרקים מלאים ותצרף לקאסט של אודי כגן ועמית איצקר שחקנים כמו אבי קושניר, והסדרה אמורה להיות גם משודרת בשלב מסוים ב״קשת״. אני זוכר ששמעתי על המכירה של משיח ל״קשת״ לפני הרבה זמן והייתי שואל את איצקר כל הזמן ״נו, מה קורה עם זה?״ וגם ״למה אתה שולח לי  בצ׳אט של הפייסבוק תמונות של ליאור שליין אוכל בדבוש?״ אז אני שמח שזה סוף סוף קורה. וזה גורם לי לחשוב, האם עוד סדרות רשת ישראליות יכולות לעשות את המעבר לטלוויזיה?

באמריקה מסלול סדרת הרשת לטלוויזיה כבר מקובל עם סדרות מצליחות כמו ״ברוד סיטי״, Children’s Hospital, והלהיט העכשווי של HBO ״סדר אותי״ שהתחילו את חייהן באינטרנט. לפעמים הסדרות האלה הן תוצר של אנשים מנוסים בתעשייה שנמאס להם קצת מהעסק ורוצים פשוט ליצור משהו משל עצמם כמו במקרה של רוב קורדרי (״הדיילי שואו״, Hot Tub Time Machine) שיצר במהלך שביתת הכותבים של 2010 את פארודיית דרמות בתי החולים Children’s Hospital, שאחר כך עברה ל״אדולט סווים״ , או ליסה קודרו מ״חברים״ שיצרה את Web Therapy שעברה אחר-כך לרשת ״שואוטיים״ וזכתה לאחרונה לגרסה ישראלית בשם ״הפסיכולוגית״ בכיכובה של קרן מור ב״כאן״.

ובארץ, יש הרבה קומיקאים שהשתמשו באינטרנט כמקפצה לתפקידים בטלוויזיה, כמו ניב מג׳ר ורועי כפרי, או גאיה באר-גורביץ׳, או אודי כגן בעצמו. אבל ״משיח״ היא הפעם הראשונה שאני זוכר שסדרת רשת עובדה לסדרת טלוויזיה מלאה, ושמרה את העלילה והדמויות האהובות שבה. איזו עוד סדרה יכולה לעשות זאת? הסטטוס של הסדרות של ״ערוץ טדי״ כ״סדרות רשת״ מוטל בספק, משום שהן כן משודרות בטלוויזיה בערוץ של ״טדי״ בפארטנר. אבל באורכן הן דומות יותר לסדרות רשת, וכל אחת מהן עולה במלואה לעמוד הפייסבוק של ״טדי״ וביוטיוב. מכל הסדרות ש״טדי״ העלו, בשתיים באמת התאהבתי. הראשונה היא כמובן ״שלישיית: סיפור הצלכה״ שהיא בעצמה הרחבה של סרטוני רשת שיצרו יפתח חוצב, אור בר-אל ולירון לין כפארודיה על קומיקאים של פייסבוק כמו ״צוות מנחוס״. השלושה יצרו פארודיה מדוייקת ומטורפת על סוג ההומור העצלני הפופולארי בפייסבוק, ובסדרה שלהם יצרו עולם שלם עם דמויות שונות, דרך מיוחדת שבה אנשים מדברים והרבה סאונד אפקטים. ״שלישיית״ מזכיר לי את הסדרות הכי טובות ש״ביפ״ היו עושים. ״טדי״ נתנו להם חופש מדהים ליצור משהו מיוחד, ואני בכיף הייתי יכול לדמיין דבר כזה מורחב ל-20 דקות. לירן הוא אפס.

הסדרה האחרת שמאוד אהבתי ב״טדי״ היא ״טרו סטוריז״ של עידן ברקאי ואסי גל, ואני לא אומר את זה רק כי אני מכיר אותם באופן אישי ויצא לי להשתתף בשני פרקים. ״טרו סטוריז״ נראית כמו סדרה שיכולה להתקיים רק כסדרת רשת, בגלל הפורמט המיוחד שלה. ״טרו סטוריז״ מוצגת כולה כסטוריז של אינסטרגרם שהדמויות הראשיות שלנו, עידן ואסי, מצלמות. הסדרה מאולתרת ברובה ומצולמת בטלפונים אמיתיים. למרות הפורמט המשונה, גל וברקאי יצרו דמויות ברורות שמעניין לעקוב אחריהם. אסי הוא יותר אופטימי, אבל נוטה להתקפי זעם ובדרך-כלל נדפק, ועידן הוא אגואיסט, אדיש שחושב רק על עצמו. הסדרה בנוייה על עלילות שמתקדמות מאוד מהר למקומות לא צפויים. כל פרק מתחיל במקום הגיוני ומתפתח במהרה למקום מטורף ומסוכן. אני לא בטוח שפורמט ה״סטוריז״ יכול לעבוד באורך מלא של תכנית טלוויזיה אבל הדמויות והעלילות לדעתי כן יכולות לעשות את המעבר הזה.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=IEoEXz9U17Y&w=560&h=315]

אבל כאמור, הסדרות האלה של ״טדי״ כבר משודרות בטלוויזיה. מה עם סדרות עצמאיות אמיתיות, אבל שהן גם של חברים שלי? מה עם למשל ״אז אתה עומד למות בכל רגע״ של תומר פישמן ואמיר בוקסבאום (שגם בה הופעתי בתפקיד מאוד קטן, אבל זה לא משנה). תומר פישמן הוא אחד האנשים הכי מצחיקים שאני מכיר, ועם הסדרה הזאת הוא מעביר באופן מושלם את חוש ההומור שלו. פישמן משחק את יקיר, בחור חסר שאיפות, שמגלה שהוא חולה במחלה נדירה שיכולה לגרום לו למות בכל רגע (משם בא שם הסדרה!). יקיר אז מחליט לעשות את כל מה שלא עשה כל החיים שלו: לפגוש חברים, להשיג חברה, למצוא עבודה וכו׳. הסדרה נונסנסית מאוד, אבל יקיר הוא כזה מתוק ונאיבי, שבאמת אכפת לך ממנו, ואתה לא רוצה שימות. בסדרה יש גם הרבה כוכבים אורחים כמו טל טירנגל, דנה פרידר, יורן דוידי ושי אביבי, והיא מאוד מצחיקה. אני יכול להגיד לכם שראיתי את הוויכוח בין פישמן לאביבי בפרק החמישי עשרות פעמים, וצחקתי הרבה. פישמן ובוקסבאום אמרו בזמנו הם עובדים על המשך לחמשת הפרקים שיצאו, אבל בינתיים זה לא קרה. אני מחכה בקוצר רוח.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=be7_udoYc9k&w=560&h=315]

ויש גם ״ערה״ של קארין כהן ואמיר בוקסבאום (שוב). על נדודי השינה של קארין שמביאים אותה להרפתקאות מוזרות בשעות הלילה. הסדרה מאוד סוריאליסטית אבל גם שקטה ומבויימת בצורה יפהפייה. כמו ״אתה הולך למות״ היא מעבירה בצורה נפלאה את חוש ההומור של היוצרת שלה. ל״ערה״ יצאו רק שלושה פרקים, אבל אני מקווה שיצאו עוד (בסדרה הזאת לא הופעתי).

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=NPhdMxw_9Rg&w=560&h=315]

ויש עוד הרבה סדרות רשת ישראליות שיכולות לעשות את המעבר הזה. סדרת אינטרנט היא דרך מעולה ליוצרים צעירים ורעבים להביא את היצירה שלהם לצופים בלי התחשבות בתעשייה המסובכת שלנו. אני מבקש אבל מכולם לא להפוך את סדרת הרשת הישנה שלי מימי הצבא ״ג׳ק אקשן״ לתכנית טלוויזיה. בבקשה אל צפו בכל הפרקים שלה ביוטיוב, ותתחילו להפיץ אותה. היא לא טובה. בבקשה.

 

גיתית פישר – ראיון ר-ציני

הסרטונאית, המדיום והקומיקאית גיתית פישר מספרת על החיים בצל ההצלחה ועל ההצלחה בצל


את גיתית פישר, מהסרטונים של שיר וגיתית, אנחנו מכירים כי יש לנו אינטרנט. לאחרונה היא צצה בחיינו באמצעות דמויות שונות מההווי הארצישראלי  – ובזכות פארודיות על סרטוני פייסבוק – כמו מדריכת כושר, מדריכת איפור, מארגנת אירועים, מאמנת אישית ותותית. סרטונים אלו הפכו במהרה לוויראליים ולדעתנו מעבירים אלינו מסרים שמימיים כמו מין בטוח ושמרו על פרחי הבר. חוץ מזה היא בוגרת בית צבי ועושה סטנדאפ, אבל כולם עושים סטנדאפ, אז אין לנו מה להגיד על זה.



 

איך החלטת שאת רוצה להצחיק?

בגיל חמש הבנתי שכשאני מתבזה, אנשים צוחקים עליי וזה נעים לי.

הופעת בבית צבי ובסטנדאפ. יותר נוח לך עם אזרחים ותיקים או חדשים?
 

אין לי בעיה עם ורטרס אורגינל, אם לשם אתה חותר.

קראו לנו? מישהו זוכר אותנו?
קראו לנו? מישהו זוכר אותנו?

 

מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עלייך?

 
קודם כל טייכר וזרחוביץ’ המלכים מס’ 1.

כמובן שגם לואי סי קיי, קריסטין וויג, איימי שומר, ניצה ולחם, משיח, המשרד, תום יער המושלמת, ולאחרונה פיתחתי אובססיה לבו ברנהם. מלך מס’ 1.

בסרטונים שלך יש מגוון דמויות מההוויי הארצישראלי. ממי הכי היית מנסה להתחמק במעלית?

 

חנן גולדבלט.

http://https://www.youtube.com/watch?v=khQXKewcN8g



מה את חושבת על היוצרים הקומיים של היום?

 

שהם נהדרים. אני מרגישה שיש איזה פרץ יצירתיות בהומור החדש, כאילו אין איזושהי שבלונה מיהו קומיקאי או מה מצחיק. אין כ”כ גבולות או חוקים כמו פעם, יש מגוון סגנונות ויש מקום לכולם, זה נורא מחרמן ומצמיא.

אחת הדמויות שלך שהכי הצליחו לאחרונה היא תותית. מי? מה? למה?
 

הרבה הרבה ג’ינג’ר וחוקן טוב פעם בכמה זמן.

 

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

 
תחת
 
ולמה?
 
כי זה גס חחחחחחח שכונה

מי זו שיר משיר וגיתית ולאן היא נעלמה?
 

ובכן שיר ואני חברות ממש טובות מכיתה ג’. בכיתה ח’ העניקו לנו את הכינוי “שיר וגיתית” כי היינו מסתובבות כל הזמן ביחד בקטע לא בריא. כשרצו לפנות לשיר, פנו אליה כ”שיר משיר וגיתית” כשרצו לפנות אליי, פשוט פנו אליי, כי גיתית זה שם מונפץ ורק לי ולעוד חמש בנות במדינה קוראים ככה, למזלי הן לא למדו איתי, נס גדול. בכל אופן, בגלל ששיר ואני מחוברות עד היום, באופן טבעי היא שותפה להרבה מיצירותיי, הן בעריכה והן בבימוי. היא מאוד מצחיקה אך מעט ביישנית, בגלל זה הפרצוף שלי מרוח על כל הפריים ושלה לרוב מחוצה לו. תענוג.

מה התפיסה הקומית שלך?

יהיו גם הופעות חרא. לא מתים מזה.

אם היית יכולה לחזור לכל תקופה בהיסטוריה, במי היית מתנקשת?
 
בקרנג הסשימי המיוזע מצבי הנינג’ה

עמית איצקר – ראיון ר-ציני

מה אתם לא יודעים על היוצר והקומיקאי עמית איצקר? תוכלו לקרוא במאקו או בוואלה בעוד חודשיים עד חצי שנה אחרי צאת הראיון בילדי הקומדיה, בלי נדר

את הקומיקאי עמית איצקר כולכם ודאי מכירים כזיו מהסדרה “מתי יהיה פרק חדש של משיח“. מלבד זאת עמית הוא תסריטאי וסטנדאפיסט לעת מצוא. מבדיחותיו הידועות “אני עובד בסינמטק וגר בגבעתיים”. מלבד תחומי היצירה השונים, עמית משקיע בענף האמנות החדש “תחזוק 5,000 חברים בפייסבוק”. לקחנו אותו לשיחה באורחן, אבל לא היה פרק חדש של משיח, אז לקחנו אותו לשיחה באימייל.

 מתי החלטת שאתה רוצה להצחיק?

מעולם לא החלטתי את זה. המקצוע בחר בי ):


כבן זוגו של אודי כגן  וכמאהבו, יש קנאה כשכל תשומת הלב מופנית אליו?

אני רק רוצה להזכיר שהאנק קינגסלי היה הדמות הכי טובה בתולדות הטלוויזיה.

 

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

צ’בי צ’ייס, כריסטופר גסט, אודי כגן, ג’קי מייסון  והשלישי מ”מה קשור”.

השלישי ממה קשור
השלישי ממה קשור

בסרט הגמר שלך, שבו כתבת, שיחקת וערכת, היה משגל עם בובת מין. איך שדולת בובות המין הגיבה לנושא?

 פינצ’רו לי את הצמיגים באוטו כנקמה.

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

בלילה הם יותר מוצלחים. ביום הם סתם ווירדוז עם אצבע קלה על המקלדת.

חלק ניכר מזמן הסטנדאפ והפייסבוק שלך מוקדש לתחזוק 5,000 חברים. זה נראה מתיש. אין חברת מדיה שתעשה את זה?

אני נהנה מכל רגע! אם רני רהב יכול לענות לכל אחד באופן אישי אז קטונתי. בנוסף לזה אני גם מאחל לכל אחד ברכה אישית ביום הולדתו. עם קופי+פייסט אבל עדיין.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

Fabuloussss בצורה שגייז אומרים את זה. כי הם גייזזזזזזז.

בסטנדאפ אתה מדבר על הבתולים ואובדן הבתולים. עולה רושם שאובדן בתולים זה יותר כיף. אתה מזדהה עם ההרגשה הזו?

הכי כיף זה למצוא אותם וזה תמיד במקום האחרון שאתה מחפש!

מה התפיסה הקומית שלך?

פעם תפסתי קומיקאי ושדדתי ממנו את כל הבדיחות שהיו לו. אני לא רוצה להסגיר מי זה היה אבל אני רק אגיד שיש סיבה שרמי שטרן לא הופיע במשך הרבה שנים.

אם לא היית גר בגבעתיים, היית גר ברמת גן?

הכי קרוב זה שהייתי מוכן לגור במטווח רמת GUN ליד קניון איילון. זה עדיין קיים?

(כן. המרואיין לא עשה תחקיר)

*עמית: הערה לסיום. בטח שמתם לב שהבדיחה על השלישי מ”מה קשור” זה טייק-אוף ישראלי על בדיחת שלושת הטנורים מ”סיינפלד”. עליתם עליי.

דף הפייסבוק של עמית, אם אתם רוצים שהוא ימחק מישהו

סדרות הקומדיה והסרטונים המצחיקים ברשת 2014

בעל אורחן, נשים בנות 30, מגמות קולנוע, אנשים חשובים מאוד, סרטוני עבודה  ואפס אחד – כל אלו ועוד היו נושאים לקומדיה  ברשת ב-2014, ונשפטו בחומרה על ידי מיטב יוצרי הקומדיה בארץ. אז מה  הם בחרו?

 

כבר כולם יודעים שכיום הקומדיות חוצות הגבולות לרוב נמצאות באינטרנט, ולמרות המגבלות התקציביות מבחינה רעיונית האינטרנט מאפשר ליצור יצירות לקהל אוהדים נאמן  שמתחבר להומור שולי יותר, יותר  נונסנס, יותר אישי ובעיקר לא לכל המשפחה. לי היה נראה שקומדיות האינטרנט השנה מדגישות בעיקר את הדמויות השוליות והמוקצנות, אלו שלא היו מתקבלות אפילו להיות אנטי-גיבור. בקומדיה הטלוויזיונית, לעומת זאת, ובמידה רבה של צדק ובהתאם למדיום, שלט ההומור האקטואלי, העוסק באלו ששולטים בחיינו (חריגה די בולטת היא “הפרלמנט”, שלטעמי הייתה יכולה לצמוח באינטרנט באותה מידה). בכך נראה שהקומדיה האינטרנטית ממשיכה את תפקיד הקומדיה המסורתית עם התאמה לפסיכוזות של ימינו, ואילו הטלוויזיונית מחליפה את הטרגדיה: בתפקיד הגיבורים עם ההיבריס הפוליטיקאים, בתפקיד המקהלה חברי הפאנלים והשחקנים המחקים, בתפקיד האסון החיים שלנו.

 

ביקשנו ממיטב יוצרי הקומדיה שאנחנו מכירים לבחור סדרת רשת, מערכון וסדרה מבטיחה שנורא הצחיקו אותם השנה. אלו השופטים:  לילך ברנע לשם ( כותבת מצב האומה, ערב הסטנדאפ המקורי), יואב רבינוביץ (סטנדאפיסט, ץ סופית), עופר בן שבת (הרב מצליח, שחקן, יוצר סרטונים קומיים), אורי ברויר (סטנדאפיסט, היפה והחנון), ירון ניסקי (תסריטאי, סטיות של פינגווינים, מ”ק 22, רד בנד), ניר וגלי (ארץ נהדרת), מולי שגב (עורך ארץ נהדרת), אורי פינק (פאקניג זבנג), תם אהרון (ערב הסטנדאפ הזה, מצב האומה, קיציס), דור כאהן (סטנדאפיסט ויוצר, ערב סטנדאפ הזה), ירמי שיק בלום יוצר וסטנדאפיסט, כל מה שמצחיק בעולם), עמית איצקר (שחקן משיח וקולנוען מהשורה הראשונה), אריק שגב (תסריטאי ארץ נהדרת, אולי הפעם, סטנדאפיסט חופשי). יאללה מתחילים:

סדרות רשת

בקטגוריית הסדרות לא היו הרבה סדרות במובן המסורתי, דמויות קבועות, עלילה, קשר לוגי. לכן נבחרו סדרות של יוצרים קבועים שלהן פרקים חוזרים בעלי אופי אחיד

.
5. נייס גיא

 

עליי להודות, לקח לי זמן להתחבר לסדרה זו. ההפקה של גיא הוכמן מרשימה, אבל נושא הזוגיות נטחן בכל הקומדיות ומכל הכיוונים ובאמת קשה לחדש. לכן לדעתי הפרקים הטובים ביותר הם הפרקים שבהם נמצא הגבר הנבוך ופחות הגבר המרוצה מעצמו. הפרק עם חנטל היה בכלל שיחוק, כי הוא לא היה מתנשא, ובניגוד לכמה קומדיות אחרות הגברים הם הדבילים.

4. סדרת אפס של שוגרזאזא

זו הבחירה שלי. אור פז ותום טרגר לקחו את דמות הישראלי המכוער והכניסו אותה למגבר 200,000 אלף דציבלים. מעקב אחרי מיליוני הסרטונים יגרום לכם להתאהב בהומור האסוציאטיבי,  באפס האוליטמטיבי ובעיקר יפתח רצון אמתי עז להגיש לו קלגרון. או כמו שאמר אחד הטוקבקיסטים: “תגיד מה אתה מנסה להראות לילדים ללמד אותם קללות יש לך בעיה קשה אני לא מאמין שבכלל צופים בסרטונים שלך אתה ממש מגזים אם הקללות ומתנהג כמו זבל”.

3. בקרוב אצלך

בקרוב אצלך היא סדרה שלא הכרתי, אך כמה שופטים בחרו אותה. מדובר בסדרה על חייהן של בנות שלושים בעיר הגדולה, עם שיר פתיחה גאוני. כל פרק מתמקד בדמות אחת ומבוים על ידי במאית אחרת. אני מודה שתחילה לא הבנתי למה זו קומדיה וסה”כ די ריחמתי על הדמויות. אבל הסבירו לי שזו ההגדרה של היוצרות, וזו דרמה קומית ולא הבנתי כי אני בן. צודקים.

 

 

2. הסרטונים של עירד ברזילי

גם כאן לא מדובר בסדרה במובן המסורתי, אלא בכמה פרקים בעלי אופי משותף, עירד מדבר בטלפון (או משחק את אבא שלו או כל אבא אחר). רק על האומץ על השימוש בלואו טק מגיע לו קרדיט.  ההגדרה הטובה ניתנה על ידי אורי פינק:

” אמנם ההפקה שלו נחותה יחסית, אבל עירד משתמש בעריכה הנאורוטית של המדיום היוטיובי הביתי לטובתו ויוצר אפקט מקסימלי של אווירת שכונה סימפטית שמתאימה בול לבמה שלו. הקטעים הם באורך מושלם לצפייה אקראית ולא מחייבת”.

 

 

1. משיח

ברוב סוחף של כמעט כל הקולות נבחרה משיח, לא רק שמדובר בקומדיית מבוכה בסטנדרטים בינלאומיים, היא גם היחידה שהצליחה לענות על תנאים הפקתיים של סדרה בעלת תקציבים גדולים יותר, כפי שניסחו ניר וגלי:

“מעבר לזה שהיא כתובה, משוחקת וערוכה נהדר, מגיע ‘שאפו’ ענק לצמד היוצרים שלה (דנה פוליג, אודי כגן) שהצליחו להרים לא פחות משמונה פרקים מושקעים (והיד נטויה), לא חששו למתוח את גבולות הז’אנר (פרק מעולה של 20 דק’, רחוק מאד מהאורך המקובל לסדרת רשת) ועל הדרך בעיקר הצחיקו מאוד”.

 

סרטונים

בקטגוריית הסרטונים הייתה פחות תמימות דעים, אבל היו כמה שהצליחו להתעלות מעבר לצפוי. כך לפי השופטים שלנו:

6. קריוקי מזרחית – אסף יצחקי

אומר אורי ברויר: “ב-2013 הציג אסף יצחקי את דמותו של סטס אמן פיתוי חסר גבולות וב-2014 הוא הציג מספר מערכונים סאטיריים על התרבות הישראלית, ההידרדרות התרבותית, ארגון דעאש ועוד. הוא מבטיח ב-2015 להוציא מערכונים נוספים קיצוניים לא פחות. יש למה לצפות!”

 

5. מסיבת כבדים – כל מה שמצחיק בעולם

 

חבורת המערכונים “כל מה שמצחיק בעולם”, כמאמר פתגם חז”ל, לקחה נושא תמים ועשתה אותו פושע. המון ילדים עם זקנים, הופעת אורח של אודי כגן, רמיזות מיניות, מיניות בלי רמיזות  ושורת המחץ: “ירמי, עוד בנות יבואו?” זה מצחיק.

 

 

http://https://www.youtube.com/watch?v=FNNasrMAjXA
4. ללא חשש שביעית – קופי המקלדות

לקופי המקלדות יש את הקלף המצח של גורי אלפי. בסרטון זה הם טיפלו בסרט הישראלי “גט” זוכה פרס אופיר, שדווקא אהבתי, ובסרטונים נוספים של רונית אלקבץ. הופעת אורח של אלי פיניש בתפקיד ששון גבאי מוסיפה המון לסרטון, ויש בו לא מעט פאנצ’ים מוצלחים ותפיסה של כמה קלישאות קולנוע ישראלי, כמו משחק כדורגל, בכי בלתי פוסק ומיניות מפחידה.

 

 

http://https://www.youtube.com/watch?v=mKz2AJdLSHM

3. איש ממש מגניב מאוד –  קופי המקלדות

קופי המקלדות הצליחו להכניס עוד פארודיה. לטעמי המוצלחת ביותר שלהם. אמנם הסדרה “איש חשוב מאוד” זכתה לכמה פארודיות, אבל ההומור העצמי של גורי אלפי, ניצול מעמדו כסלב וכמה שורות כמו “את מבלבלת אותי עם מילים?”, “מה את פסיכומטרית” הפכו אותה למוצלחת שביניהן. ירון ניסקי מוסיף: “כל מה שקופי המקלדות עשו הצחיק אותי השנה”.

 


2. הדבר שכולם צריכים – ערב סטנדאפ המקורי

 

הכותרת הזו די מסבירה את הצלחת הסרטון, זה באמת דבר שכולם צריכים, באמת דבר שכולם חייבים, ובאמת כולם היו צריכים לראות סרטונים של העבודה. אישית מאוד אהבתי את הסרטון כי יש שם המון קומיקאים שאני אוהב, וגם בשל שיטת הסרת המסכה לנושא שלא טופל ברצינות מאז הסיקסטיז כמו בסרטים “הדירה” ו”איך להצליח בעסקים בלי להתאמץ”

1. המחברת הסגורה – כל מה שמצחיק בעולם

המחברת הסגורה היא עוד פארודיה, אבל על נושא שלא נגעו בו מספיק על אף הדרישה המתבקשת, מגמות הקולנוע בבתי ספר. חוסר ההיגיון שבסרטים של מגמות הקולנוע התלבש כמו כפפה על ההומור של חבורת כל מה שמצחיק בעולם. האמת היא שאין הרבה מה להגיד, ורוב השופטים פשוט אמרו שזה הדבר הכי מצחיק שראו השנה.

 

 

 

המבטיחות

 

ומה צפוי לנו ב-2015? יהיה טוב אם כמה יוצרים ימשיכו מעבר לסרטון מוצלח אחד. אלו הסדרות המבטיחות ללא סדר היררכי.

העצות הגרועות של אמא שלי

לאחר יציאת הסרטון של נטלי פרץ וגלית חוגי לאקרני האינטרנט אמרו כמה מהשופטים שהם פשוט רוצים לראות עוד מזה:

שיחות יוצאות

 

בפרק הראשון של שיחות יוצאות של יוגב יפת וניר ברגר, מוצגת האנשה של תקשורת הוואטסאפ בסלון הבית. על אף הרעיון הפשוט, זה פשוט עובד. מעניין איך הם יטפלו בהיבטים נוספים בתחום.

 

 

 

http://https://www.youtube.com/watch?v=xdwjOGcDzWs

מכסחים בע”מ

טוב, אנחנו לא יודעים הרבה עליה, אבל כל הסטארים של האינטרנט שם

https://www.youtube.com/watch?v=UGbyRsCsGn0

אריק שגב – ראיון ר-ציני

אריק שגב על המפגש עם חנוך לוין, העבודה עם ערן זרחוביץ’ ועל עוד דברים שכתובים בתוך הטקסט

אריק שגב. ציור: אבי כהן
אריק שגב. ציור: אבי כהן

אריק שגב עשה הכל בחיים, היה סטנדאפיסט, כתב ללילה גוב, לאדיר מילר, ליצפאן, לארץ נהדרת, למיטב התכניות של ביפ (החטא ועונשו), ערך בעיתון כולנו, שיתף פעולה לאורך השנים עם ערן זרחוביץ’ וענה לשאלון בבלוג ילדי הקומדיה. ומה אתם עשיתם, שני הקומיקאים שקוראים את הבלוג? כלום. קראו ולמדו.

 מתי גילית שאתה מצחיק?

“מתישהו ביסודי. האב היה איש קבע והמשפחה שלי נדדה איתו בעקבות הבסיסים שבהם שירת. התגלגלנו מבת ים, לירוחם, לראדון ולארצות הברית. הייתי ילד  שמן וחנון, שמשמיע כנראה סאונד נהדר כשחובטים בו. בשלב מסוים הבנתי שהומור הוא כלי  נהדר, בטח לילד שממש לא יודע ללכת מכות, גם כדי להסתגל בכל פעם למקום חדש, גם כדי לרכוש חברים, וגם כדי להקל על עצמך את ההתמודדות עם המציאות המתסכלת.
באיזשהו שלב הבנתי שהומור גם יכול לגרום לאנשים לחבוט בך יותר חזק, אבל פנסים בעין דוהים, בדיחה טובה נשארת איתך לנצח”.

 כתבת ללילה גוב, לארץ נהדרת, ערב אדיר, החטא ועונשו וכוכב נולד. מה יוצא דופן?

“אין תכנית דומה, בטח לא מבחינת הכתיבה. אני יכול להעיד שמכל תכנית אתה לומד להפעיל משהו אחר, ונהנה ממשהו אחר. לילה גוב הייתה הפעם הראשונה ששמעתי קהל שלם צוחק מבדיחה שכתבתי וזו הייתה הטעימה הראשונה מהסם שאליו אתמכר כל החיים, עם אדיר למדתי איך קומיקאי עובד, כוכב נולד הייתה הזדמנות להיות חלק ממערכת משומנת להפליא, שבה הכתיבה שלי (ושל זרחו) לא הייתה העיקר, וארץ נהדרת הייתה פשוט חלומו של כל כותב קומי, אם אתה מצליח להעביר רעיון בחדר המערכת, לא משנה כמה הוא הזוי – הוא ימומש בצורה הטובה ביותר. כמו הפיה הטובה על קוק

(התשובה הנכונה היא כוכב נולד)

 מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

“יש לכם שנה? קובי ניב ודודו גבע היו הראשונים שלי, אחר כך אפרים קישון, הטורים של ‘דבר אחר’ ז”ל וכמובן החמישיה הקאמרית שהייתה התכנית הקומית הראשונה שחוויתי ולמדתי ממנה כבר כשהייתי כותב וסטודנט לתסריטאות. גם מה יש וזהו זה.
אבל אם חייבים לבחור אחד, אז אין ספק שזה יהיה חנוך לוין, בכל דבר שהוא עשה. חוסר הפחד שלו, השילוב בין צחוק מופרע לאגרוף בבטן, הידיעה שהחיים כל כך מצחיקים בגלל שהם כל כך מבעסים ולהיפך, והשליטה המושלמת שלו בשפה – כל אלה דברים שאני משתדל לחיות לאורם.  ב’בנות הזהב’, כנראה הפרויקט שהכי נהניתי לכתוב, תיקי דיין הכבירה, שהייתה שחקנית קבועה שלו, זיהתה מיד כמה אני מושפע ממנו, גם בסיטקום הנ”ל ואמרה שחבל שלא זכיתי לפגוש את חנוך.
היא טעתה, פגשתי אותו פעם אחת בניינטיז, אבל לא הצלחתי להוציא מילה מהפה. במבט לאחור הייתי צריך לפחות להשליך לרגליו את התחתונים שלי.
ואם אתם חושבים שאני מגזים, תקראו את ‘הקוסם’, לא רק מערכון מצחיק שממחיש את כל מה שאמרתי לעיל, אלא גם הפאנץ’ ליין הכי טוב שנכתב. אי פעם. בכל שפה.”

עבדת לאורך השנים עם ערן זרחוביץ’. הוא מקנא בהצלחתך?

“על איזו הצלחה אתה מדבר? אני יודע שהוא מאוד אהב גם את ‘אולי הפעם’ וגם את ‘בנות הזהב’ שכתבתי לאחר שעזבתי את ארץ, והוא אפילו הסכים להשתתף ב-15 דקות, המגה פלופ שכתבתי ליס.
אבל לערן אין סיבה לקנא בי, ואני מקווה שהוא יודע את זה. ‘הפרלמנט’ היא בעיניי מאסטרפיס, אין מילה אחרת, ומעמד הקאלט שהתכנית שלו ושל טייכר זוכה לה הוא מהמוצדקים.
אני חושב שדווקא העזיבה שלי את ארץ אפשרה לנו להפסיק לקנא אחד בשני. כשאתה כותב עם מישהו  תמיד יש את החרדה מי בעצם יותר מצחיק, ו’אני הבאתי את הרעיון, אבל הוא הביא את רוב הפאנצ’ים’, שלא לדבר על זה שערן לוהק ל’מסודרים’ כבר בעונה השנייה שכתבנו ביחד. ייתכן מאוד שערן הוא האיש הכי מצחיק שאני מכיר, ועכשיו אני יכול ליהנות מהיצירה שלו ללא משקעים. והוא גם נראה מגה סקסי בפרווה של לאמה.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=mNBK5UIBMqs]

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

 “מה זה אומר, שאני יוצר קומדיה של אתמול?
אני פריק של קומדיה ישראלית מילדות, וגם עכשיו אני משתדל לא לפספס אף סטנדאפיסט או סיטקום ישראלי וגם לא משהו באינטרנט, וזה קשה. אני מאוד אוהב את סדרת האינטרנט  משיח, משוגע על לוקאץ’, מת על רועי כפרי, אני גם מאוד נהנה מ‘שנות השמונים’, והגיע הזמן שתוציאו את הראש מהתחת. קל יותר לנשום ככה.”

היית בין היתר עורך המשנה של עיתון הנוער “כולנו”. איך השפעת לרעה על הדור ההוא?

“לא מספיק, לצערי. חוויתי את הגסיסה של העיתון הזה, ושל עיתונות הילדים בכלל”.

כולנו מבכים את מות הפרינט
כולנו מבכים את מות הפרינט

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

“המילים שהכי מצחיקות אותי הן מילים בלועזית ישנה. ב’רומנים’ הייתה לערן ולי הזדמנות להחיות אותן. כבר לא אומרים ‘אימפרסריו’ לדוגמה, או ‘גריפה’ או ‘לומבגו’ או ‘קסוקר’.
‘אוטואימוני’ זו מילה מאוד חמודה למחלה שברגעים אלה לועסת את הגוף שלי. בכללי למחלות יש שמות מגניבים, טרשת נפוצה למשל. כמו כן  מאז האוניברסיטה יש לי חיבה למילה ברכטיאני.
המילה הכי לא מצחיקה בעיניי היא כוסית, אני נורא אוהב נשים, ואף פעם לא הבנתי למה זה מחמיא לצמצם יופי נשי לאיבר הכי מפחיד שלהן”

שימשת גם כעורך מוזיקלי ב”ציפורי לילה מנקרות”. מה השיר הכי מצחיק בעולם כולו?

“המממ. רוב השירים שאמורים להיות מצחיקים, לא מצחיקים. אני אוהב את כוורת כלהקת רוק, אבל תמיד ההצחקות שלהם נשמעות מלי מאולצות.
אבל המחזמר Book of Mormons של יוצרי סאות פארק מכיל כמה ליריקות נהדרות נהדרות. ואני מאוד ממליץ לראות אותו, ואם מישהו רוצה להעלות אותו לארץ, אני מתנדב לתרגם אותו”

מה התפיסה הקומית שלך?

“שהכל מצחיק, בעיקר מה שאסור לצחוק עליו. מה שהחזיר אותי לסטנד אפ היה גילוי המחלה שלי, והעובדה שבטיפולים פסיכולוגיים לחולים סופניים מראים להם קומדיות אבל לא מעודדים אותם לצחוק על מותם הבלתי נמנע הייתה מאוד מתמיהה בעיניי”

איך מאלפים את הפיל בחדר?

“פותחים חלון”

ויקפדייתו

***

ערבי ילדי הקומדיה
אירועים קרובים ומצחקים

אודי כגן ודנה פוליג (יוצרי משיח הסדרה) – ראיון ר-ציני

cropmashiah
משיח היא הרבה יותר מלהיט ויראלי, היא גם סדרה באינטרנט
.
משיח היא לא סתם סדרת רשת, היא מסמך דוקומנטרי נוקב על הפריפריה בישראל של תחילת המאה ה-21. דרך מבט חומל, אותנטי, אך לא מתפשר, היא משרטטת את דמדומי הקריירה של בעל אורחן בצפון שבעברו היה זמר אך כעת מגלה שבאקלים התרבותי הנוכחי אין מקום לאמנות שלו יותר. הצופים הגיבו  בהתאם ומאז עלייתה לאוויר באפריל האחרון היא לא רק נהייתה להיט ויראלי, אלא גם עזרה להעלות לסדר היום הציבורי נושאים כמו “כיצד יש לשמר את מורשתם של זמרי חתונות מהשנים 1981-1985”, “הראפ כגשר בין תרבויות” ו”מה זה לעזאזל דג מרלוזה?”. תפסנו את  היוצרים אודי כגן ודנה פוליג לשיחת עומק, התוצאה לעיונכם.

 

מתי החלטתם שאתם רוצים להצחיק?
דנה: “אני לא החלטתי כזאת החלטה”.
אודי: “אני כמוה. והראיון הזה יהיה עדי”.
 
הסדרה משיח היא על אדם בעסקי המזון בעל מודעות עצמית נמוכה. מה משיח היה אומר ליניר האחמ”ש?
 
“מרלוזה של בוקר!!!”

 

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=5kzShqx8NV8]

 

מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליכם?
“כל דבר מוצלח ומצחיק. בסדר כרונולוגי מינקות לבגרות: שלמה ניצן, המלון של פולטי, ג’וליאן שגרן, זהו זה במפרץ, כבלים, הנסיך המדליק מבל אייר, קומדי סטור, Friends, סיינפלד, ילדים סורגים לאלוהים, כריסטופר גאסט, המשרד, party down, לואי סי.קיי, אילן פלד, אסי כהן ועוד כל מיני”.
השלב ההתפתחותי בין הלידה להומור בריטי

 

אביו של אודי היה בעל אולם אירועים בשנות השמונים העליזות. מהו קינוח הפרווה המוצלח ביותר?
 
“קודם כל אני גאה לבשר שכל הקינוחים היו פרווה. היה משהו שנראה כמו שוקו פאי, היה פרופיטרול עם קרם לא מזוהה והיה סלט פירות מפחית שימורים. טרייה”.
 
מה אתם חושבים על היוצרים הקומיים של היום?
 
“אנחנו אוהבים המון דברים, בארץ בעיקר באינטרנט. ובטלוויזיה בעיקר מחו”ל”.
 
דנה הייתה עוזרת במאי בחטופים. האם פיתחת סימפטום הזדהות עם הבמאי?
 
“לא פיתחתי את הסימפטום הזה דווקא. אבל פיתחתי סימפטומים אחרים”.
 
מה המילים שהכי מצחיקות אתכם?
 
דנה: “אני ברשותכם, לוקחת את השאלה יותר לכיוון של מילים שמגעילות אותי, בסדר?”
אודי: “גם אני, בסדר?”
דנה: “להתרחץ. לרחוץ. רחוץ. היא רחוצה כבר? רחצת אותו? אני רחוצה”.
אודי: “כריך. יש לך בתיק כריך, חמודי. וגם, למזוג. למשל: למזוג אורז. או כל שימוש בשורש מ.ז.ג על משהו שאינו נוזל”.
אידיאלי למזיגת כריכים

 

מה התפיסה הקומית שלכם?
 
דנה: “אם זה משפיל את אודי, זה מצחיק אותי”.

 

מה שניכם עושים בערב כיתה?
אודי: “מה זה ערב כיתה?”.
דנה: “נראה לי ערב שכל הכיתה באה”.
אודי: “מה כיתה? כיתה בבית ספר? אני אדם בוגר”.
דנה: “נראה לי הכוונה מה כל אחד מאיתנו היה עושה אם היינו נפגשים עם כל הכיתה.
אודי: אה, אוקיי”. 

 

תודה לאיתי עמוס, שעזר בהכנת הכתבה