מג'ון בלושי עד וויל פרל. ארבעים שנה על SNL עברו בנעימים

 

התכנית שגנבה מארץ נהדרת חוגגת 40 שנה. סאטרדי נייט לייב התחילה כתכנית בטלוויזיה והמשיכה כך עד עצם היום הזה. היא הצמיחה קומיקאים מהשורה הראשונה וגם הרגה חלק מהם. בדקנו איך הם נראו לפני סאטרדיינייט ואחריה, ולא פחות חשוב איפה יותר הצחיקו.

אדי מרפי (1984-1980)

אדי מרפי הגיע לתכנית אחרי שלא נשאר איש מהקאסט המקורי והפופולריות שלה ירדה. ב-NBC שקלו לבטל את התכנית, אך אדי מרפי החזיר אותה לשיחות היום עם דמויות שעד היום מצליחות לשעשע, אם כי ההומור עצמו י מיושן.

 

 

 

ההצלחה שלו בתכנית הובילה אותו לכמה מהקומדיות הגדולות של שנות השמונים, בהן "השוטר מבוורלי הילס", "מגלה את אמריקה", "משנה מקום משנה מזל" וכמובן המופע "גסות". משנות התשעים הקומדיות שהוא בחר היו טובות הרבה פחות.

 

 

 

ויל פרל (2002-1995)

משנות האלפיימים אין ספק שוויל פרל הוא הקומיקאי הבולט מסאטרדיינייט. ההומור הסוריאליסטי, הטירוף והמעבר בין מצבי הרוח מאפילים על חברי הקאסט האחרים, וגם במערכונים חלשים במיוחד הוא נותן מופע של איש אחד.

מלא מלא מלא אנשים אוהבים את הסרטים של וויל פרל, ובראשם "קריין החדשות", שאף זכה להיכלל ברשימת הקומדיות המוצלחות של כל הזמנים.
אני דווקא חושב שבעוד פרל קומיקאי מאוד מוצלח ביצועית, הסרטים שלו מתוסרטים מדי ומריחים קצת יותר מדי הוליווד, אבל אוהב מאוד אנשים שאוהבים את וויל פרל.

ביל מארי (1980-1977)

היום ביל מארי הוא אחד הקומיקאים האהובים על הקהל ועל וס אנדרסון, אבל פעם הוא היה צריך לעבור דרך קשה מאוד כשהחליף את צ'בי צ'ייס האהוב, עשה המון טעויות וקיבל מכתבי שטנה ממערצי התוכנית. מצב  זה הוביל בין היתר לאחד הרגעים הכנים, הנוגעים והמצחיקים בטלוויזיה האמריקאית עד אז ומאז:

 

מארי השתתף בהמון קלאסיקות קולנועיות ובסרטים של וס אנדסון. ולמרות שהוא האדם שהכי כיף ונעים לראות בקולנוע, בלי להרגיש שהמוח שלך מתפוצץ ושאפילו אורי קליין אוהב. בשבילי בילי מארי הוא בעיקר ביל של "לקום אתמול בבוקר". אבל אם מדברים על התפתחיות קולנועיות וקומיות, אין ספק שמארי מתפתח ושומר על המעמד שלו הכי הרבה זמן.

 

פיל הרטמן (1994-1986)

קשה לדבר על פיל הארטמן במובנים של לפני ואחרי לאחר מותו הטרגי,. נרצח על ידי אשתו. ובכל זאת, התוודעתי אליו בסיטקום המטורף והנישתי למדי "עיקר החדשות", שבו גילם את המגיש המניאק ביל מקניל. כמו כן תרם כמה קולות לסימפסונס, בהם  ליונל האץ וטרוי מקלור. דווקא המערכונים של SNL שמצאתי חלשים יותר:

 

והרי החדשות:

 

 

ג'ון בלושי  (1979-1975)

כמו הרבה ילדים שגדלו בשנות השמונים הדמויות שגילם בלושי ב"בית החיות" ובעיקר ב"אחים בלוז" היו דמויות שהתאהבתי בהן. התאהבנו בהן כי הן היו די כמונו, ילדים.גם אהבנו את האנרגיות המטורפות, שבחלקן נבעו מהסמים שבהם השתמש לאחר שפחד שיאבד אותן.  כמו במקרה פיל הארטמן גם כאן המערכונים של SNL טובים הרבה פחות ממה שעשה אחר כך.

 

 

כאמור, הדמויות שלו בסרטים היו מגניבות יותר, ובראשן ג'ק אלווד מהאחים בלוז, שהתחיל אף הוא ב-SNL.

 

בקצרה:

דן אקרויד (1979-1975)

 

מחברי הצוות המקוריים של התכנית. גם הוא התפרסם בעיקר בזכות האחים בלוז, שהשפיעו כנראה על וויל סמית. עשה כמה סרטים מצחיקים אח"כ כמו "מכסחי השדים", "משנה מקום ומשנה מזל" אבל יום אחד החליט להפסיק להצחיק.

 

 

וסרטיו:

 

 

עוד קומיקאים לשיפוטכם:

מייק מאיירס (1995-1989)

לפני

 

בעיקר אחרי:

 

איימי פולר (2008-2001)

 

לפני:

 

 

אחרי:

 

 

 

דיינה קארווי (1993-1986)

 

לפני:

 

הרבה אחרי:

 

 

טינה פיי (2006-2000):

לפני:

 

אחרי ותך כדי:

 

כדאי גם לבדוק קומיקאים מצליחים שהתחילו בתכנית: כריס רוק, אדם סנדלר, בן סטילר, ג'וליה לואיס דרייפוס, ג'יין קרטין, צ'בי צ'ייס, בילי קריסטל, ג'ון לוביץ, מרטין שורט,ג'יימי פאלון

Comments

comments

2 תגובות

  1. מאיימי פולר והלאה, הקטעים שנבחרו ל״לפני״ הם של הכוכבים מתארחים בתכנית כאשר כבר לא היו חלק מהקאסט וחזרו לבקר. זה לא לפני.

  2. Author

    תודה. יתוקן. רואים שהתעייפנו לקראת הסוף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *