תוכן זה הנו סאטירי ואין בו קריאה לפגוע באף אדם, ללא הבדל גזע, מוצא אתני, דת ומין. אין לייחס לתוכן זה משמעות אחרת. תוכן זה אישי ואינו ניתן להעברה
בית. יום. סבתא על ערש דווי. נכד – גיא, מבקר אותה.
סבתא (נאנחת): אוי גיא…גיא…מה שלומך, מתוק שלי?
גיא: קשה, סבתא, קשה לי לראות אותך ככה.
סבתא: אה? אז שים את המשקפיים!
גיא: לא, התכוונתי שאת חולה ו…
סבתא: אני לא חולה גיאצ'וק. אני סתם זקנה שעומדת לדומם מנוע, זה הכל. בוא, תתקרב אלי שאני אראה אותך איך גדלת.
גיא מתקרב
סבתא: מה זה? לא גדלת בכלל! בן כמה אתה?
גיא: אני בן שלושים ושלוש, סבתא.
סבתא: ומתי תתקן את השיניים העקומות האלה שלך, הא?
גיא: סבתא, זה נראה לך כמו זמן להתעסק בזה?
סבתא: אני רוצה שתבטיח לי שתתקן את השיניים. אתה נראה כמו חמור ים, מתוק שלי.
גיא: תודה, סבתא. יופי. עכשיו בואי תנסי לנוח קצת ולא להתעייף מדיבור. עוד מעט אמא תבוא…
סבתא: אמא…זה מזכיר לי, הכנתי לה עוגיות.
גיא: מה? מתי?
סבתא: אתמול..אולי…לפני שלוש שנים…מה זה משנה מתי?
גיא: סבתא, בואי תירגעי קצת. אין לך עוד הרבה. בואי תגידי לי אם יש משהו שאת רוצה להוריד מהלב, או משהו שאת מתחרטת עליו לפני שאת…אה…
סבתא: לפני שאני גמורה. על מה אני מתחרטת? אולי הייתי צריכה למרר לסבא שלך את החיים קצת יותר.
גיא: אבל למה?
סבתא: למה? הוא שיגע אותי. כל פעם שהיינו רבים הוא היה אומר לי: "אבל אני הייתי בשואה, מה את מבינה בזה?" ככה היה עושה עם כל דבר: "תוציא את הכלב" – "הייתי בשואה", "תן לי את השלט" – "הייתי בשואה", "בוא נלך לסרט" – "שואה". בגלל זה בגדתי בו.
גיא: בגדת בסבא?!?
סבתא: כל הזמן. אבל הכי נהניתי עם אבנר.
גיא: הוא החבר הכי טוב שלו!
סבתא: כן, מה יש? היה לו כזה לבוש אלגנטי, לא כמו לסבא שלך. הוא היה מחזר אחריי…אוי…כואב….(נאנחת) הוא היה מחזר אחריי במילים יפות…אומר שאני כמו ברבור באגם מלא ברווזים.
גיא: סבתא…אני…
סבתא: גיאצ'וק, תבטיח לי שגם אתה תבגוד. תבטיח לי!
גיא: סבתא…מה…את צוחקת עלי, נכון?
סבתא: גיאצ'וק, אלו הרגעים האחרונים שלי. בבקשה ממך, תבטיח לי שתבגוד בחברה שלך…. היא לא אלגנטית.
גיא: סבתא…
סבתא: תבטיח לי! תבטיח לי. אני לא רוצה להיות הנואפת היחידה במשפחה הזו. אמא שלך לא טובה בזה, גם אחותך ממש גרועה. אני צריכה לדעת שמישהו ממשיך את המורשת שלי, תשוקת חלציים חסרת מעצורים.
גיא: אבל סבתא…
סבתא: תבטיח לי! אוי…כואב!
גיא: בסדר, סבתא, בסדר! אני אבגוד!
סבתא: יופי בובל'ה. שבת שלום.
הסבתא עוצמת עיניים ומתה.
גיא: סבתא? סבתא?
שני מנחי תכנית מתיחות וצלם נכנסים בפתאומיות לבית כשהם נקרעים מצחוק. הסבתא
קמה פתאום ומתחילה לצחוק גם היא. גיא מבולבל לגמרי.
אחד המנחים (לסבתא): יופי סבתא, הנה עשרת אלפים ש"ח והנה כאן המורפיום שזכית בו!
המנחה השני, עדיין צוחק, מגיש לסבתא מעטפה ושקית תרופות. הצלם מתמקד בגיא .
המנחה לוחץ לגיא את היד. גיא מחזיר לחיצת יד רופפת. הוא בהלם מוחלט.
המנחה הראשון : אז מה גיאצ'וק, איך זה להשתתף בתכנית "נדפקת לגמרי?" לא חשדת בכלום, הא?
גיא: אה…לא, האמת ש…
המנחה הראשון: יופי! ועכשיו – שים לב: אתה יכול לזכות במיליון ש"ח אם תשים את האוזנייה הזו (מושיט לו אוזנייה) ותלך לבגוד בחברה שלך באמת. אם תצליח לשכנע אותה שזו הייתה הבקשה האחרונה של סבתא, זכית במיליון. מה אתה אומר, נלך על זה?
גיא עצבני, מבולבל, אובד עצות, מסתכל על הסבתא.
סבתא: מיליון שקל, מה? לא צחוק.
© כל הזכויות שמורות לאלון מרק, 2014.