ארכיון תגיות: לילך ברנע-לשם

צחוק בצד פרק 14- לילך ברנע לשם

לילך ברנע לשם (“עד כאן”, “גב האומה”) מכריזה על סופה של הסאטירה, מפרסמת חטיפים ונאלצת לעשות פריסטייל ראפ. בהמשך הפרק, כותב השלטים הקומי אלי קלמן מדבר על היצירה שלו וקומיקאית הרשת בת לוי (לני כהן) אומרת את כל האמת בפרצוף.

אפל פודקאסטס:

https://podcasts.apple.com/il/podcast/%D7%A4%D7%A8%D7%A7-14-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%9A-%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A2-%D7%9C%D7%A9%D7%9D/id1475669266?i=1000486217271

ספוטיפיי:


לינק כללי:

https://no-joke.pinecast.co/episode/618379d84f2b4b73/14-

קומדיות בכאן – הכי פופולריות

הקומדיות הכי פופולריות בכאן: קומדיה, סאטירה, קומדיה שחורה, דרמה קומית

לידי ילדי הקומדיה הגיע מידע חסוי ובלעדי שהגיע רק לילדי הקומדיה, כי שאלנו, מה הקומדיות הפופולריות בכאן. בכאן חילקו את התשובה לסאטירה, קומדיה וקומדיה שחורה.

 

סאטירה

היהודים האים

 

סמליל התוכנית  

הסדרה שכמעט לא עלתה בגלל התערבות של פולטיקאים הצליחה להיות להיט ויראלי באמצעות מערכונים סאטיריים על התנ”ך, על הציונות והיסטוריית עם ישראל. הרבה בזכות הקאסט המצוין:  מוני מושונוב, יוסי מרשק, יעל שרוני, עידו מוסרי ויניב ביטון. וצוות היוצרים: אסף בייזר ונטלי מרכוס. לילדי הקומדיה אמרו: 

“ערוץ 1 לא ניסה למנוע מהתכנית שלנו לעלות, פוליטיקאים מהימין בהחלט כן. אז בסוף עלתה התכנית, ואפשר קצת לצחוק על כל הסיפור הזה, אבל בתכלס זה באמת סיפור מאוד מבאס. מבלי לראות את התכנית, מבלי לדעת עליה כלום, חברת כנסת מנעה את השידור שלה במשך למעלה משנה. למה? כי היא יכולה”.

פעם בשבוע עם תם אהרון

תם אהרון  התחיל בהיחבא באינטרנט בסדרת רשת קצרת פרקים עם דור כאהן בשם “פרק שני לקט” וכן בעמוד הפייסבוק “תום מראיין אנשים שהוא לא מכיר”, ואז הגיע לשיא של חייו, השתתפות בערבי הסטנדאפ של ילדי הקומדיה, לאחר מכן היה בליין הערב סטנדאפ הזה, הגיע לתוכנית של ליאור שליין ועתה זכה לתוכנית עצמאית שזוכה לפופולריות עצומה ברשת ובקרב אנשים שרואים חדשות.

עד כאן

לוגו עד כאן!.jpg

עד כאן היא תוכנית שהחליטה להעסיק סטנדאפיסטים וכוכבי רשת ולתת להם כסף.  בכל תוכנית שלושה פאנליסטים מימין ושלושה פאנליסטים משמאל רבים על פוליטיקה וזה כולל את כל מי שקיים, בהנחיית מיכאל הנגבי

שמאל: 
אבי אטינגר 
ירמי שיק בלום 
גיא אדלר 
שיר ראובן 
רות אלבז 
רשף שי 
דודי רוזנטל 
נגה ד’אנג’לי 
נועה מנור 
לילך ברנע-לשם 
חגי טוריסקי 
עידן ברקאי 
תומר שרון 
ליאור אמסטרדמסקי 
רבקה מיכאלי 
ימין: 
יאיר אורבך 
יותם זמרי 
אריאל פלקסין 
אמיר מויאל 
נועם פתחי 
אור רייכרט 
מתן צור 
מיכאל בוטיר 
רועי עידן
מוריה קור

 

סדרת קומדיה

קופה ראשית

קופה ראשית עשתה לסופרמרקט מה שהמשרד עשתה למשרד, מחלקת גנים ונוף לרשות המקומית ומשפחה מודרנית למוסד המשפחה. קומדיה יעני דוקומנטרית המבוססת על ניואנסים בכיכובם של קרן מור, דב נבון, יעקב בודו ועוד ובכתיבתם של רשף שי, חגי טוריסקי, ארנון ויייס ויוצר התוכנית נדב פרישמן.

קומדיה שחורה

סטוקהולם

Stockholm TV series.JPG

שטוקהולם היא מיני סדרת טלוויזיה ישראלית, שעלתה לשידור בערוץ כאן 11 ב-16 ביולי 2018,צפויה להיות משודרת בהמשך השנה גם בקשת 12. הסדרה מבוססת על ספרה של נעה ידלין, שגם כתבה את התסריט לסדרה.

בהשתפות:

דב גליקמן 
ששון גבאי 
תיקי דיין 
לאורה ריבלין 
גידי גוב

אבישי שר-שלום, פרופסור בעל שם עולמי העוסק בכלכלת כוח, תת-תחום בכלכלה שהוא ייסד ופיתח, הוא מועמד לפרס נובל, אשר נפטר כמה ימים לפני ההכרזה הרשמית על הזוכה, ככל הנראה לאחר שלקה בלבו.את גופתו מוצאים ארבעת חבריו הקרובים, אך כיוון שאנשים מתים לא יכולים לזכות בפרס נובל, הם מחליטים שלא להודיע על דבר מותו במשך חמישה ימים ולהחביא את גופתו עד אשר תפורסם ההכרזה הרשמית על זכייתו בפרס.

דרמה קומית

פסיכולוגית

פסיכולוגית היא סדרת דרמה קומית בת 12 פרקים, בכיכובה של קרן מור ושחקנים נוספים כגון טל פרידמן, גיא גורביץ’ ועוד. הסדרה מבוססת על הסדרה האמריקאית “Web Therapy” (אנ’) (“טיפול אונליין”) בכיכובה של ליסה קודרו, שהיא גם היוצרת של הסדרה.

 

לערוץ כאן

הפרוטוקולים של זקני חלם, 18.11-11.11

סטטוסים מצחיקים ותמונות מצחיקות לקרציות ולעלוקות

 

11.11

Shimon Richik

 

שמעון רע לו

14.11

Gali Amran

הייתי רוצה לעשות דיאטה, אבל אני מפחדת שיקרה לי מה שקרה למיכל צפיר

15.11

Shlomo Kraus

ישראל היא הילד כאפות שעומד ליד המקובל של הכיתה ואומר – “וואי וואי ראית? ראית איך עשה לך? ככה אתה נותן לו?”

16.11

Lilac Barnea Leshem

יש לי כרגע 101 עוקבים בפייסבוק וכל מה שאני עושה זה לדמיין שהם דלמטים

Hila Benyovits-Hoffman

 נהג מונית: ״ראית איך המודיעין הצרפתי פישל? אחד המחבלים, הוא ברח להם…״

אני: ״בבקשה ממך, אני ממש לא רוצה לדבר על זה. תודה.״
*דקה אח”כ*
נהג מונית: ״ראית איך הורסים למחבלים בירושלים את הבתים? המחבלים האלה, הם…״
אני: ״אני מבקשת ממך שוב, ממש לא רוצה לדבר על זה.״
נהג מונית: ״אבל לא דיברתי על המחבלים בצרפת! דיברנו על שלנו!״

(״שלנו״, מחזה קצרצר)

בוב זאבי – סטנדאפיסט שנון במחלוקת

עד לתאונה מירי רגב

דדי שי

לייב בלוגינג מהפגישה הראשונה של הטיפול הפסיכולוגי שלי: אני מנסה לשכנע את הפסיכולוגית שלי שאני לא סובל מהתמכרות לאינטרנט; היא מנסה לשכנע אותי להפסיק לעשות לייב בלוגינג במהלך הפגישה

Guy Leiba

לערוצי הטלוויזיה: אין דבר כזה “מומחה לדאעש” הם קיימים בקושי 3 שנים. בזמן הזה אפשר לעשות גג תואר ראשון בדאעש

17.11

Zohar Bartal

“אחי, בוא נבנה תחנת אוטובוס, אבל נעשה את הספסל ממתכת מחוררת כזאת, ככה שהוא יתחמם בשמש בצורה מטורפת”
“מה, אחי, אז הוא יהיה פרקטי רק בחורף?”
“מה פתאום, אחי. את הקיר נבנה גם ממתכת מחוררת, אז הספסל יהיה רטוב אחושלוקינג ברגע שהגשם הכי עדין יטפטף”
“מגניב, אחי. תעביר ת’פייסל, נו.”

וכך היה באמת.

Hillel Cohen

אם כולם ככ שונאים את מיכל צפיר תארו לכם אם הייתה גם שמנה

Dor Kahn

כותב קומדיית סטלנים שמקבלים חרדות ואז לא עושים הרפתקאות

18.11

Amit Itzcar

 צ’רלי שין עזב את “שני גברים וחצי” בגלל סכסוך כספי. האיידס הציע לו הצעה יותר טובה.

***

ליקטו: בוב זאבי, דדי שי, נועה לקס, דרור ניר קסטל

***

שש עצות לכתיבת קומדיה מכותבים קומיים

ללמוד מהענקים לכתוב קומדיה: מצאו את האיזון, התאמנו, תרשמו, היוולדו בן, מצאו שותף ותגנבו. עצות לכותב הקומי המתחיל

אומרים שישראלים אוהבים לתת עצות בכל דבר, גם אם זה לא ממש עניינם. כנראה זה נכון לכל תחום ועניין, חוץ מקומיקאים, שלחלץ מהם עצה לכותב הקומי המתחיל היה קשה יותר מלחלץ הודאה של פוליטיקאי בטמטום ובנזק בלתי הפיך לתרבות הישראלית. בכל זאת הצלחתי לגרד מכמה כותבים קומיים בכירים, זוטרים או לא מוכרים בכלל כמה עצות לא רעות.

אייל נאוראייל נאור (מצב האומה): “הומור זה עניין של טעם. בדיוק כמו מוסיקה. אז אני לא יכול להגיד מה לכתוב או לא לכתוב. אני כן יכול להגיד שבעיניי חשוב לדעת לאזן בין מקוריות לבין רצון הקהל – לפעמים כשאחד מהם מוגזם, זה עלול נורא לפגוע. אתה לא רוצה להיות שונה רק לשם השונות על חשבון איכות היצירה, ואתה גם לא רוצה לנסות לרצות את כולם כל הזמן, להוריד את הרף למכנה המשותף הנמוך ביותר, ולהרגיש שלא חידשת כלום. זה נכון לגבי כל סוג של כתיבה. תמיד תזכור שהקהל שם בשביל היצירה שלך ועם זאת, אתה לא היית שם בלי הקהל”.

עידו רוזנטל, קומדיהעידו רוזנטל (קצרים): “תתאמנו. למרות שאם אתם רוצים להיות כותבים קומיים כושר הוא כנראה לא ממש הקטע שלכם, אתם צריכים להבין שכתיבה היא שריר שאתם חייבים לאמן”

 

אלון גור אריה, קומדיהאלון גור אריה (המוסד הסגור, היפופוטם): 

“תלמד מקצוע גיבוי כמו להיות רפד. תרשום.הכל. כל בדיחה ביג’י יומה”.

 

לילך ברנע לשם קומדיהלילך ברנע לשם (מצב האומה):

תשתדל להיות כותב קומי ולא כותבת קומית”.

אסף בייסר קומדיהאסף בייזר (היהודים באים): “מצא זוגיות. פרטנר טוב לכתיבה ויצירה יכול לעשות את כל ההבדל. זה צריך להיות מישהו שאתה סומך עליו ומעריך אותו, שצוחק מאותם דברים שאתה צוחק מהם, שאתה יכול להיות סגור איתו בחדר קטן ימים שלמים ושאתה מרגיש מספיק נוח להפליץ לידו”.

תומר שרוןתומר שרון (פלטפוס): “אם זה לא מצחיק אותך – זה לא יצחיק את האחרים. אם זה מצחיק אותך – עדיין יש מצב שזה לא יצחיק את האחרים. אם זה מצחיק אותך ומצחיק את האחרים – עדיין יש מצב שזה לא יצחיק אחרים אחרים מהאחרים שזה מצחיק אותם. אם זה מצחיק את כולם – אתה ישן עכשיו ותיכף תתעורר. ולסיכום: גנוב מהטובים ביותר”

.מ”ארץ נהדרת” ו”מהחמישיה הקאמרית” לא נמסרה תגובה.

סדרות הקומדיה והסרטונים המצחיקים ברשת 2014

בעל אורחן, נשים בנות 30, מגמות קולנוע, אנשים חשובים מאוד, סרטוני עבודה  ואפס אחד – כל אלו ועוד היו נושאים לקומדיה  ברשת ב-2014, ונשפטו בחומרה על ידי מיטב יוצרי הקומדיה בארץ. אז מה  הם בחרו?

 

כבר כולם יודעים שכיום הקומדיות חוצות הגבולות לרוב נמצאות באינטרנט, ולמרות המגבלות התקציביות מבחינה רעיונית האינטרנט מאפשר ליצור יצירות לקהל אוהדים נאמן  שמתחבר להומור שולי יותר, יותר  נונסנס, יותר אישי ובעיקר לא לכל המשפחה. לי היה נראה שקומדיות האינטרנט השנה מדגישות בעיקר את הדמויות השוליות והמוקצנות, אלו שלא היו מתקבלות אפילו להיות אנטי-גיבור. בקומדיה הטלוויזיונית, לעומת זאת, ובמידה רבה של צדק ובהתאם למדיום, שלט ההומור האקטואלי, העוסק באלו ששולטים בחיינו (חריגה די בולטת היא “הפרלמנט”, שלטעמי הייתה יכולה לצמוח באינטרנט באותה מידה). בכך נראה שהקומדיה האינטרנטית ממשיכה את תפקיד הקומדיה המסורתית עם התאמה לפסיכוזות של ימינו, ואילו הטלוויזיונית מחליפה את הטרגדיה: בתפקיד הגיבורים עם ההיבריס הפוליטיקאים, בתפקיד המקהלה חברי הפאנלים והשחקנים המחקים, בתפקיד האסון החיים שלנו.

 

ביקשנו ממיטב יוצרי הקומדיה שאנחנו מכירים לבחור סדרת רשת, מערכון וסדרה מבטיחה שנורא הצחיקו אותם השנה. אלו השופטים:  לילך ברנע לשם ( כותבת מצב האומה, ערב הסטנדאפ המקורי), יואב רבינוביץ (סטנדאפיסט, ץ סופית), עופר בן שבת (הרב מצליח, שחקן, יוצר סרטונים קומיים), אורי ברויר (סטנדאפיסט, היפה והחנון), ירון ניסקי (תסריטאי, סטיות של פינגווינים, מ”ק 22, רד בנד), ניר וגלי (ארץ נהדרת), מולי שגב (עורך ארץ נהדרת), אורי פינק (פאקניג זבנג), תם אהרון (ערב הסטנדאפ הזה, מצב האומה, קיציס), דור כאהן (סטנדאפיסט ויוצר, ערב סטנדאפ הזה), ירמי שיק בלום יוצר וסטנדאפיסט, כל מה שמצחיק בעולם), עמית איצקר (שחקן משיח וקולנוען מהשורה הראשונה), אריק שגב (תסריטאי ארץ נהדרת, אולי הפעם, סטנדאפיסט חופשי). יאללה מתחילים:

סדרות רשת

בקטגוריית הסדרות לא היו הרבה סדרות במובן המסורתי, דמויות קבועות, עלילה, קשר לוגי. לכן נבחרו סדרות של יוצרים קבועים שלהן פרקים חוזרים בעלי אופי אחיד

.
5. נייס גיא

 

עליי להודות, לקח לי זמן להתחבר לסדרה זו. ההפקה של גיא הוכמן מרשימה, אבל נושא הזוגיות נטחן בכל הקומדיות ומכל הכיוונים ובאמת קשה לחדש. לכן לדעתי הפרקים הטובים ביותר הם הפרקים שבהם נמצא הגבר הנבוך ופחות הגבר המרוצה מעצמו. הפרק עם חנטל היה בכלל שיחוק, כי הוא לא היה מתנשא, ובניגוד לכמה קומדיות אחרות הגברים הם הדבילים.

4. סדרת אפס של שוגרזאזא

זו הבחירה שלי. אור פז ותום טרגר לקחו את דמות הישראלי המכוער והכניסו אותה למגבר 200,000 אלף דציבלים. מעקב אחרי מיליוני הסרטונים יגרום לכם להתאהב בהומור האסוציאטיבי,  באפס האוליטמטיבי ובעיקר יפתח רצון אמתי עז להגיש לו קלגרון. או כמו שאמר אחד הטוקבקיסטים: “תגיד מה אתה מנסה להראות לילדים ללמד אותם קללות יש לך בעיה קשה אני לא מאמין שבכלל צופים בסרטונים שלך אתה ממש מגזים אם הקללות ומתנהג כמו זבל”.

3. בקרוב אצלך

בקרוב אצלך היא סדרה שלא הכרתי, אך כמה שופטים בחרו אותה. מדובר בסדרה על חייהן של בנות שלושים בעיר הגדולה, עם שיר פתיחה גאוני. כל פרק מתמקד בדמות אחת ומבוים על ידי במאית אחרת. אני מודה שתחילה לא הבנתי למה זו קומדיה וסה”כ די ריחמתי על הדמויות. אבל הסבירו לי שזו ההגדרה של היוצרות, וזו דרמה קומית ולא הבנתי כי אני בן. צודקים.

 

 

2. הסרטונים של עירד ברזילי

גם כאן לא מדובר בסדרה במובן המסורתי, אלא בכמה פרקים בעלי אופי משותף, עירד מדבר בטלפון (או משחק את אבא שלו או כל אבא אחר). רק על האומץ על השימוש בלואו טק מגיע לו קרדיט.  ההגדרה הטובה ניתנה על ידי אורי פינק:

” אמנם ההפקה שלו נחותה יחסית, אבל עירד משתמש בעריכה הנאורוטית של המדיום היוטיובי הביתי לטובתו ויוצר אפקט מקסימלי של אווירת שכונה סימפטית שמתאימה בול לבמה שלו. הקטעים הם באורך מושלם לצפייה אקראית ולא מחייבת”.

 

 

1. משיח

ברוב סוחף של כמעט כל הקולות נבחרה משיח, לא רק שמדובר בקומדיית מבוכה בסטנדרטים בינלאומיים, היא גם היחידה שהצליחה לענות על תנאים הפקתיים של סדרה בעלת תקציבים גדולים יותר, כפי שניסחו ניר וגלי:

“מעבר לזה שהיא כתובה, משוחקת וערוכה נהדר, מגיע ‘שאפו’ ענק לצמד היוצרים שלה (דנה פוליג, אודי כגן) שהצליחו להרים לא פחות משמונה פרקים מושקעים (והיד נטויה), לא חששו למתוח את גבולות הז’אנר (פרק מעולה של 20 דק’, רחוק מאד מהאורך המקובל לסדרת רשת) ועל הדרך בעיקר הצחיקו מאוד”.

 

סרטונים

בקטגוריית הסרטונים הייתה פחות תמימות דעים, אבל היו כמה שהצליחו להתעלות מעבר לצפוי. כך לפי השופטים שלנו:

6. קריוקי מזרחית – אסף יצחקי

אומר אורי ברויר: “ב-2013 הציג אסף יצחקי את דמותו של סטס אמן פיתוי חסר גבולות וב-2014 הוא הציג מספר מערכונים סאטיריים על התרבות הישראלית, ההידרדרות התרבותית, ארגון דעאש ועוד. הוא מבטיח ב-2015 להוציא מערכונים נוספים קיצוניים לא פחות. יש למה לצפות!”

 

5. מסיבת כבדים – כל מה שמצחיק בעולם

 

חבורת המערכונים “כל מה שמצחיק בעולם”, כמאמר פתגם חז”ל, לקחה נושא תמים ועשתה אותו פושע. המון ילדים עם זקנים, הופעת אורח של אודי כגן, רמיזות מיניות, מיניות בלי רמיזות  ושורת המחץ: “ירמי, עוד בנות יבואו?” זה מצחיק.

 

 


4. ללא חשש שביעית – קופי המקלדות

לקופי המקלדות יש את הקלף המצח של גורי אלפי. בסרטון זה הם טיפלו בסרט הישראלי “גט” זוכה פרס אופיר, שדווקא אהבתי, ובסרטונים נוספים של רונית אלקבץ. הופעת אורח של אלי פיניש בתפקיד ששון גבאי מוסיפה המון לסרטון, ויש בו לא מעט פאנצ’ים מוצלחים ותפיסה של כמה קלישאות קולנוע ישראלי, כמו משחק כדורגל, בכי בלתי פוסק ומיניות מפחידה.

 

 

3. איש ממש מגניב מאוד –  קופי המקלדות

קופי המקלדות הצליחו להכניס עוד פארודיה. לטעמי המוצלחת ביותר שלהם. אמנם הסדרה “איש חשוב מאוד” זכתה לכמה פארודיות, אבל ההומור העצמי של גורי אלפי, ניצול מעמדו כסלב וכמה שורות כמו “את מבלבלת אותי עם מילים?”, “מה את פסיכומטרית” הפכו אותה למוצלחת שביניהן. ירון ניסקי מוסיף: “כל מה שקופי המקלדות עשו הצחיק אותי השנה”.

 


2. הדבר שכולם צריכים – ערב סטנדאפ המקורי

 

הכותרת הזו די מסבירה את הצלחת הסרטון, זה באמת דבר שכולם צריכים, באמת דבר שכולם חייבים, ובאמת כולם היו צריכים לראות סרטונים של העבודה. אישית מאוד אהבתי את הסרטון כי יש שם המון קומיקאים שאני אוהב, וגם בשל שיטת הסרת המסכה לנושא שלא טופל ברצינות מאז הסיקסטיז כמו בסרטים “הדירה” ו”איך להצליח בעסקים בלי להתאמץ”

1. המחברת הסגורה – כל מה שמצחיק בעולם

המחברת הסגורה היא עוד פארודיה, אבל על נושא שלא נגעו בו מספיק על אף הדרישה המתבקשת, מגמות הקולנוע בבתי ספר. חוסר ההיגיון שבסרטים של מגמות הקולנוע התלבש כמו כפפה על ההומור של חבורת כל מה שמצחיק בעולם. האמת היא שאין הרבה מה להגיד, ורוב השופטים פשוט אמרו שזה הדבר הכי מצחיק שראו השנה.

 

 

 

המבטיחות

 

ומה צפוי לנו ב-2015? יהיה טוב אם כמה יוצרים ימשיכו מעבר לסרטון מוצלח אחד. אלו הסדרות המבטיחות ללא סדר היררכי.

העצות הגרועות של אמא שלי

לאחר יציאת הסרטון של נטלי פרץ וגלית חוגי לאקרני האינטרנט אמרו כמה מהשופטים שהם פשוט רוצים לראות עוד מזה:

שיחות יוצאות

 

בפרק הראשון של שיחות יוצאות של יוגב יפת וניר ברגר, מוצגת האנשה של תקשורת הוואטסאפ בסלון הבית. על אף הרעיון הפשוט, זה פשוט עובד. מעניין איך הם יטפלו בהיבטים נוספים בתחום.

 

 

 

מכסחים בע”מ

טוב, אנחנו לא יודעים הרבה עליה, אבל כל הסטארים של האינטרנט שם

ערב סטנדאפ המקורי – ראיון ר-ציני

 אאיזה סטנדאפ מכוון לקהל תל אביבי ברובו, משכיל ברובו ולא מזניח קולנוענים, עיתונאים ואנשי מדיה? לא יודע, אבל הנה בא עד אחד   ערב סטנדאפ המקורי, קומדיה

ערב סטנדאפ המקורי כשמו כן הוא, ערב סטנדאפ בתל אביב  (או בירושלים) לצד מיליוני ערבי סטנדאפ אחרים, שאף הבלוג חטא בהם וזכה לחרם מצד הכנסייה הקתולית ולפתווה הקוראת להירצחו. ובכל זאת, מה הייחוד של הערב סטנדאפ המקורי? נכון לכתיבת הפוסט: הוא בחינם    ויש בו יותר נשים, וזה נראה לנו מספיק. את הערב מארגנים בכישורי אדמיניסטרציה מדהימים: ענבל וולף, עמית הרשקוביץ, עמית קלינג, לילך לשם ברנע ושיר ראובן. וגם מתן בלומנבלט, יקיר המערכת. כיאה לחבורה שחלק גדול ממנה עוסק בכתיבה נפגשנו בצ’אט בפייסבוק, אז אין תיאורים ציוריים של בית קפה.

מתי גיליתם שאתם מצחיקים?

שיר: “מה זאת השאלה הזאת?”.

הסטנדאפ שלכם החל לאחר מתקפת סטנדאפ מתוכננת היטב שפעלה בכל החזיתות. בעיקר בתל אביב. איך תגיבו אם תגלו שאחד מבני משפחותיכם לא עושה סטנדאפ?

לילך: “אני אהיה מזועזעת, לאמא שלי יש כאלה חומרים מדהימים. בעיקר אני אוהבת את הבדיחה שלה על איך שהיא תמיד מאוכזבת ממני. זה אמנם קצת שחוק אבל ההגשה שלה מצוינת. גם בלי שום קשר למשפחה שלי, אני מאוד אוהבת את מה שקורה לאחרונה לסטנדאפ הישראלי. יש פה דור חדש של אנשים מוכשרים שמאתגרים את הסטראוטיפים והמבנים הקומיים הישנים, זה משמח ומפחיד אותי בו זמנית”.

מי הקומיקאים שהשפיעו עליכם?

עמית הרשקוביץ: “טינה פיי. יש משהו מאוד ייחודי בבדיחות שלה, מרובד ולא מכוון לכך שכולם יבינו הכל. אני מתה על זה שהיא לא עשתה קריירה מתחושות נחיתות, למרות שהיא אישה ומצופה ממנה לשנוא את עצמה. גם לואי סי קיי, שאני אוהבת כאדם וחושבת שמה שמפריד בינינו זה רק המרחק, ומהחדשים יותר אני אובססיבית קצת לג’ון מאלייני ופיט הולמס“.

ענבל: “יש לי כמה אהובים-רחוקים שאני מרגישה שאם הם היו חברים שלי בתיכון, הכול היה יכול להיות קל יותר, ביניהם דמיטרי מרטין ולואי סי קיי. אבל יובל שגב השפיע עליי יותר מהכול, לגבי התפיסה מה מצחיק ומה מצחיק אותי. יש ביטים שלמים מ’עולמו של רנו פסקל’ שהולכים איתי עד היום”.

לילך: “אני מאוד אוהבת את מיטש הדברג, הוא הקראש על קורט קוביין שמעולם לא היה לי. אני מאוד אוהבת וואן-ליינרים והוא אחד הוואנלינריסטים המודרניים הכי יצירתיים ומעניינים שיצא לי לראות. יש קומיקאים כמו אנתוני ג’סלניק שעושים את זה בצורה יותר מדויקת, אבל לא נשארים כל-כך מגוונים כמוהו”.

עמית קלינג: מארק מארון וקייל קיניין. מארון בגלל הנושאים, הכנות, האינטנסיביות הרגשית. קיניין בגלל הסגנון ואווירת הפאנק רוק“.

  אתם קבוצה שפועלת ביחד ומפיקה ערבי סטנדאפ ביחד, כמו להקה. יש תכנית ב’ למקרה שהגיטריסט יעזוב והלהקה תתמסחר?

שיר:  “להוציא יומנוער ערב הסטנדאפ המקורי”.

הפקה לא מצליחה להביא תמונה של החבורה. תמונת אילוסטרציה
הפקה לא מצליחה להביא תמונה של החבורה. תמונת אילוסטרציה

מה אתם חושבים על הקומיקאים של היום?

עמית הרשקוביץ: “אני מאוד אוהבת את הכיוון של הקומדיה היום. בשנות השמונים האופנה הייתה קומיקאים מלאי בוז, עם ז’קט עור וקוקאין. נראה לי בלתי נסבל לעשות אז בדיחות, בטח לאישה. אבל הדברים השתנו, ואם מסתכלים על ההומור של לואי סי קיי, רואים שלמרות שהוא אמיתי, אישי וכן – הוא לא מרושע. להפך. יש בו משהו ערכי. הוא רוצה להגיד משהו מעבר לבדיחה. וזה מגניב בעיניי”.

מתוך הנשים בחבורה לילך כתבה למצב האומה, לתנוחי, לשבוע סוף ולתכניות אחרות. מה השאר עושות?

ענבל: “לומדות בעל פה את המילים לשירי ראפ סקסיטיים ומפצחות גרעינים”.

מה המילים שהכי מצחיקות אתכן?

עמית הרשקו: “מפגר. מילה מצוינת גם באנגלית. גם אוטיזם זה רב שימושי”.

לילך: “רקוק זאת מילה שאני אוהבת ומשתמשת בה הרבה כדי לתאר דברים עלובים, שחוקים, מגעילים. יש לי חתולה שחלק מהזנב שלה קירח ולכן קוראים לה רקוקת הזנב. זאת מילה מדהימה, אני ממליצה בחום”.

ענבל: “פשטידה, דיסקונקי – (בהגייה יפנית)”
שיר:  facebook.com/yeladot

השם שבחרתם למופע שלכם הוא “ערב הסטנדאפ המקורי”. מה המסרים הסמויים מאחורי השם?
עמית הרשקו: “לבחור שם לערב זה מעפן. חשבנו לקרוא לערב ‘אוחזת בענף השקד’, אבל בסוף החלטנו על ‘המקורי’ בגלל האפיל העבש והירושלמי”.

מה התפיסה הקומית שלכם?

ענבל: “הרגעים הכי מביכים עבורי בסטנדאפ של אחרים הם כשאני נהנית ממנו ואז מבינה שזה היה רגע גזעני שחלף לו. אני חושבת שאתה לא חייב להיות הומופוב גדול כדי לכתוב בדיחות שנוגועות בהומופוביה, ולא צריך להיות מיזוגן גדול כדי שהבדיחות שלך יהיו מלאות בשנאת נשים. התפיסה שלי היא שאפשר לצחוק על נשים, אונס ושאר תופינים ובמקביל לייצר אמירה משמעותית עליהם”.
את מי לא תיקחו לאי בודד?
“משה קצב”