ארכיון תגיות: רובין ויליאמס

תומר שרון (תומש) – ראיון ר-ציני


מה הקומיקאי תומר שרון חושב על הכיבוש, שערוריות באינטרנט ומעצרי שווא? אנא עארף, תשאלו אותו בעצמכם. אנחנו שאלנו על קומדיה. זה מצחיק אותנו

 

תומר שרון נולד בטלוויזיה, התבגר על הבמה, הזדקן באינטרנט וימות בטאבלט, אבל בינתיים עסוק עדיין בלמצוא בחורות. הושבנו אותו לשיחה על החיים. איכשהו נזכרנו במוות.

מתי החלטת שאתה רוצה להצחיק?

בשנה שעברה. אחרי כל כך הרבה שנים פתאום הבזיקה בי ההכרה שאני יכול להיות יותר טוב בזה אם ממש ארצה בזה. זה קרה אחרי שקראתי את “אבא עשיר אבא עני”. לא בגלל הספר והתובנות שבו אלא בגלל שישנתי כל כך עמוק אחרי הקריאה והגעתי לשלב השינה הקרוי “המצולה”, שבו אדם שולף תובנות מביצת הקקי המהבילה הידועה בשם “הוא עצמו”.

הופעת בעניין של זמן, שם אביב גפן היה שחקן, ובפלטפוס. על סט של איזו תכנית היה יותר מצחיק?

בעניין של זמן היה אפקט קומי של אנשים שלא עברו מנטלית את גיל 10 מנסים בכוח לשחק בני 17 וזה היה קורע. בפלטפוס היה את תומר יוסף וזה היה מאוד מצחיק לראות את הנסיונות מעוררי הרחמים של הסביבה לסתום לנו את הפה ולהניא אותנו מרעיונות כמו “אחי, בוא נקפוץ מהגשר של התאורה אבל בתור שני צרפתים מפגרים עם עיוורון חלקי”.

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

ריצ’ארד פריור, רובין וויליאמס, ג’ון קליז, פיטר סלרס, כריס רוק, סטיב מרטין, בראבא, ועוד מלא… אלה רק מבראשית

כמדבב, איזו דמות הכי עוזרת למשוך בחורות ולמה?

אני מתפתה לומר טימון כי המיתולוגיה שהדמות הזאת הגיעה אליה היא מפחידה ומזכירה תקופות אפלות, במובן של היחס ההפוך בין חשיבות של משהו באמת לזו שהוא מקבל מהסביבה. אבל הקריין בחתולים הסמוראים, שאחר כך הפך ליעקב מלון מהחרצופים, הוא מסתורי יותר ומחזיק בתוכו לוז חשוך של סטייה מאיימת, ונשים מתות על זה.

סמל מין

 

מה אתה חושב על הקומיקאים של היום?

אשמח ללינק לאחד כזה ואז אשיב.

במחאה החברתית נעצרת על ידי שוטר שטען שחזרת בזמן להשמיד את המין האנושי והרגת את כל הנשים בשם “שרה קונור”. תגובתך להאשמות?

כמעט נכון. הרגתי את כל הנשים בשם שרה קונור, כלומר בשליחותה, כי היא ביקשה, והערצתי אותה מהסרט וחשבתי שהיא תזדיין איתי. זה לא קרה אבל היי, ניסיתי.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

“מזווה”. למה? אף פעם לא חשבתי על זה אבל עכשיו עולה בי הרגשה גופנית צ’ארלס-דיקנסית, אם יש דבר כזה. אז, אמממ… אני הולך להתקלח.

למרות עיסוק בתחומים רבים, מוזיקה, תיאטרון, קומדיה, שירה, כתיבה בפייסבוק, איבר אחר שלך מושך יותר תשומת לב. איך מתמודדים?

פשוט מאוד. אני חייב להסתפר כבר.

מה התפיסה הקומית שלך?

אמכור את אמא שלי לדעאש בשביל גג.

מי היית רוצה שישחק אותך בהצגה על חייך במתנ”ס רעננה?

שלום המנקה. יש בו כשרון עצום שלא התגלה בגלל אפלייה גזענית ממסדית ברורה. הוא אדם שמכיל את כל הסיפור הציוני והסתירות שבו ממש בגופו. ואיזה גוף! איזה גבר! איזה ריח של ליזול! איזו מדינה!

היונתנס – ראיון ר-ציני

ֻהאם אפשר לסיים מילה בעברית בסיומת אנגלית? היונתנס טוענים שכן

היונתנס, קומדיה

כמה חברים בצמד קומי צריך בשביל להחליף נורה? שניים – אחד שיחליף את הנורה והשני שיהיה הסטרייט מן. הצמד יונתן גרופר ויונתן אבינועם הבינו את העיקרון והחליטו לוותר על הסטרייט מן. ביחד הם מריצים להקת בנים מצליחה, הופיעו בתוכנית המערכונים חוסכת התקציב מצב כפית ומנהלים זוגיות מתוקשרת וחשוכת ילדים. תפסנו אותם ברגע של הפוגה ממירוץ התהילה ושפכנו עליהם קצת מים קרים.

מתי גיליתם שאתם מצחיקים?

אבינועם: אני עוד מגיל קטנטן חיקיתי מורות והמצאתי מערכונים קיצוניים, עבדתי על הרדיו, בכל מסגרת שהייתי תמיד חיפשתי להיות בולט בשנינות ולהצחיק, אולי זה חסך בתשומת לב בילדות או שאולי זה גנים שנולדים איתם – הרצון לעשות שטויות ולצחוק על הכל.

גרופר: שאלה קשה, אני אגיד לך מה אני כן זוכר: את היום בו הבנתי שאני ילד קצת מוזר (אם לומר זאת בעדינות). בכיתה ג’, במסגרת שיעור חיבור הטילו עלינו לחבר שיר על יום העצמאות. לא מצאתי חרוז ל”עצמאות” , אז כתבתי “יום העצמאות – שאני אמות”, מיותר לציין שההורים שלי כבר זומנו למחרת לבירור אצל היועצת ולא הבנתי מה רע בחרוז הזה. במבט לאחור הייתי יכול להיות הזמר הטורקי הלא טורקי הראשון, חבל.

 

אתם עושים פארודיה על להקות בנים. מי לדעתכם להקת הבנים הכי מצחיקה?

אבינועם: היי פייב.

גרופר: אתניקס.

מי הקומיקאים שהשפיעו עליכם?

אבינועם: אחד העם 1, החמישיה הקאמרית, דומינו גרוס ופלטפוס, סיינפלד – תבחר את הקומיקאים משם בכיף.

גרופר: צ’רלי צ’פלין, באסטר קיטון, ג’רי לואיס, דני קיי, ביל קוסבי, ג’ים קארי,
The umbilical brothers, ג’ורג’ קארלין,  רובין וויליאמס, פבלו פרנסיסקו, ריצ’רד פריור, מיטש הדברג, אדי מרפי, מייק מאיירס, סטיב קארל, הגשש החיוור ושייקה אופיר.

לאחרונה עבדתם על קליפ עם הראפר לוקץ’. איך לדעתכם היה נראה עולם הראפ והקומדיה בלעדיו?

אבינועם: לוקץ’ הוא קודם כל בן אדם, אחרי זה הוא יוצר שנון ומבריק שחי את היצירה בכל רמ”ח איבריו וזה מאוד מרשים ומעורר השראה לעבוד עם אדם שכזה.

גרופר: בלי לוקץ’ העולם היה עצוב יותר זה בטוח,  לוקץ’ באמת לקח את הז’אנר שהכי מתמקד בלשדר כוחניות והפך אותו 180 מעלות (סופר באצבעות) כן – 180. עזבו שכאמן הבנאדם לא מפסיק ליצור, בעבודה איתו הבנתי כמה הוא אדם נדיר.

מה אתם חושבים על הקומיקאים של היום?

אבינועם: אני חושב שבכל תקופה ובכל זמן יש קומיקאים מוכשרים יותר ופחות ויש כאלה שלא מצליחים להצחיק זבוב אבל מצליחים בתחום ובתעשייה בכל זאת. יש כאלה עם כישרון נדיר שלא הרבה שומעים או יודעים עליהם. אני חושב שיש רבים מוכשרים, והכי חשוב שמי שמחזיק בידו את הכוח לעזור לאנשים המוכשרים באמת – שישתמש בו בחוכמה. העולם זקוק לצחוק ודברים חדשים מרעננים ומשובחים. עדיף למחזר פלסטיק מאשר בדיחות – או קריירות בהרבה מהמקרים שיש היום על המסך. לפעמים אני יושב מול המסך ורואה פרק בסדרה כושלת רק כדי להבין שאיזה מזל שאני לא שם.

גרופר: בנאדם שמחליט להקדיש את חייו ללעשות טוב לאנשים – אני כבר אוהב אותו. אבל העולם של היום ממש שונה ממה שהכרתי בתור ילד, לא היית שומע את פלטפוס מקללים! אבל היום? וואי וואי… ותכל’ס, קשה שלא – אינטרנט, אין ספור ערוצי טלוויזיה – לאנשים יש את כל הכלים ליצור לבד, שזה מדהים מצד אחד, אך גם יוצר כמות אבסורדית של חשיפה לתכנים. אני לא חושב שיותר קשה היום, אבל שמים לב שקומיקאים מרגישים את הצורך להתאמץ מפחד שהקהל של היום כבר רווי, וזה חבל, כי לא צריך לפוצץ בתותחים מה שאפשר לירות באקדח. ללא ספק, זה עידן מדהים לחיות בו (יש מילקי שהוא רק עם קצפת!).

הופעתם בתכנית עתירת הרייטינג מצב כפית. איך אתם מתמודדים עם תופעת המעריצים?

אבינועם: אני לא יודע מה הבעיה עם קצת הערצה. תחתונים פה, כוסית שם – זה כל הפאן בלהיות שלאגר, לא אחי?

גרופר: אני אישית נאלצתי לעבור ניתוח לשינוי פנים.

מה המילים שהכי מצחיקות אתכם ולמה?

אבינועם: בוכבזה – זה שם משפחה שראיתי היום שמאוד הצחיק אותי.

גרופר: אבוללה. נשמע כאילו המילה נולדה כשאיזה מגמגם ניסה לעשות צ’יזבט. איזה שם גרוע…. אם באמת יש מפלצת עם שם כזה היא יותר מסכנה ממפחידה, בטח הייתה מפלצת כאפות כזו.

contentpic_597767-l
מילים מצחיקות יכולות להגיע רחוק

 

מי משניכם יותר טוב?

אבינועם: שנינו סבבה – אני חושב שדווקא השילוב בינינו הוא זה שעושה את הסקס שלנו לכזה טוב…

גרופר: שנינו גרועים, אבל אבינועם יותר.

מה התפיסה הקומית שלכם?

אבינועם: הקם לצחוק עליך קום להשפילו.

גרופר: לגנוב חומרים.

איפה אתם רואים את עצמכם בעוד חמישים שנה?

אבינועם: עדיין נשואים באושר.

גרופר: מתים.
היונתנס ביוטיוב

היונתנס בפייסבוק

 

***
חדשות הבלוג:

אירועים מצחיקים

כדי להתפרנס מקומדיה הוספנו מודעות. קליק עליהן לא עולה לכם כלום, ולנו עוזר לסקר את עולם הקומדיה בארץ.
לאלו שמעדיפים לתרום יש גם כפתור כזה, למעלה, כתום, יפה

 

אלון גור אריה – ראיון ר-ציני

שני הפנים של אלון גור אריה. זה שלנו וזה גם כן

אלון גור אריה, קומדיהלרגל שנה לבלוג נפגשנו עם מאסטר הקומדיה בארץ יודה, או אלון גור אריה, תלוי מי שואל.  אלון ביים וחקר קומדיות ואף מרצה עליהן עבור קהל שלא הבין את הבדיחה. הוא מוכר לכם מהיפופוטם , כבמאי וכתסריטאי בערוצים אבל בעיקר כעוזר במאי בפרק האיחוד של קרובים קרובים. כמו כן יצר וביים את סרט הקאלט “המוסד הסגור” עבור קהל שהצליח לברוח מאותו מוסד. מיהו אלון גור אריה האמיתי?

 מתי גילית שאתה מצחיק?

“לא זוכר גילוי. הזיכרון הראשון שלי הוא שאני אוכל אבטיח בגיל שלוש. ואז כבר הוגדרתי מצחיקול. הייתי מדקלם מערכונים מהטלוויזיה לשכנים וכאלה. אה! נזכרתי, בכיתה ב’ ציירתי קומיקסים עם חבר. אחר כך עושה דברים בעיקר בשבט הצופים. לכתוב, להופיע. להרים מחזמר מכלום. אז לא ידענו שקוראים לזה תסריט, בימוי, הלחנה והפקה. פשוט עשינו. הסתובבתי שנים עם פנקסים שכתוב עליהם ‘רעיונות 2, רעיונות 17′ וכו’. המחברות היו מחולקות לשנינוניות, בדיחות ויזואליות, רעיונות כלליים. גם היום, אם לא כותבים רעיון, זה מתפוגג. וגם אם לא לוחצים SAVE”.

אתה מרצה הרבה על הקומדיה הקולנועית. מי הקומיקאי שהכי כדאי לגנוב ממנו בדיחות  בלי להיתפס?

 “אתה רומז שאני? גונב? בוא הנה, אני אגיד לך בסוד באוזן ממי, בוא רגע נו, (רעש של מפרקת נשברת).

שאלה הבאה.

אבל אתה יודע מה? יש לי משחק תחקירני כזה שקוראים לו מי השפיע על מי. אני בודק מי השפיע על יוצר מסוים, ואז מי השפיע עליו … עד לאדם הקדמון שסיפר את הבדיחה בפעם הראשונה. לפעמים יש איזו הברקה שאתה רואה באיזו סדרה ואומר ‘לא ראיתי את זה איפשהו קודם?’ ומדהים לגלות שאפילו דברים שנחשבים נורא ישראלים, מקורם באיזה חור בקצה השני של העולם. ועכשיו אני מעוצבן כי אמרתי את המילה ‘ישראלים’ ואפילו פעמיים. שזו בטח מילת חיפוש פופולרית אצל מישהו שמכין כתבה ליום העצמאות. תרשה רגע לפנות אליו. שלום לך, חיפשת משהו ‘ישראלי’? אין לך מה לחפש פה. להתפזר”.

 מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

“הרשימה ארוכה וגם משתנה כי כל הזמן נולדים קומיקאים חדשים.

אז אני לא אגיד מי השפיע אלא איפה פגשתי אותם לראשונה.

הגשש החיוור – עד גיל 6 חשבתי שהם מדברים ערבית, ואז היה מרתון גששים ברדיו הקלטתי והתמכרתי.

האחים צוקר – סבא אמר לי שיש סרט טוב וכדאי לראות, הייתי קטן אז הקלטתי בוידאו וראיתי למחרת את ‘טיסה נעימה’. ככה גיליתי גם את מל ברוקס והאחים מרקס.

אפרים קישון – ליום הולדת בכיתה ו’ קיבלתי את ‘ספר משפחתי’. זכור לי שנסעתי באוטובוס והייתי צריך להפסיק לקרוא ולהסתכל מהחלון כדי להפסיק לצחוק בקול רם. אני חושב שזה הספר שקראתי הכי הרבה פעמים בחיים שלי. מה שאומר כמובן, שמאז לא קראתי ספרים. ממנו גם למדתי את שיטת פנקסי הרעיונות.

וודי אלן – חברה שלי מהצבא הראתה לי את ‘אהבה ומוות’. ממש סוף התקופה ‘הפייתונית’ שלו. היסטרי. מה שכמובן מוביל אותנו ל…

מונטי פייתון – זה נמרוד, חבר בהיפופוטם, גילה לי עליהם. אח”כ גילה לי על סאות’פארק.

 ALF –  שמו האמיתי הוא פאול פסקו. הוא האיש מאחורי אלף. לפני כמה זמן עשיתי מרתון של הסדרה הזו. ושמחתי לגלות שהיא לא התיישנה. חוץ מטלפונים סלולריים שלא קיימים בה, לא יכולתם לדעת באיזו שנה זה צולם.

ארז ואברי –  פעם היה דבר כזה ברדיו שנקרא ‘מה יש’.

‘זהו זה’ – בעל פה, אתה מבין? ואח”כ יצא לי לעבוד עם חלק מהשחקנים והיוצרים, וכמובן ‘קרובים קרובים’ שהיה לי הכבוד להיות עוזר במאי בפרק האיחוד. פתאום מצאתי ת’צמי יושב בסלון של יורם וליאורה, זה היה סוריאליסטי. כשהציעו לי את התפקיד הייתי בטוח שעובדים עלי. גם עבדתי עם אילן דר המופלא בסרט ‘המוסד הסגור’.

רובין ויליאמס, סשה ברון כהן, עזוב אותי יש המון”.

 מה המכשול לשלום בין שועלי לפיתה?

 “מנשה”.

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

“שהם ממש כמו היוצרים הקומיים של פעם, וכמו היוצרים הקומיים של העתיד. יש דברים שקורים לאנשים והופכים אותם למצחיקים ולא משנה לדעתי מתי הם חיים. זה יכול להיות הרצון לא לחטוף מכות מילדים בבית ספר, בדידות, משהו דפוק במשפחה, או שילוב משמח של הכל ביחד. וכמובן אפשר שייוולד סתם גאון שיהרוס את הסטטיסטיקה”.

ביימת קטעים לרחוב סומסום. זה הזמן לספר. היה או לא היה ניצול של בובות?

“לא היה. למה, שמעת משהו? בוא הנה אני אגיד לך מה היה. (רעש של מפרקת נשברת). כמה מפרקות יש לך בכלל?”.

אנחנו נושאים עמנו את צער השתיקה
אנחנו נושאים עמנו את צער השתיקה

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

“בטטה.

או פטטה. אבל בטטה יותר.

לא יודע למה. זו אקסיומה”.

בצמוד להקרנת הסרט המוסד הסגור אתה מרצה על איך לעשות סרטים בתקציב נמוך. אם אני לא יודע לעשות סרטים מה עוד כדאי לי לעשות בתקציב נמוך?

“בלוג”.

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

“אין”.

 מי היית רוצה שישחק את דמותך בסרט אימה על חייך?

 “פטטה. שיהיה גם קצת מצחיק הסרט”.

ויקיפדייתו

הרצאותיו בע”מ

טוריו