ארכיון תגיות: סיינפלד

יונתן ברק – ראיון ר-ציני

יונתן ברק. רק יש לו שם ומראה של טייס. הוא מתפרנס מקומדיה

יונתן ברק, קומדיהלא כל אחד יכול לראות את יונתן ברק, רק ילדים טובים, ושיש להם הוט, ושמודעים לערוץ קומדי סנטרל ולתוכנית “מחוץ לחוק”. כל התנאים הכרחיים חוץ מלהיות ילדים טובים. חוץ מזה הוא יצר וכתב את הסדרה סלב’ס, שצחקה על סלבריטאים. בתמורה לחשיפה הוא לא קיבל מהם מכות. הוא התחיל את דרכו בקאמל קומדי קלאב, ומאז כתב והשתתף בתוכניות קומיות רבות אבל גם בטלנובלה שממנה לא הצליח להימלט. כגיבור טלנובלה אחד לאחר תקשרתי איתו באמצעים היחידים שאני יודע, שאלות במייל.

מתי גילית שאתה מצחיק?

“כשהייתי ילד הייתי מצחיק, אבל לקח לי הרבה זמן עד שהבנתי שיש פה מקצוע. גיליתי בשלב מאוד מוקדם בחיי שיש לי את היכולת להסתכל על סיטואציה מהצד תוך כדי שאני חווה אותה ולתת לה פרשנות קומית. אחר כך גם גיליתי את היכולת לעשות דמויות, לספר סיפורים ולהעביר טיעונים בצורה של בדיחה. אבל למרות שהתחלתי להופיע בגיל 17 בקאמל קומדי קלאב, אני חושב שלהיות מצחיק זה כמו להיות יפה – גם אם אומרים לך את זה כל הזמן, יש עדיין רגעים שאתה לא בטוח בזה. בשביל זה יש לי את הקהל שלי, שיזכיר לי כל ערב מחדש שאני מצחיק. ויפה…”.

התחלת את דרכך בתוכנית יתוש בראש, ולא המקורית. אתה חושב שכבר אז ההצלחה שינתה אותך?

“‘יתוש בראש’ בערוץ 23 ובגלי צה”ל הייתה ההזדמנות הראשונה שלי להגיע לקהל יותר נרחב ממאה וחמישים האנשים שהיו נדחקים לקאמל בכל יום שישי בלילה. ‘יתוש בראש’, עד כמה שהייתה תוכנית זניחה, הזניקה את הקריירה שלי”.

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

“אני מאמין שכל קומיקאי חייב ללמוד מקומיקאים אחרים כפי שמוזיקאי חייב לשמוע מוזיקה. לפני שנכנסתי למקצוע, ג’רי סיינפלד, ג’ורג’ קרלין ודניס לירי היו הקומיקאים שהערצתי, כי הייתי חשוף בעיקר לסטנדאפ מחו”ל. כשהגעתי לקאמל התוודעתי לארז שלם, רשף לוי, רועי לוי ואסף יצחקי, מכולם למדתי והתפתחתי. עם השנים התווספו לרשימה הזו ג’ון סטיוארט, טינה פיי ואד בירן, אותו היה לי הכבוד לפגוש בלונדון”.

“כיום יש לי סגנון משלי שהוא אופייני לי, אבל אני עדיין לומד כל הזמן מקולגות כמו גורי אלפי, אלי ומריאנו ורועי לוי”.

אתה מפיץ את החולצה “אשכנזי יפה תואר”.  אתה לא חושש שתפגע באנשים שאכפת להם מאשכנזים?

“הרעיון מאחורי ‘אשכנזי יפה תואר’ היה לקחת עמדה נגד הדרת האשכנזים שלדעתי התפתחה במדינה. שמתי לב שבשנים האחרונות, המילה אשכנזי הפכה למילת גנאי, סוג של קללה – ‘בוא איתנו למועדון אחי, אל תהיה אשכנזי’.

“אני לא רואה פסול בחולצת ‘אשכנזי יפה תואר’ בדיוק כמו שלא הייתי נעלב מחולצת ‘תימני לוהט’ או ‘מרוקאי חתיך’. אף אחד לא צריך להתבייש במקורות שלו, כל עוד הוא עושה זאת מבלי לפגוע באלה של אחרים”.

לא נפגעו מיעוטים בעת הכנת החולצה
לא נפגעו מיעוטים בעת הכנת החולצה

מה אתה חושב על הקומיקאים של היום?

“יש הרבה יותר קומיקאים היום מאשר כשהתחלתי לעבוד בתחום. זה יישמע כמו משהו שסבא היה אומר, אבל כשאני התחלתי להופיע, היה רק ערב במה פתוחה אחד בארץ (בקאמל קומדי קלאב) והיו מופיעים בו כ-15 חובבים בלבד. כיום יש אינסוף במות פתוחות ולדעתי מספר הקומיקאים המתחילים שקיימים בארץ בכל רגע נתון עומד על מאה.

“אין ספק שכולם מבינים הרבה בסטנדאפ. הם חשופים לו מגיל צעיר יותר והמקצוע הפך להיות אטרקטיבי מאוד בזכות תוכניות כמו ‘צחוק מהעבודה’, אך רובם עדיין לא מצאו את הקול שלהם על הבמה. יש ‘רגע קסם’ כזה שקורה לקומיקאי כשהוא מפסיק לספר קטעים ומתחיל ‘לעשות סטנדאפ’. הרגע שבו הוא הופך להיות עצמו על הבמה, או לפחות גרסה של עצמו. תמיד חשבתי שקומיקאי צריך קודם כל להבין כיצד הוא נתפס בעיני הקהל שלו ואז להקרין חזרה את זה פי עשרה. כשהמהות הבימתית שלך ברורה, הקטעים שלך נהיים חדים יותר, אישיים יותר ובעלי עומק נוסף. כל הקומיקאים המובילים בארץ ובעולם הם כאלה שיש להם סגנון שייחודי רק להם. ייטיבו לעשות הקומיקאים הצעירים של היום, אם יחפשו מה מייחד אותם במקום לכתוב ולבצע את הסטנדאפ שהם חושבים שהקהל רוצה לראות”.

הייתה לך פינה אצל יאיר לפיד. עכשיו אין לך פינה אצל יאיר לפיד, ויאיר לפיד שר אוצר. למה אתה לא אמביציוזי?

 “אולי יום אחד גם אני אלך לפוליטיקה. תמיד רציתי להופיע בכנסת”.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

“‘שטות’. היא מילה מצוינת בעיניי. קודם כל היא מילה אונומטופית. כלומר שהצליל שלה מחקה את משמעותה. היא מילה שטותית וכיף להגיד אותה, אפילו שטותי להגיד אותה. אני אוהב להשתמש בשפה גבוהה בהופעה שלי כי אני חושב שככל שהנושא שאתה מדבר עליו הוא יותר שטותי (עשיתי זאת שוב), כך הניגוד של השפה הגבוהה הופך את הקטע למצחיק יותר”.

מה רועי לוי בעיניך?

“להתקשר אליי בארבע בצהריים, לשאול שאלה ואז להגיד ‘טוב, אני חוזר לישון'”.

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

 “יש פה סטנדאפ”.

לאן הולכים הסטנדאפיסטים כשאין חגים?

“לסטנדאפיסטים אין באמת חגים. לא היה לי יום עצמאות או פורים או סילבסטר לעצמי כבר עשר שנים. אם הייתי יוצא בערב כזה, לא הייתי מוצא את עצמי בהמון. ג’ורג’ קרלין אמר פעם ‘קהל הוא קבוצת האנשים היחידה שאני יכול לסבול, כי לולא אני הם לא היו קבוצת אנשים'”.

יונתן ברק הוא מהאנשים שיש עליהם ערך בוויקיפדיה

ואתר רשמי

ופייסבוק

17.5, הופעה קרובה בבית ציוני אמריקה

ניר מולד – ראיון ר-ציני

מה מסתתר מאחורי ניר מולד? לא יודעים, אבל גרמנו לו להסתכל

 

ניר מולד, קומדיה
נירמו, פורטרט עצמי

ניר מולד הוא סטנדאפיסט, קומיקסאי, מאייר, אנימטור, תסריטאי ומורה ולא בהכרח בסדר הזה. בגיל 3 שבר את שיא את המיזנתרופיה. כשביקשו ממנו לתקן שתק, הלך לחדר וכתב על זה בלוג ולא יצא עד שיצר את סדרת האינטרנט המצוירת “רפפורט”, שבה הפך את חבריו הסטנדאפיסטים למצוירים והם יישארו כאלו עד שיבינו שהמוח, הלב, האומץ והבית תמיד היו אצלם בנעליים. בין לבין כתב סדרות אנימציה וספרים ולגידי גוב, אותו לא הצליח להפוך למצויר. כמיזנתרופ למיזנתרופ שלחתי לו מייל.

 מתי גילית שאתה מצחיק?

“בגיל שנתיים, פלוס מינוס. כל מיני דודים ודודות הגיעו לביקור ולאחר שהתעללו לי בלחיים, התחילו לשאול אותי מה צבע השיער של הנוכחים. לדודה גילה היה צבע חום, לדוד יוסקה היה צבע ג’ינג’י, ואז אמא שלי החליטה לשאול אותי מה צבע השיער של אבא – שזו שאלה בעייתית כי אבא היה קירח, אז חשבתי וחשבתי, ולבסוף הודעתי: צבע מצח”.

 מה הוא שיא המיזנתרופיה?

“לתלות שלט ‘זהירות מדרגה’ בכניסה למשרפות באושוויץ. וגם לזרוק בקבוק תבערה על גן ילדים ולקבל על זה 6 חודשי עבודות שירות, כי הילדים הם בסך הכל כושים, נו ביג דיל”.

 מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

“תלוי באיזה תחום. בתור קריקטוריסט וקומיקסאי הושפעתי בעיקר מדודו גבע, זכר ברווז לברכה, ומהגאונים הגדולים של MAD: דון מרטין, סרג’יו אראגונס ועוד. עברתי לצייר גג-קרטונז לאחר שנחשפתי ל-Far side של גארי לארסון הענק ולג’ון קלהאן ז”ל, ואני מעריץ את עבודותיו של שותפי לסדרת ‘שלפוחיות’, עמוס אלנבוגן. בתור תסריטאי גדלתי בעיקר על מונטי פייתון וכמעט כל קומיקאי בריטי משנות השבעים ועד היום, ובסטנדאפ אני קשור רגשית לסיינפלד, לארי דיוויד ולואי סי.קיי, אבל גם לכמה סטנדאפיסטים פחות מוכרים כמו דאג סטאנהופ“.

 בתור מורה לקומיקס ואנימציה אתה ודאי חשוף לפיתויים רבים. ניהלת פעם רומן עם דמות מצוירת?

“היה לי פעם סטוץ עם דלעת מצוירת, אבל אני לא יכול להרחיב. עדיין אין התיישנות על חלקים נבחרים מקריירת ההוראה שלי, לצערי. מה שכן, חלק מהדמויות המצוירות שליוו את חיי היו ונשארו חברי הטובים, למשל מומינטרול, פו הדב וג’סיקה רביט, אבל איתה זה קשר יותר פיזי”.

לא רוצה לדבר על זה
לא רוצה לדבר על זה

 מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

“יש כמה אנשים מוכשרים בטירוף בארץ, הבעיה היא שלא תמיד שומעים עליהם. ב’רפפורט’ יוצא לי לעבוד עם אנשים כמו בוב זאבי, שמעון ראיצ’יק, מיכל קירזון ואנשים נוספים שלא מוכרים לכל בית אב בישראל, כי הם לא מופיעים ב’צחוק מעבודה’. זה לא אומר שהם לא טובים, בדיוק להפך – הם קומיקאים שלא מסתפקים בדחקות, אלא מנסים לשרבב למופע שלהם גם אמירות ותובנות.   רוב הקהל בארץ עדיין מעדיף גגים בנוסח ‘מכירים את זה ש’ על פני הומור מורכב יותר שגם גורם לך לחשוב, אבל אני מאמין שיש מקום לכל יוצר שמוכן לעבוד קשה ולהצחיק”.

 בתור היוצר של סדרת האינטרנט “רפפורט”. אילו התנהגויות לדעתך צריכות להיות מוכרות כמחלת נפש?

“יחסי סאדו-מאזו עם חפצי יודאיקה. רודאו לחולי אוסטאופורוזיס. טורניר דוק לחולי פרקינסון, והכי גרוע: הצבעה לציפי לבני”.

 איזו מילה הכי מצחיקה אותך ולמה?

“אצטרובל. במופע הראשון של ‘אנטיגיבור‘, הסטנדאפ שלי, עמדתי כמעט עשר דקות וניסיתי להבין עם הקהל איך בנאדם מביט בדבר הזה ומחליט לקרוא לו אצטרובל. בסוף הורדתי את הקטע כי הוא היה ארוך נורא, אבל הפכתי אותו לפרק בסדרת האנימציה ‘גוגי ומגוגי‘”.

 כתבת ללילה גוב 2. תוכל לתת לנו ספוילר איך זה נגמר?

“זה נגמר כשהעונה ירדה, מוקדם מהצפוי. כולנו השתוללנו שם עם שירים וסקצ’ים ורעיונות נהדרים, והקהל העדיף לראות ריאליטי. שייחנקו. עבורי זה היה כיף אדיר וחלום שהתגשם – לכתוב שירים לגידי גוב, שהיה גיבור ילדותי, ולהכניס לפריים טיים בפעם הראשונה (ולא האחרונה) את המשפט ‘חציל ענק עם נצנצים בצבע בורדו’. קצת העיבה על התקופה היפה הזו ההתפוצצות של המעבורת קולומביה, כי אני כתבתי חלק גדול מהבדיחות על אילן רמון. טוב, לא יכולתי לדעת, נכון?”.

 מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

If it bends – it’s funny,  If it breaks – it isn’t

שלפוחיות קומדיה
איור מתוך שלפוחיות. עמוס אבלנוגן וניר מולד

“סתם, זה ציטוט של וודי אלן מ’פשעים ועבירות קלות’. תפיסה קומית? אני מאמין באקסטרפולציה: קח סיטואציה מוכרת, נסה להגחיך אותה ע”י הקצנה שלה והמרה לצורת חיים אחרת. במילים אחרות: פשוט מאוד, זה מסובך”.

 באיזו שפה הכי טוב לקלל?

“אידיש. באמת! זו השפה היחידה שבה אפשר להגיד על מישהי שלשכב איתה זה משכב בהמה, וזה עדיין ישמע חינני ומצחיק”.

האתר שלו

השלפוחיות שלו

שממל – ראיון ר-ציני

מיוחד לילדי הקומדיה, מוזיקאים שיודעים לדבר. והפעם: שממל

8901_10152360258570177_1613413107_n
צילום: דניאל פליק

 שממל זו להקה קומית המגדירה את סגנונה כקברט תיאטרלי, אירוע וינטג’יאלי, סאטירי ניטראלי, גימיק ויזואלי, מלל אקטואלי, טמטום ויזואלי, וזכתה בפרס הראשון בתחרות “להקות עם שם קצר והסבר ארוך”. הלהקה התגבשה בנס ציונה, על כך לא נרחיב את הדיבור. הלהקה מורכבת מ-12-10 נגנים, תלוי במחזור הירח ואשתו. מספר הנגנים מאוד שימושי, אפשר להשתתף במניין מוזיקלי, אפשר לעשות דגם מוקטן של שבטי ישראל, אפשר להקים כת ואפשר לענות למיילים שאני שולח, כי תמיד יש מישהו ליד המחשב.

מתי החלטתם שאתם להקה מצחיקה?

“מעולם לא החלטנו שאנחנו להקה מצחיקה, למען האמת מעולם לא החלטנו שאנחנו להקה. היי חבר’ה, הצלחנו! אנחנו להקה! (קולות מרמור עמומים). אוקיי אפשר להתפרק עכשיו, איפה האסייתית? “.

אתם יותר מעשרה נגנים על במה אחת, מה שיכול להיות מאוד מסוכן. איך אתם שומרים על משקל מאוזן ומונעים מצב שבו קלי המשקל יעופו מעלה?

“הכי קלים מנגנים על הכלים הכי כבדים. ככה יש גם עבודה למעסה של הלהקה – סטס. מה? הוא לא מעסה? הוא החצוצרן? אז למה הוא תמיד מורח אותי בשמן?”.

מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליכם?

“אזהרת רשימה! (וזו רשימה שעדיין מתעדכנת): מונטי פייטון, ג’ים הנסון וכל החבובות, וודי אלן, דני סנדרסון, ג’רי סיינפלד ולארי דיוויד, האחים מרקס, טום לרר, הסימפסונס, ג’ון לנון, גורי אלפי, יוסי בנאי, טינה פיי, דן הרמון, פמילי גאי (סת’ מקפלרן), מל ברוקס, פלטפוס, חנוך לוין, מוישה אופניק, רנדי ניומן, ימי ויסלר, לואי סי.קיי. טרי פארקר ומאט סטון, ג’ון סטיוארט, דאגלס אדמס, ניסים אלוני ומירי רגב“.

מה ההבדל בין ביג בנד לביג בירד?

“אחד מהם אפשר לקנות בפירורי לחם והשני ציפור גדולה וצהובה”.

אפשר להשיג ביותר מפירורי לחם
אפשר להשיג ביותר מפירורי לחם

מה אתם חושבים על היוצרים הקומיים היום, במוזיקה ובתחומים אחרים?

“כיף היום. לי אישית יש הרגשה שבניגוד לעבר, אז היינו מוגבלים לדרכי הבידור המסורתיות ונחשפים רק למה שהחליטו שניחשף אליו, היום יש המון אנשים שאפשר להיחשף אליהם דרך היוטיוב, הפייסבוק והטוויטר, במוזיקה ובכלל. המון אנשים מצחיקים שלאו דווקא בחרו לעבוד בזה, או שלא היו מגיעים לידי ביטוי לפני עשר או עשרים שנה, היום פשוט מגיעים אליך למחשב. דברים כמו לונלי איילנד שצמחו ביוטיוב, או תירס סקסואל אצלנו, שקומית ומוזיקלית כיף לראות, או שטויות כמו אנויינג אורנג’ ושיט שאנשים אומרים על שיט. לצד התופעות האלה כמובן שנעשים המון דברים מעולים בתקשורת המסורתית (כמו קומיוניטי, פאמילי גאי, לואי, רוק30, ארץ נהדרת, ומקום לדאגה (זצ”ל), ובמוזיקה כמו הבילויים ושלומי שבן. ככה שבסך הכל אנחנו ברנסנס של קומדיה”.

מה הדבר הכי מסוכן לעשות בנס ציונה?

“לענות על שאלון לבלוג”.

מה המילים שהכי מצחיקות אתכם?

“פומפרניקל, אורלוגין ופרוקטולוג”.

מה התווים או האקורדים שהכי מצחיקים אתכם?

“D9, A חצי מוקטן, ופרוקטולוג”.

מה התפיסה הקומית שלכם אם יש כזו?

“קומדיה היא דבר חמקמק ואכזרי, שצריך כל הזמן לנוע, להתקדם, ולהתעדכן מצד אחד, אבל לא לשכוח שהוא בנוי בסך הכל על ידע כללי מצד שני. הבדיחה הראשונה שסופרה אי פעם הייתה קשורה כנראה בבולבול, ואלפי שנים מאז אנחנו ממשיכים לספר על אותו הבולבול אבל בדרכים חדשות ומתוחכמות יותר. למה זה מצחיק אותנו? מהמון סיבות אבל מאף סיבה אחת שמישהו יכול להצביע עליה. אף אחד לא יכול להסביר באמת קומדיה, זה איזשהו רגע שבו נוצר משהו חדש מהקשרים חברתיים, חרדות קיומיות ודפוסים לוגיים, שפשוט מעיף לנו את המוח למקום שלא ידענו שהיה קיים קודם, וכל מה שאנחנו יכולים לעשות זה לצחוק. בגלל זה הרעש שהכי כיף לשמוע זה קהל שצוחק, כי פגעת במשהו שלא היה שם קודם, יצרת משהו חדש, איחדת המון אנשים בהבנה משותפת. כל פעם שצחוק קורה זה קסם, זה נס, זה בולבול.

“אז אפשר להגיד שהתפיסה הקומית שלנו היא פשוט: ‘בואו נקווה שזה יעבוד'”.

איך לומדים לנגן בכלי נשיפה בשלושה שלבים?

1. שמים בפה.

2. נושפים.

3. מתנצלים בפני הגיטריסט שהגיטרה שלו מלאה ברוק והולכים למורה.

אתר הלהקה

שממל ודודו זר

cheapest college

אבא קריר – ראיון ר-ציני

ראיון עם אבא קריר לפני כולם, מאחורי  כולם, מצדי כולם, הוא העומד

אבא קריר (נועם אונגר) הוא סרטונאי, זה אומר שהוא לא עושה הרבה חוץ מלצלם סרטונים קצרים ולשים אותם באינטרנט, זה תחביב שלו, תחביב נחמד. ובכל זאת, בשיאו הוא מגיע לעשרות אלפי צפיות. מה הסוד שלו? למי אכפת. מלבד זה הוא מצלם בתולות ומעלה אותן לעולה, זה גם תחביב שלו, תחביב נחמד. בנוסף הוא מצלם פיצות ומעלה עובש, זה גם תחביב שלו, תחביב נחמד. מתי הוא כבר יתמקצע? הפעם  שלחתי לו מייל אבל את התשובות קיבלתי בפייסבוק. לכו תבינו.

מתי גילית שאתה מצחיק?

“בפעם הראשונה שנכנסתי לצ’אט באינטרנט. זה היה מזמן מזמן, עוד במאה ה-20. קראתי לעצמי ויזתא כי זה היה פורים וגיליתי שאני הכי מצחיק בצ’אט”.
ביטוי שחוזר אצלך בסרטונים הוא להלהלה. השמועות מספרות שמסתתר בו מסר סמוי. מהו?

“להלהלה זה משהו שאומרים כשאין מה לומר. או כתגובה לדבר לא צפוי. חיובי ושלילי כאחד. למשל בחורה שדיברת איתה פתאום מתפשטת ומושיטה שד לפה שלך. אתה ישר אומר ‘להלהלה’. דוגמה אחרת היא שאתה מספר לחבר שפוטרת מהעבודה ואז בשיא העצב אתה מוסיף ‘אני מובטל להלהלה'”.

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?
אדי מרפי,
סיינפלד, מיטש האדברג, ירון ברלד, אה רגע אמרת השפיעו? חשבתי אמרת השתינו. לא משנה אין לי כוח לשנות את התשובה”.

אתה ידוע כאדם שכמעט לא יוצא מהבית. מה אנשים לא יודעים שיש אצלם בבית?

“יש ערוץ יורוספורט שמשדר ב-HD. רוב האנשים לא יודעים שהם במרחק לחיצה על שני כפתורים מצפייה בטורניר סנוקר ב-HD. וזה לא חבילת ספורט יקרה. זה כלול בחבילה הבסיסית!”.

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

“אני חושב שלכולם יש סמארטפון. אולי יום אחד גם אני אקנה לי”.

כ-11 אלף איש צפו בך אוכל שווארמה. את גארי יורופסקי שמטיף לטבעונות ראו חצי מיליון אנשים. ספר לי על תחושת הכישלון.

“אני לא רואה את זה ככישלון כי יש לי סדרת סרטוני אבא קריר אוכל דברים. זה לא רק השווארמה. יש סרטון שאני אוכל משולש פיצה. יש סרטון שאני אוכל כנפי עוף ופירה. אם תקח את כל הצפיות מסרטוני האוכל שלי ותחבר את כולם, רק אז אני אחוש בכישלון! להלהלה”. (חיברתי. לא הגיע לחצי מיליון)

Gary_Yourofsky
גארי יורופסקי. נמסיס

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?
“אני אוהב מילים עם שלוש הברות כמו מצנפת, תשלובת, אופוסום, סיתוונית”.

הקהל העיקרי שלך הוא בני הנעורים. באילו עוד דרכים אפשר להשחית את הנוער?

“אפשר לאנוס אותם בגיל רך. אבל עכשיו אני סלב והם אוהבים אותי ורוצים אותי, אז הלך כל עניין האונס וזה הפך לסתם פשע מין בהסכמה”.

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

“לדעתי אם משהו מצחיק אותך אז אתה צוחק. אלא אם כן אתה מורה בת 60 ואז אתה זועף”.

מתי תתחתן?

“כשאני אמצא את גברת נכוני. אני מחפש אשה שתהיה טבחית מעולה במיטה, אומנית קרקס במטבח, וחשוב מאוד שתהיה אמהית כי אמא שלי מטומטמת”.

אבא קריר עונה לשאלות הצופים השיחה העצובה בוויקיפדיה

קראו עוד:

ממילונו של השטן אל המילון האסור; ראיון עם המחבר גילעד חיטמן

רשף שי – ראיון ר-ציני

איליה אקסלרוד –  ראיון עם כוכב הסטנדאפ ברוסית

נדב בושם – ראיון ר-ציני

חשיפת ילדי הקומדיה: נדב בושם קיים נדב בושם הוא שחקן וקומיקאי המוכר ממופע הקאלט “ישבנים קוראים שירה”, מופע פארודי-סאטירי על ערבי שירה עם ההוא מרנו פסקאל ועוד אחד. הוא עשה גם דברים אצל ליאור שליין ובטלוויזיה וגם תיאטרון, אבל למי יש כסף לזה ? כמו כן הוא רב מכר של פטריק זיסקינד. את הראיון איתו החלטתי לערוך בג’ימייל ולא באאוטלוק למרת לחצים מצד טוקבקיסטים של מיקרוסופט.

מתי גילית שאתה מצחיק?

“בגן הילדים כשהבנתי שאני לא החתיך ולא מלכת הכיתה”.

התפרסמת יחסית בזכות המופע “ישבנים קוראים שירה”. תוכל לספר לנו על חוויותיך כישבן. איך זה התחיל ומה הנזקים?

“להיות ישבן בתל אביב זה דבר לא פשוט בכלל. קודם כל יש תחרות מאוד גדולה והביקוש רק הולך וגדל. מפריע לי שבעקבות המופע מתייחסים אליי לא כאל אמן אלא כאל התחת של המדינה”.

התחת של המדינה. לא נדב

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?האחים מרכס, וודי אלן (הסרטים המוקדמים), ג’ק למון ב’חמים וטעים’, מושונוב בראבא וגליקמן, ג’וליאן שגראן ומונטי פייטון והרב בא גד כמובן”.

יובל שגב, שותפך ל”ישבנים”, קיבל חשיפה גדולה ב”רנו פסקאל”, ב”ארץ נהדרת”, ב”אמא’לה” עם אורנה בנאי, ב”של מי השורה הזאת” ועוד, ואף הקים את חברת ההפקות “קקי הפקות”. אתה לא. יש כאן אפליה על רקע מיני?

“לחלוטין! הערוצים המסחריים מפחדים מנשים חזקות – תראה מה קרה למרגלית צנעני”.

מה אתה חושב על הקומיקאים כיום?

“תרבות המיינסטרים והפוליטקלי קורקט מאיימת לחסל את הקומדיה וכל מי שחותר נגד זה הוא מבורך בעיניי. בארץ אני מאוד אוהב את גורי אלפי ואורנה בנאי וקרן מור (‘יום האם’ זו דוגמה מצוינת להכי לא פוליטיקלי קורקט שיש. “ומעבר לים – אין על סיינפלד בשידור חוזר – תרופה לכל מרפא. לארי דיוויד ב’תרגיע’ וכל דבר בריטי הרי הוא משובח”.

השתתפת בתוכנית הלילה של ליאור שליין. בפני מי היית רוצה להתנצל במיוחד, דיוויד לטרמן, קונאן אובראיין או ג’יי לנו? זו ההזדמנות.
“אני רוצה להתנצל בפני ערוץ 10 שנכנס לחובות רק בגלל דרישות השכר המופרזות שלי”.

איזו מילה הכי מצחיקה אותך ולמה?

“אני מתלבט בין צ’ילבה לכוניפה – שילוב מרגש בין מזרח למערב’ ובמילה אחת – ציונות’

דמות שאתה מזוהה איתה היא “שמחה בביוף”, דודה מתנחלת חמודה המופיעה בערבי שירה. איתה הופעת ב”ישבנים” ובמופעי יחיד. מה דעתך על חוק “נדב בושם”, שהציע ח”כ בן ארי, ולפיו גבר חילוני מהמרכז המתחזה לאישה מתנחלת מקבל סעיף פסיכיאטרי על שמו?

“אני בעד לגמרי אבל רק אם החוק יחול גם על אנשים שנהנים מכפל התחזות כמו נועה תשבי – גם מתחזה לתושבת המדינה וגם לשחקנית – יש גבול”.

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

“המושלם הוא שילוב בין דמות שתיכנס ללב ומילים חדות שייכנסו לראש. לא לפחד להעז, לא לפחד להיות מטופש, מכוער, מגוחך ולצחוק על עצמך – קומיקאי טוב הוא כמו אביר אמיץ מהאגדות שמגיע להציל את הנסיכה – הקהל”.

כשיש לך 15 דקות תהילה מה אתה עושה עם שאר הזמן?

“נכנס לדיכאון, מתמכר למשככי כאבים ומתכנן את הקמבק הגדול”

נדב בושם בתמונע. דף שחקן שמחה בביוף בשיר על רוני סופרסטאר