ארכיון תגיות: ג’יין לינץ’

הסדרה “חיל החלל” – מה סטיב קארל לא מבין | ביקורת סדרה

את הסיפור על “חיל החלל”, Space Force, הסדרה שסטיב קארל וגרג דניאלס יצרו לנטפליקס כדי ללעוג לממשל טראמפ שהקים את חיל החלל האמיתי, בטח כבר שמעתם. סופו המלעיג הוא שנטפליקס רשמה סימן מסחרי על “Space Force” לפני שהממשל האמריקני הספיק לעשות זאת. אבל האם הסדרה מצדיקה את כל המהומה הזאת?

בגדול, לא. הקונצנזוס הביקורתי הוא שהסדרה לא אחידה ברמה ונעה בין הבינוני לגרוע. זה די נכון. התסריטים מתאמצים אבל קצת מחפפים ברמת העלילה, השחקנים, ובכן, צנוניים למדי, ופיתוח הדמויות עלוב ונוטה לסטראוטיפים – ועל זה נדבר מיד. אבל יש שני אלמנטים שמצילים אותה: הפרק האחרון, וג’ון מלקוביץ.

נתחיל בסקירה קצרה: מארק ניירד (סטיב קארל) הוא גנרל בחיל האוויר שקיבל את הפיקוד על חיל החלל החדש מהניילונים שהקים נשיא בעייתי ונלעג. מגי (ליסה קודרו) היא אשתו, ארין (דיאנה סילברס) היא בתו המתבגרת, פאק טוני (בן שוורץ – אתם מכירים אותו כז’אן רלפיו מ”מחלקת גנים ונוף”) הוא מנהל המדיה האפוף והמעצבן שלו, וד”ר אדריאן מאלורי, ג’ון מלקוביץ המופלא, הוא ראש הצוות המדעי שלו. ואליהם נתפרים בתפרים גסים ולא משכנעים גם מדען צעיר ואסייתי וטייסת שחורה ומוכשרת, משת”פ/מרגל רוסי, קבלנית אזרחית יפהפייה לענייני מצלמות מעקב ונו, אתם כבר בטח מבינים לאן זה הולך וכמה כל קו עלילה כזה מבוזבז.

ביחד הם מנסים לשגר דברים, להתחבב על הנשיא, להקים בסיס על הירח ובאופן כללי לנצח את הסינים. כמה זה מצחיק? לא כל כך. כן יש גאג חביב אחד, אך לא מנוצל מספיק, של חמשת ראשי המטות המשולבים (ביניהם ג’יין לינץ’, היי!) היושבים סביב שולחן ומעליבים זה את זה במעגל סטייל “מופע שנות ה-70”. מזה הייתי דווקא שמחה לראות עוד. כל היתר מנסה להיות סאטירי… אבל לא ממש מצליח לפגוע.

כפרה על ג’ון מלקוביץ’

הדמויות לא מצליחות לפצות על העלילה הצולעת – נפתולי ההתבגרות של ארין לא מאד מפותלים, בן שוורץ טיפש ומעצבן מאד (אבל בפרקים האחרונים מקבל בכל זאת רגע גאולה או שניים), המדענים לא מקבלים מספיק מאור הזרקורים כדי שנבין מה עובר עליהם, ובנוגע למגי, אשתו של ניירד… ובכן, בפרק השני מתברר לנו שהיא נשפטה למאסר ממושך מאד על פשע שאותו לא מזכירים. מה היא כבר עשתה? לא יגלו לנו? לא, אבל יש דבר אחד ויחיד שאותו אנחנו יודעים על האישה הזאת – בפרק הראשון היא שמחה שראש מטה משולב מקבל בית עם צוות עובדים. כנראה שזה הפשע, אם אין שום דבר אחר שאנחנו יודעים עליה, לא?

לפחות יש את ג’ון מלקוביץ. כפרה על ג’ון מלקוביץ. מדען ממורמר, עם פה גדול ומלתחה מרהיבה. בחיי שהפספוס הכי גדול של הסדרה זה שהוא לא הדמות הראשית. אולי היינו מגלים למה הוא כל כך ממורמר. הוא רצה לעבוד במחקר אזרחי? או שלא קיבלו אותו לנאסא? בכל מקרה, הוא רק אתמול התחיל לעבוד עם הצבא שאין לו מושג איך שום דבר עובד? אה, בעצם הוא ממורמר כי הוא הומו (כי כמובן, אי אפשר גבר שיודע להתלבש ועדיין מחבב נשים), אבל מזל כי זה אומר שסולחים לו על דברים מאד לא אתיים, וגם שבפרק העשירי אפשר יהיה להשתמש במרמור הזה כדי לקדם את האג’נדה של חיל החלל, שהיא כמובן נפרדת מזו של הממשל. כי צבא שמחליט בעצמו זה… אה… טוב, די בבירור מישהו לא חשב על זה עד הסוף.

חיל החלל נגד אורוויל

בואו ניכנס להשוואה הבלתי נמנעת לאורוויל. האורוויל לא רק נוצרה מאהבה אמתית ומהבנה בחומר של סטאר טרק. היא גם מציגה את סת’ מקפרלן כדמות מורכבת ומעוררת הזדהות – איש מוכשר וחכם אבל גם אכול ספקות ורגשות אשם, מלא מוטיבציה אבל מוצא את עצמו שוב ושוב במקומות שבהם הוא תוהה אם הבעיה היא בו או בסביבה. בדיוק הפרופיל שכל מילניאל שהמציאות הכלכלית המחורבנת של העשור האחרון מוטחת לו בפרצוף יוכל להזדהות איתו. אבל סטיב קארל… לא רק שלא ברור אם הוא מבין משהו בכל העסק הזה של אוויר וחלל, גם לא ברור אם דמותו היא של לא-יוצלח סתום במערכת של אידיוטים או טיפוס החלטי עם חשיבה מהירה שמוצא את עצמו במקום שבו החוקים קצת שונים מאלה שלהם הוא רגיל.

הפרק האחרון היה מוצלח יותר מכל הסדרה בדיוק כי נראה שהתקבלה החלטה לאן הולכים ואיך סטיב קארל מתמודד עם זה. שווה לסחוב עשרה פרקים בינוניים בשבילו? לא, אבל עדיין שווה לראות את זה רק בשביל ג’ון מלקוביץ והפה הגדול שלו. בחיי שהיו כמה פרקים שהוא נקודת האור היחידה בהם.

***

קראו עוד:

האורוויל. בחלל אף אחד לא יכול לשמוע אותך צוחק?

סדרות הקומדיה של 2020

 


חדשות הקומדיה 17.3-11.3

השבוע בחדשות הקומדיה, הרבה סדרות טלוויזיה חדשות: ספין-אוף ל”מפץ הגדול” על שלדון בצעירותו (למה?!), וסיטקומים חדשים בכיכובם של אווה לונגוריה, אנדי ריכטר וג’יין לינץ’. וגם: האם יהיה איחוד של “רוזאן” והאם נורם מקדונלד יכתוב אותו? אולי!

 

שלדונדע

“המפץ הגדול” היא הביבי של סדרות טלוויזיה. יש לה מלא מעריצים, למרות שאתם לא מכירים אישית אף אחד מהם (חוץ ממהורים שלכם), היא בשלטון כבר מלא זמן ולא נראה שזה ייגמר בקרוב. ועכשיו הסדרה גם הביאה יאיר נתניהו משלה עם ספין-אוף שיתרכז בדמות המעצבנת והפופולרית ביותר בסדרה- שלדון קופר. אך לא לדאוג מעריצי הסדרה (אבא), ג’ים פרסונס לא יפסיק לשחק את המדען האספרגרי בסדרה ויעבור לספין-אוף, אלא הספין-אוף יעסוק בילדותו של שלדון. השחקן בן התשע איאן ארמיטאג’ שמופיע כעת בתור זיגי בדרמה הקומית של HBO “שקרים קטנים גדולים” יגלם את שלדון, והשחקנית זואי פרי תשחק את אמו של שלדון, תפקיד שגולם בסדרה המקורית על ידי לורי מטקלאף, האמא של פרי. הסדרה תהיה בפורמט סינגל-קמרה בניגוד לסדרה המקורית, ומתוארת כדומה ל”מלקולם באמצע” רק יש להניח, לא מצחיקה.

מקור: The Hollywood Reporter

זה לא נגמר עד שהגברת השמנה מצייצת

זוכרים את הסיטקום הקלאסי “רוזאן”? אני לא, אני הייתי פאקינג בן שנתיים שהסדרה נגמרה. אבל לפי מה שאני מבין הוא היה סיטקום אהוב על משפחה “בלו קולר” שכיכבה בו הקומיקאית/שחקנית/מנהלת חוות אגוזים/מנהלת בית מרקחת לוויד רוזאן בר והשחקן האגדי ג’ון גודמן. השבוע גודמן קיבל סוף-סוף כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד וכדי לחגוג את האירוע הוא התאחד עם שרה גילברט, ששיחקה את הבת שלו ב”רוזאן” בטוק שואו שלה The Talk. בר, שכנראה ראתה את הקטע בזמן שאיפות מהבאנג שלה צייצה השבוע שהקאסט של הסיטקום “is up for a reunion show” אבל אין לדעת אם היא דיברה עם אף אחד מהקאסט, או שהיא ניהלה איתם שיחות בראש שלה. בינתיים אגדת הקומדיה נורם מקדונלד, שכתב כמה פרקים ב”רוזאם” לפני שנשכר על ידי SNL צייץ שהוא מעוניין לכתוב את האיחוד הזה, והוסיף שזה יהיה כתוב “כמו מחזה, כמו מה שאף תוכנית איחוד לא עשתה”. האם זה יקרה? לי לא באמת אכפת.

מקור: The AV Club

What a bunch of a-holes

לרשת פוקס יש פיילוט קומדיה חדש והם מלהקים הרבה חברה מצחיקים לככב בו. הפיילוט שנקרא Type A, מבוסס על ספרו של אארון ג’יימס Assholes: A Theory, ועוסק בקבוצה של אנשים שעושים את “העבודה המלוכלכת” בשביל חברות, כלומר פיטורים, קיצוצים ובישור חדשות רעות, לא קבורת גופות של זונות שהבוס הרג (יש להניח). הפיילוט שייכתב על ידי כותבים של “הבחורה החדשה” ו”משפחה מודרנית” ליהק את אווה לונגוריה בתור יועצת “שאפתנית, כנה בצורה אכזרית שבמלחמה עם הבחורה הנחמדה הפנימית שלה” (מה שזה לא אומר), את קן מרינו החביב מ-Wet Hot American Summer, Childrens Hospital ו-Party Down בתור האקס של לונגוריה, עו”ד כריש ואנדי ריכטר, הסיידקיק של קונאן וכוכב מספר קומדיות קאלט כושלות, בתור “מניפולטור על”. נשמע קונספט מעניין של סדרה עם ליהוקים טובים, אבל אני לא יגיד את זה כי אני איי-הול מניפולטור ממש כמו הדמויות בסדרה.

מקור: TV Line

לינץ’ מוב

זוכרים את ג’יין לינץ’? השחקנית שהייתה נורא מצחיקה, והופיעה בכל סרט או סדרה בשנות האלפיים המוקדמות, עד שמכרה את נשמתה ובילתה שש שנים ב”גלי” המעפנה? ובכן, לינץ’ מצאה לעצמה סדרה חדשה לככב בה, הפעם ברשת NBC, אבל יש סיפור מעניין מאחורי הקלעים של הליהוק הזה. הדמות של לינץ’, עורכת דין לענייני גירושים שמתוארת כ”וומנייזרית” ושותה וויסקי, נכתבה במקור לגבר. אחרי הכתיבה, היוצרים הגיעו למסקנה שלינץ’ הכי מתאימה לתפקיד, ושינו את השם הפרטי של הדמות, אבל השאירו את רוב השאר. זה כנראה הדבר היחיד שמעניין בקשר לסדרה החדשה הזאת, Reletively Happy,  סיטקום שלושה מצלמות קלאסי על אח ואחות שנאלצים לעבור לגור ביחד, עם הדמות של לינץ’ מתוארת כמנטורית ובוסית של האח, סוג של ג’ק דונגי עם ציצים.

מקור: Deadline