ארכיון הקטגוריה: מופעים, הצגות, הרצאות

רודי סעדה – ראיון ר-ציני

הקומיקאי רודי סעדה הוא לא רק אברום בקופיקו ולקוח בקופה ראשית – הוא גם סטנדאפיסט שיש לו מה להגיד

רודי סעדה הוא סטנדאפיסט, שחקן קומי ושחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה. אתם מכירים אותו כלקוח חסר הסבלנות מקופה ראשית, אתם מכירים אותו כאברום מקופיקו, אתם מכירים אותו. הוא נבחר בעבר לאחד מהאנשים המצחיקם בישראל ועבר תאונה קשה, ששימשה חומר למופע שלו. הוא נחמד מאוד.

מתי החלטת שאתה רוצה להיות קומיקאי?

באזור כיתה ד’ הייתי מצחיק את הילדים בהפסקות.

נבחרת ב-2012 במעריב לאחד האנשים המצחיקים בישראל. מה קרה מאז?

עברו כמעט 10 שנים, שבהן ביקרתי בעולמות הזויים של המציאות החל משבטים באמזונס, פרידות מנשים שאהבתי, לב שבור ועד לתאונת אופנוע קשה, בתוך כל אלה המשכתי להופיע, לשחק, לעבוד על ההצחקה שלי, ולגבש את ההומור שלי עוד, וכמובן להוציא את הספיישל שלי ‘אמיתי לגמרי’ שנמצא ביוטיוב

רודי סעדה אמיתי לגמרי המופע המלא

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

כל כך הרבה, כל אחד בזמנים שונים בחיי, סיינפלד, ריצ’רד פריור, לארי דיוויד, ביל בר, ג’ורג’ קרלין, ביל היקס, לואי סי קיי, ריקי ג’רוויס, סטיב מרטין, דייב שאפל, ג’ין רוברטס, פיבי וולר-ברידג’, לא מעט אחי

היית בבית חולים שנה בעקבות תאונה קשה. מה  מצחיק בזה?

אלוהים בטח נקרע, אני פחות, לא מצאתי מצחיק בתאונה, יותר נכון לומר ברגע התאונה, כי יש צחוק והוא מגיע בדיעבד, רק אחרי שהחפירה בשיט של החיים מגיעה לרוויה, הקומדיה בזמנה מתחילה לפרוץ החוצה. ההומור שפגשתי הגיע כרגיל מבירוקרטיה, שכמו שקיימת בתור לסופר או בדואר, קייימת גם במוסדות הרפואה על שלל מורכבותיה, וכמובן החיכוך עם בני האדם, המטפלים והמטופלים, דמויות, ארצ-ישראליות על שלל גווניה, מגזריה, גזענותייה, לאומותייה, דתייה  וטימטומייה,

את מי אתה מעריך בסצנה הקומית של היום?

כל מי שעוסק בקומדיה וממססר (ומעביר את המסר – דנ”ק) אותה הלאה, עושה עבודת קודש לשמחה על הכדור.

שיחקת את אברום בקופיקו. איך לקחת אותו לחיים שלך?

לא לקחתי דבר מאברום, אולי את הכסף בסוף הצילומים, שיחקתי אותו בגיל 28, אברום היא דמות כה רחוקה ממני, נשואה עם ילדים, ורק בגלל זה יכולתי לעוף על הדמות, אני בעיקר לוקח את הפאן בלעוף על דמות.

אילו טיפים יש לך לסטנדאפיסט המתחיל?

הייתי מתחיל בלנגן על משהו, אני רואה קשר הדוק בין מוזיקה לקומדיה, ולבשל, יש קשר גם בין אוכל להומור, לשאול שאלות, ולא לפחד לענות תשובות כנות גם אם הן מופרכות ביותר, אני רואה בזה את הקול הקומי שמתגלה בהם, הקומדיה בעיניי נמצאת בחוויית החיים עצמה, אז טיפ טוב זה לזכור שדרך המשקפת של הקומדיה כל הדברים לא קורים לך, הם קורים עבורך, גם אם אלה רגעים הזויים, קשים או כואבים ברמה נפשית ופיזית, אלה חומרי גלם לקולינריה של בדיחה.

והכי חשוב זה לזכור שלכרכרת הסטנדאפ שני גלגלים, כתיבה והופעה, אם תתמקד באחד מהם אתה תסתובב סביב עצמך ולא תגיע לשום מקום.

שב על התחת תכתוב תכתוב ותכתוב, ואז תעמוד על הרגליים ותופיע תופיע תופיע.

אתה משחק לקוח בסדרה ‘קופה ראשית’ איך קיבלת את התפקיד?

אודישן, ואז עוד אודישן, ואז כבר לוותר על התפקיד כי יש מאה אלף שחקנים שדומים לך, ואז לקבל צלצול טלפון שאתה בפנים.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

ילד-זין

על מה אתה עובד בימים אלו?

על דרכון פוטוגלי.

אך בעיקר אני מתמלל את החוויות האחרונות שחוויתי לסיפורת טלוויזונית שאפשר לספר, כותב לשם ולכאן, ובעיקר נמצא על במות סטנדאפ לקראת ספיישל חדש שיצטלם בקרוב.

***
קראו עוד:

בוב זאבי – ראיון ר-ציני

רוצים עונה שניה! The Ben Stiller Show/יונתן עמירן

קומדיה לשלום – יהודים ומוסלמים – מופע קומי בניו יורק

פרויקט קומדיה לשלום קיים כבר שנתיים, על הבמות בצפון אמריקה ובזום. היום הם מעלים מופע סטנדאפ משותף בניו יורק למען משפחות שאיבדו את יקיריהן. פחות פוליטיקה, יותר צחוקים

פרויקט קומדיה לשלום – Comedy For Peace – נוסד ב-2019 כשיתוף פעולה קומי בין קומיקאים יהודים וקומיקאים מוסלמים. מאז הם הופיעו בחופים המזרחי והמערבי של ארצות הברית, כמו גם בקנדה, ומאז התפרצות הקורונה גם בזום. קראו עוד

היום, ב-23 במאי 2021, הם עורכים מופע חירום למען הורים ומשפחות בארגון Families Forum (PCFF), ארגון ישראלי-פלסטיני הכולל מעל 600 משפחות. מה שמחבר אותן הוא שכולן איבדו בן משפחה בסכסוך. “במקום לבחור בנקמה הם בחרו בדרך של פיוס,” אומרים המארגנים. קראו עוד.

האירוע ייערך היום ב-Central Park West ’85 ניו יורק סיטי, בשש בערב, שעון ארצות הברית. על הגבעה בכניסה.

יופיעו:

Eric Angel

:Usama Siddiquee

Gibran Saleem

Khalid Rahman

Raanan Hershberg

Sheba Mason

עידן רונן – ראיון ר-ציני

עידן רונן הוא הסטנדאפיסט הסטלן שלא חייבים להכיר אבל ממש כדאי

עידן רונן הוא סטנדאפיסט ייחודי שמצליח גם להיות מקורי וגם לא מעצבן. הוא מכין עם קובי בלולו את סרטוני הסטלנים “שאכטה וחוזרים”.ומשתתף בערבי הסטנדאפ “דעות על דברים” ובעבר ב”משחקי הקססה”. לא מצאנו עליו כלום בגוגל. אז שאלנו שאלות.

עידן רונן

סטנדאפיסט

מתי החלטת שאתה רוצה להצחיק?
כשהרשיתי לעצמי להיות עצוב.

האם יש אמירה חתרנית בכך שאתה כותב עידן עם e?

אם שמירה על כללי דקדוק זה אמירה חתרנית, וזו בהחלט אמירה חתרנית בימנו, אז כן.

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?
אמא שלי, ביל היקס, לואי סי קיי, ג’ים ברוייר, רואן אטקינסון, ג’ים קרי, נורם מקדולנד, קובי בלולו, שחר חסון, דניאל חן

אתה וקובי בלולו מכינים סרטונים על סמים? זו לא הפללה עצמית?

בוא נגיד שאני כבר מוכר למשטרה עוד לפני הסרטונים.

את מי אתה מעריך בסצנה הקומית של היום?
קובי בלולו, שחר חסון, לאה לב, קנדי אבלסון, דניאל חן, אייל בריג, גיא אדלר, אלי חביב, עידן ברקאי, מתן וייסמן,  תום יער, אדיר פטל

מה הדבר שהכי מעצבן אותך בסטלנים?
הם היחידים שמוכנים להיות חברים שלי.

איזה טיפ היית נותן לסטנדאפיסט מתחיל?
תרגיע עם הבדיחות שואה זה לא אדג’י כבר ממזמן.

אתה מראש העין. מה קרה לבדיחות על תימנים בסטנדאפ?

אני מת על בדיחות תימנים, כמה מחבריי הטובים ביותר היו מתארגנים מתימנים.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?
בלוט.

איזה סרטון שלך לא היית מראה להורים?

לא הייתי מראה אף אחד מהם אבל עד כה הם ראו הכל.

קראו עוד:

נדב פרישמן (קופה ראשית) – ראיון ר-ציני

ראיון ר-ציני – שיחות עם קומיקאים | ספר

מרינה אקילוב (סטנדאפיסטית)

אדינבורו פרינג’ 2020: פסטיבל הפרינג’-קומדיה שלא קרה

ב-2019 יונתן עמירן הבטיח לעצמו שבשנה הבאה הוא יחזור לפסטיבל הפרינג’ באדינבורו. זה לא קרה. אז מה עושים במקום?

זוכרים את שנה שעברה? זוכרים את 2019? איזו שנה נהדרת. נכון היה עדיין את טראמפ, וביבי, והתחממות גלובלית וג׳ימי פאלון, אבל לא היה לנו קורונה. איזו תקופה נפלאה. בחודש הזה לפני שנה הייתי בפסטיבל הפרינג׳ באדינבורו, לארבעה ימים של מופעי קומדיה שונים ומשונים. ראיתי שם את הקומיקאי האמריקאי דן סודר עושה את המופע שלו Son of a Gary לפני שיצא כספיישל ב-HBO, גיליתי שם את מארק וואטסון שהפך לאחד הקומיקאים הבריטיים החביבים עליי ואפילו יצא לי להופיע לאיזה 7 דקות מופלאות. אחרי אותם ארבעה ימים של שיכרון חושים קומי, שהיו למעשה הביקור השני שלי אחרי יומיים ב-2017, החלטתי שאהפוך את הביקור בפסטיבל לעניין שנתי. כל שנה באוגוסט אשים פעמיי לאדינבורו הקרירה והגשומה ואראה מה לפסטיבל הפרינג׳ יש להציע. אבל אתם יודעים איך אומרים: האדם מתכנן תכניות, ומדענים בוואהן צוחקים.

איך שחזרתי, התחלתי לצפות לאוגוסט הבא. בדקתי את edfringe.com כל כמה זמן, לראות איך הם מתכוננים לפסטיבל המתקרב. לקראת ינואר 2020, התחילו להודיע על המופעים הראשונים ואני כבר סימנתי לי כמה שעניינו אותי. ואז התחילו שמועות על איזה וירוס מסוכן בסין. ״אבל זה בסין!״ חשבתי לעצמי ״מה הסיכויים שזה יגיע לפה או לאדינבורו״.  באפריל הודיעו אגודת הפרינג׳ באופן סופי שהפסטיבל לא יתקיים השנה, לראשונה זה יותר משבעים שנה. 

הייתי שבור. אני יודע שזה נשמע מטופש ופריבלגי להתבאס ממשבר הקורונה כי אני לא יכול לבזבז אלפי שקלים על טיסת קונקשן לפסטיבל שביליתי בו בעבר שישה ימים, אבל אני מרגיש שבששת הימים ספגתי את מה שמכונה ״רוח הפרינג׳״. רוח של יצירת קומדיה עצמאית ומקורית שקיימת בשביל אהבת הקומדיה. אני מודע לכך שרוב המופעים בפרינג׳ הם כנראה די גרועים. הם מלאים בכל הדברים הגרועים בהומור בריטי עכשווי: הישענות מוגזמת על משחקי מילים, רפרנסים אקטואליים והשקעה גדולה בניסוח מתוחכם במקום בלהיות מצחיק. אבל העובדה שקיים פסטיבל כזה ששם קומדיה במקום כה מרכזי מחממת את ליבי הקר. 

אני מתגעגע להליכה ברחובות אדינבורו היפהפיים ולראות את הקומיקאים מחלקים פליירים להופעות של עצמם, או מחזיקים דלי לתרומות לאחר ההופעה. אני מתגעגע ללכת מחלל הופעות אחד לאחר ולראות איך כל העיר מגוייסת לפסטיבל. אני מתגעגע לשבת בחדר צפוף עם קבוצה של זרים, מאוחדים באהבתנו לקומדיה. תחושת הגעגוע הזה מתבטאת היטב בשיר הזה  שהוציאה יוצרת הקברט ומופיעת הפרינג׳ הוותיקה לורי בלאק בו היא שרה בערגה על מה שהיה פעם. ״Admit it you even miss those bloody Silent Discos״  היא שרה, כאזכור למנהג המשונה של קבוצות מאורגנות באדינבורו לערוך ״מסיבות שקטות״ בהן כולם מקשיבים למוזיקה באוזניות. 

אז מה עושים באמת עכשיו? מה עושים מעריצי הפרינג׳ ברחבי העולם, ויותר מכך מה עושים הקומיקאים מרחבי העולם שרגילים להופיע בפסטיבל בתקופה הזו? למרבה המזל, אותה רוח פרינג׳ חיה ומפעמת גם במארגני הפסטיבל, ולכן edfringe.com מנסה בשבועות האחרונים לשמור את הפסטיבל חי בצורה וירטואלית. זה יותר טוב מכלום! בקושי. הדבר הגדול שהאתר יצר השנה הוא Fringe on Fridays, ארבעה מופעי אינטרנט שבועיים שבהם קומיקאי או קומיקאית מנחים בלייב ומפנים למספר קטעים שהוקלטו מראש על ידי אמנים שונים, לרוב בבתיהם. אני שילמתי על שניים מהמופעים האלה, מתוך אהבתי הגדולה לפרינג׳, ואני חייב להגיד שהם לא לגמרי שווים את התשע פאונד. אני מעריך את המאמץ שאגודת הפרינג׳ השקיעה בהם, והכסף הולך לאמנים ולפסטיבל, אבל לא ממש נהניתי מהמופעים. סטנדאפ בבית למצלמת רשת, הוא דבר מוזר מאוד, וכנראה שגם אם הפסטיבל היה מתקיים כסדרו, לא הייתי הולך לראות את האמנים שהם בחרו. 

בנוסף למופעים האלה תוכלו למצוא באתר רשימה של מופעים וירטואליים שונים, הכוללים הקלטות חיות של מופעי עבר, מופעי זום ועוד במחירים שנעים בין חינם לעשר פאונד. יש אפילו פסטיבל אלטרנטיבי בשם Shedinburgh, שמציע כרטיסים להופעות אינטרנט בשידור חי מצריף (shed). האתר גם יצר פלטפורמה חדשה לסרטונים באורך דקה מרחבי העולם, ואפילו עבדכם הנאמן שלח סרטון.

פסטיבלי קומדיה אחרים ברחבי העולם גם בוטלו, כולל פסטיבל הסטנדאפ של נטפליקס שהיה אמור להתקיים לראשונה השנה, וגם פסטיבל הקומדיה של ניו-יורק. פסטיבל Just For Laughs הוותיק במונטריאול בהתחלה נדחה לספטמבר, אבל מאז הם אומרים שכנראה יתקיים במתכונת דיגיטלית בלבד. 

מה העתיד צופן לפסטיבל הפרינג׳ של אדינבורו? אין לדעת. באתר תוכלו לקנות חולצות עם הלוגו של ״פרינג 2020״ מחוק וכתוב ״2021״, אז נראה שהם אופטימיים לגבי שנה הבאה. אני פסימי מטבעי, ולכן צריך פסטיבלים כאלה כדי לעודד אותי, אז אני לא יודע. אני מקווה מאוד ששנה מעכשיו אני אדווח לכם שוב מהפסטיבל הנהדר, ספוג מגשם באוגוסט בחדר מלון קטן. אבל כרגע, נותר לנו רק לתהות ולהתגעגע. 

סטנדאפיסטיות מומלצות – בחירותיו של הסטנדאפיסט רועי שילה

מי הסטנדאפיסטיות שכדאי להכיר, מי הסטנדאפיסטיות המומלצות בעולם ומי בארץ

אני רועי שילה, אני בן 21 ואני עושה סטנדאפ. בסטנדאפ לצערי אין שוויון בין גברים לנשים. יש הרבה יותר סטנדאפיסטים מסטנדאפיסטיות ואני לא יודע להסביר למה, אולי רק לנחש. אולי מאותה סיבה שיש יותר מנצחים על תזמורות מאשר מנצחות. ולמרות חוסר השוויון הכמותי בין המינים בתחום עדיין מעצבן אותי שהרוב המכריע של הסטנדאפיסטים האהובים עליי הם גברים. עשיתי ספירת מלאי של סטנדאפיסטיות שאני אוהב וגם כאלה שחשוב להכיר.

אבל לפני זה כמה הסתייגויות:

  1. יש סטנדאפיסטיות כמו ג’ואן ריברס, וופי גולדברג ווונדה סייקס שטרם חקרתי לעומק אז לא אדבר עליהן.
  2. אני לא אדבר על קומיקאיות מתחום האימפרוב אף שיש גאונות כמו טינה פיי, קריסטין וויג, אבי ג’ייקובסון ואילנה גלייזר.

סטנדאפיסטיות מומלצות בעולם

אלו סטנדאפיסטיות שהן רמה אחרת בעיניי. אני מקבל השראה ומרגיש קנאה בכל הנשים ברשימה הזאת אבל מהשמונה האלה במיוחד.

דולצ’ה סלואן

דולצ’ה סלואן היא התוספת הכי חדשה לרשימת הפייבוריטיות שלי (יחד עם סם ג’יי, שהוציאה ספיישל בכורה מרשים לנטפיקס לפני כמה ימים- בונוס.). יש לה חצי שעה בקומדי סנטרל שניתן למצוא ביוטיוב בחלקים יחד עם סרטונים אחרים שלה והאישה הזאת גברת-על. לא רק הבדיחות הכתובות מדויק שלה והביטחון מאחורי כל מילה – היא כמעט ולא זזה! היא בקושי הולכת צעד אחד כשהיא עושה סטנדאפ וזה משדר כל כך הרבה רוגע ואמון בחומר של עצמה. בנוסף זה עובד מושלם עם הדמות שלה – דמות של אישה מותשת, של מישהי שדברים קורים לה ורק רוצה שיניחו לה לרגע. אני לא יכול לחכות לשאר הקריירה שלה.

מריה במפורד

מריה במפורד היא סטנדאפיסטית של סטנדאפיסטים. היא טעם מאוד ספציפי אבל מי שאוהב אותה אוהב אותה מאוד ומי שלא לא. היא עושה קולות ופרצופים שונים ומשונים, הבדיחות שלה מיוחדות ואקסנטריות והיא מדברת על נושאים שלא נוח לדבר עליהם. על כסף ועל אובדנות ועל בעיות נפשיות- ע-ל ה-OCD שלה ועל הזמן שהיא בילתה במוסד סגור.

הספיישל האהוב עליי שלה נקרא “old baby” והוא זמין בנטפליקס. בתחילת הספיישל היא מופיעה את הבדיחות שלה למראה, ובהדרגה ליותר ויותר אנשים עד שבבלוק האחרון היא כבר באולם הגדול שהיינו מצפים לו מההתחלה. הבדיחה האהובה עליי משם היא שיר שבמפורד כתבה על המטפלת שלה ושל בן זוגה. אני לא יכול להסביר למה אני אוהב את השיר הזה כל כך, אבל בכל כמה שבועות אני שר אותו לעצמי.

האנה גדסבי

האנה גדסבי היא גם דמות שנויה במחלוקת. הספיישל הראשון שלה בנטפליקס – נאנט – בעיקר העציב אותי, וזה מה שהוא היה אמור לעשות. לא חשבתי עליה בתור אחת שגורמת לי לצחוק אלא בתור יוצרת של משהו יפה – כמו מייק בירביגליה (כשלא בא לו להיות מצחיק) או ספאלדינג גריי. אבל אז היא הוציאה את “דאגלס” ולא יכולתי להפסיק לראות אותו. אני הקשבתי לספיישל הזה בלופים ונהניתי כל פעם. ההתחלה שלו לא פחות מגאונית, השימוש באזכורים וביצות הפסחא הקטנות שמפוזרות בכל הספיישל הם עבודה של יוצרת בשיא הכוח שלה ואני מקווה שאנשים ייתנו לו צאנס גם אם הם לא התחברו לנאנט.

טיילור טומלינסון

טיילור טומלינסון היא סטנדאפיסטית בת 26 עם ניסיון של בערך עשור בתחום. זה אומר שהיא מדברת על גיל 20 ברמה של סטנדאפיסטית הרבה יותר בשלה. היא התחילה מוקדם מאוד וגדלה כשהיא עושה סטנדאפ נקי מול קהל של נוצרים דתיים. כשגדלה היא התרחקה מהדת, קצת כמו פיט הולמס (“נופל וקם”) וחיממה אנשים כמו בראיין ריגאן וברט קריישנר. הבדיחות שלה קצרות והקצב שלה מרשים – היא אמנם נראית נחמדה אבל כמו הבדיחות שלה, יש בה חריפות ועוקץ שרק הופכים את הסטנדאפ שלה למיוחד יותר. הבדיחה האהובה עליי שלה: “במיטה אני כמו חיה פראית – יותר מפחדת ממך משאתה ממני.” הספיישל שלה נמצא בנטפליקס ובעולם מושלם אני גדול בחמש שנים, גבוה בעשרה סנטימטרים ואנחנו נשואים.

ג’ינה יאשרה

ג’ינה יאשארה  היא סטנדאפיסטית בריטית עם חצי שעה מדהימה בנטפליקס. היא מספרת על אימא שלה, שהיגרה מניגריה ללונדון וגידלה אותה לפחד מהכל, צוחקת על המוזרויות של האמריקאים ועל הילדות שלה. גם הספיישלים המלאים שלה מאנגליה נמצאים בנטפליקס והם חזקים בזכות עצמם – אבל חצי השעה היא הדבר האחרון שהיא הוציאה ואני אוהב כל רגע שם. היא רועשת ומגניבה עם נוכחות שאי אפשר להתעלם ממנה.

קת’רין ראיין

קת’רין ראיין היא סטנדאפיסטית בריטית גם כן. היא עוקצנית, היא צינית, היא מוחצנת, הקצב שלה מהיר והיא מאלתרת עם קהל כמו מלכה. היא אם חד הורית שעברה לבריטניה מקנדה וביססה את עצמה בתור סטנדאפיסטית ופאנליסטית בתוכניות הבידור האנגליות  (היא מצחיקה במיוחד בעונה השנייה של Taskmaster). יש לה שני ספיישלים בנטפליקס שבהם היא מדברת על החיים כאם חד הורית, על פמיניזם, על משפחת קרדשיאן ועל איומי מוות מהפיליפינים. הסטנדאפ שלה חכם, מקורי ודומיננטי. אני במיוחד אוהב את המחווה שלה לג’ואן ריברס מהספיישל “In trouble” בנטפליקס.

מישל וולף

מישל וולף היא גאונה שנטשה קריירה בוול סטריט לטובת סטנד אפ ואני מאושר שזה קרה כי היא כותבת בדיחות מצויינות ומגישה אותן עם קצב וביטחון שלא יביישו את כריס רוק. אגב הדור הזה- רוק, סיינפלד- לא מתביישים להגיד כמה הם מעריכים אותה. היא עובדת קשה ובהרבה במועדונים בניו יורק, הגישה שלה לקהל לוחמנית ולא מתנצלת, היא מטיפה אבל לא בצורה משעממת- היא מגבה כל עמדה בפאנצים חזקים ומושחזים. יש לה ספיישלים בHbo ובנטפליקס ותענוג לראות את שניהם.

אמי בלוטניק

לאמי בלוטניק יש קול רועד וחזות של ספרנית ביישנית, אבל היא משתמשת בזה לטובתה. היא גם כותבת את בדיחות על להיות אישה בעל ביטחון עצמי נמוך וחוסר-קוליות וגם מפתיעה את הקהל עם בדיחות קצת יותר אדג’יות. כרגע יש לה רק אלבום אחד בשם Party Nights, בו היא עוסקת בנושאים מגוונים כמו סרטי קומיקס, מוזיקת פופ, אתר אמאזון וויברטורים, וכמה הופעות בטלוויזיה, אבל אני צופה לה עתיד מזהיר.

(יונתן עמירן)

טיג נוטארו

הגענו. טיג נוטארו היא הסטנדאפיסטית האהובה עליי בכל הזמנים נכון לאוגוסט 2020. יש לה את הביטחון של סלואן, המוזרות של במפורד, העוקץ של טומלינסון, וולף וראיין. היא לא מושחזת כמו וולף, מתוכננת כמו גאדסבי או אנרגטית כמו יאשרה – אבל זה היופי. ההומור של טיג נוטארו הוא ספונטני, רגוע ולא צפוי – היא לא מראה מאמץ, היא לא מפחדת והיא שולטת בחדר לפעמים בלי להגיד כלום.

הבדיחות של נוטארו לא עקביות – חלקן קצרות, חלקן סיפורים ארוכים, חלקן חיקויים של וילונות או צופרי ליצן, בקונאן היא הקדישה חצי סט לדחיפה של כיסא הבר שלה הלוך חזור על הבמה (זה עבד מצוין דרך אגב), ובספיישל האחרון שלה היא בילתה כמעט עשר דקות בלהזמין את הלהקה האהובה, שאולי ואולי לא נמצאת מאחורי הקלעים, אל הבמה.

בשנת 2012, עם אלבום בחוץ וקריירה מבוססת, טיג נפרדה מבת זוגה, אושפזה בבית חולים, אימא שלה נפטרה ואז אבחנו אצלה סרטן השד. ארבעה ימים לאחר שגילתה שהיא עלולה למות נוטארו עלתה על הבמה בערב שאירחה וסירבה לבטל עם חצי שעה חדשה שעוסקת במוות של אימא שלה ובסרטן שלה. ההופעה הזאת הוקלטה ויצאה כאלבום בשם “live” . האלבום הזה פורץ דרך ואני ממליץ עליו לא רק כי הבדיחות עובדות אלא כי כמות האומץ והכוח שנדרשו ממנה יוצאת מן הכלל.

למזלנו היא ניצחה את הסרטן והמשיכה לצלם שני ספיישלים נוספים (אחד בHbo ואחד בנטפליקס), להקים משפחה ולשמח אותי בעצם קיומה. אני מקווה שהיא תמשיך להיות בריאה ולייצר עוד מהקסם שלה.

את הקטע האהוב עליי היא כתבה יחסית בתחילת הקריירה, הוא סיפור על היתקלויות שלה עם כוכבת פופ משנות השמונים והוא מראה את הסגנון המיוחד שלה, הרוגע שלה והשליטה שלה על החדר. אגב כשצילמה את הסיפור הזה לקונאן נוטארו היתה חולה, לא במיטבה וחוותה בלאק אאוט באמצע הסיפור. היא ביקשה מההפקה שלא יחתכו את ההתפתלויות והגישושים שלה החוצה מהשכחה וגם את זה אני מעריך המון.

סטנדאפיסטיות שכדאי להכיר

אלה אומנם לא הסטנדאפיסטיות שאני הכי אוהב אבל אני מוכרח להזכיר אותן:

אלי וונג, וויטני קאמינגס, ניקי גלייזר ואלייזה שלזינגר: אני לא מתחבר לסגנון ולבדיחות אבל אני לגמרי מבין למה הן מצליחות – יש לכולן קצב מאוד גבוה של פאנצ’ים, אישיות בימתית מהודקת ואנרגיה גבוהה. כמו כן הן מקצועניות כמו כל הנשים ברשימה ועובדות קשה מאוד, אז מי אני שאעביר עליהן ביקורת?

הספיישלים של אלן דג’נרס משנות השמונים מצליחים להחזיק גם היום בחלקם כי למרות שחלק מהבדיחות מתאימות לזמנן האישיות שלה קסומה, אני מעריך את החזרה לסטנדאפ בספיישל הנטפליקס שלה, והיא עשתה היסטוריה כסטנדאפיסטית הראשונה שקרסון הזמין להתראיין לאחר הקטע שלה ב”טונייט שואו”.

שרה סילברמן השפיעה על הרבה מהאהובים עליי ועברה שינוי משמעותי בספיישלים האחרונים שלה. הדמות שלה נהייתה הרבה יותר נאורה אבל עדיין עם העוקץ שאפשר לצפות לו ממנה. הסיפור של קת’לין מדיגן ב”This is not happening”   גרם לי לחקור עליה יותר וזה לגמרי היה שווה את זה, הספיישל של אמילי הלר נמצא ביוטיוב של קומדי סנטרל במלואו והוא מצוין. שרה מיליגן היא סטנדאפיסטית אנגלייה עם חומרים מלוכלכים ומבטא כבד שמפוצצת אצטדיונים בספיישלים שלה, שגם כן נמצאים במלואם בעמוד היוטיוב שלה.

את ניקול באייר הרבה מכירים כמנחה של “Nailed it” בנטפליקס אבל קודם היא סטנדאפיסטית עם חצי שעה מצוינת, גם כן בנטפליקס, שבה היא מדברת על השומן שלה בצורה מעצימה ומעוררת השראה. באייר הזכירה את דברה ג’יאובני כהשפעה על הסטנדאפ שלה. ווואו! הקצב של האישה הזאת מהיר – היא משוגעת, תזזיתית ולא נותנת לקהל שנייה לנשום. אני מת על זה. אפשר לצפות בקטעים שלה ביוטיוב ולשמוע את האלבום שלה “lady jazz”.

לקריסטינה פ יש ספיישל חזק בנטפליקס ופודקאסט יחד עם בן זוגה טום סאגורה. אני אוהב את הסטנדאפ של שניהם וניכר שהם משפיעים זה על זה. לג’ן קיקרמן יש כמה ספיישלים בנטפליקס – אני אוהב את הסטנדאפ שלה מאוד- הוא לא מרגיש מתוכנן, זה מרגיש כאילו היא פורקת את הלב שלה על הבמה והיא במקרה החברה המצחיקה שלי, עם החיים שלא הייתי מייחל לעצמי אבל מאוד מבדר לראות מהצד. אני במיוחד ממליץ על הסיפור שלה שבו היא יוצאת עם בחור חצי מהגיל שלה ומסרבת לדבר איתו על נירוונה.

ג’סיקה קירסון היא קטלנית ידועה לשמצה. סטנדאפיסטים כמו ברט קריישר מפחדים לעלות אחריה בגלל כמה שהיא טובה. אם אתם לא מכירים אז בבקשה תעשו לעצמכם טובה ותחפשו אותה.

אפרנה ננצ’לה היא מופנמת וקצת מרוחקת אבל יש לה בדיחות שמקסימות בשטותיות שלהן, פתיחות מרשימה בנושא החרדה החברתית שלה ובעיות פסיכולוגיות נוספות, קול ודמות מיוחדת, אלבום חזק וחצי שעה בנטפליקס. 

ולסיום אזכורי הכבוד, איימי שומר. אנשים, בעיקר באינטרנט, אוהבים לשנוא את איימי שומר ואני לגמרי נגד. היא כותבת בדיחות מצויינות, תוכנית המערכונים שלה מצוינת (כשאני רואה מערכון בו אישה מחפשת דרך דיסקרטית לקחת טמפון לשירותים במשרד אז היא שמה אותו בתוך סקסופון ומנגנת בו כל הדרך לשירותים אני קם ומצדיע), ולמרות שהספיישלים האחרונים שלה לא היו האהובים עליי – אני עדיין רואה את ספיישל הHbo שלה “חי באפולו” ושומע את האלבום שלה “cutting”.

סטנדאפיסטיות ישראליות מומלצות

התמקדתי כאן בעיקר בסטנדטאפ בעולם כי אלו מופעים מלאים שאפשר לצפות בהם שוב ושוב. אבל חשוב גם להזכיר סטנדאפיסטיות ישראליות. בישראל יש סטנדאפיסטיות מצוינות כמו קנדי אבלסון שראיתי מפציצה מול כל סוג של קהל במגוון של סיטואציות לא אידיאליות ומאתגרות- מקצוענית אמיתית עם קול ייחודי וניסיון שאין לתאר, נועה מנור שמספקת הבחנות מדויקות ומקוריות ובדיחות מושחזות ביותר, קארין כהן שיוצרת נונסנס עם דמות מוזרה ומשוגעת שאי אפשר להתעלם ממנה, כרמל צאיג שכותבת בדיחות חשופות להפליא עם נוכחות בימתית מרתקת, תום יער, מיטל שפירו, מיטל אבני, חגית גינזבורג ועוד תותחיות כמוהן – אבל הרשימה שלי כאמור מתמקדת בסטנדאפיסטיות מחו”ל.

אירועי סטנדאפ וקומדיה בזום ומרחוק

30.4

דניאל אסייג בזום

18:30-20:30

אירוע של אגודת הסטודנטים/ות של המכללה למנהל.

אפטר עצמאות 2020 – מרתון הופעות בלייב // Colman Live

5 סטים של Dj’s בסגנונות שונים והופעת סטנדאפ Zoom עם האחד והיחיד, הקומיקאי דניאל אסייג! יחד עם המפיק והמנחה הקומי אור ליפל!

Line-Up:
SHALØS b2b ANARTIST – Techno
Or Biton – Mainstream
Mikel – Mainstream
Eli Matana – Mainstream
Cholo – Trance

מופע מרכזי:
סטנדאפ Zoom עם דניאל אסייג
הפקה והנחיה קומית – אור ליפל
=======================
שימו לב!!!
ההשתתפות בהופעת הסטנדאפ Zoom מוגבלת ומותנת באישור השתתפות באיוונט.
ביום ההופעה נפרסם לכל המשתתפים לינק+סיסמאת כניסה להופעה!
=======================
### ההופעה ב-Zoom תשודר במקביל בדף הפייסבוק של האגודה ###

ג’אם בזום עם מומנטום – 6 – קצת אחרת!

21:30-23:00

אירוע של מומנטום אימפרוב

שעה וחצי של כיף מאולתר, עם גרסאות אונליין למשחקים אהובים ומוכרים וגם כמה הפתעות שאפשר לעשות רק בזום!

מתי: יום חמישי הקרוב, מתשע וחצי עד אחת עשרה!
מי: מומנטום יחד עם שנים עשר מכםן שיירשמו בהקדם!
כמה: תשלום סמלי של עשרים שקלים!
איך: לינק להשתתפות יישלח לנרשמים יום לפני הג’אם, יחד עם הוראות סודיות
לגבי מה צריך להכין ולהביא!

שימו לב – כדי להירשם, כל מה שצריך לעשות הוא ללחוץ על reserve a spot, להכניס את כתובת המייל שלכם ובימים הקרובים גם לשלם דרך הלינק לפייבוקס (אין צורך להוריד את האפליקציה) –
http://pbme.co/pbj?v=j&g=5e8c9b1c88b0ac0021642d18

הרצאה על הומור – ירון בוני

20:30

המפגש הראשון נקרא -הבסיס להומור שלך !
הוא עמוס מאוד בתכנים ומאוד עמוק,
והוא כולל את הנושאים בסדר הבא : 

 מה הבסיס להומור שלך ?
    איך תשתמש בהומור שמתאים לך ?…

איך להביא רעיונות מקוריים לקטעי סטנדאפ !  

 איך להיות ייחודיי וזכיר  !

מה המטרה של סטנדאפיסט בהופעות ?

איך מפתחים רעיונות בסטנדאפ ?
     איך לפתח רעיונות שיתיאמו ספציפית לך !

 ואיך לייצר 5 רעיונות לנושא אחד !

2.5

Saturday Night Online: Virtual Stand Up Comedy

אירוע שבועי המתחיל בשמונה בערב.

אירוע של Art House

Art House presents an hour of live, interactive Stand Up Comedy on Zoom.

Tickets $12: https://bit.ly/2VwcVO7
Tickets must be purchased before 7:30pm EST on day of show.

Zoom link will be emailed out 1 hour before the show.

Comedians announced shortly
Host Rich Kiamco

במה פתוחה – סטנדאפ קורונה

זו התקופה הכי גרועה לסטנדאפ אי-פעם. הסטנדאפיסטים בבתים, הקהל בבתים והעולם עומד להיחרב, זה דווקא חומר טוב. הבמות הפתוחות נפגעו מיד ואין מקום שבו יוכלו להופיע צעירים חסרי ניסיון. לכן בילדי הקומדיה החלטנו לפנות לסטנדאפיסטים להרים את הכפפה וביקשנו שישלחו קטע שלהם על הקורונה כדי שגם האנונימיים שביניכהם לא יישכחו. הראשון והיחיד בינתיים שהיו לו אומץ. מומלצים לשלוח חומר שלכם: עדיף לינק ולא קובץ. dror.kastel@gmail.com

קובץ להורדה.

בן שני קורונה WMV

סרטוני וידאו

רחלה וייס:

איך לא להידבק בקורונה

סטנדאפ נייר טואלט

סטנדאפ לייב – דניאל ויינברג

https://www.facebook.com/vainberg/videos/10158438144909511/


איליה אקסלרוד – ראיון עם כוכב הסטנדאפ ברוסית

על איליה אקסלרוד רובכם כנראה עדיין לא שמעתם, אלא אם אתם חלק מקהילת עולי ברית המועצות לשעבר שמחוברים לתרבות הרוסית. במקרה כזה, כנראה שלא רק שמעתם עליו, אלא גם ראיתם אותו ביותר מהזדמנות אחת. לאחר שעשה דרך ארוכה ויוצאת דופן שעליה תקראו בהמשך, הוא מחזיק כיום במונופול על נישת הסטנדאפ הרוסית בארץ. הוא שחקן אחד מני לא רבים, והוא בלי שום ספק השחקן הכי מצליח, בפער גדול. הדבר המצחיק הוא שיותר ממה שהצליח לפרוץ בארץ, הוא הצליח לפרוץ ברוסיה ואוקראינה. בעזרת טונות של חן והומור עצמי בריא ואינטליגנטי, הצליח לשבות את לבבות הרוסים כמעט ברגע. הרוסים, מתברר, מתים על בדיחות יהודים.
זהו סיפורו של איליה אקסלרוד, הסטנדאפיסט הרוסי-ישראלי הכי מצליח בארץ.

את ההיכרות שלי עם איליה אני מתחילה מצפייה בהופעות הטלוויזיוניות שלו באוקראינה. בראיון איתו הוא עתיד לספר שבחר להגיש חומרים ברוסית ולא בעברית גם בשל העובדה שתויג כאן כרוסי, מה שהגביל את יריעת החומרים שלו לנושאים כמו וודקה ונובי גוד. אך גם בהופעות שלו מול הרוסים הוא מתויג, הפעם כיהודי. מולם הוא בוחר לצחוק על העולם היהודי, החיים בארץ, שירות בצה”ל וכיו”ב. אז למה הוא בכל זאת מעדיף להיות מתויג מולם בתור “היהודי” ולא מולנו בתור “הרוסי”?

הדרך לסטנדאפ

סיפור האהבה של איליה עם סטנדאפ מתחיל עוד מימי חטיבת הביניים עת השתתף בתחרות הסטנדאפ הרוסית המפורסמת KVN (עליה כבר כתבתי כאן). נער צעיר להורים עולים חדשים שהגיעו ממינסק לעפולה. הוא נשבה בקסם הבמה והולך עם התחביב הכי רחוק שהפלטפורמה מאפשרת: קפטן נבחרת KVN הישראלית. הוא צובר שם שנים של טירונות בכתיבת חומרים ועמידה מול קהל, בעודו עדיין נער. אחרי השחרור מהצבא הוא יוצא לדרך “של הגדולים” כדי לנסות למצוא את מקומו בעולם. השנים עוברות, איליה מכיר את בחירת ליבו ומתחתן. הוא עובד בהייטק כמו שמצופה ממנו, אבל משהו לא יושב טוב. הוא מוצא את עצמו לקראת סוף שנות העשרים שלו עובד כראש צוות בדיקות תוכנה, מבין שהוא לא באמת מחובר למה שהוא עושה ובפנים בוערת התשוקה לעשות סטנדאפ. הוא ממשיך לחלטר על במות פתוחות כתחביב ולספר לכל מי שמוכן לשמוע על החלום שלו להיות סטנדאפיסט.

https://www.mako.co.il/humor-bip/shows-bip-comedy-house/video-63402bfb11a24210/70602bfb11a24210-e1412bfb11a24210/a801548ddf2e4210/Video-b39b9bc6235e421006.htm

נקודת המפנה

יום אחד הוא מקבל טיפ שעתיד לשנות את מסלול חייו. נאמר לו לפנות לקומיקאי רוסי-יהודי בשם סמיון סליפקוב, מולטימיליונר שהצליח בענק ברוסיה ומגיע לישראל תכופות בשל זיקתו ליהדות. מכאן עתידה לעבור על איליה מסכת סוחפת של התרחשויות: הוא מקבל פנייה מאיש עסקים שמבקש את עזרתו בהפקת אירוע תרבות לקהילה הרוסית בארץ. הוא מבין שזאת ההזדמנות שלו לקדם את המפגש המיוחל עם סליפקוב. הוא לוקח את מלאכת ההפקה בשתי ידיים וברגע האמת, כשצריך לשים כסף, איש העסקים המדובר דופק לו ברז. הוא מוצא את עצמו עם חשבון פתוח של עשרות אלפי שקלים רגע לפני לידת בנו הבכור. “היה לי חסכון קטן שיועד ללידת התינוק. ביקשתי מאישתי רשות להשתמש בכסף והיא אישרה, היא אמרה: זה החלום שלך” הוא מספר. הוא משקיע כל שקל שיש ברשותו בניסיון חסר ודאות להתקדם עוד כמה צעדים לעבר החלום המיוחל. סליפקוב מגיע לארץ ומתוודע לאיליה ולסיפור. הוא מזמין אותו לעלות על הבמה בערב ההופעה כדי לבחון את ביצועיו ולמרבה השמחה, הוא אוהב את מה שהוא רואה. הוא מזמין את איליה להצטרף לצילומי תכנית ריאלטי-סטנדאפ מצליחה ברוסיה. הוא מוצא את עצמו שוב מול אשתו שזה עתה ילדה, מבקש פס לשלושה חודשים במוסקבה, ומקבל.

המקפצה

הוא מצטלם לתחרות שנקראת Comedy battle. תחרות ריאלטי שמבקשת לאתר את הסטנדאפיסטים דוברי הרוסית המצחיקים ביותר. בתחילה, השופטים קוטלים את החומרים שלו. הוא  יושב וכותב חומרים חדשים במרץ, לילות כימים. הוא מבין שהוא בליגה של הגדולים עכשיו ומוכן לעשות את העבודה שנדרשת על מנת להצדיק את המקום שלו. הוא מסיים את התחרות כפיינליסט. צוות ההפקה כל כך מתלהב מהקונספט שמתקבלת ההחלטה לצלם עונה חדשה שמוקדשת כולה לקומיקאים דוברי רוסית ממדינות זרות. לצד הקומיקאי הגרמני, האוסטרלי, האמריקאי, מצטרף גם איליה שמוזמן לעונה נוספת וגם בה עולה לגמר.

בינתיים בארץ חבר, שהוא גם אחד מבעלי חברת ההייטק שעבד בה, מציע לעשות מהלך.
“נפטר אותך ואני אקים איתך חברה חדשה שתתמקד בהפקת אירועי סטנדאפ וכל מה שמסביב”. כל החלקים מתחברים ואיליה מבשיל לעשות את הצעד המפחיד מכל: לעזוב את ההייטק.

איליה ב Comedy Battle, רוסית, ללא כתוביות

רגע ההצלחה

כשעלה הפרק הראשון של העונה השנייה לאוויר, מגיע הגל שכל אמן מחכה לו. “התכנית משודרת בכמה סבבים בהתאם לאזורי הזמן השונים ברוסיה. אני יודע את זה כי הטלפון שלי התחיל לפרפר כמו תירס במיקרוגל בהתאמה לגלי השידורים”. עם שידור הפרק הראשון נוספים לו עוד באותו היום מעל 3000 עוקבים בפייסבוק. “קיבלתי אלפי הודעות באינבוקס מאנשים שצפו בי בכל העולם והתחברו. באותו הרגע הבנתי שזה המקצוע שלי”. לאחר מכן התחילו לצוף הצעות רבות להופעות ופרויקטים אך נשאר עוד חלק אחד כדי להשלים את הפאזל.

מסתדרים על עבודה

המתנה הנכספת שמקבלים זוכי תחרות הריאלטי שהצטלם אליה היא הופעה בתכנית ההומור הנצפית ביותר ברוסיה, הקומדי קלאב. אע”פ שאיליה לא זכה, הזמינו אותו בכל זאת להופיע בתכנית. באולם ההמראות בנתב”ג בעודו מחכה לטיסה היוצאת למוסקבה, הוא נתקל במנכ”ל של ערוץ 9, הערוץ הרוסי של רשות השידור הישראלית. השניים נפגשו לכוס קפה במוסקבה כבר למחרת וחיש מהר נחתם ביניהם חוזה שכולל הנחיית תכנית בוקר יומית והשתתפות בפעילויות הערוץ השונות. במקביל, איליה ממשיך לפתח את ההפקות שהוא עובד עליהן במסגרת החברה החדשה שהוקמה, Kamanda Productions. הוא מתחיל להופיע ברחבי הארץ ומגלה שהוא מסוגל למלא בגפו אולם של 10K. “חשבתי שהקהל הרוסי לא כל כך אוהב לצחוק. מאד הופתעתי שהצלחתי למלא אולמות כל כך גדולים”. מאז הוא הופיע בפרסומות, היה פרזנטור של מותגים שמדברים לקהל הרוסי כמו “קשת טעמים” ואפילו קיבל הזמנה לפוליטיקה. “הייתי עשרה ימים בכנסת והבנתי שזה לא בשבילי. אני פשוט רוצה להצחיק אנשים, זה הכל”.

איליה, למה סטנדאפ ברוסית בעצם?

“הומור הוא פונקציה של מנטליות. המנטליות שלי, מסיבה כלשהי – ואני לא מאשים אף אחד חוץ מעצמי, היא מנטליות שהיא יותר מדי מעורבת מכדי להופיע בעברית. ניסיתי בעבר להופיע בעברית. השתתפתי בתכניות בערוץ ביפ, נסעתי כל יום מהצפון לתל אביב כדי להשתתף בבמות הפתוחות בצוותא, אפילו קיבלתי פידבק חיובי מאדיר מילר לאחר אחת ההופעות. “הקהל אוהב אותך” הוא אמר לי “ראיתי שלא הגעת מספיק מוכן, אבל הקהל אוהב אותך”.

הקהל הישראלי תייג אותי כרוסי וזה יצר ציפייה לבדיחות על אוליגרכים, על נובי גוד, וודקה, זה הגביל אותי. מצד שני, כל הדרך שעברתי תרמה לכך שהרוסית שלי השתפרה פלאים. נוצר מצב שאני חושב ברוסית, מדבר ברוסית, הקצב של המוח שלי הוא ברוסית. זה מאפשר לי לספק מוצר הרבה יותר מקצועי בשפה הרוסית.”

ומה לגבי הקהל דובר העברית?

“אני מבין שאני לא צריך לוותר על הקהל הישראלי. אני מתכנן להתחיל לתרגם חומרים ולהריץ אותם בעברית בבמות הפתוחות. זה לגמרי בתכניות”.

מה תמליץ לסטנדאפיסטים דוברי רוסית שרוצים להגיע ללב הקהל הרוסי-ישראלי?

“אם אתם שואפים להגיע לקהל הרוסי ברוסיה, תמשיכו לחקות את התכניות הרוסיות אבל תדעו לכם שהקהל הזה מצומצם מדי בארץ, אתם לא תמלאו אולמות. אני עושה סטנדאפ יותר רך מבחינת התוכן, בלי גסויות ובלי טאבו. זה סטנדאפ שמתאים למשפחות, מקביל במהותו לחומרים של אדיר מילר, למשל. מכיוון שהנישה היא מצומצמת, צריך לפנות לקהל כמה שיותר רחב כדי לתפוס את כולה. אני ילד טוב מטבעי, אני לא באנטי כלפי שומדבר וזה משחק לטובתי. רוב הקהל שלי הוא בגיל של ההורים שלי.”

עמי אנידג’ר – ראיון ר-ציני

עמי אנידג’ר הוא סטנדאפיסט, קומיקאי ומנחה סדנאות צחוק, העובד בימים אלה על ספרו. כמו כן מופיע בסטנדאפ לילדים והופיע בתוכניות רבות, בהן ערב אדיר, יצפאן, מה קשור, פולישוק ועוד, אבל אתם ודאי זוכרים אותו מהמחזמר “ספיד וגלגלי הקסם”. שאלנו אותו שאלות בג’ימייל והוא ענה גם כן באותה פלטפורמה.

מה החלטת להיות קומיקאי?

זה החליט בשבילי תמיד ידעתי להצחיק ובגדול זה אחד הדברים שעשו אותי מאושר מהרגע שהייתי ילד. 


היית חלק ממופע הבמה דומינו גרוס אבל לא מהמופע בטלוויזיה. איך זה?

כשקיבלנו את ההצעה לתוכנית החלטתי ללכת ללמוד משחק בצורה רצינית. נרשמתי ללימודי בסטודיו למשחק ע”ש ניסן נתיב. והוא לא אישר לי גם ללמוד וגם להיות בטלוויזיה. 

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

יעקב כהן, רובין ווילאמס, דודו טופז ז”ל 


את מי אתה מעריך בסצנה הקומית של היום?

אסי כהן. זרחוביץ ערן. לואי סי קיי. 


הופעת בהרבה תכניות, ערב אדיר, יצפאן, סרוגים, פולישוק, צוצלת ועוד. איפה משלמים הכי טוב?

ממממ באף אחת מהתוכניות לא ניתן להיות מסודר כלכלית וגם לא לנהל בית. זה על הדרך. 

מה היית ממליץ לקומיקאי המתחיל?

ללמוד ליצור לבד כולל להפיק את עצמו ובמקביל לעסוק בעוד תחומים, לא רק קומיקאי 

אתה מפיק ומופיע במופע הסטנדאפ לילדים עמי’לה. מה שואלים  בסטנדאפ לילדים? יש כאן מישהו מכיתה ד’ 2?

יותר בדיחות ויזואליות ופרצופים, פחות משחקי מילים ותיחכומים למינהם  שמסבכים את הבדיחה. פשוט יותר ובגובה העיניים.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

בטטה, אמברלה, פוזמקיים


אתה מרצה על הומור. הרצאות על הומור זה מצחיק?

הרצאות זה בסה”כ יותר רציני אבל אני משתדל תמיד להכניס הומור בהרצאות הומור, אבל מופע הצחוק שלי מול הקהל זה שילוב של דיבור על צחוק, תרגילי צחוק ומערכונים. זה אחד הדברים הכי מצחיקים שעשיתי בחיי, זה כמו סדנת צחוק אבל הרבה יותר… עם זה אני מופיע לילדים, צבא, חברות,תנועות נוער

 מי כוככ הרשת האהוב עליך?

אודי כגן


מה המצב?

חי את החלון. 

קראו עוד:

ארז ותומר אבירם (השוטר הטוב)- ראיון-רציני

תמיר בוסקילה – ראיון ר-ציני

 

ההרצאה של תכלת גינס – חירשות, קומדיה ומקצועיות

לפני חמש שנים הייתי טירונית בעולם התוכן. סיימתי אז תפקיד באיזה סטארט-אפ קטן והייתי בטוחה שאני לא צריכה יותר אף אחד, אני יכולה לבד. אז פתחתי עסק. אלא שלא ידעתי דבר או חצי דבר על עסקים. אז מה עשיתי? מה שכל הבטלנים עושים, ישבתי בפייסבוק והעברתי את הזמן. כדי להעביר שם את הזמן באופן שמניח את הדעת, אתה צריך תכנים טובים, אחרת הזמן לא באמת עובר. אז גייסתי לי נבחרת של כוכבים. משתמשים פורים וצבעוניים שכמעט כל דבר שהם מוציאים תחת ידיהם הוא מעניין, מאתגר, מחדש או מצחיק. תכלת גינס הייתה כוכבת מנצנצת בנבחרת הזאת. מה ידעתי עליה אז? לא הרבה. ידעתי שהיא סופר אינטליגנטית, ידעתי שהיא מצחיקה וידעתי שיש לה בעיות שמיעה. לימים נתקלתי בה ברחובות תל אביב. היא התחילה לדבר איתי והדיבור שלה היה קצת מוזר, לא רגיל. בעקבות המפגש הזה גיליתי שתכלת נמצאת בתהליך של התחרשות. היא שמעה טוב פעם, בתור ילדה ומאז היא מאבדת את שמיעתה בהדרגה. כיום היא נעזרת בשני מכשירי שמיעה ויום אחד היא לא תשמע בכלל. נורא, אה? אז זהו שלא כל כך, מסתבר. אבל לא נקדים את המאוחר.

מיהי תכלת גינס

השנים דהרו להן כטבען והנה יום אחד אני רואה באחד המגזינים ראיון עם תכלת שמשובץ בו קטע וידאו שלה מופיעה ב”קאמל קומדי קלאב”. בראיון היא מספרת על הדרך שהפכה אותה לסטנדאפיסטית. באותו רגע ירד לי אסימון: אני אמנם נטשתי את הפייסבוק כדי לעשות משהו מעצמי ולבנות את החיים שלי, אבל אני לא היחידה. גם כוכבי הפייסבוק החביבים עליי מתפתחים ובונים את החיים שלהם. שמחתי בשבילה. ידעתי כמה טובים החומרים שלה וידעתי שזה בזכות ולא בחסד. בימים אלו מעלה תכלת הרצאה קומית-רצינית שהיא מופע ייחודי, מעניין, קורע מצחוק ומפוצץ בהשראה. הייתה לי הזכות לצפות בסשן הראשון והרי התקציר לפניכם.

ההרצאה של תכלת היא כאמור בפורמט של הרצאה קומית. ההרצאה מופצת תחת הפלטפורמה המצוינת של Funzing, למי שלא מכיר – אתר פנאי שמציע שורה ארוכה של אירועים איכותיים בעלי תוכן עשיר ומגוון. כששמעתי שההרצאה היא תחת המותג הזה, כבר ידעתי שיהיה טוב. אבל בתכלס טוב זה לא היה, זה היה מצוין.

האירוע התקיים בקומה שנייה של פאב נחמד ולא מתיימר בבן יהודה. ההרצאה נחלקה לשלושה חלקים. חלק ראשון: הצגה עצמית שבה צללנו לעולם העשיר הזה שנקרא תכלת גינס. היא פותחת ומספרת שנולדה כילדה “רגילה”. בגיל שלוש התבשר להוריה כי היא לוקה במחלה שתגרום לשמיעה שלה להידרדר במרוצת הזמן, עד שלבסוף תהיה חירשת לגמרי. החלק השני הוא סטנדאפ שמוגש בפורמט הרגיל שכולנו מכירים ואילו החלק השלישי הוא למעשה ‘הסיפורים מאחורי הבדיחות’. סיפור חייה של תכלת ותיאור הדרך שהובילה אותה להגיע למעמד הזה שהיא עומדת מולנו ומספרת לנו בדיחות אודות האתגר הכי גדול שלה בחיים. החלק שמתאר את סיפור חייה משלים את החלק של הסטנדאפ. הצופה מקבל הצצה לכל תחנה ותחנה שבה הפאנצ’ים האלה נרקמו.

הסטנדאפ של תכלת סובב סביב הנושא המרכזי שהוא תופעת ההתחרשות בפרט וחיים כלקוי שמיעה בכלל. בכישרון ענק וחן אינסופי היא מצליחה להכניס אותנו לתוך הפריימים הכי יומיומיים בחייו של אדם חירש. הפתיחות הגדולה שלה מאפשרת לה ליצור פאנצ’ים מאד אינטימיים מה שיוצר מיידית קשר עמוק ובלתי אמצעי עם הקהל. אתה יוצא משם ואתה לא מרגיש שהיית באירוע של אמן, אתה מרגיש כאילו הכרת חבר חדש. היא מכניסה אותנו לחדרי המיטות, לחדרי השירותים, למקומות הכי אפלים וכואבים בעבר שלה, לנקודות התורפה הכי עמוקות של האגו. דרך הסטנדאפ וסיפורי ההתהוות מאחוריו, מקבל הצופה טיול מונחה דרך נקודות המפנה המכוננות והמשמעותיות של חייה. אולי הצגת קורות החיים הכי צבעונית ויצירתית שראיתי מימיי. תכלת לוקחת אותנו יד ביד על ציר הזמן של החיים שלה, מגיל 3 ועד 37, דרך נקודת מבטה המיוחדת והכל כך מצחיקה.

הרצאה מקצועית עם פאנצ’ים אינטימיים

דבר מהותי שמבדל את תכלת בעיניי מהרבה סטנדאפיסטים אחרים הוא המקצועיות והסדר המופתי שניכרים מאד בחומרים שלה. אני רגילה שסטנדאפ זה מרחב שהוא פחות מתוכנן ומוקפד, יותר זורם וקורם זהות ומבנה תוך כדי תנועה. אצל תכלת זיהיתי המון השקעה וחשיבה מראש. זה ניכר באופן שהחומרים מחוברים ביחד, זה ניכר בזרימת הנרטיב שבנוי באופן שמקל על הצופה לזכור את המידע מאד בקלות, זה ניכר בהשקעה. החלק של “מאחורי הקלעים” מלא באלמנטים מעניינים כמו ציטוטים של מפורסמים, סיפורים היסטוריים בעלי זיקה לסיפור שלה (כמו זה של הלן קלר למשל) ולמרבה ההפתעה גם לא מעט מדע! תכלת מגוללת באופן חווייתי ומעניין הרבה מידע מדעי רלוונטי לגבי תפקוד החושים. היא מגישה את הסיפור שלה בדיוק כמו שהוא עובר אצלה בראש והיא גם מנמקת אותו על כל חלקיו. הדבר הזה מייצר רב מימדיות, עוד מימדים מלבד הרובד של הסטנדאפ וסיפורי החיים. התוצאה היא מופע עמוק ועשיר שלא נוגע רק בנקודות הרגילות שסטנדאפ נוגע בו אלא בעוד הרבה נקודות עמוקות ולעיתים נוקבות, במוח ובלב.

אני מאד אוהבת את זה שאנחנו חיים בעולם שבו זה כבר מזמן לגיטימי לפתח קריירה באמצע שנות השלושים וצפונה. תכלת אמנם נושקת לארבעים (אל תגלו לה שאמרתי) אבל מבחינתי היא ממש בתחילת הדרך וזאת הולכת להיות דרך מרהיבה ומפוארת כי הבחורה פשוט נולדה לעשות את זה. היא ניחנה באיכויות קלאסיות של פרפורמרית מוצלחת: כריזמטית ברמות, מודעות עצמית גבוהה, אינטליגנטית, נראית מצוין, בטוחה בעצמה, מלאת חן וכובשת. ניסיון החיים העשיר שלה הפך אותה למעין שוצף של חומרים ונראה שהיא בדיוק בנקודת הבשלות להפוך את הטרגדיות הפרטיות לקומדיה מצוינת שטומנת בחובה מוסר השכל ותזכורת לשיעורים החשובים ביותר בחיים. איך מתמודדים עם קושי? איך יוצאים ממשבר? איך הופכים את החולשה הכי נאחסית להצלחה הכי גדולה?

ההרצאה הקומית של תכלת גינס תתאים בעיניי לשורה רחבה של מטרות. היא קלאסית עבור אירועים שמבקשים לעודד יזמות, מוטיבציה ופסיכולוגיה חיובית. היא תהיה מצוינת לכל פורמט שמחפש לצקת תוכן מקורי שמעורר השראה והיא לגמרי עוברת כמו כל מופע סטנדאפ אחר, רגיל לכל דבר פלוס ימבה ערך מוסף. ממליצה מאד לקחת חבר וללכת לראות. תצאו משם מחויכים למשעי.