ארכיון תגיות: קארין כהן

סטנדאפיסטיות מומלצות – בחירותיו של הסטנדאפיסט רועי שילה

מי הסטנדאפיסטיות שכדאי להכיר, מי הסטנדאפיסטיות המומלצות בעולם ומי בארץ

אני רועי שילה, אני בן 21 ואני עושה סטנדאפ. בסטנדאפ לצערי אין שוויון בין גברים לנשים. יש הרבה יותר סטנדאפיסטים מסטנדאפיסטיות ואני לא יודע להסביר למה, אולי רק לנחש. אולי מאותה סיבה שיש יותר מנצחים על תזמורות מאשר מנצחות. ולמרות חוסר השוויון הכמותי בין המינים בתחום עדיין מעצבן אותי שהרוב המכריע של הסטנדאפיסטים האהובים עליי הם גברים. עשיתי ספירת מלאי של סטנדאפיסטיות שאני אוהב וגם כאלה שחשוב להכיר.

אבל לפני זה כמה הסתייגויות:

  1. יש סטנדאפיסטיות כמו ג’ואן ריברס, וופי גולדברג ווונדה סייקס שטרם חקרתי לעומק אז לא אדבר עליהן.
  2. אני לא אדבר על קומיקאיות מתחום האימפרוב אף שיש גאונות כמו טינה פיי, קריסטין וויג, אבי ג’ייקובסון ואילנה גלייזר.

סטנדאפיסטיות מומלצות בעולם

אלו סטנדאפיסטיות שהן רמה אחרת בעיניי. אני מקבל השראה ומרגיש קנאה בכל הנשים ברשימה הזאת אבל מהשמונה האלה במיוחד.

דולצ’ה סלואן

דולצ’ה סלואן היא התוספת הכי חדשה לרשימת הפייבוריטיות שלי (יחד עם סם ג’יי, שהוציאה ספיישל בכורה מרשים לנטפיקס לפני כמה ימים- בונוס.). יש לה חצי שעה בקומדי סנטרל שניתן למצוא ביוטיוב בחלקים יחד עם סרטונים אחרים שלה והאישה הזאת גברת-על. לא רק הבדיחות הכתובות מדויק שלה והביטחון מאחורי כל מילה – היא כמעט ולא זזה! היא בקושי הולכת צעד אחד כשהיא עושה סטנדאפ וזה משדר כל כך הרבה רוגע ואמון בחומר של עצמה. בנוסף זה עובד מושלם עם הדמות שלה – דמות של אישה מותשת, של מישהי שדברים קורים לה ורק רוצה שיניחו לה לרגע. אני לא יכול לחכות לשאר הקריירה שלה.

מריה במפורד

מריה במפורד היא סטנדאפיסטית של סטנדאפיסטים. היא טעם מאוד ספציפי אבל מי שאוהב אותה אוהב אותה מאוד ומי שלא לא. היא עושה קולות ופרצופים שונים ומשונים, הבדיחות שלה מיוחדות ואקסנטריות והיא מדברת על נושאים שלא נוח לדבר עליהם. על כסף ועל אובדנות ועל בעיות נפשיות- ע-ל ה-OCD שלה ועל הזמן שהיא בילתה במוסד סגור.

הספיישל האהוב עליי שלה נקרא “old baby” והוא זמין בנטפליקס. בתחילת הספיישל היא מופיעה את הבדיחות שלה למראה, ובהדרגה ליותר ויותר אנשים עד שבבלוק האחרון היא כבר באולם הגדול שהיינו מצפים לו מההתחלה. הבדיחה האהובה עליי משם היא שיר שבמפורד כתבה על המטפלת שלה ושל בן זוגה. אני לא יכול להסביר למה אני אוהב את השיר הזה כל כך, אבל בכל כמה שבועות אני שר אותו לעצמי.

האנה גדסבי

האנה גדסבי היא גם דמות שנויה במחלוקת. הספיישל הראשון שלה בנטפליקס – נאנט – בעיקר העציב אותי, וזה מה שהוא היה אמור לעשות. לא חשבתי עליה בתור אחת שגורמת לי לצחוק אלא בתור יוצרת של משהו יפה – כמו מייק בירביגליה (כשלא בא לו להיות מצחיק) או ספאלדינג גריי. אבל אז היא הוציאה את “דאגלס” ולא יכולתי להפסיק לראות אותו. אני הקשבתי לספיישל הזה בלופים ונהניתי כל פעם. ההתחלה שלו לא פחות מגאונית, השימוש באזכורים וביצות הפסחא הקטנות שמפוזרות בכל הספיישל הם עבודה של יוצרת בשיא הכוח שלה ואני מקווה שאנשים ייתנו לו צאנס גם אם הם לא התחברו לנאנט.

טיילור טומלינסון

טיילור טומלינסון היא סטנדאפיסטית בת 26 עם ניסיון של בערך עשור בתחום. זה אומר שהיא מדברת על גיל 20 ברמה של סטנדאפיסטית הרבה יותר בשלה. היא התחילה מוקדם מאוד וגדלה כשהיא עושה סטנדאפ נקי מול קהל של נוצרים דתיים. כשגדלה היא התרחקה מהדת, קצת כמו פיט הולמס (“נופל וקם”) וחיממה אנשים כמו בראיין ריגאן וברט קריישנר. הבדיחות שלה קצרות והקצב שלה מרשים – היא אמנם נראית נחמדה אבל כמו הבדיחות שלה, יש בה חריפות ועוקץ שרק הופכים את הסטנדאפ שלה למיוחד יותר. הבדיחה האהובה עליי שלה: “במיטה אני כמו חיה פראית – יותר מפחדת ממך משאתה ממני.” הספיישל שלה נמצא בנטפליקס ובעולם מושלם אני גדול בחמש שנים, גבוה בעשרה סנטימטרים ואנחנו נשואים.

ג’ינה יאשרה

ג’ינה יאשארה  היא סטנדאפיסטית בריטית עם חצי שעה מדהימה בנטפליקס. היא מספרת על אימא שלה, שהיגרה מניגריה ללונדון וגידלה אותה לפחד מהכל, צוחקת על המוזרויות של האמריקאים ועל הילדות שלה. גם הספיישלים המלאים שלה מאנגליה נמצאים בנטפליקס והם חזקים בזכות עצמם – אבל חצי השעה היא הדבר האחרון שהיא הוציאה ואני אוהב כל רגע שם. היא רועשת ומגניבה עם נוכחות שאי אפשר להתעלם ממנה.

קת’רין ראיין

קת’רין ראיין היא סטנדאפיסטית בריטית גם כן. היא עוקצנית, היא צינית, היא מוחצנת, הקצב שלה מהיר והיא מאלתרת עם קהל כמו מלכה. היא אם חד הורית שעברה לבריטניה מקנדה וביססה את עצמה בתור סטנדאפיסטית ופאנליסטית בתוכניות הבידור האנגליות  (היא מצחיקה במיוחד בעונה השנייה של Taskmaster). יש לה שני ספיישלים בנטפליקס שבהם היא מדברת על החיים כאם חד הורית, על פמיניזם, על משפחת קרדשיאן ועל איומי מוות מהפיליפינים. הסטנדאפ שלה חכם, מקורי ודומיננטי. אני במיוחד אוהב את המחווה שלה לג’ואן ריברס מהספיישל “In trouble” בנטפליקס.

מישל וולף

מישל וולף היא גאונה שנטשה קריירה בוול סטריט לטובת סטנד אפ ואני מאושר שזה קרה כי היא כותבת בדיחות מצויינות ומגישה אותן עם קצב וביטחון שלא יביישו את כריס רוק. אגב הדור הזה- רוק, סיינפלד- לא מתביישים להגיד כמה הם מעריכים אותה. היא עובדת קשה ובהרבה במועדונים בניו יורק, הגישה שלה לקהל לוחמנית ולא מתנצלת, היא מטיפה אבל לא בצורה משעממת- היא מגבה כל עמדה בפאנצים חזקים ומושחזים. יש לה ספיישלים בHbo ובנטפליקס ותענוג לראות את שניהם.

אמי בלוטניק

לאמי בלוטניק יש קול רועד וחזות של ספרנית ביישנית, אבל היא משתמשת בזה לטובתה. היא גם כותבת את בדיחות על להיות אישה בעל ביטחון עצמי נמוך וחוסר-קוליות וגם מפתיעה את הקהל עם בדיחות קצת יותר אדג’יות. כרגע יש לה רק אלבום אחד בשם Party Nights, בו היא עוסקת בנושאים מגוונים כמו סרטי קומיקס, מוזיקת פופ, אתר אמאזון וויברטורים, וכמה הופעות בטלוויזיה, אבל אני צופה לה עתיד מזהיר.

(יונתן עמירן)

טיג נוטארו

הגענו. טיג נוטארו היא הסטנדאפיסטית האהובה עליי בכל הזמנים נכון לאוגוסט 2020. יש לה את הביטחון של סלואן, המוזרות של במפורד, העוקץ של טומלינסון, וולף וראיין. היא לא מושחזת כמו וולף, מתוכננת כמו גאדסבי או אנרגטית כמו יאשרה – אבל זה היופי. ההומור של טיג נוטארו הוא ספונטני, רגוע ולא צפוי – היא לא מראה מאמץ, היא לא מפחדת והיא שולטת בחדר לפעמים בלי להגיד כלום.

הבדיחות של נוטארו לא עקביות – חלקן קצרות, חלקן סיפורים ארוכים, חלקן חיקויים של וילונות או צופרי ליצן, בקונאן היא הקדישה חצי סט לדחיפה של כיסא הבר שלה הלוך חזור על הבמה (זה עבד מצוין דרך אגב), ובספיישל האחרון שלה היא בילתה כמעט עשר דקות בלהזמין את הלהקה האהובה, שאולי ואולי לא נמצאת מאחורי הקלעים, אל הבמה.

בשנת 2012, עם אלבום בחוץ וקריירה מבוססת, טיג נפרדה מבת זוגה, אושפזה בבית חולים, אימא שלה נפטרה ואז אבחנו אצלה סרטן השד. ארבעה ימים לאחר שגילתה שהיא עלולה למות נוטארו עלתה על הבמה בערב שאירחה וסירבה לבטל עם חצי שעה חדשה שעוסקת במוות של אימא שלה ובסרטן שלה. ההופעה הזאת הוקלטה ויצאה כאלבום בשם “live” . האלבום הזה פורץ דרך ואני ממליץ עליו לא רק כי הבדיחות עובדות אלא כי כמות האומץ והכוח שנדרשו ממנה יוצאת מן הכלל.

למזלנו היא ניצחה את הסרטן והמשיכה לצלם שני ספיישלים נוספים (אחד בHbo ואחד בנטפליקס), להקים משפחה ולשמח אותי בעצם קיומה. אני מקווה שהיא תמשיך להיות בריאה ולייצר עוד מהקסם שלה.

את הקטע האהוב עליי היא כתבה יחסית בתחילת הקריירה, הוא סיפור על היתקלויות שלה עם כוכבת פופ משנות השמונים והוא מראה את הסגנון המיוחד שלה, הרוגע שלה והשליטה שלה על החדר. אגב כשצילמה את הסיפור הזה לקונאן נוטארו היתה חולה, לא במיטבה וחוותה בלאק אאוט באמצע הסיפור. היא ביקשה מההפקה שלא יחתכו את ההתפתלויות והגישושים שלה החוצה מהשכחה וגם את זה אני מעריך המון.

סטנדאפיסטיות שכדאי להכיר

אלה אומנם לא הסטנדאפיסטיות שאני הכי אוהב אבל אני מוכרח להזכיר אותן:

אלי וונג, וויטני קאמינגס, ניקי גלייזר ואלייזה שלזינגר: אני לא מתחבר לסגנון ולבדיחות אבל אני לגמרי מבין למה הן מצליחות – יש לכולן קצב מאוד גבוה של פאנצ’ים, אישיות בימתית מהודקת ואנרגיה גבוהה. כמו כן הן מקצועניות כמו כל הנשים ברשימה ועובדות קשה מאוד, אז מי אני שאעביר עליהן ביקורת?

הספיישלים של אלן דג’נרס משנות השמונים מצליחים להחזיק גם היום בחלקם כי למרות שחלק מהבדיחות מתאימות לזמנן האישיות שלה קסומה, אני מעריך את החזרה לסטנדאפ בספיישל הנטפליקס שלה, והיא עשתה היסטוריה כסטנדאפיסטית הראשונה שקרסון הזמין להתראיין לאחר הקטע שלה ב”טונייט שואו”.

שרה סילברמן השפיעה על הרבה מהאהובים עליי ועברה שינוי משמעותי בספיישלים האחרונים שלה. הדמות שלה נהייתה הרבה יותר נאורה אבל עדיין עם העוקץ שאפשר לצפות לו ממנה. הסיפור של קת’לין מדיגן ב”This is not happening”   גרם לי לחקור עליה יותר וזה לגמרי היה שווה את זה, הספיישל של אמילי הלר נמצא ביוטיוב של קומדי סנטרל במלואו והוא מצוין. שרה מיליגן היא סטנדאפיסטית אנגלייה עם חומרים מלוכלכים ומבטא כבד שמפוצצת אצטדיונים בספיישלים שלה, שגם כן נמצאים במלואם בעמוד היוטיוב שלה.

את ניקול באייר הרבה מכירים כמנחה של “Nailed it” בנטפליקס אבל קודם היא סטנדאפיסטית עם חצי שעה מצוינת, גם כן בנטפליקס, שבה היא מדברת על השומן שלה בצורה מעצימה ומעוררת השראה. באייר הזכירה את דברה ג’יאובני כהשפעה על הסטנדאפ שלה. ווואו! הקצב של האישה הזאת מהיר – היא משוגעת, תזזיתית ולא נותנת לקהל שנייה לנשום. אני מת על זה. אפשר לצפות בקטעים שלה ביוטיוב ולשמוע את האלבום שלה “lady jazz”.

לקריסטינה פ יש ספיישל חזק בנטפליקס ופודקאסט יחד עם בן זוגה טום סאגורה. אני אוהב את הסטנדאפ של שניהם וניכר שהם משפיעים זה על זה. לג’ן קיקרמן יש כמה ספיישלים בנטפליקס – אני אוהב את הסטנדאפ שלה מאוד- הוא לא מרגיש מתוכנן, זה מרגיש כאילו היא פורקת את הלב שלה על הבמה והיא במקרה החברה המצחיקה שלי, עם החיים שלא הייתי מייחל לעצמי אבל מאוד מבדר לראות מהצד. אני במיוחד ממליץ על הסיפור שלה שבו היא יוצאת עם בחור חצי מהגיל שלה ומסרבת לדבר איתו על נירוונה.

ג’סיקה קירסון היא קטלנית ידועה לשמצה. סטנדאפיסטים כמו ברט קריישר מפחדים לעלות אחריה בגלל כמה שהיא טובה. אם אתם לא מכירים אז בבקשה תעשו לעצמכם טובה ותחפשו אותה.

אפרנה ננצ’לה היא מופנמת וקצת מרוחקת אבל יש לה בדיחות שמקסימות בשטותיות שלהן, פתיחות מרשימה בנושא החרדה החברתית שלה ובעיות פסיכולוגיות נוספות, קול ודמות מיוחדת, אלבום חזק וחצי שעה בנטפליקס. 

ולסיום אזכורי הכבוד, איימי שומר. אנשים, בעיקר באינטרנט, אוהבים לשנוא את איימי שומר ואני לגמרי נגד. היא כותבת בדיחות מצויינות, תוכנית המערכונים שלה מצוינת (כשאני רואה מערכון בו אישה מחפשת דרך דיסקרטית לקחת טמפון לשירותים במשרד אז היא שמה אותו בתוך סקסופון ומנגנת בו כל הדרך לשירותים אני קם ומצדיע), ולמרות שהספיישלים האחרונים שלה לא היו האהובים עליי – אני עדיין רואה את ספיישל הHbo שלה “חי באפולו” ושומע את האלבום שלה “cutting”.

סטנדאפיסטיות ישראליות מומלצות

התמקדתי כאן בעיקר בסטנדטאפ בעולם כי אלו מופעים מלאים שאפשר לצפות בהם שוב ושוב. אבל חשוב גם להזכיר סטנדאפיסטיות ישראליות. בישראל יש סטנדאפיסטיות מצוינות כמו קנדי אבלסון שראיתי מפציצה מול כל סוג של קהל במגוון של סיטואציות לא אידיאליות ומאתגרות- מקצוענית אמיתית עם קול ייחודי וניסיון שאין לתאר, נועה מנור שמספקת הבחנות מדויקות ומקוריות ובדיחות מושחזות ביותר, קארין כהן שיוצרת נונסנס עם דמות מוזרה ומשוגעת שאי אפשר להתעלם ממנה, כרמל צאיג שכותבת בדיחות חשופות להפליא עם נוכחות בימתית מרתקת, תום יער, מיטל שפירו, מיטל אבני, חגית גינזבורג ועוד תותחיות כמוהן – אבל הרשימה שלי כאמור מתמקדת בסטנדאפיסטיות מחו”ל.

צחוק בצד פרק 9- קארין כהן

קארין כהן (“לילה טוב עם אסף הראל”, “לילה תירס”, “טלוויזיה מהעתיד”) מגיע לפודקאסט לדבר על אלתור, ניו-יורק בשנות השבעים ואינסומניה.

בהמשך התכנית כוכב הילדים “חגי ישראל” עשה ראפ על חנוכה ומנכ”ל טינדר הציג שידרוג חדש לאפליקציה.

ספוטיפיי: 


אפל פודקסט:

 https://podcasts.apple.com/il/podcast/פרק-9-קארין-כהן/id1475669266?i=1000459892333
לינק כללי:

 https://lnns.co/V0ZF1q5vUk8

סדרות מהרשת לטלוויזיה

עם עלייתה של “משיח” בסלקוםTV יונתן עמירן חושב אילו עוד סדרות ישראליות יכולות לעבור מהאינטרנט למסך הגדול יותר

השבוע תעלה בשירות הסטרימינג סלקוםTV הגרסה הטלוויזיונית של ״משיח״, סדרת הרשת האהובה והמצליחה של אודי כגן ודנה פוליג. הגרסה החדשה תרחיב את העלילה לפרקים מלאים ותצרף לקאסט של אודי כגן ועמית איצקר שחקנים כמו אבי קושניר, והסדרה אמורה להיות גם משודרת בשלב מסוים ב״קשת״. אני זוכר ששמעתי על המכירה של משיח ל״קשת״ לפני הרבה זמן והייתי שואל את איצקר כל הזמן ״נו, מה קורה עם זה?״ וגם ״למה אתה שולח לי  בצ׳אט של הפייסבוק תמונות של ליאור שליין אוכל בדבוש?״ אז אני שמח שזה סוף סוף קורה. וזה גורם לי לחשוב, האם עוד סדרות רשת ישראליות יכולות לעשות את המעבר לטלוויזיה?

באמריקה מסלול סדרת הרשת לטלוויזיה כבר מקובל עם סדרות מצליחות כמו ״ברוד סיטי״, Children’s Hospital, והלהיט העכשווי של HBO ״סדר אותי״ שהתחילו את חייהן באינטרנט. לפעמים הסדרות האלה הן תוצר של אנשים מנוסים בתעשייה שנמאס להם קצת מהעסק ורוצים פשוט ליצור משהו משל עצמם כמו במקרה של רוב קורדרי (״הדיילי שואו״, Hot Tub Time Machine) שיצר במהלך שביתת הכותבים של 2010 את פארודיית דרמות בתי החולים Children’s Hospital, שאחר כך עברה ל״אדולט סווים״ , או ליסה קודרו מ״חברים״ שיצרה את Web Therapy שעברה אחר-כך לרשת ״שואוטיים״ וזכתה לאחרונה לגרסה ישראלית בשם ״הפסיכולוגית״ בכיכובה של קרן מור ב״כאן״.

ובארץ, יש הרבה קומיקאים שהשתמשו באינטרנט כמקפצה לתפקידים בטלוויזיה, כמו ניב מג׳ר ורועי כפרי, או גאיה באר-גורביץ׳, או אודי כגן בעצמו. אבל ״משיח״ היא הפעם הראשונה שאני זוכר שסדרת רשת עובדה לסדרת טלוויזיה מלאה, ושמרה את העלילה והדמויות האהובות שבה. איזו עוד סדרה יכולה לעשות זאת? הסטטוס של הסדרות של ״ערוץ טדי״ כ״סדרות רשת״ מוטל בספק, משום שהן כן משודרות בטלוויזיה בערוץ של ״טדי״ בפארטנר. אבל באורכן הן דומות יותר לסדרות רשת, וכל אחת מהן עולה במלואה לעמוד הפייסבוק של ״טדי״ וביוטיוב. מכל הסדרות ש״טדי״ העלו, בשתיים באמת התאהבתי. הראשונה היא כמובן ״שלישיית: סיפור הצלכה״ שהיא בעצמה הרחבה של סרטוני רשת שיצרו יפתח חוצב, אור בר-אל ולירון לין כפארודיה על קומיקאים של פייסבוק כמו ״צוות מנחוס״. השלושה יצרו פארודיה מדוייקת ומטורפת על סוג ההומור העצלני הפופולארי בפייסבוק, ובסדרה שלהם יצרו עולם שלם עם דמויות שונות, דרך מיוחדת שבה אנשים מדברים והרבה סאונד אפקטים. ״שלישיית״ מזכיר לי את הסדרות הכי טובות ש״ביפ״ היו עושים. ״טדי״ נתנו להם חופש מדהים ליצור משהו מיוחד, ואני בכיף הייתי יכול לדמיין דבר כזה מורחב ל-20 דקות. לירן הוא אפס.

הסדרה האחרת שמאוד אהבתי ב״טדי״ היא ״טרו סטוריז״ של עידן ברקאי ואסי גל, ואני לא אומר את זה רק כי אני מכיר אותם באופן אישי ויצא לי להשתתף בשני פרקים. ״טרו סטוריז״ נראית כמו סדרה שיכולה להתקיים רק כסדרת רשת, בגלל הפורמט המיוחד שלה. ״טרו סטוריז״ מוצגת כולה כסטוריז של אינסטרגרם שהדמויות הראשיות שלנו, עידן ואסי, מצלמות. הסדרה מאולתרת ברובה ומצולמת בטלפונים אמיתיים. למרות הפורמט המשונה, גל וברקאי יצרו דמויות ברורות שמעניין לעקוב אחריהם. אסי הוא יותר אופטימי, אבל נוטה להתקפי זעם ובדרך-כלל נדפק, ועידן הוא אגואיסט, אדיש שחושב רק על עצמו. הסדרה בנוייה על עלילות שמתקדמות מאוד מהר למקומות לא צפויים. כל פרק מתחיל במקום הגיוני ומתפתח במהרה למקום מטורף ומסוכן. אני לא בטוח שפורמט ה״סטוריז״ יכול לעבוד באורך מלא של תכנית טלוויזיה אבל הדמויות והעלילות לדעתי כן יכולות לעשות את המעבר הזה.

אבל כאמור, הסדרות האלה של ״טדי״ כבר משודרות בטלוויזיה. מה עם סדרות עצמאיות אמיתיות, אבל שהן גם של חברים שלי? מה עם למשל ״אז אתה עומד למות בכל רגע״ של תומר פישמן ואמיר בוקסבאום (שגם בה הופעתי בתפקיד מאוד קטן, אבל זה לא משנה). תומר פישמן הוא אחד האנשים הכי מצחיקים שאני מכיר, ועם הסדרה הזאת הוא מעביר באופן מושלם את חוש ההומור שלו. פישמן משחק את יקיר, בחור חסר שאיפות, שמגלה שהוא חולה במחלה נדירה שיכולה לגרום לו למות בכל רגע (משם בא שם הסדרה!). יקיר אז מחליט לעשות את כל מה שלא עשה כל החיים שלו: לפגוש חברים, להשיג חברה, למצוא עבודה וכו׳. הסדרה נונסנסית מאוד, אבל יקיר הוא כזה מתוק ונאיבי, שבאמת אכפת לך ממנו, ואתה לא רוצה שימות. בסדרה יש גם הרבה כוכבים אורחים כמו טל טירנגל, דנה פרידר, יורן דוידי ושי אביבי, והיא מאוד מצחיקה. אני יכול להגיד לכם שראיתי את הוויכוח בין פישמן לאביבי בפרק החמישי עשרות פעמים, וצחקתי הרבה. פישמן ובוקסבאום אמרו בזמנו הם עובדים על המשך לחמשת הפרקים שיצאו, אבל בינתיים זה לא קרה. אני מחכה בקוצר רוח.

ויש גם ״ערה״ של קארין כהן ואמיר בוקסבאום (שוב). על נדודי השינה של קארין שמביאים אותה להרפתקאות מוזרות בשעות הלילה. הסדרה מאוד סוריאליסטית אבל גם שקטה ומבויימת בצורה יפהפייה. כמו ״אתה הולך למות״ היא מעבירה בצורה נפלאה את חוש ההומור של היוצרת שלה. ל״ערה״ יצאו רק שלושה פרקים, אבל אני מקווה שיצאו עוד (בסדרה הזאת לא הופעתי).

ויש עוד הרבה סדרות רשת ישראליות שיכולות לעשות את המעבר הזה. סדרת אינטרנט היא דרך מעולה ליוצרים צעירים ורעבים להביא את היצירה שלהם לצופים בלי התחשבות בתעשייה המסובכת שלנו. אני מבקש אבל מכולם לא להפוך את סדרת הרשת הישנה שלי מימי הצבא ״ג׳ק אקשן״ לתכנית טלוויזיה. בבקשה אל צפו בכל הפרקים שלה ביוטיוב, ותתחילו להפיץ אותה. היא לא טובה. בבקשה.

 

נעמה רודריגז – ראיון ר-ציני

הסטנדאפיסטית נעמה רודריגז על נשיות, גבריות, אנושיות וסטנדאפיות


נעמה רודריגז היא שחקנית שמתחפשת לבן, מפעילת ילדים, אשת חינוך לכאורה. אבל היא מעניינת אותנו כי היא סטנדאפיסטית שמשתתפת בהרבה ערבי סטנדאפ ואף משתתפת בארגון כמה מהם, בהם הסטנדאפ הפמניסטי, סטנדאפ הומור שחור, סטנדאפ בהודנא ועוד. אז אולי בעקבות הראיון נקבל חינמים. לאחרונה העלתה סרטונים לאינטרנט, שזה מקום הבילוי האהוב עלינו.


מתי החלטת שאת רוצה להצחיק?

טרם החלטתי. אני מניחה שזה התגבש כל יום קצת מאז שאני קטנה, שיותר ויותר אנשים היו בוהים בי ובתגובות שלי לדברים קטנים ונקרעים מצחוק. כששאלתי “מה?!” הם היו אומרים: “את פשוט מצחיקה אותי, לא יודע להסביר”.
בכללי אני מאמינה שאני דמות מצויירת שכלואה בתוך גוף של אדם רגיל, ושזה מתפלק לי כשאני לא מוכנה לזה.

השתתפת בערב הסטנדאפ הפמניסטי. את יותר מזדהה עם הפמיניזם הליברלי, הרדיקלי או הבנאלי?

הפמיניזם האנאלי, האינטגראלי והדיפרנציאלי. אני פמינַאצנָאצית, ולכן זה אינדווידואלי.

מי היוצרים  הקומיים שהשפיעו עלייך?
שייקספיר, חנוך לוין, החמישיה הקאמרית, דומינו גרוס, שייקה אופיר, צ’ארלי צ’אפלין, ג’ורג’ קארלין, דאג סטנהוף, סיינפלד, צ’כוב, איז’ן יונסקו, קרן מור, שרה סילברמן, מיץ’ הדג’ברג, וודי אלן, ג’ים ג’פריס, דניאל חן, תום יער, שיר ראובן, קארין כהן ובעצם כל חבריי לסצינה משפעים עליי כל אחד בדרכו באופן בלתי מודע או מודע. אלוהים הוא גם סבבה, אבל יותר התחברתי לחומרים המוקדמים שלו.

בין היתר את שחקנית. מי המטריד המומלץ ביותר?
לא צריך להיות שחקן כדי להיות מוטרד, אבל הביטוי המטריד ביותר הוא:: “תשתמשי בזה”. כאילו, תשתמש בזה אתה.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

איש.
אני מסוגלת לומר אותה בלי קשר לשום דבר. הנה: איש! זו גם התשובה האולטימטיבית כשאין לך מה להגיד:

נעמה, למה את לא מעשנת? איש.
נעמה, יש לך חבר? איש.
מה עדיף: שרמוטה או שרלילה? אייייש!

 

עוד מכישורייך הפעלות ילדים. את יכולה גם לגרום להם להפסיק?

לא הייתי נסחפת עם המילה “כישורייך”. אני עדיין עובדת על לגרום להם להתחיל. אין לי מושג איך מפעילים ילדים ומי האדם הרציונאלי שהסכים לשלם לי על זה כסף. אני גם די סבבה עם גיבוש למפגשי דחויים דחויות.

מי אושיית הרשת הכי מצחיקה בעינייך?

אושייה זו גם מילה מצחיקה!
נעמה, מי אושיית הרשת הכי מצחיקה בעינייך? אושייה!
וגם: עוגייה.
מה התפיסה הקומית שלך?

כדמות מצויירת שכלואה בתוך איש, הכי חשוב לתת לצד האפל והכאילו לא-מצחיק לצאת ולהיות. לדעת שהכל קורע מצחוק: לוויות, אסונות טבע, בעיות נפשיות וישראל כץ הופך לטבעוני.

אם לא היית את, איזה דב אכפת לי היית רוצה להיות?
איש.

וידיאו קומדי – הסרטונים המצחיקים לשנת 2015

מה הסרטונים שהכי הצחיקו אותנו ואתכם השנה? ילדי הקומדיה עם הסרטונים הכי מצחיקים השנה

הרבה זמן לא פרסמנו סרטונים, למרות שהפוסטים עליהם הלכו בכלל לא רע. האיסוף לקראת השנה האזרחית החדשה לקח זמן, וגם הסקרים שלנו הראו שעל אף עידן הוויראליות  – העדפות הומוריסטיות הן דבר כל כך אינדיבידואלי, וקשה מאוד ליצור דירוג היררכי של הסרטונים המצחיקים.

השנה הסתמנה כשנה של דמויות מטורפות ומוקצנות, שדי עקפו את הסאטירה מימין, ולצדן קומיקאים מהאינטרנט שנחטפים לטלוויזיה: גיתית פישר, אביתר חלימי, דניאל קורן, טל טירנגל וקארין כהן הם רק חלק מהשמות.

נחלק את הרשימה לפי בחירתם של גולשים ספציפיים, ולאחר מכן נציין את בחירתנו.

Arnon Weiss Yotam Ishay

ערוץ הכיבוד, נוער הגבעות
פעילי תג מחיר נחשפים בפעם הראשונה

ערוץ הכיבוד הוא בהחלט ההפתעה הכי נעימה של השנה, שילוב של אקטואליה, נונסנס ועריכה מלאת דמיון של דור מוסקל . הסרטון האהוב ביותר שלו היה נוער הגבעות. דור מוסקל, שסתם היה כותב חביב עלינו, מראה כישורי משחק וכמה קל להישמע להוט ובעל מטרה קדושה גם כשאתה מדבר שטויות.


Yoav Roth

יואב רות כיוון אותנו לדיבוב מצחיק הוותיקים עם שתי פארודיות על תחום שתמיד עובד, תכניות וסרטים לילדים: מלך האריות ופרפר נחמד, שגם גיתית פישר ודניאל קורן טיפלו בהם.

דיבוב מצחיק למלך האריות

 


דיבוב מצחיק לפרפר נחמד

 


Tal Neer Kastel (שאין לה כל קשר לכותב הכתבה, כי זה יהיה נפוטיזם)

לוקאץ’ – שיר לחדר כושר

פשוט השנה התחלנו חדר כושר ואנחנו דואגים לבריאותו של לוקאץ’. טל מציינת שהשיר לא יוצא לה מהראש.

 

דוקטור ירמי פרק 1

למיטב ידיעתנו, זה עדיין הפרק היחיד בסדרה. הקומיקאי ירמי שיק בלום מגלה שיש לו הכנסה נוספת בתור הפסיכולוג הגרוע ביקום, לכן רק פציינט כמו רון פלדמן  ילך אליו.

קארין כהן מכינה את עמית הרשקוביץ לדייט

לקארין כהן ולעמית הרשקוביץ יש הומור מאוד שונה, גם לירמי שיק בלום ולתומר פישמן. כידע, הומור שונה מוביל לדייטים מהגיהינום.

Aner Tausig

אור בראל, לירן לין, איתי בלום\ אייל שני מכין פיתה

ענר הציע לנו עוד סרטון מסוגת פארודיות על תכניות שלא ראיתי. כמו הרבה מהסרטונים המצחיקים ההומור מבוסס בעיקר על עריכה ועל אוכל.

Maya Raz

הסטנדאפיסט בן ברוך במחווה לשף אסף גרניט

גם זה מסוגת פארודיות על תכניות בישול שלא צפינו בהן. אבל יש כתיבת דיאלוגים טובה, התפתחות והמון השקעה. אז חוץ מזה שאנחנו לא יודעים מי זה אסף גרניט היה די מצחיק.

טל סולומון קורא את הקטלוג של איקאה

כשמו כן הוא. טל סולומון בסרט אימה שיפחיד כל זוג בורגנים.

Yotam Ishay

אביתר חלימי\ הדילרית מהטוטו

סרטוני המתיחות, שמתברר שיכולים להיות גם חכמים, של אביתר חלימי ופורסמו רק בפייסבוק, הגיעו למקום של כבוד בתכנית הלייט נייט של גורי אלפי. סוחרים, סוחרי סמים, סוחרי הימורים, מה ההבדל?

Golan Yorkevich

מעריץ אפס

לא היינו בטוחים אם אחרי סרט אפס, שוגרזאזא ימשיכו בשלהם. מעריץ אפס מעלה אותם לשלב המטא. מפוצץ מוחות, כמו שאומרים בעברית.

בחירת ילדי הקומדיה

באופן מפתיע לא הוכנסו כמה מהכוכבים של הקומדיה האינטרנטית. נזכיר כמה מהסרטונים שאהבנו ולא נכנסו. גיתית פישר הגיעה לשיאים ויראליים עם הדמות “תותית”, אבל אנחנו אהבנו במיוחד את ארוחת חג. גם כל מה שמצחיק בעולם, שהכניסו בשנה שעברה שני מערכונים, לא הגיעו אל גולשי ילדי הקומדיה. אהבנו בעיקר את יום עיון מסוכן.

ולשלושת הגדולים:

דניאל קורן – חברים ממש\ מנטליות מטקות

כמי שגדלו בשנות השמונים ומאוד אהבו את הקומדיות מלאות הדמויות של אדי מרפי, חברים ממש מביא אותנו לשם עם תוספת פילוסופיה שאנחנו לא מבינים. עריכה מצוינת, משחק טוב ומקוריות זה מה שהופך את ההובי שלנו לשווה.

 

קארין כהן\ בחורה מפתה את חבר שלה במצלמה

זה לא סוד שאת קארין אנחנו מאוד אוהבים. כאמור שילוב של סקסיות, נונסנס, פסיכדליה ועוד דברים שהרבה קומיקאים נרתעים מהם משום מה.

 עידן ברקאי ויותם ישי\ freedom for men

הפריימינג מוכר. עוד מוקומנטרי, מאוד מושקע, אבל הנושא ודרך ההגשה של עידן ברקאי ויותם ישי דורשים ביצים\שחלות. גברים חדשים שלא מפקפקים במיניות שלהם. הליכה על קו התפר הקווירי בלי שיפוט ובלי דיבורים מיותרים שווים יותר מאלף מאמרים. אם היינו מאקו ואוהבים סופרלטיבים מפוצצים, היינו יכוליום לומר שזה סרטון המייצג דור, אבל אנחנו לא, אז לא נגיד.

וידיאו קומדי, 28.11-21.11, סרטונים מצחיקים השבוע

מה צחי נוי עושה עם טל טירנגל וקארין כהן? מה עושה טל טירנגל עם אפס? מה עושה סוכן פורנו אצל ההורים? מה עושה אסף גרניט? ואיך עושים ראפ? סרטונים שהצחיקו אותנו השבוע

השבוע עזבנו קצת את ענייני האקטואליה, כי נראה שלכולם נגמר הכוח. העולם התחיל להצטמצם לפרשות אחדות, אבל הטירוף באינטרנט נשאר. כי אין מה לעשות באינטרנט. אז סרטונים וזה.

ראפ זה קל

אנו חוזרים אל דניאל קורן ואל הפרויקט  חברים ממש. קודם הוא לא הבין מטקוות, עכשיו הוא לא מבין ראפ, אבל לא שונה מחצי מהראפ שאנחנו שומעים, כלומר לא הרבה.

מרב מבקש מאבא שלו כסף

את הדף של גיורא המלך גילינו רק עכשיו. גיורא המלך הוא כוכב הפורנו הישראלי הראשון. הפעם הוא משתף סרטון של מרב, סוכן הפורנו מס’ אחת, מבקש מאבא שלו כסף. הדברים שצריך לעבור בתעשייה הזו.

 

בן בן ברוך במחווה לשף אסף גרניט

וחוזרים לפארודיות. הסטנדאפיסט בן בן ברוך במחווה פארודית לאסף גרניט, הגרסה הישראלית של גדעון. רמזי. חיזוקים מצוינים של כפיר קורנר ודורון רהב.

 

מלך הרשת – טל טירנגל וקארין כהן

עוד מתברר שלצחי נוי יש תכנית רשת, שבה הוא מראיין מפורסמי אינטרנט, שזה כמו מפורסמים אבל בקטן. שם הוא שואל את  טל טירנגל  וקארין כהן  את השאלות הקשות.

 

מעריץ אפס

נכון לא נמאס לכם מטל טירנגל ואתם שואלים מתי יעלה סרטון נוסף של שוגרזאזא? בשבילכם נוצר הסרטון הזה:

וידיאו קומדי – סרטונים מצחיקים השבועיים, 21.11-7.11

ראיון עם שולה, דייט עם ירמי ותותית עם פרפר – סרטונים שהצחיקו השבועיים

עולם הקומדיה באינטרנט מתחיל להצמטמם לכמה שמות יחידים ובולטים שמובילים את האינטרנט לבדם ובאומץ. אז אם כמה מהשמות חוזרים פה, מגיע לכם.

 

שולה זקן יורה לכל הכיוונים

דור מוסקל וערוץ הכיבוד ממשיכים בטריק הישן, קטעי ראיונות ערוכים ומומצאים עם דמויות מאי-התרבות הישראלית. אבל עושים את זה כרגיל עם האלמנט שקיים רק בערוץ הכיבוד: דמיון. הפעם שולה זקן.

תותית פותחת על פרפר נחמד

את גיתית פישר ראיינו בשבוע שעבר, וקיבלנו בוסט ענק לאתר. כן, כן, ככה אתם אוהבים אותה, אבל שום דבר לא הכין אותנו לטיפולית הקווירית בפרפרה נחמדה ישנה במיטה, אפילו לא הביקורת הבונה-הורסת של דודו זר.

דודו זר פותחת על גיתית פישרית

קארין כהן מכינה את עמית הרשקוביץ לדייט

עוד מבית ההפקה של ערב הסטנדאפ המקורי. קארין כהן, הקומיקאית המבטיחה, מלמדת את עמית הרשקוביץ, הקומיקאית המבטיחה, לצאת עם גברים, או ליתר דיוק  עם ירמי שיק בלום והנלווה תומר פישמן. מצחיק למדי אבל היה יותר מצחיק אם היו מתחלפות בגברים.

וידיאו קומדי – סרטונים מצחיקים השבוע

אמנות האנימה, אמנות הפיתוי ואמנות הזברה – סרטונים שהצחיקו השבוע

אנחנו מתחילים בפרויקט חדש, ובו נרכז את הווידאוים שהצחיקו אותנו השבוע (ובשבוע אנחנו מתכוונים לשבועיים). פעם זו הייתה מטלה קלה, היינו רק צריכים לתת לינק ליוטיוב וכמבטה קסם נפתח הלינק. כיום פייסבוק מערימים קשיים והאלגוריתם שלהם מקדם בעיקר וידאוים פנימיים שלהם, ולכן יוצרים מעדיפים להעלות וידאו ישר לפייסבוק ולקבל את החשיפה. עם הקשרים שיש לנו בחלונות הגבוהים הצלחנו להשיג את הסרטונים הנדירים הללו. טוב, הצלחנו להשיג לינק. שווה לחכות לסוף הפוסט. אולי.

אנימה בחיים האמתיים

תום טרגר ואור פז (שוגרזאזא), הידועים בעיקר מסרטוני אפס ושטיפלו בכל ז’אנר אפשרי ובכל סוגי העריכה, מטפלים כעת בז’אנר שהכי דורש כאפה מכל הז’אנרים, בדיבוב יפניבריש מבריק, ובסוגיות בוערות שלעולם לא יטרידו יוצרי אנימה, כמו מי צריך לקחת את משולש הפיצה האחרון. האם הצעד הזה יקרב אותם לשוק הבינאלומי?

בחורה מפתה את חבר שלה

כל יוצר קומי מתחיל יודע ביוטיוב כמה קשה להיות ויראלי ולהתחרות בכל הבחורות הסקסיות המומחיות באמנות הפיתוי. דווקא היום, בעידן הפמניסטי, ליברלי ובלה בלה, קארין כהן (לילה תירס, מצב כפית) מראה שאפשר לשלב סקסיות, קומדיה, פסיכדליה, אבל לא כדאי להוסיף מכשירי חשמל.

וידאו בלוג עם שרון גל, שי פירון, אבו מאזן וזברה

יואב רבינוביץ’  הוא מהיוצרים הקומיים החדשים שלא הקלו עלינו עם לינק פשוט ליוטיוב ועם קובץ בגודל נורמלי לוורדפרס. אנחנו יודעים שזה סרטון מצחיק שמטפל בפרישתם של שלושה פוליטיקאים שהישגם הגדול השנה היה פרישתם: שי פירון, שרון גל ואבו מאזן. הדמות קורעת, ג’ון סטיוארט מרוכז ובעיקר שר חינוך לשעבר מדבר עם זברה.

שר חינוך מדבר עם זברה

המילים המצחיקות ביותר לשנה החדשה

ברוב השנה האחרונה הצקנו לקומיקאים  והומוריסטים ושאלנו אותם בין היתר מה המילה שהכי מצחיקה אותם.  להפתעתנו הם ענו ונימקו. האם אפשר ללמוד מהו סוג ההומור לפי מילה אחת ומה המילה שבאמת הכי מצחיקה?

"אנחנו יותר בקטע של סימני פיסוק. אני תמיד התפעלתי מהאירוניה שבפסיקים, מקפים גורמים לגלי לבריחת שתן"
“אנחנו יותר בקטע של סימני פיסוק. אני תמיד התפעלתי מהאירוניה שבפסיקים, מקפים גורמים לגלי לבריחת שתן”

ניקו וואטס: “כיבושילשול. זו מילה שהמצאתי. זה שילוב של כיבוש ושלשול. זה מצחיק”

מאיר כץ:  “חתונה. גם כי חברה שלי לא לידי, אבל אל דאגה, המילה הזאת לא תצחיק אותי כשהיא תקרא את הראיון”.

ינאי בן נח: “ברווז, אבל זה, כאילו, ברור מאילו. אין מה להסביר. אוף, בטח כל הקומיקאים עונים  ‘ברווז’ לשאלה הזו”.

תם אהרן ודור כאהן

דור: “פחות מילים, יש שמות שמצחיקים אותנו. אפילו מרגשים הייתי אומר. נגיד, אטילה שומפלבי”.

תם: “או איציק שאשו לדוגמה. זה שם שיש בו הכל. מתח, מסתורין, אהבה, נקמה, תאווה”.

דור: “כן איציק שאשו זה שם יותר טוב, אני לא יכולתי להגיד את זה כי ישר היית קופץ ואומר שאני גזען”.

תם: “כי אתה גזען, מה לעשות”.

דור: “מה גזען , אתה אמרת את זה בעצמך!!!”

תם: “אבל אתה דמיינת אותו טיפש ששולח טוטו, ואני דמיינתי אותו אקדמאי ואיש משפחה”.

דור: “דוגרי, אתה צודק, אבל לא יכולת לדעת את זה”

מרסל מוסרי: “אין מילה ספציפית שמצחיקה אותי, יש כמות וודקה ספציפית”.

רותם זיו: “שמפו – כי זה נשמע כמו דבר והיפוכו”

ניר וגלי: “אנחנו יותר בקטע של סימני פיסוק. אני תמיד התפעלתי מהאירוניה שבפסיקים, מקפים גורמים לגלי לבריחת שתן”

אורי פינק:  “כבוד השר אורי אורבך”

שמעון ראיצ’יק: “גזיבו. defaq?!”

טל שפר: “המילה שהכי מצחיקה אותי היא בדולח. זו פשוט המילה הכי חסרת משמעות אי פעם, וצורת ההגייה שלה גורמת לך להרגיש אידיוט. זה כאילו מישהו המציא את המילה הזו רק כדי לגרום למי שאומר אותה להיראות מפגר”

טל טירנגל: “המילה שהכי מצחיקה אותי היא ‘נפוטיזם’, וזה בגלל שבאמצע יש לה פות”.

יונתן ברק: “”שטות’. היא מילה מצוינת בעיניי. קודם כל היא מילה אונומטופית. כלומר שהצליל שלה מחקה את משמעותה. היא מילה שטותית וכיף להגיד אותה, אפילו שטותי להגיד אותה. אני אוהב להשתמש בשפה גבוהה בהופעה שלי כי אני חושב שככל שהנושא שאתה מדבר עליו הוא יותר שטותי (עשיתי זאת שוב), כך הניגוד של השפה הגבוהה הופך את הקטע למצחיק יותר”

מוחמד נעמה: “המילה שהכי מצחיקה אותי זאת ‘גברתתת’ … ולמה כי אני מבהיל איתה בחורות שהולכות בכביש, בהסוואה שאני מדבר בפלאפון”

אסף קפלנסקי“בשתי מילים – ‘אובדן התמימות’. לא, בעצם ‘כאב’. ‘אובדן הכאב’. לא, עזוב, ‘אובדן התמימות’ וזהו”.

שגיב פרידמן: “המילה כרס. הכי ישראלית שיש”.

חגילר: “כדרלעמר… אני… אני לא יודע”

קארין כהן: “פלומה. ככה”

דדו מילמן: “יש איזה דיבור על זה שהמילה האחרונה במילון היא ‘תתתן’. ההגדרה המילונית שלה היא: בנאדם שחייב להגיד את המילה האחרונה. מצחיק אותי הרגע הזה בישיבה שבו אבשלום קור וכל החבר’ה של האקדמיה סוגרים את המילון ואז, שנייה לפני שהם הולכים מישהו אומר: ‘רגע, רגע. יש לי רעיון לעוד מילה אחת אחרונה! ת ת ת ן! לא יודע מה זה אומר אבל חייבים להכניס את זה'”.

"אתרוג. איזה שם דרמטי ללימון"
“אתרוג. איזה שם דרמטי ללימון”

עפר קניספל: בהעאהעהעה… כי היא המילה שהכי מתחברת לקומיקאי הנערץ עלי. עובדיה יוסף. גם המילה פרפראות משעשעת אותי” .

ניר מולד: אצטרובל. במופע הראשון של ‘אנטיגיבור‘, הסטנדאפ שלי, עמדתי כמעט עשר דקות וניסיתי להבין עם הקהל איך בנאדם מביט בדבר הזה ומחליט לקרוא לו אצטרובל. בסוף הורדתי את הקטע כי הוא היה ארוך נורא, אבל הפכתי אותו לפרק בסדרת האנימציה ‘גוגי ומגוגי‘”.

יאיר אורבך: “שתי מילים: ‘משלמים בזמן'”.

דור מוסקל: “‘ככה’ וככה”.

יוני פאנצ’צ’אתזה: “כוס. וגם כוס ענק. כי זה אמיתי מהחיים”.

דרור קרן: “מדי פעם יש מילה כזאת שלא מסתדרת לי.  אספסת. שזה מה שבקר אוכל. אבל נשמע כמו מחלה, לא? ‘אל תשאל, אני כבר ארבעה ימים חולה מת, יש לי אספסת. אני מתגרד בכל הגוף'”.

מתן בלומנבלט: “מאז שאני זוכר את עצמי (לפני שלוש שנים בערך, די במעורפל) המילה ‘אנטילופה’ נראית לי ממש מצחיק”

דוד וולצר“אתרוג – איזה שם דרמטי ללימון”.

גדי וילצ’רסקי: “גדי, כל פעם שאני שומע את השם הזה אני נקרע. נראה לי שזה קשור לסיפורים מצחיקים שדניאל חן מספר על גדי סבן, חבר טוב שלו”.

שממל: “פומפרניקל, אורלוגין ופרוקטולוג”

אבא קריר: “אני אוהב מילים עם שלוש הברות כמו מצנפת, תשלובת, אופוסום, סיתוונית”

בוב זאבי: “הזוי… מצחיק אותי ולא באופן טוב. מי שמשתמש במילה הזאת מנסה לומר שהוא לא מבין מה הוא מנסה להגיד, אבל הוא מתכוון להגיד את זה בכל זאת”.

נועה אנג’ל: “זה משתנה. כרגע זה גורגונזולה. אני שומעת את אבא שלי שואל כשאני באה הביתה ‘ראית את הגורגונזולה שקניתי?’ וזה נשמע לי כאילו הוא הציע לי להעביר סיבוב על הכלה הקווקזית שהוא הזמין בדואר”.

זאב אנגלמאיר: “גיוועלד’. לא משנה מי אומר את זה: מיק ג’אגר, בר רפאלי, ראש ממשלת טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן או אפילו צורר היהודים הטוטליטרי א.היטלר. תן להם להגיד  ‘גיוועלד’, וזה תמיד מצחיק. זה נשמע מילה שתרנגולת המציאה”.

נדב בושם: “אני מתלבט בין צ’ילבה לכוניפה – שילוב מרגש בין מזרח למערב’ ובמילה אחת – ציונות”

משה פרסטר: 

“קקי.

“אני אדם שמושפע מאוד מהסביבה שלו. יש לי ילד בן ארבע וחצי. המילה ‘קקי’ מאוד מצחיקה אותו, במיוחד כשיש לה קשר אליי…  ‘תראה, אבא עשה קקי’ (צחוק דקיק) ‘אבא עשה קקי על הרצפה’ (צחוק מתגלגל) ‘אבא מרח קקי על אימא’ (צחוק רועם)”

“קקי קקי קקי . או שיש לו הומור נמוך במיוחד או שזה ההומור בגיל ארבע וחצי (אני מקווה שהוא יתפתח)

“קקי. לצערי אני מושפע והמילה הזו  מצחיקה גם אותי (ופחות את הקהל הבוגר שלי)”

נולי עומר:  “עוועים. מילה  סוריאליסטית משהו, שמטבע התנהלות הדברים בארצנו הפכה בעיניי לריאליסטית”.

 

קארין כהן – ראיון ר-ציני

קארין כהן היא הקומיקאית הכי קומפלימנט שאתם לא מכירים

546386_10151015744470337_898479761_nאת קארין כהן רובכם לא מכירים, אבל זה רק כי לא עשיתם מספיק מאמץ.  סיפורה של קארין כהן נוגע ללב, היא גדלה בעיירת הפיתוח ניו יורק, וכל שיכלה להגיע אליו הוא לכבוש את ברודוויי, להיות סיידקיק בטונייט שואו ואז לקבל סיטקום משלה. כדי למנוע את העתיד הקשה הצליחה קארין כהן להגיע באמצעות מטוסים בלבד לארץ הקודש ולהשתלב בדומינו גרוס, שם לקחו לה את הדרכון והכריחו אותה להצחיק אנשים שהיא לא מכירה. היא נמלטה משם והגיעה לחבורת הסטנדאפ של תום יער, חבורה סודית בהחלט, שם לקחו לה את הוויזה וקנו בה סוכריות קופצות. כדי לעזור לה שלחתי לה מייל. לא יכולתי לעזור כספית, אז נתתי כל מה שהיה לי, שזה הרבה שאלות מפגרות וסיפור רקע מופרך.

מתי גילית שאת מצחיקה?

“כשההורים שלי התגרשו ואמרתי להם ‘מה זה השטויות האלה?’

“סתם,לפני יומיים, כשהייתי בקיוסק ולקחתי בקבוק קולה וסיגריות ושמתי מתחת לחולצה, ובחיוך נופפתי לשלום וצעקתי ביי לקופאי וחבריו שהיו מרותקים למשחק בטלוויזיה. קיצר, לפני יומיים גיליתי שאני גנבת”.

 למדת כתיבה קומית. מה ההבדל בין זה ללמוד קרוא וכתוב?

“כשלמדתי קרוא וכתוב חטפתי הרבה מכות. כשלמדתי כתיבה קומית אף אחד לא נגע בי”.

 מי הקומיקאים שהשפיעו עלייך?

מגאן מולאלי, מיטש הדברג,זאק גליפיאנקס ועוד הרבה. גם מספר חברים מדומינו. האמת שמי שהכי השפיעה עליי היא בכלל לא קומיקאית. חברה שהכרתי בכיתה ד’ כששלחו אותי למנהל בביה”ס. תמיד עשינו אימפרוביזציות ומערכונים ולא היינו מודעות למה שאנחנו עושות בכלל. היא תמיד הכי מצחיקה אותי, קרן מורגנשטרן. אמא”.

יש לך שם מאוד מיוחד. איך קיבלת את השם כהן?

“די. אתה צריך לעשות הסבה מקצועית. אני בוכה פה. המון דמעות”.

 מה את חושבת על הקומיקאים של היום?

“אני לא”.

 עלית לארץ מניו יורק לפני ארבע שנים. מה עשית למבטא ולחי”ת של האמריקאים?

“האמת שעדיין יש לי טיפה מבטא. פשוט אנשים מוטעים וחושבים שיש לי מבטא של צפונית, ולכן אני לבד”.

הבניין הזה לא מצחיק. נסיבות עלייתה האמיתיות של קארין
הבניין הזה לא מצחיק. נסיבות עלייתה האמיתיות של קארין

 איזו מילה הכי מצחיקה אותך ולמה?

“פלומה. ככה”.

 איפה יותר מסוכן, בסלאמס של ניו יורק או בדומינו גרוס?

“ברור שבדומינו. בניו-יורק מישהו תקף אותי בסאבוויי ואני תפסתי אותו והוא ישב בכלא והוחזר למקסיקו. בדומינו יורים לי חצים בלב, ואני מדממת כל היום, וזה לא אסתטי ואפילו קצת כואב”.

 מה התפיסה הקומית שלך אם יש בו?

“אין לי תפיסה קומית. אני מושפעת בעיקר ומקבלת הרבה רעיונות ממוזיקה. מוזיקה ודממה”.

 באיזו שפה החלומות יותר מצחיקים?

יפנית“.

הערוץ של קארין כהן ביוטיוב מלא הפתעות