ארכיון תגיות: ביג מאות’

חינוך מיני וביג מאות’ – סקס בנטפליקס. מצחיק או מעיק?

מה ההבדלים בין ביג מאות’ לחינוך מיני? והאם הן קומדיה?

שתי סדרות של נטפליקס עוסקות במין, אחת באנימציה ואחת עם שחקנים שרובם חיים. מה ההבדלים בין ביג מאות’ לחינוך מיני? והאם הן קומדיה?

חינוך מיני

במסגרת פינתנו “דברים שנטפליקס מערבבים”, נעסוק היום ב”חינוך מיני”, הדרמה הקומית המופרעת ופורצת הגבולות הנוכחית. מככבים:  אסא באטרספילד (“המשחק של אנדר”, זוכרים? אם כן כנראה שרק בזכותו) כאוטיס, התיכוניסט החנוני ובולט העיניים; ובתפקיד אימו הסקסולוגית וקצת-יותר-מדי-ליברלית, קבלו אותה: עם בלונד מוגזם, רזון מוגזם ומבטא בריטי ממש מוגזם, זאת לא אחרת מ… ג’יליאן אנדרסון, התיק והאפלה. הקאסט המד”בי המכובד מחוזק גם באמה מקיי, נ’קוטה מגווה וקונור סווינדלס הפחות מוכרים כחבריו המתפקדים יותר או פחות של הגיבור, וביחד הם יוצאים להרפתקאות מוגזמות עד מגוחכות בבית הספר הפרברי הכי לא סביר שראיתם בחייכם, תוך ערבוב משעשע של מבטאים, מעמדות, בולבולים ופוותות.

הסיפור כאמור הוא על אוטיס, אמו, חבריו ויריביו ומעשיהם בבית הספר האיזורי והמשונה שבו הוא לומד. אוטיס, אחרי שהסתבך עם הבריון השכבתי – בחור עז וסתום שאפילו אותו נצליח עוד מעט לחבב, הפך את היוצרות וזכה בחיבתו המסויגת כשייעץ לו כיצד להתגבר על בעית אי-הפליטה שלו. לאור ההצלחה התפקודית, מציעה לו התלמידה הענייה מייב למסד את כשרונו התרפויטי, ולפתוח קליניקה לטיפול מיני במעבדת בית הספר. הייתי אומרת שהנוזלים המבעבעים בה הם מטאפורה לא במיוחד מעודנת, אבל בשל הגרפיות של סצנות המין הרווחות (בחיי שאצלנו לא הזדיינו כל כך הרבה, ולמדתי במקום מאד משעמם שאופציות הבילוי בו היו מצומצמות ממש), נראה שלא ממש היה צריך מטאפורות.

דווקא השיח בסדרה בוגר ומורכב להפתיע. אבל בהתחשב בכך שבני נוער בימינו אינם צריכים שיסבירו להם על נקודת הג’י הגברית ואיפה בדיוק נמצא הדגדגן, זה די עובד. בכל זאת יש רושם מסוים של הגזמה, בעיקר בגלל השילוב של שיח בוגר והמון, אבל המון סקס גרפי ובוטה, גם בתחומי בית הספר.

אגב, אם השילוב של תיכוניסטים נבוכים והורים קצת יותר מדי ליברלים מזכיר לכם משהו, כנראה שאתם צודקים. אפנה את תשומת הלב לתמונה.

 

ביג מאות’ (פה גדול)

למי שלא מזהה, מדובר ב”פה גדול” הפרובוקטיבית הקודמת מאותו בית שיצרו ג’ניפר פלאקט, אנדרו גולדברג וניק קרול, ובה מצאנו שיח ביישני ובוסרי יותר והרבה פחות אקשן, ובכלל – העיסוק שם היה יותר בגילוי המיניות ובתגליות המסעירות או המדכאות על איך-בדיוק-נראה-עולם-המבוגרים. אכן, שם היו דמויות הרבה יותר צעירות, אבל משום מה נראה לי שבני ה-13 של ימינו כבר שכחו כמה דברים ש”פה גדול” הייתה מלמדת אותם. לפחות בעונה הראשונה שעסקה באופן ישיר יותר בהתפתחות פיזית.

אז האם “חינוך מיני” היא המחזה ריאליסטית יותר של “פה גדול”? לא ממש. למרות העיסוק באותם נושאים, השיח כאמור שונה, נקודת המבט שונה, והדמויות, אוי ווי, שונות מאד. אין ב”חינוך מיני” דמויות נלעגות וחד-ממדיות (המאמן סטיב, אני מסתכלת עליך!), וכאמור אפילו את הבריון הבית ספרי אנחנו נלמד לחבב. ואם הקונפליקטים של “פה גדול” מוכרים לכולנו מסרטי התבגרות מהאייטיז – מההורים המתגרשים ועד הידידה שלא סופרת אותך – ב”חינוך מיני” אנחנו כבר עוסקים בבעיות של גדולים. בעיות לשפוך, להגיע לזקפה, להגיע לאינטימיות, להזדקק לאינטימיות, וגם בעיות הורים-ילדים בסקאלה אחרת לגמרי. הדרכים המניפולטיביות שבהן יכולים הורים נורמטיביים בגדול לפגוע בילדים שלהם – ממשמעת קשוחה אך נטולת יכולת הכלה ועד, ובכן, ללהיות פסיכולוגים לא-ממש-אתיים – מוצגים פה בישירות לא רגילה.

אז זה מצחיק או מעיק?

מעיק זה לא. שתיהן ממש כיפיות. מבין שתי התכניות, אחת נמשכת חצי שעה והשנייה שעה. אחת במבטא אמריקאי גנרי והשנייה בשלל מבטאים בריטיים חוצי-מעמדות. אחת באנימציה והשנייה מצולמת (וממש יפה! לא שהאזור המוריק והטובל בטבע שם צריך צילום גאוני כדי לגרום לכם לרצות לגור בכפר, אפילו שיתחשק לכם להתאבד כבר אחרי יומיים). וכאמור, אחת מהן מתמקדת יותר בדמויות והשניה, ובכן, יש בה שירים ממש יפים. ופה בגדול נגמרים ההבדלים.

אחת קומדיה ואחת דרמה? בשתיהן אין רמז לצחוק מוקלט והפאנצ’ים מפוזרים בדלילות אך בחוכמה (ומביאים פרץ צחוק עצום ומשחרר כשהם סוף סוף מגיעים). נכון שהקונפליקטים ב”חינוך מיני” מורכבים יותר מאשר ב”פה גדול”. אבל דווקא ב”פה גדול” מוצגים תהליכי התבגרות ממושכים וקשתות של התמודדות, בעוד ב”חינוך מיני” הכל נפתר בתוך פרק או שניים. אבל בשתיהן הקונפליקטים לא מייצרים דרמה אפלה אלא יותר מצע לגיחוך על האבסורד בחיים.

ואם ב”פה גדול” העיצוב הקאמפי-עד-עלוב-בכוונה של האנימציה רומז כבר על הסגנון המוגזם וההומוריסטי, ב”חינוך מיני” העיצוב האמנותי אולי רומז על שאיפות לדכא, אבל כשג’יליאן אנדרסון, בחלוק תחרה צהוב שעוד מחכה לו תפקיד חוזר, מצווחת בקול דקיק ומוגזם “דרלינג, בוקר טוב!” בדיוק כשהחבר הכי טוב של הגיבור בא לאסוף אותו לבי”ס עם אופניים, מעיל מנומר ויותר מדי אייליינר – ובכן, ברגע זה אתם מבינים שאולי נכונה לכם חוויה שלא לוקחת את עצמה יותר מדי ברצינות.

 

מאיפה אני מכיר את השחקן הזה?

יונתן עמירן עושה סדר בכל הפרצופים המוכרים בסדרות קומיות ומביא לכם רשימה של שמונה קומיקאים וקומיקאיות שאתם צריכים להכיר. ויש גם ישראלי

.

מכירים את זה שאתם רואים איזו סדרה וחושבים “השחקן הזה ממש טוב! מעניין מה עוד הוא עשה?” טוב, בשביל זה אני פה. עם רשימה של שמונה שחקנים ושחקניות קומיים מחו”ל ואחד מהארץ. תיהנו!

ג׳ייסון מאנטזוקס

אתם מכירים אותו מ: ״ברוקלין 99״, ״ביג מאות׳״, ״הליגה״, ״הדיקטטור״.

טייפקאסט: סוטים, סקאמבאגז, משוגעים עם עיניים גדולות.

ג׳ייסון מאנטזוקס הוא שחקן ומאלתר אמריקאי ממוצא יווני, אך זה לא הפריע לו לשחק דמויות היספניות, פרסיות, ערביות ואפילו דמות בשם דניס פיינסטיין ב״מחלקת גנים ונוף״. מה שמשותף לכל הדמויות שלו זה שהן כולן נעות בין קצת למאוד מאוד מטורפות. מאנטזוקס הוא החלק הכי טוב ברוב הדברים שהוא מופיע (בעיקר ב״הדיקטטור״ שם הוא מספק לדעתי את רגעי הצחוק הרגילים) ותמיד אפשר לסמוך עליו לספק הופעה מלאת אנרגיה והומור.  בעתיד הקרוב של מאנטזוקס תפקיד מדבב ב״ראלף שובר את האינטרנט״ ותפקיד מסתורי ומסקרן במותחן האקשן ״ג׳ון וויק 3״. מאנטזוקס הוא גם אחד ממנחי פודקאסט הסרטים הגרועים How Did This Get Made ואורח תדיר ונהדר בפודקאסט ״קומדי באנג באנג״.

לורן לפקוס

אתם מכירים אותה מ: ״קראשינג״, ״עולם היורה״, ״כתום זה השחור החדש״.

טייפקאסט: בחורות חמודות אך קצת מוזרות.

כמו רבים, אני הכרתי לראשונה את לורן לפקוס מתפקידה בתור שומרת בית הכלא הנחמדה סוזן פישר ב״כתום זה השחור החדש״. התפקיד הקטן הזה לא ביטא את הכישורים הקומיים המדהימים של השחקנית. כדי להבין באמת את הכישרון של לפקוס אני ממליץ להקשיב לאחת מהופעותיה ב״קומדי בנג בנג״ שם היא מגלמת מגוון דמויות מטורפות ומצחיקות. היא גם אחראית לרגע הטוב היחידי ב״עולם היורה״, הפכה את דמות האישה לשעבר הבוגדת ב״קראשינג״ לחביבה והולכת בקרוב להופיע לצד וויל פרל וג׳ון סי ריילי בקומדיה ״הולמס ווואטסון״.

אנדי דיילי

אתם מכירים אותו מ: ״איסטבאונד אנד דאון״, ״משפחה מודרנית״, ״סיליקון וואלי״.

טייפקאסט: דמויות סמכותיות (מורים, רופאים, מנהלים) רציניות וחנוניות שמחביאות צד אפל.

אנדי דיילי הוא אחד האנשים המוכשרים בעולם, ואין לכם כנראה מושג מי הוא! אוקי, אני קצת מגזים, אבל הוא מאוד טוב. אם הוא רק היה הסטרייט-מן הגאוני שהוא בסדרות וסרטים כמו ״איסטבאונד אנד דאון״ ו״סמי-פרו״ זה היה דבר אחד. אבל הוא גם יצר וכיכב בקומדיה השחורה הסופר-אנדרייטד Review ב״קומדי סנטרל״, הוציא את אלבום הקומדיה המעולה Nine Sweaters בו הוא מגלם תשע דמויות שונות ומזעזעות מול קהל חי והתארח הרבה פעמים ב-ניחשתם נכון- ״קומדי בנג בנג״ בתור עוד דמויות מדהימות. ב-2017 ראיתי אותו בהופעה חיה בפסטיבל הפרינג׳ באדינבורו מבצע כמה מהדמויות שלו, כולל מייסד הסיינטלוגיה ל. רון האברד, וזו הייתה חוויה מדהימה. אפילו הצטלמתי איתו בתמונה מביכה מאוד.

ד׳ארסי קארדן

אתם מכירים אותה מ: ״המקום הטוב״, ״בארי״, ״ברוד סיטי״.

טייפקאסט: חייכניות משונות.

דארסי קארדן נכנסה לליבנו בסערה ב-2016 בתור ג׳אנט, העוזרת הוירטואלית החביבה ב״המקום הטוב״. כמו רבים ברשימה הזו, קארדן היא בוגרת של ה-UCB בית ספר ותיאטרון אלתור בניו-יורק ולוס אנג׳לס שמייצר כבר כמה עשורים את כוכבי הקומדיה הגדולים של אמריקה. השנה, קארדן הופיעה בסדרה הנהדרת ״בארי״ בתור נטלי, אחת מהנשמות האבודות בקבוצת המשחק של בארי, וגנבה את ההצגה בכמה וכמה סצינות.

ג’ני סלייט

אתם מכירים אותה מ: “קרול שואו”, “מחלקת גנים ונוף”, “ביג מאות'”.

טייפקאסט: לא ברור.

ג’ני סלייט התחילה את הקריירה שלה במקום המבטיח ביותר שאפשר- כחברת קאסט ב”סאטרדיי נייט לייב”. אבל בשבילה זו לא הייתה המקפצה לתהילה כמו בשביל רבים אחרים, בעיקר לאחר שבפרק הראשון שלה היא אמרה בטעות “פאק” בשידור חי. היא שרדה רק עונה אחת של SNL אך מצאה הצלחה לאחר מכן עם דמויות מגוונות כמו ליז ב”קרול שואו”, מונה-ליזה סאפרסטיין ב”מחלקת גנים ונוף” ומיסי ב”ביג מאות'”.

בארון וון

אתם מכירים אותו מ: ״גרייס ופרנקי״, ״בלאק דיינמייט״, Corporate

טייפקאסט: חכמים סרקסטיים.

אני כנראה אכתוב פה עוד על סדרת הקומדיה-שחורה-סוריאליסטית-מקום עבודה של קומדי סנטרל, Corporate, אבל כעת אני רק אגיד שהיא טובה. ובארון וון שמגלם את בארון האנרכיסט מתמיכה טכנית, הוא אחת מההפתעות הנעימות של הסדרה. אני זוכר את וון כשהוא שיחק בסרטוני Collegehumor לפני עשור, והוא גם סטנדאפסיט לא רע. והוא גם זכה לדבב את הדמות הלקאסית של הרובוט טום סרבו בריבוט של נטפליקס לסדרת הקאלט Mystery Science Theater 3000.

ברידג׳יט אברט

אתם מכירים אותה מ: ״ליידי דיינמייט״, ״בתוך איימי שומר״, ״אסון מהלך״.

טייפקאסט: בחורות קשוחות בעלות פה מלוכלך.

אני שמתי לב לראשונה לברידג׳ט אברט בסדרה הנהדרת ״ליידי דיינמייט״ בתור דאגמר, החברה הטובה של מריה ששונאת את החברה האחרת שלה, ונותנת לה הרבה עצות שרק לפעמים עוזרות. אני גם נהניתי מהופעתה בסרט הנטפליקס הסביר פלוס Little Evil וההופעה הקטנה שלה ב״אסון מהלך״ של חברתה איימי שומר. היא גם סטנדאפיסטית שמתארת את עצמה כ-Alt-Cabaret Provecatuer. אני לא יודע מה זה אומר אבל זה נשמע מסקרן.

עידן ברקאי

אתם מכירים אותו מ: “רון”, “הבורר”, “טרו סטוריז”

טייפקאסט: אידיוטים/פסיכופתים בעלי ביטחון עצמי גבוה.

עורך האתר רצה שאני אשים כאן לפחות שחקן אחד ישראלי, ואני לא יכול לחשוב על אדם מתאים יותר מאשר חברי הטוב עידן ברקאי. אתם בטח מכירים אותו, כי זה בכל זאת מדינה קטנה, אבל הוא צריך להיות יותר מוכר. ההופעה האהובה עליי של עידן היא בסרט של אביתר חלימי ומתן בלומנבלט – “החבורה האחרונה“, הופעה שמשלבת באופן נפלא הומור ורגש. עידן כנראה יקרא את הכתבה הזו בעצמו יום אחד, ואני מקווה שזה לא יהיה מביך.

 

קומדיות בנטפליקס שעדיין לא מכירים

טחנתם כבר את “ביג מאות’? יצא לכם “נאנט” מכל החורים? יונתן עמירן מביא לכם  ספיישלים, סדרות וסרטים קומיים פחות מוכרים

(עמוד מתעדכן)

נטפליקס יכול להיות מקום מפחיד. דבר ראשון: מה זה כל האדום הזה? זה הצבע של השטן! אבל, גם כמות התוכן שיש שם וגודל אפשרויות הבחירה יכולים להפחיד אתכם ולגרום לכם לגולל שעות עד שאתם מגיעים לכל מיני דברים בהודית. בגלל זה אני כאן, עם רשימה של סדרות, ספיישלים וסרטים קומיים שימלאו את חייכם בצחוק, ואולי לא הכרתם. ואם כן הכרתם, אל תכתבו את זה בתגובות ותקראו לי אידיוט. זה פוגע בי.

James Acaster: Repertoire

בעידן שאנחנו חיים בו היום, שבו נראה שכל שבוע יש ספיישל סטנדאפ חדש (אוקי, בגלל הקורונה זה קצת האט) זה נחמד לראות מישהו עושה את זה אחרת. ג’יימס אקאסטר הוא קומיקאי בריטי שהוציא ב-2018 רביעיית ספיישלים לנטפליקס. הספיישלים מחוברים אחד לשני, סוג של, אבל גם עומדים כיצירות בפני עצמן. בספיישלים אקאסטר יוצר סיפורים מוזרים ובבירור מומצאים, אך שוזר בהם אבחנות אמיתיות על החיים, וכל זה באמצעות חוש הומור מפותח וסגנון הגשה כובש. אקאסטר הוציא ב-2021 ספיישל סטנדאפ נוסף, שונה מאוד מארבעת אלה, אך מצחיק לא פחות, אך הוא לא בנטפליקס משום מה. הספיישל האלה כן, ומומלצים גם לאנשים שלא מחבבים בדרך-כלל סטנדאפ בריטי.

Aunty Donna’s Big Ol’ House of Fun

נראה שבמציאות שאנחנו חיים בה עכשיו, הדבר האחרון שכולם רוצים זה הומור אקטואלי, סאטירי או מתוחכם. לא, מה שאנחנו רוצים זה הומור נונסנס מטופש! וזה בדיוק מה ש-Aunty Donna’s Big Ol’ House of Fun מספק. היבריד המערכונים/סיטקום הזה מבית שלישיית קומדיה אוסטרלית מציג לנו את ברודן, זאק ומארק, שלושה blokes אוסטרליים עם תסרוקות משונות שחיים בבית ביחד וחווים הרפתקאות משונות שכוללות מדיחי כלים מדברים, אוצר פיראטים, מסע בזמן, ביקור ממלכת אנגליה ועוד. ויש גם הופעות אורח ממפיק הסדרה אד הלמס, ווירד אל, קירסטן שאל ועוד.

The Lonely Island Presents: The Unathorized Bash Brothers Experience

״דה לונלי איילנד״ היא כמובן שלישיית הקומדיה המוזיקלית של אנדי סמברג, עקיבא שייפר וג׳ורמה טאקון שאחראית ללהיטים על זמניים כמו Dick in a Box, I’m on a Boat, Jizz in my Pants ועוד רבים וטובים. מאז יציאת סרט המופת של השלישייה Popstar: Never Stop Never Stopping ב-2016, הם שמרו על שקט יחסי, אבל עכשיו הם חזרו עם הפרוייקט הכי מוזר שלהם עד כה, ספיישל קומדיה של חצי שעה,  או כמו שהם קראו לו “Visual Poem”, שהוא ביוגרפיה מגוחכת לחלוטין של שני כוכבי בייסבול מהניינטיז. סמברג ושייפר נכנסים לנעליי הבייסבול של חוזה קנסאקו ומארק מקגווייר ובמשך חצי שעה שרים ומראפרפים על תהילה, אהבה, תופעות הלוואי של שימוש בסטרואדים, בית הפנקייק, שרשרות צדפים ועוד מלא דברים מהניינטיז. לא צריך להבין הרבה בבייסבול בשביל להיכנס לשירים האלה ולהנות מהופעות האורח של ג׳ני סלייט (״מחלקת גנים ונוף״) וסטרלינג ק׳ בראון  (״החיים עצמם״) ומההומור הילדותי והמתוחכם בו זמנית של דה לונלי איילנד.

I Think You Should Leave: With Tim Robinson

טים רובינסון הוא קומיקאי אמריקאי שאתם אולי תזהו מהזמן המאוד קצר שלו כחבר קאסט ב-SNL. הוא פוטר לאחר עונה אחת כי לא ממש הצליח להשתלב בתכנית, אך יצר וכיכב עם חברו סאם ריצ׳רדסון (״ויפ״) בסדרה החביבה ״דטרויטרס״ בקומדי סנטרל. ועכשיו הוא חזר לעולם המערכונים עם הסדרה החדשה הזאת שהיא אחד הדברים הכי מטומטמים ביותר שראיתי. בקטע טוב. המערכונים בסדרה לרוב עוברים על חוקי המערכונים הקלאסיים, ומלאים בבדיחות פלוצים וקקי וצעקות. וזה מאוד מצחיק. כל אחד מששת הפרקים גם קצר מ-20 דקות מה שמאפשר בינג׳ קליל ורובינסון הביא כל מיני חברי קומדיה שלו כולל ריצ׳רדסון, ונסה באייר ו-וויל פורטה מ-SNL, סטיבן יון מ״המתים המהלכים״, טים היידקר מ״טים ואריק״ ועוד. התכנית כבר זוכה לביקורות מהללות והרבה באזז בטוויטר, אבל אל תצפו לעונה שנייה. אני משער שהתכנית תגמור כמו שאר תוכניות הטוק-שואו/מערכונים של נטפליקס ותבוטל אחרי עונה אחת.

Rory Scovell Does Stand-Up for The First Time

עם כל ספיישלי הסטנדאפ שממלאים את נטפליקס בשנים האחרונות הגיע הזמן שמישהו יוציא קצת אוויר מהבלון הנפוח הזה. זה מה שרורי סקובל ניסה לעשות עם הספיישל שלו מ-2017. סקובל, שאולי מוכר לכם אם הייתה אחד מעשרות האנשים שראו את סרטה של איימי שומר ״מרגישה פצצה״, פותח את הספיישל שלו עם מערכון פארודי מטורף שלועג לאגו המנופח של סטנדאפיסטים וממשיך משם לשעה משונה בה הוא צועק על מין אנאלי, פוליטיקה, ואבחנות מאוד ספציפיות על סרט דוקומנטרי על או ג׳יי סימפסון. כמו כן יש לו אבחנה על פטיפונים שתמיד חשבתי עליה אבל לא ידעתי איך לבטא. המופע הוא אינטימי (צולם במועדון קטן בלי במה אפילו), פוסט-מודרני ומעצבן לעיתים, אבל אני נהניתי ממנו וממליץ! חכו לפחות להופעת האורח המשונה של ג׳ק ווייט.

ארצ׳ר

כן, ארצ׳ר, סדרת הקאלט המצויירת שאני בטוח שהמליצו לכם עליה עשרות פעמים, נמצאת בנטפליקס. לפעמים לנטפליקס יש סדרות שהן לא סדרות מקור של נטפליקס, ולפעמים הם גם מאוד טובות. למי שעדיין לא מכיר, ״ארצ׳ר״ עוקבת אחרי סטרלינג ארצ׳ר, מרגל אמריקאי חסר טאקט (בדיבובו של ג׳ון בנג׳מין, כוכב ״בוב׳ס בורגרס״) שעובד בסוכנות ריגול יחד עם האמא השתלטנית שלו (ג׳סיקה וולטרס, לוסיל מ״משפחה בהפרעה״) ועוד מגוון סוכנים כושלים. הסדרה משלבת הומור בסגנון ״משפחה בהפרעה״ עם עלילות ריגול, ועברה שינויים רבים בה הגיבורים שלה הפכו לסוחרי סמים, בלשים פרטיים, והרפתקנים על אי טרופי. כל 7 העונות ששודרו עד עכשיו נמצאות בנטפליקס לבינג׳ נהדר.

Donald Glover: Weirdo

לפני “אטלנטה” ו-This Is America, דונלד גלובר היה בקבוצת מערכונים שעשתה מלא סרטונים מצחיקים באינטרנט. קצת אחרי זה הוא היה סטנדאפיסט והוציא ספיישל של שעה ב”קומדי סנטרל” בשם Weirdo שזמין לצפייה בנטפליקס. זה נחמד להיזכר בגלובר הצעיר והפחות רציני שמספר סיפורים מחייו כילד למשפחת עדי יהווה שפעלה גם כמשפחת אומנה, ומדבר על נושאים מגוונים כמו ראפ ודגני בוקר. הספיישל נעשה שנים לפני מודל ה”תנו לכל אחד ספיישל ומהר” של נטפליקס, וכמו כל דבר בקריירה של גלובר זה הישג מרשים לגילו. וזה גם מצחיק!

Sick Note

כולנו אוהבים לשחק ב”איפה הם היום?”. למשל איפה הג’ינג’י המעצבן הזה מ”הארי פוטר”? טוב, הוא במקרה משחק בקומדיה השחורה הזו של ערוץ Sky One הבריטי שנטפליקס רכשה להפצה בין לאומית. רופרט גרינט, זה שהיה רון וויזלי, מככב בתור דניאל גלאס, סטלן עצלן שחייו משתנים לחלוטין כשהרופא שלו מספר לו שיש לו סרטן. אך באופן מפתיע השינוי הוא דווקא לטובה. מתייחסים אליו יותר יפה בעבודה, האקסית שלו חוזרת אליו, הכל נראה טוב. אבל אז מתברר שמדובר היה באבחון שגוי של רופא מטומטם, והוא והרופא מחליטים לשתף פעולה ולהמשיך את השקר הזה. ניק פרוסט, כוכב טרילוגיית הקורנטו האגדית (“מת על המתים”, “שוטרים לוהטים” ו”סוף העולם”) מעולה במיוחד בתור הרופא הלא יוצלח של דניאל. הסדרה לא מושלמת, דון ג’ונסון (“מיאמי וויס”) די מעייף בתור הבוס האמריקאי חסר הטאקט של דניאל, ובגלל שזו קומדיה שחורה, זה מרגיש לפעמים כאילו הם מתאמצים לעשות את הדמויות נוראיות ככל האפשר, אבל העלילה מעניינת, הבדיחות משעשעות והצילום והבימוי מרשימים.

Hot Date

בתור אדם הסובל מבדידות כרונית אני לא נהנה בדרך כלל מקומדיות על דייטינג ומערכות יחסים. אז הופתעתי כמה נהניתי מ-Hot Date, רכש של נטפליקס מערוץ הטלוויזיה האמריקאי האלמוני Pop. בריאן “מרף” מרפי ואמילי אקספורד הם זוג אמיתי שעבדו שנים במחלקת הוידאו של אתר College Humor הפופולרי והצליחו להפוך את המערכונים שלהם שם לתכנית טלוויזיה. מרפי ואקספורד מככבים בתור עצמם, זוג מילינאלי שיוצאים לבלות ומתמודדים עם בעיות שונות כמו אקסים וחברים מבריזנים, אך גם משחקים מגוון זוגות מגוחכים אחרים במהלך כל פרק, שמשלב בין עלילה סיטקומית למערכונים חוזרים. אני אולי לא יכול להזדהות אבל אני בהחלט יכול לצחוק מהסדרה החמודה הזאת שמתאימה לבינג’ זוגי.

Oh Hello: On Broadway

אני שמח שכולכם עפים על ״ביג מאות׳״ בזמן האחרון כי זו באמת סדרה נהדרת,  אבל אם אתם שואלים אותי התוכן הכי טוב בנטפליקס, ובו ניק קרול וג׳ון מולייני מגלמים זוג חברים יהודים, הוא עדיין המופע החי הזה מ-2016. החברים הטובים קרול ומולייני חזרו בספיישל הזה לדמויות של גיל פייזון וג׳ורג׳ סנט-גיגלנד, שני ניו-יורקרים זקנים ודוחים שאותם הם מגלמים כבר קרוב לעשור, בפודקאסטים ובתכנית המערכונים ז״ל של קרול, ״קרול שואו״, והמופע ברודווי הזה הוא אחד הדברים המצחיקים ביותר שראיתי בחיי. ראיתי אותו כבר שלוש פעמים והוא גורם לי לצחוק בקול רם בכל פעם. קרול ומולייני מנפצים את הבלון הנפוח של מחזות בברודווי ולוקחים אתכם למסע מטורף של בעיות רפואיות, רפרנסים לסטילי דן, קוקאין, נישואין עם דביבונים והרבה יותר מדי טונה, בתוספת כמה הופעות אורח מאוד מגניבות. אם נהניתי מכל דבר שהצמד הזה עשה בעבר, אני רוצה להאמין שגם תהנו מהמופע הזה.

Michael Bolton’s Big Sexy Valentines Day Special

לזמר הסופט-רוק האמריקאי מייקל בולטון יש קריירה מעניינת. בשנות השמונים והתשעים הוא זכה להצלחה מסחררת באמריקה, אך הפך לפאנצ׳ליין בסרטים כמו ״אופיס ספייס״ בזכות תדמיתו הרכרוכית ושיריו הדביקים. ואז ב-2011 שלישיית הראפ-קומי ״דה לונלי איילנד״ שלפו אותו מהמזווה בשביל הלהיט הקורע שלהם “ג׳ק ספארו“, ונתנו לו קריירה חדשה בתור בדיחה שמודעת לעצמה (ויודעת לשיר די טוב). הקאמבק הזה הגיע לשיאו ב-2017 עם ספיישל בהפקת דה לונלי איילנד וסקוט אוקרמן, יוצר ומנחה ״קומדי באנג באנג״. הספיישל, בבימויים של אוקרמן וחבר ״לונלי איילנד״ עקיבא שייפר, ובכתיבתם של כמה מכותבי ״קומדי באנג באנג״, הוא פרודיה מטורפת על ספיישלי התרמה ובה בולטון מבטיח לסנטה קלאוס בעצמו שיגרום ליצירתם של עשרות אלפי תינוקות חדשים בכך שיגרום לקהל לעשות אהבה כמו שרק הוא יכול. הספיישל מלא במערכונים מצחיקים ובהופעות אורח שכוללות את אנדי סמברג, שרה סילברמן, מאיה רודולף, פרד ארמיסן, וויל פורטה ועוד. וגם ביצוע אקוסטי מיוחד של הלהיט ״ג׳ק ספארו״.

Mindhorn

ג׳וליאן באראט ידוע בעיקר מעבודתו עם נואל פילדינג בקבוצת הקומדיה הבריטית הסוריאליסטית ״מייטי בוש״ שיצרו כמה מופעי במה וסדרת קאלט בעלת אותו שם. אף אחד מהדברים האלה לא נמצא בנטפליקס, אבל סרט הקאלט-בהתהוות שלו ״מיינדהורן״ דווקא כן.  באראט מככב בתור ריצ׳ארד ת׳ורנקרופט, שחקן עבר שכיכב בסדרת אקשן צ׳יזית באייטיז, ומוצא את עצמו עכשיו שמן, בודד וחסר פרנסה. הוא נקרא לשתף פעולה עם המשטרה בעיירה ישנונית באי מאן שצריכים להתמודד עם מעריץ מטורף של הסדרה שלו. בסרט מופיעים גם סטיב קוגן וקנת׳ בראנה.

The IT Crowd

השנה היא 2018 ועדיין לא כולם ראו את ״דה איי טי קראוד״ הסיטקום הבריטי המעולה שרץ מ-2006 ל-2013. אולי הסיטקום הטוב האחרון שהשתמש בצחוק מוקלט, הסדרה שנוצרה על ידי גראהם לינהן הגאון (Father Ted, Black Books) עוסקת בשני עובדים חנונים של מחלקת תמיכה טכנית שמצטרפת אליהם אישה אמביציוזית אבל חסרת ידע במחשבים. וגם כל הדמויות מטורפות וחיות בעולם מטורף מלא בחזיות שעולות באש, גותים שמתחבאים בחדרים סודיים, ידיים רובוטיות ומכנסי סקס חשמליים. בסדרה מככבים בין השאר כריס אודאוד (״מסיבת רווקות״) ריצ׳רד איואדי ומאט בארי (Garth Marenghi’s Darkplace). צפו בארבע העונות הקצרות וספיישל הסיום וגם אתם תתחילו להגיד ״ניסיתם לכבות ולהדליק את זה?״.

A Futile and Stupid Gesture

הסרט הביוגרפי המקורי הזה של נטפליקס לא עשה הרבה באזז בארץ כשהוא יצא, אבל בחו״ל דיברו עליו הרבה,ומסיבה טובה. הסרט הוא ביוגרפיה של כותב הקומדיה האגדי דאג קני, שיצר את מגזין הקומדיה האגדי ה״נשיונל לאמפון״. אבל מה שבאמת דיברו עליו הרבה הוא הליהוקים של כוכבי הקומדיה של היום בתור כוכבי הקומדיה של שנות השבעים. בנוסף לוויל פורטה (״סאטרדיי נייט לייב״, ״האיש האחרון בעולם״) בתפקיד הראשי והליהוק הפשוט גאוני של ג׳ואל מקהייל בתור צ׳בי צ׳ייס, יש גם את ג׳ון גמברלינג (״ברוד סיטי״) בתור ג׳ון בלושי, ג׳ון דיילי (״קרול שואו״) בתור ביל מארי ונטשה ליון (״כתום זה השחור החדש”) בתור כותבת הקומדיה האגדית אן ביטס. אבל מה שבאמת מייחד לדעתי את הסרט זה השימוש במרטין מול (Clue, ״משפחה בהפרעה״) בתור גרסה עתידית של קני שמפוצצת את הבלון הנפוח של סרטים ביוגרפיים, מגיבה על ההתרחשויות ואומרת מה באמת קרה. הסרט אולי לא מרגש וחשוב כמו סרטים ביוגרפיים אחרים אבל אתם תצחקו וגם תלמדו קצת.

With Bob and David

כולם יודעים שתכנית המערכונים של דיוויד קרוס ובוב אודנקירק משנות התשעים ״מיסטר שואו״ היא תוכנית המערכונים האמריקאית הטובה ביותר בכל הזמנים, ואם אתם לא יודעים את זה אז תדעו! לפני שנתיים נטפליקס איחדו את כוכב ״משפחה בהפרעה״ וכוכב ״סמוך על סול״ לגרסה מחודשת של התכנית הקלאסית שלהם שלא בדיוק מגיעה לאותה רמה, אבל היא די טובה ויש בה כמה מערכונים מצויינים. הם גם הביאו את מרבית הקאסט המקורי של התכנית שכולל את כוכב הפודקאסטים ומיסטר פינאטבאטר בעצמו פול פ. תומפקינס, הקול של בובספוג טום קני וגם שחקני חיזוק חדשים כמו קיגן מייקל קי.

Lady Dynamite

הסדרה הזאת אולי מוכרת לכמה מכם, אבל לדעתי לא למספיק. הקומיקאית המצויינת והמיוחדת מריה במפורד, יצרה סדרה סמי-אוטוביוגרפית סוריאליסטית שמשלבת אלמנטים מ״התכנית של שרה סילברמן״, ״לואי״ ו״מארון״, לדבר מיוחד משלה. במהלך הסדרה אנחנו נעים בין זמנים שונים ורואים את מריה מתמודדת עם התהילה שלה, ההפרעה הדו-קוטבית שלה, חיי האהבה המאכזבים שלה ועוד. העונה השנייה אפילו יותר מטורפת מהעונה הראשונה וכוללת מסע לעתיד. אנחנו פוגשים גם את הסוכן הרכרוכי והכושל שלה בגילומו של פרד מלמד (״יהודי טוב״) את הוריה הנאיביים בגילומם של מארי קיי פלייס (״החברים של אלכס״) ואד בגלי ג׳וניור (״משב רוח מוזיקלי״) וכוכבים אורחים כמו ג׳ון מולייני, דיוויד ספייד, שרה סילברמן, ג׳אד אפאטו ועוד. לצערי, נטפליקס ביטלה את הסדרה, אז לא תהיה עונה שלישית, אבל יש לכם עדיין שתי עונות מצויינות לראות.