ארכיון תגיות: אלן דג’נרס

סטנדאפיסטיות מומלצות – בחירותיו של הסטנדאפיסט רועי שילה

מי הסטנדאפיסטיות שכדאי להכיר, מי הסטנדאפיסטיות המומלצות בעולם ומי בארץ

אני רועי שילה, אני בן 21 ואני עושה סטנדאפ. בסטנדאפ לצערי אין שוויון בין גברים לנשים. יש הרבה יותר סטנדאפיסטים מסטנדאפיסטיות ואני לא יודע להסביר למה, אולי רק לנחש. אולי מאותה סיבה שיש יותר מנצחים על תזמורות מאשר מנצחות. ולמרות חוסר השוויון הכמותי בין המינים בתחום עדיין מעצבן אותי שהרוב המכריע של הסטנדאפיסטים האהובים עליי הם גברים. עשיתי ספירת מלאי של סטנדאפיסטיות שאני אוהב וגם כאלה שחשוב להכיר.

אבל לפני זה כמה הסתייגויות:

  1. יש סטנדאפיסטיות כמו ג’ואן ריברס, וופי גולדברג ווונדה סייקס שטרם חקרתי לעומק אז לא אדבר עליהן.
  2. אני לא אדבר על קומיקאיות מתחום האימפרוב אף שיש גאונות כמו טינה פיי, קריסטין וויג, אבי ג’ייקובסון ואילנה גלייזר.

סטנדאפיסטיות מומלצות בעולם

אלו סטנדאפיסטיות שהן רמה אחרת בעיניי. אני מקבל השראה ומרגיש קנאה בכל הנשים ברשימה הזאת אבל מהשמונה האלה במיוחד.

דולצ’ה סלואן

דולצ’ה סלואן היא התוספת הכי חדשה לרשימת הפייבוריטיות שלי (יחד עם סם ג’יי, שהוציאה ספיישל בכורה מרשים לנטפיקס לפני כמה ימים- בונוס.). יש לה חצי שעה בקומדי סנטרל שניתן למצוא ביוטיוב בחלקים יחד עם סרטונים אחרים שלה והאישה הזאת גברת-על. לא רק הבדיחות הכתובות מדויק שלה והביטחון מאחורי כל מילה – היא כמעט ולא זזה! היא בקושי הולכת צעד אחד כשהיא עושה סטנדאפ וזה משדר כל כך הרבה רוגע ואמון בחומר של עצמה. בנוסף זה עובד מושלם עם הדמות שלה – דמות של אישה מותשת, של מישהי שדברים קורים לה ורק רוצה שיניחו לה לרגע. אני לא יכול לחכות לשאר הקריירה שלה.

מריה במפורד

מריה במפורד היא סטנדאפיסטית של סטנדאפיסטים. היא טעם מאוד ספציפי אבל מי שאוהב אותה אוהב אותה מאוד ומי שלא לא. היא עושה קולות ופרצופים שונים ומשונים, הבדיחות שלה מיוחדות ואקסנטריות והיא מדברת על נושאים שלא נוח לדבר עליהם. על כסף ועל אובדנות ועל בעיות נפשיות- ע-ל ה-OCD שלה ועל הזמן שהיא בילתה במוסד סגור.

הספיישל האהוב עליי שלה נקרא “old baby” והוא זמין בנטפליקס. בתחילת הספיישל היא מופיעה את הבדיחות שלה למראה, ובהדרגה ליותר ויותר אנשים עד שבבלוק האחרון היא כבר באולם הגדול שהיינו מצפים לו מההתחלה. הבדיחה האהובה עליי משם היא שיר שבמפורד כתבה על המטפלת שלה ושל בן זוגה. אני לא יכול להסביר למה אני אוהב את השיר הזה כל כך, אבל בכל כמה שבועות אני שר אותו לעצמי.

האנה גדסבי

האנה גדסבי היא גם דמות שנויה במחלוקת. הספיישל הראשון שלה בנטפליקס – נאנט – בעיקר העציב אותי, וזה מה שהוא היה אמור לעשות. לא חשבתי עליה בתור אחת שגורמת לי לצחוק אלא בתור יוצרת של משהו יפה – כמו מייק בירביגליה (כשלא בא לו להיות מצחיק) או ספאלדינג גריי. אבל אז היא הוציאה את “דאגלס” ולא יכולתי להפסיק לראות אותו. אני הקשבתי לספיישל הזה בלופים ונהניתי כל פעם. ההתחלה שלו לא פחות מגאונית, השימוש באזכורים וביצות הפסחא הקטנות שמפוזרות בכל הספיישל הם עבודה של יוצרת בשיא הכוח שלה ואני מקווה שאנשים ייתנו לו צאנס גם אם הם לא התחברו לנאנט.

טיילור טומלינסון

טיילור טומלינסון היא סטנדאפיסטית בת 26 עם ניסיון של בערך עשור בתחום. זה אומר שהיא מדברת על גיל 20 ברמה של סטנדאפיסטית הרבה יותר בשלה. היא התחילה מוקדם מאוד וגדלה כשהיא עושה סטנדאפ נקי מול קהל של נוצרים דתיים. כשגדלה היא התרחקה מהדת, קצת כמו פיט הולמס (“נופל וקם”) וחיממה אנשים כמו בראיין ריגאן וברט קריישנר. הבדיחות שלה קצרות והקצב שלה מרשים – היא אמנם נראית נחמדה אבל כמו הבדיחות שלה, יש בה חריפות ועוקץ שרק הופכים את הסטנדאפ שלה למיוחד יותר. הבדיחה האהובה עליי שלה: “במיטה אני כמו חיה פראית – יותר מפחדת ממך משאתה ממני.” הספיישל שלה נמצא בנטפליקס ובעולם מושלם אני גדול בחמש שנים, גבוה בעשרה סנטימטרים ואנחנו נשואים.

ג’ינה יאשרה

ג’ינה יאשארה  היא סטנדאפיסטית בריטית עם חצי שעה מדהימה בנטפליקס. היא מספרת על אימא שלה, שהיגרה מניגריה ללונדון וגידלה אותה לפחד מהכל, צוחקת על המוזרויות של האמריקאים ועל הילדות שלה. גם הספיישלים המלאים שלה מאנגליה נמצאים בנטפליקס והם חזקים בזכות עצמם – אבל חצי השעה היא הדבר האחרון שהיא הוציאה ואני אוהב כל רגע שם. היא רועשת ומגניבה עם נוכחות שאי אפשר להתעלם ממנה.

קת’רין ראיין

קת’רין ראיין היא סטנדאפיסטית בריטית גם כן. היא עוקצנית, היא צינית, היא מוחצנת, הקצב שלה מהיר והיא מאלתרת עם קהל כמו מלכה. היא אם חד הורית שעברה לבריטניה מקנדה וביססה את עצמה בתור סטנדאפיסטית ופאנליסטית בתוכניות הבידור האנגליות  (היא מצחיקה במיוחד בעונה השנייה של Taskmaster). יש לה שני ספיישלים בנטפליקס שבהם היא מדברת על החיים כאם חד הורית, על פמיניזם, על משפחת קרדשיאן ועל איומי מוות מהפיליפינים. הסטנדאפ שלה חכם, מקורי ודומיננטי. אני במיוחד אוהב את המחווה שלה לג’ואן ריברס מהספיישל “In trouble” בנטפליקס.

מישל וולף

מישל וולף היא גאונה שנטשה קריירה בוול סטריט לטובת סטנד אפ ואני מאושר שזה קרה כי היא כותבת בדיחות מצויינות ומגישה אותן עם קצב וביטחון שלא יביישו את כריס רוק. אגב הדור הזה- רוק, סיינפלד- לא מתביישים להגיד כמה הם מעריכים אותה. היא עובדת קשה ובהרבה במועדונים בניו יורק, הגישה שלה לקהל לוחמנית ולא מתנצלת, היא מטיפה אבל לא בצורה משעממת- היא מגבה כל עמדה בפאנצים חזקים ומושחזים. יש לה ספיישלים בHbo ובנטפליקס ותענוג לראות את שניהם.

אמי בלוטניק

לאמי בלוטניק יש קול רועד וחזות של ספרנית ביישנית, אבל היא משתמשת בזה לטובתה. היא גם כותבת את בדיחות על להיות אישה בעל ביטחון עצמי נמוך וחוסר-קוליות וגם מפתיעה את הקהל עם בדיחות קצת יותר אדג’יות. כרגע יש לה רק אלבום אחד בשם Party Nights, בו היא עוסקת בנושאים מגוונים כמו סרטי קומיקס, מוזיקת פופ, אתר אמאזון וויברטורים, וכמה הופעות בטלוויזיה, אבל אני צופה לה עתיד מזהיר.

(יונתן עמירן)

טיג נוטארו

הגענו. טיג נוטארו היא הסטנדאפיסטית האהובה עליי בכל הזמנים נכון לאוגוסט 2020. יש לה את הביטחון של סלואן, המוזרות של במפורד, העוקץ של טומלינסון, וולף וראיין. היא לא מושחזת כמו וולף, מתוכננת כמו גאדסבי או אנרגטית כמו יאשרה – אבל זה היופי. ההומור של טיג נוטארו הוא ספונטני, רגוע ולא צפוי – היא לא מראה מאמץ, היא לא מפחדת והיא שולטת בחדר לפעמים בלי להגיד כלום.

הבדיחות של נוטארו לא עקביות – חלקן קצרות, חלקן סיפורים ארוכים, חלקן חיקויים של וילונות או צופרי ליצן, בקונאן היא הקדישה חצי סט לדחיפה של כיסא הבר שלה הלוך חזור על הבמה (זה עבד מצוין דרך אגב), ובספיישל האחרון שלה היא בילתה כמעט עשר דקות בלהזמין את הלהקה האהובה, שאולי ואולי לא נמצאת מאחורי הקלעים, אל הבמה.

בשנת 2012, עם אלבום בחוץ וקריירה מבוססת, טיג נפרדה מבת זוגה, אושפזה בבית חולים, אימא שלה נפטרה ואז אבחנו אצלה סרטן השד. ארבעה ימים לאחר שגילתה שהיא עלולה למות נוטארו עלתה על הבמה בערב שאירחה וסירבה לבטל עם חצי שעה חדשה שעוסקת במוות של אימא שלה ובסרטן שלה. ההופעה הזאת הוקלטה ויצאה כאלבום בשם “live” . האלבום הזה פורץ דרך ואני ממליץ עליו לא רק כי הבדיחות עובדות אלא כי כמות האומץ והכוח שנדרשו ממנה יוצאת מן הכלל.

למזלנו היא ניצחה את הסרטן והמשיכה לצלם שני ספיישלים נוספים (אחד בHbo ואחד בנטפליקס), להקים משפחה ולשמח אותי בעצם קיומה. אני מקווה שהיא תמשיך להיות בריאה ולייצר עוד מהקסם שלה.

את הקטע האהוב עליי היא כתבה יחסית בתחילת הקריירה, הוא סיפור על היתקלויות שלה עם כוכבת פופ משנות השמונים והוא מראה את הסגנון המיוחד שלה, הרוגע שלה והשליטה שלה על החדר. אגב כשצילמה את הסיפור הזה לקונאן נוטארו היתה חולה, לא במיטבה וחוותה בלאק אאוט באמצע הסיפור. היא ביקשה מההפקה שלא יחתכו את ההתפתלויות והגישושים שלה החוצה מהשכחה וגם את זה אני מעריך המון.

סטנדאפיסטיות שכדאי להכיר

אלה אומנם לא הסטנדאפיסטיות שאני הכי אוהב אבל אני מוכרח להזכיר אותן:

אלי וונג, וויטני קאמינגס, ניקי גלייזר ואלייזה שלזינגר: אני לא מתחבר לסגנון ולבדיחות אבל אני לגמרי מבין למה הן מצליחות – יש לכולן קצב מאוד גבוה של פאנצ’ים, אישיות בימתית מהודקת ואנרגיה גבוהה. כמו כן הן מקצועניות כמו כל הנשים ברשימה ועובדות קשה מאוד, אז מי אני שאעביר עליהן ביקורת?

הספיישלים של אלן דג’נרס משנות השמונים מצליחים להחזיק גם היום בחלקם כי למרות שחלק מהבדיחות מתאימות לזמנן האישיות שלה קסומה, אני מעריך את החזרה לסטנדאפ בספיישל הנטפליקס שלה, והיא עשתה היסטוריה כסטנדאפיסטית הראשונה שקרסון הזמין להתראיין לאחר הקטע שלה ב”טונייט שואו”.

שרה סילברמן השפיעה על הרבה מהאהובים עליי ועברה שינוי משמעותי בספיישלים האחרונים שלה. הדמות שלה נהייתה הרבה יותר נאורה אבל עדיין עם העוקץ שאפשר לצפות לו ממנה. הסיפור של קת’לין מדיגן ב”This is not happening”   גרם לי לחקור עליה יותר וזה לגמרי היה שווה את זה, הספיישל של אמילי הלר נמצא ביוטיוב של קומדי סנטרל במלואו והוא מצוין. שרה מיליגן היא סטנדאפיסטית אנגלייה עם חומרים מלוכלכים ומבטא כבד שמפוצצת אצטדיונים בספיישלים שלה, שגם כן נמצאים במלואם בעמוד היוטיוב שלה.

את ניקול באייר הרבה מכירים כמנחה של “Nailed it” בנטפליקס אבל קודם היא סטנדאפיסטית עם חצי שעה מצוינת, גם כן בנטפליקס, שבה היא מדברת על השומן שלה בצורה מעצימה ומעוררת השראה. באייר הזכירה את דברה ג’יאובני כהשפעה על הסטנדאפ שלה. ווואו! הקצב של האישה הזאת מהיר – היא משוגעת, תזזיתית ולא נותנת לקהל שנייה לנשום. אני מת על זה. אפשר לצפות בקטעים שלה ביוטיוב ולשמוע את האלבום שלה “lady jazz”.

לקריסטינה פ יש ספיישל חזק בנטפליקס ופודקאסט יחד עם בן זוגה טום סאגורה. אני אוהב את הסטנדאפ של שניהם וניכר שהם משפיעים זה על זה. לג’ן קיקרמן יש כמה ספיישלים בנטפליקס – אני אוהב את הסטנדאפ שלה מאוד- הוא לא מרגיש מתוכנן, זה מרגיש כאילו היא פורקת את הלב שלה על הבמה והיא במקרה החברה המצחיקה שלי, עם החיים שלא הייתי מייחל לעצמי אבל מאוד מבדר לראות מהצד. אני במיוחד ממליץ על הסיפור שלה שבו היא יוצאת עם בחור חצי מהגיל שלה ומסרבת לדבר איתו על נירוונה.

ג’סיקה קירסון היא קטלנית ידועה לשמצה. סטנדאפיסטים כמו ברט קריישר מפחדים לעלות אחריה בגלל כמה שהיא טובה. אם אתם לא מכירים אז בבקשה תעשו לעצמכם טובה ותחפשו אותה.

אפרנה ננצ’לה היא מופנמת וקצת מרוחקת אבל יש לה בדיחות שמקסימות בשטותיות שלהן, פתיחות מרשימה בנושא החרדה החברתית שלה ובעיות פסיכולוגיות נוספות, קול ודמות מיוחדת, אלבום חזק וחצי שעה בנטפליקס. 

ולסיום אזכורי הכבוד, איימי שומר. אנשים, בעיקר באינטרנט, אוהבים לשנוא את איימי שומר ואני לגמרי נגד. היא כותבת בדיחות מצויינות, תוכנית המערכונים שלה מצוינת (כשאני רואה מערכון בו אישה מחפשת דרך דיסקרטית לקחת טמפון לשירותים במשרד אז היא שמה אותו בתוך סקסופון ומנגנת בו כל הדרך לשירותים אני קם ומצדיע), ולמרות שהספיישלים האחרונים שלה לא היו האהובים עליי – אני עדיין רואה את ספיישל הHbo שלה “חי באפולו” ושומע את האלבום שלה “cutting”.

סטנדאפיסטיות ישראליות מומלצות

התמקדתי כאן בעיקר בסטנדטאפ בעולם כי אלו מופעים מלאים שאפשר לצפות בהם שוב ושוב. אבל חשוב גם להזכיר סטנדאפיסטיות ישראליות. בישראל יש סטנדאפיסטיות מצוינות כמו קנדי אבלסון שראיתי מפציצה מול כל סוג של קהל במגוון של סיטואציות לא אידיאליות ומאתגרות- מקצוענית אמיתית עם קול ייחודי וניסיון שאין לתאר, נועה מנור שמספקת הבחנות מדויקות ומקוריות ובדיחות מושחזות ביותר, קארין כהן שיוצרת נונסנס עם דמות מוזרה ומשוגעת שאי אפשר להתעלם ממנה, כרמל צאיג שכותבת בדיחות חשופות להפליא עם נוכחות בימתית מרתקת, תום יער, מיטל שפירו, מיטל אבני, חגית גינזבורג ועוד תותחיות כמוהן – אבל הרשימה שלי כאמור מתמקדת בסטנדאפיסטיות מחו”ל.

חדשות הקומדיה 26.5-20.5

תוכנית האנימציה של ג’ון סטיוארט ב-HBO לא הולכת לקרות, אלן דג’נרס חוזרת לסטנד-אפ, ונסה באייר וסאשיר זאמאטה עוזבות את SNL, טי ג’יי מילר עוזב את “סיליקון ואלי” אנדי סמברג בטור דה-פראנס והסדרה הקומית החדשה של נטפליקס.

 

דה דיילי נו-שואו

מאז שעזב אותנו לגדל חיות בחווה או וואטאבר, והשאיר אותנו עם האבא החורג הלא-מגניב שלנו טרבור נואה, חיכינו לשמוע מה יהיה הפרוייקט הבא של ג’ון סטיוארט. אתם יודעים, חוץ מלהופיע לפעמים אצל קולברט כדי להזכיר לו מי הבוס. ב-2015 התוודע לנו שאחד הפרוייקטים האלו יהיה אולי סדרת אנימציה סאטירית אצל רשת HBO, אך השבוע התברר שגם זה לא יקרה. מתברר ש-HBO וסטיוארט גילו שאנימציה היא לא הדרך הכי טובה להגיב על אירועים אקטואליים, בגלל הזמן הרב שלוקח לאנימציה והזמן הקצר שלוקח לאנשים לשכוח מחדשות (יה, נו שיט), אך HBO אומרים שעדיין יש להם חוזה עם סטיוארט והם מעוניינים לעשות איתו דברים אחרים בעתיד. אולי סדרת ריאליטי לא מתוסרטת בה הוא מדבר עם כבשים בחווה שלו.

מקור: Variety

נטפליקס הנדיבים

לא הרבה אנשים יודעים את זה אבל לפני שהייתה מנחת טוק-שואו, דג או דודה מביכה שעושה סלפיז עם סלבס, אלן דג’נרס הייתה סטנדאפיסטית, ואחת לא רעה בכלל. ובכן, דג’נרס מתכוונת לחזור לתחום הזה עם ספיישל סטנד-אפ חדש בנטפליקס, הראשון שלה מאז 2003. דג’נרס כמובן הודיעה על זה בתכנית האירוח שלה בצורה החמודה הרגילה שלה עם בדיחות על Stranger Things וסמול-טוק עם הנגן שלה. יהיה מעניים לראות את דג’נרס חוזרת לתחום הסטנדאפ לאחר כל-כך הרבה שנים ועולם מאוד שונה משהוא היה ב-2003.

מקור: The Hollywood Reporter

איזה טיזרים

אחרי מבול הטריילים של שבוע שעבר, אני לא אלאה אותכם בעוד מלא, אבל אני כן אביא שני נציגים של אחיו הקטן והחמוד של הטריילר: הטיזר. השבוע HBO שיחררו את הטריילר שלהם ל-Tour de Pharmacy ההמשך הרוחני למוקומנטרי הטניס של אנדי סמברג מ-2015 Seven Days in Hell. כמו הספיישל הקודם, הסרט גם עוסק בספורט, הפעם אופניים, ונכתב על ידי מורי מילר ובויים על ידי ג’ייק זימנסקי. הספיישל הזה יעסוק ב”טור דה פרנס” של 1982 בו לפי הטיזר כולם היו על סמים. הסרט נראה מצחיק ומטורף כמו הראשון עם קאסט מרשים שכולל את סמברג, אורלנדו בלום, ג’ון סינה, מייק טייסון, ג’ף גולדבלום, מאיה רודולף, דולף לונדגרן ואורח מיוחד ששמו אולי מתחרז עם שמאנס שמארמסטרונג. הסרט יגיע ל-HBO בשמיני ביולי.

ונטפליקס גם שיחררו טיזר השבוע לסדרה קומית חדשה בשם Friends From College מבית במאי “החבובות” ו”שכנים” ניקולס סטולר. הסדרה עוסקת לא במפתיע בחבורה של חברים מהקולג’ שנפגשים ביחד, מעלים זיכרונות, עושים קוק ואני מניח עוד דברים. בסדרה מככב קאסט שכולל את נאט פקסון (התסריטאי זוכה האוסקר של “היוצרים” וכוכב סדרות קומיות כמו “בן וקייט” ו-Married), קיגן-מייקל קי מ”קי ופיל”, קובי סמולדרס מ”איך פגשתי את אמא” ומשום מה כוכב “שנות הקסם” פרד סאבאג’. שמונת הפרקים של הסדרה ייצאו בנטפליקס ב-14 ביולי.

מקור: Splitsider ו- The AV Club

ביי ביי באייר, וסלאמתק זאמאטה

במבזק הקודם דיווחתי על עזיבתו מ-SNL של החבר הוותיק בובי מויניהן, אך מתברר שעוד שני שחקניות עוזבות את התכנית אחרי סיום העונה ה-42 בשבוע שעבר. ונסה באייר, שהצטרפה לתכנית ב-2010 יחד עם טאראן קילם, ג׳יי פארו ופול בריטיין, ונשארה אחרונה מהרביעייה הזאת, עוזבת לאחר שבע שנים בה הביאה לנו דמויות אהובות (לפחות עלי) כמו ג׳ייקוב נער הבר-מצווה וברקי כוכבת הפורנו לשעבר. באייר הופיעה לאחרונה בסרטים כמו ״אסון מהלך״ ו״מסיבת השנה״ ואני סקרן לראות מה תעשה בהמשך. סאשיר זאמאטה הצטרפה לתכנית ב-2014 אחרי סערה תקשורתית לגבי העובדה שבצוות השחקנים לא הייתה אף אישה שחורה, ולמעשה לא הייתה מאז מאיה רודולף שעזבה ב-2007. אך זאמאטה לא זכתה אף פעם להרבה זמן מסך בתכנית, בעיקר לאחר שהכותבת לזלי ג׳ונס קודמה לשחקנית בתכנית, והמערכת החליטה שמספיקה להם שחקנית שחורה אחת בתכנית, בעיקר כזאת מוכשרת כמו לזלי ג׳ונס שיכולה לשחק דמות אחת. זאמאטה אז נדחפה לרקע והופיעה בעיקר אם צריך איזה חיקוי של ריהאנה. אפילו עזיבתה של זאמאטה לא דווחה באותה מידה כמו שתי העזיבות האחרות ואני מקווה שתמצא לעצמה מסגרת יותר טובה בא יתייחסו אליה יותר בכבוד.

מקור: IndieWire

זה לא אדיר, מילר

ואם כבר מדברים על עזיבות: רשת HBO הודיעה השבוע על חידושה של הקומדיה המצליחה שלהן “סיליקון ואלי” לעונה חמישית, אך העונה תהיה ללא אחד מכוכבי הסדרה. טי ג’יי מילר, הסטנדאפיסט, הגורבורגר וכוכב The Emoji Movie, שגילם ארליך בכמן היזם הסטלן בארבע העונות הקודמות לא יחזור לעונה הבאה, זו לפי הודעה ששחוררה על ידי HBO. לא ידוע עדיין מדוע מילר לא יחזור לעונה הבאה, אבל אני מניח שזה כי הוא רוצה להשקיע את כל זמנו בכל מה שקשור לסרט האימוג’ים. HBO תשדר גם ספיישל סטנד-אפ של מילר ב-17 ליוני בשם Meticulously Ridiculous  שאת הטריילר שלו תוכלו לראות כאן.

מקור: Vulture

חדשות הקומדיה 19.5-13.5

מבזק קומדיה גדוש בטריילרים לסדרות חדשות עם אליסון ברי, סת’ מקפרלן, אדם סקוט, ג’נה פישר, זאק בראף ועוד! וגם: “משפחה בהפרעה” חוזרת לעונה חמישית ובובי מויניהן עוזב את SNL.

 

משפחה בחזרה

החביאו את הכסף שלכם בדוכני הבננות, תנעלו את כלבי הים שלכם, והיזהרו ממרגלים קוריאנים כי משפחת בלות’ חוזרת! השבוע ענקית הסטרימינג נטפליקס הזמינה רשמית עונה חמישית של סדרת הקאלט “משפחה בהפרעה” עם כל חברי הקאסט המקורי. זו תהיה העונה השנייה של הסדרה בנטפליקס לאחר שלוש העונות המקוריות שלהם ברשת פוקס, ונקווה שזאת תמצא יותר חן בקרב המעריצים. יוצר הסדרה מיטץ’ הורוויץ שגם חוזר לפקח על העניינים אמר השבוע שהוא מתרגש להחזיר את הדמויות “ג’ורג’ בלות’ האב, לוסיל והילדים- מייקל, איוונקה, דון הבן, אריק, ג’ורג’ מייקל ומי אני שוכח? טיפאני”, בבדיחה מחוכמת שמשווה את ילדי בלות’ לילדיו של טראמפ ומזכירה לנו שלמרות שדברים טובים קורים, העולם עדיין חרא.

מקור: The Hollywood Reporter

רוחות, אסטרונאוטים, דיילים ומתאבקות.

אני מקווה שאתם אוהבים טריילרים לסדרות טלוויזיה כי יש לנו הרבה כאלה היום? אה, אתם לא אוהבים. טוב זה מה יש. רשת פוקס מביאה לנו השבוע שלושה טריילרים שונים לקומדיות חדשות, שעל כולם דיברתי פה במבזק אז אתם צריכים לזכור אותם, אם אתם זוכרים כל מה שאני כותב פה. ראשונה, יש לנו את The Orville קומדיית המד”ב של סת’ מקפרלן, בה הוא גם מככב בתור קפטן חסר-מזל של חללית מלאה במיספיטס, שנראית כמו סוג של “קומיונטי” בחלל, אבל עם סת’ מקפרלן. מקפרלן הוא הפך לאדם די שנוא בשנים האחרונות, אבל אני בסדר איתו,והסדרה נראית חמודה. אחרי זה יש לנו את Ghosted קומדיית על-טבעית שנראית קצת כמו גרסה קומית ל”תיקים באפילה” אבל עם שני גברים. אדם סקוט וקרייג רובינסון משחקים שני בחורים שמגוייסים על ידי סוכנות ממשלתית לחקור אירועים על-טבעיים, שאחד סקפטי והשני מאמין. הסדרה גם נראית די מגניבה ויש בה גם אדיל אקטר מהקומדיה הבריטית והמוערכת Four Lions. גם Orville וגם Ghosted הם סדרות היי-קונספט עם הרבה אפקטים מיוחדים, אז כדי לאזן את זה יש לנו את LA to Vegas קומדיה קצת יותר קונבציונאלית מבית וויל פרל, שותפו הקבוע אדם מקיי ויוצר “משפחה מודרנית” סטיב לוויטן. דילן מקדרמוט (“אימה אמריקאית”) מככב בתור טייס דוש שצריך להתמודד עם נוסעים מטורפים והיותו דוש גדול. וגם פיטר סטורמייר הענק (“פארגו” “ביג לבובסקי” “22 ג’אמפ סטריט”)  נמצא שם שזה אחלה.

ובינתיים ברשת ABC הפחות ניסיונית יש דברים קצת יותר נורמליים. זאק בראף חוזר לטלוויזיה, המדיום בו אנשים אשכרה אהבו אותו עם Alex, Inc, קומדיה על העולם המטורף של הפודקאסטים שנראה שמשלבת את פרסונת הלוזר האהובה של בראף מ”סקראבס” אבל גם קצת אינדי-מובי-בולשיט של “גרדן סטייט”. The Mayor בהפקת הראפר וכוכב המילטון דייוויד דיגס מספרת על ראפר צעיר שרץ לרשות העיר בשביל להתפרסם אבל התכנית שלו משתבשת שהתושבים אוהבים את הפתיחות וה-attitude שלו והוא נבחר. לסדרה יש קאסט מגוון שכולל את ברנדון מייקל הול, שאולי ראיתם ב-Search Party בתור ראש העיר החדש, ליאה מישל מ”גלי”, ייבט ניקול בראון מ”קומיונטי” ודייוויד ספייד משנות התשעים. והמפיקה אלן דג’נרס מביאה לנו את הקומדיה הרומנטית Splitting Up Together בכיכובה של ג’נה פישר (“המשרד”) ואוליבר הדסון (“נאשוויל”) בתור זוג נשוי שהגירושין שלהם עוזרים להם לאהוב אחת את השני שוב. או משהו כזה. כל הסדרות האלה נראות בסדר.

אבל בואו לא נשכח שהטלוויזיה הכי חשובה היום, היא לא בטלוויזיה אלא באינטרנט, שהוא גם בטלוויזיה שלכם אם הטלוויזיה שלכם היא גם מחשב. ולכן יש לנו את GLOW קומדיית היאבקות הנשים של נטפליקס. אליסון ברי (“קומיוניטי”, “לשכב עם אחרים”) מככבת בתור רות’, שחקנית מתוסכלת בלוס אנג’לס של שנות השמונים, שמוצאת את מקומה בליגת היאבקות הנשים Gorgues Ladies Of Wrestling או בקיצור GLOW (כן, זה היה דבר אמיתי) שמאורגנת על ידי סאם, במאי כושל בגילומו של הסטנדאפיסט מארק מארון (מהפודקאסט WTF). הסדרה נראית מאוד, מאוד אייטיזית, עם קוק, ותלבושות מצחיקות ורובוטים, אבל גם לא רעה.

מקורות: The AV Club ,Splitsider ו- Rolling Stone

ביי ביי בובי

טוב, זהו. אחרי תשע שנים של לחקות כל אדם שמן בחדשות, בובי מוניהן אומר “להתראות” ל-SNL ועובר לתכנית משלו ברשת CBS. התכנית עליה דיווחתי פה בעבר, Me, Myself & I, תעסוק באדם בארבע תקופות שונות בחיים שלו, עם מויניהן בתור הגרסה בת הארבעים בהווה. מויניהן היה מאוד מצחיק ב-SNL אבל כמו שציינו ב“ריק ומורטי” הוא היה שם הרבה מאוד זמן (אבל עדיין לא כמו קינן תומפסון ששם כבר 14 פאקינג שנים). אז תתכוננו להתגעגע לדמויות כמו הדוד השיכור, סלאפי פאפי וכמובן Ass Dan.

מקור: Deadline

חדשות הקומדיה 23.9-17.9

סילבסטר סטאלון עושה קומדיה על פיצה, אלן דג’נרס עושה סדרה דוקומנטרית על קומיקיאת בת 11, אדם סקוט ואוונג’לין לילי מגדלים ילד שטן, ויוצר סקראבס טס לחלל בביזנס

 

סילבסטר פפרונה

בובת השעווה הנמסה סילבסטר סטאלון מפתח סדרת טלוויזיה קומית על נושא שיקר ללב של כולנו – פיצה! Pizza Guy תתבסס על חייו של מייסד ״מולבורי פיצה״ בבברלי הילס, ריצ׳י פאלמר, שלפי סטאלון ״יושב על מכרה זהב עם כל הסיפורים והדמויות שיש במקום״. סטאלון כמובן מבין בקומדיה אחרי שכיכב בקלאסיקות Stop Or My Mom Will Shoot ו-Oscar, מבין בפיצה כי הוא איטלקי. בתגובה לידיעה סטאלון אמר: [סדרת מלמולים בלתי מובנים].

מקור: The AV Club

קצת מצחיק

סוף סוף סטנדאפיסטית שגורמת לי להיראות כמו שועל במות ותיק! הקומיקאית בת ה-11 ספרון הרנדון הולכת לככב בסדרה דוקומנטרית בהפקת אלן דג׳נרס שתשודר בערוץ A&E., בשם Little Funny. הרנדון תעבוד בתכנית על כישורי הקומדיה עם קומיקאים כמו כריס רוק ודג׳נרס. אני לא יכול לחכות לשמוע את הגרסה שלה לבדיחת האריסטוקרטים.

מקור: Splitsider

קצת מרושע

הי, מי פה ראה את קומדיית האימה הכיפית Tucker and Dale vs Evil ותהה מה במאי הסרט אלי ווסט יעשה בהמשך? אה, רק אני? אוקי. בכל מקרה הוא עובד עכשיו על סרט אימה קומי חדש לנטפליקס בשם Little Evil. בסרט יככבו אדם סקוט ואוונג׳לין לילי בתור זוג נשוי שמגלה שבנם בן השש הוא האנטיכריסט. יצטרפו אליהם בקאסט דונלד פייזון מ״סקראבס״, הקומיקאי כריס דליה, כוכב טאקר ודייל, טיילר לבין ועוד.

מקור: Variety

titlecard-spaced_out

אל-חל-על

ביל לורנס, יוצר סקראבס ואדם שאני חייב לו את חיי על זה שהפיק את ״קלון היי״, עובד על קומדיית מד״ב חדשה בשם Spaced Out (לא להתבלבל עם קומדיות מד״ב אחרות שחשבו שזה שם מה זה מקורי). לא הרבה ידוע על הסדרה חוץ מזה שהיא לרשת NBC ועוסקת בעולם שבו יש טיסות רגילות לחלל. אז אני מניח שיהיו שם הרבה בדיחות על שקיות בוטנים אטומיים שהדיילת החייזרית נותנת לך.

מקור: Deadline

חדשות הקומדיה 1.7-25.6

במבזק בינלאומי במיוחד של חדשות הקומדיה: פסטיבל “חברים בלונדון”, המבורגרים “מכסחות השדים” ביפן וטריילר גס לפני “מוצאים את דורי” באמריקה. וגם: איזה צמד במאים רוצה לעשות רימייק ל-White Chicks?

קלאפ קלאפ קלאפ קלאפ

אוהבים חברים? לא? אה, מה עם הסדרה ״חברים״? אוקי, אז תשמחו לשמוע אולי על ״פסטיבל חברים״ שיקרה השנה באנגליה. זו הפעם השנייה שפסטיבל כזה קורה באנגליה ותודות לסניף של קומדי סנטרל הבריטי, מעריצי הסדרה יוכלו להסתובב בשחזורים של סטים אהובים מהתכנית, לרקוד במזרקה ולשיר קריוקי של הלהיט של פיבי בופה, ״סמלי קאט״. אני מקווה שישראלים באמת יגיעו לשם ויספרו לבריטים על הארץ המופלאה בה אתה יכול להדליק טלוויזיה בכל שעה, וכנראה יש שידור חוזר של ״חברים״.

מקור: Metro

מוצאים את רוגי

זה סיפור עתיק יומין (או לפחות מאז שהמציאו את הטריילרים) חבורה של זאטוטים יושבים לראות סרט מצויר חדש בקולנוע, ובין הטריילרים לסרטים החדשים של דרימוורקס ופיקסאר, הם מקבלים פתאום טריילר  לא לילדים כמו ״המסור״, ״ג׳קאס״ או ״המיוניונים״. אבל כשסיפור כזה קרה השבוע בקולנוע בקליפורניה בזמן הקרנה של ״מוצאים את דורי״, למקרין היה לפחות איזשהו תירוץ. הטריילר שהוא הקרין היה של סרט האנימציה למבוגרים של סת׳ רוגן Sausage Party, שבמבט שטחי יכול להיראות כמו סרט דרימוורקס, אבל מלא בבדיחות בולבולים ואלימות. ההנהלה כמובן התנצלה ואמרה שזה לא יקרה שוב. ואני מאוד גאה בעצמי שלא עשיתי איזה בדיחה זולה על אלן דג׳נרס ונקניקים.

מקור: The Wrap

 

גופות לבנות

אם אתם עוקבים אחרי חדשות קולנוע, יכול להיות ששמעתם לאחרנה על סרט בשם Swiss Army Man בצירוף המילים ״פלוצים״, ״גופה״ ו״דניאל רדקליף״. מדובר בדרמה קומית על איש שמוצא את עצמו תקוע על אי עם גופה (מגולמת על ידי הארי פוטר לשעבר) ומשתמש בפלוצים ובזקפות שלה כדי לשרוד. באופן מפתיע הסרט מקבל ביקורת טובות, וכשנשאלו דניאל שיינרט ודן קוואן, צמד הבמאים של הסרט, מה הם ירצו לעשות בהמשך הקריירה שלהם, שיינרט ענה: רימייק של White Chicks בתור, ואני מצטט,  ״Hard-R Oscar worthy drama״. וויט צ׳יקס, למי שלא מכיר היא קומדיית טראש של צמד הקומיקאים השחורים האחים וואיאנז, בה הם מתחפשים לזוג בלונדיניות לבנות, וזכורה בעיקר בגלל סצנה אחת מצחיקה עם טרי קרוז. שיינרט טוען שלסרט היה פוטנציאל לדבר על נושאים חשובים ומעניינים, אבל עשה את זה לא נכון. אין ספק שצמד הבמאים האלה מטורף ומסוכן לחברה, וצריך לכלוא אותם בחדר שעשוי מספוג.

מקור: The AV Club

js_ghostbusters-20160609_004-thumb-660x440-562762

גוסט-בארפרז!

ממש עוד מעט סוף ייצא הסרט הכי חשוב כל הזמנים, ״מכסחות השדים״. כדי לחגוג את יציאת הסרט, ואת סוף הדיונים עליו באינטרנט (סתם, הם ימשיכו) המבורגריה בטוקיו בשם J.S. Burgers Cafe מוציאה סדרת מנות בהשראת הסרטים שמטורפים ברמה הראויה למסעדת המבורגרים ביפן. המנות כוללות המבורגר בלחמניה שחורה ורוטב אנשובי שחור, משקה ״סליימר״ ירוק וקינוח מרשמלו בהשראת סיום הסרט השני. נשמע כמו דרך מעולה לגרום לרוחות לרדוף לכם את הקיבה.

מקור: Nerdist

חדשות הקומדיה 10.6-4.6

אלן דג’נרס נתבעת כי צחקה על שם של מישהי, ההמשך של “צער גידול בנות” הוא אולי הסדרה הכי נצפית בטלוויזיה, סשה ברון כהן יככב בעיבוד לקומיקס ישן ואדי מרפי נשמה

 

אלן דה דיינג׳רוס

תמיד בתחום הקומדיה יש את הקומיקאים המסוכנים האלה, שאומרים מה הם חושבים ולא אפכת להם מי נפגע. קומיקאים כמו ג׳ים ג׳פריז, ביל היקס, לני ברוס וכמובן, אלן דג׳נרס. כן, מאחורי התדמית החייכנית הזאת של הדודה של כולנו, אלן יכולה להיות פוגענית כמו הגדולים. כך לפחות טוענת אישה אמריקאית שתובעת את הקומיקאית על כך שצחקה על שמה בתכנית האירוח שלה בפינת השלטים המצחיקים שלה. להגנתה של אלן, האישה נקראת Titi Pierce, שם מאוד מצחיק באמריקה, לעומת מדינה מתוקנת כמו שלנו שבה יש מלכת יופי עם אותו שם פרטי.

מקור: The AV Club

 

צער צפייה בשיט

הי, אתם רואים את ״ליידי דינמייט״, הסדרה החדשה של נטפליקס בכיכובה של הקומיקאית מריה במפורד? כדאי לכם, זה מאוד מצחיק. למעשה שתי הקומדיות האהובות עלי של 2016 היו של נטפליקס: ״דינמייט״ והעונה השנייה של ״קימי שמידט״, סדרות מיוחדות אולי לא היו יכולות להיות קיימות בלי נטלפיקס. אבל הציבור כנראה מטומטם כי מה הסדרה הכי פופולארית בנטפליקס? Fuller House, סדרת ההמשך של פאקינג ״צער גידול בנות״. לפחות זה מה שמחקר חדש אומר (נטפליקס לא משחררת אף פעם נתוני רייטינג על עצמה). המחקר טוען שפאקינג 14.4 מיליון איש באמריקה רוצים לראות את המשך החיים של משפחת פאקינג טנר, מה שהופך את הסדרה לא רק לקומדיה הכי נצפית בנטפליקס, אלא לסדרה הכי נצפית בכל הפאקינג טלוויזיה. כמובן יכול להיות שהמחקר לא נכון בכלל, ולאף אחד לא פאקינג אכפת מהתסרוקת החדשה של אנקל פאקינג ג׳ואי.

מקור: Vanity Fair

mandrake_cvr

מנדרייק, וורי נייס!

סשה ברון כהן שיחק הרבה דמויות מגוונות. בין דמויות אקסצנטריות וולגריות עד… ובכן, בכל מקרה כהן החליט שהדמות הבאה שלו תהיה דמות קומיקס. כהן יפיק ויככב בעיבוד של Mandrake The Magician, קומיקס ישן מאוד שהתפרסם בעיתונים אמריקאים ועסק בקוסם שהשתמש ביכולות ההיפנוזה שלו להילחם בפשע. הסרט ייכתב על ידי איתן כהן, לא מצמד האחים המפורסם אלא התסריטאי של ״רעם טרופי״ (יאי!) ו״נראה אותך אסיר״ (בוז!) אז כנראה יהיה מצחיק או לפחות ״מצחיק״.

מקור: Variety

 

מרפי, נשמה

מה קורה עם אדי מרפי? נראה שכבר 20 שנה הוא במדרון עקלקל לסוף קריירה. אחרי כל-כך הרבה סרטים גרועים אנשים כבר שוכחים את הגאון קומי/קומיקאי הומופוב שהוא היה בשנות השמונים. האם סרט חדש בנטפליקס יהיה סוף סוף הקאמבק שלו? אני לא יודע. מרפי בדיבורים לככב בסרט מוקומנטרי בשם Soul Soul Soul: The Murray Murray Story בתור זמר נשמה פיקטיבי בשם מוריי מוריי, שאחרי קריירה מצליחה בשנות השישים, מנסה לעשות קאמבק. מרפי בעצמו היה זמר כושל, אבל שיחק זמר מצליח ב״דרימגירלז״. אז אולי זה יעבוד.

מקור: Splitsider