הקומיקאי אופיר מיארה בראיון על יצירת תוכן ויראלי, הדינמיקה המשפחתית עם החמים שהפכה ללהיט בטיקטוק, והמסע מהסרטונים ברשת אל מופע הסטנדאפ. איך הופכים ויכוח על מגש פיצה לתרפיה קבוצתית?
אופיר מיארה הוא קומיקאי, סטנדאפיסט ויוצר תוכן שחי בלוס אנג'לס, אבל הראש שלו תקוע עמוק בתוך הניואנסים המעצבנים של ישראל. עם מיליוני צפיות ברשתות החברתיות, הוא הצליח להפוך את הדינמיקה המשפחתית עם אשתו וחמיו למותג קומי שטרם הונפק בבורסה. עכשיו הוא מגיע לבמה בישראל עם מופעי הסטנדאפ שלו בישראל, באשדוד ובתל אביב. או שזו עוד דרך שחמו שלמה לא יגנוב לו פאנצ'ים. ילדי הקומדיה לקחו אותו לשיחה מנומסת, כמו באמריקה, שם יופיע במרץ בלוס אנג'לסף ניו יורק ומיאמי.
למה החלטת להיות קומיקאי?
"תמיד הייתי כזה, מוצא צחוק בכל סיטואציה. זה פחות משהו שהחלטתי. זו יותר דרך החיים שלי, קומדיה. כל קומיקאי בעיניי בוחר לדעתי להתמודד עם הקשיים בחיים בעזרת קומדיה, מה שנקרא עדיף לצחוק מאשר לבכות.
"אם תסתכל על שחקנים כמו ג׳ים קארי או רובין ויליאמס, דווקא בתפקידי הדרמה שלהם הם משחקים בצורה בלתי רגילה. המון רגש מצוי בליבו של הקומיקאי".
איך שכנעת את החמים שלך ואשתך לשתף איתך פעולה?
"אשתי והחמים שלי מודעים לזה שאני כותב ויוצר תוכן, תמיד הייתי מצלם דמויות אחרות ופחות אותם, ויום אחד נפל לי האסימון שכל הסיטואציות המשפחתיות שיש לנו ביומיום, אולי פשוט כדאי לצלם אותן. לא היה יותר מדי צורך בשכנוע, מכיוון שהמשפחה כולה הם שחקנים באופן טבעי, והכל פשוט זרם והפתיחות בינינו כל כך גבוהה. הנושאים שאנחנו מצלמים מאוד מצחיקים אותם, והם נהנים להשתתף בכל המערכונים, ממש כמו תרפיה דרך משחק"
מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?
"הקומיקאים שהכי השפיעו עליי הם לארי דיוויד, ג׳ים קארי, צ׳רלי צ׳פלין. בכל אחד מהם יש המון אלמנטים שאני אוהב ומתחבר אליהם".
מה הקשר שלך לגלי בהרב?
"אין לי קשר ישיר לגלי בהרב, אבל משפחת מיארה היא לא משפחה ענקית, זה סוג של שבט מרוקאי ואין כל כך הרבה אנשים עם שם המשפחה הזה. אז אם אעשה עבודת שורשים, בטוח שסבא של סבא של סבא של סבא שלי קשור איכשהו לסבא של סבא של סבא שלה".
את מי אתה מעריך בסצנה הקומית של היום, בארץ ובחו"ל?
"אני מאוד מעריך בחו״ל את טוני הינצ׳קליף, שהקים את האימפריה של התוכנית kill Tony. הוא בעצם נותן לקומיקאים רבים במה בתוכניות שלו ויוצר סצנה של ערבות ופרגון מטורף זה לזה. מאותה סיבה אני מאוד מעריך בארץ את בן בן ברוך, שהוא קומיקאי וסטנדאפיסט גדול, אבל מה שמדהים אצלו זו העבודה הקשה שלו עבור קומיקאים ואמנים אחרים. יש לו פודקאסט ואולפן שהוא הקים מאפס, ובכל שבוע הוא מארח שם אמנים וקומיקאים אחרים, ונותן את כל הבמה עבור האחר, וזה ממש יפה לראות מהצד אנשים כאלה, אנשים בלי אגו שרוצים פשוט לשמוח ולפרגן לאחר, ואהבת לרעך כמוך".
מה מצחיק אותך בהבדלים בין החיים בארצות הברית לישראל?
"מצחיק אותי מאוד שעד שאתה לא יוצא מהארץ אתה לא מבין שכולם יהודים בארץ, רק כשאתה חי בגולה וכל השכנים שלך הם מכל העולם בערך, אתה מתחיל להבין איזו ייחודיות יש במדינה, וזה מסביר הרבה, בארץ מבקרים בן אדם על כל פיפס, כאילו זו משפחה אחת קטנה, וזה לפעמים מציק אבל זה הקטע במדינה.
"באמריקה יכולה להיות סופת טורנדו עם איזה 40 הרוגים ולא תשמע עליה בכלל, בארץ אם ילד בצפת שבר את הקמיצה בתאונת קורקינט זה יופיע ככתבה בעיתון. באמריקה לא אומרים לך מה חושבים עליך, זה יותר צבוע כזה וכל אחד שומר את דעתו לעצמו, שומרים על נימוס, ובארץ אתה יודע, כל אחד אומר מה שבא לו מתי שבא לו, פחות נימוס אבל גם יותר אמיתי כזה".
מה היית ממליץ לקומיקאי מתחיל?
"לקומיקאי מתחיל הייתי ממליץ להתאמן ולעבוד על מה מייחד אותו, ולהתחיל לצאת לרשתות ולבמות, אנחנו נמצאים בתקופה שבעזרת טלפון אתה יכול להוציא את כל הרעיונות שיש לך בראש החוצה, וחבל לא להשתמש בכלי הזה. בעזרת התמדה אתה תמיד מוצא את הקול שלך ואת הייחוד שלך, שוב אומר, הכי חשוב זה להתמיד ולהתאמן עד שהקומדיה מדויקת לחלוטין".
מה יותר כיף, סטנדאפ, סרטונים או לנוח?
"ספציפית אני לא איש שאוהב לנוח, אני תמיד אוהב לעשות ולזוז ולעשות כמה שיותר כל יום, אני
"נהנה מסטנדאפ מאוד אבל זה לא משהו שאני רואה את עצמי עושה המון, מספיק לי כמה פעמים בשנה, יותר בשביל המפגש עם הקהל ובשביל הקסם של לעשות את הבדיחות שלי בלייב.
"ההנאה הכי גדולה שלי היא ליצור סרטים וסדרות. אני אוהב לשמוע מוזיקה ולדמיין את הסצנות ואת הרעיונות בראש שלי. אני יכול להיות שעות עם שיר שלדוגמה בחרתי לסצינה באייפון שלי ולדמיין את הסצנה שוב ושוב עד שהיא עובדת. יש לי כמה סרטים וסדרות שכבר כתבתי ואני מנסה לדחוף אותם לערוצים.
"אני מקווה שייקחו אותם ונוכל לראות אותם על המסך, אבל זה לא משהו שאני תולה בו את תקוותיי. אני תמיד עובד ויוצר בעצמי את התכנים שלי, אם יגיע גורם חיצוני שירצה את התסריטים שלי, אז מבחינתי זה בונוס, הכי חשוב זה כל הזמן ליצור בעצמך".
מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?
"המילה שהכי מצחיקה אותי היא צנים , ברבים 'צנימים' אלה שעושים בטוסטר, זה פשוט מתלבש טוב על הלשון, גם המילה בורקיטס היא אחלה מילה למערכונים".
מהיכן מגיעים הרעיונות שלך?
"הרעיונות שלי מגיעים מהיומיום שלי, מהדברים שקורים לי במהלך היומיום, תמיד אני אומר שכולנו חיים את אותם חיים. שמתי לב עם השנים שכמעט כל דבר מצחיק אותי בהתנהגות של אנשים. בעיקרון כל מה שמעצבן או מביך אותך, אז זה גם מה שמצחיק אותך.
"לדוגמה, מישהי שאלה אותי השבוע שאלה ממוצעת של הכי ישראלית וחטטנית שיש: 'אפשר לשאול כמה מרוויחים במקצוע הזה?' אז עניתי : 'כן אפשר לשאול'. ואז היא חיכתה שאענה לה על השאלה. לאחר כמה שניות של שתיקה מביכה היא אמרה 'אז כמה מרוויחים?' ועניתי 'לא רוצה לומר לך'. ואז היא ענתה 'אבל אמרת שאפשר לשאול״ ועניתי 'כן אפשר לשאול , זה לא אומר שאני צריך לענות לך, אפשר לשאול הרבה שאלות, את יכולה גם לשאול מה צבע התחתונים שלי, זה לא אומר שתקבלי תשובה'. אז פלוס מינוס היא עיצבנה אותי מעצם השאלה, אבל בחרתי לענות ככה מאשר להתעצבן עליה".
האם צעקות יותר מצחיקות אותך משקט?
"לא, לפעמים צעקות מצחיקות יותר, לפעמים שקט מצחיק יותר, לפעמים יש שקט ואז צחוק. המון מערכונים שלי מתחילים בשקט ואז נגמרים בצעקות. לדוגמה צילמנו השבוע מערכון שמזמינים פיצה אבל אנחנו
5 אנשים, אבל יש רק 8 משולשים במגש, וכולם מבינים שזה מבאס, כי לא כולם יקבלו 2 משולשים, וכל אווירת הפיצה הנעימה מתחלפת בבאסה ומתח, ולכן מישהו צריך ללכת מהבית ולוותר על הפיצה. אז בהתחלה כולם היו בשקט כשמבינים את הסיטואציה המבאסת, לאחר מכן התחילו הצעקות כי כל אחד מנסה להגן על עצמו למה דווקא הוא צריך להישאר ולאכול את הפיצה".
ספר לי מה הולך להיות בהופעה הבאה.
"הרבה בדיחות שישר אתה מזדהה עם הסיטואציה, סיטואציות הכי קטנות שלנו ביומיום שאנחנו אפילו לא שמים לב מה קרה פה, כמו בקטע שרשמתי עכשיו עם הפיצה. הרבה הסבר על ההתנהגויות שלנו, בני האדם ואיך אני מפרש אותן ולמה אנחנו עושים אותן. הרבה קטעים על סוגים של בני אדם, על כל מערכות היחסים שלנו עם המשפחה, אישה, עם אלוהים ובעיקר עם עצמנו".
הופעות מתי ואיפה: בית יד לבנים אשדוד (הבנים 12),ה', 19 בפברואר, 21:3ם
expo תל אביב (ביתן 2), ש’, 21 בפברואר, 21:30
.
.
