– ת'שמע, אתה תמיד מאמין לכל מה שכתוב בעיתון?
– באופן כללי כן, בוודאי. אבל את זה אמרו גם ברדיו ובטלוויזיה ובאינטרנט.
מה כבר יכולתי לעשות כשהטלפון צלצל בשבת בבוקר במעוני בירושלים? עניתי בדרך המקובלת.
– הלו.
– נו, איך אצלכם?
– סליחה?
– אני מתל אביב ופשוט לא מכיר אף אחד מירושלים, אז התקשרתי אליך. הייתי מגיע בעצמי לראות, אבל בטח הכבישים חסומים.
– אתה מוזמן, אפתח את המחסומים בשבילך.
– לא נראה לי שתצליח, בטח השלג בגובה רב מדי.
– אין שלג, רק גשם חזק.
– מה אתה מקשקש? אמרו בחדשות שבשבת צפוי גשם בירושלים.
– נו, באמת יורד גשם.
– התכוונתי לשלג. אז איך? יפה, אה? בנית כבר בובת שלג עם הילדים?
– אני אומר לך שדבר ראשון הבוקר פתחתי את החלון ובחוץ לא ראיתי אפילו טיפת שלג.
– לא יכול להיות. תבדוק שוב. אתה בטח טועה.
– אני כרגע עומד מול החלון.
– תסתכל טוב. הכול לבן, מה?
– לא משנה אם אני מסתכל טוב או לא טוב, שום דבר לא לבן.
– באיזה קומה אתה גר?
– שלישית.
– אז זה אומר שאתה מסתכל ממרחק של כמה עשרות מטרים. אני כרגע מחזיק את העיתון של שבת במרחק של פחות מחצי מטר ממני, ושם כתוב בפרוש שבירושלים צפוי שלג.
– גם אני ראיתי שכתוב, אבל אני אומר לך…
– נו, אז אתה מסכים איתי.
– ת'שמע, אתה תמיד מאמין לכל מה שכתוב בעיתון?
– באופן כללי כן, בוודאי. אבל את זה אמרו גם ברדיו ובטלוויזיה ובאינטרנט.
– אז תפתח עכשיו את האינטרנט ותראה שכתוב שם שבסוף לא ירד כאן שלג.
– אין צורך בכך.
– למה?
– כי אתמול אמרו בכל כלי התקשורת שבשבת…
– אז מה אם אמרו?
– אז לא ייתכן שכולם משקרים.
– אבל ייתכן שכולם טועים.
– נו, באמת. החזאים המנוסים של כל כלי התקשורת טעו? אתה חושב שאתה יודע יותר טוב מהם?
– אז חכה רגע…
כאן הנחתי לרגע את השפופרת וקירבתי את הפנים שלי אל החלון. יכול להיות שבאמת אני לא רואה טוב? הרי בכל זאת כתוב בעיתון… הרמתי חזרה את השפופרת אל אוזני כשאני ממשיך לאמץ את עיניי מול טיפות הגשם הגדולות.
– אבל…
– בלי אבל! תביט החוצה טוב טוב ותגיד לי מה אתה רואה.
– אני לא…
– 'סתכל טוב!
– אין פה…
– יש! בטוח שיש. לא יכול להיות שאין.
– אה… טוב, יודע מה? בסדר.
– אתה רואה שלג?
– כן.
– הכול לבן?
– כן, אני רואה ילדים משחקים במלחמות שלג, ובונים בובות שלג. בדיוק עכשיו הבן שלי נכנס הביתה לשנייה רק בשביל לבקש גזר לאף.
– אתה רואה? חזאים לא מודיעים דברים סתם.
– נכון.
– אז למה אמרת מקודם שאין שלג?
– לא הסתכלתי טוב…
– מזל שהתקשרתי אליך להגיד לך מה רואים אצלך בחלון.
– תודה לך, והמשך יום נעים.
– גם לך, ותהנו. מקנא בכם.
כך הסתיימה השיחה. ביום ראשון לפני הצהריים שוב צלצל הטלפון.
– הלו.
– זה אני מאתמול. בעיתון כתוב שלמרות הציפיות בסוף לא ירד שלג בירושלים. אני רוצה להודיע לך אדוני, שאתה שקרן!
וטרק את הטלפון. אני לא יודע מה המספר שלו, אז אין לי מה לעשות מלבד להתנצל דרך המאמר.
מצטער ששיקרתי. אף אחד לא מושלם, כן? אתה מוזמן להתקשר אליי שוב מתי שרק תרצה, בכל שעות היממה. מבטיח לומר לך בכנות מה מזג האויר בירושלים. אקרא לך את התחזית מהעיתון
פורסם במקור במגזין מחשבה שנייה
***
ערכה: ורד זינגר