ערב הסטנדאפ המאולתר של אלי חביב התקיל חבורה של קומיקאים מנוסים בהצעות שנעו בין רדיקליות ("זוגיות"!) ועד לבנאליות להחריד ("שיער החזה של גורי אלפי"!). התוצאה? מצחיק.
"אני כאן!", זועק מאחורי הקלעים קולו של גורי אלפי. אלי חביב, המנחה היותר מהולם את שמו של הערב, משתנק מצחוק. "למה אני מדבר על שיער החזה של גורי אלפי, בזמן שגורי אלפי כאן מאחורי הקלעים?", הוא שואל את הקהל, אבל בעיקר את עצמו. למזלו הרע של חביב, הוא זה שחפר את הבור, בדמות "ערב הסטנדאפ המאולתר של אלי חביב". הוא שעלה בחמישי האחרון מול אולם מלא עד גדותיו בתיאטרון האינקובטור, בפסטיבל הקומדיה הירושלמי על שם אפרים קישון. והוא זה שנפל אליו.
לעקוב אחרי ערוץ הקומדיה בטלגרם
הצטרפות לחברי ילדי הקומדיה בוואטסאפ
הבור, במקרה הזה, הוא הופעה שבה הקהל כותב מראש על פתקים לבנים קטנים "נושאים", ושורה של סטנדאפיסטים נאלצים במשך כ-12 דקות להתמודד עם מטח של פתקים. פורמט שחביב מריץ בהצלחה כבר זמן מה, לרוב באולמות קטנים יותר. ומילת המפתח היא אכן "להתמודד". והנפילה? מבוקרת.
"כולם יודעים מה אנחנו עושים פה?", שואל חביב את הקהל, ונענה בדממה. "לא. אבל קניתם", צוחק חביב וכולם. "מה שיקרה הוא שיעלו לפה סטנדאפיסטים מופלאים, והם הולכים לאלתר סטנדאפ על המקום לפי נושאים שאתם נתתם. ו… חלק מזה יהיה איום ונורא. חלק מזה יהיה זוועת עולם. אבל חלק לא. וזה יתאזן". כדי להקל מעט על האלמנט הבלתי צפוי, חביב שולף מספר פתקים מקופסת ההצעות, ומסדר אותם מולו כמו במאי מיומן, בקבוצה של שש. בכל זאת, האיזון לא ישמור על עצמו.
להרשמה לניוזלטר:
אצל סטנדאפיסטים האלתור נוטה להיות עול
סטנדאפיסטים, לעומת אנשי במה העוסקים במקצועות מקורבים לקומדיה, כמו "אימפרוב", לא רגילים לאלתר. רובם אמנם יודעים איך להפנות לבדיחה כתובה באמצעות דיאלוג עם הקהל, שבו אולי ישתבצו מעט בדיחות מאולתרות, אבל לאלתר קטעים שלמים אה-לה-קארט זה נדיר. בעוד אצל עסקני אימפרוב (אפשר לזהות אותם בכך שהם אומרים "אימפרו!") האלתור הוא הלחם (האחיד) והחמאה (מרגרינה) של המצחיק, אבל אצל סטנדאפיסטים זה נוטה להיות עול.
סטנדאפיסט מהשורה ישאף להצמיד להצעה מהקהל בדיחה קיימת, ולהימנע עד כמה שאפשר מהסיכון שבאלתור. המיומנות שבה הוא יעשה זאת תהיה תלויה במספר השורה. כך, ההצעה הראשונה, תחת הכותרת מזעזעת אמות הספים "עוגות פרג", נהפכת בידיה המיומנות של פותחת הערב אסתי בן דרור ("אל תפרגנו לי יותר מדי, זה אלתורים"), לבדיחה על טיקטוק ("אה! עוגות פרג! זה מזכיר לי שהורדתי טיקטוק! יש לכם?"). קרינג' בטעם טופי, מהסוג שמצחיק. לא לדאוג, בסוף היא הגיעה גם לעוגות.
קראו עוד:
"סאטירה צריכה להיות משוחררת גם מכבלי הפשיסטים וגם מתנועות כמו מי טו"
צוחקים איתכם: סדנת סטנדאפ למתחילים בפלורנטין | קורס סטנדאפ | לימודי סטנדאפ
"כולכם על הזין שלי", פותח גיא אדלר. "אני פה כדי לדבר עם אלי. לשאול מה שלומו". הקהל מפרגן, והפתקים נשלפים. "המרד הגדול ויוספוס פלביוס", מציע אלי, לקול תשואות רועם של הקהל. "איזה ירושלמי זה", מפטיר אדלר, ומודה שנכשל בבגרות בהיסטוריה. "נראה לכם שהוא היה מזיין, יוספוס? אם הוא היה חי, כמה עוקבים היו לו בטיקטוק? נו, תביא עוד פתק". חביב מציל את אדלר עם "הבן זוג של אמא שלי מסתובב בתחתונים", חוזר בהקלה רבה לאחת הנישות האהובות עליו – תסכול מתובל בכעס.
"רוצה להתחיל עם משהו כיף? מלחמה!"
"רוצה להתחיל עם משהו כיף? מלחמה!", מציע אלי לגלית חוגי, והמבט שלי נודד שני כיסאות שמאלה, לאיש המלטף מאז תחילת ההופעה בחיבה נשק אוטומטי. לא חריג בנופנו בימים אלה, אבל בהחלט פוטנציאל למשהו יותר גרוע מעגבניות. "אל תירה!", אני מדמיין את עצמי צועק, "זה רק בדיחות!". עם זאת, חוגי מצליחה לחמוק מנוהל מעצר חשוד בצעד אלגנטי הצדה. "מלחמה? יש כזאת, ואנחנו בה. על מה היא? לא סגור. ואנחנו ממשיכים".
"רונלד רייגן", מציע חביב לכרמל צאיג, שעד כה הצהירה שהיא אוהבת את ישו ושונאת גברים שאוהבים אותה. "מי?", תוהה צאיג. "שואה", מציע אלי תחליף. "עם תודה ולב". "או! תודה על השואה!", מצהירה צאיג בתנועה בין אירוניה להקלה. "לא הייתם צריכים, אבל תודה. מישהו צריך שאני אסביר לו מה זה?". אחרי הסבר משעשע באופן מעורר אשמה, צאיג מגיעה למסקנה נחרצת: "אני לא יודעת איפה אלוהים היה בשואה, אבל אני יודעת איפה המדע היה בשואה".
ואם כבר מדע, גורי אלפי. "אתם יודעים מה זה… אנטרופיה?", הוא שואל את הקהל בהתנשאות קלה. אדם אחד שיש לו כוח לזה מצביע. "אתה באמת יודע?!", משתאה גורי. "באמת". "אתה ב א מ ת יודע?", מוודא אלפי. "אני חושב שכן", מתחרט מעט המתנדב. "אתה חושב שכן?! כי אנשים עושים בזה פרופסורה שנים!" לפני שאותו פיזיקאי אלמוני מספיק לגבש את מושג האנטרופיה לכדי משפט אכיל ומשעשע (אני חשבתי על "מחר יהיה קר ולא מגניב!"), גורי מפיק הסבר משל עצמו. "נגיד יש כאן תפוח על הכסא, אז עוד מיליוני-מיליוני-מיליוני שנים הוא יתפורר, אבל בסוף בסוף בסוף, וזה הרעיון של אנטרופיה, זה יהיה תפוח שוב?". "זה קוואנטים", מתקן הפיזיקאי. "אמא שלך זונה", מתאושש אלפי. "זה ריל שאני ראיתי, ואני מנסה ללמד אתכם משהו. אני מנסה ללמד אתכם שהכל אותו דבר, ויחזור להיות אותו דבר. כל הזמן. גם מירי רגב".
המשך אנטרופיה שמח.
משתתפים: אלי חביב (מנחה), גלית חוגי, גורי אלפי, גיא אדלר, עידן ניידיץ', אסתי בן דרור, כרמל צאיג
למופעים הבאים של ערב הסטנדאפ המאולתר
דברו איתנו, להזמנת סטנדאפיסט, כותב קומי, הרצאה, קורס או כל דבר אחר: