האם ולדימיר זלנסקי הולך להיות הקומיקאי הראשון שיעמוד בראש מדינה?

ולדימיר זלנסקי הוא מי שנבחר ברוב קולות בבחירות לנשיאות אוקראינה ב-31 במרץ ועלה לסיבוב השני. הוא נולד ב-1978 והעביר ארבע שנים מילדותו המוקדמת בשליחות במונגוליה במסגרת הקריירה האקדמית-דיפולמטית של אביו. בהשראתו הוא תכנן קריירה דיפלומטית ולשם כך הלך ללמוד משפטים. אבל לחיים היו תכניות אחרות בשבילו. בתחרות סטנד-אפ סטודנטיאלית הוא התגלה כקומיקאי מבריק ואהוד ומשם נסללה לו דרך מרתקת ומפתיעה. על הדרך שעבר וכמה מילות פרגון בסוף, בכתבה הבאה.

KVN

ק.ו.נ הוא מותג ידוע שאין יוצא ברה”מ לשעבר אחד שלא מכיר. ראשי התיבות פירושם “מועדון המצחיקים ובעלי התושייה”. מדובר בתחרות קומית שהושקה לראשונה בשנת 1961 והפכה למוסד של ממש שהפופולריות שלו גואה עד ימינו אנו בכל אחת ממדינות ברית המועצות לשעבר. הקבוצות המתחרות מורכבות מסטודנטים, מה שהפך לימים את הפופולריות של התחרות לחלק בלתי נפרד מההוויה הסטודנטיאלית.

במסגרת התחרות מתבקשת כל קבוצה לבצע מספר משימות מתוך מאגר קבוע של אלמנטים קומיים שאנחנו מכירים היטב מתרבות הסטנדאפ של המערב: נאמברים קצרים לפי נושאים, תחרות מוזיקלית בין הקבוצות על טהרת השירה הנגינה המשחק והריקוד, יצירת “סצנות קולנועיות” מצחיקות, קטעי מחזה, ואיך לא; אימפרוב מתקיל שמוכתב לייב על ידי פאנל השופטים שמורכב מידוענים מתחומי המשחק, התסריטאות והכתיבה.

מסטנד-אפ להפקה ומשחק

זלנסקי מגיע לתחרות עם חבריו מהעיר Krivoy Rog. כשאתה מגיע מעיר שנקראת ‘קרן עקומה’, הבחירה בסטנדאפ נראית טבעית לגמרי. אבל זלנסקי לא מתכנן קריירת סטנדאפ. הוא בכלל סטודנט צעיר למשפטים שמבקש לשחרר קצת קיטור. הקבוצה המגובשת והחדה כובשת את הבמה והם עולים לליגה הגבוהה של התחרות עם השם שבחרו לעצמם: “קברטל95” (רובע95). הקהל מתאהב בקבוצה וזלנסקי מוצא את עצמו בסיבובי הופעות לאורכה ורוחבה של ברית המועצות.

ב 2003 הקבוצה פורשת מ-KVN ובמבנה שבו היו מתאמנים הם מקימים את “אולפני קברטל95”, אולפן הפקות מקצועי שממנו מבקשים שבעת הקומיקאים חברי הקבוצה להמשיך לגדול להתפתח וליצור. השחקנים המוכשרים פותחים יריעה רחבה לקולנוע ומשחק קומי ודרמטי והתכניות המופקות באולפן נמכרות לערוצים האוקראיניים המסחריים הגדולים שבולעים בשקיקה וחוזרים לעוד מנות. פנינת הסטנד-אפ שזכתה אולי לרייטינג הגבוה ביותר היא “וצ’רניי קברטל” (רובע הערב), תכנית מערכונים שמארחת את מיטב הקומיקאים למערכונים חיים פרועים וחופשיים.

בחמש עשרה השנים שבין תום תקופת KVN להתוויית הקריירה הפוליטית שלו הוא משמש כמפיק, תסריטאי ושחקן במסגרת “קברטל95”. ב 2015 עולה הסדרה “משרת העם” שבה הוא מגלם את נשיא אוקראינה. הוא לא הקומיקאי או השחקן הראשון לגלם תפקיד נשיא. לפניו ראינו את רובין וויליאמס, אד מצגר, ביל מוריי, וודי הרלסון, קווין ספייסי, וויליאם קמפ, מייקל דאגלס ועוד רבים וטובים. אבל הוא כן הראשון לברוא מציאות מתוך שורות התסריט.

אחרי עונה מוצלחת מאד ב 2015, חוזרת הסדרה לעונה שנייה ומתוקשרת בסוף 2017 בסימן הבחירות לנשיאות הקרבות ובאות. במרץ 2018 נרשמת במשרד המשפטים האוקראיני מפלגת “משרת העם” תחת המנהיג איוואן בקאנוב, עורך הדין של אולפני “קברטל95”. בתחילה המהלך מנומק כמענה לחשש של ההפקה שמא השם ינוצל לרעה על ידי מפלגה אמיתית שתשתמש בשם זה למטרות פוליטיות, דבר שיכול להתאפשר מבחינה חוקית. אלא שהחודשים עוברים ומבלי להתאמץ או לבצע מהלכים פוליטיים כלשהם, מעמדה של המפלגה נוסק בסקרים. לקראת סוף 2018 מכריז זלנסקי שהוא פעיל פוליטית ויוצא בקריאה רחבה עם הזמנה פתוחה לעם להצטרף אליו. הוא מבקש לצרף לשורותיו אנשים ללא הבדלי דת, גזע או מין תחת תנאי אחד בלבד: ללא ניסיון או עבר פוליטי.

זלנסקי מועמד לנשיאות

באוקטובר 2018 עולה זלנסקי בשיא הרייטינג של תכנית הסטנד-אפ המצליחה של “אולפני קברטל95”, אל מול אולם של עשרות אלפים ששילמו ממיטב כספם כדי לבוא למנה הגונה של צחוק, ופותח הכל מול הקהל. הוא פותח את השידור במילים “לאחרונה אני חי בסיוט נוראי. כולם כולל כולם: עיתונאים, קרובי משפחה, חברים – שואלים אותי את אותה השאלה: ‘אז מהההה.. רץ או לא רץ?” הוא ממשיך ומספר שאפילו כשאמא שלו מתקשרת אליו היא שואלת קודם את זה – ורק אחר כך מה הוא אכל לארוחת צהריים. כשהוא מתחיל לענות לה מה אכל, היא קוטעת אותו באומרה “עזוב, לא משנה. אז אתה רץ?” והקהל על הרצפה.

במהלך רטורי מבריק, תוך ביטחון עצמי וכריזמה השמורים אך ורק לקומיקאי ושחקן למוד עשרים שנה של במות אל מול קהל חי, הוא פותח ה-כ-ל על הבמה. מהלך טקטי שמכין את השטח לקראת הכרזתו הרשמית על מועמדותו לנשיאות. בחן, שנינות והרבה מאד הומור, הוא מצליח לשזור את ה”אני מאמין” שלו ואת סט הערכים מאחורי המצע הפוליטי שלו, בתוך מערכון קומי רהוט, אינטליגנטי ושקוף ששובר את כל כללי המשחק הפוליטי. מהלך שיווקי גאוני שמולבש במיומנות על תשתית ההומור הכה מוכרת לזלנסקי שיודע שאין טובה ממנה כדי לחבר, לקרב ולרכוש אמון של קהל. בסוף המערכון עולים על הבמה כל חברי קברטל95, קבוצת הסטנדאפיסטים המיתולוגית שכיום מהווה את מנהלי חברת ההפקות. הם ממשיכים את המערכון ביחד, בדיוק כפי שהופיעו כקומיקאים צעירים לפני עשרים שנה. הם מפצירים בו להגיש את מועמדותו והוא מתעקש שזה לא בשבילו תוך פניות חוזרות ונשנות לקהל שמבקשות לבדוק את מידת ההתלהבות שלהם מהרעיון; הם נלהבים. בסוף המערכון הוא מכריז “אני לא רץ! טוב, בסדר, אולי” ויורד מהבמה.

מרחב ההזדמנויות של המאה ה 21

ההיסטוריה כבר ראתה לא מעט שחקנים וקומיקאים שעשו פנייה חדה או הדרגתית לפוליטיקה. לא הרבה יודעים למשל שאווה פרון הידועה בכינויה “אוויטה”, מי שהייתה דמות פוליטית אהודה שפעלה פעילות חברתית נמרצת עבור מדינת ארגנטינה, הייתה בעברה שחקנית B Movies אוונגרדיים. ‘הנסיך המדליק מבל-איר’ הלא הוא וויל סמית’ חבר כבר מספר שנים במפלגה הדמוקרטית האמריקאית ותרם לה מעל 70 אלף דולר. וכמובן ארנולד שוורצנגר שהיה מושל מדינת קליפורניה במשך שמונה שנים. וכן רונלד רייגן שהפך משחקן מערבונים לנשיא המעצמה החזקה בעולם. כל אלה ועוד רבות, הן דוגמאות מפליאות ומעניינות אך דוגמא כדוגמתו של זלנסקי, קומיקאי ששיחק נשיא, לא נראתה עוד. זהו תקדים מרענן ומשמח המשקף את מרחב ההזדמנויות החדש והכל כך רחב של המאה ה 21.

כדי להבין את אהדת הקהל כלפי זלנסקי אנחנו צריכים לחזור אחורה לשנות התשעים של המאה הקודמת. אחרי נפילת מסך הברזל מדינות ברה”מ לשעבר נותרות משוסעות ומבולבלות הן מבחינה תפעולית ברמת התשתיות והאפשרויות והן מבחינה פסיכולוגית. על רקע זה, אין זה מפתיע שהפופולריות של תחרות ההומור KVN מרקיעה שחקים ומגיעה לשיאי רייטינג. אישיותו של האזרח הסובייטי הפשוט שנחרטה ב-DNA שלו כל כך בקפדנות בילדותו ובנעוריו מתנפצת אל מול עיניו והוא נותר מבולבל וחסר זהות. או אז נכנסת לתמונה התרופה היעילה ביותר לשיכוך כאב משחר ההיסטוריה: הומור. הדבר הזה נכון בכלל ובפרט לתרבות היהודית שבבסיס זהותה טבוע ההומור העצמי ככלי התמודדות פסיכולוגי רב עצמה. לא תופתעו לשמוע שחלק גדול מכוכבי KVN הם יהודים ובכללם זלנסקי עצמו. כך שזרעי האהדה כלפי זלנסקי נזרעים כבר אז בשנות התשעים. לאורך כל הקריירה שלו הוא ממשיך להתנהל עם הקהל באותו אופן שכל כך תואם את ההומור החצוף של קברטל95 ואת רוח המאה ה21: שקיפות מוחלטת תוך התעלמות מכל חוקי הנורמה והפוליטיקלי קורקט ותעוזה לצחוק על כל נושא מבלי להתבייש או להתנצל.

אותו אזרח סובייטי שהתנחם בסטנדאפ איכותי כדי לברוח מהמציאות הנוראית כנראה שבע. הבלבול הפוסט-סובייטי לא נגמר בשנות התשעים אלא התחלף מהר מאד במלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה. נראה כי העם האוקראיני הבשיל לשינוי ממשי. הבשלה אמיתית ואמיצה שיכולה כנראה להגיע אך ורק מתוך שנים של חוסר, דוחק וסבל של מלחמה שלא נגמרת. זלנסקי מדבר שיח דמוקרטי פשוט ורענן ונראה שיש תקווה אמיתית לגורלם של האוקראינים. מה שבטוח, יהיו להם הרבה-הרבה צחוקים בדרך.

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *