שי גלבר על ספרו "צחוק, צחוק, אבל ברצינות" – ראיון

האם אפשר ללמוד להית מצחיק? למה דברים מצחיקים אותנו ואחרים לא? שי גלבר על ספרו "צחוק, צחוק, אבל ברצינות"
 
 
שי גלבר –  סופר ומרצה על הומור בהרצאה: "צחוק, צחוק – אבל ברצינות":
ההרצאה משלבת בתוכה דיון על הומור והינה גם חוויה מהנה ומצחיקה. במהלך ההרצאה נוצר דיון על הנושא של הומור מכל מיני נקודות מבט שונות ומעניינות. הרצאה מלווה בקליפים ושיתוף הקהל. במהלך ההרצאה שי מסביר מהו מנגנון הקומי ומה גורם לנו לצחוק. בין היתר הוא מרחיב על מגוון נושאים מאחורי הקלעים של הומור כגון: מדוע דברים מסוימים מצחיקים אותנו ודברים אחרים אינם? מה גורם למשהו להיות מצחיק? איך קומיקאים מצליחים לנצל ולתמרן את השפה על מנת להצחיק את הקהל? מהו הומור תלוי תקופה, הומור תלוי תרבות, והומור תלוי שפה? מדוע צריך להעריך הומור ? חלק מהנושאים של ההרצאה התכנסו בספר "צחוק, צחוק אבל ברצינות". אז שאלנו שאלות
 

למי מיועד הספר?

הספר מיועד לכל מי שרוצה לשפר את איכות החיים, את שמחת החיים, את מערכות היחסים, את יחסי האנוש, את האושר, את הבריאות ואפילו את העושר שלו באמצעות הכלי הנפלא של הומור.

בנוסף, הספר מיועד לאנשים שלא בהכרח אוהבים לקרוא בדרך כלל. מדובר על ספר מתנה קלאסי שכתוב בצורה מאוד קלילה ומשעשעת. בכוונה כתבתי פרקים קצרים וקלילים בפונט גדול יחסית והוא גם מלווה באיורים מצחיקים, סיפורים, חוויות אישיות והמון הומור.

כל הטיפים והכלים והתובנות שכתובות בספר הם בעצם אותם הדברים שאני באופן אישי משתמש בהם והם מאוד תרמו לי ועזרו לי באופן אישי ולכן המטרה הייתה בעצם לחלוק את הידע שרכשתי ואת הניסיון האישי שחוויתי ואת התובנות שאני צברתי על מנת לנסות לעזור לכמה שיותר אנשים אחרים. אם טיפ אחד או תובנה אחת תצליח לעזור למישהו אחר אפילו במעט – אני את שלי עשיתי.   

אתה חוקר הומור, אבל בספר פחות מוצגים נתונים. מדוע?

כשרציתי לכתוב ספר על הומור, אני בכוונה רציתי להנגיש את הספר לכלל האוכלוסייה. לא רק לאנשים עם תואר בבלשנות או רק לאנשים עם רקע אקדמי בנושא חקר ההומור. הספר מאוד קליל ואני ממש לא נכנס לעובי הקורה של תיאוריות בלשניות או מחקרים רציניים בתחום ההומור (עם כל האירוניה שבדבר, לא חסרים מאמרים ומחקרים וחוקרים מאוד כבדים ורציניים בנושא ההומור –החל מפילוסופים מיוון העתיקה כמו אריסטו ואפלטון ועד לחוקרים והוגי דעות יותר מודרניים כגון זיגמונד ופרויד – שאותם אני מזכיר ממש בקצרה בתוך הספר)   

אחת הטענות בספר היא שכל אחד יכול להיות מצחיק ויצירתי עם עבודה קשה. לדעתך אין הבדל מולד ברמת ההומור?

צריך לקחת בחשבון את הדינמיקה ואת הקשר הישיר שבין השאלה המהותית "מה יותר דומיננטי אצלנו בני אדם, הגנטיקה או הסביבה?" (השאלה נצחית של ('Nature versus Nurture' התשובה היא שתמיד יש השפעות גנטיות וגם השפעות סביבתיות. לכן אני טוען שכל אחד יכול ללמוד להצחיק אבל לחלק מאתנו זה בא יותר בטבעיות. בדיוק באותה המידה שאף אחד לא נולד שרירי או כריזמטי או יצירתי. חשוב גם להדגיש, שאפילו הסטנדאפיסטים הכי מוכשרים והכי מוצלחים שאנחנו מכירים כיום, לא תמיד היו מצחיקים ומצליחים. הם חוו המון קשיים והם לא תמיד היו מצחיקים בהתחלה. מדובר על תהליך ארוך וקשה שדורש שעות על גבי שעות של ניסוי וטעייה, עשרות אם לא מאות הופעות קשות, בשעות לא שעות, של שתיקות מביכות. שנים של צבירת ניסיון בהופעות מול כל קהל אפשרי ומאות שעות של עמידה על הבמה.

אתם רוצים להיות סטנדאפיסטים מקצוענים? צריכים לעבוד קשה. תקראו כל ספר אפשרי על סטנדאפ, כתיבת בדיחות והומור. תראו מופעי סטנדאפ כל יום. תשתתפו בקורסים של כתיבה, בקורסי סטנדאפ ועמידה מול קהל ואימפרוביזציה. תתחילו לכתוב חומרים משלכם. תופיעו בבמות פתוחות לסטנדאפיסטים מתחילים או בערבי חובבים. תצברו לכם ניסיון ותוך שנתיים, שלוש אולי תצליחו להיות סטנדאפיסטים של ממש. זה הכל. הכי פשוט בעולם.  

 

מי הקומיקאים הגדולים שכדאי ללמוד מהם כדי ליצור הומור טוב לכל סיטואציה?

באופן אישי אני מאוד מושפע ותמיד הערצתי את ג'רי סיינפלד שידוע ביכולת שלו לקחת כל נושא בעולם ולמצוא את הצד המצחיק שלו. ישנם עוד המון קומיקאים שתמיד מצאו את ההומור בסיטואציות הכי קשות ומביכות כמו כריס רוק, דייב שאפל, לואיס בלאק, ג'ון סטיוארט, שרה סילברמן, ג'ואן ריברס, ביל בר, ג'ים ג'פריס ולואי סי. קי.    

יש משהו שלדעתך אסור לצחוק עליו?

לא. אני מאמין שאפשר לצחוק על הכל. כל עוד זה נאמר בצורה שהקהל מבין שזה נאמר בצחוק. השאלה היא איך מצליחים לצחוק על נושאים כבדים או קשים שהם בגדר טאבו בלי להעליב את הקהל. לא כולם מסוגלים לעשות את זה. זה דורש מיומנות ורגישות ברמות מאוד גבוהות.

אסתייג ואומר שאני באופן אישי לא הייתי צוחק על כל נושא ובטח ובטח כשאני לא יודע בוודאות מי הקהל שלי. אני גם לא אומר שאם תצחקו על נושא רגיש או על מישהו מסוים לא יהיו לזה השלכות. אין ספק שלא חסרים מקרים שבהם אנשים, אפילו קומיקאים, ההומור שלהם עלה להם ביוקר. צריך להיזהר. אנחנו צריכים להתאים את ההומור שלנו לסיטואציה החברתית שבה אנחנו נמצאים.  

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

המילה היא "פאשטינקן" משפת היידיש שהפירוש המילולי של המילה הוא 'מסריח'. זאת מילה מאוד מסריחה.

עם איזו חוויה היית רוצה שייצאו הקוראים שלך?

קודם כל אני רוצה שייהנו ויצאו עם תחושה טובה ונעימה מקריאת הספר. גם חשוב לי שייקחו לפחות טיפ אחד או שניים ובאמת יאמצו את הטיפ ויישמו אותו בחיי היום-יום שלהם. בסך הכל הומור זה דבר נפלא ואני מאמין שאם בני אדם היו משתמשים יותר בהומור, העולם יכל להיות מקום הרבה יותר נעים לחיות בו.   

מה הבדיחה הכי מצחיקה ששמעת?

"אישה אחת עולה עם תינוק לאוטובוס. איך שהנהג רואה את התינוק הוא אומר "וואו, איזה תינוק מכוער". האישה מזדעזעת, היא מתחילה לבכות והולכת לכיוון סוף האוטובוס. האישה מחבקת את התינוק ומתיישבת בוכייה בספסל האחרון. גבר בספסל האחורי רואה את האישה בוכה: "מסכנה שלי, למה את עצובה?" היא עונה לו "נהג האוטובוס ממש העליב אותי" הגבר עונה לה "זה ממש לא בסדר – תעמדי על שלך, לכי תגידי לו משהו! אני אחזיק לך את הקוף שלך עד שתחזרי""

מה הבדיחה הכי גרועה ששמעת?

הבדיחה שנאמרה לאחרונה (במהלך מסע הבחירות לכנסת) בטעם רע מאוד, שבה עשו חיקוי זול לעיתונאי והפרשן בטלוויזיה אמנון אברמוביץ. אלירז שדה אמר עליו "שהוא נראה טיל" (לעגו לו על כך שאמנון נהג בטנק בצבא במהלך מלחמת יום הכיפורים שנפגע מטיל של האויב וכל הגוף והפנים שלו נשרפו ולאחר מכן נותרו מלאות בצלקות וכוויות). אומנם זאת לא בדיחה בדיוק במובן הקלאסי של המילה, אבל זה לא היה מצחיק בכלל.

למה התרנגולת חצתה את הכביש?

זאת שאלה מצוינת. אחד הסיפורים שהמשפחה שלי אוהבת לספר עליי בתור ילד היה על הפעם הראשונה שהופעתי בפני קהל. היינו כל המשפחה המורחבת בלונה פארק והייתי אז ילד בן 4 בערך. הייתה שם הצגה ולאחר מכן המנחה שאל את הקהל האם יש כאן מישהו בקהל שרוצה לספר בדיחה… בתור ילד קטן בעל חוסר מודעות ובלי פחד הרמתי את היד… הוא מיד פנה אליי וסימן לי לעלות לבמה. עליתי לבמה מול כ-250 איש וסיפרתי את הבדיחה הבאה:

"למה התרנגולת חצתה את הכביש? – כדי ללכת לשירותים!"

כל הקהל התפוצץ מצחוק! (לאו דווקא כי הבדיחה הייתה מצחיקה אלא בגלל שהילד הקטן והתמים הזה סיפר בדיחה בשיא ביטחון מול כל הקהל הזה).   

תעשה יח"צ

ניתן להשיג את הספר שלי "צחוק, צחוק –אבל ברצינות" בכל החנויות הספרים המובילות. אני מזמין אתכם לרכוש את הספר בחנויות הספרים או במחיר מוזל דרכי באתר האינטרנט (כולל משלוח בדואר ישראל לכל רחבי הארץ – הנחה משמעותית ברכישה קבוצתית). בנוסף לספר שכתבתי, אני גם מעביר הרצאות וסדנאות בכל רחבי הארץ לחברות, מפעלים, בכנסים, באירועים, לארגונים, ולעסקים בהזמנה ותיאום מראש. כמו כן, אני מזמין אתכם להגיע לאחת ההרצאות או הסדנאות או הכנסים שאני עורך לקהל הרחב.

לפרטים נוספים לגבי הספר, ההרצאות, הסדנאות והכנסים ניתן ליצור קשר ישירות למספר

 0522-289298 או באתר האינטרנט שלי shaigelber.com   או למייל שלי [email protected]

אתם מוזמנים לצפות בסרטונים בערוץ היוטיוב שלי : חפשו "שי גלבר" בYouTube  

וגם להיות חברים שלי בדף העסקי שלי בפייסבוק : חפשו "שי גלבר – מרצה על הומור"

 

Comments

comments

מה חשבת?