מהעדר מועדונים ועד רגישויות תרבותיות. הסטנדאפיסטים איברהים סקאלה, איברהים נגא'ר ואימן נחאס מסבירים על העדר במות פתוחות במגזר
תמונה ראשית: איברהים סקאלה, איברהים נג'אר, אימן נחאס (באדיבות המצולמים)
לפני שלוש שנים עשיתי את המעשה הכי מוזר שאפשר לעשות בתור סטנדאפיסטית ועברתי לחיפה. לא היה חסר לי כלום, חוץ מדבר אחד – במה פתוחה לעשות בה סטנדאפ.
אחרי מחקר קצר שעשיתי גיליתי שהבעיה היא לא רק בבמות פתוחות בעברית. מתברר שבחיפה, עיר עם היסטוריה ותרבות ערבית של מאות שנים, אין ערב במה פתוחה בערבית אחד לרפואה.
גייסתי חבר טוב דובר ערבית והתחלנו לעבוד על מיזם שירים עם שתי במות קבועות, אחת בעברית ואחת בערבית, שיאפשרו לסטנדאפיסטים יהודים וערבים מקום להתנסות בחומרים ולפגוש קהל גם בלי לנסוע לתל אביב.
אך בעוד שלארגן את הערב העברי היה קל והיענות וההשתתפות היו גבוהות, להפיק את הערב בערבית התגלה כמשימה כמעט בלתי אפשרית.
האתגר הראשון היה למצוא מקום: הרבה מהמקומות, כמו ה"פטוש בר" בעיר התחתית, מרכז תרבות ערבית חשוב ומרכזי בעיר שמארח בקביעות הופעות מוזיקה וקומדיה, היו למודי אכזבות מניסיונות עבר לייצר ערבי במה פתוחה שנותרו ללא קהל או ללא מופיעים שנרשמו.
האתגר הבא היה לגייס מופיעים – על אף שפתחנו את הדף להרשמה רחבה ומנהל סושיאל ערבי פרסם בכל הקבוצות הרלוונטיות ועשה פרסום ממומן, ההיענות הייתה נמוכה.
פנינו לאנשי קשר מרכזיים שיוכלו לקשר אותנו לסטנדאפיסטים מתחילים ובסוף הצלחנו לגייס כ-6 חבר'ה, לקחנו גלריה קטנה והרמנו ערב שבקהל היו כ-25 איש.
התקווה שמישהו מהקומיקאים ירצה להרים את הכפפה ולהמשיך להפיק את הערב באופן קבוע נמוגה די מהר. גם היום אין ערב במה פתוחה בערבית. לא בחיפה, לא ביפו, לא בעכו ולא בנצרת.
אבל יש לא מעט סטנדאפיסטים ערבים מוכרים ואהובים, חלקם אפשר למצוא אפילו בנטפליקס. התרבות הערבית עשירה בחוש הומור וחומרים שאפשר לצחוק עליהם יש בשפע.
קראו עוד:
סטנדאפ ובמות פתוחות בארצות הברית – מה אפשר ללמוד?
כאן מציגה: עוד תוכנית על מועדון סטנדאפ. מה הטוויסט?
איך קומיקאי ערבי מתפרסם בלי לחרוש את הארץ?
אז למה אין ערב במה פתוחה בערבית אחד בארץ? איך קומיקאי ערבי מתפרסם בלי לחרוש את הארץ בבמות ? ואיפה מנסים חומרים ?
איברהים נג'אר, סטנדאפיסט חיפאי שמופיע בעברית, אנגלית וערבית משתף שהאתגרים שעומדים בפני סטנדאפיסט שרוצה להופיע בערבית לא פשוטים.
"כמעט ואין במות פתוחות בערבית, לפחות לא משהו שמחזיק מעמד מספיק זמן. אתה צריך להקים את זה בעצמך וכל מי שאתה מדבר איתו על זה מהתחום פשוט לא מעוניין להרים כזה דבר, לא בעצמו ולא בשיתוף פעולה, אחרת זה היה כבר קיים."
אימן נחאס (שמאס ונחאס), מהסטנדאפיסטים הערבים המוכרים בארץ, מופיע עם הסטנד אפ שלו בערבית ואנגלית על במות ובטלוויזיה מאז 2001.
"במישור התוכן זה אף פעם לא משעמם", הוא מספר, "תמיד יש חומרים. האתגר הכי גדול זה בנגיעה בנקודות הרגישות של החברה הערבית, שהיא גם כל כך פגיעה ומאוימת תמיד, כך שכל דבר אפילו ביקורת פנימית יכול לזעזע אותה, לרוב. גם האפשרויות להופיע הן לא גדולות כי אין קלאבים להופעות."
לפי מה שהבנתי, תרבות הבמות הפתוחות כמעט ולא קיימת בקרב סטנדאפיסטים דוברי ערבית.
נחאס: "תרבות הסטנדאפ התפשטה איפה שיש ברים ומועדונים ובחברה הערבית זה לא שכיח. הופעות המוזיקה מבוקשות יותר, אבל בכלל החברה הינה חברה מתפתחת מבחינת אומנויות הבמה (תיאטרון, מחול ומוזיקה). המחסור וההזנחה של שנים באולמות ובפיתוח תרבות הצפייה הוא גורם עיקרי לזה".
איברהים סקאלה (פאודה, מסודרים), שחקן וסטנדאפיסט מלוד, חושב שהבעיה היא לא מחסור בקהל: " אני חושב שזה תלוי באנשים שמוכנים לקחת על עצמם פרויקט כזה. ברגע שעושים את זה הקהל ייפתח לעניין של במות פתוחות ויקבל את זה. אני חושב שהקהל צמא."
בינתיים מופיעים בעברית ובאנגלית
נג'אר רואה בעיה נוספת: "אין קבוצה שאתה יכול להיזכר מי מופיע בערבית, ואין קבוצה לפתוח הרשמות וזה יותר מידי התעסקות רק לסדר את המופיעים. אתה אשכרה צריך לעשות ממומן כדי למצוא סטנדאפיסטים ערבים. אז אתה יכול להגיע ל-100 איש בקהל אבל בלי מופיעים לבמה פתוחה. אז מה יוצא לך מזה? "
להרשמה לניוזלטר:
אז מה עושה סטנדאפיסט ערבי מתחיל שרוצה לצבור חשיפה או לנסות חומרים?
נג'אר: "הוא לומד משחק או עושה סרטונים ברשת או הולך להופיע באנגלית או עברית כדי לצבור ניסיון או שהוא צריך להרים משהו בעצמו ולהופיע איפה שהוא יכול לבד כי אין לו איך להגיע לסטנדאפיסטים מתחילים אחרים."
סקאלה: "כשאני עובד על מופע חדש אני מזמין חברים שלי שיראו ואני מקבל את המשוב מהחברים שלי או מהקהל שאני מופיע איתו. אבל בכיף הייתי מופיע בבמה פתוחה."
אז מה צופן העתיד לבמות פתוחות בערבית בארץ ?
נחאס אומר שבמות פתוחות בערבית היו עוזרות לייצר קהילת סטנדאפ ערבי משגשגת: "במה פתוחה זה מקום מצויין לפתח חומרים וטכניקות ולבדוק חומרים ולצבור בטחון. אני יזמתי כמה כאלה, אבל לא היתה המשכיות, בפרט בגלל חוסר אנשים להופיע. "
"בכיף הייתי מגיע לבמות פתוחות ובודק חומרים חדשים", אומר סקאלה.
נג'אר חושב להרים את הכפפה. "זה שאין במות פתוחות בערבית זה משהו שאני הולך לתקן כי כבר פנו אלי מספיק ויותר מידי אנשים שביקשו ממני להיות האדם שירים את זה וישאיר את זה קיים."
ליצירת קשר: