ארכיון תגיות: סדרות רשת

אילאיל ישראלי – ראיון ר-ציני

הסטנדאפיסטית והקומיקיקאית איליאיל ישראלי מג’נטלמנים ישראלים על סטנדאפ ועל עולם הייעוץ הפנסיוני

אילאיל ישראלי היא שחקנית, סטנדאפיסטית, רקדנית ועוד דברים שעושים על הבמות. אתם אולי מכירים אותה מסדרת הרשת שעלתה לערוץ טדי, “ג’נטלמנים ישראלים” או אולי לא מכירים. לא מכיר אתכם. היא גם מנחת תוכנית הבוקר של ערוץ האינטרנט “החללית” המתרחשת בכדור הארץ. השתתפה בסרטונים ויראליים רבים כי כך הרופא קבע. בשבת הקרובה תופיע עם רותם זיו ושני שגב מנשרי ב”גולה” פתח תקווה.

מה גרם לך להיות קומיקאית?

השילוב בין הנסיון להיות ילדה טובה ולרצות את כולם, לבין הקלאמזיות שלי והקול הפנימי, שאומר “אתה צודק, אדוני, תן לאצבע האמצעית שלי לענות לך על כל השאלות, אפס!”
כשלמדתי משחק השחקנית והסטנדאפיסטת אודיה קורן העבירה כמה שיעורי העשרה בנושא “סטנדאפ.” היא ביקשה מאיתנו לכתוב סטנדאפ לא מחייב, ואמרה שלא ננסה להיות טובים כי זה לא אומר עלינו כלום כשחקנים.
בסוף השיעור הראשון היא אמרה לי “אילאיל, אם אתה לא סטנדאפיסט טוב, לא תהיה שחקן טוב זה אחד, אבל אם אתה סטנדאפיסט טוב אתה שחקן מעולה, וזאת דרך מעולה לשרוד במקצוע. כשתסיימי את הלימודים אל תפסלי את זה ככיוון”.
באמת לא הכי קיבלתי את זה, אפילו נורא הייתי עסוקה כל הזמן להוכיח שאני שחקנית טובה. אבל מאוד נהניתי על הבמה. ולא שכחתי את אותו קורס והקסם הזה שקרה שם עם החומרים שלי! וכשיצאתי החוצה לשוק (התעשייה) פתאום קלטתי שאני עומדת בתורים לאודישנים, עם מיליון בנות שנראות כמוני, רק פחות יפות ופחות מוכשרות (סתם). ומה זה הלוקש הזה “3 שנים לימודים” רק כדי שאני אתן ביס במשהו ואגיד “אין על אוכל של צימחודגים” ויגידו לי תודה, הבאה בתור? ואחרי יום שטחנו אותי ב”מה שלומכם, ילדים” אני עולה על הבמה בערב ואומרת “ילדים זה לא שמחה”. ואני מרגישה אותנטית לגמרי, והקהל מבין, הוא מעריך וצוחק מהאותנטיות
הרבה שחקנים הופכים לסטנדאפיסטים. זה כי יותר קל לזכור את הטקסט?
 מצחיק. בעיקר כי נראה לי שבסטנדאפ  זה הפוך, ונראה לי שזה עקב אכילס של שחקנים, שמשננים טקסט. הרי אתה מייצר כל הופעה רגע חדש, עם מילים מתאימות, נכונות, וקהל שצמא לרגע אותנטי שיקרה עם המון אמת.
לא יודעת מה קורה עם הרבה שחקנים. אבל אני יכולה לומר שמהחוויה שלי, הסטנדאפיסט הוא אינטליגנט, הוא ער לדברים, הוא אומר את האמת שכולם חושבים ולא מעזים, או את האמת שלו ואיך שהוא חווה את הדברים. (מה שאני לא יכולה לומר על כל שחקן, אבל בהחלט על כל סטנדאפיסט.)
זאת שאלה מורכבת, אני חושבת ששחקן יודע איך לעמוד על במה אבל לא כל שחקן יכול לכתוב, ובטח שלא כל שחקן ניחן בהומור. אבל גם לא כל אדם שכותב “מצחיק”, יודע איך לעמוד על במה.

אז כשאתה שחקן שיודע לכתוב ומבין הומור, הסיפוק מסטנדאפ פתאום מאוד מושך. כי כבר ככה אתה אוהב את הבמה ומשתמש בה בשביל קשת של רגשות, ואין יותר אמת וכאן ועכשיו מצחוק.

 מי הקומיקאים שהשפיעו עלייך? 
מלא, אבל חד משמעית צ’רלי צ’פלין, ג’ואן ריברס ורובין וויליאמס.
יש לך תוכנית בוקר ב”חללית”. ספרי לנו עליה ואיך שברת את הרייטינג.
חחחחחח. “שברתי את הרייטינג”.
“בוקר טוב עם אילאיל ישראלי”  זאת תכנית בוקר, הכי מיינסטרימית באתר החללית.טיוי. בהתחלה דיברתי מלא שטויות, המון שטויות, על הרווקות, לצחוק על כותרות בבוקר, להמליץ על מסיבות, ולומר לבנות שזה מה זה סבבה לעשות מה שבא להן, ושכל “החוקים” האלה שמגדלים אותנו על פיהם טיפשיים! הרי אני לא מכירה גבר שחושב פעמיים לפני כל צעד וכל מילה. ובטח שלא כל קילו!
או שאמרו לו בילדות “אל תראה שאתה; קל/ קשה/ חכם/ שעלית במשקל/ טיפש מדי”, לא! הוא גבר! גם אם הוא טיפש וקירח עם ציצים, הוא מתנת הבריאה! מלא אנשים התחילו לשתף ולראות במשרדים.
התחלתי להביא אורחים ואורחים מוכרים ולכתוב תוכן ופינות, הנושאים התרחבו.
כתבתי משחקים עם האורחים, וזהו בגדול.
בקטן: אמיר חצרוני, יגאל רצון ודרור נובלמן כאורחים!
מה את חושבת על הסצנה הקומית של היום?
בארץ? אדירה! באמת. אני מרגישה שפעם הייתה רק דרך אחת להצליח, והיום נהיה מקום לעוד סוגים, לעוד סוגים של הומור ואנשים.
לא רק סטנדאפ, בכל מה שנוגע בקומדיה, הקומדיה הפכה להיות אינטליגנטית, שנונה, צוחקים על כ”כ הרבה נושאים. פחות נזהרים. המדיות נותנות הזדמנות לקהל להחליט. דברים שפעם בקלות לא היו משודרים בטלוויזיה יותר ויותר מקבלים במה.
גם אם מסתכלים על המיינסטרים, היום נכנסים אליו  כל מיני ז’אנרים שהיו לגמרי נישתיים.
השתתפת בכמה סרטונים ויראליים. מה העצה הכי מטופשת בנושא?
הכי מטופשת, וואי ואני כ”כ רצינית.
להריח טוב, כי תכלס לא משלמים לרוב לשחקנים, אז הם לא צריכים לסבול ריח רע בצילומים.
ואולי, להכין את החארטות מראש. הרי גם ככה זה צילומי גרילה, תדע איך אתה הולך לחרטט מראש.
 מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

יש מלא, אבל…”משכב זכר”, הראשונה שעולה לי, וואי זה קורע אותי רצח! יש לזה צליל מצחיק. הכל בזה מצחיק, אני חושבת על הקונוטציה ועצם ההגדרה. איזה כמה ענתיקות עם זקנים של טוב טוב הגמד. חושבים על ההגדרה. הם מציירים על הלוח, ואז מישהו אומר “טוב, זה ייקרא משכב זכר”.

לשאול מישהו “האם הוא אוהב משכב זכר”. טוב זאת מילה מצחיקה.
 את עוסקת בהרבה אומנויות במה, ריקוד, קולנוע, תיאטרון, אינטרנט. איפה הכסף? 
בונה על ירושה.
תמיד הייתי חרוצה ועבדתי הרבה, בהצגות ילדים, הצגות לגדולים, הדרכות
הכל! ועבדתי בתאטרון שנתיים, ואז התחילו להזמין אותי לעשות סטנדאפ במסיבות רווקות, ואירועים פרטיים.
ועכשיו אני ועוד שתי סטנדאפיסטיות יוצאות במופע “מחשבות מסלול מחדש”.
אני מאמינה גדולה שמי שעובד מרוויח. וירושה!

מה התפיסה הקומית שלך?
תלוי מה זורקים י עליי… אם זה שולחן, אני לא יכולה לתפוס!

להיות אמיתי וליהנות, אמת, אמת, אמת, לא להתחסד, (לא בקטע טיפולי). כל הפאקים זה המקום להודות בהם. ומה שמצחיק אותי מצחיק את הקהל.

מה התכלית של הקיום?
יש משפט שמנחה אותי בחיים והוא הולך ככה: “all you need is faith and trust and a little pixie dust”
אמרו את זה בפיטר פן.
ועכשיו באמת. לצחוק! לגמרי, אין דבר יותר טוב מאחד, מרפא בעולם מאשר לצחוק! ולא בקטע קלישאתי. ליהנות! לבלות! סבא שלי שורד שואה ופלמחניק לשעבר, ואם יש משהו שהאדם האדיר עם החיים הלא פשוטים האלה העביר לי, זה אופטימיות. טוב. גם כי לא הייתה לו ברירה, אבל היכולת לצחוק על החיים הצילה אותי מהמצבים הכי קשים שיש.

.

סדרות מהרשת לטלוויזיה

עם עלייתה של “משיח” בסלקוםTV יונתן עמירן חושב אילו עוד סדרות ישראליות יכולות לעבור מהאינטרנט למסך הגדול יותר

השבוע תעלה בשירות הסטרימינג סלקוםTV הגרסה הטלוויזיונית של ״משיח״, סדרת הרשת האהובה והמצליחה של אודי כגן ודנה פוליג. הגרסה החדשה תרחיב את העלילה לפרקים מלאים ותצרף לקאסט של אודי כגן ועמית איצקר שחקנים כמו אבי קושניר, והסדרה אמורה להיות גם משודרת בשלב מסוים ב״קשת״. אני זוכר ששמעתי על המכירה של משיח ל״קשת״ לפני הרבה זמן והייתי שואל את איצקר כל הזמן ״נו, מה קורה עם זה?״ וגם ״למה אתה שולח לי  בצ׳אט של הפייסבוק תמונות של ליאור שליין אוכל בדבוש?״ אז אני שמח שזה סוף סוף קורה. וזה גורם לי לחשוב, האם עוד סדרות רשת ישראליות יכולות לעשות את המעבר לטלוויזיה?

באמריקה מסלול סדרת הרשת לטלוויזיה כבר מקובל עם סדרות מצליחות כמו ״ברוד סיטי״, Children’s Hospital, והלהיט העכשווי של HBO ״סדר אותי״ שהתחילו את חייהן באינטרנט. לפעמים הסדרות האלה הן תוצר של אנשים מנוסים בתעשייה שנמאס להם קצת מהעסק ורוצים פשוט ליצור משהו משל עצמם כמו במקרה של רוב קורדרי (״הדיילי שואו״, Hot Tub Time Machine) שיצר במהלך שביתת הכותבים של 2010 את פארודיית דרמות בתי החולים Children’s Hospital, שאחר כך עברה ל״אדולט סווים״ , או ליסה קודרו מ״חברים״ שיצרה את Web Therapy שעברה אחר-כך לרשת ״שואוטיים״ וזכתה לאחרונה לגרסה ישראלית בשם ״הפסיכולוגית״ בכיכובה של קרן מור ב״כאן״.

ובארץ, יש הרבה קומיקאים שהשתמשו באינטרנט כמקפצה לתפקידים בטלוויזיה, כמו ניב מג׳ר ורועי כפרי, או גאיה באר-גורביץ׳, או אודי כגן בעצמו. אבל ״משיח״ היא הפעם הראשונה שאני זוכר שסדרת רשת עובדה לסדרת טלוויזיה מלאה, ושמרה את העלילה והדמויות האהובות שבה. איזו עוד סדרה יכולה לעשות זאת? הסטטוס של הסדרות של ״ערוץ טדי״ כ״סדרות רשת״ מוטל בספק, משום שהן כן משודרות בטלוויזיה בערוץ של ״טדי״ בפארטנר. אבל באורכן הן דומות יותר לסדרות רשת, וכל אחת מהן עולה במלואה לעמוד הפייסבוק של ״טדי״ וביוטיוב. מכל הסדרות ש״טדי״ העלו, בשתיים באמת התאהבתי. הראשונה היא כמובן ״שלישיית: סיפור הצלכה״ שהיא בעצמה הרחבה של סרטוני רשת שיצרו יפתח חוצב, אור בר-אל ולירון לין כפארודיה על קומיקאים של פייסבוק כמו ״צוות מנחוס״. השלושה יצרו פארודיה מדוייקת ומטורפת על סוג ההומור העצלני הפופולארי בפייסבוק, ובסדרה שלהם יצרו עולם שלם עם דמויות שונות, דרך מיוחדת שבה אנשים מדברים והרבה סאונד אפקטים. ״שלישיית״ מזכיר לי את הסדרות הכי טובות ש״ביפ״ היו עושים. ״טדי״ נתנו להם חופש מדהים ליצור משהו מיוחד, ואני בכיף הייתי יכול לדמיין דבר כזה מורחב ל-20 דקות. לירן הוא אפס.

הסדרה האחרת שמאוד אהבתי ב״טדי״ היא ״טרו סטוריז״ של עידן ברקאי ואסי גל, ואני לא אומר את זה רק כי אני מכיר אותם באופן אישי ויצא לי להשתתף בשני פרקים. ״טרו סטוריז״ נראית כמו סדרה שיכולה להתקיים רק כסדרת רשת, בגלל הפורמט המיוחד שלה. ״טרו סטוריז״ מוצגת כולה כסטוריז של אינסטרגרם שהדמויות הראשיות שלנו, עידן ואסי, מצלמות. הסדרה מאולתרת ברובה ומצולמת בטלפונים אמיתיים. למרות הפורמט המשונה, גל וברקאי יצרו דמויות ברורות שמעניין לעקוב אחריהם. אסי הוא יותר אופטימי, אבל נוטה להתקפי זעם ובדרך-כלל נדפק, ועידן הוא אגואיסט, אדיש שחושב רק על עצמו. הסדרה בנוייה על עלילות שמתקדמות מאוד מהר למקומות לא צפויים. כל פרק מתחיל במקום הגיוני ומתפתח במהרה למקום מטורף ומסוכן. אני לא בטוח שפורמט ה״סטוריז״ יכול לעבוד באורך מלא של תכנית טלוויזיה אבל הדמויות והעלילות לדעתי כן יכולות לעשות את המעבר הזה.

אבל כאמור, הסדרות האלה של ״טדי״ כבר משודרות בטלוויזיה. מה עם סדרות עצמאיות אמיתיות, אבל שהן גם של חברים שלי? מה עם למשל ״אז אתה עומד למות בכל רגע״ של תומר פישמן ואמיר בוקסבאום (שגם בה הופעתי בתפקיד מאוד קטן, אבל זה לא משנה). תומר פישמן הוא אחד האנשים הכי מצחיקים שאני מכיר, ועם הסדרה הזאת הוא מעביר באופן מושלם את חוש ההומור שלו. פישמן משחק את יקיר, בחור חסר שאיפות, שמגלה שהוא חולה במחלה נדירה שיכולה לגרום לו למות בכל רגע (משם בא שם הסדרה!). יקיר אז מחליט לעשות את כל מה שלא עשה כל החיים שלו: לפגוש חברים, להשיג חברה, למצוא עבודה וכו׳. הסדרה נונסנסית מאוד, אבל יקיר הוא כזה מתוק ונאיבי, שבאמת אכפת לך ממנו, ואתה לא רוצה שימות. בסדרה יש גם הרבה כוכבים אורחים כמו טל טירנגל, דנה פרידר, יורן דוידי ושי אביבי, והיא מאוד מצחיקה. אני יכול להגיד לכם שראיתי את הוויכוח בין פישמן לאביבי בפרק החמישי עשרות פעמים, וצחקתי הרבה. פישמן ובוקסבאום אמרו בזמנו הם עובדים על המשך לחמשת הפרקים שיצאו, אבל בינתיים זה לא קרה. אני מחכה בקוצר רוח.

ויש גם ״ערה״ של קארין כהן ואמיר בוקסבאום (שוב). על נדודי השינה של קארין שמביאים אותה להרפתקאות מוזרות בשעות הלילה. הסדרה מאוד סוריאליסטית אבל גם שקטה ומבויימת בצורה יפהפייה. כמו ״אתה הולך למות״ היא מעבירה בצורה נפלאה את חוש ההומור של היוצרת שלה. ל״ערה״ יצאו רק שלושה פרקים, אבל אני מקווה שיצאו עוד (בסדרה הזאת לא הופעתי).

ויש עוד הרבה סדרות רשת ישראליות שיכולות לעשות את המעבר הזה. סדרת אינטרנט היא דרך מעולה ליוצרים צעירים ורעבים להביא את היצירה שלהם לצופים בלי התחשבות בתעשייה המסובכת שלנו. אני מבקש אבל מכולם לא להפוך את סדרת הרשת הישנה שלי מימי הצבא ״ג׳ק אקשן״ לתכנית טלוויזיה. בבקשה אל צפו בכל הפרקים שלה ביוטיוב, ותתחילו להפיץ אותה. היא לא טובה. בבקשה.