ארכיון תגיות: סדרת רשת

אורן ברזילי – ראיון ר-ציני

 

הסטנדאפיסט אורן ברזילי על ההתמכרויות, על החברים שבגדו ועל הבדידות בצמרת

הסטנדאפיסט אורן ברזילי לא מוכר לכולכם מסדרת הרשת “מיקרוגל“, מכתבות העומק במגזין לאנשים “טיים אאוט” וסדרת הרשת העולה עם עמית קלינג,אחי אני הולך למקס סטוק”. לאחרונה התחיל לכתוב ללייט נייט של  גורי אלפי ועקב כך התוכנית נפלה. ריאיון:

למה החלטת שאתה רוצה להיות סטנדאפיסט?

יש בי הרבה כעס ואין לי לאן לתעל אותו. הרבה כעס על העולם, המון המון כעס יש בי. קיוויתי להגיד דברים מעליבים שיהרסו את החיים לאורן ברזילי המוזיקאי.

איך גרמת למפלתו של גורי אלפי?

זכוכית גרוסה באוכל ורייטינג לא בשמים.

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

באמת שאין מישהו ספציפי, אני חושב שקומיקאים מחורבנים משפיעים בצורה לא פחותה מקומיקאים מדהימים, כי השראה זה נחמד אבל “איך החתיכת צואה הזה מצליח ואני לא” זה מנוע הרבה יותר חזק.

ככתב טיים-אאוט לשעבר שסיקר את תחום הסטנדאפ, ניצלת את כוחך להיכנס לתחום?

חד משמעית כן. וגם מציצות.

מה אתה חושב על הסצנה הקומית של היום?

שזה דבר מלאכותי שיצרו בשניים וחצי עיתונים ואי אפשר לקרוא למשהו שכולל מאות בני אדם בגילאים, מינים וצבעים שונים, עם הומור שונה שחלקו בכלל לא עולה על במה, כשחלק מהם לא מכירים או לא מחבבים או כן מחבבים אחד את השני “סצנה”. מה שכן – מי שהפך את זה לסצנה זה הקהל שיודע לדרוש ולהרים להומור שהוא מחבב וזה מעולה ומוכיח שלא הכל קשרים ולא הכל ברנז’ה – יש אנשים שרוצים חלק מהחרא הזה בטלוויזיה שלהם.

טוב, בוא נגמור עם זה. לך ולזמר של ד”ר קספר יש אותו שם. איך זה יכול להיות שלשני אנשים יש אותו שם?

אני רוצה למסור לאורן ברזילי בהזדמנות זו – יש לך עבודה בשבילי, ממי?

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

קוקסיפות כמובן.

אתה אוהב לדרג, דרג את אתרי הקומדיה הכי טובים בארץ.

מקום שני – ילדי הקומדיה. מקום ראשון – ווינט. בום סאטירה לא ברורה ולא מדוייקת.

מה התפיסה הקומית שלך?

שאם תצחיק מספיק אז הכל יהיה בסדר, ונגזר מזה – להגיד דברים שאני מחשיב למצחיקים בלי לחשוב לפני מתוך הנחה שגויה שאנשים תמיד מחפשים בדיחה טובה. זה לא נכון וזה פוגע בי אגב.

מי אושיית הרשת האהובה עליך?.

דרור ניר קסטל שאני ממליץ מאוד על ספרו “הספר של דרור ניר קסטל”.

מתי היית אדיש בפעם האחרונה?

אני בוכה כל יום. זה מאוד משחרר ועצוב.

 

ז’רום מראיין את אומת הסטארטאפ – ראיון ר-ציני

הכתב הצרפתי שאינו פיקטיבי על התקשורת ועל ישראל

 

ז’רום בושה, זורנ’ליסט שאינו כתב פיקטיבי בגילום ז’ואקים טואטי, יצא בסדרת רשת דוקומנטרית שאינה מוקומנטרית המתעדת את מצב הסטארט-אפ בישראל, “ז‘רום מראיין את אומת הסטארט-אפ“. כיוון שאינו דמות קומית, שאלנו שאלות רציניות מאוד ונענינו ברצינות, אבל בעברית.

מתי החלטת שאתה רוצה להיות כתב?

אני לא מגדיר את עצמי כ”כתב”, אני ז’ורנליסט ודוקומנטריסט מחו”ל. תמיד רציתי לתפוס את האמת האנושית “על חם”, להראות פנים, לחוש חושים ולחדור חידורים. בצרפת זכיתי לעבוד עם הגדולים, מאלן רנה עד האחים לומייר או פרנסוא גודאר, שאמר לי יום אחד: “תשתמש במצלמה כמשאבת מים”. אני נושא את המילים האלה של לואי גודאר  עד היום. אני לא בטוח למה הוא התכוון, אבל זה היה רגע חזק ומכונן בחיי.

אתה מראיין את אומת הסטארטאפ. מה המסקנה שלך מאומה זו?

המסקנה שלי היא שיש אומה כזאת, אבל השאלה היא: האומנם? כלומר מה בדיוק עומד מאחורי מה שמסתתר מתחת לפני השטח – כביכול – של הנראה לעין? יצאתי למסע עם שאלות רבות, וסיימתי אותו… גם עם שאלות, אבל גם עם תשובות קצת.

מי הכתבים שהשפיעו עליך?

אם בארץ עסקינן – אז אין ספק שהושפעתי מאוד מיורם יובל, איך שהוא מחלץ מאנשים פיסות אמת כואבות – ממש כמעט כמו פסיכולוג! (צוחק) לא שהייתי אצל אחד אף פעם, אבל כך אני מדמיין שזה… חוץ ממנו, אי אפשר לדבר על עיתונאות ישראלית בלי לחשוב על דמותם של פרופסור אורי גוטליב ז”ל או ירון ברובינסקי, ולהעלות את עבודתם של הילה קורח או אייל שני למשל.

איזו בדיחה על צרפתים אתה הכי אוהב?

זאת עם הצרפתי, האמריקאי והערבי במטוס.

מה אתה חושב על התקשורת של היום?

המצב עגום מאוד. אני מכיר איש תקשורת מוכשר וייחודי למשל, ששנים כבר שולח קורות חיים ל”וואלה”, “הארץ” ו”תפוז אנשים” ולא מקבלים אותי. למה? כי האמת כואבת. האמת מפריעה. היום מעדיפים למכור בידור, זה הכול.

מה המילה העברית שהכי מצחיקה אותך?

קשה לי לענות, יש כמה. סחבאק. שלטקס. ווינקר. בוטיק. (צוחק) הנה, רק אמרתי ואני כבר צוחק…

איפה אתה רואה את עצמך?

 אני אענה לך עם משל.

מי אושיית הרשת האהובה עליך?

אני מאוד אוהב את לואי סי. קיי ואת כל החבר’ה של “ארץ נהדרת”. חוץ מזה כמובן שאבן הפינה של הראיון בישראל הוא “נצנצים”.

מי היית רוצה שיראיין אותך?

הייתי מתלבט בין מרסל דושאן למיכאל מור. תן לי לחשוב על זה קצת.