ארכיון תגיות: Popstar: Never Stop Stopping

חדשות הקומדיה 11.2-4.2

קייט מקינון תדבב את מיס פריזל באוטובוס קסמים חדש, ג’אד אפאטו יעשה סרט דוקומנטרי על גארי שנדלינג, סרטים חדשים בכיכובם של מייק מיירס וג’ים גאפיגן ומייקל בולטון ודה לונלי איילנד פה בשביל להציל את הוולנטיינס דיי שלכם.

 

בבית הספר הקודם שלי אף פעם לא עשינו ריבוטים

קוראים הקרובים לגילי יזכרו בוודאי את סדרת הילדים החינוכית הקלאסית “אוטובוס הקסמים” בו ילדים ממגוון גזעים שונים עם קאצ’פרייזים מיוחדים לכל אחד, הצטרפו לאישה משונה עם אוטובוס קסום ויצאו להרפתקאות חינוכיות. הסדרה המצויירת, שהייתי מבוססת על סדרת ספרי ילדים, הסתיימה ב-1997 אך אנשים עדיין זוכרים אותה בחיבה עד היום (אני זוכר איך בעיתון בית הספר שלי פרסמתי סיפור פארודי בשם אוטובוס הסמים, בכיכובה של מיס פריזל מעשנת ג’וינטים. למה עיתון בית-ספר הסכים להדפיס סיפור כזה מבית בן 12 סופר סחי, אני לא יודע). וכהוכחה לכך, ענקית הסטרימינג נטפליקס מפתחת ריבוט מצוייר חדש לסדרה, והשבוע לוהקה לתפקיד מיס פריזל, כוכבת SNL ו”מכסחות השדים” קייט מקינון. את מיס פריזל דיבבה בסדרה המקורית הקומיקאית והשחקנית לילי טומלין, אז יש לזה תקדים, ומקינון מצטיינת בגילום דמויות קצת משוגעות, אז היא מתאימה. והכי חשוב: הפעם היא לא משחקת תפקיד ששוחק בעבר על ידי גבר, אז כנראה האינטרנט לא ישתגע. כנראה.

מקור: The Hollywood Reporter

איטס גארי שנדלינג’ס דוק

אחד מהנספים הרבים באסון שנת 2016 היה גארי שנדלינג, הקומיקאי והשחקן האהוב שהיה ידוע בעיקר בזכות הסדרה הקומית המוערכת שיצר וכיכב בה “המופע של לארי סנדרס”. שנדלינג השפיע על רבים בעולם הקומדיה, ביניהם ענק הז’אנר ג’אד אפאטו שחשף השבוע שהוא עובד על סרט דוקומנטרי על חייו של מושא ההערצה שלו. אפאטו עדיין בשלבים מוקדמים של הפרוייקט, אבל כבר חשף שיש לו גישה לפרטים נדירים מחייו של שנדלינג, למשל היומנים והמחברות שלו אותם הוא הראה באינסטגרם.

מקור: Splitsider

בולטון אוף ליינטינג

התעודדו, קוראים רווקים! לאנשים מאחורי “קומדי בנג בנג” ודה לונלי איילנד יש הפתעה בשבילכם, ולא זה לא ערב בג’אקוזי עם אנדי סמברג. זהו ספיישל ולנטיין בנטפליקס בכיכובו של מייקל בולטון שאתם יכולים לראות ממש עכשיו. כן, ללא הרבה התראה מוקדמת הפילו עלינו את הספיישל הזה בבימוי סקוט אוקרמן וחבר דה לונלי איילד עקיבא שייפר, ובכיכובו של הזמר בעל קול הקטיפה, מייקל בולטון, שלפי הטריילר מאמין בשני דברים: “אחד, רוחות רפאים. ושניים, שיש שם מישהו בשביל כל אחד.” בולטון כמובן התחבר עם דה לונלי איילד כששיתפו פעולה בלהיט המטורף שלהם Jack Sparrow, והופיע שנה שעברה בסרט שלהם Popstar:Never Stop Never Stopping. הסרט נכתב על ידי כמה מהכותבים של הגרסה הטלוויזיונית של קומדי בנג ומלא בהומור של הסדרה, וכוכבים אורחים כמו: אדם סקוט, פרד ארמיסן, שרה סילברמן, מייקל שין, אריק אנדרה ואנדי סמברג בתור קני ג’י.ראיתי את זה אתמול וזה מאוד מצחיק. אני ממליץ לכם לראות את זה עכשיו, בעיקר אם כמוני אתם מתגעגעים ל”קומדי בנג בנג”.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=T9kDgMNNNQg&w=560&h=315]

מקור: Splitsider

דל קלוז אינאף

עבר הרבה זמן מאז שראינו או שמענו את מייק מיירס באיזה סרט (מה שגרם לירידה משמעותית בדמויות הסקוטיות בקולנוע). לאחר רצף של כשלונות וסרטי שרק, הקומיקאי המצחיק לפעמים, מתקשה לחזור לעניינים, אבל השבוע נודע על פרוייקט חדש ומסקרן בכיכובו. מיירס יככב בסרט ביוגרפי על חייו של גורו האלתור דל קלוז (למרות שמיירס היה בטח מעדיף שהמילה “גורו” לא תהיה בשם הסרט מסיבות ברורות). קלוז היה אדם מרתק שנחשב לאב האלתור המודרני והרבה מהקומיקאים המצליחים של שלושים השנה האחרונות היו תלמודים של, ביניהם גם מיירס. הסרט יבויים על ידי בטי תומאס שביימה בעבר את סרטי הקאלט The Brady Bunch Movie ו-Private Parts ואת הסרטי החרא “אלווין והצ’יפמאנקס 2″ ו”ד”ר דוליטל”.

מקור: The Hollywood Reporter

גפיגן אגין

הקומיקאי החביב ג’ים גפיגן, אשר יגיע להופעה בישראל ביוני, לוהק השבוע לתפקיד ראשי בסרט קומדיה חדש. הסרט You Can Choose Your Family, מספר על נער בן 17 (לא גפיגן) שמגלה שלאביו (גפיגן), שנראה כמו אב משפחה נורמטיבי לחלוטין, יש משפחה שנייה סודית. הסרט יהיה סרטה הראשון כבמאית של מירדנה ביילי שהפיקה סרטים כמו “איש האולר השוויצרי” ו-Don’t Think Twice של מייק בירביגליה. גפיגן בהחלט מתאים לתפקיד של אב שנראה רגיל מאוד, ומסתיר סוד אפל, כי הוא באמת אב שנראה רגיל מאוד ואני בטוח שהוא מסתיר איזשהו סוד אפל (הכסף שלי על קרבות כלבים סודיים).

מקור: Variety

 

סיכום 2016 בעולם הקומדיה

טראמפ, נשים, לייט נייטים ישראליים ויונתן עמירן – הטרנדים הבולטים השנה בעולם הקומדיה

 

אז אפשר להגיד ש-2016 הייתה שנה לא משהו. נוסף על מה שנראה כמו כמות מוגזמת של סלבריטאים אהובים שמתו, בחירת ההתגלמות המוחשית של כל תגובת נאצה אינטרנטית למנהיג העולם החופשי ו-Fuller House, בעולם הקומדיה היו טרנדים רבים השנה, רובם שליליים. בואו ננסה לעשות סדר בבלגן הזה לפני שאנחנו מגיעים ל-2017, שנה שאנחנו משום מה חושבים שתהיה טובה יותר.

טראמפ, טראמפ, טראמפ

 

אני הייתי מאוד רוצה שסיכום השנה הזה יהיה לא פוליטי, אבל אי אפשר לדבר על עולם הקומדיה האמריקאי ב-2016, בלי להזכיר את טראמפ. למעשה, אי אפשר לדבר על שום דבר ב-2016 בלי להזכיר את טראמפ. אז בואו ננסה לדחוס את הכל לחלק הזה: אחרי ש-SNL מחקו את כל הקרדיביליטי שעוד היה להם כשנתנו לאדם הנוראי להנחות את התכנית שלהם בשנה שעברה, הם הבינו פתאום “היי, אולי הטראמפ הזה לא משהו!”. החבר הטוב של SNL וליברל הוליוודי מפורסם, אלק בולדווין, התחיל לחקות את טראמפ בתכנית, מה שכמובן גרם לנשיא הנבחר של ארצות הברית להפוך למבקר טלוויזיה ולטנף על התכנית בטוויטר. ג’ימי פאלון החליט גם הוא לאבד את כל הקרדיבלטי ש… אף פעם לא היה לו ולארח את טראמפ בתכנית שלו, ולשאול אותו את השאלות הקשות כמו “אפשר לגעת לך בשיער?“, בזמן שמנחי לייט-נייט יותר טובים כמו סטיבן קולברט סירבו לארח את טראמפ, וקולברט החליט כתחליף לארח גרסא מצויירת שלו. תכניות הסאטירה/ אקטואליה קומיות המשיכו לגדול באמריקה עם המשכה של הדיילי שואו בלי ג’ון סטיוארט, עם ג’ון אוליבר, עם השחקנית החדשה והמעולה בזירה סמנת’ה בי ואפילו סת’ מיירס מ-NBC עם פינתו A Closer Look At. בינתיים קומיקאי לא מאוד מוכר מה-UCB זכה לתהילה בזכות היותו חקיין טראמפ הכי טוב, והאיש היחיד שהצליח להגזים את האיש הכי מוגזם בעולם, ובעיקר כל תעשיית ההומור באמריקה ניסתה למצוא משהו מצחיק בבחירות הנוראיות האלה.

אדולט סווים טובעים ברפש

מאז הקמתה ב-2001, Adult Swim, הרצועה הלילית למבוגרים של רשת האנימציה האמריקאית Cartoon Network, הביאה לנו הרבה קומדיה משובחת. מתכניות האנימציה הנונסנסיות שהיו שם בתחילתה כמו Aqua Teen Hunger Force ו-Harvey Birdman, דרך התפתחותן של תכניות לייב-אקשן משובחות לא פחות כמו The Eric Andre Show ו-Children’s Hospital, ועד להיטים עכשוויים כמו Rick and Morty. אין ספק שאדולט סווים היא מקום מצוין להומור ניסיוני במיוחד. אלא אם במקרה את אישה. כן, זו הייתה השנה שאנשים שמו לב שמתוך 47 היוצרים של סדרות חדשות ברצועה, 0 מהם היו נשים. זה לא היה צירוף מקרים. מייק לאזו, אחד מהאנשים בצמרת אדולט סווים, ניסה להסביר את המחסור בנשים בכך שקומדיה מושתתת מאוד על קונפליקט – שנשים, במילותיו ,”לא מבינות”.

העניינים המשיכו להידרדר כשברט גלמן, קומיקאי וכותב שיצר כמה ספיישלים בשביל הרשת, הודיע בטוויטר על ניתוק קשרים עם הרשת בגלל מערכת היחסים שלה עם נשים ובשל החלטתה לשדר תכנית מערכונים הקשורה לתנועת האלט רייט, כן, אותה תנועה פוליטית הזויה וגזענית שעזרה לדונלד טראמפ להיבחר (פאק, חשבתי שסיימנו איתו).

אדולט סווים ביטלו את התכנית Million Dollar Extreme Presents: World Peace שהכילה בתוכה שימוש בבלקפייס ובצלבי קרס, שגרמו ליוצר התכנית סם הייד להשתגע על טים היידקר, חצי מהצמד “טים ואריק” שעבד וממשיך לעבוד עם הרשת, וכמובן קיבל הטרדות לא פוסקות ממעריצי התכנית. בסך הכל שנה לא מאוד טובה לרשת, אבל כולנו יודעים שנמשיך לראות “ריק ומורטי” השנה, כשהם יחזרו.

נשים אי אפשר לחיות איתן, אפשר לפרוץ להן לאתר

ואם כבר מדברים על נשים בקומדיה: הפתעה, שנת 2016 לא הייתה טובה במיוחד להן. כן, יצאו הרבה סרטים טובים וסדרות טובות שנוצרו על ידי נשים או שנשים כיכבו בהן, אבל היה את כל סקנדל “מכסחות השדים”, שבו גברים מכל רחבי העולם הגיבו לעובדה שנשים יככבו ברימייק לאחד הסרטים האהובים עליהם באותה צורה שבה רב יגיב לנאצי סקינהד מזיין חזיר באמצע בית הכנסת שלו. איומי מוות: הטרדות רשת, והרבה הרבה התבכיינות באינטרנט על סרט שבא, הפסיד מלא כסף בקופות, והלך. אפילו טראמפ (גודאמיט!) השתמש ברימייק כעוד דרך להתסיס את בסיס המעריצים המטורף שלו, שהוא כבר פחית קולה ביד של חולה פרקינסון. וכמובן מי שיסבול הכי מהחרא הזה היא אישה שעשתה את שני הפשעים הכי חמורים: להיות אישה ושחורה, לסלי ג’ונס, חברת SNL שכיכבה ב”מכסחות השדים” וזכתה לשלל הודעות גזעניות ומבחילות ולפריצה לאתר הרשמי שלה וגם לפרסום תמונות עירום ופרטים אישיים שלה. פאק.

קומדיה בקופות

אבל אולי הכישלון של “מכסחות השדים” לא היה רק בגלל חילול הקודש שהוא כיסוח שדים ללא כרומזום Y. הכתבה המעניינת הזאת ב-Guardian מציעה תיאוריה אחרת ומעלה נקודה מעניינת: “מכסחות השדים” היה כישלון קופתי… אבל הוא גם היה סרט הקומדיה הלא מצויר שהכניס הרבה כסף השנה. כן, זו לא הייתה שנה טובה לקומדיות. השנה הייתה מלאה בסרטי המשך כמו “מכסחות השדים” ו”זולנדר 2″ ו”החתונה היוונית שלי 2″ (כן, זה יצא השנה!), שניסו למשוך את הצופים בעזרת נוסטלגיה ונכשלו, אבל גם סרטים מקוריים ומעולים כמו Popstar:Never Stop Never Stopping ו”בלשים בע”מ” נכשלו. וכן, היה את “מסיבת נקניקיות”, שהיה די טוב לדעתי, והרוויח כסף, אבל חוץ ממנו, נראה שהדרך הכי טובה להרוויח כסף מקומדיה עכשיו זה בעזרת קווין הארט ודווין ג’ונסון. נראה כמה זמן זה יחזיק.

ובארץ…

אה, שיט כן. ישראל. הארץ שאני חי בה. גם פה קרו דברים בעולם הקומדיה. שוק המוזיקה הקומית זכה לתחייה  בזכות הלהיטים “מתוקה מהחיים” ו”עור ברווז”. כל קומיקאי או כותב קומדיה החליט שהוא צריך סדרה אוטוביוגרפית (או סמי-אוטוביוגרפית) משלו מה שהביא ל”צומת מילר” המעפנה, “מסובך” הנוראית ו”לצבי יש בעיה״ הדווקא לא רעה. אבל אני חושב שטרנד הקומדיה הכי מרכזי של 2016 היה מלחמת הלייט-נייט. כל כמה זמן מנסים להחיות פה את הפורמט הזה, והשנה שתי תכניות חדשות עלו לאוויר ברשתות מתחרות, “היום בלילה עם גורי אלפי” ו״לילה עם אסף הראל״ (נוסף לתכניותיהם של קיציס וטל פרידמן, שפחות שרדו). התכניות נבדלו אחת מהשנייה די מהר, אלפי הלך יותר לכיוון לייט-נייט קלאסי עם אורחים ומונולוג אקטואלי שמושפע קצת מג׳ון אוליבר, בזמן שהראל הלך על כיוון יותר ניסיוני עם תוכנית שמורכבת בעיקר ממערכונים משונים בכיכובם של קומיקאים צעירים ומוכשרים (חלקם חברים שלי). שתי התכניות סיפקו הרבה קטעים מצחיקים השנה, והספיקו לשכור ואז לפטר כמעט את כל תעשיית הסטנדאפ האלטרנטיבי. ״היום בלילה עם גורי אלפי״ תחזור רשמית לעונה שנייה ב-2017, אבל ״לילה טוב עם אסף הראל״ כבר חזרה לפני כמה שבועות, כאמור מינוס 90 אחוז מהצוות של שנה שעברה, אבל מה לעשות, צריך לפנות מקום לאליל הקומי שהוא ינון מגל.

אבל אני חושב שהדבר הכי חשוב שקרה ב-2016, והדבר הכי טוב שקרה ב-2016, זה שהתחלתי לכתוב בשביל ילדי הקומדיה. אין בעד מה על כל הצחוקים שסיפקתי לכם ונתראה בשנה הבאה.