רק רוצחים בבניין - קומדיית פשע תיקון

בואו נודה באמת, אין מישהו מאיתנו שאין לו שכן שהו0א לא סובל אותו, לי תמיד יש חשד שהשכן הזה מלמטה הוא רוצח סדרתי במסווה (הרעש בלילה זה כדי לטשטש עקבות.) ברוח החיובית הזאת החלטתי לכתוב ביקורת על קומדיות פשע רצחניות.

לאחרונה סטיב מרטין ומרטין שורט חזרו לעדנה מחודשת בקומדיית הפשע "רק רוצחים בבניין", המהווה פארודיה על סדרות פשע אמיתי: השניים בשיתוף סלינה גומז מנסים לפענח בפדוקאסט שלהם מי הרוצח בבניין שלהם.

כך גם בסרטים שלפנינו שלוש קומדיות פשע שלכולם יש דבר אחד משותף מעבר לקומדיה השחורה – רציחות בבניין (רוצח או קבוצת רוצחים בתוך הבניין).

להרשמה לניוזלטר

דליקטסן (1991, צרפת) – קומדיות פשע מד"ביות קלסיות

הראשונה מבין קומדיות הפשע היא קומדיית הפשע המד"בית דליקטסן, בבימויו של ז'אן פייר זונה, מתרחשת בצרפת אחרי האפוקליפסה (או איזושהי מלחמה גרעינית). העלילה עוסקת בבחור צעיר ותפרן לואיסון (דומיניק פינון) שנענה למודעת דרושים להיות שוליית קצב, הוא כמובן לא מודע לכך שמדובר במלכודת – הקצב מפתה אנשים תמימים אל הבניין (כזה שנראה כאילו הופגז במלחמת העולם השנייה ולא שופץ מאז) במטרה לרצוח אותם ולמכור את הבשר שלהם לדיירי הבניין – קניבלים, וזאת כנראה התכונה הטובה ביותר שלהם. ניתן לומר שהסרט הוא קומדיה שחורה מאוד, כזאת הכוללת לא מעט רגעים פואטיים לפני ואחרי הרציחות. אפשר להוסיף לכך את הצילום המבריק והעריכה החדה שיוצרים מן מותחן שבו קיוויתי שכולם ימותו חוץ מהגיבור. הסצנה הבולטת ביותר הסרט היא זאת שבה לואיסון מפגין את כישורי הליצנות שלו מול זוג ילדים מעשנים, הוא מפריח בועות ומראה ניצוצות של שפיות בבניין הכי פסיכי בעולם. לטעמי הסרט הוא מחווה ביזארית במיוחד לסרטי ז'אק טאטי, רק עם קניבלים והרבה יותר דם.*

שכנים (1984, ארה"ב) – קומדיית פשע ומתח

עוד אחת מקומדיות הפשע היא קומדיית הפשע או המותחן הקומי "שכנים", בבימויו של ג'ו דנטה, מסופר על ריי פיטרסון (טום הנקס) בחור ממוצע לגמרי מהפרברים בארצות הברית. בעקבות רעשים מוזרים שבוקעים מהבית של שכניו הוא מתחיל לחשוד. מכאן מתחיל מסע של גילויים בעזרת חבריו (ותיקי מלחמה) כדי לדעת מה בדיוק נסגר עם השכנים שלו (מאוחר יותר הוא מגלה שם משהו שנראה כמו קרמטוריום).

במבחן הזמן אפשר לראות שהקומדיה הזו מסמלת במובן מסוים את רוח סוף האייטיז שבה נשארו עדיין בארצות הברית ערכי שכנות (שאריות משנים עברו כנראה). זאת הייתה תקופה שבה אנשים התחילו להתחיל לפחד מהמגיפות, לנעול דלתות ולהסתגר בבתים. עם זאת, מגפות ומחלות – כגון איידס וקראק – נשארו מחוץ לפריים. נדרשו לקולנוע האמריקאי כמה וכמה שנים עד שהדברים האלו נכנסו אל המיינסטרים (טום הנקס שיחק חולה איידס בפילדלפיה).

קראו עוד:


קומדייית הפשע פורעי חוק, קומדיית המד"ב תושב חוץ והסיטקום לילדים הכל טוב – קומדיות ב-yes באוגוסט

כוכב משמר המפרץ בסדרת קומדיה חדשה | העולם על פי דיוויד הסלהוף

קומדיה שחורה – מה זה וקומדיות שחורות מומלצות

ראוי לציין שאת אישתו של ריי מגלמת קארי פישר, הידועה בתור הנסיכה ליה ממלחמת הכוכבים. הסצנה הבולטת היא זאת שבה ריי וחבריו מפוצצים את הבית של שכן בזמן שהם מחפשים אחר ראיות לרציחות שהוא ביצע.
יש בשכנים לא מעט סצנות סלפסטיק משעשעות למדי, חלקן עומדות במבחן הזמן וחלקן נראות היום מיושנות למדי.

אימא סדרתית (1994, ארה"ב) – קומדיית פשע שחורה

בקומדייית הפשע השחורה "אימא סדרתית", בבימויו של ג'ו ווטרס, מסופר על השכנה המושלמת שמתברר שהיא רוצחת סדרתית. קתלין טרנר בתפקיד בוורלי היא האישה הזועמת מהפרברים שנראית שקטה למדי למי שמסתכל מבחוץ. היא אוהבת לראות סרטי אימה ביחד עם. בנה צ'פ. בסוג של רפרנס לכך שלא מעט שמרנים ואנשי דת בארצות הברית טענו שסרטי אימה גורמים לרציחות, במקרה הזה התזה הזאת הוכחה כנכונה. היא יוצאת למסע רציחות משעשע למדי. הגדולה של ג'ון ווטרס בתור במאי היא העובדה שהוא גורם לנו לחבב אנשים למרות שהם נוראיים כלפי הסביבה. יש משהו בדרך שבה הוא מביים את הסרט שהפכה אותו לסרט קאלט. אולי זאת הדרך הקלילה שבה מתייחסים לרציחות. ואולי זאת האווירה שמצליחה לשלב אווירה של שנות ה50 ואת האלימות האמריקאית של שנות ה-90.
הסצנה הבולטת היא זאת בה בוורלי דורסת את מר סטאבין המורה למתמטיקה בצורה קומית למדי.


קומדיות פשע – סיכום

לסיכום ניתן לראות שבכל זמן ומקום ישנם צדדים ואנשים אפלים, הדבר נכון לגבי החברה האמריקאית והאירופאית. ז'אנר הקומדיה השחורה פשוט מוציא את האפלה אל האור. נכון לפעמים אלו סרטים שהם בהחלט לא קלים לצפייה, אבל בכל זאת יש משהו מרתק בלראות את ההבדלים הדקים בין האנשים שהם לכאורה נורמליים לבין אלו שצריכים להיות מורחקים מהחברה. בכל אחד מהסרטים שבחרתי לראות יש משהו שמראה לנו מהדברים המושכים בשני הצדדים- מצד אחד הטירוף של הרוצחים ומצד השני החברה שדוחפת אותם לשם..

להזמנת הרצאות על הומור:

0547454667; דרור ניר קסטל

[email protected]

.

Comments

comments

מה חשבת?